הצגת המקור של הדף "האקדמיה ללשון העברית"

{{מפנה|האקדמיה ללשון|האקדמיה ללשון (פירושונים)}}
{{מוסד לימודי
| שם = האקדמיה ללשון העברית
| סמל = [[קובץ:האקדמיה ללשון העברית.svg|250px]]
| כיתוב סמל = סמליל האקדמיה מאז 2007
| תמונה = [[קובץ:Academy of the Hebrew Language.JPG|מרכז|250px]]
| כיתוב = בניין אליעזר בן יהודה בקמפוס האוניברסיטה העברית
| סוג = אקדמיה ללשון
| נשיא = פרופסור [[אהרן ממן]]
| סגן נשיא = פרופסור [[יוסף עופר (חוקר תנ"ך)|יוסף עופר]]
| מנכ"ל = דורית לרר
| מיקום = דרך ליאון סימון, [[ירושלים]]
| קמפוס = קריית [[האוניברסיטה העברית]], [[גבעת רם]]
| מפה = {{מפה דינמית|יישור=center|זום=15}}
{{ממי}}
| אתר אינטרנט = https://hebrew-academy.org.il/
| תאריך ייסוד = שנת 1890 – [[ועד הלשון העברית]]{{ש}}משנת 1953 – האקדמיה ללשון העברית
}}
[[קובץ:סמליל האקדמיה ללשון העברית עד 2007.svg|250px|ממוזער|שמאל|[[סמליל]] האקדמיה ללשון עד 2007]]
'''האקדמיה ללשון העברית''' (נקראת גם בקיצור: "'''האקדמיה ללשון'''") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.{{הערה|כך על פי {{סחפ|חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953}}}} ה[[אקדמיה]] היא ממשיכתו של [[ועד הלשון העברית]]. על פי החוק, החלטות המוסד ש[[שר החינוך]] (כיום [[שר התרבות והספורט]]) יפרסם ב"[[רשומות]]" מחייבות את מוסדות המדינה כולל את השלטון המקומי. ההחלטות אינן מחייבות את הציבור הרחב, אך משמשות כמידע מועיל.

לפי תקנון האקדמיה,{{הערה|[https://hebrew-academy.org.il/2018/10/02/תקנון-האקדמיה/ תקנון האקדמיה], באתר האקדמיה ללשון העברית}} מטרותיה הן:
:(א) לעשות לכינוסו ולחקירתו של אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה ושכבותיה
:(ב) לעשות לחקירת מבנה הלשון העברית, תולדותיה וגלגוליה
:(ג) לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה, לפי צרכיה ואפשרויותיה בכל תחומי העיון והמעשה, ב[[אוצר מילים|אוצר המילים]], ב[[דקדוק]], בכתב, ב[[כתיב]] וב[[תעתיק]]
:(ד) לפעול לשמירת מעמדה של העברית, להעלאת קרנה ולידיעת תולדותיה בקרב הציבור.

==הקמת האקדמיה==
בשנת 1929 קרא [[חיים נחמן ביאליק]] לקונגרס הציוני להפוך את [[ועד הלשון העברית]] לאקדמיה ללשון עברית ולתקצב אותה בהתאם.{{הערה|{{הארץ1||ועד הלשון-אקדמיה ללשון העברית|19290529|4}}}} בינואר 1930 קראה לשכת [[בני ברית]], בראשות [[דוד ילין]], [[ישעיהו פרס]] ו[[יהודה יונוביץ]] להקמת אקדמיה ללשון עברית תוך שהיא מבטיחה לממן אותה.{{הערה|{{דואר היום||אקדמיה ללשון העברית|19300117|19}}}}

באוגוסט 1948 התכנס הוועד המרכזי של ועד הלשון העברית והודיע כי הושלמו ההכנות לייסוד האקדמיה ללשון העברית, הרחבתה והחייאתה, כמוסד שיעמוד לרשותה ובחסותה של [[ממשלת ישראל]].{{הערה|{{הארץ1||הושלמו ההכנות להקמת אקאדמיה לעברית|19480820|21}}}} ב־3 בינואר 1949 הוכרז רשמית על הקמת האקדמיה ללשון העברית.{{הערה|{{הארץ1||נפתחה האקדמיה ללשון העברית|19490104|20}}}}

עם חקיקת {{סחפ|חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953}} מונתה ועדה לבחירת הרכב האקדמיה הראשון. ועדה זו הורכבה מ־11 חברים, בהם שישה שמונו בידי הממשלה וחמישה על ידי ועד הלשון העברית.{{הערה|"משאל על האקדמיה והרכבה", '''משא – במה לספרות אמנות וביקורת''' 12(28), 1953}} בשלב ראשון מונו לאקדמיה 15 חברים: הסופרים [[יצחק דב ברקוביץ]], [[שמואל יוסף עגנון|ש"י עגנון]] ו[[חיים הזז]], ה[[משורר]]ים [[יעקב כהן (משורר)|יעקב כהן]], [[זלמן שניאור]] ו[[דוד שמעוני]], אנשי המדע [[נפתלי הרץ טור-סיני|נפתלי הרץ טור־סיני]], [[זאב בן-חיים|זאב בן־חיים]], [[שמואל ייבין]], [[יוסף יואל ריבלין]], [[יוסף קלוזנר]], [[דוד צבי בנעט]], [[מנחם זולאי]], [[יעקב פולוצקי]] ו[[חנוך ילון]].

== מבנה האקדמיה ודרכי עבודתה ==
בתקנון האקדמיה שאושר ב־1954 נקבע מבנה המוסד. במהלך השנים חלו כמה שינויים מבניים ושינויים בפעילות האקדמיה, והם הובאו לידי ביטוי בתקנון החדש שנקבע בשנת 2006, וזה עודכן שוב בשנת 2008.

בראש האקדמיה עומד נשיא. הנשיאים שעמדו בראשה הם:
* פרופ' [[נפתלי הרץ טור-סיני|נפתלי הרץ טור־סיני]] בשנים 1953–1973
* פרופ' [[זאב בן-חיים|זאב בן־חיים]] בשנים 1973–1981
* פרופ' [[יהושע בלאו]] בשנים 1981–1993
* פרופ' [[משה בר-אשר|משה בר־אשר]] בשנים 1993–2022
* פרופ' [[אהרן ממן]] משנת 2022{{הערה|[https://hebrew-academy.org.il/2022/09/21/נשיא-חדש-לאקדמיה-ללשון-העברית/ נשיא חדש לאקדמיה ללשון העברית] באתר האקדמיה ללשון העברית, 21 בספטמבר 2022}}

מליאת האקדמיה, המורכבת מחברי האקדמיה, היא הגוף בעל סמכות ההחלטה בתחום המנהלי ובתחום הלשוני, והיא הבוחרת חברים חדשים לאקדמיה. בכל שנה מתקיימות כחמש ישיבות מליאה. זיכרונות הדברים של ישיבות המליאה מתפרסמים ב"זיכרונות האקדמיה".{{הערה|[https://hebrew-academy.org.il/topic/al_haakademya/zikhronot/ "זיכרונות האקדמיה"], באתר האקדמיה ללשון העברית}}

חברי האקדמיה{{הערה|[https://hebrew-academy.org.il/topic/al_haakademya/haverim/ חברי האקדמיה], באתר האקדמיה ללשון העברית}} הם חוקרי הלשון העברית, חוקרי ה[[ספרות עברית|ספרות העברית]] לתקופותיה שתרמו למחקר הלשון העברית, סופרים ומתרגמים, והם נבחרים לכל חייהם. על פי החוק, מספרם נע בין 15 ל־23 (המניין אינו כולל את מי שמלאו לו 75 ומעלה). לאקדמיה נבחרים גם חברים יועצים. בנוסף, יש חברי כבוד, לרוב אישים החיים מחוץ לישראל. חברי האקדמיה נדרשים להשתתף בישיבות המליאה, להשתתף בוועדות האקדמיה ולמלא תפקידים שונים. עבודתם נעשית בהתנדבות.

לאקדמיה יש מספר ועדות קבועות: ועדת הדקדוק, ועדת המינוח המרכזית, ועדת הפרסומים, והוועדה למילים בשימוש כללי.{{הערה|[https://hebrew-academy.org.il/topic/al_haakademya/vaadot/ המליאה והוועדות], באתר האקדמיה ללשון העברית}} בנוסף, פועלות באקדמיה ועדות מינוח בתחומים מקצועיים שונים המתמנות עד לסיום משימתן. החלטות הוועדות מובאות לאישור מליאת האקדמיה.

באקדמיה יש עובדים בשכר במדורים שונים:
* מפעל [[המילון ההיסטורי ללשון העברית]] – במפעל זה מועסקים חוקרים המתמחים בעברית לתקופותיה ובתחומים הסמוכים לה ומנתחים טקסטים מן הספרות העתיקה, מספרות ימי הביניים ומן הספרות החדשה
* [https://hebrew-academy.org.il/על-האקדמיה/על-המזכירות-המדעית/ המזכירות המדעית] – עובדיה מומחים ללשון העברית והם מופקדים על תחום המינוח והדקדוק, על כתיבת מידע לשוני מקיף ומגוון (כיום בעיקר באתרי האקדמיה), על מתן מענה לפונים לאקדמיה בשאלות לשון ועוד.
* [https://hebrew-academy.org.il/על-האקדמיה/מערכות-המידע/ מערכות המידע] (לשעבר מדור המחשוב) – עובדי המדור מפתחים [[תוכנה|תוכנות]] ייחודיות ו[[אתר אינטרנט|אתרי אינטרנט]] למילון ההיסטורי ולמזכירות המדעית, והם מומחים ביישום טכנולוגיות חדשות בכל הקשור למאפיינים הייחודיים של השפה העברית.
* [https://hanut.hebrew-academy.org.il/ההוצאה-לאור/ מדור ההוצאה לאור] – המדור מפיק את כתבי העת של האקדמיה "[[לשוננו]]" ו"[[העברית (כתב עת)|העברית]]" וספרי מחקר ואסופות ומבואות בלשון העברית ובלשונות הסמוכות לה.
* מדור קשרי קהל – המדור הוקם לקראת סוף העשור השני של המאה ה־21 במטרה להנגיש את דבר האקדמיה לכלל הציבור. הוא מופקד על פעילותה הענפה של האקדמיה ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]], על אתר האקדמיה במרשתת ועל הרצאות ופעילויות מגוונות לציבור הרחב.
* [https://hebrew-academy.org.il/על-האקדמיה/ייעוץ-הלשון-בתקשורת/ ייעוץ לשון ברשות השידור ובתאגיד השידור הציבורי] (עד שנת 2020).
* מערך ההשתלמויות – המערך הוקם בשנת 2009, ומאז הוא מציע השתלמויות מגוונות בתחום התקן למשרדי ממשלה, למשפטנים, לעורכי לשון, למורים, לתלמידים ולציבור הרחב; כמו כן ניתנים במסגרתו קורסים מובנים בנושאים מרכזיים בבלשנות, בהם תורת ההגה והצורות, תחביר וסמנטיקה וכן ניקוד.
* ארכיון האקדמיה והספרייה – באקדמיה שמור חומר ארכיוני רב המתעד את פעולות ועד הלשון והאקדמיה, בשנת 2009 סודר כל החומר הארכיוני וקוטלג. בד בבד נעשית פעולה מקיפה של רישום תוכן התיקים והזנתם למחשב. באקדמיה יש ספרייה גדולה ובה בין השאר שמורות ספרייתו של [[אליעזר בן-יהודה|אליעזר בן־יהודה]] וספריותיהם של אישים אחרים שנתרמו לאקדמיה.
* במהלך 2017–2018 קלטה האקדמיה את "אוסף מסורות ישראל" מיסודו של [[שלמה מורג]] באוניברסיטה העברית. האוסף כולל הקלטות של מסרנים מכל קהילות ישראל כשהם קוראים במקרא ובספרות חז"ל על פי מסורות הקריאה שהתגבשו בתפוצה היהודית בעולם במהלך כל שנות הגלות. החומר המוקלט עומד לרשות הציבור באתר האקדמיה.{{הערה|[https://hebrew-academy.org.il/אוסף-המסורות/ אוסף מסורות ישראל], באתר האקדמיה ללשון העברית}}

משנת תשע"ה (2014) מובילה האקדמיה את [[יום הלשון העברית]] שנקבע בתאריך הולדתו של [[אליעזר בן-יהודה|אליעזר בן־יהודה]].

== החלטות האקדמיה ==
=== מפעל המינוח וחידושי המילים ===
מפעל המינוח הרחב באקדמיה ולפניה בוועד הלשון שינה את פני העברית במהלך מאה השנים האחרונות. עשרות אלפי מונחים חדשים נקבעו בכל התחומים המקצועיים. מפעל זה כלל את הסדרת המינוח הקיים לצד יצירת חידושים בשיתוף פעיל של אנשי מקצוע המשתמשים בעצמם במונחים. רשימות המונחים שנקבעו בוועד הלשון ובאקדמיה פורסמו במילונים מקצועיים בהוצאת האקדמיה. למן שנת [[2000]] כל המונחים נגישים לציבור ב[https://terms.hebrew-academy.org.il/ אתר מונחי האקדמיה] במרשתת.

מונחים רבים שחודשו לכאורה מחוץ לכותלי ועד הלשון והאקדמיה, נקבעו למעשה בשיתוף נציגיהם, לדוגמה ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]].

בין חידושי האקדמיה שנקלטו במידה זו או אחרת: [[קלטת שמע|קלטת]] ("קסטה"), {{פירושון|עיצומים}} ("סנקציות"), [[שדלנות|שדולה]] ("לובי"), [[מדגש]] ("מרקר"), [[מרשם רפואי|מרשם רופא]] ("רצפט"), [[סוללה חשמלית|סוללה]] ("בטרייה") ו[[פעלולן|פעלולים]] ("אפקטים"). הצעות רבות אחרות, כגון "[[אימונית]]" (טרנינג), "גלגשת" ([[סקייטבורד]]) ו"מרשתת" ([[אינטרנט]]) לא נקלטו או נקלטו רק באופן חלקי והציבור משתמש כמעט בלעדית במונח הלועזי. לעיתים מתקבל חידוש מן הציבור הרחב במקום החידוש שהציעה האקדמיה. כך למשל המילה "ממעך" שהציעה האקדמיה לא נקלטה והציבור משתמש ב"כותש שום" (בהמשך אישרה האקדמיה את הצירוף והוא נכלל ברשימת המילים בשימוש כללי, תשס"א).

=== החלטות בדקדוק ===
לאורך השנים דנה האקדמיה במסגרת ועדת הדקדוק שלה בסוגיות רבות בתחום הדקדוק וקבעה כללים ותקן. נקבעו כללים שיטתיים ב[[נטיית שם|נטיית השם]] הערוכים לפי סימני הניקוד – ה[[קמץ]], ה[[פתח (ניקוד)|פתח]], ה[[חולם]], ה[[צירי]] וה[[סגול (ניקוד)|סגול]]. בכללים אלו גם החלטות הנוגעות ל[[משקל (בלשנות)|משקלים]]. נוסף על כך נדונו משקלים מסוימים לגופם. החלטות רבות נוספות קיבלה האקדמיה בתחום השמות: נקבעו ניקודם ונטייתם של שמות בעלי סיומות; צורתם וניקודם של עשרות שמות, כגון אַבָּהוּת, מַטָּס ותְעוּזָה; [[צורת רבים|צורת הרבים]] של שמות שונים; כתיבתם של שמות כמו דוגמה ו[[משכנתה]] ב[[ה"א]] בסופם; מינם של שמות כגון בֹּהֶן וחֲנִיכַיִם (שתיהן נקבה). האקדמיה קיבלה כמה החלטות בענייני ניקוד ובראשן ההחלטה לקיים בנטייה את ה[[דגש חזק|דגש החזק]] באותיות [[שווא]]יות ובהן גם ביו"ד שוואית – שלא כבניקוד הרגיל במקרא, וכן אחרי [[מ"ם השימוש]]. בתחום ה[[פועל (בלשנות)|פועל]] נקבעו כללים שיטתיים בנטיית פעלים בעלי [[עיצורים גרוניים]], בגזרת ל"א ובגזרות ע"ו והכפולים. בגזרות אחרות נקבעו כללים במידת הצורך. בתחום שימושי הלשון וה[[תחביר]] האקדמיה ממעטת לפסוק, ובמעט השאלות שנדונו נהגה האקדמיה בדרך כלל להתיר את השימושים המהלכים. האקדמיה קבעה כללים שונים בשימוש [[ראשי תיבות]] – המשקפים במידה רבה את הנוהֵג. נקבעו כללים לשימוש שם המספר וכללי ניקוד של מילים לועזיות.

החל משנת 2005 מפרסמת האקדמיה את החוברת "החלטות האקדמיה בדקדוק" במהדורות המתעדכנות מדי פעם. במבוא לחוברת הוצגו העקרונות המנחים את האקדמיה בהחלטותיה, וזה תמציתם: הבסיס לדקדוק, ובעיקר ל[[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגיה]], הוא המקרא וניקודו, ועם זאת האקדמיה מתחשבת בממצאים מתקופות הלשון האחרות ובמסורות שבכתב ובעל פה וכן במנהגי הלשון הרווחים בפי דוברי העברית בימינו. לצד אלו האקדמיה שואפת לפשט ולהסדיר את המערכת הדקדוקית במקום שיש ריבוי צורות וחריגים במקורות. החלטות האקדמיה מתקבלות ברוב דעות, ולעיתים גובר שיקול אחד ולעיתים גובר שיקול אחר, ולכן אין בהכרח עקיבות בהחלטות.

באתר האקדמיה מפורסמות כל ההחלטות בדקדוק.{{הערה|[https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/ ההחלטות בדקדוק], באתר האקדמיה ללשון העברית}}

עוד קבעה האקדמיה כללים בכתיב, ב[[פיסוק]] ובתעתיק:
* [https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/missingvocalizationspelling/ כללי הכתיב המלא] (בעבר: הכתיב חסר הניקוד. הכללים המעודכנים נקבעו בשנת 2017)
* [https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/punctuation/ כללי הפיסוק]
* [https://hebrew-academy.org.il/כללי-התעתיק/ כללי התעתיק], הכוללים תעתיק מעברית לכתב לטיני, מ[[ערבית]] לעברית ומלועזית לעברית. באתר האקדמיה מובאים גם כללי תעתיק מעברית ערבית ומערבית לכתב לטיני שנקבעו בוועדת משנה של [[ועדת השמות הממשלתית]].

=== סמכויות האקדמיה ===
האקדמיה היא המוסד הפוסק בתחום הלשון, והחלטותיה בענייני [[דקדוק]], [[כתיב]], [[נומנקלטורה|מינוח]] או [[תעתיק]] שנתפרסמו ב"[[רשומות]]" מחייבות את מוסדות החינוך והמדע, הממשלה, מחלקותיה ומוסדותיה והרשויות המקומיות.{{הערה|{{סחפ|חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953|סעיף 10}}}} ההחלטות אינן מחייבות את הציבור הרחב, ולכן השפעתה על משתמשי השפה אינה רבה כל כך, בפרט בכל הנוגע ל[[תחדיש|חידושי מילים]], אף על פי שישנם לא מעט חידושי לשון שהתקבלו בציבור.

השימור והטיפוח של הלשון הם תופעות מודרניות, הקשורות לעליית ה[[לאומיות]] וכינון [[מדינת לאום]]. ההשראה להקמת האקדמיה הגיעה מ[[צרפת]], שבה הוקמה [[האקדמיה הצרפתית]], למטרות שימור ה[[צרפתית]] וטיפוחה. אך מטרות מטפחי הלשון העברית, יחידים וארגונים, במיוחד מאז שלהי [[המאה ה-19|המאה ה־19]], נבעו מן ההיסטוריה הייחודית של העברית: העברית פסקה מלשמש לשון דיבור בקרב היהודים בקהילות שונות ברחבי העולם אך המשיכה לשמש לשון כתב ולשון קודש; היא אף הושפעה מן הלשונות שאימצו היהודים בארצות מגוריהם ובד בבד השפיעה עליהן. עם התעוררות הלאומיות היהודית והקמת [[ציונות|התנועה הציונית]] למן [[העלייה הראשונה]] הפכה תחיית העברית והפיכתה ללשון דיבור בארץ ישראל מחזון למציאות, אך לשם כך נדרשה פעולה רחבה של חידוש והתאמה של הלשון העתיקה למציאות החדשה, ועל כן המטלות שניצבו לפני אנשי התחייה ובראשם [[ועד הלשון העברית]] ואחר כך האקדמיה ללשון העברית היו גדולות ונרחבות פי כמה מן המוסדות המקבילים באומות העולם.

== השם "אקדמיה" ==
בשנת 1950 ביקש נשיא ועד הלשון העברית, פרופסור [[נפתלי הרץ טור-סיני|נפתלי הרץ טור־סיני]], מחברי הוועד להציע שם עברי למונח אקדמיה. לדבריו רוב החברים התנגדו לשינוי השם משום {{ציטוטון|שאין אפשרות להביע במילה עברית מחודשת את כל משמעותו של השם הבין-לאומי הזה, שנתייחד בשימושו למוסד תרבותי עליון במדינה בכל אומה ולשון בהיסטוריה}}.{{הערה|שם=ארכיון|{{ארכיון המדינה|ועד הלשון העברית בא"י, האקדמיה ללשון העברית|0b07170680014dab/File/0b07170680eb4bd6|ג/43/5551/10}}}} [[יצחק בן-צבי|יצחק בן־צבי]], אז [[חבר הכנסת]] וחבר ועד הלשון הציע את השם "תחכמונה". ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] הציע את השם "תחכמון" והסביר שהשם "אקדמיה" אינו בין־לאומי כפי שנהוג לחשוב אלא מקובל רק בקרב האומות יורשות התרבות היוונית־רומאית. ([[ארכיון המדינה]], ג/43/5551/10). במכתב לבן-גוריון כתב [[יוסף קלוזנר]], נשיא ועד הלשון לצד טור־סיני:
:{{ציטוטון|לאומי אני בכל ליבי ונפשי, אבל אין אני פוסל מלות מקובלות בכל לשונות התרבות. אין הלאומיות שלי פוסלת התקרבות בין-לאומית במקום שאין התקרבות זו מזקת לאינטרסים לאומיים חשובים.}}{{הערה|שם=ארכיון}}

בשנת 1953 הוגש לאישור הכנסת "חוק המוסד העליון ללשון העברית", אז נקבע השם "אקדמיה ללשון" באופן רשמי. [[משה שרת]], אז [[ממלא מקום ראש הממשלה (ישראל)|ממלא מקום ראש הממשלה]], הציע את החלופות: תחכמון ומילשן. בדיון בו[[ועדת החינוך והתרבות]] של הכנסת בנושא, אמר שרת: {{ציטוט|תוכן=כאשר באים להקים מוסד ללשון העברית, הוא צריך להיות זך כגביש. זה לא יכול להיות תחת שם זר, בבחינת טומאה בהיכל הקדושה. במידה שיש לי חוש ללשון, חוש זה סולד מפני כך שדווקא המוסד העליון ללשון העברית ייקרא בשם לא עברי. אני מציע לומר בחוק שמוקם בזה מוסד שימלא את תפקיד האקדמיה למדע הלשון העברית ומוסד זה יקבע אחר־כך את שמו.|מקור={{ארכיון המדינה|ועדת החינוך והתרבות|0b0717068001a3a7/File/0b07170680eeb19e|כ/60/60/1}}}}הוועדה קיבלה את הצעת שרת והוסיפה לנוסח החוק את המשפט "ושמו ייקבע על ידו". בישיבת המליאה השנייה של האקדמיה ללשון העברית הוחלט ששם המוסד יהיה "האקדמיה ללשון העברית".{{הערה|[https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/meeting2.pdf זיכרון הדברים מישיבת המליאה השנייה], באתר האקדמיה ללשון העברית}}

באתר האקדמיה במרשתת מובאת השתלשלות הדיון בעניין שם המוסד, ובין השאר נאמר שם כי מאז הוחלט על השם עם קום האקדמיה "הייתה זו בחירתם של נשיאי האקדמיה ללשון העברית וחבריה לדורותיהם לכבד את רצונם של מייסדיה". עוד מצוטט שם פרופ' משה בר־אשר: "אין סיבה לשנות את השם הכה מושרש, כפי ששימרו לפנינו את המילה היוונית 'סנהדרין'".‍‍{{הערה|[https://hebrew-https://hebrew-academy.org.il/2013/02/27/אקדמיה-לשאלת-שמו-של-המוסד-העליון-ללש/ לשאלת שמו של המוסד העליון ללשון העברית], באתר האקדמיה ללשון העברית}}

מחקרים מאוחרים יותר מציעים כי מקורה של המילה הוא אכן בשורש העברי הקדום – ק־ד־מ:<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/opinion/613595|הכותב=עדי ארבל|כותרת=מקור עברי אפשרי למילה "אקדמיה"|אתר=ישראל היום|תאריך=6 בדצמבר 2018|תאריך_וידוא=2020-11-28}}</ref>

{{ציטוט|תוכן=מקור המילה אקדמיה הוא מיוונית: akademeia כלומר "שייך לאָקָדֶמוֹס". אקדמוס (Akademos) היה גיבור אתונאי ממוצא זר, שלפי המיתולוגיה היוונית היה הבעלים של מטע זיתים בפרברי אתונה...
לימים, בסביבות שנת 385 לפני הספירה, הקים אפלטון באותו מטע, גימנסיון שנקרא על שם הבעלים המקורי של השטח: אקדמיה. משמעות המילה אקדמיה התרחבה עם הזמן לתיאור כל מוסד להשכלה גבוהה, על שם המוסד של אפלטון.
חלק מהמקורות מזהים את אקדמוס גם עם דמות נוספת במיתולוגיה היוונית, קדמוס. קדמוס, שהיה ממוצא פיניקי... הוא "הבא מן המזרח" (כמו קֶדֶם בעברית) שהביא את האלף־בית ליוון. ככל הנראה, בין היתר בהשראת סיפורו של קדמוס, בתרבויות מסוימות מיוחס למזרח מקור החוכמה, כפי שיעיד הביטוי הלטיני Ex Oriente Lux – האור (הנאורות) המגיע מן המזרח...
נראה שהמילה היוונית אקדמיה הגיעה במקורה מהמילה העברית קדם – מזרח.}}

==בנייני האקדמיה==
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=ישראל}}
כיום האקדמיה שוכנת בשני מבנים סמוכים בחלק הדרום מזרחי של קריית [[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטה העברית]] שב[[גבעת רם]].

עד סוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה־50]] שכנה האקדמיה בדירת שלושה חדרים ב[[בית המעלות]] במרכז ירושלים. בהמשך נבנה בית האקדמיה בגבעת רם בשני שלבים.[[קובץ:Academy of the Hebrew Language - 2.jpg|ממוזער|250px|בניין זלצמן – הבניין הראשי של האקדמיה ללשון העברית]]הבניין הראשון שנבנה הוא בית שמחה זאב ומלכה זלצמן ('''זאלצמאן''') על שם התורמים למימון בנייתו.{{הערה|1=[http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/booklet.pdf האקדמיה ללשון העברית – בית זאלצמאן חנוכת הבית], ירושלים, 27 במאי 1959}}{{חלונית
| כותרת = '''<big><big>מגילת היסוד לבית האקדמיה</big></big>'''
| רוחב = 250px
| ניקוד =
| רקע = #c6dbf7
| תוכן = <big>ב"ה{{ש}}מגילת היסוד לבית האקדמיה ללשון העברית על שם שמחה-זאב ומלכה זלצמן בקרית [[האוניברסיטה העברית בירושלים]]</big>
[[קובץ:האקדמיה ללשון מגילת היסוד 1956 צלם יהודה איזנשטרק גנזך המדינה.jpg]]
<small>היום, יום שני בשבוע, שנים עשר באייר תשט"ז, בשנה התשיעית לעצמאות ישראל בארצו, הניחו כאן חברי האקדמיה, ידידיה ועובדיה את אבן-היסוד לבניין זלצמן בקריתה החדשה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בירת ישראל הנצחית, בנוכחות מר זלצמן ומשפחתו ובמעמד שרי הממשלה, ראשי ההסתדרות הציונית בארץ ובתפוצות, באי כוח האוניברסיטה העברית ומוסדות מדע וכלכלה, נציגי הקרן האמריקאית למוסדות תרבות בישראל ואישי הציבור. האקדמיה ללשון העברית, שתשכון בבית זה ושבניין זה יסייע לה להגשמת מטרתה הנשגבה במדע ובחיים לקידום לשוננו ותרבותנו בארץ ובעולם, מביעה בזה תודה עמוקה לאיש הנדיב ואציל הרוח, שהבניין ייקרא על שמו, ולקרן המסייעת לגמר המצווה, שהוא התחיל בה.{{ש}} יהיה נא בניין זה מעון וסמל ללשונו ולרוחו של ישראל עם הנצח.{{ש}}
[חתימות]</small>
}}
את הבניין תכננו לאה אטיאס ו[[אהרון קשטן]] שזכו ב[[תחרות אדריכלים|תחרות פומבית]]. הבניין נבנה ב[[הסגנון הבין-לאומי|סגנון הבין־לאומי]], והיה מן הראשונים שהוקמו בקריית האוניברסיטה בגבעת רם. אבן הפינה הונחה בי"ב באייר תשט"ז ([[23 באפריל]] [[1956]]). בי"ט באייר תשי"ט ([[27 במאי]] [[1959]]) התקיים טקס חנוכת הבניין{{הערה|[http://hebrew-academy.org.il/2014/12/29/יובל-לבית-האקדמיה-ללשון-העברית/ חנוכת בית האקדמיה ללשון העברית], ירושלים, 27 במאי 1959}} בנוכחות [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[יצחק בן-צבי|יצחק בן־צבי]], פרופ' נפתלי הרץ טור־סיני, [[משרד החינוך|שר החינוך והתרבות]] [[זלמן ארן]], נשיא האוניברסיטה העברית [[בנימין מזר]], ראש הממשלה לשעבר ו[[חבר הכנסת]] באותם הימים [[משה שרת]], [[עיריית ירושלים|ראש עיריית ירושלים]] [[גרשון אגרון]] וראש [[עיריית תל אביב]] [[חיים לבנון]].[[קובץ:האקדמיה ללשון טקס אבן הפינה 1956 צלם יהודה איזנשטרק גנזך המדינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יריית אבן הפינה לבניין ע"ש זלצמן, 1956]]
בהמשך נבנה בניין נוסף לאקדמיה, הקרוי גם "'''יד בן־יהודה'''", והוא נחנך בשנת תשל"ג (1973).

בין שני המבנים ישנה רצפת פסיפס של בית הכנסת העתיק ב[[בית שאן]], שהובאה לאקדמיה באדיבות [[אגף העתיקות]] של [[משרד החינוך|משרד החינוך והתרבות]].

===[[קריית האקדמיה ללשון העברית|מנווה האקדמיה ללשון העברית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hebrew-academy.org.il/המנווה/|כותרת=המנווה – בית חדש לאקדמיה ומוזאון לעברית|אתר=האקדמיה ללשון העברית|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2022-09-22}}</ref>===
{{מיזם עתידי|פסקה=כן|ישראל}}
בשנת [[2012]] החליטה [[ממשלת ישראל]] על הקמתו של בניין חדש שבו ירוכזו כל יחידות האקדמיה.{{הערה|[https://www.gov.il/he/departments/policies/2012_des5234 קידום מעמדה של הלשון העברית בישראל ובעולם], החלטת ממשלה מ-18 בנובמבר 2012}} בתחילת שנת [[2014]] אושרה התוכנית לבנות קריה חדשה לאקדמיה, שתכלול גם מוזאון לשפה העברית, מכוני מחקר וספרייה. הקריה החדשה אמורה לקום ב[[קריית הלאום]] בירושלים.{{הערה|{{הארץ|קשת רוזנבלום|אושרה תוכנית המשכן החדש של האקדמיה ללשון עברית בירושלים|1.2227984|27 בינואר 2014|מנויים=לא}}}} בחודש מרץ 2020 פורסמה, באיחור של שמונה שנים, [[תחרות אדריכלים]] לתכנון המבנה החדש שיקרא "מנווה האקדמיה ללשון העברית".{{הערה|{{xnet||המוזיאון הלאומי לעברית יוקם במשכן החדש של האקדמיה ללשון בירושלים|5695269|15 במרץ 2020}}}}

== השיח הציבורי על האקדמיה ==
[[קובץ:Academy of the Hebrew Language - 3.jpg|ממוזער|250px|רצפת בית הכנסת העתיק]]
מעת היווסדה של האקדמיה ללשון העברית היא ספגה ביקורת בחוגים שונים. בשנת 1953, זמן קצר לאחר היווסדה, אמרה עליה המשוררת [[לאה גולדברג]] (לימים חברת האקדמיה): "מעולם לא בנתה שום אקדמיה את השפה. השפה נוצרת על ידי העם וע"י טובי הסופרים והמשוררים."{{הערה|משאל על האקדמיה והרכבה, '''משא''', עמ' 2}} רבים מתחו ביקורת על כך שמהרכבה הראשון של האקדמיה נעדר [[אברהם שלונסקי]]. אמר על כך [[אברהם חלפי]]: "זו אקדמיה ללא כינור ראשון. משהו צורם את האוזן למשמע מקהלת השמות המשתתפים בה. הרי שלונסקי הוא אדריכל העברית המודרנית, ואין לתאר את הלשון ללא חידושי השמות, התארים ופעלים על כל צורותיהם שהכניס בה".{{הערה|משאל על האקדמיה והרכבה, '''משא''', עמ' 2–3}} מאוחר יותר נבחר אף שלונסקי לחבר האקדמיה. [[יונתן רטוש]] שאל: "איזו דמות יש לו ל'ועד הלשון העברית' ללא חבר אחד ששפת אימו היא עברית, ללא אחד שהוא יליד הארץ?"{{הערה|שם=עמ' 3|משאל על האקדמיה והרכבה, '''משא''', עמ' 3}} ומאמר מערכת בעיתון "משא" קבע: "בהרכבה זה מופיעה האקדמיה כמוסד 'אקדמאי' שהוא אמנם 'מורם מעם', ע"פ השמות הנעלים של משתתפיו, אלא שמורם ממנו גבוה מדי, כשפריר עליון של מלכות הרוח ו...הכבוד. ותחת מוסד מעשי שהוא צורך חיוני לארץ למילוי משימות של קביעת הלכות ומתן גושפנקא רשמית לשפה המתהווה בכל שדרות העם – תהיה לנו 'מועצת זקנים' בבחינת שבת תחכמוני."{{הערה|שם=עמ' 3}}

חלק מהחלטותיה של האקדמיה ללשון העברית לאורך השנים היו שנויות במחלוקת, ונתקלו בהתנגדות מצד ציבור דוברי השפה, כותבים ולשונאים.

סוג אחד של ביקורת מפנה את חיציו כלפי עצם היומרה של גוף מרכזי כלשהו לקבוע החלטות "מלמעלה" בנוגע ללשון, אשר מטבעה מעוצבת בידי העם. [[גלעד צוקרמן]] תוהה: "אחת משלוש המטרות של האקדמיה ללשון העברית היא "'''לכוון''' את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי '''טבעה'''". אולם, האם אין זה אלא [[אוקסימורון]]? אם אנו רוצים ששפה תתפתח על־פי '''טבעה''', מדוע '''לכוון''' אותה?"{{הערה|גלעד צוקרמן, '''[[ישראלית שפה יפה]]''', תל אביב: [[עם עובד]], 2008, עמ' 57}}

סוג שני של ביקורת מצביע נקודתית על כך שהקשר שבין האקדמיה ובין הציבור דובר העברית אינו בהכרח הדוק, וכך רבים מ[[תחדיש]]יה אינם נקלטים בציבור כלל, ובעצם אינם רלוונטיים. כדוגמה אפשר להביא את המילה "hit" ("[[להיט]]"): הצעות האקדמיה לחלופה עברית לא התקבלו בציבור, ואילו החלופה שנטבעה ב[[רדיו]] היא שזכתה לאהדת הציבור, ובסופו של דבר גם אושרה באקדמיה עצמה.

כמענה לטענה הראשונה מסבירים דוברי האקדמיה כי אין היא מתיימרת לקבוע את צורתה של הלשון באופן מחייב, אלא להציע תקן למעוניינים בכך. כתגובה לטענה השנייה מצביעה האקדמיה על מילים המשמשות היטב בציבור, ואם כן מבחינתה היא רלוונטית, גם אם חלק מתחדישיה נדחים.

בעבר הייתה נטייה בקרב לשונאים לדבר על צורות "נכונות" ו"בלתי נכונות" בעברית, אך כיום רבים מחזיקים בדעה שאין 'נכון' ו'לא נכון' בשפה טבעית. אפשר לדבר רק על "תקני" ו"לא תקני" במשלב מסוים של הלשון. שינוי תפיסה זה משתקף גם ביחסה המשתנה של האקדמיה במהלך השנים לתחדישיה ולהחלטותיה, שכיום מוצגות יותר כהמלצות.{{מקור}}

מבין המתנגדים לאקדמיה יש הקוראים להגדיר אותה כגוף מסייע ולא גוף מחליט; כלומר, גוף המייעץ לדוברי השפה (שהיא שפה טבעית) על דרך קבלת מילים חדשות ויצירתן, בעוד הוא עוזר לקדם ולהפיץ מילים אלה.{{מקור}}

== פרסומי האקדמיה ==
לאקדמיה פרסומים רבים בתחום השפה העברית, ובהם:
* [https://hebrew-academy.org.il/topic/אקדם/ "אֲקַדֵּם"], ידיעון האקדמיה ללשון העברית
* [https://hebrew-academy.org.il/topic/milim/lammedleshonkha/ "לַמֵּד לְשׁוֹנְךָ"] – עלונים לחידושי מילים ולתיקוני לשון. מדור זה נכלל בשנים האחרונות בגיליונות "אֲקַדֵּם"
* "[[לשוננו]]" – כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה
* "[[העברית (כתב עת)|העברית]]" (לשעבר "לשוננו לעם") – רבעון לענייני לשון
* [https://hanut.hebrew-academy.org.il/מוצר/החלטות-האקדמיה-בדקדוק-כללי-הכתיב-הפיס/ החלטות האקדמיה בדקדוק; כללי הכתיב הפיסוק והתעתיק]
* [[מילון|מילונים]] מקצועיים רבים (כ־150 במספר, המכילים כמאה אלף מונחים) בתחומים מגוונים:
** '''הטכנולוגיה והטכניקה:''' [[חשמל]], [[מכונית]], [[נגרות]] ועוד
** '''[[מדעים מדויקים]]:''' [[מתמטיקה]], [[פיזיקה]], [[בינה מלאכותית]] ועוד
** '''[[מדעי החיים]]:''' [[בוטניקה|צמחי ארץ ישראל]], [[זואולוגיה]], [[ביולוגיה]], [[רפואה]] ועוד
** '''[[מדעי הרוח]]:''' [[מוזיקה]], [[ספרן|ספרנות]], [[דקדוק]] ועוד
** '''[[מדעי החברה]]''': [[פסיכולוגיה]], [[סוציולוגיה]], [[מדע המדינה]] ועוד
** '''מילונים הקשורים לחיי היום יום:''' [[משפחה]], [[תפירה]] ו[[ביגוד|לבוש]], [[כלכלת בית|כלכלת הבית]] ועוד
** '''מילונים מתחומי עשייה שונים בחברה:''' [[חינוך]], [[תרבות הגוף]], [[דיפלומטיה]], [[מכבי אש|כבאות]], ועוד
* זיכרונות האקדמיה
* סדרות הספרים "מקורות ומחקרים" והסדרה "אסופות ומבואות"
* פרסומי [[המילון ההיסטורי ללשון העברית]] ובהם דוגמה לערך "ערב" (החוברת מחזיקה 75 עמודים ומרמזת על היקפו הגדול של מפעל זה).

== ראו גם ==
* [[האקדמיה ללשון הערבית]]
* [[שפה]]
* [[משפחת שפות]]
* [[כתב]]
* [[קוד שפה]]

== קישורים חיצוניים ==
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007256719705171|האקדמיה ללשון העברית}}
{{תקציר פורטל|בלשנות}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Academy of the Hebrew Language}}
{{פורטל|'''למושגים, תחומים ומאמרים בנושא עברית, ראו [[פורטל:השפה העברית|פורטל השפה העברית]].'''}}
* {{אתר רשמי}}
* [https://blog.nli.org.il/tag/האקדמיה-ללשון-עברית/ כתבות ומאמרים על האקדמיה ללשון העברית והתפתחות השפה], מתוך בלוג "הספרנים" של [[הספרייה הלאומית]]
{{רשתות חברתיות}}
* {{ויקיטקסט חוק|חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953}}
* {{מרחב}}
* {{הספרנים|חן מלול|האקדמיה ללשון – מתקנת אותנו כבר יותר ממאה שנה|vaad_halashon|26 ביוני 2018}}
* [http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx אתר "מאגרים" – מפעל המילון ההיסטורי]
* [http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/missingvocalizationspelling/ כללי הכתיב המלא]
* [https://terms.hebrew-academy.org.il/ אתר מונחי האקדמיה] – מאגר ממוחשב של מונחים, בעיקר מקצועיים, שנקבעו בוועד הלשון ובאקדמיה ובהם מונחים עבריים חדשים (האתר החדש)
* {{ילקוט הפרסומים|קישור=6xGcHRgs8~Ck93hgfiwc0oCRo07XCZB3EBOHnvHZfLQ|שם=תקנון האקדמיה ללשון העברית, התשע"ו–2016|מספר=8040|פורסם ב=17 בדצמבר 2018}}
* {{nrg|[[כרמית ספיר ויץ]]|הממשלה אישרה: האקדמיה ללשון עוברת דירה|416/519|19 בנובמבר 2012|54|2}}
* {{NFC|רונית גדיש|האקדמיה ועורכי הלשון|004-D-45378-00|17 בפברואר 2010}}
* [[רונית גדיש]], [http://hebrew-academy.org.il/2010/01/23/האקדמיה-ועורכי-הלשון/ האקדמיה ועורכי הלשון], הרצאה ביום העיון 'הטקסט העברי הלכה ומעשה' ב[[מכללת ליפשיץ]], שבט תש"ע, ינואר 2010, באתר האקדמיה ללשון העברית
* [https://web.archive.org/web/20120113042314/http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=22532&Word=&gilayon=1948&mador= שיחה עם נשיא האקדמיה], עיתון [[הצופה]]
* [[גלעד צוקרמן]], [http://www.zuckermann.org/pdf/Realistic_Prescriptivism_Academy.pdf פוסקנות מפוכחת (realistic prescriptivism)], מאמר אקדמי על האקדמיה ללשון העברית בכתב העת "עיונים בשפה וחברה" 1 (1), 2008, עמ' 135–154 {{אנגלית}}
* {{דבר|ארנון שני|קמץ, חולם, חטף-פתח: האקדמיה ללשון העברית – לגבורות|19700305|39}}
* {{הארץ|ליטל לוין|14.7.1953: היום לפני 56 שנים: נוסדה "האקדמיה ללשון העברית"|1.1270931|14 ביולי 2009}}
* {{הארץ|אסף שטול-טראורינג|האקדמיה ללשון העברית מתפשטת במרשתת|1.1212546|18 ביולי 2010}}
* {{בלוג ארכיון המדינה|חמישים ותשע שנים ל"חוק המוסד העליון ללשון העברית" – האם ימצא שם עברי לאקדמיה ללשון העברית?|2012/08|59_28|28 באוגוסט 2012}}
* {{nrg|גוני נוי|אנחנו לא שוטרים: האקדמיה ללשון העברית, לא מה שחשבתם|427/474|8 בינואר 2013|54|2}}
* {{הארץ|קשת רוזנבלום|איך משפצים שפה|1.1909017|17 בינואר 2013|מנויים=לא}}
* {{ynet|שלי דובילנסקי|איך אומרים "מרשתת" באנגלית?|4345060|22 בפברואר 2013}}
* {{בלוג ארכיון צה"ל|לכבוד 125 שנים להקמת ועד הלשון העברית,על הנחלת מונחים עבריים בצה"ל|195970}}
* {{הארץ|אילון גלעד|למה האקדמיה לא מצאה מילה עברית ל"אָקָדֶמְיָה"?|1.2645392|27 במאי 2015}}
* {{גלובס|יעל בן ישראל|"כל דור משוכנע שהעברית של הדור הבא מידרדרת והולכת"|1001216273|23 בדצמבר 2017}}
* {{הארץ|משה גלעד|האקדמיה אישרה 12 מלים חדשות: האם הן יצליחו להיקלט?|1.6391208|20 באוגוסט 2018}}
* {{TheMarker|אבי וקסמן|אז איך כותבים – מאמי או ממי? הפנים החדשות של משטרת העברית|1.6493674|23 בספטמבר 2018}}
* {{ישראל היום|דיוויד סלע|לצחצוח השפה: האקדמיה ללשון העברית יוצאת לדרך|621319|4 בינואר 2019}}
* {{סרטונים}} '''ולשונו תדבר משפט''', כינוס האקדמיה ללשון העברית ו[[אוניברסיטת בר-אילן|אוניברסיטת בר־אילן]] | [https://youtu.be/q75zZ1nufus?list=PLosGACmih6PW1qk0rxF6G-Ra35pd6ercu ברכות] | [https://youtu.be/5zbb11iuWXg?list=PLosGACmih6PW1qk0rxF6G-Ra35pd6ercu יוסף עופר, דברי פתיחה] | [https://youtu.be/3YpzlI2hb-w?list=PLosGACmih6PW1qk0rxF6G-Ra35pd6ercu אריאל שוה, לא תלך רכיל בעמיך] | [https://youtu.be/wnRTdef0uAk?list=PLosGACmih6PW1qk0rxF6G-Ra35pd6ercu דורון יעקב, לשון הכותרות להלכות ב'שולחן ערוך'] | [https://youtu.be/N02eMW6ggFo?list=PLosGACmih6PW1qk0rxF6G-Ra35pd6ercu ברכיהו ליפשיץ, לשון וסמכות במשפט] | [https://youtu.be/u9pVyD7R8Os?list=PLosGACmih6PW1qk0rxF6G-Ra35pd6ercu גבריאלה שלו, מי הם שליטי החוזה – הצדדים או בית המשפט?] | [https://youtu.be/HUSTXUa_wfE?list=PLosGACmih6PW1qk0rxF6G-Ra35pd6ercu יהושע שופמן, המחוקק כמחדש לשון] | [https://youtu.be/ycUKieafCSA?list=PLosGACmih6PW1qk0rxF6G-Ra35pd6ercu מיכאל ריז'יק.חוק ומשפט בתרגומים איטלקיים של המקרא] | [https://youtu.be/H2jI1qmEOL8?list=PLosGACmih6PW1qk0rxF6G-Ra35pd6ercu זהר לבנת, בין תאוריה פרגמטית לפרשנות משפטית] | [https://youtu.be/DR3RqI_6KJI?list=PLosGACmih6PW1qk0rxF6G-Ra35pd6ercu רן לוסטיגמן, בין טקסטים משפטיים לטקסטים כלליים] | [https://youtu.be/hh_7TMu-5pI?list=PLosGACmih6PW1qk0rxF6G-Ra35pd6ercu אורלי אלבק ועדה שמיר אורביטו, הצעה לשינוי מבנה החוזה] | ספטמבר 2019
* אריה אולמן, [https://hebrew-academy.org.il/2021/03/14/אירנה-גרבל-החברה-הראשונה-באקדמיה-לל/? אירנה גרבל, החברה הראשונה באקדמיה], באתר האקדמיה ללשון, 2022
* [[דורון פישלר]], [https://www.osimhistoria.com/theanswer/ep157_hebrew למה אנחנו לא מקשיבים לאקדמיה ללשון העברית?] הסכת "התשובה", רשת "עושים היסטוריה", 7 במאי 2024

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{נשיאי האקדמיה ללשון}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:האקדמיה ללשון העברית|*]]
[[קטגוריה:אגודות מדעיות]]
[[קטגוריה:גופי פיקוח על לשון|עברית]]
[[קטגוריה:ישראל: מדע וטכנולוגיה]]
[[קטגוריה:ישראל: תאגידים סטטוטוריים]]
[[קטגוריה:מחדשי מילים וביטויים בשפה העברית]]
[[קטגוריה:עברית]]
[[קטגוריה:קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם]]