הצגת המקור של הדף "דביר (הוצאת ספרים)"

{{חברה מסחרית
| שם = הוצאת דביר
| סמל = [[קובץ:Devir logo.JPG|120px|סמל הוצאת דביר]]
| תמונה = [[קובץ:Bialik & Ravnitzki.jpeg|250px|ביאליק ורבניצקי]]
| כיתוב = ביאליק ורבניצקי
| חברת אם = [[כנרת זמורה-ביתן דביר]]
| משרד ראשי =[[תל אביב]]
| מייסדים = [[חיים נחמן ביאליק]], [[ש. בן ציון]], [[מאיר דיזנגוף]], [[אלחנן ליב לוינסקי]] ו[[יהושע חנא רבניצקי]]
| ענפי תעשייה = [[הוצאה לאור]]
|תאריך הקמה=1901}}
'''דביר''' היא [[הוצאת ספרים]] ל[[ספרות עברית]], ל[[שירה]] ול[[חכמת ישראל]].

==הוצאת "מוריה" ברוסיה==
ההוצאה נוסדה לראשונה ב[[אודסה]] בשנת [[1901]] על ידי [[חיים נחמן ביאליק]]{{הערה|1={{ישראל היום|דייויד סלע|נוסטלגיה אונליין: איך נולד שבוע הספר?|magazine/shishabat/article/14281984|15 ביוני 2023}}}}, [[ש. בן ציון]], [[מאיר דיזנגוף]], [[אלחנן ליב לוינסקי]] ו[[יהושע חנא רבניצקי]] תחת השם "מוריה". ספרי ההוצאה היוו את המסד לספריית [[בית ספר|בית הספר העברי]] המודרני על ידי הספקת [[ספר לימוד|ספרי לימוד]] וספרי יסוד במקצועות העברית וה[[מקרא]] ועיבוד לעברית קלה של סיפורי [[חז"ל]] ויצירות מתקופת [[ימי הביניים]].

==הוצאת "דביר"==
[[קובץ:Hebrew Writers in Odessa before leaving the Soviet Russia.3.jpg|ממוזער|טקסט=חבורת סופרים עברים לפני צאתם מרוסיה, בראשם ח"נ ביאליק, [[1921]]. מרבית המצולמים היו חברים בוועד הוצאת דביר בעת הקמתה|חבורת סופרים עברים לפני צאתם מרוסיה, בראשם ח"נ ביאליק, [[1921]]. מרבית המצולמים היו חברים בוועד הוצאת דביר בעת הקמתה]]
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[מהפכת אוקטובר]] נסגרה ההוצאה ברוסיה עקב האיסור של השלטון על הוצאת ספרים בעברית מלבד ספרי קודש. איש העסקים [[אליהו פאינסון]], ממייסדי [[בית חרושת|בית החרושת]] "[[שמן תעשיות|שמן]]" הקציב סכום כסף נכבד כדי לסייע להוצאה להתבסס ב[[ברלין]] ואיפשר להוצאה להפתח מחדש ב-[[1919]], על ידי אותם אישים. במשך כחצי שנה הוציאה ההוצאה ספרים תחת השמות "מוריה" ו"דביר" ומשנת [[1920]] תחת השם "דביר" בלבד, תוך מיזוג הזכויות והנכסים של "מוריה" ב"דביר"{{הערה|{{הפועל הצעיר|[[שלמה צמח|ש. צמח]]|הודעה על ייסודה של הוצאת "דביר"|19210619|35}}}}.

ההבדל העיקרי בין "מוריה" ל"דביר" היה שהוצאת מוריה פנתה לתחום ספרי הלימוד והעיבודים עבור תלמידים בעוד ש"דביר" התמקדה בהוצאת יצירות שלמות לקהל הבוגר ("העם"), בתוכו בוגרי בתי הספר שהתחנכו על ספרי "מוריה". בשנת [[1923]] החל לצאת גם ה"מאסף העתי" ([[כתב עת]]) לחוכמת ישראל "דביר". הרוח החיה בהוצאה ומכתיב דרכה היה חיים נחמן ביאליק שכל ספריו יצאו ב[[הוצאת דביר]]. סופרים מובילים נוספים בהוצאה היו [[שלום אש]], [[י"ל פרץ]], [[י"ד ברקוביץ']], [[דוד פרישמן]], [[גרשון שופמן]] ועוד. המשוררים הבולטים היו [[שאול טשרניחובסקי]], [[זלמן שניאור]] ועוד. בנוסף הוציאה ההוצאה סדרות ספרים על ה[[היסטוריה של עם ישראל]] בעריכת [[שמעון דובנוב]].
השהות בברלין הוגדרה מראש כזמנית, עד שיוקמו התשתיות הדרושות וייאסף הממון הדרוש להעברתה ל[[ארץ ישראל]]. ואכן בשנת [[1924]] עברה ההוצאה ל[[תל אביב]] ואל חברי המערכת שלה נוספו הסופרים [[אחד העם]], [[שמריהו לוין]], [[יהודה גור|יהודה גור (גרזובסקי)]], ו[[אלתר דרויאנוב]] על הצד הפיננסי הופקד [[יצחק גולדברג]].

המשבר הכלכלי שפקד את הארץ והעולם בשנות השלושים ו[[מלחמת העולם השנייה]] הביאו לירידה חדה במכירות ולצבירה מהירה של חובות. בנוסף, עמודי התווך של ההוצאה הלכו לעולמם. חיים נחמן ביאליק נפטר ב-[[1934]] ורבניצקי ב-[[1944]]. לאחר מותו של רבניצקי, נתמנה [[שמואל פרלמן (עורך)|שמואל פרלמן]] לעורך הראשי של ההוצאה{{הערה|{{דבר|ד. זכאי|שמואל פרלמן|19581130|31}}}}. ההוצאה התמקדה בנכסי העבר, כ-1,400 כותרים שהוציאה בעבר והמשיכה להוציא. בנוסף רכשה ההוצאה את הזכויות לספרי הוצאת [[תרשיש (הוצאת ספרים)|תרשיש]] שכלל תרגומים ממיטב הספרות העולמית. הבעלות על ההוצאה התחלקה בין מספר גורמים, ביניהם יורשיו של שמריהו לוין ואיש העסקים [[אשר רשף]] (אביהם של [[רפי רשף|רפי]] ו[[צלי רשף]]). שמה של ההוצאה הפך לשם נרדף לעולם מיושן ולא רלוונטי {{מקור|נושא=ישראל}}.

בשנת [[1969]] זכו התרגומים לכתבי [[זיגמונד פרויד]] שיצאו בהוצאת דביר ב[[פרס טשרניחובסקי]]{{הערה|{{דבר||פרס טשרניחובסקי למתרגמי פרויד ח. איזק וא. בר|1960/04/18|01616}}}}.

==מטרות ההוצאה והגדרתה==
מטרת ההוצאה עם הווסדה הייתה "חנוך לאומי מתוקן על יסודות אנושיים כלליים"{{הערה|1=חיים נחמן ביאליק, '''דביר ומוריה''' [http://benyehuda.org/bialik/izavon_article_115.html]}} וזאת על ידי פרסום ספרות מקורית, בדגש על ספרים בעלי תוכן חינוכי וכינוס הספרות היהודית לדורותיה ובעיקר חוכמת ישראל ו[[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד|שירת ימי הביניים]]. במכתבו של ביאליק מיום [[כ"ט באייר]] [[תרפ"ג]] (מאי 1923) לעורכי "המאסף העתי" "דביר" ניתן לראות את ה"אני מאמין" שלו לתפקידה של הוצאת הספרים כולה:

{{ציטוט|תוכן=עתה, אמרתי בלבי, יש תקוה כי "חכמת ישראל" תֵעשה לחכמת ישראל בלי מרכאות כפולות. בשובה להתחבר דרך הלשון למקור היצירה החיה של האומה כולה, תשוב ותהיה גם היא לאבר של החי. לב חדש ורוח נכון יבואו לה, ושבה והרגישה מאליה את דפיקת לב האומה ואת כל מכאוביו ומשאלותיו הגלויים והנעלמים. אז ישובו אליה גם חושה הבריא וטעמה הטוב וידעה להפלות בין עיקר ובין טפל, בין מקק ספרים ובין דבר יצירה.|מרכאות=כן|מקור=חיים נחמן ביאליק{{הערה|1=[http://benyehuda.org/bialik/article22.html מתפרסם במסגרת פרויקט בן יהודה]}}}}

לאחר הקמת [[האוניברסיטה העברית]] בירושלים ראתה עצמה הוצאת דביר כמחויבת להוציא את הספרות המחקרית הנדרשת לתלמידי המוסד, הן פרי עטם של חוקרי האוניברסיטה והן ספרי עזר לתלמידיה. אולם, בהיותה עסק פרטי שלא ראה רווח בהוצאת סוגה זו של ספרות לקהל יעד צר, התמקדה בצד הפופולרי יותר שבשולי העיסוק המדעי והותירה את ההוצאה ה[[אקדמיה|אקדמית]] המדעית בידי האוניברסיטה עצמה.

אחד מן העקרונות המנחים של דביר היה אי-התפשרות על איכות החומרים ([[נייר]], [[כריכה]], [[דפוס]] וכדומה). בהוצאה יצאו ספרים בפורמט גדול, על גבי נייר איכותי ובכריכות מהודרות. מפעלי הכינוס הגדולים (כגון [[ספר האגדה]]) יצאו במספר מהדורות מהודרות במיוחד. הדבר חייב השקעת כספים גדולה שלא תמיד הוחזרה במכירות.

==התנגדויות וביקורת==
הוצאת דביר ריכזה במהלך [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] התנגדות מבין הסופרים ובעיקר המשוררים הצעירים (דאז) של ארץ ישראל אשר התאגדו בחבורת "[[יחדיו]]", בין הבולטים בחבורה ניתן למנות את [[נתן אלתרמן]], [[אברהם שלונסקי]], [[יעקב הורוביץ (סופר)|יעקב הורוביץ]] ו[[ישראל זמורה]]. טענתם העיקרית הייתה שההוצאה החשובה מתמקדת בהוצאה לאור של כתבי "משוררים מתים" ומתעלמת מהיצירה העברית החדשה. כתגובת נגד קמו הוצאת "יחדיו" ולאחר מכן הוצאת [[מחברות לספרות (הוצאת ספרים)|מחברות לספרות]] של ישראל זמורה.

== מיזוג עם הוצאת זמורה-ביתן ==
בשנת [[1986]] רכש [[אהד זמורה]], שותף בכיר בהוצאת "[[זמורה-ביתן]]" ובנו של מתנגדה התקיף של "דביר", ישראל זמורה, את הוצאת דביר.
מלבד יחס נוסטלגי נרכש עם רכישת דביר קטלוג ענק של זכויות ("בקליסט" בלשון ההוצאה לאור) ותדמית מכובדת ושורשית. מבקר הספרים [[מיכאל הנדלזלץ]] כתב:
{{ציטוט|תוכן=רכישת דביר על ידי זמורה-ביתן נראית ממבט ראשון (ושני ושלישי) כאידאלית. מצד אחד, הוצאה עם מוניטין, עבר מפואר ורשימת קטלוג שכמעט אין כדוגמתו בספרות העברית... מצד שני, הוצאה נמרצת שיש לה תדמית מסחרית ... אך בהחלט לא הוצאה מסחרית בלבד. |מרכאות=כן|מקור=מוסף "ספרים" של [[הארץ]]}}

ב[[שנות ה-90]] החלה דביר להוציא לאור את סדרת "מה? דע!", סדרת ספרי [[מדע פופולרי]]{{הערה|{{הארץ|שירי לב-ארי|כשניטשה צחק|1.856372|22 בינואר 2003}}{{ש}}{{הארץ|אבי גרפינקל|המחונן הרב-תחומי|1.818581|20 באוגוסט 2002}}}}.

בשנת [[2005]], במלאת 70 שנה למותו של ביאליק, פג תוקף זכויות היוצרים על יצירתו, נכס חשוב של "דביר". למרות זאת יצאו לאור מהדורות חדשות של קובץ השירים וקובץ הסיפורים של ביאליק{{הערה|{{הארץ|זיוה שמיר|כולו משל ביאליק, אך רוח ביאליק אינה שורה כאן|1.1318806|15 באפריל 2008}}}}. בשנת [[2009]], השיקה דביר שירות דפוס דיגיטלי שמאפשר להזמין באינטרנט ספרים שאזלו מהמלאי ומהחנויות לפי דרישה. כך שהספר המבוקש מודפס במיוחד עבור המזמין, כולל העטיפה המקורית{{הערה|{{הארץ|מיה סלע|הוצאות הספרים מרחיבות את שירותי הדפוס הדיגיטלי|1.3341286|12 ביולי 2007}}}}. בשנת [[2012]], לקראת [[יום השואה]], ראה אור בהוצאת דביר הספר "אנה פרנק - בין מילים לתמונות", שעיקרו תצלומים מחייה של [[אנה פרנק]] לצד כיתובים, ציטוטים ועובדות הנמסרות בקצרה{{הערה|{{הארץ|רונית רוקאס|ספרי ילדים: יומנה של אנה פרנק עדיין מרגש|1.3278749|19 באפריל 2012}}}}.

הוצאת הספרים ממשיכה להוציא תחת ה[[מותג]] "דביר" את ספרי הילדים של [[מרים ילן שטקליס]] ו[[פאול קור]], כתבי [[שלום עליכם]] וסדרת ספרי ההיסטוריה של [[צבי יעבץ]] וספרים נוספים.

==לקריאה נוספת==
* חיים נחמן ביאליק, '''"דביר" ו"מוריה" סקירה קצרה על גדולם והתפתחותם''', מו"ל לא ידוע, ניו-יורק, תרפ"ו, 1925{{הערה|אתר הספרייה הלאומית, ערך: חיים נחמן ביאליק}}.

==קישורים חיצוניים==
* 
* [http://benyehuda.org/bialik/izavon_article_115.html חיים נחמן ביאליק, '''דביר ומוריה – סקירה קצרה על גדולם והתפתחותם''', פרויקט בן יהודה]
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=sHRssk5ziL4 טקס הנחת אבן הפינה לבית ההוצאה דביר-ביאליק] ב[[רמת גן]], במעמד [[בן-גוריון]], [[מאיר דיזנגוף]], [[אברהם קריניצי]], [[יצחק בן-צבי]], [[שאול טשרניחובסקי]], [[הרב עוזיאל]]. [[יומני כרמל]] דצמבר 1935
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007528644005171|דביר (הוצאת ספרים)}}
* {{הספרנים|מרים זקהיים|הסוף הטרגי של הוצאת הספרים לילדים של ביאליק|/sipur-bialik-ofir/|5 ביולי 2023}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:הוצאות ספרים בישראל]]
[[קטגוריה:הוצאות ספרים עבריות]]
[[קטגוריה:הוצאות ספרים יהודיות]]
[[קטגוריה:תקופת התחייה]]
[[קטגוריה:ישראל: חברות שהוקמו ב-1901]]
[[קטגוריה:מו"לים ביישוב]]