הצגת המקור של הדף "הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו"

{{פיגוע טרור
| שם = הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו
| חלק מ = [[ירי המוני בארצות הברית]]
| תמונה = [[קובץ:Mcdonaldsmassacre.jpg|275px]]
| תאריך = [[18 ביולי]] [[1984]]
| מקום = {{קישור שפה|אנגלית|San Ysidro, San Diego|סן איסידרו}}, [[סן דייגו]], [[קליפורניה]], [[ארצות הברית]]
| סוג = [[ירי המוני]]{{ש}}[[רצח המוני]]
| מניע = לא ברור. עשוי להיות [[הזיה|הזיות]], [[כעס|זעם]], [[אובדנות]], ו[[נקמה]].
| נשק = [[אקדח]] [[FN HP|בראונינג ה. פ.]] חצי אוטומטי בקוטר תשע מילימיטרים{{ש}}[[תת מקלע]] [[עוזי]] [[קרבין]] בקוטר תשע מילימטרים{{ש}}רובה {{קישור שפה|אנגלית|Winchester Model 1200|וינצ'סטר 1200}}{{ש}}רובה [[שוטגאן]]
| הרוגים = 23
| פצועים = 19
| מבצע = [[ג'יימס הוברטי]]
| מספר מפגעים = 1
| מפה = {{מפת מיקום מוויקינתונים|קליפורניה|ארצות הברית}}
}}
'''הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו''' (ב[[אנגלית]]: '''San Ysidro McDonald's Massacre''') היה [[טבח]] [[רצח המוני|המוני]] שהתרחש בסניף [[מקדונלד'ס]] ב{{קישור שפה|אנגלית|San Ysidro, San Diego|סן איסידרו}}, [[סן דייגו]], [[קליפורניה]], ב-[[18 ביולי]] [[1984]]. המפגע, ג'יימס הוברטי בן ה-41, [[רצח|ירה למוות]] בעשרים ואחד בני אדם ופצע תשעה עשר אחרים<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#טיים לייף|טיים לייף, 1993]]; '''דין וחשבון'''; עמוד 113; "אולם החובות לא הפסיקו להצטבר, ויום אחד החליט ג'יימס אוליבר הוברטי להסדיר את העניין אחת ולתמיד. לפני שאותו יום נגמר הוא ביצע את מה שהפך באותה העת למקרה הרצח ההמוני הנוראי ביותר בהיסטוריה האמריקאית: עשרים ואחד גברים, נשים וילדים נשחטו, ותשעה עשר אחרים נפצעו. כל הקורבנות היו זרים לחלוטין מבחינתו, אבל זאת לא הייתה הנקודה. להשתוות - זו הייתה הנקודה, לוודא כי, סוף כל סוף, החשבון התאזן".</ref> לפני שנורה למוות בידי [[צליפה|צלף]] [[משטרה|משטרתי]], יותר משעה לאחר שפתח באש<ref>"[http://articles.latimes.com/1986-11-16/local/me-7719_1_police-sniper צלפים משטרתיים מקבלים רק סיכוי אחד לפגוע במטרה]", לוס אנג'לס טיימס, ריצ'רד הולגווין, 16 בנובמבר 1986; [https://web.archive.org/web/20180803071941/http://articles.latimes.com/1986-11-16/local/me-7719_1_police-sniper אורכב] מהמקור ב-3 באוגוסט 2018.</ref>. באותה העת הפך הטבח לאירוע הירי הקטלני ביותר בהיסטוריה של [[ארצות הברית]], עד ל{{קישור שפה|אנגלית|Luby's shooting|הטבח בקפיטריית לובי|טבח בקפיטריית לובי}}.

== רקע ==
המפגע, ג'יימס הוברטי, איש משפחה מסן איסידרו, אשר היה נתון תחת קשיים כלכליים קודם לטבח, אמר לאשתו ב-[[15 ביולי]] [[1984]] כי האמין שסבל מ[[הפרעה נפשית]]. כעבור יומיים התקשר ל[[בית חולים פסיכיאטרי|מוסד פסיכיאטרי]] בסן דייגו וביקש לקבוע פגישה<ref name=":0">"[https://news.google.com/newspapers?nid=860&dat=19850717&id=TZhUAAAAIBAJ&pg=4815,1768141 אלמנת המפגע חיה בסיוט]", אלנסברג דיילי רקורד, 17 ביולי 1985; [https://web.archive.org/web/20220723135637/https://news.google.com/newspapers?nid=860&dat=19850717&id=TZhUAAAAIBAJ&pg=4815%2C1768141 אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. לאחר שהשאיר את פרטיו ונאמר לו שיקבל שיחה חוזרת בקרוב, התיישב הוברטי לצד מכשיר הטלפון במשך מספר שעות בהמתנה לשיחה המובטחת, בטרם עזב את ביתו בפתאומיות ונסע ליעד לא ידוע על ה[[אופנוע]] שלו<ref name=":1">[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#טיים לייף|טיים לייף, 1993]]; '''דין וחשבון'''; עמוד 123; "בפעם הראשונה, הכיר הוברטי בכך שאולי סבל מהפרעה נפשית. ביום שלישי, ה-17 בחודש, אנתה הבחינה בו יושב לצד הטלפון ושאלה לפשר העניין. הוא אמר לה שהתקשר למרפאה לבריאות הנפש וביקש לקבוע פגישה. הם היו אמורים לחזור אליו. אבל מספר שעות חלפו ללא שום שיחה חוזרת. היה זה אחד מצירופי המקרים המוזרים של הגורל, האדם במרפאה לא שמע כראוי את שמו של הוברטי, ורשם אותו באופן שגוי כשוברטי. בנוסף, נימתו הרגועה וקרת הרוח לא יצרה רושם כי המקרה היווה סכנת חיים מיידית, כך שהשיחה נרשמה כלא דחופה, והייתה אמורה לקבל מענה תוך ארבעים ושמונה שעות. עצבני, עלה הוברטי על האופנוע שלו ועזב את המקום בסערה".</ref>.

פקידת הקבלה בבית החולים טעתה ורשמה את שמו באופן שגוי כשוברטי<ref name=":2">"[https://www.upi.com/Archives/1984/08/02/Mass-murderer-James-Huberty-tried-to-get-help-from/8825460267200/ הרוצח ההמוני ג'יימס הוברטי חיפש אחר עזרה]", [[יונייטד פרס אינטרנשיונל]], מרטין פ. האוסמן, 2 באוגוסט 1984; [https://archive.today/20220723140158/https://www.upi.com/Archives/1984/08/02/Mass-murderer-James-Huberty-tried-to-get-help-from/8825460267200/ אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. כמו כן, טון דיבורו לא שידר כל סימנים מזעיקים, והוא אף אמר כי מעולם לא אושפז בשל בעיות נפשיות כלשהן בעברו. לפיכך תויגה שיחתו כלא דחופה, והייתה אמורה לקבל מענה תוך ארבעים ושמונה שעות<ref name=":1" />.

הוברטי שב לביתו כעבור שעה כשעל פניו ארשת שמחה. לאחר שאכל ארוחת ערב בחברת משפחתו, יצא יחד עם אשתו, אתנה, ושתי בנותיו בנות השתים עשרה והעשר, לרכוב על [[אופניים]] מסביב לפארק סמוך. מאוחר יותר באותו הערב צפו הוא ואשתו בסרט<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#טיים לייף|טיים לייף, 1993]]; '''דין וחשבון'''; עמוד 124; "כעבור שעה שב הוברטי לביתם, ובאופן מפתיע, במצב רוח מרומם. אתנה הכינה פיצה, אותה אכל בהתלהבות, נרדם למשך זמן מה, והמתין לשיחת הטלפון שמעולם לא נעשתה. באותו אחר-הצהריים יצאה כל המשפחה לטיול רכיבה על אופניים, ומאוחר יותר עזבו אותם הבנות לעבודתן בתור שמרטפיות. באותו הערב שודר סרט אהוב על ג'ים ואתנה, והם צפו בו יחדיו".</ref>.

בבוקר למחרת, ה-[[18 ביולי]], נסעו הוברטי ואשתו לטייל ב[[גן החיות של סן דייגו]]<ref>"[https://news.google.com/newspapers?nid=1320&dat=19840722&id=9ZkRAAAAIBAJ&pg=3617,1894202 ילד מהיר מחשבה בן אחת עשרה שרד משום שהעמיד פני מת]", גיינסוויל סאן, אסושייטד פרס, תימות'י הרפר, 22 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20220723145245/https://news.google.com/newspapers?nid=1320&dat=19840722&id=9ZkRAAAAIBAJ&pg=3617%2C1894202 אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. בזמן שהותם אמר לה הוברטי כי חייו נגמרו, ובהקשר לכך שבית החולים לא התקשר אליו חזרה, ציין כי {{ציטוטון|בכן, החברה קיבלה את ההזדמנות שלה}}<ref name=":3">"[http://www.popularmechanics.com/science/research/1281671.html הכימיה של האלימות]", מכניקה פופולרית, ג'ים וילסון, 1 במרץ 1998; [https://web.archive.org/web/20050316192847/http://www.popularmechanics.com/science/research/1281671.html אורכב] מהמקור ב-16 במרץ 2005.</ref><ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#לייטון|לייטון, 2011]]; '''הרוצח ההמוני המודרני'''; עמוד 5; "במה שנדמה כניסיון אחרון להציל את חייו, הוא ניסה לקבוע פגישה במרפאה לבריאות הנפש, אך לא הצליח להשיג אחת. ביום הטבח ביקר בגן החיות בסן דייגו יחד עם משפחתו. בעודו בוהה בבעלי החיים הכלואים, אמר הוברטי לאשתו, {{ציטוטון|החברה קיבלה את ההזדמנות שלה!}}".</ref>. בתום הטיול, שבמהלכו אכלו צהריים יחדיו בסניף מקדונלד'ס ב{{קישור שפה|אנגלית|Clairemont, San Diego|קליירמונט}}, שבו לביתם<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#טיים לייף|טיים לייף, 1993]]; '''דין וחשבון'''; עמוד 124; "הם עצרו לאכול במקדונלד'ס, והמשיכו לטיול בגן החיות. לאורך הליכתם נזכרה אתנה כי בעלה אמר לה שחייו נגמרו. הוא התלונן, כפי שנהג לעשות, על הרעיונות הטובים ששלח לפנטגון. כמו כן התייחס לכך שהמרפאה לבריאות הנפש לא חזרה אליו. {{ציטוטון|בכן}}, אמר, {{ציטוטון|החברה קיבלה את ההזדמנות שלה}}".</ref>.

מיד לאחר מכן נכנס הוברטי לחדר השינה לבוש במכנסיים בצבעי [[הסוואה]] חומים-ירוקים, בזמן שאשתו שכבה במיטתם. הוא נשען לעברה ואמר לה, {{ציטוטון|אני רוצה לנשק אותך לשלום}}. היא נישקה אותו בחזרה ושאלה אותו לאן פניו מועדות, שכן התכוונה להכין ארוחת ערב בקרוב. הוברטי ענה לה ברוגע, {{ציטוטון|אני הולך לצוד.. לצוד בני אדם}}<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#טיים לייף|טיים לייף, 1993]]; '''דין וחשבון'''; עמוד 124; "חזרה בביתם, אתנה הלכה למטבח והכינה ארוחת צהריים לילדים, ולאחר מכן עלתה לחדר השינה בכדי לנוח. הוברטי נכנס פנימה לבוש בבגדים בצבעי הסוואה. {{ציטוטון|אני רוצה לנשק אותך לשלום}}, הוא אמר. היא נישקה אותו ושאלה האם התכוון לעזוב, שכן ארוחת הערב תהיה מוכנה בקרוב. הוא ענה בשלילה, והסביר כי הוא הולך לצוד".</ref><ref name=":4">"[http://www.nctimes.com/news/local/article_2ba4343e-7009-54ce-98df-79a23ff8d0d7.html עשרים שנים לאחר מכן, הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו עדיין זכור]", נורת' קאונטי טיימס, ג'סיקה גרסקו, 17 ביולי 2004; [https://web.archive.org/web/20090831002428/http://www.nctimes.com/news/local/article_2ba4343e-7009-54ce-98df-79a23ff8d0d7.html אורכב] מהמקור ב-31 באוגוסט 2009.</ref>.

בעודו אוחז ברובה שהשעין על כתפו, ובקופסת תחמושת עטופה בשמיכה משובצת בריבועים<ref>"[https://www.upi.com/Archives/1984/10/19/The-12-year-old-daughter-of-James-Oliver-Huberty-the-man/5010467006400/ בתו בת השתים עשרה של ג'יימס אוליבר הוברטי]", יונייטד פרס אינטרנשיונל, 19 באוקטובר 1984; [https://archive.today/20220723151319/https://www.upi.com/Archives/1984/10/19/The-12-year-old-daughter-of-James-Oliver-Huberty-the-man/5010467006400/ אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>, הביט הוברטי לכיוון בתו הגדולה, זליה, בזמן שצעד לכיוון דלת הכניסה של בית המשפחה, ואמר, {{ציטוטון|להתראות. אני לא אחזור}}<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#טיים לייף|טיים לייף, 1993]]; '''דין וחשבון'''; עמוד 124; "זליה הייתה הבת המועדפת על הוברטי. היא ראתה אותו עוזב את הבית ונזכרה כי אמר לה, {{ציטוטון|להתראות, אני לא אחזור}}. הוא סחב משהו עטוף בשמיכה משובצת, וזליה ראתה את קנה הרובה מבצבץ דרכה".</ref>.

עם יציאתו מהבית נסע הוברטי לכיוון שדרות סן איסידרו. לפי דבריהם של [[עדות|עדי ראייה]], הגיע תחילה לסופרמרקט "ביג בר" בטרם המשיך לסניף [[שירות הדואר של ארצות הברית]]. לבסוף החנה את רכבו במגרש חנייה של סניף מקדונלד'ס לא הרחק ממקום מגוריו<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#קות'ורן טיבלס|קות'ורן, טיבלס, 1993]]; '''מספר המתים מטפס'''; עמוד 316; "הוברטי פתח את המתקפה בסניף מקדונלד'ס הנמצא במרחק מאה ושמונים מטרים מביתו באזור מצחין בסן איסידרו".</ref>.

== הטבח ==
=== תחילת הירי ===
הוברטי הגיע עם רכב ה{{קישור שפה|אנגלית|Mercury Marquis|מרקורי מרקיז}} שלו למגרש החנייה של סניף מקדונלד'ס בשדרות סן איסידרו<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#קות'ורן טיבלס|קות'ורן, טיבלס, 1993]]; '''מספר המתים מטפס'''; עמוד 317; "הוברטי נכנס לרכב המרקורי מרקיז שלו, אשר עטה מדבקה עליה נכתב {{ציטוטון|אני לא חירש, אני פשוט מתעלם ממך}}, ונסע לאורך מספר בניינים לעבר סניף מקדונלד'ס".</ref>, בשעה 03:56 בצהריים, ב-[[18 ביולי]]. ארסנל הנשק שלו כלל [[אקדח]] [[FN HP|בראונינג ה. פ.]] חצי אוטומטי בקוטר [[9x19 מ"מ פרבלום|תשע מילימיטרים]], [[תת-מקלע|תת מקלע]] [[עוזי]] [[קרבין]] בקוטר תשע מילימטרים, [[רובה]] {{קישור שפה|אנגלית|Winchester Model 1200|וינצ'סטר 1200}}, ו[[שוטגאן]]<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#קות'ורן טיבלס|קות'ורן, טיבלס, 1993]]; '''מספר המתים מטפס'''; עמוד 317; "בערך בשעה 04:00 בצהריים, הרימו הסועדים את מבטיהם מארוחות הביגמק שלהם כאשר אדם גדול וממושקף נכנס פנימה. הוא החזיק ברשותו אקדח בראונינג אוטומטי בקוטר תשע מילימטרים, שוטגאן בעל שנים עשר תאים בידו האחת, ותת מקלע עוזי חצי אוטומטי בקוטר תשע מילימטר שהשעין על כתפו".</ref>. כמו כן החזיק בקופסה ובשק שהכילו מאות כדורים עבור כל אחד מכלי הנשק. באותה העת נכחו במסעדה ארבעים וחמישה לקוחות<ref name=":5">קות'ורן, טיבלס, 1993; '''מספר המתים מטפס'''; עמוד 317; "הוא החל לצרוח, {{ציטוטון|כולם לשכב על הרצפה או שאני אהרוג מישהו}}. כל ארבעים וחמישה הלקוחות צייתו להוראותיו מיד, אך הוא רצח אותם בכל מקרה".</ref>.

כאשר נכנס פנימה לאחר מספר דקות, כיוון הוברטי את רובה השוטגאן שהביא לעבר אחד העובדים, ג'ון ארנולד בן השש עשרה, ממרחק של ארבעה וחצי מטרים<ref>[https://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:pN-lyC_QniwJ:https://www.washingtonpost.com/archive/politics/1984/07/21/neva-oh-neva/0ecd3627-82d0-41c8-8749-b74eb16e820d/+&cd=4&hl=en&ct=clnk&gl=uk "ניווה, אה, ניווה]", ה[[וושינגטון פוסט]], טום שרווד, 21 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20220723161346/https://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache%3ApN-lyC_QniwJ%3Ahttps%3A%2F%2Fwww.washingtonpost.com%2Farchive%2Fpolitics%2F1984%2F07%2F21%2Fneva-oh-neva%2F0ecd3627-82d0-41c8-8749-b74eb16e820d%2F+&cd=4&hl=en&ct=clnk&gl=uk אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. עוזר המנהל, גיירמו פלורס, צעק לעברו, {{ציטוטון|היי, ג'ון! הבחור הזה הולך לירות בך!}}. לדבריו של ארנולד, דבר לא קרה כאשר לחץ הוברטי על ההדק, ובזמן שבחן את כלי הנשק, החלה מנהלת המסעדה, ניווה קיין בת העשרים ושתיים, ללכת לכיוון דוכן השירות. ארנולד האמין כי כל העניין היה לא יותר מבדיחה לא מוצלחת, והתרחק מהמפגע. לבסוף ירה הוברטי בשוטגאן לכיוון התקרה, לפני ששלף את רובה העוזי וירה בפניה של קיין, מעט מתחת לעינה השמאלית. היא מתה כעבור מספר דקות.

מיד לאחר שרצח את קיין, ירה הוברטי בארנולד בעזרת השוטגאן שלו, ופצע אותו בחזהו ובזרועו. לאחר מכן צרח, {{ציטוטון|כולם לשכב על הרצפה!}}<ref name=":5" /><ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#טיים לייף|טיים לייף, 1993]]; '''דין וחשבון'''; עמודים 126–127; "לפתע החל הוברטי לצעוק, על אף שהניצולים זכרו את דבריו בצורה שונה מעט, כל אחד מהם הסכים כי הנימה הכללית הייתה בסגנון של: {{ציטוטון|שאף אחד לא יזוז או שאתם מתים!}}, {{ציטוטון|כולם לשכב על הרצפה!}}, {{ציטוטון|תשכבו על הרצפה או שאני ארצח אתכם!}}, {{ציטוטון|אני ארצח אתכם כמו שרצחתי אחרים!}}".</ref>, והתייחס אל כל הנוכחים במסעדה בתור {{ציטוטון|חזירים מלוכלכים, בני זונות מ[[וייטנאם]]}}, וטען ש{{ציטוטון|הרג אלף אנשים}} וכי התכוון {{ציטוטון|להרוג אלף נוספים}}<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#טיים לייף|טיים לייף, 1993]]; '''דין וחשבון'''; עמוד 127; "קני ויליגס שמע צעקה מחרישה. {{ציטוטון|חזירים מלוכלכים, בני זונות מוייטנאם}}, צרח הוברטי. {{ציטוטון|הרגתי אלף אנשים ואני אהרוג אלף נוספים!}}".</ref><ref>"[https://www.upi.com/Archives/1984/07/19/A-berserk-gunman-screaming-Ive-killed-a-thousand-and/6916459057600/ מטורף חמוש צורח, הרגתי אלף ואני אהרוג אלף נוספים]", יונייטד פרס אינטרנשיונל, הילמר אנדרסון, 19 ביולי 1984; [https://archive.today/20220723162423/https://www.upi.com/Archives/1984/07/19/A-berserk-gunman-screaming-Ive-killed-a-thousand-and/6916459057600/ אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. כאשר שמע את הקללות וניבולי הפה שהטיח בסובביו, פנה אחד הלקוחות, ויקטור ריברה בן העשרים וחמש, לכיוונו של הוברטי וביקש ממנו שיחדל ממעשיו. בתגובה, ירה בו הוברטי ארבע עשרה פעמים תוך כדי שצעק עליו {{ציטוטון|תסתום את הפה!}}.

אנשי הצוות והלקוחות ניצלו את דעתו המוסחת של המפגע והחלו להתחבא תחת השולחנות הפזורים במקום. כאשר סיים עם ריברה, הפנה הוברטי את תשומת לבו לכיוונה של קבוצה בת שישה ילדים ונשים אשר התגודדה יחדיו. תחילה ירה למוות במריה קולמנרו סילבה בת התשע עשרה בעזרת כדור אחד בחזה. לאחר מכן פצע אנושות את קלאודיה פרז בת התשע כאשר ירה לעברה בעזרת רובה העוזי שלו, ופגע כמעט בכל חלקי גופה. כמו כן פגע באחותה, אימלדה<ref name=":6">"[https://news.google.com/newspapers?nid=1320&dat=19840720&id=85kRAAAAIBAJ&pg=6666,1278220&hl=en הטבח בקליפורניה: אנשים מתו תוך שניות]", גיינסוויל סאן, אסושייטד פרס, לי סיגל, 20 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20220723163544/https://news.google.com/newspapers?nid=1320&dat=19840720&id=85kRAAAAIBAJ&pg=6666%2C1278220&hl=en אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref><ref>"[https://www.latimes.com/archives/la-xpm-1991-10-18-me-479-story.html הטבח מעורר זיכרונות כואבים]", לוס אנג'לס טיימס, ה. ג'. רזה, 18 באוקטובר 1991; [https://web.archive.org/web/20220723174112/https://www.latimes.com/archives/la-xpm-1991-10-18-me-479-story.html אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>.

בעזרת אותו הנשק ירה ברגלה של אורורה פינה בת האחת עשרה, אשר שכבה לצדה של דודתה ההרה, ג'קי רייס בת השמונה עשרה, שניסתה להגן עליה בגופה<ref>[https://www.upi.com/Archives/1984/07/22/The-massacre-victims-their-story/7956459316800/ "קורבנות הטבח: הסיפור]", יונייטד פרס אינטרנשיונל, 22 ביולי 1984; [https://archive.today/20220723164128/https://www.upi.com/Archives/1984/07/22/The-massacre-victims-their-story/7956459316800/ אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. הוברטי ירה ברייס ארבעים ושמונה כדורים<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#פרנסקל|פרנסקל, 2011]]; '''שבעים ושבע דקות בגיהנום'''; '''טבח'''; עמוד 72; "אורורה נורתה ברגלה בידי אחד מקליעי העוזי ונשכבה לצד גופתה של דודתה, עיניה סגורות בחוזקה, למעט שבריר שנייה בו ראתה את האיש שכיוון את מכונת הירייה השחורה והקטנה לעבר דודתה, בטרם החל לירות. גופתה של ג'קי קפצה ורעדה כאשר מטר האש הבלתי פוסק פגע בכתפיה, גבה, ישבנה, זרועה השמאלית, רגליה, צווארה וראשה. מאוחר יותר אמר המנתח בחדר המתים כי ספר ארבעים ושמונה פצעי ירי".</ref>. מיד לאחר מכן קם לפתע בנה בן שמונה החודשים והחל לבכות. הוברטי צרח עליו בחוזקה, והרג אותו בעזרת ירייה אחת בגב<ref name=":7">"[https://www.latimes.com/archives/la-xpm-1986-02-09-me-6022-story.html חלק מקורבנות הטבח מתארים את האימה שחוו דרך תביעות משפטיות]", [[לוס אנג'לס טיימס]], ג'ים שכטר, 9 בפברואר 1986; [https://web.archive.org/web/20220723172311/https://www.latimes.com/archives/la-xpm-1986-02-09-me-6022-story.html אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>.

לאחר מכן פנה לכיוונו של נהג המשאית לורנס ורסלאוס בן השישים ושתיים וירה בו למוות, בטרם עבר להתמקד במשפחה אשר ישבה בסמוך לאזור המשחקים. בלית' ריגן הררה בת השלושים ואחת ניסתה להגן בגופה על בנה בן האחת עשרה, מתאו, בזמן שבעלה, רונלד, ניסה להגן על חברו של בנם, קית' תומאס בן השתים עשרה. אף על פי שנורו מספר פעמים, שרדו רונלד ותומאס את הירי. אשתו, בלית', לא הייתה כה בת מזל, והיא ומתאו מתו לאחר שנורו בראשם<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#פרנסקל|פרנסקל, 2011]]; '''שבעים ושבע דקות בגיהנום'''; '''טבח'''; עמוד 70; "קית' החליק תחת השולחן יחד עם מתאו והוריו כאשר החדר החל להתפוצץ בשאון אינסופי של רעשי נפץ מחרישים. בלית' צרחה והחלה לבכות. קית' מעולם לא שמע משהו כל כך מחריד כמו מטר האש של הנשקים החצי אוטומטים, ועוד בתוך החלל הסגור והרגוע בסניף השכונתי של מסעדת מקדונלד'ס. הכל היה הפוך".</ref><ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#פרנסקל|פרנסקל, 2011]]; '''שבעים ושבע דקות בגיהנום'''; '''טבח'''; עמוד 76; "מאוחר יותר סיפר לו סבו את מה שאירע במקדונלד'ס, לפחות את מה שחשב שעליו לדעת. בלית' ומתאו מתו, אמר. אך הוא לא סיפר לילד המסכן כי שניהם נפגעו מספר פעמים, ככל הנראה בזמן שניסו לזחול לעבר דלת סמוכה. שניהם נשחטו כאשר נמלטו חזרה אל מתחת לשולחן".</ref>.

לא הרחק משם ניסו להתחבא שלוש נשים נוספות. גוואדלופה דל ריו שכבה על הרצפה כנגד הקיר, בזמן שחברותיה, גלוריה רמירז בת העשרים וחמש, ואריסדלסי ואלבס ורגאס בת השלושים ואחת, שכבו לצדה כך שהגנו עליה ללא כוונה. דל ריו נורתה כמה פעמים, אך לא נפצעה באופן רציני, ורמירז לא נפצעה כלל. ורגאס, מנגד, נורתה פעם אחת בעורפה, ומתה למחרת, היחידה מבין כל הקורבנות ששרדה מספיק זמן על מנת להגיע לבית החולים<ref>"[https://trove.nla.gov.au/newspaper/article/127215236 ייתכן שפיטורים הרגיזו את הרוצח]", קנברה טיימס, 21 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20220723151034/https://trove.nla.gov.au/newspaper/article/127215236 אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. משם המשיך הוברטי לעבר שולחן נוסף, וירה למוות בבנקאי הוגו ולאסקז ואסקז בן הארבעים וחמש.

הראשונה מבין שיחות החירום הרבות שהתקבלו הגיעה מעט לאחר השעה 04:00 בצהריים<ref name=":8">"[https://www.latimes.com/archives/la-xpm-1985-07-14-mn-6343-story.html יום השנה לטבח ההמוני: סן איסידרו עדיין רדופה בידי הטרגדיה]", לוס אנג'לס טיימס, דייוויד פריד, מרג'ורי מילר, 14 ביולי 1985; [https://web.archive.org/web/20220723174609/https://www.latimes.com/archives/la-xpm-1985-07-14-mn-6343-story.html אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>, והודיעה למשטרה על ילד צעיר שנורה ונלקח לסניף הדואר בשדרות איסידרו<ref name=":9">"[https://www.latimes.com/archives/la-xpm-1989-07-16-me-5818-story.html רגע בהיסטוריה באורך שבעים ושבע דקות שלעולם לא יישכח]", לוס אנג'לס טיימס, מייקל גרנברי, 16 ביולי 1989; [https://web.archive.org/web/20220723174927/https://www.latimes.com/archives/la-xpm-1989-07-16-me-5818-story.html אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. מקבל השיחה הפנה בטעות את הכוח המשטרתי לסניף מקדונלד'ס אחר, במרחק של כשלושה קילומטרים משם<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#פרנסקל|פרנסקל, 2011]]; '''שבעים ושבע דקות בגיהנום'''; '''טבח'''; עמוד 73; "שיחת הטלפון הראשונה לשירותי החירום התקבלה בשעה 04:00 בצהריים, אולם השוטרים והפרמדיקים הופנו בטעות לסניף מקדונלד'ס אחר הרחוק כשלושה קילומטרים מהמקום בו הוברטי השתולל והרג אנשים".</ref>. השגיאה עיכבה את תהליך הטלת ה[[סגר]] במספר דקות, והאזהרות היחידות שקיבלו כל המגיעים לאזור הגיעו מידי עוברים ושבים.

זמן מה לאחר מכן, אישה צעירה בשם לידיה פלורס נכנסה עם רכבה למגרש החנייה של המסעדה. כאשר עצרה בחלון ה[[מקדונלד'ס#הסיבות להצלחה#מק-דרייב|מקדרייב]], הבחינה לראשונה בזכוכיות המנופצות ובהד רעשי הירי, בטרם נתקלו עיניה בהוברטי. היא החלה לנסוע לאחור במהירות רבה עד שהתנגשה בגדר. לאחר מכן לקחה את בתה בת השנתיים והתחבאה בשיחים.

כעבור כמה דקות הגיע למגרש החנייה רכב נוסף בו נהגו אסטולפו ומריסלה פליקס<ref name=":6" />. כאשר הבחין בזכוכית המנופצת, הניח אסטולפו כי במסעדה נערך שיפוץ, וכי הוברטי, אשר צעד לכיוונם, היה אחד מהפועלים שעבדו במקום. אולם לפתע שלף הוברטי את רובי השוטגאן והעוזי שלו והחל לירות לעבר הרכב בו ישבו יחד עם בתם בת ארבע החודשים, קרליטה. מריסלה נורתה בפניה, גופה וידיה, פציעות שבגינן [[עיוורון|התעוורה]] בעין אחת ואיבדה את היכולת להזיז את אחת מידיה. בתם הפעוטה נפצעה באופן אנוש לאחר שנורתה בצווארה ובגופה<ref name=":10">"[https://news.google.com/newspapers?id=khUyAAAAIBAJ&sjid=nKUFAAAAIBAJ&pg=2497%2C3046361 אחד השורדים הקטנים של הטבח חזר לביתו בשלום]", מונטריאול גזט, 8 באוגוסט 1984; [https://web.archive.org/web/20220723181351/https://news.google.com/newspapers?id=khUyAAAAIBAJ&sjid=nKUFAAAAIBAJ&pg=2497%2C3046361 אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. אסטולפו נפגע בחזהו ובראשו. כאשר החלו לברוח מהמקום, הושיטה מריסלה את הפעוטה לבעלה<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#טיים לייף|טיים לייף, 1993]]; '''דין וחשבון'''; עמודים 130–131; "שעון הקיר במסעדת מקדונלד'ס צלצל רק עשר דקות לאחר יריית השוטגאן הראשונה, כאשר זוג מקסיקני, אסטולפו פליקס בן השלושים ואחת, ואשתו מרסילה בת העשרים ושלוש, נכנסו פנימה עם בתם בת ארבעת החודשים, קרליטה. פליקס הבחין בחלונות המנופצים אך לא שמע קולות ירי. הוא הניח שהדמות שהתקרבה לעברם התכוונה לתקן את החלונות. אותו אדם צעק משהו לעברם, אבל פליקס ואשתו לא דיברו אנגלית. לאחר מכן הרימה הדמות שוטגאן והחלה לירות. הכדורים פגעו באשתו של פליקס ובתינוקת, ופגעו בו בבטנו. היא מעדה אחורה כנגדו. הוא לקח את התינוקת המדממת ממנה, והם החלו לרוץ לעבר מגרש החנייה של סניף הדואר הקרוב".</ref>, אשר מסר אותה לעוברת אורח בשם לוסיה ולסקו, שלקחה אותה לבית חולים קרוב, בזמן שבעלה הוביל את אסטולפו ומריסלה לבניין מגורים סמוך. כל השלושה שרדו.

בהמשך הגיעו למגרש החנייה שלושה ילדים בני אחת עשרה על אופניהם בכדי לקנות [[גלידת סנדיי|גלידות סנדיי]]<ref name=":6" />. כאשר שמעו עובר אורח צורח דבר מה לא ברור לעברם מהקצה השני של הרחוב עצרו במקומם בהיסוס, בטרם החל הוברטי לירות לכיוונם בעזרת רובי השוטגאן והעוזי שלו. ג'ושוע קולמן נפל ארצה לאחר שנורה בגבו, ידו ורגלו<ref>"[https://news.google.com/newspapers?nid=892&dat=19840722&id=Cq9OAAAAIBAJ&pg=6964,3858964&hl=en קורבנות תמימים שילמו את מחירו של אדם זועם]", השליח, 22 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20151208231144/https://news.google.com/newspapers?nid=892&dat=19840722&id=Cq9OAAAAIBAJ&sjid=tkwDAAAAIBAJ&pg=6964,3858964&hl=en אורכב] מהמקור ב-8 בדצמבר 2015.</ref>, ומאוחר יותר סיפר כי הבחין בשני חבריו, עומאר אלונזו הרננדז ודייוויד פלורס דלגאדו, שוכבים מולו על הכביש. קולמן שרד את הירי, אולם הרננדז ודלגאדו מתו בזירה לאחר שנורו בגבם ובראשם<ref name=":6" />.

בדקות הבאות הבחין הוברטי בזוג מבוגר, מיגל ויקטוריה אולואה בן השבעים וארבע, ואידה ולסקז ויקטוריה בת השישים ותשע, בעודם הולכים לכיוון הכניסה למסעדה. כאשר הושיט מיגל את ידו בכדי לפתוח את הדלת, ירה הוברטי בעזרת השוטגאן שלו בפרצופה של איידה, אשר מתה במקום<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#פרנסקל|פרנסקל, 2011]]; '''שבעים ושבע דקות בגיהנום'''; '''טבח'''; עמוד 73; "זוג מקסיקני מבוגר, מיגל ואליסיה ויקטוריה, הגיעו למקום בכדי להזמין טייק אוויי של המבורגרים שרצו לקחת איתם חזרה לטיחואנה. אפילו בגיל שבעים וארבע, מיגל החזיק את ידה של אשתו האהובה בת השישים ותשע, אך כאשר עמד לפתוח עבורה את הדלת, פגשו שניהם את הוברטי פנים אל פנים".</ref>. לקוח ששרד את הטבח, אוסקר מונדרגון, העיד מאוחר יותר כי מיגל החזיק את אשתו בידיו בזמן שניגב את הדם מפניה והחל לקלל את הוברטי, אשר התקרב אליו וקילל אותו בחזרה בטרם ירה בראשו<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#פרנסקל|פרנסקל, 2011]]; '''שבעים ושבע דקות בגיהנום'''; '''טבח'''; עמוד 73; "מיגל קרס על הרצפה והחל לנגב את הדם מפניה של אשתו בזמן שקילל את הוברטי. אבל הוברטי לא היה מוכן לאכול חרא ממקסיקנים. הוא קילל את האיש הזקן בחזרה, ואז הצמיד את קנה השוטגאן שלו לפניו לפני שלחץ על ההדק".</ref>.

=== כוחות המשטרה ===
כוחות המשטרה הגיעו לסניף מקדונלד'ס הנכון כעשר דקות לאחר שיחת הטלפון שהתקבלה בשירותי החירום. השוטר הראשון שהגיע למקום, מיגל רוזריו, קבע במהרה את סוג האירוע כירי המוני ואת מיקומו המשוער של המפגע, ושידר את המידע ב[[מכשיר קשר|מכשיר הקשר]] שלו למשטרת סן דייגו, בטרם החל הוברטי לירות לעבר הניידת שלו<ref>"[https://www.eastbaytimes.com/2004/07/18/remembering-the-mcdonalds-massacre/ זיכרון הטבח במקדונלד'ס]", איסט ביי טיימס, אסושייטד פרס, 18 ביולי 2004; [https://web.archive.org/web/20220723184444/https://www.eastbaytimes.com/2004/07/18/remembering-the-mcdonalds-massacre/ אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>.

סגר מוחלט הוטל במהרה על כל האזור הקרוב לזירת הירי<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#פרנסקל|פרנסקל, 2011]]; '''שבעים ושבע דקות בגיהנום'''; '''טבח'''; עמוד 73; "הוברטי שמר על כולם בהיכון, יורה בדלתות, בחלונות, ולמעשה בכל תנועה שראה בחוץ. הוא החזיק במאה שבעים וחמישה שוטרים מסביבו. כל האזור הבין מדיני מסביב נסגר, וסגר הוטל לאורך שישה בלוקים".</ref>, והמשטרה הקימה [[מפקדה|חדר בקרה]] במרחק כמה בניינים מהמקום<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#פרנסקל|פרנסקל, 2011]]; '''שבעים ושבע דקות בגיהנום'''; '''טבח'''; עמוד 75; "עשר דקות לאחר שיחת הטלפון הראשונה, הקימה המשטרה מפקדה במרחק מספר בניינים, ותוך עשר דקות נוספות, הייתה המסעדה כבר מוקפת כולה".</ref>. מאה שבעים וחמישה שוטרים נשלחו למקומות אסטרטגיים שונים, אליהם הצטרפו בשעה הבאה אנשי ה[[SWAT|כוחות המיוחדים]], אשר תפסו גם הם עמדות מסביב למסעדה<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#טיים לייף|טיים לייף, 1993]]; '''דין וחשבון'''; עמוד 132; "באותה העת, במפקדת משטרת סן סייגו, השוטרת קתרין ננס החלה לאסוף כלי נשק מיוחדים ולהרכיב קבוצה טקטית. אך זמן רב כבר חלף מאז השעה 04:00 בצהריים, שעת העומס כבר החלה, ואנשי הכוחות המיוחדים היו מפוזרים בכל העיר. כמעט שעה שלמה חלפה בטרם התכנסה הקבוצה בזירת הירי, ושחררה את השוטרים המבוהלים שהיו הראשונים להגיב והקיפו כעת את המסעדה".</ref>.

תחת האש הכבדה שירה הוברטי לכיוון הכוחות שהגיעו לזירה, בעודו מחליף ללא הרף בין כלי הנשק בהם השתמש, נכשלו השוטרים להבחין במספר האנשים שנותרו במסעדה באותה העת. בנוסף, החלונות המנופצים הקשו עליהם להבחין במתרחש במקום בשל ההשתקפויות השונות שהרסיסים הציגו<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#פרנסקל|פרנסקל, 2011]]; '''שבעים ושבע דקות בגיהנום'''; '''טבח'''; עמוד 73; "מתוך מה שהצליחו השוטרים לראות, היו בתוך המסעדה כמה מפגעים. נעשה שימוש ביותר מדי כלי נשק בשביל שיהיה זה רק אדם אחד. אך הם לא יכלו לראות יותר מדי משום שחלונות המסעדה, אשר היו עשויים מזכוכית חזקה במיוחד, נשברו בצורה דמוית קורי עכביש בשל הקליעים שנורו דרכם".</ref>. תחילה חששו כי המפגע או המפגעים החזיקו בידיהם [[בן ערובה|בני ערובה]]<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#קות'ורן טיבלס|קות'ורן, טיבלס, 1993]]; '''מספר המתים מטפס'''; עמוד 318; "צלפי המשטרה נצרו אש במשך יותר משעה מאחר שחששו כי המפגע החזיק בבני ערובה. כמו כן לא ניסו ליצור עמו קשר דרך הטלפון, בעזרת מגפון, ולא באמצעים אחרים".</ref>, על אף שניצול שנמלט החוצה סיפר כי המפגע היה אדם בודד אשר לא גילה עניין רב בבני ערובה וירה למוות בכל מי שנקלע לדרכו ללא אבחנה<ref>קות'ורן, טיבלס, 1993; '''מספר המתים מטפס'''; עמוד 318; "בשעה 05:00 בצהריים שכך הירי. עובד מקדונלד'ס זחל החוצה מתוך המרתף עם מידע חשוב בידיו. הוברטי לא החזיק בבני ערובה".</ref>. בשעה 05:05 בצהריים התקבלה לבסוף פקודה שהתירה לכל הכוחות המורשים הנמצאים באזור להרוג את המפגע אם הדבר יתאפשר להם<ref>קות'ורן, טיבלס, 1993; '''מספר המתים מטפס'''; עמוד 318; "צוות הכוחות המיוחדים קיבל אור ירוק. {{ציטוטון|ברגע שתשיגו ראות נקייה של המפגע תהרגו אותו}}, הפקודה הורתה".</ref><ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#פרנסקל|פרנסקל, 2011]]; '''שבעים ושבע דקות בגיהנום'''; '''טבח'''; עמוד 75; "בשעה 05:05 בצהריים, יותר משעה לאחר שפתח הוברטי באש, מפקד הכוחות המיוחדים נסע במהירות לעבר סן איסידרו, כאשר שמע שאנשיו קיבלו אור ירוק להרוג את המפגע אם תזדמן להם ראות נקייה שלו".</ref>.

כמה ניצולים העידו מאוחר יותר כי צפו בהוברטי הולך לכיוון דוכן השירות ומכוון אות של [[רדיו]], ככל הנראה בניסיון לחפש אחר דיווחים על הירי<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#פרנסקל|פרנסקל, 2011]]; '''שבעים ושבע דקות בגיהנום'''; '''טבח'''; עמוד 72; "הוא האזין לרדיו וחיכה לשמוע אחר שידורי חדשות שיהפכו אותו למפורסם".</ref>, בטרם בחר ב[[תחנת רדיו|תחנה]] ששידרה [[מוזיקה]] והחל לירות בקורבנות נוספים בעודו [[ריקוד|רוקד]] בהנאה לצלילי ה[[שיר]]ים<ref>[https://www.upi.com/Archives/1984/07/30/McDonalds-survivor-says-police-could-have-saved-lives/6341460008000/ "ניצול הטבח במקדונלד'ס אומר כי המשטרה יכלה להציל חיים נוספים]", יונייטד פרס אינטרנשיונל, 30 ביולי 1984; [https://archive.today/20220723190325/https://www.upi.com/Archives/1984/07/30/McDonalds-survivor-says-police-could-have-saved-lives/6341460008000/ אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>.

מעט לאחר מכן נכנס הוברטי למטבח ונתקל בשישה עובדים נוספים, אז החל לצעוק, {{ציטוטון|אה, יש כאן עוד. אתם מנסים להתחבא ממני!}}. אחת העובדות החלה לצרוח בספרדית, {{ציטוטון|אל תהרוג אותי! אל תהרוג אותי!}} לפני שפתח באש. תוך מספר שניות הרג את פאולינה לופז בת העשרים ואחת, אלזה בורבוה פיארו בת התשע עשרה, מרגריטה פדילה בת השמונה עשרה, ופצע אנושות את אלברט לאוס בן השבע עשרה<ref>"[https://www.sandiegouniontribune.com/sdut-carnage-survivor-lives-his-dream-being-cop-2004jul18-story.html ניצול הקטל הגשים את חלומו להפוך לשוטר]", סן דייגו יוניון טריביון, 18 ביולי 2004; [https://web.archive.org/web/20220723190636/https://www.sandiegouniontribune.com/sdut-carnage-survivor-lives-his-dream-being-cop-2004jul18-story.html אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. עם פרוץ הירי תפסה פדילה את ידה של חברתה, ונדי פלנגן בת השבע עשרה, והשתיים החלו לברוח<ref name=":11">"[http://www.kusi.com/story/26058350/survivors-recount-san-ysidro-mcdonalds-massacre-after-30-years ניצולים משחזרים את הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו שהתרחש לפני שלושים שנים]", חדשות קוסי, סטיב בוש, 19 ביולי 2014; [https://web.archive.org/web/20151208153418/http://www.kusi.com/story/26058350/survivors-recount-san-ysidro-mcdonalds-massacre-after-30-years אורכב] מהמקור ב-8 בדצמבר 2015.</ref>. על אף שפדילה נפצעה אנושות ומתה בהמשך מפצעיה<ref name=":11" />, פלנגן הצליחה להגיע ליחידת תשתית במרתף המסעדה בה התחבאו ארבעה עובדים נוספים ולקוחה<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#קות'ורן טיבלס|קות'ורן, טיבלס, 1993]]; '''מספר המתים מטפס'''; עמוד 318; "הנס הוא שחלק מהאנשים הצליחו בכלל לברוח - וכי עשרה אנשים יצאו מהמסעדה בחיים. חמישה מהם התחבאו במחסן".</ref>. לאוס הצטרף אליהם כעבור זמן מה, לאחר שנורה חמש פעמים בגופו<ref name=":12">"[https://news.google.com/newspapers?nid=894&dat=19940717&id=4UcOAAAAIBAJ&pg=7099,1876604 זיכרון האימה שהתרחשה במקדונלד'ס עשר שנים קודם לכן]", השליח היומי, 17 ביולי 1994; [https://web.archive.org/web/20220723191114/https://news.google.com/newspapers?nid=894&dat=19940717&id=4UcOAAAAIBAJ&pg=7099%2C1876604 אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>.

בהמשך פתח הוברטי בירי לעבר [[כבאית]] שהגיעה למקום ופצע את אחד מיושביה<ref>קות'ורן, טיבלס, 1993; '''מספר המתים מטפס'''; עמוד 318; "אחד הכבאים נפגע לאחר שהקליע עבר דרך הכבאית ושפשף אותו קלות בראשו".</ref><ref>"[https://www.history.com/this-day-in-history/twenty-one-people-are-shot-to-death-at-mcdonalds עשרים ואחד אנשים נורו למוות במקדונלד'ס]", היסטוריה, 18 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20220723153101/https://www.history.com/this-day-in-history/twenty-one-people-are-shot-to-death-at-mcdonalds אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. כאשר שמע לפתע את אחד הקורבנות גונח, חוסה פרז בן התשע עשרה, ירה בו בראשו. פרז מת לצדה של שכנתו, גלוריה גונזלס בת העשרים ושתיים, ולצד אישה נוספת, מישל קרנקרוס בת השמונה עשרה<ref>"[https://www.newspapers.com/newspage/13267536/ הטבח במקדונלד'ס הטיל טראומות פיזיות ונפשיות]", לוגאנספורט פארוס טריביון, 22 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20151211124041/https://www.newspapers.com/newspage/13267536/ אורכב] מהמקור ב-11 בדצמבר 2015.</ref>.

אורורה פינה, אשר נפצעה קודם לכן ושכבה כעת לצדם של בני משפחתה המתים, הבחינה כי הירי חדל למשך מספר שניות. כאשר פקחה את עיניה הבחינה בהוברטי בקרבת מקום, בוהה בה בקדחתנות. הוא החל לקלל בכעס והשליך עליה קופסת [[טוגנים]], בטרם הרים את השוטגאן שלו וירה לעברה, פוצע את זרועה, צווארה ולסתה. על אף ששרדה את הירי, נותרה פינה מאושפזת זמן רב יותר מכל שאר הניצולים<ref name=":10" /><ref name=":12" />.

=== חיסול המפגע ===
הוברטי עזב את דוכן השירות של המסעדה בשעה 05:17 בצהריים והלך לכיוון הדלת הסמוכה לחלון הדרייבאין, ובכך סיפק לצ'ארלס פוסטר בן העשרים ושבע, שוטר וצלף מהכוחות המיוחדים אשר התמקם לפני כן בעמדה אסטרטגית על גג בניין סמוך<ref name=":13">"[http://edition.cnn.com/2009/CRIME/07/23/california.mcdonalds.massacre/index.html הטבח במקדונלד'ס שינה את הדרך בה המשטרה פועלת]", רשת החדשות בכבלים, ג'ים קאוואנה, 24 ביולי 2009; [https://web.archive.org/web/20220723191629/http://edition.cnn.com/2009/CRIME/07/23/california.mcdonalds.massacre/index.html אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>, גישה לירי נקי וחסר הפרעות בעזרת [[כוונת טלסקופית]], לכיוון צווארו וגופו התחתון<ref name=":14">"[http://www.signonsandiego.com/san-ysidro-massacre/ טבח בסן איסידרו]", סינון סן דייגו, 18 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20111120194127/http://www.signonsandiego.com/san-ysidro-massacre/ אורכב] מהמקור ב-20 בנובמבר 2011.</ref>. פוסטר ירה ירייה בודדת ממרחק משוער של כשלושים ושניים מטרים אשר הרגה את הוברטי תוך מספר שניות. הכדור פגע בחזהו, קרע את [[אבי העורקים]] שלו, ממש מתחת ללב, ויצא החוצה דרך [[עמוד השדרה]]<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#פרנסקל|פרנסקל, 2011]]; '''שבעים ושבע דקות בגיהנום'''; '''טבח'''; עמוד 75; "הכדור פגע במרכז חזהו של ג'יימס הוברטי והתפוצץ לתוך עמוד השדרה שלו, מרסק את לבו לחתיכות קטנות".</ref>. היה זה אחד מבין חמשת הכדורים הבודדים שירו כוחות המשטרה לעבר הוברטי<ref>"[https://www.sandiegouniontribune.com/sdut-21-die-san-ysidro-massacre-1984jul19-story.html עשרים ואחד מתו בטבח בסן איסידרו]", סן דייגו יוניון טריביון, 19 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20220723192340/https://www.sandiegouniontribune.com/sdut-21-die-san-ysidro-massacre-1984jul19-story.html אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>.

מיד לאחר שירה בו הודיע פוסטר לשאר הכוחות באזור שהרג את המפגע וכי התמקד כעת בגופתו הדוממת. עם זאת, בשל הירי הרב שהגיע מכלי הנשק השונים בהם ירה הוברטי מתוך המסעדה, לא היו השוטרים בטוחים כי אכן היה זה מפגע בודד, והאם בכלל נורה. שוטר אשר נכנס פנימה כעבור דקה כיוון את אקדחו לעבר גופתו של הוברטי, כאשר הבחין בתנועות חלושות של ילדה פצועה. כאשר שאל האם הגופה הייתה שייכת למפגע, היא ענתה בחיוב<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#טיים לייף|טיים לייף, 1993]]; '''דין וחשבון'''; עמוד 138; "השוטר ר. או. בראון הוביל כוח קטן לתוך המסעדה. {{ציטוטון|ראיתי אדם לבוש בחולצה אדומה ובמכנסיים בצבעי הסוואה שוכב על הרצפה}}, הוא דיווח. {{ציטוטון|ראיתי גם כלי נשק אשר דמה לעוזי או לתשע מילימטרים אוטומטי שוכב לרגליו. כיוונתי את האקדח שלי לעבר החשוד אפילו שנראה כי הוא כבר מת. לאחר מכן ראיתי ילדה זזה מתחת לדוכן השירות. כשהיא הרימה את ראשה והסתכלה עליי שאלתי אותה האם האיש שאליו כיוונתי את האקדח שלי היה החשוד. היא אמרה שכן}}".</ref>.

האירוע כולו נמשך כשבעים ושבע דקות, ובמהלכו ירה הוברטי כמאתיים חמישים ושבעה כדורים<ref name=":11" /><ref>"[https://www.sandiegouniontribune.com/opinion/the-conversation/sdut-daughter-mcdonalds-killer-james-huberty-interview-2015dec15-story.html בתו של רוצח מקדונלד'ס מייעצת לתינוק של הקורבנות מסן ברנרדינו]", סן דייגו יוניון טריביון, דבי בייקר, 23 באוגוסט 2016; [https://web.archive.org/web/20220723130326/https://www.sandiegouniontribune.com/opinion/the-conversation/sdut-daughter-mcdonalds-killer-james-huberty-interview-2015dec15-story.html אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>, איתם רצח כעשרים ואחד אנשים ופצע רבים אחרים, כאשר אחד מהם אובחן כסובל ממוות מוחי עם הגעתו לבית החולים, ומת למחרת היום. שבעה עשר קורבנות נהרגו בתוך המסעדה וארבעה במגרש החנייה והסביבה הקרובה. רק עשרה אנשים ששהו בתוך המסעדה לא נפצעו כלל, כאשר שישה מהם הסתתרו ביחידת התשתית שבמרתף.

חלק מהקורבנות ניסו להשתמש בחוסמי עורקים מאולתרים על מנת להימנע מאובדן דם תוך שימוש במפיות, אך לחינם<ref name=":8" /><ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#פרנסקל|פרנסקל, 2011]]; '''שבעים ושבע דקות בגיהנום'''; '''טבח'''; עמוד 72; "חלק מהגופות עדיין אחזו בהמבורגרים שאכלו. אחרים ניסו לעצור את הדימום בעזרת מפיות של מקדונלד'ס, אך לא הצליחו להציל את חייהם".</ref>. מתוך כלל הנרצחים, שלושה עשר מתו כתוצאה מפציעות ירי בראשם, שבעה מתו מפציעות ירי בחזהם, וקורבן אחד, קרלוס רייס בן שמונה החודשים, בשל פציעת ירי בגבו<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#פרנסקל|פרנסקל, 2011]]; '''שבעים ושבע דקות בגיהנום'''; '''טבח'''; עמוד 72; "הוא ירה מאתיים ארבעים ושבעה כדורים ותרמילים. באותה העת כבר מתו או גססו כעשרים ואחד בני אדם, ותשעה עשר פצועים שכבו מכל עבר. שלושה עשר מהמתים נורו בראשם, שבעה בחזהם, ואחד, קרלוס רייס הקטן, בגבו".</ref>. מרבית הקורבנות, שגילם נע בין ארבעה חודשים לשבעים וארבע שנים, היו ממוצא [[מקסיקו|מקסיקני]] או מקסיקני-אמריקאי<ref>"[https://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:7zazByhTmagJ:https://www.washingtonpost.com/archive/politics/1984/07/20/death-blood-in-a-place-of-laughter/a5bb422b-fc48-4289-ab47-0f63d88676cd/+&cd=9&hl=en&ct=clnk&gl מוות ודם במקום של צחוק]", הוושינגטון פוסט, ג'יי מת'יוס, טום שרווד, 20 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20220723200429/https://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache%3A7zazByhTmagJ%3Ahttps%3A%2F%2Fwww.washingtonpost.com%2Farchive%2Fpolitics%2F1984%2F07%2F20%2Fdeath-blood-in-a-place-of-laughter%2Fa5bb422b-fc48-4289-ab47-0f63d88676cd%2F+&cd=9&hl=en&ct=clnk&gl= אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>.

מאוחר יותר נודע כי קודם לירי עמד הוברטי בתוך המסעדה וצרח עלבונות והאשמות שונות. במקרה אחד, צעק כי לא הגיע לו לחיות, על אף שהוא עמד לטפל בעניין. כמו כן צעק מספר פעמים במהלך הטבח כי שירת ב[[מלחמת וייטנאם]]<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#פרנסקל|פרנסקל, 2011]]; '''שבעים ושבע דקות בגיהנום'''; '''טבח'''; עמוד 72; "המטורף ירה לכל עבר בזמן שהלך הנה והנה בתוך המסעדה. הוא החזיק כלי נשק בשתי ידיו. הוא צרח קללות שונות ודיבר אל האנשים שעמד להרוג. הוא אמר להם ששירת בווייטנאם ושלא חשש להרוג את כולם".</ref>, אף על פי שמעולם לא השתתף או לחם באף יחידה צבאית.

תחקירים מוקדמים של משטרת סן דייגו הצביעו על כך שכל מי שנפצע או נרצח בתוך המסעדה נורה בידי הוברטי במהלך הדקות הראשונות לטבח. סברה זו הופרכה בידי הניצולים, אשר טענו בתוקף כי הוברטי ירה בכל מי שנקלע לדרכו במשך יותר מארבעים דקות מהרגע שפתח באש לראשונה<ref>"[https://www.upi.com/Archives/1984/07/30/A-survivor-of-the-McDonalds-massacre-Monday-became-the/6498460008000/ אחד הניצולים מהטבח במקדונלד'ס חולק על טענות המשטרה]", יונייטד פרס אינטרנשיונל, 30 ביולי 1984; [https://archive.today/20220723200746/https://www.upi.com/Archives/1984/07/30/A-survivor-of-the-McDonalds-massacre-Monday-became-the/6498460008000/ אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>.

== הקורבנות ==
=== הרוגים ===
{{שלושה טורים|
* אלזה הרלינדה בורבוה פירו
* ניווה דניס קיין
* מישל דין קרנקרוס
* מריה אילינה קולמנרו סילבה
* גלוריה לופז גונזלס
* בלית' ריגן הררה
* מתאו הררה|
* פאולינה אקווינו לופז
* מרגריטה פדילה
* קלאודיה פרז
* חוסה רובן לוזנו פרז
* קרלוס רייס
* ג'קי לין ורייט רייס
* ויקטור מקסימיליאן ריברה|
* אריסדלסי ואלבס ורגאס
* הוגו לואיס ולאסקז ואסקז
* לורנס הרמן ורסלאוס
* דייוויד פלורס דלגדו
* עומאר אלונזו הרננדז
* מיגל ויקטוריה אולואה
* אידה ולסקז ויקטוריה
| רוחב = 950px
}}

=== פצועים ===
{{שלושה טורים|
* חואן אקוסטה
* ג'ון ארנולד
* אנתוני אטקינס
* אסטולפו קג'ונדו
* ג'ושוע קולמן
* גוואדלופה דל ריו
* אסטולפו פליקס|
* קרליטה פליקס
* מריסלה פליקס
* רונלד הררה
* אלברט לאוס
* פרנסיסקו לופז
* אורורה פינה
* אימלדה פרז|
* מיריה ריברה
* מריה ריברה
* קית' תומאס
* חואן טוקאנו
* קנת' ויליגס
| רוחב = 950px
}}

== המפגע ==
{{ערך מורחב|ערכים=[[ג'יימס הוברטי]]}}

'''ג'יימס אוליבר הוברטי''' נולד ב-[[11 באוקטובר]] [[1942]] ב{{קישור שפה|אנגלית|Canton, Ohio|קנטון (אוהיו)|קנטון}}, [[אוהיו]]<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#טיים לייף|טיים לייף, 1993]]; '''דין וחשבון'''; עמוד 113; "הוברטי נולד ב-11 באוקטובר 1942, בקנטון, אוהיו, עיר תעשייתית במרחק שמונים קילומטרים מקליבלנד".</ref>, השני מבין שני ילדיהם של ארל וינסנט ואיקל אוולון הוברטי<ref>"[https://www.fold3.com/record/34106343/icle-e-huberty-social-security-death-index איקל אי. הוברטי]", פולדטרי; [https://web.archive.org/web/20220723201332/https://www.fold3.com/record/34106343/icle-e-huberty-social-security-death-index אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. משפחתם האדוקה פקדה באופן תכוף את {{קישור שפה|אנגלית|United Methodist Church|הכנסייה המתודיסטית המאוחדת}}<ref name=":15">"[https://www.upi.com/Archives/1984/07/22/Mass-murderer-always-very-sad-and-very-lonely/4891459316800/ רוצח ההמונים: תמיד מאוד בודד ונורא עצוב]", יונייטד פרס אינטרנשיונל, ביל קרדוסו, 22 ביולי 1984; [https://archive.today/20210717101432/https://www.upi.com/Archives/1984/07/22/Mass-murderer-always-very-sad-and-very-lonely/4891459316800/ אורכב] מהמקור ב-17 ביולי 2021.</ref>. כאשר היה בן שלוש נדבק ב[[שיתוק ילדים|פוליו]], ועל אף ש[[החלמה|החלים]] ועבר תהליך [[שיקום (רפואה)|שיקום]] מהיר, סבל מ[[צליעה]] קלה למשך שארית חייו<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#טיים לייף|טיים לייף, 1993]]; '''דין וחשבון'''; עמוד 113; "כאשר היה ג'ים בן שלוש, מעט יותר מפעוט, נדבק בפוליו וסבל מדבר שכינה אביו בשם {{ציטוטון|שיתוק עוויתי}}. הוא נאלץ לעטות אביזרי עזר עשויי עור ומתכת על רגליו, וכאשר הוריד אותם לבסוף נותר עם צליעה מוזרה".</ref><ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#אולשאקר דאגלס|אולשאקר, דאגלס, 2001]]; '''צל של אדם חמוש'''; עמוד 232; "ג'ים הצעיר, אשר נלחם כבר בפוליו ונאלץ להשתמש באביזרי עזר על רגליו שהובילו את חבריו לכיתה לצחוק עליו, לא הצליח להבין איזה מין אלוהים יגרום לכזה כאב, ואף ייקח ממנו את אמו".</ref>. בני משפחתו תיארו אותו כילד שקט ומופנם בעל חברים מעטים אשר תחביבו העיקרי היה [[ירי ספורטיבי]]<ref name=":16">"[https://www.nytimes.com/1984/07/21/us/mass-killer-is-recalled-as-a-gun-loving-youth.html רוצח ההמונים גילה עניין רב בכלי נשק בצעירותו]", [[ניו יורק טיימס]], ג'ון הולושה, 21 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20220723202452/https://www.nytimes.com/1984/07/21/us/mass-killer-is-recalled-as-a-gun-loving-youth.html אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>.

כאשר היה בן שמונה עזבה אמו את ביתם והותירה את שני ילדיה בחזקת אביו. בהמשך למד ב{{קישור שפה|אנגלית|Waynedale High School|בית הספר התיכוני ויינדייל}} ונודע כי סבל מ[[בריונות]]<ref name=":16" />. הוברטי, תלמיד ממוצע, סיים את חוק לימודיו במקום החמישים ואחד מתוך שבעים ושבע התלמידים בשכבתו, ב-[[1960]]<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#טיים לייף|טיים לייף, 1993]]; '''דין וחשבון'''; עמוד 114; "שנים לאחר מכן, נזכר המורה, {{ציטוטון|אני לא יכול להאמין שהכשלתי אותו ואיני זוכר אותו}}. הערתו האחרונה סיכמה את תקופתו של הנער בבית הספר. ג'ים סיים את לימודיו בצורה שאף אחד לא זכר, במקום החמישים ואחד מתוך שבעים ושבעה התלמידים בשכבה".</ref>. כעבור שנתיים נרשם ל{{קישור שפה|אנגלית|Malone University|אוניברסיטת מאלון}} והחל ללמוד [[סוציולוגיה]], בטרם עבר ל{{קישור שפה|אנגלית|Pittsburgh Institute of Mortuary Science|המוסד ללימודי קבורה בפיטסבורג|מוסד ללימודי קבורה בפיטסבורג}}. הוא סיים את לימודיו במקום בהצטיינות ב-[[1964]], לאחר שקיבל [[רישיון]] לניהול [[בית לוויות]] וטיפול והכנת גופות המתים<ref name=":15" /><ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#טיים לייף|טיים לייף, 1993]]; '''דין וחשבון'''; עמוד 114; "ג'ים הוברטי נרשם למכללת מאלון, מוסד לימודי קטן בעל אופי קווייקרי בקנטון, בו למד סוציולוגיה, בטרם שינה את דעתו לגבי הקריירה שלו, ועבר למוסד ללימודי קבורה בפיטסבורג, פנסילבניה".</ref>.

הוברטי נישא לאתנה מרקלנד ב-[[1965]], לאחר שהכירו מספר שנים קודם לכן באוניברסיטת מאלון. בתם הראשונה, זליה, נולדה ב-[[1972]], ובתם השנייה, קסנדרה, ב-[[1974]]<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#טיים לייף|טיים לייף, 1993]]; '''דין וחשבון'''; עמוד 116; "בתו הראשונה של הוברטי, זליה, נולדה ב-1972, זמן מה לאחר שהחל לעבוד כרתך. בת נוספת, קסנדרה, נולדה כעבור שנתיים".</ref>. בחלוף הזמן הפך הוברטי ל[[אלימות במשפחה|אלים]], ונהג להרביץ ולסטור לאשתו ולבנותיו מעת לעת, ואף להצמיד סכינים לגרונן<ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#טיים לייף|טיים לייף, 1993]]; '''דין וחשבון'''; עמוד 118; "מזגו היה פראי ופתאומי, והוא נהג לסטור לבנותיו מעת לעת ולהכות את אתנה כשהתעצבן. {{ציטוטון|באופן כללי, זו הייתה בדרך כלל רק מכה אחת}}, היא אמרה. אולם במקרה אחד הוא הכה אותה נמרצות ו{{ציטוטון|דפק לי את הלסת}}, כפי שניסחה זאת, ולעיתים אף נהג לכוון את אקדחיו לעברה. במקרה אלים במיוחד הצמיד סכין קצבים לגרונה של בתו הצעירה, קסנדרה".</ref>. לאורך השנים עבד במספר עבודות, ביניהן [[בית לוויות]], [[רתך|רתכות]] ו[[אבטחה]], אולם בשנים שקדמו לטבח פוטר מספר פעמים וסבל מקשיים כלכליים.

== מורשת ==
=== המפגע ומשפחתו ===
ביום למחרת הטבח ביקרו עשרות עיתונאים בבית אביו של הוברטי ב{{קישור שפה|אנגלית|Mount Eaton, Ohio|מאונט איטון}}, אוהיו, בכדי לאסוף מידע נוסף על המפגע ולגבש פרופיל מדויק שלו. לאחר ששוחחו על ילדותו של הוברטי ועל רקעה הדתי של המשפחה, הצביע ארל על ציור של [[משל הכבש האובד|כבש אבוד]] ליד [[נהר הירדן]] בטרם החל לבכות ואמר לכתבים כי {{ציטוטון|אתמול היה היום הנוראי ביותר בחיי. אני מרגיש כל כך רע עבור כל האנשים האלו}}<ref>"[https://www.washingtonpost.com/archive/politics/1984/07/21/to-father-of-mass-murderer-sons-violence-is-inexplicable/377d77bd-97ff-4f22-b2a3-15c747f70ea3/ אביו של רוצח ההמונים אומר כי האלימות של בנו אינה מובנת]", הוושינגטון פוסט, ארתור ס. בריסביין, 21 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20220723201119/https://www.washingtonpost.com/archive/politics/1984/07/21/to-father-of-mass-murderer-sons-violence-is-inexplicable/377d77bd-97ff-4f22-b2a3-15c747f70ea3/ אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref><ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#טיים לייף|טיים לייף, 1993]]; '''דין וחשבון'''; עמוד 139; "ביום שלאחר הטבח הגיעו העיתונאים לאוהיו וביקרו את ארל הוברטי, האב בן השבעים ושלוש שבנו חי ומת בצורה כה רעה. האיש הזקן החל לעסוק בציור בשנות פרישתו, והצביע לכיוון ציור קנבס שזה עתה סיים. {{ציטוטון|ציירתי את זה עבור הכנסייה שלי}}, אמר. {{ציטוטון|ישנן שתים עשרה כבשים, אתם רואים, ליד נהר הירדן, והרועה שלהן משגיח עליהן. אבל יש אחת, בודדה. זו הכבשה האבודה..}}, הוא החל לבכות. {{ציטוטון|אתמול היה היום הנוראי ביותר בחיי}}, אמר. {{ציטוטון|אני מרגיש כל כך רע עבור כל האנשים האלו}}.</ref>.

גופתו של הוברטי [[שרפת גווייה|נשרפה]] ב-[[23 ביולי]] [[1984]] ואפרו נמסר לאלמנתו, אתנה, אשר קברה אותו מאוחר יותר בביתם באוהיו<ref>"[https://news.google.com/newspapers?nid=2245&dat=19840727&id=yIgzAAAAIBAJ&pg=6252,2864729 אלמנתו של מפגע הטבח במקדונלד'ס שבה לביתה]", חדשות לודי סנטינל, 27 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20220723210102/https://news.google.com/newspapers?nid=2245&dat=19840727&id=yIgzAAAAIBAJ&pg=6252%2C2864729 אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. לא נודע על כל [[טקס|טקס רשמי]] או [[הלוויה]] שאולי נערכו לכבוד אחד מהאירועים הללו<ref>"[https://trove.nla.gov.au/newspaper/article/127215611?searchTerm=james%20huberty&searchLimits= אלפיים אנשים בטקס האשכבה]", קנברה טיימס, 23 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20220723205903/https://trove.nla.gov.au/newspaper/article/127215611?searchTerm=james+huberty&searchLimits= אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>.

בשבועות הבאים קיבלו אשתו ובנותיו של הוברטי [[איום ברצח|איומי מוות]] רבים, ונאלצו לעבור להתגורר אצל חבריהן. כל השלוש השתתפו במפגשי ייעוץ ותמיכה לאורך תשעת החודשים הבאים<ref name=":0" />. לבסוף עזבה המשפחה את סן איסידרו ועברה לגור ב[[צ'ולה ויסטה]], שם נרשמו קסנדרה וזליה לבית ספר חדש תחת שמות בדויים<ref>"[https://www.latimes.com/archives/la-xpm-1985-07-14-me-6403-story.html זיכרונות הניצולים מהטבח: שני סיפורים שונים: זה לא דבר שאתה שוכח, אומרת אתנה הוברטי]", לוס אנג'לס טיימס, דייוויד פריד, מרג'ורי מילר, 14 ביולי 1985; [https://web.archive.org/web/20220723210330/https://www.latimes.com/archives/la-xpm-1985-07-14-me-6403-story.html אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. כעבור שנה עברה המשפחה ל[[ספרינג ואלי]]<ref name=":4" /><ref>"[https://news.google.com/newspapers?nid=1320&dat=19850718&id=ucERAAAAIBAJ&pg=5180,442380 חייהם הקשים של משפחת הרוצח ממקדונלד'ס]", גיינסוויל סאן, 18 ביולי 1985; [https://web.archive.org/web/20220723210553/https://news.google.com/newspapers?nid=1320&dat=19850718&id=ucERAAAAIBAJ&pg=5180%2C442380 אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>.

=== הלם ראשוני ===
רשת [[מקדונלד'ס]] עצרה באופן זמני את כל שידורי ה[[פרסום|פרסומות]] שלה ברדיו ובטלוויזיה בימים הראשונים שלאחר הטבח. במעין מעשה [[סולידריות חברתית|סולידרי]], עצרה את פרסומותיה גם יריבתה המושבעת של החברה, רשת [[ברגר קינג]]<ref>"[https://news.google.com/newspapers?nid=1946&dat=19840720&id=bpEjAAAAIBAJ&pg=5420,3662069&hl=en מטורף ירה בעשרים ושניים אנשים במקדונלד'ס היה מתבודד וחובב כלי נשק]", מונטריאול גזט, 20 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20220723204901/https://news.google.com/newspapers?nid=1946&dat=19840720&id=bpEjAAAAIBAJ&pg=5420%2C3662069&hl=en אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>.

בשל מספר הקורבנות הרב נאלצו בתי הלוויות באזור הטבח להשתמש במרכז הקהילתי של סן איסידרו עבור טקסי האשכבה של המתים<ref>"[https://www.upi.com/Archives/1984/07/21/Bearing-flowers-and-the-weight-of-a-terrible-mystery/1194459230400/ הבאת פרחים והמשקל של תעלומה נוראית שמעולם לא תיפתר]", יונייטד פרס אינטרנשיונל, מרטין פ. האוסמן, 21 ביולי 1984; [https://archive.today/20220723210825/https://www.upi.com/Archives/1984/07/21/Bearing-flowers-and-the-weight-of-a-terrible-mystery/1194459230400/ אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. המוסד הדתי המקומי, כנסיית מאונט קרמל, נאלצה לערוך הלוויות שונות בחדרים צמודים זה לזה על מנת להעניק לכל אחד מהמתים קבורה תוך זמן הולם<ref>"[https://news.google.com/newspapers?nid=266&dat=19840718&id=iv0rAAAAIBAJ&pg=5379,2527783 קורבנותיו של רוצח ההמונים נקברים בידי משפחותיהם]", קנטאקי ניו ארה, 18 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20220723211132/https://news.google.com/newspapers?nid=266&dat=19840718&id=iv0rAAAAIBAJ&pg=5379%2C2527783 אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>.

=== לקחים ===
כמה מהשוטרים שהגיבו לטבח סבלו מתסמינים שונים כגון [[נדודי שינה]], [[אמנזיה|אובדן זיכרון]] ו[[אשמה (רגש)|רגשות אשמה]], בחודשים שלאחר אירוע. מחקר שהוזמן בידי {{קישור שפה|אנגלית|National Institute of Mental Health|המוסד הלאומי לבריאות נפשית}} ונערך בידי הפסיכולוג הראשי של משטרת סן דייגו ב-[[1985]], קבע כי חלק מהם סבלו מ[[הפרעת דחק פוסט-טראומטית]] כתוצאה ישירה של הטבח<ref name=":0" />.

הטבח הוביל לשינוי במדיניות משטרת סן דייגו בכל הנוגע לשיטות ולדרכים בהן נהגו השוטרים להגיב לאירועים בעלי טבע דומה, וכמו כן לסוגי כלי הנשק שהחזיקו ברשותם. בנוסף הוגדלה כמות ימי האימונים שנדרשו הכוחות המיוחדים שברשות המשטרה לעבור, וכן נרכשו כלי נשק מתקדמים יותר<ref name=":13" />. אחד השוטרים הודה כי הרגיש {{ציטוטון|חסר תועלת}} ביום הטבח מאחר שהיה חמוש באקדח בעל קליבר של שמונה מילימטרים בלבד. לדבריו, {{ציטוטון|הגיעה העת בה מוכרח להיות צוות מאומן, חמוש, מסור ומחויב, העובד במשרה המלאה, ומסוגל להגיב במהירות לכל אירוע המתרחש בכל מקום בעיר}}<ref name=":13" />.

=== עיתונות ===
מפקד המשטרה המקומית, ויליאם קולנדר, כינס [[מסיבת עיתונאים]] ב-[[2 באוגוסט]] על מנת להציג את מסקנות התחקיר המשטרתי שבדק את אירועי הטבח ואת הליקויים השונים של כוחות הביטחון שטיפלו בו, כאשר הבולט ביניהם היה עיכוב בן שבעים ושלוש דקות עד להגעת הכוח המשטרתי הראשון לזירה. לדבריו הגיבו השוטרים בצורה נכונה והולמת, על אף שהכוחות המיוחדים התעכבו בשל הפקקים הרבים שהיו בכבישים באותו הזמן<ref name=":2" />.

בנאומו טען קולנדר כי כל אמירה המציעה שכוחות המשטרה היו צריכים להסתער על המסעדה היא {{ציטוטון|מגוחכת}}, וציין כי השוטרים בזירה לא הצליחו לראות את המפגע בשלמות מאחר שהחלונות נופצו או נוקבו בידי עשרות קליעים, מה שהפך את תנאי הראות במקום, תחת [[קרינת השמש|אור השמש]], ללקויים<ref>[https://www.nytimes.com/1984/07/19/us/coast-man-kills-20-in-rampage-at-a-restaurant.html "תושב החוף הורג עשרים במסע קטל במסעדה]", ניו יורק טיימס, 19 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20220723211648/https://www.nytimes.com/1984/07/19/us/coast-man-kills-20-in-rampage-at-a-restaurant.html אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. כמו כן הדגיש כי במהלך העיכוב בן שמונה הדקות שהתקיים בין הרגע בו התקבלה הפקודה להרוג את המפגע ובין הרגע שבו נורה למוות, לא נרצחו כל קורבנות נוספים<ref name=":2" />. הוא סיים את דבריו בהצהרה {{ציטוטון|אני מאמין שהאירוע טופל בדרך בה היה צריך לטפל בו}}.

כאשר הועלו מספר שאלות בנוגע למניעו של הוברטי לטבח, פטר קולנדר כל רעיון שהציע כי מאחורי הרציחות עמדו מוטיבים [[גזענות|גזעניים]], וסיפר לעיתונאים כי המפגע {{ציטוטון|לא אהב אף אחד}}<ref name=":15" /><ref>[[הטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו#טיים לייף|טיים לייף, 1993]]; '''דין וחשבון'''; עמוד 139; "משום שמרבית הקורבנות היו היספנים, מספר תיאוריות הציעו כי מניעיו של הוברטי היו גזעיים לחלוטין. מפקד משטרת סן דייגו ויליאם קולנדר פטר את ההשערות הללו. {{ציטוטון|הוא לא אהב אחד}}, אמר".</ref>.

=== הנצחה ===
ביומיים הבאים עברה המסעדה שיפוץ מקיף בתקווה להפוך שוב, כפי שאחד מעובדיה אמר, ל{{ציטוטון|סתם עוד סניף מקדונלד'ס}}, אולם לאחר דיונים ארוכים שנערכו בין בכירי הרשויות המקומיות התקבלה ב-[[24 ביוני]] ההחלטה לסגור את המקום לצמיתות<ref>"[https://www.washingtonpost.com/archive/politics/1984/07/25/san-ysidro-mcdonalds-wont-reopen/62576eda-69af-462a-84b9-101264697e45/ סניף מקדונלד'ס בסן איסידרו לא ייפתח שוב]", הוושינגטון פוסט, ג'יי מתיוס, 25 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20220723212405/https://www.washingtonpost.com/archive/politics/1984/07/25/san-ysidro-mcdonalds-wont-reopen/62576eda-69af-462a-84b9-101264697e45/ אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>, והוא [[הריסת מבנים|נהרס]] ב-[[26 בספטמבר]]<ref>"[https://www.upi.com/Archives/1984/09/27/McDonalds-massacre-site-razed/2776465105600/ סניף מקדונלד'ס בו התרחש הטבח נהרס]", יונייטד פרס אינטרנשיונל, מרטין פ. האוסמן, 27 בספטמבר 1984; [https://archive.today/20220723212554/https://www.upi.com/Archives/1984/09/27/McDonalds-massacre-site-razed/2776465105600/ אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>.

לאחר הריסת המקום תרמה רשת מקדונלד'ס את האדמה לרשות העיר, תוך התניה כי אף מסעדה אחרת לא תיבנה במקום. בשנים הבאות הועלו מספר הצעות להפוך את המקום לפארק [[הנצחה]] עבור הקורבנות. השטח נמכר בפברואר [[1988]] ל{{קישור שפה|אנגלית|Southwestern College (California)|מכללת סאות'וסטרן}} תמורת 136 אלף [[דולר]]ים, תוך הסכמה שאזור בגודל שלוש מאות [[מטר רבוע|מטרים רבועים]] מול המקום שאליו התכוון המוסד הלימודי להתרחב, יישאר ריק לצורך בנייה עתידית של מבנה או [[אנדרטה]] להנצחתם של הקורבנות<ref>"[https://news.google.com/newspapers?nid=1955&dat=19840907&id=WRgiAAAAIBAJ&pg=5279,5193230&hl=en סניף מקדונלד'ס בו התרחש הטבח עתיד להפוך לאתר הנצחה עבור הקורבנות]", רידינג איגל, 7 בספטמבר 1984; [https://web.archive.org/web/20220723212838/https://news.google.com/newspapers?nid=1955&dat=19840907&id=WRgiAAAAIBAJ&pg=5279%2C5193230&hl=en אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref><ref>"[https://news.google.com/newspapers?nid=2245&dat=19900718&id=-XozAAAAIBAJ&pg=6693,1877855 אתר הנצחה עתיד להיבנות במקום בו נהרגו עשרים ואחד אנשים]", חדשות לודי סנטינל, 18 ביולי 1990; [https://web.archive.org/web/20220723213026/https://news.google.com/newspapers?nid=2245&dat=19900718&id=-XozAAAAIBAJ&pg=6693%2C1877855 אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>.

סניף מקדונלד'ס נוסף נבנה בשדרות סן איסידרו, במרחק מספר בניינים מהמקום בו התרחש הטבח<ref name=":14" /><ref>"[https://www.latimes.com/archives/la-xpm-1985-01-02-me-6102-story.html רשת מקדונלד'ס מתכוונת לבנות מחדש סניף נוסף במרחק שני בלוקים מזירת הטבח]", לוס אנג'לס טיימס, מרג'ורי מילר, 2 בינואר 1985; [https://web.archive.org/web/20220723213212/https://www.latimes.com/archives/la-xpm-1985-01-02-me-6102-story.html אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. הרשת הודיעה כי תתרום מיליון דולרים לקרן שהוקמה עבור הניצולים<ref>"[https://www.latimes.com/archives/la-xpm-1985-03-24-mn-30140-story.html קרן הטבח בסן איסידרו משלמת שלוש מאות וחמישים אלף דולרים]", לוס אנג'לס טיימס, 24 במרץ 1985; [https://web.archive.org/web/20220723213358/https://www.latimes.com/archives/la-xpm-1985-03-24-mn-30140-story.html אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>, כאשר אלמנתו של מייסד מקדונלד'ס, [[ריי קרוק]], התחייבה לתרום מאה אלף דולרים נוספים בכדי להקל על הוצאות הקבורה, לסייע לקרובי המתים, ולממן מפגשי ייעוץ ותמיכה לניצולים<ref>"[https://news.google.com/newspapers?nid=1928&dat=19840725&id=R0cpAAAAIBAJ&pg=1364,3936997 קשתות זהב נוחתות]", לואיסטון דיילי סאן, 25 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20220723213524/https://news.google.com/newspapers?nid=1928&dat=19840725&id=R0cpAAAAIBAJ&pg=1364%2C3936997 אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. סכום התרומות הכולל נאמד בכ-1.4 מיליון דולרים<ref name=":9" />. בעקבות מספר מחאות מצד תושבי סן איסידרו, קיבלה אשתו של הוברטי, אתנה, את התשלום הראשון ששחררה הקרן<ref>"[https://news.google.com/newspapers?nid=1915&dat=19840728&id=uy1SAAAAIBAJ&pg=3546,5311041 אלמנתו של הוברטי מבקשת לעזור למשפחות הקורבנות]", היום, 28 ביולי 1984; [https://web.archive.org/web/20220723213642/https://news.google.com/newspapers?nid=1915&dat=19840728&id=uy1SAAAAIBAJ&pg=3546%2C5311041 אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>.

אתר הנצחה קבוע הוקם עבור קורבנות הטבח ב-[[1990]] בשטח שעליו עמדה המסעדה<ref>"[https://www.nbcsandiego.com/news/local/32-years-after-mcdonalds-massacre/68773/ שלושים ושתיים שנים לאחר הטבח בסניף מקדונלד'ס]", חברת השידור הלאומית סן דייגו, מאט רסקון, 18 ביולי 2016; [https://web.archive.org/web/20220723213831/https://www.nbcsandiego.com/news/local/32-years-after-mcdonalds-massacre/68773/ אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. האתר מורכב מעשרים ואחד עמודי [[שיש]] לבן בצורת [[משושה|משושים]] שגובהם נע בין שלושים סנטימטרים למטר ושמונים ושלושה סנטימטרים, כאשר כל אחד מהם נושא עליו שם של קורבן אחר<ref>"[https://www.latimes.com/archives/la-xpm-1990-12-14-me-6356-story.html האנדרטה מוקדשת לזירת הטבח לאחר זמן רב]", לוס אנג'לס טיימס, ראסל בן עלי, 14 בדצמבר 1990; [https://web.archive.org/web/20220723214101/https://www.latimes.com/archives/la-xpm-1990-12-14-me-6356-story.html אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. ההרכב תוכנן בידי סטודנט ממכללת סאות'וסטרן בשם רוברטו ואלדס, אשר תיאר את השראתו ליצירה בתור {{ציטוטון|עשרים ואחד המשושים מייצגים כל אחד מהקורבנות, והם שונים בגובהם, מתוך התייחסות לגילאים ולגזעים השונים של המתים. הם קשורים זה לזה מתוך תקווה שהקהילה המקומית תישאר מאוחדת בתוך כל הטרגדיה הזו, כמו שהם היו}}. האתר נמצאה בשדרות וסט סן איסידרו, מספר ארבע מאות ושישים<ref name=":14" />.

ב[[יום השנה]] לטבח מקושט האתר ב[[פרח]]ים שונים לזכרם של הקורבנות<ref>"[https://www.reviewjournal.com/crime/shootings/decades-later-san-ysidro-still-remembers-21-shooting-victims/ עשור לאחר מכן, סן איסידרו עדיין זוכרת את עשרים ואחד קורבנות הירי]", יומן הסיקור של לאס וגאס, רייצ'ל קרוסבי, 2 באפריל 2018; [https://web.archive.org/web/20220723214242/https://www.reviewjournal.com/crime/shootings/decades-later-san-ysidro-still-remembers-21-shooting-victims/ אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>. כמו כן במהלך החג המקסיקני של [[יום המתים]], מביאים בני האוכלוסייה המקסיקנית המתגוררים באזור [[נר]]ות, מנחות ומתנות שונות לרגלי האנדרטאות, לאורך שלושה ימים.

=== תביעות משפטיות ===
מספר קרובי משפחה של הקורבנות, יחד עם חלק מניצולי הטבח, הגישו תביעות משפטיות נגד רשת מקדונלד'ס ומשטרת סן דייגו, אשר טופלו בבית המשפט העליון של מחוז סן דייגו. כל התביעות אוחדו לכדי [[תובענה ייצוגית]] אשר נדחתה לפני תחילת המשפט בשל עתירה הגנתית שנמסרה במתכונת של [[פסק דין בהליך מקוצר]]. מגישי התביעות [[ערעור|ערערו]] על ההחלטה, אולם כל ערעוריהם נדחו<ref name=":7" />.

החלטת בית הדין לערעורים של קליפורניה התקבלה ב-[[25 ביולי]] [[1987]], וקבעה כי לרשת מקדונלד'ס לא הייתה כל [[חובת הזהירות|חובת זהירות]] להגן על לקוחותיה מפני מפגעים לא ידועים, במיוחד מ{{ציטוטון|מטורף הרוצח אנשים}}, וכי אמצעי האבטחה בהם משתמשות מסעדות, לרבות מאבטחים ו[[טלוויזיה במעגל סגור|מצלמות במעגל סגור]], לא יכלו לעצור או לעכב בשום צורה את המפגע, אשר לא הפגין כל אכפתיות או זהירות כלפי הישרדותו העצמית.

משטרת סן דייגו זוכתה גם היא ונוקתה מכל האשמה שהצביעה על [[רשלנות]] מצדה, כאשר פסק הדין סיכם את העניין עם משפט המפתח, {{ציטוטון|לאור טבעו הזוועתי של המקרה, קשה לדמיין דבר נוסף שהמשטרה יכלה לעשות, או שנכשלה לעשות בהתנהלותה, אשר הגביר את הסיכון אליו הקורבנות היו חשופים, בטרם הגיעו הכוחות למקום}}<ref>"[https://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:w8Cg1wYrOmYJ:https://www.latimes.com/archives/la-xpm-1987-03-25-me-23-story.html+&cd=19&hl=en&ct=clnk&gl=uk העיר מנצחת בשימוע שעסק בתגובת המשטרה בטבח בסן איסידרו]", לוס אנג'לס טיימס, ג'ים שכטר, 25 במרץ 1987; [https://web.archive.org/web/20220723214411/https://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache%3Aw8Cg1wYrOmYJ%3Ahttps%3A%2F%2Fwww.latimes.com%2Farchives%2Fla-xpm-1987-03-25-me-23-story.html+&cd=19&hl=en&ct=clnk&gl=uk אורכב] מהמקור ב-22 ביולי 2022.</ref>. תביעות הניצולים האחרונות נדחו באוגוסט [[1991]]<ref>[https://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:db1dG5VYKWEJ:https://www.latimes.com/archives/la-xpm-1991-08-28-me-1286-story.html+&cd=6&hl=en&ct=clnk&gl=uk "תביעותיהם האחרונות של ניצולי הטבח נדחו: בתי המשפט: ארבעת התיקים, בהם מעורבים הניצולים וקרובי המשפחות של הקורבנות מהטבח בסניף מקדונלד'ס ב-1984, הפכו למיושנים, אומר השופט]", לוס אנג'לס טיימס, אלן אברהמסון, 28 באוגוסט 1991; [https://web.archive.org/web/20220723214643/https://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache%3Adb1dG5VYKWEJ%3Ahttps%3A%2F%2Fwww.latimes.com%2Farchives%2Fla-xpm-1991-08-28-me-1286-story.html+&cd=6&hl=en&ct=clnk&gl=uk אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>.

אלמנתו של הוברטי, אתנה, הגישה תביעה אזרחית ביולי [[1986]] נגד רשת מקדונלד'ס<ref name=":17">"[https://trove.nla.gov.au/newspaper/article/118132777 מקדונלד'ס הוזכרה בתביעה משפטית]", קנברה טיימס, 20 ביולי 1986; [https://web.archive.org/web/20220723214821/https://trove.nla.gov.au/newspaper/article/118132777 אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref> ונגד אחד ממעסיקיו של בעלה המנוח, חברת {{קישור שפה|אנגלית|Babcock & Wilcox|בבקוק אנד וילקוקס}}, בדרישה לפיצויים בסך חמישה מיליון דולרים, בהאשמה כי התפרצויותיו האלימות של בעלה, אשר הסתיימו בטבח ההמוני, נגרמו כתוצאה משילוב של דיאטה לא בריאה, וחשיפה למתכות רעילות בסביבת עבודתו ללא כל אמצעי הגנה, במשך שנים רבות<ref name=":17" />.

בעתירתה נטען כי לא נמצא כל זכר ל[[משקה אלכוהולי|אלכוהול]] או ל[[סם פסיכואקטיבי|סמים]] בגופו של הוברטי במהלך ה[[נתיחה שלאחר המוות]]<ref>"[https://www.upi.com/Archives/1984/07/20/Survivors-of-the-McDonalds-massacre-that-left-21-people/5582459144000/ ניצולי הטבח במקדונלד'ס שהוביל למותם של עשרים ואחד אנשים]", יונייטד פרס אינטרנשיונל, סנדרה נ. מיצ'יוקו, 20 ביולי 1984; [https://archive.today/20220723212036/https://www.upi.com/Archives/1984/07/20/Survivors-of-the-McDonalds-massacre-that-left-21-people/5582459144000/ אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>, וכי ריכוזי ה[[עופרת]] וה[[קדמיום]] הגבוהים בדמו העידו על חשיפה ממושכת לאדים רעילים במהלך שלוש עשרה השנים שקדמו לטבח, במהלכן עבד כ[[רתך]] עבור חברת בבקוק אנד וילקוקס<ref name=":3" />, וכי שילוב של חשיפה זו לצד צריכה מוגזמת של [[מונוסודיום גלוטמט]] מארוחותיו התכופות של הוברטי במסעדות מקדונלד'ס<ref name=":17" />, גרם לו לסבול מ[[הזיה|הזיות]] ומ[[כעס|זעם בלתי נשלט]]. תביעתה של אתנה נדחתה ב-[[1987]]<ref>"[https://news.google.com/newspapers?nid=799&dat=19870918&id=hrBPAAAAIBAJ&pg=6558,7510932 האלמנה אומרת כי מקנאגטסים הם שהובילו לירי ההמוני]", בריאן טיימס, 18 בספטמבר 1987; [https://web.archive.org/web/20220723215036/https://news.google.com/newspapers?nid=799&dat=19870918&id=hrBPAAAAIBAJ&pg=6558%2C7510932 אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>, והיא מתה מ[[סרטן השד]] ב-[[2003]]<ref name=":4" />.

== תרבות ==
* ה[[סרט קולנוע|סרט]] {{קישור שפה|אנגלית|Bloody Wednesday (film)|יום רביעי הארור}} מ-[[1998]] בבימויו של [[מרק ג'. גילהאוס]] מבוסס במידה מסוימת על הטבח. עלילתו סובבת את דמותו של הארי, מכונאי המצוי בתהליך גירושים קשה מאשתו המתכנן לבצע ירי המוני במסעדת [[מזון מהיר]]<ref>"[[imdbtitle:0088828|יום רביעי הארור]]", [[IMDb|בסיס הנתונים האינטרנטי לסרטים]]; [https://web.archive.org/web/20220723124918/https://www.imdb.com/title/tt0088828/ אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>.
* ה[[סרט תיעודי|סרט התיעודי]] [[שבעים ושבע דקות]] מ-[[2016]] בבימויו של [[צ'ארלי מין]] עוסק בטבח, ומציג ראיונות עם ניצולים שנכחו במסעדה באותה העת, וכן עם צלף הכוחות המיוחדים אשר הרג את הוברטי<ref>"[[imdbtitle:5903392|77 דקות]]", בסיס הנתונים האינטרנטי לסרטים; [https://web.archive.org/web/20220723125513/https://www.imdb.com/title/tt5903392/ אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.</ref>.

== לקריאה נוספת ==
{|
!עברית
!English
|-
|{{עוגן|טיים_לייף|ספרי טיים לייף; '''רוצחים המוניים'''; אלכסנדריה, וירג'יניה; 1993; עמודים 113–139 (מסת"ב 978-0783500041)}}
| dir="ltr" |Time Life Books; '''Mass Murderers'''; Alexandria, Virginia; 1993; Pages 113–139 ({{ISBN|978-0783500041}})
|-
|{{עוגן|קות'ורן_טיבלס|קות'ורן, נייג'ל; טיבלס, ג'יאוף; '''רוצחים: רוצחים שכירים, רוצחים המוניים, רוצחים מיניים. חזקותיו חסרות הרחמים של הרצח, הפשע הנורא מכולם'''; בוקסטרי, לונדון; 1993 (מסת"ב 0-752-20850-0)}}
| dir="ltr" |Cawthorne, Nigel; Tibballs, Geoff; '''Killers: Contract Killers, Spree Killers, Sex Killers. The Ruthless Exponents Of Murder, The Most Evil Crime Of All'''; Boxtree, London; 1993 ([[מסת"ב|ISBN]] [[מיוחד:משאבי ספרות/0-752-20850-0|0-752-20850-0]])
|-
|{{עוגן|אולשאקר_דאגלס|אולשאקר, מרק; אי. דאגלס, ג'ון; '''אנטומיית המניע: המפתח להבנת ותפיסת פושעים אלימים של צייד המחשבות האגדי של הבולשת'''; ספרי פוקט; 2001 (מסת"ב 9780671023935)}}
| dir="ltr" |E. Douglas, Johnl Olshaker, Mark; '''The Anatomy Of Motive: The FBI's Legendary Mindhunter Explores The Key To Understanding And Catching Violent Criminals'''; Pocket Books; 2001 ({{ISBN|9780671023935}})
|-
|{{עוגן|לייטון|לייטון, אליוט; '''ציד בני אדם: עלייתו של הרוצח ההמוני המודרני'''; מקללנד וסטיוארט; 2011 (מסת"ב 9781551996431)}}
| dir="ltr" |Leyton, Elliot; '''Hunting Humans: The Rise Of The Modern Multiple Murderer'''; Mcclelland And Stuart; 2011 ({{ISBN|9781551996431}})
|-
|{{עוגן|פרנסקל|פרנסקל, רון; '''ניצלו מרשע: סיפורים אמיתיים של אנשים פשוטים אשר עמדו פנים אל פנים מול רוצחים המוניים מפלצתיים ושרדו'''; בוורלי, מסצ'וסטס, הוצאת פייר ווינדס; 2011 (מסת"ב 978-1610594943)}}
| dir="ltr" |Franscell, Ron; '''Delivered From Evil: True Stories Of Ordinary People Who Faced Monstrous Mass Killers And Survived'''; Beverly, Massachusetts, Fair Winds Press; 2011 ({{ISBN|978-1610594943}})
|}

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.crimelibrary.com/blog/article/james-huberty-and-the-mcdonalds-massacre/index.html ג'יימס הוברטי והטבח בסניף מקדונלד'ס בסן איסידרו] באתר {{קישור שפה|אנגלית|Crime Library|ספריית הפשע}}; [https://web.archive.org/web/20150219105508/http://www.crimelibrary.com/blog/article/james-huberty-and-the-mcdonalds-massacre/index.html אורכב] מהמקור ב-19 בפברואר 2015.
* [https://law.justia.com/cases/california/court-of-appeal/3d/193/495.html לופז נגד תאגיד מקדונלד'ס 1987], התובענה הייצוגית של ניצולי הטבח נגד רשת מקדונלד'ס; [https://web.archive.org/web/20220723125753/https://law.justia.com/cases/california/court-of-appeal/3d/193/495.html אורכב] מהמקור ב-23 ביולי 2022.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ארצות הברית: פיגועי ירי]]
[[קטגוריה:מעשי טבח בארצות הברית]]
[[קטגוריה:סן דייגו]]
[[קטגוריה:1984 בארצות הברית]]
[[קטגוריה:מקדונלד'ס]]
[[קטגוריה:ירי המוני בארצות הברית]]