הצגת המקור של הדף "דנובה"

{{נהר
| שם = נהר דנובה
| שם בשפת המקור = -
| תמונה = [[קובץ:MariaValeriaBridge.jpg|מרכז|250px]]
| כיתוב = גשר מריה-ואלריה על הדנובה המחבר בין [[הונגריה]] ובין [[סלובקיה]]
| אורך = 2,852
| ספיקה = 6,700
| אגן ניקוז = 795,686
| גובה מוצא = 925
| יובלים = [[:קטגוריה:יובלי הדנובה|יובלי הדנובה]]
| מדינות = {{דגל|רומניה||+}} (29% מהאגן){{ש}}{{דגל|הונגריה||+}} (11.6%){{ש}}{{דגל|סרביה||+}} (10.2%){{ש}}{{דגל|אוסטריה||+}} (10%){{ש}}{{דגל|גרמניה||+}} (7%){{ש}}{{דגל|בולגריה||+}} (5.9%){{ש}}{{דגל|סלובקיה||+}} (5.9%){{ש}}{{דגל|בוסניה והרצגובינה||+}} (4.6%){{ש}}{{דגל|קרואטיה||+}} (4.4%){{ש}}{{דגל|אוקראינה||+}} (3.8%){{ש}}{{דגל|צ'כיה||+}} (2.9%){{ש}}{{דגל|סלובניה||+}} (2%){{ש}}{{דגל|מולדובה||+}} (1.6%){{ש}}{{דגל|מונטנגרו||+}} (0.9%){{ש}}{{דגל|שווייץ||+}} (0.2%){{ש}}{{דגל|איטליה||+}}{{ש}}{{דגל|פולין||+}}{{ש}}{{דגל|אלבניה||+}}{{ש}}{{דגל|מקדוניה הצפונית||+}}{{הערה|[http://www.icpdr.org/main/danube-basin/countries-danube-river-basin Countries of the Danube River Basin] {{אנגלית}}}}
| מפה = [[קובץ:Donau Einzugsgebiet.png|מרכז|350px]]{{ש}}[[קובץ:Bassin-du-Danube-blank-map.png|מרכז|350px]]
| כיתוב מפה =למעלה: נהר הדנובה, מודגש, ויובליו{{ש}} למטה: אגני הניקוז של יובלי הדנובה העיקריים לפי מדינות
}}
[[קובץ:Donaueschingen Donauzusammenfluss 20080714.jpg|שמאל|ממוזער|190px|מקום המפגש בין נחל הברג ונחל הבריגאך בקרבת העיירה [[דונאושינגן]]]]
'''דַנוּבָּה''' (ב[[גרמנית]]: '''Donau'''; ב[[רומנית]]: '''Dunăre'''; ב[[הונגרית]]: '''Duna'''; ב[[בולגרית]]: '''Дунав'''; ב[[סרבו-קרואטית]]: '''Dunav'''; ב[[סלובקית]]: '''Dunaj'''; ב[[אוקראינית]]: '''Дунай''') הוא ה[[נהר]] השני באורכו ב[[אירופה]], אחרי [[וולגה|נהר הוולגה]]. אורך הדנובה תלוי בקביעת נקודת המוצא – מהעיירה [[דונאושינגן]], מקום המפגש בין נחל הברג ונחל הבריגאך האורך הוא 2,852 ק"מ וממוצא הברג האורך הוא 3,019 ק"מ. אורך הנהר וגם רוחבו הצטמצמו במהלך מאתיים השנים האחרונות כתוצאה מפעולות אנושיות{{הערה|[https://turismistoric.ro/dunarea-s-a-micsorat-in-ultimele-doua-secole-de-ce-dispare-incet-incet-al-doilea-cel-mai-lung-fluviu-din-europa/ Dunărea s-a micșorat în ultimele două secole! De ce dispare încet, încet al doilea cel mai lung fluviu din Europa?] {{רומנית}}}}.

נהר הדנובה הוא החלק המרכזי במערך של תעלות מים חפורות המאפשרות שיט רצוף מ[[קונסטנצה]] שברומניה ועד [[רוטרדם]] שב[[הולנד]] תוך חציית אירופה.

== אטימולוגיה ==
בכתבים ה[[יוונית|יוונים]] הקדומים הנהר מכונה איסטרוס (Ἴστρος), היסטר, דאנאיסטר ובכתבים ה[[לטינית|לטיניים]] בשם דאנוביוס (Danuvius).

השם דאנוביוס הוא אחד ממספר שמות נהר [[אירופה|אירופיים]] שמקורם במילה הפרוטו-[[שפות הודו אירופיות|הודו-אירופאית]] '''דאנו''' ({{משמאל לימין|da-nu}}), שמשמעה "נהר". שמות אחרים של נהרות באירופה, הנגזרים מאותו ה[[שורש (לשון)|שורש]], הם: נהר [[דווינה]], נהר [[דון (נהר)|דון]], נהר [[סוורסקי דונץ]], נהר [[דנייפר]], נהר [[דניסטר]] ונהר דונסה. בשפה ה[[סנסקריט]]ית ריגוודית, "דאנו" פירושו "נוזל" או "ירידה". ב[[אווסטית]], פירוש המילה הוא "נהר".

ב[[מיתולוגיה יוונית]] איסטרוס הוא בנם של [[טתיס]] ושל [[אוקיינוס (מיתולוגיה)|אוקיינוס]]. משמו הרומי של הנהר נגזר גם השם [[דנוביוס]] (Danuvius){{הערה|Dictionnaire latin-français [[Gaffiot]], édition 2000, article « ''Danubius'', עמוד 471. {{צרפתית}}}}, שמו של [[אל]] נהר הדנובה ה[[רומא העתיקה|רומי]].

השמות האלה גרמו גם לאי הבנות – באגדה על הפלגת ה[[ארגונאוטים]] בחיפוש אחר [[גיזת הזהב]] מסופר שהם הפליגו מהים השחור במעלה ה"איסטרוס" וחזרו באמצעות נתיב אחר של הנהר אל [[הים התיכון]]. [[דיודורוס סיקולוס]] הבין כבר במאה הראשונה, שמדובר בטעות והעלה את ההשערה שהיה בלבול בין "איסטרוס" ובין חבל הארץ הקרוי [[איסטריה]].

== תיאור הנהר ==
[[קובץ:Passau aerial view 1.jpg|שמאל|ממוזער|190px|[[אין (נהר)|אין]] מתמזג עם הדנובה במבט מהאוויר]]
הדנובה נובע באזור [[היער השחור]] ב[[גרמניה]] ונשפך ל[[הים השחור|ים השחור]] דרך כמה זרועות העוברות בצורת [[דלתה]] בתחום [[רומניה]] ו[[אוקראינה]]. הנהר עובר דרך 10 מדינות, כשהוא מתפצל ומתאחד שוב ושוב ובדרכו חוצה את [[עיר בירה|ערי הבירה]] [[וינה]], [[ברטיסלאבה]], [[בודפשט]] ו[[בלגרד]]. הדנובה הוא אחד מנתיבי ה[[מים]] הבינלאומיים החשובים ביותר. זהו הנהר היחיד הזורם מ[[מרכז אירופה]] לים השחור, ועל כן הוא אחד האמצעים העיקריים לתעבורה של סחורות בין מרכז ו[[מזרח אירופה]].

הנהר יצר מעבר נוח, שעודד התיישבות על גדותיו. הנהר עובר בדרכו הרים, רמות ומישורים ומשקה שטח של 805,300 קילומטרים רבועים המהווים 8% משטח יבשת [[אירופה]]. שרשראות ההרים מחלקות את הנהר לשלושה מקטעים נבדלים, האזור ה[[הרי האלפים|אלפיני]], האזור ה[[פאנוניה|פאנוני]] והאזור ה[[הרי הקרפטים|קרפטי]] עד [[הים השחור]]. אורך המקטע האלפיני הוא בן 1,060 קילומטרים, מהמקורות ועד [[ברטיסלבה]] ומתאפיין בערוצים צרים ועמוקים וגדות תלולות. רוחב הדנובה עד אולם נע בין 20 ובין 100 מטרים; רוחבה מאולם עד וינה נע בין 100 ובין 350 מטרים ומהירות הזרימה נעה בין 1 ל-2.8 מטרים בשנייה{{הערה|[https://edusoft.ro/blog/index.php/2015/05/04/dunarea/ Dunărea] {{רומנית}}}}. המקטע הפאנוני, באורך 725 קילומטרים, הוא מברטיסלבה ועד [[שערי הברזל]] והמקטע האחרון, הקרפטי, בן 1,075 קילומטרים, כולל את כל הדרך משערי הברזל ועד השפך בים השחור. קטע הנהר באזור גבול [[רומניה]] ו[[הונגריה]] נקרא [[קלחות הדנובה]].

במקטע העליון הדנובה מקבל את מימיהם של יובלים אלפיניים, כשהשופע ביניהם הוא ה[[אין (נהר)|אין]], שמגיע מהרי [[שווייץ]] לדנובה עם ספיקה של 810 מטרים מעוקבים בשנייה, ספיקה שעולה על תפוקת הדנובה עצמה, שתפוקתה כאן היא רק 660 מטרים מעוקבים בשנייה. מכאן הדנובה מקבל אופי של נהר ואחרי [[אולם (עיר)|אולם]] העומק המינימלי מאפשר כבר שיט נהרות.

בברטיסלבה חודר הדנובה ל[[המישור ההונגרי הקטן|מישור ההונגרי הקטן]] וכאן מתפצל הנהר לשלוש זרועות, בצפון [[הדנובה הקטנה]] ובדרום [[מוסון הדנובה]]. בהמשך מתאחדות הזרועות בחזרה עם הדנובה. בין הזרוע הדרומית ובין הדנובה נוצר כך ה[[אי]] [[זיגטקוז]] ובין הזרוע הצפונית והדנובה נוצר [[אי השיפון הגדול]]. באזור זה הדנובה נעה במתינות, במהירות של 0.3 עד 1.1 מטר בשנייה. אחרי [[בודפשט]] הדנובה חודר ל[[המישור הפאנוני|מישור הפאנוני]], שבו הוא קולט את מימיהם של יובלים גדולים ושופעים: [[דראווה]], [[טיסה (נהר)|טיסה]] ו[[סאווה]].

מאז [[1992]] מחובר הדנובה לנהר ה[[מיין (נהר)]] דרך [[תעלת מיין–דנובה]], ובכך מחבר את הים השחור למערב אירופה.

== היובלים ==
[[קובץ:Ulm2-midsize.jpg|שמאל|ממוזער|190px|הדנובה ב[[אולם (עיר)|אולם]]]]
[[קובץ:ETH-BIB-Gänsehäufel, Wien-Weitere-LBS MH02-14-0006.tif|שמאל|ממוזער|190px|איים וגשרים בדנובה באזור [[וינה]]]]
[[קובץ:Aerial photograph of the Danube in Bratislava.jpg|שמאל|ממוזער|190px|הדנובה ב[[ברטיסלבה]], בירת [[סלובקיה]]]]
[[קובץ:Bratislava New Bridge from castle hill.JPG|שמאל|ממוזער|190px|דנובה ב[[ברטיסלבה]]]]
במהלך דרכו מהמוצא ועד השפך בים השחור הדנובה פוגש וקולט את מימיהם של יותר מ-300 יובלים. בטבלה המוצגת, כאן, למטה, יפורטו היובלים שאורכם מעל 140 קילומטרים. הטבלה מוגשת לפי סדר היובלים מהמוצא ועד השפך.

{| class="wikitable sortable"
! שם היובל !! גדה !! מרחק מהשפך{{ש}}(ק"מ) !! אורך היובל{{ש}}(ק"מ) !! [[ספיקה (נהר)|ספיקה]]<br/>(מ"ק/שנייה) !! הערות
|-
| [[אילר]] || ימין || 2587.9 || 147 || 71 ||
|-
| [[לך (נהר)]] || ימין || 2496.4 || 264 || 114 ||
|-
| [[אלטמול]] || שמאל || 2411.6 || 220 || 16 ||
|-
| [[נאב (נחל)]] || שמאל || 2385.3 || 165 || 50 ||
|-
| [[רגן]] ||שמאל || 2379.2 || 169 || 40 ||
|-
| [[איזר (נהר בגרמניה)]] || ימין || 2281.7 || 295 ||175 ||
|-
| [[אין (נהר)]] || ימין || 2225.2 || 518 || 738 ||
|-
| [[טראון (נהר)]] || ימין || 2125 || 153 ||135 ||
|-
| [[אנס (נהר)]] || ימין || 2111.8 || 254 || 195||
|-
| [[קאמפ (נהר)]] || שמאל || 1985 || 153 || 9 ||
|-
| [[מוראבה]] || שמאל || 1880.3 || 358 || 109 ||
|-
| [[לייתה]] || ימין || 1830 || 180 || 10 ||
|-
| [[ראבה (נהר)]] || ימין || 1794 || 250 || 18 ||
|-
| [[ואה (נהר)]] || שמאל || 1765 || 403 || 152 ||
|-
| [[הרון (נהר)|הרון]] || שמאל || 1716 || 298 || 55 ||
|-
| [[איפל]] || שמאל || 1708.2 || 233 || 21 ||
|-
| [[דראווה]] || ימין || 1382.5 || 749 || 670 ||
|-
| [[טיסה (נהר)]] || שמאל || 1214.5 || 1308 || 813 || הארוך ביותר
|-
| [[סאווה]] || ימין || 1170 || 945 || 1722 || השופע ביותר
|-
| [[טימיש]] || שמאל || 1150 || 359 || 47 ||
|-
| [[מוראבה הגדולה]] || ימין || 1104.5 || 185 || 255 ||
|-
| [[טימוק הגדול]]  || ימין || 845.7 || 203 || 24 ||
|-
| [[ז'יו]] || שמאל || 691.6 || 331 || 94 ||
|-
| [[איסקר (נהר)]] || ימין || 637 || 368 || 54 ||
|-
| [[אולט (נהר)]] || שמאל || 600.6 || 737 || 90 ||
|-
| [[יאנטרה]] || ימין || 536.7 || 285 || 47 ||
|-
| [[ודאה]] || שמאל || 530 || 224 || 12 ||
|-
| [[ארג'ש (נהר)]] || שמאל || 432 || 327 || 73 ||
|-
| [[יאלומיצה]] || שמאל || 231.1 || 417 || 40 ||
|-
| [[סירט (נהר)]] || שמאל || 155.1 || 596 || 230 ||
|-
| [[פרוט (נהר)]] || שמאל || 134.1 || 953 || 110 ||
|}

== ערים גדולות שהדנובה עובר דרכן ==
בדרכו עובר נהר הדנובה בקרבתם של יישובים רבים, חלקם ממש על גדותיו, חלקם בעלי נמלים בהם עוגנים כלי שיט השטים במימי הדנובה, חלקם בעלי תעשייה הנעזרת במי הדנובה או משווקת את תוצרתה בעזרת כלי שיט המפליגים במי הדנובה. ברשימה המופיעה כאן, למטה, מופיעות הערים הגדולות ביותר לפי מיקומם, בתחילה הקרובות יותר למוצא הנהר ובהמשך הקרובות יותר לשפך הנהר.
[[קובץ:Danubemap.png|ממוזער|שמאל|450px|מפת אירופה עם מסלול הדנובה]]
*{{דגל|גרמניה}} [[אולם (עיר)|אולם]] – [[גרמניה]]
*{{דגל|גרמניה}} [[אינגולשטאדט]] – [[גרמניה]]
*{{דגל|גרמניה}} [[רגנסבורג]] – [[גרמניה]]
*{{דגל|אוסטריה}} [[לינץ]] – [[אוסטריה]]
*{{דגל|אוסטריה}} [[וינה]] – בירת [[אוסטריה]]
*{{דגל|סלובקיה}} [[ברטיסלאבה]] – בירת [[סלובקיה]]
*{{דגל|הונגריה}} [[גיור (עיר)|גיור]] – [[הונגריה]]
*{{דגל|הונגריה}} [[בודפשט]] – בירת [[הונגריה]]
*{{דגל|סרביה}} [[נובי סאד]] – [[סרביה]]
*{{דגל|סרביה}} [[בלגרד]] – בירת [[סרביה]]
*{{דגל|רומניה}} [[דרובטה-טורנו סברין]] – [[רומניה]]
*{{דגל|בולגריה}} [[רוסה]] – [[בולגריה]]
*{{דגל|רומניה}} [[בראילה]] – [[רומניה]]
*{{דגל|רומניה}} [[גאלאץ]] – [[רומניה]]
*{{דגל|רומניה}} [[טולצ'ה]] – [[רומניה]]

== גבולות ==
בהיות נהר הדנובה מכשול טבעי משמעותי למעבר בני אדם הוא שימש ועדיין משמש גם כגבול מדיני בין מדינות שונות. כשהנהר מפריד בין שתי מדינות, הגבול אמור לעבור במרכז הנהר, במרחק שווה משתי הגדות. איים בנהר משתייכים לריבון על הגדה הקרובה יותר. הדנובה מהווה גבול בין [[סלובקיה]] ובין [[הונגריה]], באזור בו היא מתפצלת לשלוש זרועות היוצרות שני איים גדולים, האחד, [[אי השיפון הגדול]], בסלובקיה והשני, [[זיגטקוז]], בהונגריה.

במאות הראשונות של הספירה הנוצרית הדנובה היווה הגבול הצפוני של [[האימפריה הרומית]]{{הערה|[https://whc.unesco.org/en/tentativelists/6474/ Frontiers of the Roman Empire – The Danube Limes (Bulgaria)] {{אנגלית}}}}.

פליטים מארצות אחרות מנסים לחצות את גבולות אירופה בשיט על הדנובה{{הערה|[https://romanialibera.ro/investigatii/peste-20-de-migranti-au-trecut-ilegal-dunarea-intr-o-barca-printre-ei-se-afla-12-copii-841491 Peste 20 de migranți au trecut ilegal Dunărea într-o barcă. Printre ei se află 12 copii] {{רומנית}}}}. ניסיונות של פליטים "לגנוב" את הגבול באזור הדנובה מסתיימים לעיתים בטביעת המנסים{{הערה|[https://www.pov21.ro/2020/05/02/33006-7-migranti-din-siria-s-au-innecat-in-dunare-dupa-ce-au-incercat-sa-treaca-granita-ilegal-migrantii-urmau-sa-ajunga-in-olanda-si-austria/ 7 migranți din Siria s-au înecat în Dunăre încercând să treacă ilegal granița!] {{רומנית}}}}{{הערה|[https://stirileprotv.ro/stiri/actualitate/cadavre-aduse-de-dunare-la-mal-in-mehedinti-tragedia-uriasa-petrecuta-la-granita-romaniei.html Cadavre aduse de Dunăre la mal, în Mehedinţi. Tragedia uriaşă petrecută la graniţa României] {{רומנית}}}}.
[[קובץ:Croatia Serbia border Backa Baranja.svg|ממוזער|270px|מחלוקת הגבולות בין [[קרואטיה]] ובין [[סרביה]] באזור הדנובה. הכיסים הצהובים הם תחת שליטה סרבית ונתבעים על ידי הקרואטים. הכיסים הירוקים הם תחת שליטה קרואטית ואף צד לא תובע אותם לעצמו.]]
=== המחלוקת בין סרביה ובין קרואטיה ===
בין [[סרביה]] ובין [[קרואטיה]] יש מחלוקות בנוגע לגבול באזור בו עוברת הדנובה – הן חלוקות על הגבול המסומן על ידי הנהר, כי הנהר שינה את מסלולו בעקבות עבודות הנדסיות במאה ה-19, לכן יש מסלול נוכחי ומסלול קודם. סרביה מתעקשת על המסלול הנוכחי של הדנובה וקרואטיה תובעת את הגבול על פי המסלול הישן יותר של הדנובה, גבול שהיה בין שתי המדינות בתוך הפדרציה היוגוסלבית, לפני התפרקות [[יוגוסלביה]] ו[[מלחמת העצמאות של קרואטיה]].

סכסוך הגבולות כולל גם שני איים על הדנובה, [[ווקובאר (אי)|ווקובאר]] ו[[שרנגרד (אי)|שרנגרד]]. שני האיים נושאים שמות של שני יישובים קרואטיים סמוכים, אבל נמצאים תחת שליטה סרבית. קרואטיה טוענת לריבונות עליהם על פי פסיקה של ועדת תיווך אירופית{{הערה|[https://web.archive.org/web/20080517085252/http://www.ejil.org/journal/Vol3/No1/art12.html The Opinions of the Badinter Arbitration Committee: A Second Breath for the Self-Determination of Peoples] {{אנגלית}}}} וסרביה טוענת לבעלות עליהם על פי קרבתם לגדה הסרבית.

=== ליברלנד ===
מחלוקת הגבולות בין סרביה ובין קרואטיה יצרה כמה כיסים טריטוריאליים שנויים במחלוקת, משני צידי הגבול בין שתי המדינות. על הכיסים הצהובים (ראו תרשים בצד שמאל) יש תביעות משני הצדדים. על הכיסים הירוקים אין תביעות כלל, כי לפי הטענות הסרביות טריטוריות אלה שייכות לקרואטיה ולפי הטענות הקרואטיות הן שייכות לסרביה. התנערות שתי המדינות מתביעת טריטוריות אלה יצרה [[טרה נוליוס]]. הפוליטיקאי הצ'כי Vit Jedlika ניצל וקום זה והכריז על חצי אי בדנובה כ[[מדינה לכאורה]] בשם "ליברלנד" (השם המלא ב[[צ'כית]] הוא: '''Svobodná Republika Liberland'''), מדינה ללא אוכלוסייה, שאף מדינה אחרת לא הכירה בקיומה{{הערה|[https://www.dw.com/en/micronation-liberland-a-danube-peninsula-declares-its-independence/a-40015563 Micronation Liberland: A Danube peninsula declares its independence] {{אנגלית}}}}.

=== ממלכת אנקלווה ===
לפי הדוגמה של ליברלנד, בטריטוריות של יוגוסלביה לשעבר, הוכרזה עוד מדינה לכאורה, "ממלכת אנקלווה" (Kingdom of Enclava). המדינה הוכרזה על ידי הפולני פיוטר וורז'ינקיביץ' וידידיו, ששהו באפריל 2015 ב[[סלובניה]]. ההכרזה הייתה תחילה לגבי [[טרה נוליוס]] בגבול קרואטיה עם סלובניה ובהמשך הכלילו בטריטוריה של ממלכת אנקלווה גם את כיס מספר 1 (ראו תרשים) על חוף הדנובה, בגבול עם סרביה{{הערה|[https://news.yahoo.com/polish-tourists-proclaim-kingdom-enclava-150744800.html Polish tourists proclaim new state - 'Kingdom of Enclava'] {{אנגלית}}}}.

=== אונגל ===
לפי הדוגמה של ליברלנד, במאי 2015, ב[[סופיה]] שב[[בולגריה]], הכריזו אזרחים בולגרים ו[[הונגרים]] על הקמת אונגל (השם המלא ב[[בולגרית]] הוא: '''Eкологично Дунавско Княжество Онгъл'''), מדינה לכאורה באותן טריטוריות של טרה נוליוס. הם הכריזו על משטר של מונרכיה אבסולוטית. גם מדינה זו לא זכתה להכרה של אף מדינה אחרת{{הערה|[http://www.bta.bg/en/live/show/id/0_r3qha91w/ Обявяване на Манифест за създаването на първото в света екологично княжество – Екологично дунавско княжество „Онгъл”] {{בולגרית}}}}.

=== גבולות רומניים ===
לאחר ש[[נסיכויות הדנובה]] זכו בעצמאותן, היווה דנובה הגבול בינן ובין [[האימפריה העות'מאנית]]. לאחר שגם סרביה ו[[בולגריה]] זכו לעצמאותן, הדנובה סימנה חלק מהגבול בין סרביה ובין [[רומניה]] וחלק גדול מהגבול בין בולגריה ובין רומניה. הזרוע המזרחית של שפך הדנובה היוותה גבול בין רומניה ובין [[האימפריה הרוסית]] ולאחר מכן בין רומניה ובין [[ברית המועצות]]. לאחר [[התפרקות ברית המועצות]] היא מהווה גבול בין [[אוקראינה]] ובין רומניה. נהר ה[[פרוט (נהר)|פרוט]], יובל של הדנובה, מהווה גבול בין רומניה ובין [[מולדובה]]. הבדלים במיסוי בין המדינות יוצרים פיתוי להברחת סחורות מעבר לגבול, כמו הברחת סיגריות ממולדובה לרומניה{{הערה|[https://www.viata-libera.ro/justitie/6449-„pirati”-de-prut-si-dunare-la-judecata „Piraţi” de Prut şi Dunăre, la judecată] {{רומנית}}}}.

=== שינוי גבולות כדי להגיע לדנובה ===
לאחר קבלת עצמאותה חיפשה [[מולדובה]] פתרון לכך שאין לה יציאה לים. ב-[[23 באוקטובר]] [[1992]] נערך פרוטוקול בין שתי המדינות, מולדובה ואוקראינה וב-1999 חתמו, הפוליטיקאי המולדובני [[וסילי שובה]] והאוקראיני [[פטרו פורושנקו]], על הסכם בו מולדובה מעבירה לאוקראינה שטחים בקרבת ה[[דניסטר]] בגודל של 10.5 קילומטרים רבועים, שטחים הכוללים את אזור הכביש האוקראיני ובתמורה מעבירה אוקראינה לידי מולדובה שטח דומה באזור ג'יורג'יולשט על חוף ה[[פרוט (נהר)|פרוט]] בשפך שלו לדנובה, בקרבת הגבול הרומני, שטח הכולל חוף, שנוצל בהמשך לבניית [[נמל ג'יורג'יולשט]], ה[[נמל]] המולדבי היחיד, אליו יכולות להגיע ספינות ים{{הערה|[http://archive.wikiwix.com/cache/index2.php?url=http%3A%2F%2Fcubreacov.wordpress.com%2F2009%2F11%2F25%2Ftratatul-de-frontiera-cu-ucraina-si-protocolul-sau-aditional%2F TRATATUL de frontieră cu Ucraina şi Protocolul său adiţional] {{רומנית}}}}.

== איים בדנובה ==
[[קובץ:Donauturm at Night.jpg|250px|ממוזער|[[מגדל הדנובה]] באי הדנובה. וינה, אוסטריה]]
השטח המכוסה במי הדנובה גדול למדי, אף על פי שהוא קטן או גדל בהתאם לספיקת הנהר ויובליו. בשטח הזה יש 912 איים עם שטח מצטבר של 138,000 [[הקטר]]ים{{הערה|[https://casoteca.ro/dunarea-a-generat-11-insule-salbatice-mai-mari-de-5-hectare-in-zona-deltei/ Dunărea a generat 11 insule sălbatice mai mari de 5 hectare în zona Deltei] {{רומנית}}}}. האיים מתחילים להופיע כשהזרם מתרחב ועוצמתו יורדת. מספר האיים משתנה בהתמדה, כי זרם הנהר מכרסם בחופי האיים עד כדי הריסתם הגמורה של איים מסוימים ובו זמנית מביא [[סחופת]], שמרחיבה איים קיימים או אפילו יוצרת איים חדשים. תהליכים אלה גורמים לכך שחופי האיים גבוהים מהקרקע בתוך האי, שם נוצרים מקווי מים ותעלות המוצפים בעת עליית מי הדנובה.

בחלק מהאיים, דוגמת האי [[צ'פל (אי)|צ'פל]], יש מתיישבים וברבים מהם יש צמחייה ובעלי חיים. [[אדה קלה]] היה [[אי]] על הדנובה בדרום מערב [[רומניה]], בסמוך לגבול עם [[סרביה]]. אורך האי היה כ-1.7 קילומטרים ורוחבו 500 מטר. במסגרת בניית אגם הצבירה עבור תחנות הכוח ההידרו-חשמליות של רומניה וסרביה (בתחילה [[יוגוסלביה]]) ב[[שערי הברזל]] הוצף האי. על האי חיו, לפני הצפתו, כ-600 תושבים, מרביתם ממוצא [[טורקים|טורקי]], שהתפרנסו מגידול עצי פרי ו[[ורד]]ים, מהם הופקו [[שמן ורדים]] ו[[בושם ורדים]], תיירות ומסחר. התושבים פונו ופוצו חלקית. חלקם עקרו לאי [[שימיאן]] הקרוב, חלקם עברו ל[[דוברוג'ה]] וחלקם היגרו ל[[טורקיה]]. מבנים היסטוריים וקברים הועברו לאי שימיאן בכוונה להפכו לאתר תיירות{{הערה|[https://jurnalul.antena3.ro/campaniile-jurnalul/jurnalul-national/insula-ada-kaleh-un-ostrov-mitologic-distrus-de-civilizatie-101364.html Insula Ada - Kaleh, un ostrov mitologic distrus de civilizaţie] {{רומנית}}}}.

כפי שפעולות האדם הביאו להיעלמות האי אדה קלה, פעולות אדם אחרות גם יצרו איים, כמו במקרה של [[אי הדנובה]], שנוצר בעקבות עבודות [[חפירה]], שנועדו למנוע הצפות של הדנובה.

על [[האי הגדול של בראילה]] יש את החווה החקלאית הגדולה ביותר באירופה וגם המתקדמת ביותר{{הערה|[https://romanialibera.ro/economie/insula-mare-a-brailei-va-fi-exploatata-de-un-seic-arab-738746 Insula mare a Brăilei va fi exploatată de un șeic arab] {{רומנית}}}}.

בתקופות שפל בשפיעת הדנובה מופיעים איים חוליים קטנים מול [[גאלאץ]]. אורך האי הגדול כ-300 מטר ורוחבו עשרה מטרים. במזג אוויר מתאים תושבי האזור מפליגים בסירות אל האי, משתזפים שם ועוסקים בדיג{{הערה|[http://www.mediafax.ro/stirile-zilei/galerie-foto-in-dreptul-orasului-galati-a-aparut-o-insula-pe-dunare-noua-atractie-le-pune-probleme-navigatorilor-nevoiti-sa-ocoleasca-cateva-sute-de-metri-16590958 În dreptul oraşului Galaţi a apărut o INSULĂ pe Dunăre. Noua atracţie le pune probleme navigatorilor, nevoiţi să ocolească câteva sute de metri] {{רומנית}}}}.

=== החי והצומח באיי הדנובה ===
צמחיית איי הדנובה מתאפיינת בעמידות להצפות. העץ הנפוץ ביותר הוא ערבה לבנה (Salix alba) והשני הוא [[צפצפה]] שחורה (Populus nigra) ויש גם מינים נוספים של צפצפות ו[[אולמוס]] לבן ועוד. יש גם שיחים שונים ומטפסים כמו [[גפניים|גפן בר]]. באיים צומחים עשבים רבים ומגוונים החובבים רטיבות.

איי הדנובה מארחים כ-1,100 זנים של יצורים חיים, מתוכם 770 זני [[חסרי חוליות]], כולל 35 זני [[חלזונות]]. כ-65 זני [[דג]]ים חיים בתעלות ובביצות שבאיים. לכך יש להוסיף 10 זני [[דו-חיים]] ושמונה זני [[זוחלים]]. האיים משחקים תפקיד חשוב עבור 160 זני [[עופות]] המשתמשים בהם לצורכי [[קן|קינון]], תחנות [[נדידת עופות|נדידה]] וגם שהיה חורפית. על האיים חיים גם 26 זני [[יונקים]] שונים הכוללים [[מכרסמים]], [[לוטרות]], [[אייל הסבך]], [[שועל]]ים, [[חתול בר|חתולי בר]], [[חמוס מבאיש]] ו[[עטלף|עטלפים]]{{הערה|[https://www.researchgate.net/publication/300006144_Flora_si_fauna_ostroavelor_de_pe_Dunare Flora şi fauna ostroavelor de pe Dunăre] {{רומנית}}}}.

== גשרי הדנובה ==
[[קובץ:Pod_Drobeta.jpg|190px|ממוזער|שחזור של [[גשר טראיאנוס]]]]
רוחב הדנובה מחייב קיומם של [[גשר]]ים לצורכי מעבר מגדה אחת לשנייה. המעבר דרוש לצרכים אזרחיים, כמו מסחר וביקורים, אך גם לצרכים צבאים, כמו מעבר צבאות ואספקה עבורם. הגשר הראשון על הדנובה, המוזכר על ידי [[הרודוטוס]] בהיסטוריה, הוא גשר האוניות, שנוצר עבור [[דריווש הראשון]], בעת מלחמתו נגד ה[[סקיתים]]{{הערה|[https://istoriiregasite.wordpress.com/2011/03/14/darius-i-si-geto-dacii/ Darius I si geto-dacii] {{רומנית}}}}.
{{הפניה לערך מורחב|גשר טראיאנוס}}
לאחר המלחמה הראשונה של [[האימפריה הרומית]] בממלכת [[דאקיה]] יזם [[טראיאנוס]] בניית גשר על הדנובה, [[גשר טראיאנוס]], שנבנה על ידי [[אפולודורוס מדמשק]] ושימש את הצבא הרומאי במלחמה השנייה נגד ממלכת דאקיה. הגשר היה באורך 1135 מטרים ושרידים ממנו קיימים עדיין{{הערה|[https://www.historia.ro/sectiune/general/articol/secretele-podului-lui-apolodor-din-damasc-peste-dunare-cum-au-reusit-romanii-sa-devieze-cursul-fluviului-acum-2000-de-ani Secretele podului lui Apolodor din Damasc peste Dunăre. Cum au reuşit romanii să devieze cursul fluviului acum 2000 de ani] {{רומנית}}}}. מאז אפולודורוס אדריכלים רבים בנו גשרים מעל הדנובה, כדי לאפשר מעבר מגדה אחת לרעותה. בשנת 328, בהוראת [[קונסטנטינוס הגדול]], נבנה מעל הדנובה הגשר הגדול ביותר בעולם העתיק, [[גשר קונסטנטין הגדול]]{{הערה|[https://www.istorie-pe-scurt.ro/podul-lui-constantin-cel-mare-de-la-sucidava-cel-mai-mare-pod-din-antichitate/ Podul lui Constantin cel Mare de la Sucidava- cel mai lung pod din Antichitate] {{רומנית}}}}.

[[קובץ:Brigittenauer Bruecke Wien.jpg|שמאל|ממוזער|190px|גשר מעל הדנובה בבירת [[אוסטריה]], [[וינה]]]]
[[קובץ:T.R.A.M. Kunstzug Stadlauer Ostbahnbruecke.jpg|שמאל|ממוזער|190px|רכבת נוסעת על גשר מעל הדנובה בבירת [[אוסטריה]], [[וינה]]]]

=== הגשרים בבודפשט ===
[[קובץ:Adam Clark square and Chain Bridge.jpg|שמאל|ממוזער|190px|כיכר אדם קלארק, [[גשר השלשלאות]] שמעל הדנובה, פשט ו[[בזיליקת אישטוון הקדוש בבודפשט|בזיליקת אישטוון הקדוש]]. מבט מראש ה[[פוניקולר]] המוביל לגבעת המצודה שבבודה]]
[[בודפשט]], בירת [[הונגריה]], היא, אחרי [[וינה]], הגדולה בערים דרכן עוברת הדנובה ומשום כך מודגש בה הצורך בגשרים. בין צדה המערבי והמזרחי של הדנובה, בעבר שתי ערים נפרדות, שנקראו "בודה" ו"פשט", מחברים 15 גשרים. במרכזה של בודפשט ארבעה גשרים היסטוריים, המהווים עורק תחבורה מרכזי בעיר ואף שכיות חמדה תיירותיות{{הערה|[http://www.bridgesofbudapest.com/ The eight famous bridges of Budapest] {{אנגלית}}}}.

הגשרים מופיעים לפי הסדר מצפון לדרום.

==== גשר מרגיט (Margit híd) ====
{{ערך מורחב|גשר מרגיט}}
הגשר, שנבנה בשנת [[1876]], מחבר את האי מרגיט עם בודה ופשט. בתחילה נבנה הגשר ללא גישה לאי, אך זו נוספה בשנת [[1900]].

==== גשר השלשלאות (Lánchíd) ====
{{ערך מורחב|גשר השלשלאות}}
[[קובץ:Kettenbrücke Budapest bei Nacht.jpg|שמאל|ממוזער|190px|[[גשר השלשלאות]]]]
גשר השלשלאות (Lánchíd) גשר הקבע הראשון על פני הדנובה נבנה בין [[1839]] ל-[[1849]]. הגשר תוכנן בידי האנגלי ויליאם טירני קלארק, ונבנה בידי המהנדס האנגלי אדם קלארק. בשני קצות הגשר פסלי אריות מעוטרים. במהלך מלחמת העולם השנייה פוצץ הגשר, אך נבנה מחדש בשנת [[1949]]. הגשר מוביל אל מנהרה החצובה בהר מתחת לגבעת המצודה, ואורכה 350 מטר. המנהרה נפתחה בשנת [[1856]]. בכיכר אדם קלארק שליד הגשר, נמצא מונומנט בגובה שלושה מטרים העשוי [[אבן גיר]] בצורת [[0 (מספר)|הספרה 0]] – זהו [[קילומטר אפס]] של בודפשט ושל הונגריה כולה. מראהו של הגשר, כאשר מצדו האחד גבעת המצודה והמונומנטים הלאומיים שעליה, ומצדו השני בניין הפרלמנט, הוא אחד המראות היפים בבודפשט.

==== גשר ארז'בט (אליזבת) ====
{{ערך מורחב|גשר אליזבת}}
גשר ארז'בט (Erzsébet híd) קרוי על שמה של מלכת הונגריה, [[אליזבת, נסיכת בוואריה|אליזבת (סיסי)]] שנרצחה בשנת [[1898]]. פסלה של סיסי ניצב בצדו המערבי של הגשר. הגשר נבנה בשנת [[1903]] ובעת בנייתו היה הגשר הארוך בעולם שאינו נסמך על עמודי תמיכה במרכזו. ב[[מלחמת העולם השנייה]] פוצץ הגשר ונהרס, אך תוכנן מחדש ונבנה שוב בשנת [[1964]].

==== גשר החירות ====
{{ערך מורחב|ערך=[[גשר החירות (בודפשט)|גשר החירות]]}}
גשר החירות (Szabadság híd) נבנה בשנת [[1896]] לרגל חגיגות אלף השנים לכיבושה של הונגריה בידי ה[[מדיארים]]. במקור נקרא הגשר על שם הקיסר [[פרנץ יוזף]], שגם חנך אותו. מצדו האחד השוק המקורה של בודפשט, ומצדו השני גבעת גלרט. גם גשר זה נהרס בזמן מלחמת העולם השנייה ונבנה מחדש.

=== הגשרים ברומניה ===
[[קובץ:I. Károly király híd a Dunán. Fortepan 86954.jpg|ממוזער|190px|שמאל|מראה של [[גשר המלך קרול הראשון]] בשנת 1902]]
{{ערך מורחב|ערך=[[גשר המלך קרול הראשון]]}}
ב[[רומניה]] הוקם לראשונה גשר מעל הדנובה לקראת סוף [[המאה ה-19]] וזה היה [[גשר המלך קרול הראשון]], בזמנו הגשר הארוך ביותר ב[[אירופה]]{{הערה|[https://www.descopera.ro/istorie/14127178-anghel-saligny-inginerul-care-a-testat-cu-pretul-vietii-podul-de-la-cernavoda Anghel Saligny, inginerul care a testat cu preţul vieţii podul de la Cernavodă] {{רומנית}}}}.

=== גשרי הדנובה במלחמות ===
משחר ההיסטוריה שימשו הגשרים מעל הדנובה לצורכי מלחמה, חלקם גשרים בנויים, כמו [[גשר טראיאנוס]] וחלקם גשרים מאולתרים, גשרי אוניות או סירות, שאפשרו העברת כוחות מגדה אחת לגדה השנייה. המלחמה הייתה זרז לבניית גשרים, אך גם להריסתם, כשצורכי הלוחמים מצד זה או אחר הכתיבו זאת, כדי למנוע או להכביד על תנועות צבא של האויב.

בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]] צורכי המלחמה הובילו לבניית גשר מעל הדנובה – בין [[טורנו מגורלה]] הרומנית ובין [[ניקופול (בולגריה)|ניקופול]] הבולגרית (שתי המדינות היו בנות ברית של גרמניה הנאצית) בנה [[ורמאכט|צבא גרמניה]], במרץ 1941, גשר שנועד להעברת הצבא הגרמני לכיוון גבול [[יוון]], כדי לקחת חלק ב[[המערכה על יוון|מבצע מריטה]]{{הערה|[https://www.historia.ro/sectiune/actualitate/articol/cum-arata-podul-peste-dunare-construit-de-wehrmacht-pentru-operatiunea-marita Cum arăta podul peste Dunăre construit de Wehrmacht pentru operațiunea Marița] {{רומנית}}}}.

[[גשר המלך קרול הראשון]] נפגע במהלך שתי מלחמות העולם. גשר המלך קרול הראשון מורכב משני גשרים נבדלים, האחד מעל האפיק הראשי של הדנובה והשני מעל זרוע [[בורצ'אה]], ב[[ביצת יאלומיצה]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]], [[הצבא הרומני]], שנסוג מפני הצבא הגרמני, חיבל בגשרים - הם תוקנו לאחר המלחמה. ב[[מלחמת העולם השנייה]], בשנת 1941, הגשרים הופצצו על ידי מטוסים סובייטים ונפגעו קשה – לקח ארבעה חודשים להשיב אותם לתפעול{{הערה|[https://dobrogealive.ro/cele-cinci-tentative-esuate-de-a-distruge-cu-bombe-podul-de-la-cernavoda/ Cele cinci tentative eșuate de a distruge cu bombe podul de la Cernavodă] {{רומנית}}}}.

בשנת [[1999]], עקב הפצצת והריסת שלושה גשרים ב[[נובי סאד]] על ידי כוחות [[נאט"ו]], במסגרת [[מבצע כוח מאוחד]], נפגעה קשות התעבורה בנהר הדנובה בתחומי [[סרביה]], נזק שתוקן רק בשנת [[2002]]{{הערה|[http://edition.cnn.com/WORLD/europe/9904/26/kosovo.02/ NATO bombs destroy Danube River bridge] {{אנגלית}}}}.

== התעלות שמתחברות לדנובה ==
[[קובץ:Constanta-Rotterdam blank-he.svg|ממוזער|450px|נתיב השיט המבוסס על הדנובה והחוצה את [[אירופה]] מ[[קונסטנצה]] עד [[רוטרדם]]]]
=== תעלת מיין-דנובה ===
{{הפניה לערך מורחב|תעלת מיין-דנובה}}
[[קובץ:Fuerth Nuremberg City Langwasser from Alte Veste f w.jpg|ממוזער|450px|תעלת מיין-דנובה]]
[[תעלת מיין–דנובה]], המכונה גם בשם "תעלת אירופה", היא [[תעלה]] חפורה ב[[בוואריה]], באורך 171 קילומטרים, המחברת החל מ-[[1992]], את הנהרות [[מיין (נהר)|מיין]] ודנובה במסלול המאפשר [[שיט]] נהרות. התעלה הזאת היא חלק מדרך השיט החוצה את [[אירופה]] מ[[רוטרדם]] עד [[קונסטנצה]].

=== תעלת דנובה–הים השחור ===
{{הפניה לערך מורחב|תעלת דנובה–הים השחור}}
תעלת דנובה–הים השחור, המכונה ברומניה גם בשם "Magistrala Albastră" ("הדרך המהירה הכחולה"){{הערה|[http://www.digi24.ro/Stiri/Digi24/Actualitate/Stiri/Canal+Dunare+Marea+Neagra+30+ani+inaugurare+Detinuti+politici Canalul Dunăre – Marea Neagră, 30 de ani de la inaugurare. Magistrala Albastră, construită cu sacrificiul deţinuţilor politici] {{רומנית}}}}, היא [[תעלה]] חפורה המתפצלת לשתי זרועות, ממערב למזרח, באורך 95.6 קילומטרים, 64.2 קילומטרים בזרוע הראשית ועוד 31.2 קילומטרים בזרוע המתפצלת מהזרוע הראשית. התעלה מתאימה לשיט נהרות, מקשרת את נמל [[צ'רנוודה]] שעל הדנובה הישנה ([[זרוע אוסטרוב]]) עם נמל [[קונסטנצה]] ב[[הים השחור|ים השחור]] ומקצרת בכ-400 קילומטרים את אורך ההפלגה הדרושה כדי להגיע מהדנובה לים השחור. התעלה מחברת את נתיבי השיט האירופיים עם הים השחור, ויוצרת נתיב שיט רצוף מקונסטנצה שעל הים השחור עד [[רוטרדם]] שלחוף [[הים הצפוני]] ול[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]].
[[קובץ:I.25280-2 Inaugurare (2).jpg|ממוזער|250px|[[ניקולאה צ'אושסקו]] חונך את תעלת-דנובה הים השחור, משמאלו רעיתו, [[אלנה צ'אושסקו]] ומאחוריו בנו, [[ניקו צ'אושסקו]]]]
עבודות חפירת התעלה החלו ב-1949 ונפסקו ב-1953 לאחר מות [[יוסיף סטלין]]. ב-1976, ביוזמת [[ניקולאה צ'אושסקו]], חודשו העבודות לפי תוכנית חדשה, והסתיימו בתעלה הראשית ב-[[26 במאי]] [[1984]]. העבודות ליצירת הזרוע הנוספת בוצעו בין 1984 לבין 1987{{הערה|[http://adevarul.ro/locale/constanta/cum-fost-construit-canalul-dunare-marea-neagra-secretele-magistralei-albastre-dezvaluite-inginerul-proiectat-maretul-proiect-comunist-1_54ed8178448e03c0fdf7c4d3/index.html Cum a fost construit Canalul Dunăre-Marea Neagră. Secretele Magistralei Albastre dezvăluite de inginerul care a proiectat măreţul proiect comunist] {{רומנית}}}}. ההשקעה בעבודות הייתה כשני מיליארד [[דולר אמריקני|דולר]], ועל פי ההערכות, החזרתה הייתה צפויה תוך 50 שנה. ההכנסות השנתיות מניצול התעלה מניבות כשלושה מיליון [[אירו]], ולפי נתון זה, החזרת ההשקעה תושלם לאחר 600 שנה.

במהלך העבודות נחפרו 294,000,000 מטרים מעוקבים של אדמה בתעלה הראשית ועוד 87,000,000 מטרים מעוקבים בתעלה הצפונית, סך הכל 25,000,000 מטרים מעוקבים יותר מ[[תעלת סואץ]] ו-140,000,000 מטרים מעוקבים יותר מ[[תעלת פנמה]].

=== תעלת דנובה–הים השחור (אוקראינה) ===
{{הפניה לערך מורחב|תעלת דנובה–הים השחור (אוקראינה)}}
תעלת דנובה–הים השחור הידועה גם כ'''תעלת ביסטרי''' היא תעלת שיט חפורה בשטח [[אוקראינה|אוקראיני]] המאפשרת שיט בין הדנובה ובין [[הים השחור]].

התעלה, שעבודות לחפירתה התחילו ב-2004, היא בת 162 קילומטרים ומיועדת לכלי שיט עם [[שוקע]] של עד 7,2 מטרים. התעלה מתחרה מסחרית ב[[תעלת סולינה]] הסמוכה, ב[[רומניה]], לכן חפירתה הובילה למתיחויות בין שתי המדינות.

=== תעלת דנובה-בוקרשט ===
{{הפניה לערך מורחב|תעלת דנובה-בוקרשט}}
תעלת דנובה-בוקרשט הייתה פרויקט שנועד לאפשר שיט נהרות מ[[בוקרשט]] ל[[הים השחור|ים השחור]] דרך הדנובה.

העבודות לביצוע הפרויקט החלו ב-[[1986]], אך ב-[[1989]], לאחר [[המהפכה הרומנית (1989)|המהפכה הרומנית]], נפסקו לחלוטין, אף על פי שכבר בוצעו 70% מהפרויקט. קיימים נימוקים למען חידוש העבודות וגם נגד החידוש ובמהלך השנים נגנבו לוחות בטון ופריטים שונים וחלקים אחרים ניזוקו. ההתנגדות העיקרית נובעת מזיהוי הפרויקט עם המשטר הקומוניסטי מלפני המהפכה{{הערה|[https://jurnalul.ro/campaniile-jurnalul/descoperirea-romaniei/canalul-broastelor-40819.html Canalul broastelor] {{רומנית}}}}.

=== תוכניות נוספות ===
מדינות נוספות ראו את התועלת, שניתן להפיק מחפירת תעלות לקיצור או יצירת נתיבי שיט שיתחברו לדנובה והחלו לתכנן פרויקטים נוספים.

[[בולגריה]] מתכננת תעלה שתחבר בין הנמל שלה, [[רוסה]], על הדנובה ובין נמלה [[ורנה]], ב[[הים השחור|ים השחור]], תעלה, שתחסוך את המעבר דרך [[רומניה]] ותקצר את הדרך עבור הספינות{{הערה|[https://www.researchbeam.com/rob-varna-to-ruse-navigable-canal-bulgaria-project-profile-market RoB - Varna to Ruse Navigable Canal - Bulgaria - Project Profile] {{אנגלית}}}}.

[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], המייצאת סחורות רבות לאזור, מתכננת חפירת תעלות, שיחברו את הדנובה עם [[הים האגאי]], תעלה שתחבר את [[בלגרד]], בירת [[סרביה]] עם הנמל ה[[יוון|יווני]] [[סלוניקי]]. מעבר שיט כזה ייתר את המעבר בים השחור וברומניה ויחסוך זמן והוצאות{{הערה|[https://www.shtiu.ro/chinezii-vor-sa-conecteze-dunarea-cu-marea-egee-care-este-scopul-si-de-ce-romania-iese-in-pierdere-78835.html Chinezii vor să conecteze Dunărea cu Marea Egee. Care este scopul și de ce România iese în pierdere?] {{רומנית}}}}.

== ההידרולוגיה של הדנובה ==
בחלק העליון של הדנובה מימיה מחלחלים לקרקע ולעיתים, במיוחד בתקופות שחונות, היא נעלמת לחלוטין. המים התת-קרקעיים נובעים מחדש במעין Aachtopf, במרחק של כ-14 קילומטר מהדנובה, ומשם זורמים אל הנחל Aach, יובל קטן של ה[[ריין]], נהר הזורם אל [[הים הצפוני]].

בגלל מיקומו מושפע נהר הדנובה מ[[אקלים]] ממוזג אוקייני מהמערב, אקלים ממוזג קונטיננטלי ממזרח והשפעות בלטיות מהצפון. שילוב זה מוביל לרמות שונות של מפלס פני המים ו[[ספיקה (נהר)|ספיקה]] משתנה במהלך השנה. שפע המים נוצר באביב, כשהשלגים נמסים ויורד גשם רב, אולם בחלק העליון והאמצעי של הדנובה העונה הזאת מתרחשת בחודשים מרץ ואפריל בעוד שבחלק התחתון של הדנובה, זה קורה בחודש מאי. בקטעים מסוימים הדנובה קופא בחורפים קשים.

הדנובה מזרים בממוצע לים השחור 67,000,000 טונות [[סחף]] בשנה{{הערה|[https://edusoft.ro/blog/index.php/2015/05/04/dunarea/ Regimul hidrologic] {{רומנית}}}}, סחף שממנו נבנתה דלתת הדנובה במהלך 10,000 שנים וכל שנה היא גדלה ב-40 מטרים רבועים בממוצע על חשבון הים{{הערה|[https://www.libertatea.ro/lifestyle/delta-dunarii-curiozitati-despre-cea-mai-bine-conservata-delta-3055015 Delta Dunării – curiozități și lucruri pe care nu le știai despre cea mai bine conservată dintre deltele europene] {{רומנית}}}}.

=== רתיחת מי הדנובה ===
לעיתים, בתנאי מזג אוויר מיוחדים, עולים ענני אדי מים מעל הדנובה ויוצרים רושם של רתיחת מי הדנובה. התופעה הנדירה נובעת מהפרשי טמפרטורה גדולים בין מי הדנובה והאוויר מעל הדנובה. ב-31 בינואר 2014 באזור [[גאלאץ]] נרשמה טמפרטורה של 16- מעלות צלזיוס בעוד שמי הדנובה היו בטמפרטורה של 0 מעלות צלזיוס – בנסיבות אלה נוצרה תופעת ה"רתיחה", נוצרו ענני אדים מעל מי הדנובה. התופעה אינה מסכנת את השיט{{הערה|[https://www.realitatea.net/stiri/local/fierbe-dunarea-explicatia-unui-fenomen-rar-si-spectaculos_5dcc91b4406af85273cb2093 "Fierbe" Dunărea. Explicaţia unui fenomen rar şi spectaculos] {{רומנית}}}}.

== השיט על הדנובה ==
=== משטר השיט ===
הדנובה מחברת ארצות רבות עם משטרים שונים. ההסדרה הבינלאומית של השיט על הדנובה החלה עם [[הסכם בלגרד (1616)]], שעל פיו [[האימפריה העות'מאנית]] הכירה בזכות [[מלוכת הבסבורג]] להשיט ספינות בחלקן האמצעי והתחתון של הדנובה, חלקים שהיו תחת שלטון עות'מאני. ב-1774, בעקבות [[הסכם קוצ'וק קאינרג'ה]], גם [[האימפריה הרוסית]] זכתה להשיט ספינות על הדנובה{{הערה|[https://www.britannica.com/place/Danube-River/Hydrology#ref174975 britannica.com/place/Danube-River] {{אנגלית}}}}.

=== הוועדה האירופאית לדנובה ===
{{הפניה לערך מורחב|הוועדה האירופאית לדנובה}}
[[קובץ:RO TL Sulina Danube Comission palace.jpg|ממוזער|210px|היכל הוועדה בעיר הנמל [[סולינה]], ב[[רומניה]]]]
[[הוועדה האירופאית לדנובה]] זו ועדה בינלאומית, שהוקמה לאחר [[מלחמת קרים]], במסגרת [[חוזה פריז (1856)]] ונועדה להסדיר את השיט והמסחר לאורך הדנובה. מושב הוועדה נקבע ב[[גאלאץ]] ושני מושבים נוספים ב[[סולינה]] וב[[טולצ'אה]].

על הוועדה הוטל להכשיר את נתיבי השיט של הדנובה התחתונה (מ[[בראילה]] עד [[הים השחור]]) למעבר אוניות ים, כדי שניתן יהיה להוביל בהן את הדגנים מרומניה לארצות [[מערב אירופה]], שם היה ביקוש גדול ל[[חיטה]] מרומניה, מבלי להעבירם מספינה לספינה, תהליך שעיכב וייקר את הסחר בדגנים{{הערה|[https://www.historia.ro/sectiune/general/articol/istoria-comisiei-europene-a-dunarii ISTORIA COMISIEI EUROPENE A DUNARII] {{רומנית}}}}.

ב-18 באוגוסט 1948 התכנסו ב[[בלגרד]] נציגי [[ברית המועצות]], [[אוקראינה]], [[בולגריה]], [[הונגריה]], [[רומניה]], [[צ'כוסלובקיה]] ו[[יוגוסלביה]] וחתמו על הסכמת בלגרד, שקבעה את משטר השיט על הדנובה בשטחן של המדינות החתומות{{הערה|[https://lege5.ro/Gratuit/g42dqmbt/conventia-despre-regimul-navigatiei-pe-dunare-semnata-la-belgrad-la-18-august-1948-impreuna-cu-cele-doua-anexe-si-protocolul-aditional-din-18081948 Convenția despre regimul navigației pe Dunăre, semnată la Belgrad la 18 august 1948, împreună cu cele două anexe și protocolul adițional din 18.08.1948] {{רומנית}}}}. נספח של האמנה אפשר ל[[אוסטריה]] להצטרף. מ[[גרמניה]] נמנעה ההצטרפות בגלל התנגדות ברית המועצות, לכן היא הצטרפה רק במרץ 1998.

=== מכשולי שיט בדנובה ===
[[קובץ:Nordbahnbrücke-Wien_Eisstoß.jpg|ממוזער| [[מחסום קרח]] על נהר הדנובה בגשר [[וינה|בווינה]], [[אוסטריה]]]]
השיט מ[[הים השחור]] ועד [[בראילה]] מכונה "השיט הימי" ומבראילה במעלה הנהר זה שיט נהרות. השיט הימי מיועד לספינות ים עם [[שוקע]] של עד שבעה מטרים ושיט הנהרות מיועד לכלי שיט עם שוקע של עד שלושה מטרים. יש מקטעים בנהר בהם מצטמצם עומק המים, במיוחד בעונות מסוימות, בגלל הסחף הממלא את ערוץ הנחל והשלטונות צריכים לדאוג לעבודות לשימור עומק הנהר, כדי לאפשר את השיט. בעונות מסוימות, במיוחד בתקופות שחונות, יורד מפלס הדנובה ויכול לגרום לבעיות ואפילו להיתקעות כלי שיט. בסוף יולי 2015 נתקעו כך 60 כלי שיט בגלל ירידת מפלס המים{{הערה|[https://www.realitatea.net/stiri/actual/60-de-nave-au-ramas-blocate-pe-dunare-din-cauza-nivelului-scazut-al-fluviului_5dcc9206406af85273d10ae2 60 de nave au rămas blocate pe Dunăre, din cauza nivelului scăzut al fluviului] {{רומנית}}}}. באוגוסט 2018 נתקעו ב[[וינה|ווינה]] 20 ספינות עם תיירים בגלל ירידת מפלס המים, ירידה שסיכנה את הספינות{{הערה|[http://stiri.tvr.ro/dunarea-a-scazut--20-de-nave-de-croaziera-sunt-blocate-la-viena_834943.html#view Dunărea a scăzut. 20 de nave de croazieră sunt blocate la Viena] {{רומנית}}}}.

מכשול נוסף הוא [[הקפאה|קפיאת]] הנהר בחורף. הקיפאון נמשך בדרך כלל בין 35 ל-45 ימים בשנה, אך היו שנים בהן התמשך הקיפאון 60 ואפילו 100 ימים{{הערה|שם=ברט|[https://ro.m.wikisource.org/wiki/Cartea_Dunării ז'אן ברט, "ספר הדנובה"] {{רומנית}}}}. בתקופת ההקפאה ובתקופת הפשרת הקרח עלולים להיווצר [[מחסום קרח|מחסומי קרח]].

לצורכי שבירת הקרח ופתיחת נתיבי שיט בדנובה נעשה שימוש בספינת הגרר "פרסאוס" (Perseus). לאחר תפעול של יותר מעשרים שנה הספינה זקוקה ל[[שיפוץ]] כללי, שיאפשר לה תפקוד לעוד עשרים שנה{{הערה|[https://www.digi24.ro/stiri/actualitate/social/singurul-remorcher-de-mari-dimensiuni-din-flota-maritima-are-nevoie-de-reparatii-652215 Singurul spărgător de gheaţă de pe Dunăre are nevoie de reparații] {{רומנית}}}}.

==== הטבעת הצי הגרמני ליד החוף הסרבי ====
בימים 6 ו-7 בספטמבר 1944, בהוראת ה[[אדמירל]] הגרמני [[פאול-וילי זיב]], הוטבעו ספינות צי הים השחור וצי הדנובה הגרמניות בקרבת הכפר הסרבי פראהובו, קרוב למיקום הנוכחי של [[שערי הברזל II]]. שיירת כלי שיט של 150 עד 200 ספינות, שלא היו מסוגלות להמשיך את הנסיגה במעלה הדנובה מבלי ליפול לידי [[הצבא האדום]], שכבר שלט על [[שערי הברזל]], שוקעו בתוך מי הנהר. לפני כן נתנו לתושבי הכפר לבזוז מכלי השיט כל מה יכלו לקחת ולאחר מכן פוצצו אותם.

לאחר המלחמה פונו כמה ספינות, שהפריעו לנתיב השיט. שינויי האקלים גורמים לירידה במפלס מי הדנובה ומשום כך הספינות הטבועות מפריעות יותר ויותר לשיט ויש תוכניות לפינויין{{הערה|[https://www.handelsblatt.com/arts_und_style/aus-aller-welt/unruehmliches-erbe-alte-deutsche-kriegsschiffe-behindern-donau-schifffahrt/3281086.html Alte deutsche Kriegsschiffe behindern Donau-Schifffahrt] {{גרמנית}}}}{{הערה|[https://www.capital.ro/flota-nazista-scufundata-in-dunare-o-bomba-ecologica-de-aproape-70-de-ani-185748.html Flota nazistă scufundată în Dunăre: o bombă ecologică de aproape 70 de ani] {{רומנית}}}}.

=== שערי הברזל ===
{{הפניה לערך מורחב|שערי הברזל}}
[[שערי הברזל]] הוא שמו של קטע מתוואי הדנובה, באורך 134 קילומטרים, במפגש [[הרי הקרפטים]] עם [[הרי הבלקנים]], בגבול [[רומניה]] עם [[סרביה]] – בעבר אזור זה היה תחת שלטון של [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]].

שערי הברזל הוא [[קניון (גאולוגיה)|קניון]] שחצב [[נהר]] הדנובה בסלעי ההרים בדרכו אל [[הים השחור]]. המעבר צר ושימש בימי קדם מקום נוח להציב בו [[מארב]]י שודדים לעוברי הדרך וגם למארבים צבאיים נגד פולשים. הקיסר הרומי [[טיבריוס]] דאג לחציבת דרך באורך 210 מטר בגדה הימנית של הקניון וכך ניתן היה להעביר כלי שיט בנהר בעזרת בהמות שמשכו אותם.

הקניון היה זרוע סלעים רבים, שסיכנו מאוד את המפליגים בנהר. במהלך המאה ה-19, החל מ-1834, פעלה ממשלת [[הונגריה]] לפינוי מסלול שיט על ידי פיצוץ הסלעים בנתיב השיט. היוזמה התחדשה לקראת סוף המאה והגיעה לסיומה ב-1895. ב-1896 הגיע למקום [[פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה]] לחנוכת מסלול השיט, שעלה לאוצר ההונגרי יותר מעשרים מיליוני [[פורינט אוסטרו-הונגרי|פלורינים]], ולכבודו הגיעו גם [[קרול הראשון, מלך רומניה]] ו[[מילאן הראשון, מלך סרביה]]. בנתיב השיט המשופר גדלה מאוד תנועת האוניות{{הערה|[http://www.redescoperaistoria.ro/2014/12/09/stancile-franz-joseph-un-dar-de-alianta-militara-politica-si-economica/ Stâncile Franz Joseph: Un dar de alianță militară, politică și economică] {{רומנית}}}}.

בתקופה המודרנית הוקמו במקום [[סכר]]ים עבור [[תחנת כוח הידרואלקטרית|תחנות הכוח ההידרואלקטריות]] [[שערי הברזל I]] ו[[שערי הברזל II]] המשותפות לרומניה ולסרביה (בעבר [[יוגוסלביה]]). בקטע הסרבי של הקניון יש פארק לאומי בשם "דרדפ".

במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] נבנתה במקום [[תחנת כוח הידרואלקטרית]] בשם [[שערי הברזל I]] ובעקבות בנייתה הוצף האי [[אדה קלה]] ותושביו פונו לאזורים אחרים. במורד הדנובה, במרחק של כ-80 קילומטרים, הוקמה בהמשך [[שערי הברזל II]], תחנת כוח הידרואלקטרית נוספת, קטנה יותר, עם פחות מרבע מהכוח של התחנה הראשונה.

== הדלתה של הדנובה ==
{{הפניה לערך מורחב|הדלתה של הדנובה}}
[[קובץ:Danube Delta evolution.gif|ממוזער|270px|ההתפתחות ההיסטורית של דלתת הדנובה]]
[[הדלתה של הדנובה]] היא [[דלתה]] הממוקמת במחוזות [[טולצ'ה]] ב[[רומניה]] ו[[מחוז אודסקאיה]] ב[[אוקראינה]], שעל שפת [[הים השחור]], היא הדלתה הגדולה ביותר (3,446 קמ"ר) והשמורה ביותר ב[[אירופה]].

דלתת הדנובה המודרנית החלה להיווצר לאחר שנת 4000 לפנה"ס במפרץ של הים השחור, כאשר הים עלה למפלסו הנוכחי. מחסום חולי חסם את שפך הדנובה שבו בנה הנהר את הדלתה שלו. עם מילוי השפך במשקעים, התקדמה הדלתה אל מחוץ למחסום זה לאחר שנת 3500 לפנה"ס ויצרה כמה זרועות: [[תעלת גאורגה הקדוש]] הראשונה (3500 – 1600 לפנה"ס), [[תעלת סולינה]] (1600 לפנה"ס), תעלת גאורגה הקדוש השנייה (0 לפנה"ס) ו[[תעלת קיליה]] (1600 לפנה"ס). כמה זרועות פנימיות נוספות נבנו באגמים ובלגונות הגובלות בדלתה של הדנובה מצפון (קיליה הראשונה והשנייה) ולכיוון דרום (דונאבץ).

הסחף המתמיד המגיע לדלתה מרחיב אותה ללא הפסק ונוטה לחסום את דרכי השיט בזרועותיה. כדי להתגבר על קשיי השיט דרך הדלתה של הדנובה נחפרו [[תעלת דנובה–הים השחור]] ו[[תעלת דנובה–הים השחור (אוקראינה)]].

דלתת הדנובה מאוכלסת בדלילות רבה, לכן היא מאוד מתאימה לשימור צמחייה ובעלי חיים. ב-1991 הוכרזה דלתת הדנובה [[אתר מורשת עולמית]] על ידי [[אונסק"ו]]{{הערה|[https://rsis.ramsar.org/ris/521 Danube Delta] {{אנגלית}}}} ונקבעה כשמורה של הביוספרה ו[[פארק לאומי]].
* תמונות מהדלתה של הדנובה:
<gallery>
תמונה:Delta del Danubio, Rumanía, 2016-05-28, DD 12.jpg
תמונה:Donaudelta 1.jpg
תמונה:P9121512 (29862116765).jpg
תמונה:Nycticorax nycticorax' AM1 slepowron.jpg
תמונה:Letea0 cropped.jpg
תמונה:Pelicani din Delta Dunarii.PNG
תמונה:Romania - Delta Dunari (3014899219).jpg
תמונה:P9121535 (29827154596).jpg
תמונה:Danube Delta Waterway (38171451664).jpg
תמונה:Channel at Crisan (23996760327).jpg
</gallery>

== החשיבות הכלכלית ==
"נהר הדנובה", טען [[נפולאון בונפרטה]], "הוא מלך נהרות אירופה"{{הערה|[https://www.acn.ro/images/PDF/SITE_2016/conducere/Istoric.pdf Dunărea, "regele fluviilor din Europa"] {{רומנית}}}} וכראוי לתואר כזה, הדנובה אכן חשובה מאוד לתושבי מרכז ומזרח אירופה בדרכים רבות ושונות.

=== מי שתייה ===
מי הדנובה ויובליה מהווים את מקור [[מי שתייה|מי השתייה]] של כ-10 מיליון בני אדם המתגוררים ביישובים באגן ההיקוות שלה. נכון לשנת [[2004]], כשליש ממי השתייה באזור [[שטוטגרט]] ומחוז דנובה עילית במדינת [[באדן-וירטמברג]] בגרמניה, מקורם במי הדנובה [[טיהור מים|המטוהרים]], ובשיעור נמוך יותר בערים נוספות לאורכה כגון [[אולם (עיר)|אולם]] ו[[פסאו]]. ב[[אוסטריה]] וב[[הונגריה]] נעשה שימוש מועט במי הדנובה לצורכי שתייה בעיקר בגלל הצורך בטיהור מסיבי שלהם. ב[[רומניה]] רק באזורים מעטים, בהם רמת הזיהום נמוכה, ניתן להשתמש במי הדנובה לשתייה.

=== תובלה ומסחר ===
הדנובה משמשת כנתיב תובלה חשוב. פתיחת [[תעלת מיין-דנובה]], איפשרה יצירת קשר תעבורתי על גבי ספינות בין [[הים השחור]] לבין [[מערב אירופה]] ונמל [[רוטרדם]]. תוכניות לשיפור התעבורה בנתיב המים הכרוכות בפעולות בינוי בהיקפים נרחבים, נתקלות בהתנגדויות של ארגוני [[איכות הסביבה]].

לפני הופעת ספינות הקיטור היה קושי בפני התעבורה במעלה הנהר, כנגד הזרם, במיוחד בקטעים, דוגמת [[שערי הברזל]], שם אפילו ספינות הקיטור הראשונות עברו את הקטע בחמש דקות עם הזרם ובשעה כנגד הזרם{{הערה|שם=ברט}}. ספינת הקיטור הראשונה שטה על הדנובה ב-1830 ומ-1831 כבר שטה בקביעות תוך הובלת נוסעים ו[[סחורות]].

התעבורה בנתיב הדנובה אינה חסרת סכנות, כך היה למשל ב[[טביעת הספינה מוגושואיה]]{{הערה|[http://adevarul.ro/locale/tulcea/titanicul-romanesc-25-ani-scufundarea-navei-mogosoaia-marturia-unui-supravietuitor-vasul-s-a-scufundat-cateva-minute-1_540f23a10d133766a8fe10eb/index.html Titanicul românesc. 25 de ani de la scufundarea navei Mogoşoaia. Mărturia unui supravieţuitor: „Vasul s-a scufundat în câteva minute“] {{רומנית}}}}.

בחלק התחתון של הדנובה, ב[[סרביה]], ב[[בולגריה]] וב[[רומניה]] יש גם תופעות של [[שוד ימי]]{{הערה|[http://www.rivercruiseinfo.com/content/pirates-lower-danube Pirates on the lower Danube] {{אנגלית}}}}. רשויות בולגריות התלוננו על גניבות, שבוצעו בספינות בולגריות בלילה, כשעגנו באזורים רומניים. רשויות רומניות ענו, שזה נובע במידה רבה מכך שהספינות עוגנות מחוץ לנמלים, כדי להימנע מתשלום מיסי הנמל{{הערה|[https://www.jurnalulbtd.ro/articol-Pirati-pe-Dunare-24-926.html Piraţi pe Dunăre!] {{רומנית}}}}.

=== תיירות ===
{{הפניה לערך מורחב|טיילת מצוקי הדנובה בגאלאץ}}
בכל המדינות אשר לאורך הדנובה מפוזרים אזורים בעלי משמעות [[תיירות]]ית כגון אזורי [[נופש]], [[שמורת טבע|שמורות טבע]] ו[[פארק לאומי|פארקים לאומיים]]. לאורך גדת הנהר, נמתח לאורך כ-2,900 קילומטר, "שביל ה[[אופניים]] של הדנובה" המהווה נקודת משיכה תיירותית חשובה.
[[קובץ:Donauradweg.jpg|ממוזער|שמאל|רוכבי [[אופניים]] על גדת הדנובה באזור [[לינץ]] ב[[אוסטריה]]]]
הדנובה מאפשר שיט עליו ובשיט תיירותי הספינה משמשת כמלון צף הנע מאתר לאתר{{הערה|[https://www.senior.co.il/טיולים-מאורגנים/location/שייט-נהרות-דנובה/ שייט על הדנובה בספינת נהר]}}. מעל 400 ספינות משמשות לטיולי שיט של כ-50.000 תיירים כל שנה. השיט התיירותי עלול להיות מסוכן, כך למשל קרה, כשספינה באורך 27 מטרים עם שני סיפונים, שהובילה 35 תיירים דרום קוריאנים באזור [[בודפשט]], התהפכה וטבעה תוך שבע שניות. 26 תיירים ושני אנשי צוות טבעו ו-4 הוכרזו נעדרים{{הערה|[https://www.click.ro/news/lume/croaziera-mortii-pe-dunare Croaziera morţii pe Dunăre] {{רומנית}}}}{{הערה|[https://news.walla.co.il/item/3241213 שבועיים אחרי האסון: ארבע גופות נוספות והספינה הטובעת הוצאו מהדנובה]}}.

באזור גאלאץ, בקרבת שפך ה[[פרוט (נהר)|פרוט]], שוכן [[האי פרוט]], [[שמורת טבע]], שמאוכלסת על ידי [[סוס]]ים פראים. בעלי סירות מציעים שיט לאי תמורת תשלום{{הערה|[https://www.olx.ro/oferta/plimbari-cu-barca-pe-dunare-in-galati-IDb2J6w.html Plimbari cu barca pe Dunare in Galati] {{רומנית}}}}.

=== אנרגיה הידרואלקטרית ===
הזרם האדיר של מי הדנובה מנוצל במקומות מסוימים ליצירת [[אנרגיה הידרואלקטרית]], אנרגיה זולה יחסית ו[[אנרגיה מתחדשת|מתחדשת]]. הפוטנציאל של הדנובה ביצירת אנרגיה הידרואלקטרית מוערך ב-42 מיליארדי קילווטים, המיוצרים ב-45 תחנות כוח. בהווה פועלת תחנת כוח אחת באזור הגרמני, אחת נוספת באזור הגרמני-אוסטרי, 11 בתחומי אוסטריה, 2 באזור הרומני-סרבי ואחת נוספת נמצאת בשלבי הקמה באזור הסלובקי-הונגרי{{הערה|[http://ies.gov.md/2014/06/dunarea-patrimoniul-natural-cultural-al-generatiilor-viitoare/ Dunărea – “Patrimoniul natural, cultural al generaţiilor viitoare”] {{רומנית}}}}.
[[קובץ:Dam Serbia Djerdap 2.jpg|ימין|ממוזער|210px|[[תחנת כוח הידרואלקטרית|תחנת הכוח ההידרואלקטרית]] [[שערי הברזל II]] ב[[סרביה]]]]
חמש מדינות משתמשות בדנובה כמקור אנרגיה משמעותי: [[גרמניה]], [[אוסטריה]], [[סלובקיה]], [[סרביה]] ו[[רומניה]]. בגרמניה נבנו [[תחנת כוח הידרואלקטרית|תחנות כוח הידרואלקטריות]] בסוף [[המאה ה-19]], במיוחד באזור הדנובה העליונה אך גם ליד [[אולם (עיר)|אולם]]. באוסטריה בניית תחנת הכוח ההידרואלקטרית הראשונה מתוארכת רק בשנת 1953. ב[[אוסטריה תחתית]], בה חיים 1,6 מיליון תושבים, שני שלישים כמעט מצריכת החשמל מסופקים על ידי הדנובה{{הערה|[https://www.solar-magazin.ro/energie/dunarea-una-dintre-principalele-surse-de-electricitate-a-celui-mai-mare-stat-din-austria.html Dunărea, una dintre principalele surse de electricitate a celui mai mare stat din Austria] {{רומנית}}}}.
בסלובקיה, הכוח ההידרואלקטרי מהווה 16% מכלל הייצור, מקור האנרגיה השני בחשיבותו אחרי הפחם. מרבית האנרגיה הזו מופקת על ידי תחנת הכוח Gabčíkovo-Nagymaros, שתוכננה בתחילה להיות מופעלת בשיתוף פעולה עם הונגריה, אך הונגריה נסוגה מחלקה בפרויקט ובין שתי המדינות קיימת מחלוקת לא פתורה.

תחנת הכוח ההידרואלקטרית הגדולה באירופה היא תחנת הכוח [[שערי הברזל I]], אשר לאחר שמונה שנות בנייה מופעלת בשיתוף מאז 1972 על ידי סרביה (בעבר [[יוגוסלביה]]) ורומניה. שתי המדינות מפיקות כוח הידרואלקטרי גם מתחנת הכוח [[שערי הברזל II]].

=== אנרגיה גרעינית ===
מי הדנובה משמשים גם לתפעול [[תחנת כוח גרעינית|תחנות כוח גרעיניות]]. בתהליך המרת האנרגיה הגרעינית ל[[אנרגיה חשמלית]] דרוש נוזל קירור שיעביר את החום הנוצר בתוך הכור הגרעיני אל מחוץ לכור – בדרך כלל משתמשים במים, הרבה מים.

ב[[בולגריה]], על גדת הדנובה, בקרבת העיר [[קוזלודוי]], בקרבת הגבול הרומני, הוקמה עוד בשנות ה-70 תחנת כוח גרעינית המשתמשת במי הדנובה.

תחנת כוח גרעינית נוספת הוקמה ב[[רומניה]], ליד נמל הדנובה [[צ'רנוודה]], שגם היא משתמשת במי הדנובה ומספקת כ-20% מצורכי האנרגיה החשמלית של רומניה.

== החי והצומח באגן הדנובה ==
באגן הדנובה ובמיוחד ב[[הדלתה של הדנובה|דלתת הדנובה]] יש כאלפיים מיני צמחים וכ-5,000 מיני בעלי חיים, מתוכם 41 מיני יונקים, 180 מיני עופות, 100 מיני דגים, 8 מיני זוחלים ו-12 מיני דו-חיים{{הערה|[http://d2ouvy59p0dg6k.cloudfront.net/downloads/factsheet_dunarea.pdf Dunărea – coloana vertebrală a Europei] {{רומנית}}}}.

=== דיג ===
[[קובץ:Fisherman on Danube.jpg|ממוזער|210px|שמאל|דיג בדנובה]]
ה[[דיג]] בדנובה, אשר היווה מקור [[פרנסה]] עיקרי ובעל ערך כלכלי חשוב לתושבים המתגוררים לאורכו ב[[ימי הביניים]], איבד מחשיבותו וכיום רק דייגים מעטים מתפרנסים ממנו בנקודות מסוימות לאורכו ובאזור [[הדלתה של הדנובה]], שם הוא מגלם עדיין ערך כלכלי. הדיג הספורטיבי מפותח וזוכה לפופולריות, כולל תחרויות מסוקרות בטלוויזיה. כדי להגן על המגוון יש מגבלות חוקיות לגבי צורות הדיג וכמות הדגה המותרת באיסוף.

הדגה בנהר מושפעת מהמתרחש ב[[אגן הניקוז]] של הדנובה, כך למשל, הייתה פגיעה קשה בדגה בנהר בגלל [[דליפת הציאניד בבאיה מארה]] בשנת 2000, דליפה שעברה ממאגר מים לנחל מקומי, משם ל[[סומש]], מהסומש ל[[טיסה (נהר)|טיסה]] ומטיסה לדנובה וגרמה להרעלת דגים גדולה מאוד ב[[רומניה]], ב[[הונגריה]] וב[[יוגוסלביה]]{{הערה|[https://ultima-ora.ro/va-mai-aduceti-aminte-de-scurgerea-de-cianura-de-la-baia-mare/ Vă mai aduceţi aminte de scurgerea de cianură de la Baia Mare?] {{רומנית}}}}. פגיעה אקולוגית משמעותית נוספת הייתה ב-2010, בגלל [[התאונה במפעל האלומיניום של אייקה]], שכתוצאה ממנה זוהמו מי הדנובה{{הערה|[https://evz.ro/amenda-de-peste-470-de-milioane-de-euro-pentru-compania-ungara-mal-945631.html Amendă de peste 470 de milioane de euro pentru compania ungară MAL] {{רומנית}}}}.

[[מקרל הים השחור]] עולה במעלה הנהרות הנשפכים לים השחור, כולל הדנובה, כדי להטיל ביצים וזו הזדמנות לדייגים. [[פסטיבל המקרלים]] מתנהל החל משנת 2000 ב[[יום ראשון של הדקלים|יום ראשון של הפרחים]]. ב-2017 נחוג הפסטיבל ה-16 ביום 9 באפריל, על המישור התחתון של [[טיילת מצוקי הדנובה בגאלאץ]]{{הערה|[https://www.viata-libera.ro/eveniment/86888-p-r-o-g-r-a-m-festivalul-scrumbiei-editia-a-xvi-a Festivalul scrumbiei] {{רומנית}}}}.

באזור [[גאלאץ]], באוגוסט 2013, פרופסור מיכאי קאדינויו הצליח לדוג שפמנון אירופי באורך שניים וחצי מטר ובמשקל 115 קילוגרם{{הערה|[http://adevarul.ro/locale/galati/video-cei-mai-mari-pesti-pescuiti-dunare-recordul-detinut-morun-cantarea-900-kilograme-1_56018525f5eaafab2ce2863d/index.html Cei mai mari peşti pescuiţi în Dunăre. Recordul este deţinut de un morun care cântărea peste 900 de kilograme  adev.ro/nv3crj] {{רומנית}}}}.

הדג הגדול ביותר, שתועדה לכידתו בדנובה, הוא [[בלוגה (דג)|בלוגה]], שנדוג על ידי קבוצת עיתונאים בריטיים ב-1962, בדלתה של הדנובה – משקל הדג עלה על 900 קילוגרמים{{הערה|[https://adevarul.ro/locale/galati/video-cei-mai-mari-pesti-pescuiti-dunare-recordul-detinut-morun-cantarea-900-kilograme-1_56018525f5eaafab2ce2863d/index.html Cei mai mari peşti pescuiţi în Dunăre. Recordul este deţinut de un morun care cântărea peste 900 de kilograme] {{רומנית}}}}.

=== החדקניים בדנובה ===
זנים שונים של [[חדקניים]], שמהם מפיקים [[קוויאר]], חיו ב[[הים השחור|ים השחור]] ועלו במעלה הנהרות, כולל הדנובה, לשם הטלת ביצים. החדקנים שחו במעלה הדנובה עד [[רגנסבורג]] שב[[גרמניה]]. ה[[סכר]]ים שנבנו על הדנובה ומבנים אחרים המיועדים למנוע הצפות, מונעים מהחדקנים את מסעם במעלה הנהר. בשרם הטעים של החדקנים והקוויאר, שהפך לאוכל יוקרתי מבוקש על ידי אנשים עשירים, גרמו לדיג אינטנסיבי של חדקנים, דיג שגרם להתמעטות הדגה, היעלמותם של כמה זנים והכנסת יתר הזנים לרשימת בעלי החיים בסכנת הכחדה. ב-1975 רומניה ייצאה 5 טונות קוויאר שחור בשנה.

ב-2006 אסרה רומניה את דיג החדקנים לחלוטין והאריכה את האיסור עד 2021. בולגריה ואוקראינה נקטו בצעדים דומים, כדי להציל את ששת זני החדקנים, שנותרו בדנובה ולנסות לשקם את תפוצתם. ה[[חדקן אטלנטי|חדקן האטלנטי]] וזנים נוספים נכחדו לגמרי באזור הים השחור והדנובה. חרף האיסור יש עדיין [[בראקונז']], דיג לא חוקי של חדקנים.

[[האיחוד האירופי]] ורומניה השקיעו שמונה עשר מיליוני [[יורו]] במאמצים לחידוש אוכלוסיית החדקנים בדנובה. [[הקרן העולמית לשימור חיות הבר]] תרמה למאמץ החיית אוכלוסיית החדקנים 20.000 דגיגים, ששוחררו למי הדנובה{{הערה|[https://balkaninsight.com/2020/05/20/decimated-danube-sturgeon-revival-efforts-neglect-roots-of-poaching/ Decimated Danube: Sturgeon Revival Efforts Neglect Roots of Poaching] {{אנגלית}}}}{{הערה|[https://ens-newswire.com/?p=6621 Danube River Sturgeons Victims of Illegal Caviar Trade] {{אנגלית}}}},

=== גידול גפני היין ===
עמק הדנובה הוא גם אזור גידול [[גפן היין]]. האזור שמייצר את היינות האיכותיים ביותר הוא [[ואכאו]], ב[[אוסטריה]], שם גדלים בעיקר ענבי [[גרינר ולטלינר]], [[ריזלינג]] ו[[שרדונה]]{{הערה|[https://www.austria.info/fr/destinations/regions/les-plus-belles-regions-d-autriche/le-danube Le Danube] {{צרפתית}}}}.

ב[[הונגריה]] מגדלים [[גפנים]] כמעט לכל אורכו של נהר הדנובה בין [[וישגראד (הונגריה)|וישגראד]] לגבול הדרומי של המדינה. בירת היין ההונגרי היא [[ואץ]]. בתקופה הסוציאליסטית, יינות הונגריים, שפעם היו מפורסמים, איבדו הרבה מאיכותם אבל מאז שנות התשעים הכרם ההונגרי מתאושש.

גם [[גרמניה]] מייצרת מעט יין ליד באך, בין [[רגנסבורג]] לשטראובינג. זה קוריוז חסר משמעות כלכלית, אך זה השריד התרבותי האחרון, שהיה פעם חי מאוד, של יין בווארי שיובא על ידי הרומאים.

== היסטוריה ==
לאחר שסיים לבסס את שלטונו ב[[מוקדון]] וב[[יוון]], יצא [[אלכסנדר מוקדון]] בשנת 335 לפנה"ס למסעות מלחמה נגד ה[[תראקים]], שהתחילו לחרחר מלחמה בגבולו הצפוני. הוא חצה את [[הרי הבלקן]] והכניע את הטריבאלים, אחד משבטי התראקים. אלכסנדר המשיך צפונה לעבר נהר הדנובה ואף הצליח לעבור אותו בעזרת [[סירה|סירות]] מקומיות עשויות מגזעי עצים. הוא חדר אל ארץ התראקים עם צבא, וניצח בנקל את הצבא התראקי, שכלל 4,000 רוכבים ו-10,000 רגלים. המוקדונים רדפו אחר התראקים הנמלטים, נכנסו לעירם ובזזו אותה. פקודיו של אלכסנדר, [[מלאגרוס]] ו[[פיליפוס (מצביא)|פיליפוס]], נשלחו חזרה עם השלל בעוד שאלכסנדר נשאר במקום עם צבאו, הרס את העיר עד היסוד, והקריב קורבנות הודיה ל[[זאוס]], ל[[הרקולס]] ולאל הנהר שאפשר לו לצלוח את הדנובה. מבצע זה הרתיע את השבטים הברברים מצפון למוקדון, והבטיח בכך את גבולה הצפוני של מוקדון מפלישות עתידיות.
[[קובץ:072 Conrad Cichorius, Die Reliefs der Traianssäule, Tafel LXXII (Ausschnitt 01).jpg|210px|ממוזער|שמאל|[[גשר טראיאנוס]] ב[[תבליט]] על [[עמוד טראיאנוס]]]]
במשך יותר מ-2,000 שנה שימש נהר הדנובה כאמצעי לתעבורת [[צבא]]ות. גם [[האימפריה הרומית]], אשר במאות הראשונות ל[[ספירת הנוצרים]] היה נהר הדנובה [[לימס הדנובה|גבולה הצפוני]], עשתה בו שימוש. מאוחר יותר חצו את נהר הדנובה ה[[גותים]], ה[[סלאבים]], ה[[הונים]] ושבטים אחרים בדרכם אל תוך האימפריה הרומית.

מקורות [[יוון|יוונים]]-[[האימפריה הביזנטית|ביזנטים]] שונים תיארו בשנים [[1047]]-[[1046]] ששבטי ה[[פצ'נגים]] חצו את הדנובה הקפואה עם הבהמות שלהם (אחד המקורות אף מעריך את מספרם בכ-600,000 איש). תיאורים אלו מעלים אפשרויות היסטוריות שונות, ביניהן עדות אפשרית לקיצוניות עזה במיוחד של [[מזג אוויר|מזג האוויר]] באזור באותן השנים, וכן חיזוק אפשרי להשערות לפיהן אגדות שונות על חציית הדנובה ברגל – אשר מזוהות עם ההונים ונחשבות ל[[מיתוס]]ים – אולי נכונות בחלקן{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=ismMJkCu5Uk&index=8&list=PLlT4nxANf8bKcypnP9e5RzaYnExpv7M98|הכותב=|כותרת=היסטוריה ושינויי אקלים - שיעור 5|אתר=|מידע נוסף=דקה 1:12:45|תאריך=}}}}.

ה[[צלבנים]] עשו שימוש בנהר הדנובה במהלך [[מסעות הצלב]] על מנת לנוע מהר יותר אל עבר [[ירושלים]].
בשלהי [[ימי הביניים]] השתמשו אף הטורקים [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאנים]] בנהר הדנובה להקלת גיחותיהם במסעות כיבושיהם ב[[דרום-מזרח אירופה]] ובמרכז אירופה עד שנבלמו במערכה על [[וינה]] בשנת [[1683]] אשר לאחריה לא היוו עוד איום על מרכז אירופה.

ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] נחתמו הסכמים רבים על מנת למנוע ממדינה כלשהי להשיג שליטה רבה מדי על נהר הדנובה. באותה התקופה נחלשה השפעת [[האימפריה העות'מאנית]] ב[[חבל הבלקן|בלקן]] ואילו השפעת [[האימפריה הרוסית]] עלתה, על כן, פעלו מדינות אירופה החזקות למנוע השתלטות רוסית על שפך נהר הדנובה.
בשנת [[1856]] נחתם [[חוזה פריז (1856)|חוזה פריז]] שסיים את [[מלחמת קרים]], הוראת החוזה הייתה שוועדה בינלאומית תפקח על השימוש בשפך נהר הדנובה ל[[הים השחור|ים השחור]]. ב-[[1890]] ביצעה [[אוסטריה]] עבודות שיפור באזור הקרוי בשם "שער הברזל", המצוי כיום בגבול שבין רומניה ל[[סרביה]].
לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], ועדת הפיקוח על נהר הדנובה אושרה מחדש ב[[חוזה ורסאי]].

לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] הפיקוח על נהר הדנובה לא התאפשר בגלל חלוקת אירופה למזרח ומערב על ידי מדיניות [[מסך הברזל]] של הסובייטים כפי שהטיב לתאר אותה [[וינסטון צ'רצ'יל]].

בתחילת שנות ה-90 [[סלובקיה]] היטתה חלק מנהר הדנובה ל"סכר גאבציקובה" על מנת להפיק חשמל בשיטה ההידרו-אלקטרית, מה שעורר משבר עם [[הונגריה]] על קו הגבול ביניהן, משבר שיושב רק באופן חלקי.
סכר זה היה פרויקט משותף של [[צ'כוסלובקיה]], [[אוסטריה]] ו[[הונגריה]] אך הונגריה ואוסטריה נמנעו מלהשתתף בפרויקט עקב לחצים מצד קבוצות התומכות ב[[איכות הסביבה]] ו[[צ'כיה]] פרשה לאחר הפילוג בינה ובין סלובקיה.

ב-[[1992]] חוברו [[ריין|נהר הריין]], [[מיין (נהר)|נהר המיין]] ונהר הדנובה במסגרת הפרויקט הגרמני "[[תעלת מיין-דנובה]]", מה שיצר נתיב מים באורך 3,500 ק"מ אשר קצהו האחד בשפך נהר הריין ב[[הים הצפוני|ים הצפוני]] וקצהו השני בשפך הדנובה ב[[הים השחור|ים השחור]].

=== מערת וטרני ===
[[קובץ:Dunaj - panoramio (6).jpg|שמאל|ממוזער|210px|הכניסה למערת וטרני]]
באזור [[שערי הברזל]], ליתר דיוק במקום המכונה "קאזאנלה" יש לא מעט מערות וצוקים. בהר "צ'יוקארול מארה" יש מערה נודעת, שהגישה אליה אפשרית רק מהמים, "מערת וטרני" המכונה גם בשמות "מערת פינזה קורי" או "מערת פיסקאבארה". המערה, שאורכה 173 מטרים ומתנשאת 70 מטר מעל הקרקע, שימשה, בגלל המיקום המיוחד, בזמנים שונים, כמוצב של כוחות צבא והשם "וטרני" הוא שמו של [[פרידריקו וטרני]], גנרל אוסטרי ממוצא איטלקי, שציווה ב-1691 על ביצור המקום. המערה יכולה להכיל 250 אנשים ובמרכזה יש באר, שנחפרה על ידי שבויים עות'מאניים{{הערה|[https://www.mhalert.ro/dunarea-la-cazane-si-legenda-grotei-sapata-de-apele-fluviului/ DUNĂREA LA CAZANE ŞI LEGENDA GROTEI SĂPATĂ DE APELE FLUVIULUI] {{רומנית}}}}.

אגדות רבות נקשרות במערה ובאוצרות, שהוטמנו בה על פי אותן אגדות, לכן ביקרו בה לא מעט מחפשי אוצרות וחלקם מצאו שם את מותם{{הערה|[https://dunareaincazane.ro/dunare-si-istorie-pestera-veterani/ Dunare si istorie – Pestera Veterani, una din cele mai importante pesteri ale Cazanelor Dunarii] {{רומנית}}}}.

=== המעבר מתחת לדנובה ===
[[קובץ:Biserica "Crestina Ortodoxa, Fortificata "Sf. Precista", Galati, Romania, iarna.JPG|ממוזער|שמאל|[[הכנסייה המבוצרת פרצ'יסטה הקדושה מגאלאץ]], שמתחתה, על פי האגדות, נמצא הפתח למעבר מתחת לדנובה]]
באזור [[גאלאץ]] מתהלכות אגדות על מעבר סודי מתחת לנהר הדנובה. לדברי האגדות ה[[בויאר]]ים המקומיים חפרו מעבר תת-קרקעי היוצא מתחת לכנסייה, עובר מתחת לדנובה ומגיע לגדה השנייה. המעבר, שנחפר במאה ה-17, נועד להברחת הרכוש היקר מפני בוזזים עות'מאנים או [[טטרים]] ואחרים. על פי האגדות הפתחים של המעבר נחסמו משני הצדדים.

לדברי מנהל המוזיאון המקומי של גאלאץ אין יסוד של ממש לאגדות והן כנראה נובעות מהעובדה שהתגלה בעבר מעבר תת-קרקעי באורך של כ-300 מטרים בין שתי כנסיות בגאלאץ{{הערה|[http://www.secretulcunoasterii.ro/tunelul-pe-sub-dunare-prin-care-boierii-fugeau-din-calea-navalirilor-otomane/ Tunelul pe sub Dunăre, prin care boierii fugeau din calea năvălirilor otomane] {{רומנית}}}}.

=== נפט רומני שט אל גרמניה ===
[[גרמניה הנאצית]] נזקקה מאוד לייבוא נפט מרומניה – הנפט הרומני סיפק שליש מצרכיה ב[[מלחמת העולם השנייה]]. הנפט הובל בכלי שיט במעלה הדנובה, מרומניה עד כגרמניה. לא רק נפט, גם דגנים ומוצרים נוספים עשו את הדרך הזאת{{הערה|[https://documente.net/document/gh-buzatu-istoria-petrolului-pdf.html Gheorghe Buzatu, Istoria petrolului] {{רומנית}}}}. [[בריטניה]] עשתה ככל יכולתה למנוע או לפחות לפגוע בקווי אספקה אלה. מאפריל עד אוקטובר 1944 הטילו מפציצים בריטיים מוקשים ימיים למי הדנובה, כדי לפגוע בשיט בה{{הערה|[https://weaponsandwarfare.com/2015/09/01/wwii-mining-the-danube/ Weapons and Warfare] {{אנגלית}}}}. חרף השנים הרבות שחלפו מאז עדיין מופיעים מפעם לפעם במי הדנובה מוקשים מאותה תקופה{{הערה|[https://www.tlnews.ro/doua-mine-din-al-doilea-razboi-mondial-au-aparut-pe-dunare-autoritatile-romane-si-ucrainiene-intervin-pentru-inlaturarea-pericolului/ Două mine din al Doilea Război Mondial au apărut pe Dunăre. Autoritățile române și ucrainiene intervin pentru înlăturarea pericolului] {{רומנית}}}}.

=== השלכת יהודים לדנובה ===
[[קובץ:Budapest jewish WWII memorial shoes on river bank.jpg|שמאל|ממוזער|210px|אנדרטת "[[נעליים על הדנובה]]" לזכר הקורבנות היהודים שנורו על גדות הדנובה בידי אנשי [[צלב החץ]] ההונגרים בסוף מלחמת העולם השנייה וגופותיהם הושלכו למי הדנובה]]
בימי [[מלחמת העולם השנייה]], ב-[[21 בינואר]] [[1942]], הוטל [[עוצר]] ב[[נובי סאד]], וחיילי צבא הונגריה הטילו [[סגר]] על העיר. בפעולות בתוך העיר השתתפו חיילים, כוחות [[ז'נדרמריה]] ו[[משטרה]] הונגריים. בשלב הראשון פרצו הכוחות ההונגריים באופן אקראי לבתי יהודים וסרבים והוציאו אותם להורג ביריות. בהמשך, ב-[[23 בינואר]], ביימו הכוחות ההונגריים תקרית אש, וכפועל יוצא ממנה, 500 סרבים וכ-800 מיהודי העיר הוצעדו אל חוף הרחצה העירוני "שטראנד" אשר לגדת [[הדנובה]] בקור של מינוס 20<sup>o</sup>c, סודרו בשורות, נורו למוות, וגופותיהם הושלכו אל הדנובה. בסך הכל נרצחו בנובי סאד 1,120 מבני הקהילה היהודית, 800 סרבים ו-60 אזרחים בני לאומים שונים{{הערה|שם=לוקר|'''הקהילה היהודית בנובי סאד''', בתוך: [[צבי לוקר]] (עורך), [[פנקס הקהילות]] - יוגוסלאוויה, הוצאת [[יד ושם]], ירושלים, 1988, עמוד 191}}{{הערה|מנחם שלח (עורך), '''תולדות השואה - יוגוסלביה''', עמודים 366-359.}}.

בעקבות מקרים חוזרים ונשנים שבהם הציף הדנובה את רחובות [[בודפשט]], נבנו רציפי אבן משני צדי הנהר בגובה של כשלושה-ארבעה מטרים. בתקופת שלטונם של אנשי "[[צלב החץ]]" ב[[הונגריה]] הובאו יהודים והועמדו על רציפים אלו, כשפניהם אל המים, ונורו בגבם. גופות המתים נפלו אל המים ונסחפו בזרם, מבלי שהובאו לקבורה. בהמשך ביקשו הרוצחים לחסוך בתחמושת, ולכן קשרו את היהודים זה לזה, הוסיפו אבנים ומשקולות, וירו רק בחלק מהם. כך נפלו כולם אל המים, והחיים טבעו אף הם. פעולות הירי נמשכו כמה חודשים, עד נפילת בודפשט בידי [[ברית המועצות]], במהלך [[ינואר]] [[1945]]. גם אז המשיכו אנשי צלב החץ במעשי הירי, ואלה הופסקו רק לאחר המלחמה. לפי הערכות נהרגו במהלך הקרב על בודפשט לבדה 15,000 יהודים ומתוכם כ-7,000 הוצאו להורג והושלכו לתוך הדנובה{{הערה|[https://www.historia.ro/sectiune/general/articol/batalia-budapestei-stalingradul-de-la-dunare Bătălia Budapestei, Stalingradul de la Dunăre] {{רומנית}}}}. [[נעליים על הדנובה]] היא [[אנדרטה]] ייחודית שהוקמה בשנת [[2005]] על גדות נהר הדנובה בבודפשט. האנדרטה מנציחה את מאות היהודים שנרצחו בידי גדודי [[צלב החץ]] ההונגרים, לאחר שנורו והושלכו למי הנהר בעת [[שואת יהודי הונגריה]] בשנים [[1944]]–[[1945]]{{הערה|[https://www.haaretz.com/jewish/part-of-holocaust-memorial-exhibit-stolen-in-budapest-1.5264113 Part of Holocaust Memorial Exhibit Stolen From Banks of Danube] {{אנגלית}}}}.

== יום הדנובה הבינלאומי ==
כל שנה, החל משנת 2004, ביום 29 ביוני, חוגגים את היום הבינלאומי של הדנובה. החגיגות נערכות תחת פיקוח הוועדה הבינלאומית להגנת הדנובה. התאריך הזה נבחר לזכר אירוע החתימה על ההסכמה לשיתוף פעולה והגנה על הדנובה של הארצות השוכנות על חופיה. האירוע נערך ב[[סופיה]], [[בולגריה]], ב-29 ביוני 1994{{הערה|[https://www.click.ro/news/national/este-ziua-internationala-dunarii-9-curiozitati-despre-fluviul-care-strabate-zece-tari Este Ziua Internațională a Dunării. 9 curiozități despre fluviul care străbate zece țări] {{רומנית}}}}.

==בתרבות ובאמנות==
[[קובץ:'The Danube Pilot' by George Roux 01.jpg|שמאל|ממוזער|160px|עטיפת הספר "[[ספן הדנובה]]" של [[ז'ול ורן]] במהדורה הצרפתית]]
* "[[הדנובה הכחולה]]" הוא שמו של קטע מוזיקלי מפורסם בסגנון ה[[ואלס|וואלס]], מאת המלחין האוסטרי [[יוהאן שטראוס (הבן)|יוהאן שטראוס]].
* "[[גלי הדנובה]]" הוא קטע מוזיקלי בסגנון ואלס מאת המלחין הרומני [[יוסיף איוונוביץ']]. השם של הוואלס התרחב גם לעוגה בשם [[דונאוולה]], בגרמנית "גלי הדנובה"{{הערה|[https://iw.womanexpertus.com/tort-dunajskie-volny-donauwelle-4-retsepta-prigotovleniya/ גלי עוגת דנובה (דונובל) - 4 מתכונים]}}.
* "סיפורי הדנובה" הוא שמה של [[סימפוניה]] מאת ה[[מלחין]] האוסטרי-אמריקני [[ג'ו זאווינול]].
* הדנובה מוזכרת ב[[המנון בולגריה|המנון הלאומי של בולגריה]] ו[[המנון הונגריה|של הונגריה]] לשם תיאור יופיין הטבעי של שתי הארצות.
* ב[[שיר עם|שירי העם]] ה[[ליטאים (עם)|ליטאיים]] מוזכרת הדנובה יותר מאשר ה[[נמן]], הנהר הארוך בליטא.
* [[אסכולת הדנובה]] התפתחה בציור הגרמני ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], כסגנון של ציורי נוף וטבע.
* [[ספן הדנובה]] הוא שמו של ספר מאת הסופר הצרפתי [[ז'ול ורן]] (במקור השם היה Le Beau Danube jaune) ובמרכזו שיט לאורך כל הנהר.
* המשורר הגרמני [[פרידריך הלדרלין]] כתב שיר על הנהר בשם "Der Ister" (איסטר הוא שמו הלטיני הקדום). אודות השיר העביר [[היידגר]] סדרת הרצאות, ונוצר סרט קולנוע בשם זה בעקבותיו.
* הדנובה מוזכרת כאתר התרחשויות במספר רב של [[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]].
* ב[[סדרת טלוויזיה|סדרת הטלוויזיה]] "[[מסע בין כוכבים]]" מוזכרת [[ספינת חלל]] מסוג דנובה.
* ישנו ניגון חסידי של [[חסידות חב"ד]] הנקרא "ניגון דונאיי" (שמו של נהר הדנובה ברוסית), המתוארך לסביבות שנת 1800{{הערה|ניגון קל"א בספר הניגונים}}. ניגון דונאיי הוא ניגון רגוע ושלו, ובא לרמז על הרועה ההולך בעקבות צאנו על שפת הנהר הזה, ומפיו מתפרץ שיר געגועים בקול ערב ונעים{{הערה|ספר הניגונים ח"א עמוד נט, סא. תורה אור פרשת תולדות, ד"ה מים רבים}}.
* הדנובה מככבת גם ב[[גסטרונומיה]] באמצעות זן עגבניות מוצלח בשם "דנובה"{{הערה|[https://iw.tomathouse.com/4/tomat-dunaj-xarakteristika.html דנובה עגבניות: מאפיינים, תיאור מגוון, ביקורות, פרודוקטיביות]}}.
* "מבטה של הרוזנת האן-האן: במורד הדנובה" מאת [[פטר אסטרהאזי]]{{הערה|[https://konyvtar.dia.hu/xhtml/esterhazy_peter/Esterhazy_Peter-Hahn-Hahn_grofno_pillantasa.xhtml Hahn-Hahn grófnő pillantása – lefelé a Dunán –] {{הונגרית}}}}.
* "ליד הדנובה" מאת [[אטילה יוז'ף]]{{הערה|[https://www.goodreads.com/book/show/13574097-by-the-danube By the Danube] {{אנגלית}}}}
* [[סרט תיעודי]] בשם The Danube Exodus שיצר Péter Forgács ב-1998, בהתבסס על צילומים אותנטיים מ-1939. הסרט עוסק ביציאתם של 900 יהודים ממרכז אירופה, בשתי ספינות על הדנובה לכיוון הים השחור, משם קיוו להגיע לפלשתינה. אחת הספינות הובילה בדרך ההפוכה, מ[[רני]] ומ[[גאלאץ]], גרמנים, שנעקרו מ[[בסרביה]] והועברו לגרמניה{{הערה|[https://letterboxd.com/film/the-danube-exodus/details/ The Danube Exodus 1998] {{אנגלית}}}}.
* "Ştefan şi Dunărea" (שטפאן והדנובה), שיר של [[וסילה אלכסנדרי]]{{הערה|[http://www.romanianvoice.com/poezii/poezii/stefandun.php Ştefan şi Dunărea] {{רומנית}}}}.

==תמונות של הדנובה==
<gallery mode="packed">
קובץ:Donaueschingen Donauzusammenfluss 20080714.jpg|המקום בו נהר הדנובה נוצר ממפגש בין הנהרות ברג ובריגאך, [[היער השחור]], גרמניה
קובץ:Regensburg 08 2006 2.jpg|נהר הדנובה ברגנסבורג ביום
קובץ:Regensburg-steinerne-Bruecke.jpg|נהר הדנובה ברגנסבורג בלילה
קובץ:Donau-Wien-UNOcity.jpg|רובע המשרדים בווינה, על גדות הדנובה
קובץ:Bratislava Panorama R01.jpg|נוף הנהר בברטיסלבה, בירת סלובקיה
קובץ:Budapest Parliament 4604.JPG|[[בניין הפרלמנט ההונגרי]] על גדת הנהר בבודפשט
קובץ:Budapest - Ponte das cadeas - Puente de las cadenas - Chain Bridge - Széchenyi lánchíd - 02.jpg|[[גשר]] על הדנובה ב[[בודפשט]]
קובץ:Citadel Petrovaradin.jpg|טירה בעיר הסרבית נובי סאד
קובץ:Iron Gate Danube.jpg|הדנובה בפארק [[שערי הברזל]] בגבול שבין סרביה לרומניה
קובץ:Decebalus sculpture.jpg|[[דצ'באל (פסל)]] ענק על גדת הדנובה
קובץ:Nikopol-danube.jpg|נהר הדנובה בעיר [[ניקופול (בולגריה)|ניקופול]] בחורף
קובץ:Braila harbor -c.jpg|הדנובה בעיר בראילה שברומניה
קובץ:Galati - zona portului vechi.jpg|[[טיילת מצוקי הדנובה בגאלאץ]], הנמל הגדול ביותר על הדנובה
קובץ:Ecluza Nãvodari, 1.jpeg|[[תא שיט]] ב[[תעלת דנובה–הים השחור]], ב[[נבודאר]]
קובץ:Pelicans at the Danube Delta, Romania.jpg|[[שקנאי]]ם ב[[הדלתה של הדנובה|דלתת הדנובה]]
</gallery>

== ראו גם ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Danube|שם ויקישיתוף=דנובה}}
*[[ביצת יאלומיצה]]

==לקריאה נוספת==
* ניק ת'ורפ, '''הדנובה, מסע במעלה הנהר מהים השחור אל היער השחור''', מאנגלית: אורי שגיא, הוצאת [[עם עובד]], 2018
* [https://ro.m.wikisource.org/wiki/Cartea_Dunării ז'אן ברט, "ספר הדנובה"] {{רומנית}}
* [https://www.masa.co.il/article/הדנובה-שאיננה-הרעיון-הנהר-והעתיד/ הדנובה שאיננה – הרעיון, הנהר והעתיד]

==קישורים חיצוניים==
*{{GoTravel|אורנה כהן|שייט קסום על הדנובה|2802}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=XztKq0NOU-k DUNĂREA...FLUVIUL-REGINĂ] סרט על הדנובה
* [https://www.gotravel.co.il/travel/?p=2327 מורשת יהודית על מישורי הדנובה]
* {{בריטניקה}}
* [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,danube%20river&tab=default_tab&search_scope=Local&sortby=lso01&vid=NLI&mfacet=rtype,include,Maps,1&mfacet=tlevel,include,online_resources,1&mfacet=topic,include,Danube%20River,2&lang=en_US&came_from=sort מפות ישנות של הדנובה]
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007543243305171|נהר הדנובה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:יובלי הדנובה|*]]
[[קטגוריה:דנובה|*]]
[[קטגוריה:גרמניה: נהרות]]
[[קטגוריה:אוסטריה: נהרות]]
[[קטגוריה:סלובקיה: נהרות ונחלים]]
[[קטגוריה:הונגריה: נהרות ונחלים]]
[[קטגוריה:סרביה: נהרות ונחלים]]
[[קטגוריה:בולגריה: נהרות ונחלים]]
[[קטגוריה:רומניה: נהרות ונחלים]]
[[קטגוריה:אוקראינה: נהרות ונחלים]]
[[קטגוריה:קרואטיה: נהרות ונחלים]]
[[קטגוריה:הים השחור: נהרות]]
[[קטגוריה:נהרות גבול]]
[[קטגוריה:תעלת דנובה–הים השחור]]
[[קטגוריה:בוואריה: נהרות]]
[[קטגוריה:היער השחור]]
[[קטגוריה:וינה: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:אוסטריה עילית: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:גבול אוסטריה–גרמניה]]
[[קטגוריה:גבול בולגריה–רומניה]]