גרף ליינוויבר-בורק

דוגמה לגרף ליינוויבר-בורק

בביוכימיה, גרף ליינוויבר–בורק הוא ייצוג גרפי של משוואת ליינוויבר-בורק של קינטיקה אנזימטית, שתואר על ידי האנס ליינוויבר ודין בורק ב-1934.

גזירה

הגרף מספק שיטה גרפית שימושית לניתוח של משוואת מיכאליס-מנטן:

$V={\frac {V_{\max }[S]}{K_{m}+[S]}}$

ובאופן שקול (אם מחשבים את ההופכי של שני אגפי המשוואה):

${1 \over V}={{K_{m}+[S]} \over V_{\max }[S]}={K_{m} \over V_{\max }}{1 \over [S]}+{1 \over V_{\max }}$

כאשר V הוא מהירות התגובה (קצב התגובה), K_m הוא קבוע מיכאליס, V_max הוא מהירות התגובה המקסימלית, ו-[S] הוא ריכוז המצע (הסובסטרט).

בצורה זו מתקבל שההופכי למהירות (כלומר, 1V) הוא פונקציה ליניארית של ההופכי לריכוז המצע 1[S].

שימוש

גרף ליינוויבר-בורק היה בשימוש נרחב כדי לקבוע מונחים חשובים בקינטיקה של אנזימים, כגון K_m ו - Vmax, לפני הזמינות הרחבה של מחשבים חזקים. החיתוך עם ציר ה-y של גרף כזה הוא שווה ערך להופכי של Vmax; והחיתוך עם ציר x של הגרף מייצג את ההופכי והנגדי של K_m. זה גם נותן התרשמות מהירה וחזותית של צורות שונות של עיכוב אנזימטי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גרף ליינוויבר-בורק בוויקישיתוף