הצגת המקור של הדף "היועץ המשפטי לממשלה"

{{משרה
| שם = היועצת המשפטית לממשלה
| סמל = [[קובץ:Emblem of Israel dark blue full.svg|100px]]
| תמונה = {{תמונה מייצגת}}
| איוש נוכחי = {{בעת}}
| תאריך כניסה לתפקיד = [[7 בפברואר]] [[2022]]
| דרכי מינוי = מינוי ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]]
| תחום שיפוט = {{דגל|ישראל||+}}
| מושב המשרה = [[ירושלים]]
| משך כהונה קצוב = 6 שנים
| ייסוד המשרה = [[1948]]
| איוש ראשון = [[יעקב שמשון שפירא]]
}}{{הממשל בישראל}}
'''היועץ המשפטי לממשלה'''{{הערה|על פי [[יצחק זמיר]] שם התפקיד "היועץ המשפטי" מקורו בטעות. השם המקורי ניתן על ידי השלטון הבריטי ב-1917, כשמו של המוסד המקביל בבריטניה: "Attorney General". בתרגום לקוי קראו לו בעברית "היועץ המשפטי", אף כי מלכתחילה הוא היה יותר מיועץ. מקור: [http://www.nobexpartners.com/share.aspx?playurl=http://glzwizzvd.bynetcdn.com/PRV/5GwTJT1GlT/App/5GwTJT1GlT_21.mp3?awCollectionId=misc&awEpisodeId=unilaw291017&stationid=16036 הרצאה "משרת היועץ המשפטי לממשלה"] מפי יצחק זמיר, באתר [[האוניברסיטה המשודרת]] ב[[גלי צה"ל]] (החל בדקה 1:40), 29 באוקטובר 2017 }} הוא [[עובד מדינה]], העומד בראש מערכת אכיפת החוק בישראל. הוא עומד בראש התביעה הכללית, משמש היועץ המשפטי של [[הרשות המבצעת]] ומייצג אותה בערכאות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.news1.co.il/uploadFiles/167354762554169.pdf|כותרת=דוח ועדת שמגר}}</ref>. על פי פסיקת בג"ץ, היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של החוק כלפי רשויות המנהל, וחוות דעתו מחייבת אותן – כל עוד לא פסק בית המשפט אחרת<ref>{{פס"ד עליון|קישור=21001580.O06|סוג=בג"ץ|עותר=רופאים לזכויות אדם ואחרים|משיב=השר לביטחון פנים ואחרים|ניתן ב=31 בינואר 2021}}</ref><ref>{{פס"ד עליון|קישור=23061980.M68|סוג=בג"ץ|עותר=התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים|משיב=שר הביטחון ואחרים|ניתן ב=25 ביוני 2024}}</ref>. זהו אחד התפקידים החשובים ורבי ההשפעה ב[[שיטת הממשל בישראל|ממשל הישראלי]], ומוסד מרכזי ב[[המשפט בישראל|שיטת המשפט הישראלית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idi.org.il/books/2460|הכותב=גיא לוריא|כותרת=היועץ הטוב: אמות מידה להערכת היועץ המשפטי לממשלה}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idi.org.il/books/4891|הכותב=גד ברזילי, דוד נחמיאס|כותרת=היועץ המשפטי לממשלה: סמכות ואחריות|תאריך=1997}}</ref>. על אף חשיבותו, אין חוק אחד המסדיר את מעמדו ותפקידיו, והם נקבעו בחוקים עקיפים, בדוחות של ועדות ציבוריות ובפסיקת בית המשפט העליון. היועץ ממונה לקדנציה אחת בת שש שנים. החל מ-[[7 בפברואר]] [[2022]] מכהנת בתפקיד [[גלי בהרב-מיארה]], והיא האישה הראשונה המכהנת בתפקיד.

מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה התחזק עם השנים, ובפרט לאחר ש[[מנחם בגין]] נבחר ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש ממשלה]], אז החל היועץ להשתתף דרך קבע בישיבות הממשלה{{הערה|שם=תכלת|{{תכלת|אוולין גורדון|איך איבדה הממשלה את זכותה לייצוג משפטי|93|4, קיץ התשנ"ח / 1998}}}}.

==תולדות התפקיד==
בימי [[המנדט הבריטי]] כיהן בקבינט הקטן של [[הנציב העליון]] Attorney General {{אנ|Attorney General}} שהופקד על ניהול [[תובע (משפט פלילי)|התביעה הפלילית]] ומתן [[ייעוץ משפטי]] לנציב העליון ולמחלקות הממשל, בהתאם לדגם הבריטי. תפקיד זה היה כפוף לנציב העליון כשאר פקידי הקבינט הקטן{{הערה|יחיאל גוטמן, '''היועץ המשפטי נגד הממשלה''', הוצאת עידנים, 1981, עמ' 37}}. ככל הנראה, המונח Attorney General תורגם לעברית כ"יועץ משפטי לממשלה" מפני שהראשון לכהן בתפקיד תחת שלטון המנדט היה [[נורמן בנטוויץ']], שכיהן קודם לכן כיועץ משפטי לממשל הצבאי הבריטי.

לקראת הקמת מדינת ישראל הוטל על [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] ו[[שבתאי רוזן]] להכין תוכנית למערכת המשפט של המדינה. אולם [[פקודת סדרי השלטון והמשפט]] שנחקקה מיד לאחר הקמת המדינה, וקבעה את העברת סמכויות הנציב העליון לידי [[ממשלת ישראל|הממשלה]], לא התייחסה לסמכויות שהיו בידי ה-Attorney General{{הערה|יחיאל גוטמן, '''היועץ המשפטי נגד הממשלה''', הוצאת עידנים, 1981, עמ' 45}}. השמטה זאת הביאה במשך השנים לאי בהירות בחלוקת הסמכויות בין שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.xn--7dbl2a.com/2015/12/27/היועמש-והפוליטיקאים/|כותרת=היועמ"ש והפוליטיקאים...|אתר=ייצור ידע|תאריך=2015-12-27|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2020-02-10}}}}.

על פי תוכניתם של כהן ורוזן, סמכויות היועץ המשפטי לממשלה מטעם המנדט הבריטי יעברו לידי [[שר המשפטים]], תחתיו יכהן [[מנהל כללי]]. בנוסף יתנהל [[משפט ציבורי|המשפט הציבורי]] על ידי שני בעלי תפקידים: {{ציטוטון|שני במעלה יהיה היועץ המשפטי, אשר ינהל את מחלקת החוק}}, מחלקה אשר תעסוק בענייני [[החקיקה בישראל|חקיקה]], [[משפט חוקתי]] ו[[משפט מנהלי|מנהלי]], ו{{ציטוטון|השלישי במעלה יהיה התובע הכללי, אשר ינהל את [[תובע (משפט פלילי)|התביעה הכללית]]}}, תפקיד אותו ממלאת כיום [[פרקליטות המדינה]]{{הערה|יחיאל גוטמן, '''היועץ המשפטי נגד הממשלה''', הוצאת עידנים, 1981, עמ' 39-40}}.

בדצמבר 1948, במסמך שנמצא בארכיון המדינה בשנת 2024, תיאר שר המשפטים את סמכות חוות הדעת של היועץ: {{ציטוט|"היועץ המשפטי הינו יועצה הראשי של הממשלה בענייני משפט וחוק, הן האזרחיים והן הפליליים והן הפומביים, והוא גם נציגה הראשי של המדינה בבית המשפט בכל המשפטים אשר הממשלה היא צד בהם או מעוניינת בהם. לפיכך, גם מכרעת חוות דעתו של היועץ המשפטי בענייני משפט וסמכויות הממשלה וכל משרדי הממשלה ומחלקותיה חייבים להקפיד ולנהוג לפי חוות דעת כאלה"}}{{הערה|{{TheMarker|עידו באום|לצפצף על היועמ"שית? המסמך שחושף: לא הייתה כוונה שתהיה "רק יועצת"|00000191-a6ad-dd1e-adb5-aeef9f3d0000|1 בספטמבר 2024}}}}.

בנובמבר 1948, בתזכיר שנוסח במשרד המשפטים על תפקיד היועץ המשפטי, נכתב ש{{ציטוטון|תפקידו הקונסטיטוציוני העיקרי של היועץ המשפטי הוא להבטיח שכל פעולותיה של הממשלה תהיינה חוקיות בתכלית}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idi.org.il/articles/24537|כותרת=ד"ר שקד ומר ברינגר|אתר=www.idi.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-02-02}}</ref>. בשנת 1950 תוארה מחלקת הייעוץ, שפעלה תחת היועץ המשפטי, בשנתון הממשלה: {{ציטוטון|עליה לבדוק פעולותיהם של מוסדות הממשלה, אם הן בשורת הדין}}. ב[[שנתון הממשלה]] של שנת 1984 נכתב: {{ציטוטון|...המחלקה גם יוזמת פניות לגופי הממשלה השונים במגמה לשמור על שלטון החוק והעמקתו}}{{הערה|{{המכון הישראלי לדמוקרטיה|גיא לוריא|שומר הסף של שלטון החוק|28621|15 בספטמבר 2019}}}}.

===ועדת אגרנט===
{{הפניה לערך מורחב|ועדת אגרנט (היועץ המשפטי לממשלה)}}

אי הבהירות ביחס לסמכויות היועץ צצה במלוא חריפותה במחלוקת שנתגלעה בין היועץ המשפטי לממשלה [[גדעון האוזנר]] לבין ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] ושר המשפטים [[דב יוסף]] בשנת 1962. יוסף תבע מהאוזנר להעמיד לדין את [[אליעזר לבנה]], עיתונאי עם זיקה ל[[מפא"י]], בהאשמה הקשורה ב[[קריה למחקר גרעיני - נגב|קריה למחקר גרעיני]] ב[[דימונה]]. האוזנר סירב לבקשה בנימוק שלא נמצא לה בסיס עובדתי, והדבר עורר [[משבר חוקתי]] בדבר עצמאותו של היועץ המשפטי לממשלה. הממשלה מינתה ועדת משפטנים בראשות שופט [[בית המשפט העליון]] [[שמעון אגרנט]] שתכריע בסוגיה ומאוחר יותר אימצה את מסקנותיה{{הערה|איתן לבונטין, 'אמת מדומה ואמת כהווייתה: יובל לדוח ועדת אגרנט', בתוך '''ספר לבונטין''', עמוד 131, 2013}}.

[[ועדת אגרנט (היועץ המשפטי לממשלה)|ועדת אגרנט]] קיבלה את עמדתו של האוזנר, שהחלטתו של היועץ המשפטי בשאלת העמדת עבריינים לדין היא עצמאית לחלוטין מעמדת הרשות המבצעת בשל היות האחרונה חשופה להטיה פוליטית{{הערה|'''דו"ח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה''', פיסקה ד}}. קביעה זו התקבלה במשפט הישראלי. עם זאת קבעה הוועדה כי על היועץ המשפטי להתייעץ מעת לעת עם שר המשפטים ולמסור לו דין וחשבון על פעולותיו, וכן להתייעץ עמו או עם הממשלה בקשר למקרים בעלי משמעות ביטחונית או ציבורית{{הערה|'''דו"ח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה''', פיסקה ה}}. עוד נקבע כי בסמכותו של שר המשפטים ליטול לעצמו את סמכויות העונשין העיקריות של היועץ המשפטי לממשלה, (אלו אשר הוענקו בראשונה לשר המשפטים){{הערה|'''דו"ח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה''', פיסקה ז}}.

לעומת זאת, בכל הנוגע לסמכות חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, אמרה הוועדה:
{{ציטוט|אם אין כל הוראה מפורשת בחוק בעניין הנדון, הרי מחייב הסדר הטוב במדינה כי בדרך כלל תתייחס הממשלה לחוות הדעת המשפטית של מי שממלא את התפקיד של ׳היועץ המשפטי לממשלה׳, ואשר יש לו ההכשרה של שופט בית המשפט העליון, כאל חוות דעת המשקפת את החוק הקיים. עם זאת, רשאית הממשלה, תוך צאתה מן ההנחה האמורה, להחליט כיצד עליה לפעול במקרה המסוים, לפי שיקול דעתה שלה.

נוכל להיעזר, לשם הבהרת השקפתנו זו, באחת הדוגמאות המובאות בתזכיר של שר המשפטים: היועץ המשפטי יכול לייעץ לממשלה כי לפי פירושם של החוק והפסיקה יש לממשלה סיכויים טובים להצליח במשפט נגד פלוני, ולכן עצתו היא ללכת למשפט ולא להתפשר. ואילו הממשלה רשאית להחליט בניגוד לדעתו ללכת לפשרה במקרה הנדון.

אנו מסכימים כי בדוגמה זו רשאית הממשלה שלא לנהוג לפי עצת היועץ המשפטי ״וללכת לפשרה״, אך זאת רק לאחר שהביאה בחשבון כי חוות דעתו משקפת את המצב המשפטי כל עוד לא אמר בית המשפט את דברו.|מקור='''דו"ח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה''', פסקה ח-ט. בתוך '''ספר קלינגהופר: על המשפט הציבורי''', עמ' 421|אנגלית=|מירכאות=כן}}{{ציטוט|במקום שבו קיימים חילוקי דעות, בין היועץ המשפטי לממשלה לבין שר המשפטים, או בינו לבין הממשלה, חייב הוא להחליט כיצד לנהוג במקרה הקונקרטי כפי שמכתיבים לו הבנתו ומצפונו.|מקור=|אנגלית=|מירכאות=כן}}

עם השנים, היועצים המשפטיים לממשלה, החל מ[[יצחק זמיר]] במאמר שפרסם בעקבות [[פרשת קו 300]]{{הערה|יצחק זמיר, 'היועץ המשפטי לממשלה והמאבק על חוקיות השלטון', עיוני משפט יא, עמ' 411, התשמו}} פירשו את מסקנות הוועדה כקובעות שהממשלה כפופה לפרשנותו המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה. בעקבות כך הם סברו גם שהיועץ המשפטי לממשלה רשאי להימנע מלייצג בבית המשפט את עמדת הממשלה או השר הממונה, ואף להציג עמדה מנוגדת לזו של הממשלה, בשם הממשלה עצמה. גישה זו התקבלה בפסיקת בית המשפט העליון<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/10001.pdf|הכותב=[[אליקים רובינשטיין]]|כותרת=תפקידי היועץ המשפטי לממשלה|אתר=[[משרד המשפטים]]|תאריך=2003}}</ref>{{הערה|אביעד בקשי, [https://27da482dm48c5mf5k1jt0w2p-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2017/10/נייר-יועמש-2017-סופי.pdf היועץ המשפטי והממשלה: ניתוח והמלצות], באתר [[פורום קהלת]], תשעח, 2017.}}.

על פרשנות זו של הדוח נמתחה ביקורת מצידם של משפטנים ובהם ה[[משנה לנשיא בית המשפט העליון]] לשעבר (ולפני כן היועץ המשפטי לממשלה) [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]]{{הערה|{{משפט וממשל|חיים ה' כהן|כשרותם של משרתי ציבור|2021/11/16-cohen|ב', תשנ"ד}}}}, פרופ' [[רות גביזון]]{{הערה|רות גביזון, [https://ruthgavison.files.wordpress.com/2015/10/d794d799d795d7a2d7a5-d794d79ed7a9d7a4d798d799-d79cd79ed79ed7a9d79cd794-d791d797d799d7a0d794-d791d799d7a7d795d7a8d7aad799d7aa-d7a9d79c.pdf היועץ המשפטי לממשלה: בחינה ביקורתית של מגמות חדשות], '''[[פלילים (כתב עת)|פלילים]]''' ה, עמ' 88, ספטמבר 1996}} וד"ר איתן לבונטין{{הערה|איתן לבונטין, 'אמת מדומה ואמת כהווייתה: יובל לדוח ועדת אגרנט', בתוך '''ספר לבונטין''', 2013}}.

===פרשת בר-און חברון===
{{הפניה לערך מורחב|פרשת בר-און חברון}}
ב-10 בינואר 1997 מינתה [[ממשלת ישראל]], בראשות [[בנימין נתניהו]], את [[עורך-דין]] [[רוני בר-און]] ליועץ המשפטי לממשלה. המינוי ספג ביקורת ציבורית, משום שבר-און היה חבר ב[[מרכז הליכוד]]{{הערה|{{משפט וממשל|[[זאב סגל]]|צללים מרחפים על שלטון החוק - עם פרשת בר-און ובעקבותיה|2021/11/11-segal|ד', תשנ"ח, עמ' 589-588}}}} ו[[שר המשפטים]], [[צחי הנגבי]], היה [[התמחות (עריכת דין)|מתמחה]] במשרדו של בר-און{{הערה|שם=הערה_א|{{לקסיקון לתקשורת|46882|בר און-חברון}}.}}.

יום לאחר מינויו של בר-און לתפקיד עתר חה"כ [[אופיר פינס-פז]] מ[[מפלגת העבודה]] לבג"ץ נגד המינוי{{הערה|{{משפט וממשל|[[זאב סגל]]|צללים מרחפים על שלטון החוק - עם פרשת בר-און ובעקבותיה|2021/11/11-segal|ד', תשנ"ח, עמ' 593}}}}. למחרת הודיע בר-און על [[התפטרות]]ו מהתפקיד{{הערה|שם=הערה_א}}.

העיתונאי [[מרדכי גילת]] טען כי ראש הממשלה ושר המשפטים החליטו למנות את בר און לתפקיד בעקבות לחץ של חלק מחברי הקואליציה שעמד נגדם חשד בפלילים והיו סבורים כי בר און יסייע להם בענייניהם המשפטיים{{הערה|{{משפט וממשל|[[זאב סגל]]|צללים מרחפים על שלטון החוק - עם פרשת בר-און ובעקבותיה|2021/11/11-segal|ד', תשנ"ח, עמ' 592}}}}.

===ועדת שמגר===
ב-13 בפברואר 1997, בעקבות פרשת בר-און חברון, מינה שר המשפטים, צחי הנגבי, [[ועדה ציבורית]] בראשות [[נשיא בית המשפט העליון]] בדימוס, [[מאיר שמגר]], אשר נתבקשה לבחון את אמות המידה הנדרשות בעניין כשירותו של מועמד למשרת היועץ המשפטי לממשלה, את דרך מינויו, את דרך הצגת שמות המועמדים ואת משך כהונתו. הוועדה הוסמכה להמליץ את המלצותיה גם בכל סוגיה אחרת הקשורה לכהונת היועץ המשפטי לממשלה{{הערה|{{המשפט|מרדכי בן-דרור|קווים לבחירת היועץ המשפטי לממשלה|775|כרך ד' (הקובץ חסר באתר)}}, בעמ' 48}}.

[[ועדת שמגר (דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה)|ועדת שמגר]] מנתה חמישה תפקידים של היועץ המשפטי לממשלה{{הערה|[http://www.news1.co.il/uploadFiles/167354762554169.pdf דו"ח ועדת שמגר], עמוד 12}}:
#ראש [[התובע הכללי של ישראל|התביעה הכללית]] מטעם המדינה ([[פרקליטות המדינה]])
#ייצוג רשויות המדינה ב[[בתי המשפט בישראל|בתי המשפט]], כולל ב[[בית המשפט הגבוה לצדק]].
#ייעוץ ל[[ממשלה]] בעניינים משפטיים.
#ייעוץ בהכנת [[תזכיר חוק|תזכירי חוק]] של הממשלה בכלל ו[[שר המשפטים]] בפרט.
#ייצוג האינטרס הציבורי ושמירה על קיום החוק.

הוועדה המליצה כי תואר משרתו של היועץ המשפטי לממשלה ישונה ל"היועץ המשפטי הראשי", בהתאם לאחריותו על שמירת שלטון החוק בכל רשויות השלטון, ולא רק בממשלה. ביחס לייצוג בבית המשפט במקרה של מחלוקת בין היועץ המשפטי לממשלה לבין רשות שלטונית, היא הפרידה בין מקרה הלוקה באי חוקיות ברורה וגלויה לבין מקרה שבו אפשר לפרש את המקרה בדרכים שונות. לדעת הוועדה, אם המקרה נתון לפרשנויות, יהיה ניתן להציג בפני בית המשפט את הפרשנויות שונות. לפי הוועדה במקרים שבהם אין מדובר באי חוקיות ברורה וגלויה מן הנכון שהרשות הממלכתית החולקת על דעתו תהיה מיוצגת בנפרד על ידי משפטן משירות הציבור או מן המגזר הפרטי. הוועדה כתבה כי עקרון החוקיות והסדר הטוב מחייבים כי מקרים של ייצוג נפרד יהיו נדירים, כדי שלא ייפגעו הוודאות המשפטית{{כלומר?}} ו[[אמון הציבור]] ביועץ המשפטי לממשלה.

[[בית המשפט העליון]] קבע כי "היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של החוק כלפי רשויות המנהל, וחוות דעתו מחייבת אותן – כל עוד לא פסק בית המשפט אחרת"{{הערה|שם=בגצ580|{{פס"ד עליון|קישור=21001580.O06|סוג=בג"ץ|עותר=רופאים לזכויות אדם ואחרים|משיב=השר לביטחון פנים ואחרים|ניתן ב=31 בינואר 2021}}}}.

במקרים חריגים{{הערה|שם=אקוניס|{{וואלה|דניאל דולב|פרשת מינוי הפרופ': באופן חריג - אקוניס ייצג עצמו בבג"ץ|3199708|11 בנובמבר 2018}}}}, אושר ייצוג נפרד בבית המשפט במקרים של מחלוקת{{הערה|שם=בניגוד|{{מעריב אונליין|אבישי גרינצייג|בניגוד לעמדת הפרקליטות: בג"ץ אישר לשר אקוניס לייצג את עצמו בעתירה נגדו|news/law/Article-670057|11 בנובמבר 2018}}{{ש}}{{ערוץ7||בג"ץ: אקוניס ייצג את עצמו עצמאית|386296|11 בנובמבר 2018}}}}<ref>כמו [[בג"ץ חוק ההסדרה]], [[בג"ץ דרעי]]</ref>.

==הנחיות היועץ==
הנחיות היועץ המשפטי לממשלה{{הערה|[https://www.gov.il/he/Departments/DynamicCollectors/legal-advisor-guidelines?skip=0 הנחיות היועץ המשפטי לממשלה], באתר משרד המשפטים}}, שגיבושן החל בעת ש[[מאיר שמגר]] כיהן בתפקיד זה בשלהי שנות ה-60, עוסקות במגוון נושאים הקשורים בפעולה השוטפת של הממשלה ומשרדיה:
* השירות המשפטי הציבורי
* [[מס]]ים
* [[משמעת]]
* [[משפט אזרחי]]
* [[משפט חוקתי]]: זכויות חוקתיות
* משפט חוקתי: חברי הכנסת וחקיקה
* [[משפט מנהלי]]
* [[משפט פלילי]]
* [[תכנון ובנייה]] ו[[שלטון מקומי]].
ההנחיות עודכנו על ידי היועצים המשפטיים שבאו לאחר שמגר, ובשנת 2003, בעת ש[[אליקים רובינשטיין]] היה היועץ המשפטי לממשלה, עברו עדכון מקיף.

==דיון ציבורי במאפייני התפקיד==

נוכח היותו גוף בעל השפעה לא מבוטלת והיעדר הכרעה לגבי מהות תפקידו בחקיקה, מבנה תפקיד היועץ המשפטי לממשלה היה מושא לדיון ציבורי.

===פיצול התפקיד===
על פי הגדרתו כפשוטה, תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הוא לשמש כ"[[עורך דין|עורך הדין]] של הממשלה". מתוך חמשת התפקידים שהוגדרו לעיל, ניתן לציין את שלושת התפקידים הבאים כהולמים הגדרה זאת:
* מייעץ לממשלה בעניינים משפטיים.
* מייעץ בהכנת [[תזכיר חוק|תזכירי חוק]] של הממשלה.
* מייצג את רשויות המדינה בבתי המשפט.

תפקיד נוסף שצוין, ראש התביעה הכללית מטעם המדינה (פרקליטות המדינה), אינו נגזר ישירות מהגדרת תפקידו של היועץ כעורך הדין של הממשלה.

יש הרואים סתירה וניגוד עניינים בין תפקידיו של היועץ כראש התביעה הכללית מטעם המדינה וכמייצג את רשויות המדינה בבתי המשפט. מחד, היועץ המשפטי מייעץ לממשלה ומסייע לה ליישם את מטרותיה באופן חוקי, ומגן על צעדיה בבית המשפט כפרקליטהּ. מאידך, בתפקידו כראש התביעה האחראי על כל [[כתב אישום|כתבי האישום]] שמגישה המדינה, היועץ הוא בעל הסמכות להורות על הגשת כתב אישום כנגד חברי ממשלה (ובכירים אחרים), ובעצם ההחלטה האם להגיש את התביעה וכיצד לטפל בה, עומד היועץ המשפטי לממשלה בפני [[ניגוד עניינים]] מובנה. בנוסף לכך, יש טוענים שכל אחד מהתפקידים דורש התמחות והתמודדות עם היקף חומר שהם מעבר ליכולתו של אדם בודד{{הערה|[[מרדכי קרמניצר]], [https://archive.today/20120801215836/http://www.idi.org.il/events1/RoundTableDiscussion/Pages/Events_RT_Forum_96_a.aspx היועץ המשפטי לממשלה - תפקיד טבעי או חיבור מלאכותי], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 25 באוקטובר 2009}}.

קולות שונים, ובהם [[שר המשפטים|שרי המשפטים]] [[דניאל פרידמן]] (שאף קידם הצעת חוק בעניין){{הערה|{{תזכיר חוק|קישור=a093Y00001RFEYAQA5|שם=תזכיר חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (הפרדת סמכויות, מינוי כהונה והוראות שונות), התשס"ח-2008|משרד=המשפטים|הופץ ב=5 באוגוסט 2008}}}}, [[יעקב נאמן]]{{הערה|{{NFC|יעקב נאמן|מסמך: פיצול סמכויות היועמ"ש (טיוטת הצעה)|0019-D-42359-00|7 בנובמבר 2009}}}} ו[[איילת שקד]], קראו לפצל בין תפקיד התובע הכללי לבין תפקיד היועץ לממשלה. גם באקדמיה יש שהציעו לפצל את התפקיד{{הערה|הפרדת סמכויות - היועץ המשפטי לממשלה כתובע וכפוליטיקאי, פרופ' ליאון שלף, [[קריית המשפט]] ב, תשס"ב.}}{{הערה|פרופ' [[בועז סנג'רו]], [http://sangero.co.il/wp-content/uploads/2018/01/13-11-09-בכל-זאת-פיצול-בין-תפקידי-היועץ-המשפטי-לממשלה.pdf בכל זאת פיצול (בין תפקידי היועץ המשפטי לממשלה)], 2009}}. בשנת 2017 אמרה שקד שהיא שינתה את דעתה בעניין זה. לדבריה, "התובעים מן הסתם מעצם התפקיד הם נשכניים וטוב שכך, אבל טוב שיש שכבה מעליהם בדמות היועץ המשפטי לממשלה"{{הערה|{{גלובס|חן מענית|שקד: "יש נגדי 50 גוונים של הסתה, וגם הערות סקסיסטיות"|1001207415|11 באוקטובר 2017}}}}.

גם ארגון ה־[[OECD]] קורא לפצל את תפקידי היועץ המשפטי לממשלה ו[[תובע כללי (משרה)|התובע הכללי]]. עמדת הארגון היא שמילוי שני התפקידים בידי אדם אחד מפריע לטיפול משפטי אובייקטיבי ומערב בין אינטרסים פוליטיים לכלכליים{{הערה|{{nrg|דוד ליפקין|רגע ההכרעה: ישראל תצטרף ל-OECD?|951/298|8 באוקטובר 2009|16|1}}}}. הארגון אף דרש לבצע את הפיצול כתנאי להצטרפות ישראל לארגון, אך נסוג מהדרישה אחרי שהופעל עליו לחץ רב.

רבים במערכת המשפטית מתנגדים לשינוי מבני בתפקידי היועץ המשפטי. המתנגדים לפיצול המשרה, ובהם יועצים משפטיים לשעבר כמו נשיא בית המשפט העליון בדימוס, [[אהרן ברק]] וכן [[מני מזוז]] ו[[יצחק זמיר]], סבורים שהדבר יביא להחלשת מערכת [[אכיפת החוק]] בישראל{{הערה|שם=ברק|{{משפט וממשל|דניאל בן-אוליאל ו[[יובל יועז]]|היועץ המשפטי לממשלה – דברי ימי המחלוקת: שיחה עם אהרן ברק|2021/11/10-Benoliel_yoaz|י"ח, תשע"ה}}}}. לפי [[ועדת שמגר (דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה)|וועדת שמגר]], אם מפרקים את תפקידו לחלקים, נוצרת הפרדה המחלישה בסופו של דבר את כל אחד מן התחומים המפוצלים בשל הפיחות במעמדו, נעלמים הריכוז והשילוב ועימם הכוח המגובש, לרבות היסוד המרתיע אשר בסמכות לנקוט בהליכים פליליים"{{הערה|{{שקוף|אסף נתיב|אחת ולתמיד - כל הסוגיות שהופכות את היועץ המשפטי לממשלה למשרה המסובכת ביותר בישראל|9028|30 ביוני 2019}}}}.

=== שאלת הייעוץ המחייב ===
בפסקי דין רבים קבעו שופטי בית המשפט העליון שחוות דעתו המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את הממשלה משום שהיא משקפת את המצב המשפטי הקיים והמצוי כל עוד לא נפסק אחרת.{{הערה|בג"ץ 1635/90 יוסף ז'רז'בסקי נגד ראש הממשלה, מר יצחק שמיר ואחרים, ניתן ב-25 בפברואר 1991, פ"ד מה(1), עמ' 801;{{ש}}בג"ץ 3094/93 התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-8 בספטמבר 1993, פ"ד מז(5), עמ' 427;{{ש}}
בג"ץ 4267/93 אמיתי - אזרחים למען מינהל תקין וטוהר המידות נגד [[יצחק רבין]], ראש ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-8 בספטמבר 1993, פ"ד מז(5), עמ' 474;{{ש}}
{{פס"ד עליון|97042470.G15|סוג=בג"ץ|עותר=סיעת מרצ במועצת עיריית ירושלים ואחרים|משיב=השר לענייני דתות ואחרים|ניתן ב=3 בדצמבר 1998}}.}}{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי|שופטי העליון הגנו על היועמ"שית והבהירו לממשלה: עד כאן|news/article/b13kb11ola|25 ביוני 2024}}}} באמרם כי "היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של החוק כלפי רשויות המנהל, וחוות דעתו מחייבת אותן – כל עוד לא פסק בית המשפט אחרת"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=08046460_n04.txt|סוג=בג"ץ|עותר=לביא|משיב=ראש הממשלה|ניתן ב=2 ביולי 2008}}}}{{הערה|שם=בגצ580}}.

בריאיון עם [[אהרן ברק]] הוא נימק זאת כך:
{{ציטוט|תוכן="בכל מקרה חוות-דעת היועץ תחייב, שכן היא קובעת לממשלה את מסגרת סמכותה. אם הממשלה פועלת בניגוד לחוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, היא חורגת מסמכותה, ואת זאת היא אינה רשאית לעשות. מדוח ועדת אגרנט למדנו כי חוות-הדעת של היועץ המשפטי אומרת לממשלה מהו הדין. הממשלה אינה יכולה לטעון כי הדין הוא אחר. מכיוון שכך, היא חייבת לפעול על-פי הדין. אם תרצו, לא חוות-הדעת של היועץ מחייבת, אלא הדין הוא המחייב, והיועץ המשפטי אומר לממשלה באופן מוסמך מהו הדין"{{הערה|שם=ברק}}.}}

נגד הגישה שביטא ברק טענו המבקרים שסמכות כה גורפת, המופקדת בידי אדם שאינו [[נבחר ציבור]], מנוגדת לעקרונות יסוד דמוקרטיים{{הערה|שם=תכלת}}. שרי המשפטים [[חיים רמון]]{{הערה|בן שאול, [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/178877 רמון: מזוז מבצע במדינה טרור משפטי] באתר ערוץ 7, 24/08/08}}, [[דניאל פרידמן]]{{הערה|דניאל פרידמן, '''[[הארנק והחרב]]''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], עמ' 166 ואילך, עמ' 535 ואילך.}} ו[[איילת שקד]]{{הערה|[https://27da482dm48c5mf5k1jt0w2p-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2016/06/כנס-יועמש-א.pdf הייעוץ המשפטי והממשלה – עיון בסמכויות הייעוץ והייצוג] בכנס שערך [[פורום קהלת]] ב-7 באוקטובר 2015, עמ' 3.}} ביקרו את גישת 'הייעוץ המחייב'. גם באקדמיה נמתחה ביקורת על תפיסה זו, בין השאר על ידי פרופ' [[רות גביזון]]{{הערה|ראו דברי פרופ' גביזון בכנס [https://27da482dm48c5mf5k1jt0w2p-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2016/06/כנס-יועמש-ג.pdf הייעוץ המשפטי והממשלה – עיון בסמכויות הייעוץ והייצוג, מושב ג'] בכנס שערך פורום קהלת ב-7 באוקטובר 2015}}, וד"ר איתן לבונטין{{הערה|ד"ר איתן לבונטין, '''אמת מדומה ואמת כהווייתה: יובל לדו"ח ועדת אגרנט''', בתוך 'ספר לבונטין', 2013. עמ' 131{{ש}}איתן לבונטין ורות גביזון, [https://ruthgavison.files.wordpress.com/2015/10/d7a2d79ed793d7aad795-d794d79ed797d799d799d791d7aa-d7a9d79c-d794d799d795d7a2d7a5-d794d79ed7a9d7a4d798d799-d79cd79ed79ed7a9d79cd794-d79c1.pdf עמדתו "המחייבת" של היועץ המשפטי לממשלה], '''ספר שמגר – מאמרים א'''', 2003}}.

=== הקפאת אכיפה של חוקים ===
היועץ המשפטי, בתפקידו כראש התביעה הכללית, מנחה לעיתים את פרקליטות המדינה שלא להגיש כתבי אישום בעבירות מסוימות, ובכך למעשה מבטל אכיפת חקיקה של הכנסת<ref>{{גלובס|יובל יועז|חיות: עבירת הסוביודיצה הפכה לאות מתה; יש לשקול לבטלה|1000860316|8 ביולי 2013}}</ref>. דוגמה לכך היא החלטתו של [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]], בעת שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה, שלא ליישם את החוק האוסר על יחסים [[הומוסקסואליות|הומוסקסואליים]], כאשר מדובר בבגירים שקיימו [[יחסי מין]] בהסכמה, משום שראה את החוק כלא מוסרי, וכך הפך החוק ל[[אות מתה]]{{הערה|{{שורשים במשפט|אילת לוין|1953 - העדר אכיפה של המשפט הפלילי – המקרה הלהט"בי|1953|10 במרץ 2019}}}}. בשנת [[1972]] נוספה הנחיה זו לקובץ [[הנחיות היועץ המשפטי לממשלה]], [[מאיר שמגר]], ובשנת 1988 נמחק הסעיף המפליל מ[[חוק העונשין]].

===ייצוג===
בבג"ץ אמיתי נקבע כי "אם, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, הרשות השלטונית אינה פועלת כדין, הרשות בידי היועץ המשפטי לממשלה להודיע לבית המשפט כי הוא לא יגן על פעולת הרשות"{{הערה|בג"ץ 4267/93 אמיתי - אזרחים למען מינהל תקין וטוהר המידות נגד יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-8 בספטמבר 1993, פ"ד מז(5), עמ' 474}}. בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה משנת 2003 נאמר בהקשר זה: "ייצוג המדינה בכל עניין אזרחי, מינהלי, בין־לאומי, פיסקלי, משפט העבודה ואחר, מופקד בידי היועץ המשפטי לממשלה ובאי-כוחו. על-פי הנוהג במדינת ישראל אין ייצוג חיצוני אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. לכך חשיבות כדי שהמדינה לא תדבר בבתי-המשפט בקולות שונים, על ידי גורמים המייצגים אינטרסים מדינתיים מסוגים שונים."{{הערה|[http://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/10001.pdf תפקידי היועץ המשפטי לממשלה], הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, 16 בפברואר 2003}}
שופט העליון (ולפני כן היועץ המשפטי לממשלה) [[מני מזוז]], כתב בדעת רוב במרץ 2019: "שאלת העמדה שתוצג בשם המדינה נגזרת מההלכה לפיה היועמ"ש הוא הפרשן המוסמך של החוק עבור הרשות המבצעת, וחוות דעתו המשפטית מחייבת את כל זרועותיה של הרשות המבצעת"{{הערה|{{כלכליסט|משה גורלי|יש יועמ"ש אחד? לא לדעת שטיין|3757610|5 במרץ 2019}}}}.

עם זאת, בנובמבר 2018, התירו השופטים [[ניל הנדל]], [[דוד מינץ]] ו[[אלכס שטיין]] לשר המדע [[אופיר אקוניס]] [[ייצוג עצמי|לייצג את עצמו]] בבג"ץ שהוגש נגד החלטתו שלא לאשר מינוי, חרף התנגדות היועץ המשפטי לממשלה [[אביחי מנדלבליט]], שהחליט לתמוך בעמדת העותרים והתנגד לייצוג משפטי או עצמאי של עמדת המשיב{{הערה|שם=בניגוד}}. זאת באופן חריג{{הערה|שם=אקוניס}}.

במהלך הדיון בהצעת [[חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון]] הביע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט את עמדתו שלפיה אין לקבל את הצעת החוק שכן היא מנוגדת לדין הבין-לאומי ופוגעת במעמד [[בית המשפט העליון]]{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי ויעל פרידסון|היועמ"ש על חוק ההסדרה: "אין לקבל פתרונות שאינם בגדר החוק, לממש את החלטת בג"ץ"|4879003|14 בנובמבר 2016}}}}, והודיע שלא יגן על החוק אם זה יאושר בכנסת, משום שהוא [[חוקתיות|בלתי חוקתי]] ועלול להוביל להגשת תביעה נגד ישראל ב[[בית הדין הפלילי הבינלאומי|בית הדין הפלילי הבין־לאומי]] ב[[האג]]{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי, אלישע בן קימון ומורן אזולאי|היועמ"ש לנתניהו: לא אגן בבג"ץ על חוק ההסדרה|4914676|30 בינואר 2017}}}}. כאשר הוגשה ל[[בג"ץ]] עתירה לפסילת החוק, היועץ המשפטי נמנע מלייצג את הממשלה, ואף התייצב לצד העותרים{{הערה|{{כלכליסט|משה גורלי|נציג היועמ"ש בביהמ"ש: "חוק ההסדרה פוגע בזכויות אדם - ויש לבטלו"|3739376|3 ביוני 2018}}}}, אך התיר לממשלה לשכור עורך דין מטעמה{{הערה|{{ynet|[[טובה צימוקי]]|חוק ההסדרה: עו"ד פרטי יוכל להגן על המדינה בבג"ץ|4917756|5 בפברואר 2017}}}}.

לדעתו של [[ברק מדינה]], [[זכויות האדם]] מוקנות רק לאנשים פרטיים וזכות הייצוג נגזרת מזכויות האדם, ולכן לממשלה, ככל רשות שלטונית, אין זכות לייצוג משפטי{{הערה|שם=כנס_קהלת}}.

מבקרי העמדה שהיועץ רשאי למנוע מהממשלה ייצוג בבית המשפט בניגוד לעמדתו, טוענים כי מאחר שלממשלה אין אפשרות למנות מחליף ליועץ או לפטרו, וכן אין באפשרותה לעתור ל[[בג"ץ]] נגד החלטותיו, נוצר במקרה של מחלוקת בינה לבין היועץ על פירוש החוק מצב שבו היא מאבדת את זכותה לייצוג משפטי. השרה איילת שקד טענה כי נתינת סמכות ליועץ להטיל וטו בפועל על כל החלטת ממשלה כראות עיניו פוגעת במנהל התקין וב[[משילות]]. לדבריה, נוצר כך מצב שבו לממשלה שנושאת באחריות אין סמכות ואילו ליועץ שאינו נושא באחריות יש סמכות גדולה מדי{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=14ZJvU1byhk כנס קהלת: שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד על בעיית סמכויות היועמ"ש], ערוץ [[יוטיוב]] של [[פורום קהלת]], 8 באוקטובר 2015}}. גם משפטנים מן האקדמיה הביעו ביקורת על שיטה זו,{{הבהרה|סיבה=מה היו טענותיהם?}} בהם הפרופסורים [[גדעון ספיר (משפטן)|גדעון ספיר]] ו[[רון שפירא]] וד"ר איתן לבונטין{{הערה|שם=כנס_קהלת|[https://27da482dm48c5mf5k1jt0w2p-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2016/06/כנס-יועמש-ד.pdf הייעוץ המשפטי והממשלה – עיון בסמכויות הייעוץ והייצוג, מושב רביעי] בכנס שערך פורום קהלת ב-7 באוקטובר 2015}}.

על סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה בתחום הייעוץ לממשלה וייצוגה בערכאות נמתחה ביקורת גם בטענה שסמכויותיו ייחודיות לעומת המקובל בעולם. מחקר השוואתי של ד"ר [[אביעד בקשי]] מ[[פורום קהלת]] טען כי המצב הקיים בישראל בנוגע לסמכויות הייעוץ והייצוג של היועץ המשפטי לממשלה, איננו מקובל במדינות שנבחנו, והומלץ לשנות מספר נקודות בהגדרת תפקידי היועץ{{הערה|ד"ר אביעד בקשי, [https://27da482dm48c5mf5k1jt0w2p-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2017/10/נייר-יועמש-2017-סופי.pdf הייעוץ המשפטי והממשלה: ניתוח והמלצות] מהדורה שנייה, פורום קהלת, 2017}}.

===ביקורת על תפקוד היועץ===
ככל גוף ציבורי, גם פעולתו של היועץ המשפטי לממשלה חשופה ל[[ביקורת שיפוטית]]. בעקבות בג"ץ שור{{הערה|בג"ץ 156/56 פרידה שור נגד היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב-14 בפברואר 1957}} נקבע שביקורת זו מוגבלת רק לבדיקה האם החלטת היועץ "יסודה ביושר וב[[תום לב]]; במניעים טהורים ולא נפסדים; במטרה הכרוכה באינטרס הציבורי ומכל מקום, שאינה עומדת – כאשר היועץ המשפטי מבקש, מטעמים שבצדק, את טובתו של הנאשם – בסתירה ברורה לאינטרס הזה". ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] בוטלה הגבלה זו, ונקבעה הסמכות לביקורת שיפוטית נרחבת, בהתאם לכל עילות הפנייה לבג"ץ{{הערה|בג"ץ 329/81 מירה נוף נגד היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב-30 באוקטובר 1983, פ"ד לז(4), עמ' 333–334}}. לדברי [[אהרן ברק]], "עוצמתו של היועץ המשפטי נשענת על בית-המשפט העליון, המפקח עליו."{{הערה|שם=ברק}}
פעמים רבות הוגשו עתירות לבג"ץ נגד תפקודו של היועץ המשפטי לממשלה. דוגמה לכך היא בג"ץ גנור{{הערה| בגץ 935/89 אורי גנור ואחרים נגד היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב-10 במאי 1990}}, שבו בוטלה החלטת היועץ המשפטי לממשלה, [[יוסף חריש]], שלא להעמיד לדין את הבנקים ומנהליהם בפרשת [[משבר מניות הבנקים]]. לעומת זאת נדחתה עתירה נגד היועץ המשפטי לממשלה, [[מני מזוז]], על החלטתו להגיע ל[[הסדר טיעון]] עם [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]], [[משה קצב]], בעניין [[עבירת מין|עבירות מין]] שנחשד בהן{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=07056990.n45|סוג=בג"ץ|עותר=פלונית (א')|משיב=היועץ המשפטי לממשלה|ניתן ב=26 בפברואר 2008}}}}. במקרים חריגים [[בג"ץ יהודה מאיר|התערב בג"ץ]] בהחלטות היועץ המשפטי והורה לו לשנות את החלטותיו.

בנוסף לדרך הפורמלית של פנייה לבג"ץ מתקיימת לעיתים מחאה ציבורית נגד תפקוד היועץ. דוגמה בולטת לכך היא [[המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה]] החל מנובמבר [[2016]], שהתבטאה בסדרת הפגנות שבועיות נגד היועץ המשפטי לממשלה, [[אביחי מנדלבליט]], בטענה שהוא מתמהמה להגיש [[כתב אישום]] בפרשות פליליות שבהן מעורבים [[ראש ממשלת ישראל]], [[בנימין נתניהו]], רעייתו, [[שרה נתניהו]], ואנשי ממשל נוספים. מנדלבליט התייחס להפגנות ואמר כי "ההחלטה על הגשת כתב אישום תתקבל אך ורק על בסיס האינטרס הציבורי. לעולם לא נהיה מונעים משיקולים זרים"{{הערה|{{מעריב אונליין|מור שמעוני|מנדלבליט: "הזכות להפגין היא זכות יסוד במדינה דמוקרטית"|news/politics/Article-597329|29 באוגוסט 2017}}}}.

==הליך המינוי==
===המלצות ועדת שמגר===
ועדת שמגר המליצה, בין היתר, שהיועץ ימונה על ידי הממשלה על פי המלצות [[ועדה ציבורית]], שתכלול חמישה חברים: שופט בדימוס של [[בית המשפט העליון]] שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון, שר משפטים או יועמ"ש לשעבר שימונה על ידי הממשלה, [[חבר הכנסת]] שייבחר על ידי [[ועדת חוקה, חוק ומשפט]] של [[הכנסת]], עורך דין שייבחר על ידי המועצה הארצית של [[לשכת עורכי הדין]], ואיש אקדמיה המיומן בתחום [[המשפט הציבורי]] וב[[דיני עונשין]] שייבחר על ידי פורום ראשי הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל. על המועמד הנבחר ליהנות מ[[קונצנזוס]] של ארבעה מחברי הוועדה לפחות בתחום הכשירות. מקובל שבשל חשיבות התפקיד, יש לבחור יועץ הכשיר להיבחר לשופט בית המשפט העליון (שישה מהיועצים המשפטיים לממשלה אכן מונו, לאחר סיום כהונתם, לשופטים בבית המשפט העליון).

בהחלטת הממשלה מס' 2274 מ-20 באוגוסט 2000 אומצו המלצות הוועדה בנוגע לדרכי מינוי היועמ"ש, ונקבע שיו"ר הוועדה יהיה שופט [[בית המשפט העליון]] בדימוס שימונה על ידי [[נשיא בית המשפט העליון]]{{הערה|{{ילקוט הפרסומים|קישור=WGyXSB4vwr6uBxhkUHekX25jjD0UPfhUh~xV1hclyiM|שם=הודעה בדבר קביעת הדרכים והתנאים למינוי היועץ המשפטי לממשלה|מספר=4922|פורסם ב=20 בספטמבר 2000}}}}. ב-10 ביוני 2007 תוקנה ההחלטה ביוזמת שר המשפטים [[דניאל פרידמן]] ונקבע שלמינוי יו"ר הוועדה נחוצה גם הסכמת שר המשפטים{{הערה|[https://www.gov.il/he/departments/policies/2007_des1773 קביעת הדרכים והתנאים למינוי היועץ המשפטי לממשלה - תיקון החלטת הממשלה], משרד ראש הממשלה, 10 ביוני 2007}}. הייתה זו פשרה שגיבש ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]] בין הצעת פרידמן להפיכת שר המשפטים או היועמ"ש לשעבר ליו"ר הוועדה במקום השופט, לבין דרישת היועמ"ש [[מני מזוז]], הראשון שנבחר בהתאם להמלצות הוועדה, שלא לשנות כלל את הסדר הקיים. כן הוחלט כי שר המשפטים יוכל להורות לוועדה להמליץ על יותר ממועמד אחד (ועד שלושה).

נהוג שההחלטה על מינוי היועץ המשפטי מתוך רשימת המועמדים המומלצים שמגישה הוועדה הציבורית, נעשית על ידי שר המשפטים, והחלטתו מובאת לאישור הממשלה.

===הליך המינוי ב-2004===
המינוי הראשון לתפקיד על פי המלצות הוועדה היה מינויו ב-2004 של [[מני מזוז]] לתפקיד. שר המשפטים, [[טומי לפיד]], הצהיר לפני המינוי כי בכוונתו למנות עו"ד מהשוק הפרטי לתפקיד. הוועדה מונתה באוקטובר [[2003]], בראשה עמד השופט בדימוס [[גבריאל בך]], נציג הכנסת היה [[גדעון סער]], נציג הממשלה היה [[דוד ליבאי]], נציג [[לשכת עורכי הדין]] היה [[אלכס הרטמן]] ונציגת האקדמיה הייתה [[רות גביזון]]. הוועדה פסלה את מועמדיו של לפיד - [[אלי זהר]] (בשל ניגוד עניינים) ו[[יורם טורבוביץ']] (בשל העדר ניסיון כפרקליט פעיל) והגישה לו שלושה מומלצים - מזוז, והשופטים המחוזיים [[עוזי פוגלמן]] ו[[דוד חשין]]. מהם בחר לפיד במזוז והממשלה אישרה את המינוי ברוב של 20 שרים ונמנע אחד.

===הליך המינוי ב-2009===
המינוי השני לתפקיד על פי המלצות הוועדה היה מינויו ב-[[2009]] של [[יהודה וינשטיין]]. בראש הוועדה עמד השופט בדימוס [[תיאודור אור]], נציג הכנסת היה [[יריב לוין]], נציג הממשלה היה [[משה נסים]], נציג [[לשכת עורכי הדין בישראל|לשכת עורכי הדין]] היה אייל רוזובסקי ונציג האקדמיה היה פרופ' [[איל בנבנישתי]]{{הערה|{{ynet|אביעד גליקמן|איתור יועץ משפטי: הוועדה מפוצלת בנושא הפיצול|3785745|5 באוקטובר 2009}}}}. לאחר מספר דיונים היו ארבעה מועמדים שזכו לשלושה ממליצים, אך הוועדה לא הצליחה להגיע למועמד מוסכם שיקבל ארבעה קולות, משום כך הוועדה החזירה את הבחירה לממשלה{{הערה|{{ynet|אמנון מרנדה|ועדת איתור היועמ"ש: אין הסכמה, מחזירים המנדט|3807986|19 בנובמבר 2009}}}}. הממשלה החליטה כי [[משרד המשפטים|שר המשפטים]], [[יעקב נאמן]], יראיין את ארבעת המועמדים שקיבלו שלושה קולות בוועדה וימליץ לממשלה על אחד מהם{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|נאמן יראיין וימליץ, השרים יבחרו אחד מארבעה|3808828|22 בנובמבר 2009}}}}. ארבעת המועמדים היו פרופ' [[ידידיה צ' שטרן]] שהחליט להסיר את מועמדתו, יהודה וינשטיין, פרופ' [[דפנה ברק-ארז]] ו[[צבי אגמון]]. נאמן החליט לבחור ביהודה וינשטיין לתפקיד{{הערה|{{ynet|אביעד גליקמן|נאמן הודיע לנתניהו: המועמד ליועץ - עו"ד וינשטיין|3810964|26 בנובמבר 2009}}}}.

===הליך המינוי ב-2016===
המינוי השלישי לתפקיד על פי המלצות הוועדה היה מינויו ב-2016 של [[אביחי מנדלבליט]] לתפקיד. בראש ועדת האיתור עמד [[נשיא בית המשפט העליון]] בדימוס [[אשר גרוניס]], נציגת הכנסת הייתה חברת הכנסת [[נורית קורן]], נציג הממשלה היה שוב [[שר המשפטים]] לשעבר [[משה נסים]], נציג [[לשכת עורכי הדין בישראל|לשכת עורכי הדין]] היה עו"ד [[יחיאל כ"ץ]] ונציגת האקדמיה הייתה פרופ' [[גבריאלה שלו]]{{הערה|{{הארץ|יסמין גואטה|הושלם הרכב ועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה הבא|1.2696168|30 ביולי 2015|מנויים=לא}}}}. הוועדה התבקשה על ידי שרת המשפטים [[איילת שקד]] להמליץ על שלושה מועמדים לתפקיד אך רק אביחי מנדלבליט זכה לארבעה ממליצים, לאחר שנשיא בית המשפט העליון לשעבר גרוניס התנגד לבחירה. שאר המועמדים היו [[הילה גרסטל]], [[ישי בר]], [[אבי ליכט]], [[רז נזרי]], [[איל ינון]], [[גיא רוטקופף]], [[סוזי נבות]] ו[[יורם טורבוביץ']]{{הערה|{{כלכליסט|משה גורלי|אביחי מנדלבליט - המועמד היחיד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה|3676342|20 בדצמבר 2015}}}}. אף על פי שהביעה את מורת רוחה מהתוצאה לפיה יש רק מועמד אחד לתפקיד החליטה שקד לקבל את המלצת הוועדה ולהביא בפני הממשלה את מינויו של מנדלבליט{{הערה|{{החלטת ממשלה|2016|927|מינוי היועץ המשפטי לממשלה}}, מיום 3 בינואר 2016}}.

בראיון שהעניקה השרה שקד, הביעה את דעתה כי עדיף לוותר על ההליך של ועדת איתור, ולהפקיד את המינוי בידי שר המשפטים, בכפוף לבחינת [[הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה]], כמקובל ביחס לתפקידים בכירים אחרים{{הערה|[https://kohelet.org.il/publication/ראיון-עם-שרת-המשפטים-על-תפקיד-הייעוץ-המ ריאיון עם שרת המשפטים על תפקיד הייעוץ המשפטי בהליכי חקיקה וגבולותיו], באתר [[פורום קהלת]], 30 באוקטובר 2016}}.
===הליך המינוי ב-2022===

בנובמבר [[2021]] הוצגה גלי בהרב-מיארה בידי [[שר המשפטים]] [[גדעון סער]] כאחת משלושת המועמדים לתפקיד, ונחשבה למועמדת המועדפת עליו{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי|ועדת האיתור לבחירת היועמ"ש מתכנסת לראשונה. המועמדת הבולטת: פרקליטה לשעבר שעברה לשוק הפרטי|60446510|12 בדצמבר 2021}}}}{{הערה|{{ערוץ7||עו"ד גלי בהרב מיארה מועמדת לתפקיד היועמ"ש|534429|12 בדצמבר 2021}}}}. בינואר [[2022]] הוצגה בידי ועדת האיתור כאחת משלושת המועמדים לתפקיד, לצד [[רועי שיינדורף]] ו[[איתי אופיר]]{{הערה|{{ערוץ7||הועדה המליצה על המועמדים להחלפת היועמ"ש: רז נזרי בחוץ, גלי בהרב מיארה בפנים|539566|30 בינואר 2022}}}}. לצד שר המשפטים, מועמדותה נתמכה גם עלי ידי [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[נפתלי בנט]]{{הערה|[https://www.gov.il/he/Departments/news/spoke_joint_statement310122 הודעה משותפת לראש הממשלה ולשר המשפטים], באתר [[משרד ראש הממשלה]], 31 בינואר 2022}}. מנגד, עמד יו"ר ועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה, [[אשר גרוניס]], שהתנגד למועמדותה של בהרב-מיארה{{הערה|{{כלכליסט|משה גורלי|רכבת ההרים למינוי היועמ"ש: גרוניס התנגד למועמדותה של מיארה, תמך בנזרי|local_news/article/bkobpzbct|31 בינואר 2022}}}}. ב-[[7 בפברואר]] [[2022]] אישרה פה אחד [[ממשלת ישראל ה-36|הממשלה ה-36]] את מינויה. בהרב-מיארה היא האישה הראשונה המכהנת בתפקיד זה<ref>{{ערוץ7||הממשלה אישרה פה אחד: גלי בהרב-מיארה מונתה ליועצת המשפטית לממשלה|540363|7 בפברואר 2022}}</ref>.

==היועצים המשפטיים לממשלה==
{| class="wikitable"
|+היועצים המשפטיים לממשלות ישראל
!מספר
!דיוקן
!שם

<small href="אשר גרוניס">(תקופת חיים)</small>
! colspan="2" |תקופת הכהונה
! הערות
|-
|1
|[[קובץ:Yaakov Shimshon Shapira.jpg|105x105px]]
|'''[[יעקב שמשון שפירא]]'''

<small>(1902–1993)</small>
|1948
|1950
| לימים [[שר המשפטים]]
|-
|2
|[[קובץ:Cohen_haim.jpg|105x105px]]
|'''[[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]]'''

<small>(1911–2002)</small>
|1950
|1960
|[[שר המשפטים]] ב[[ממשלת ישראל השנייה|ממשלת בן-גוריון השלישית]], לימים ה[[משנה לנשיא בית המשפט העליון]]
|-
|3
|[[קובץ:Gideon Hauzner, 1969. D710-090.jpg|99x99 פיקסלים]]
|'''[[גדעון האוזנר]]'''

<small>(1915–1990)</small>
|1960
|1963
|התובע ב[[משפט אייכמן]], לימים [[חבר הכנסת]] ו[[שר בלי תיק]]
|-
|4
|[[קובץ:Moshe Ben-Zeev.jpg|105x105px]]
|'''[[משה בן זאב]]'''

<small>(1911–1995)</small>
|1963
|1968
|
|-
|5
|[[קובץ:Meir Shamgar 1987 Dan Hadani Archive III.jpg|102x102 פיקסלים]]
|'''[[מאיר שמגר]]'''

<small>(1925–2019)</small>
|1968
|1975
| [[הפרקליט הצבאי הראשי]], לימים [[נשיא בית המשפט העליון]]
|-
|6
|[[קובץ:AHARON BARAK.jpg|104x104 פיקסלים]]
|'''[[אהרן ברק]]'''

<small>(1936–)</small>
|1975
|1978
|לימים [[נשיא בית המשפט העליון]]
|-
|7
|[[קובץ:Yitzchak Zamir.jpg|94x94px]]
|'''[[יצחק זמיר]]'''

<small>(1931–)</small>
|1978
|1986
| לימים שופט בית המשפט העליון
|-
|8
|[[קובץ:Emblem of Israel alternative.svg|86x86 פיקסלים]]
|'''[[יוסף חריש]]'''

<small>(1923–2013)</small>
|1986
|1993
|
|-
|9
|[[קובץ:Michael Ben Yair, 1996 Dan Hadani Archive.jpg|103x103 פיקסלים]]
|'''[[מיכאל בן יאיר]]'''

<small>(1942–)</small>
|1993
|1997
|לפני מינויו ליועץ המשפטי שופט ב[[בית המשפט המחוזי בחיפה]] וב[[בית המשפט המחוזי בתל אביב|תל אביב]] ושופט בפועל בבית המשפט העליון
|-
|10
|[[קובץ:Roni Bar-On.jpg|92x92px]]
|'''[[רוני בר-און]]'''

<small>(1948–)</small>
|1997
|1997
| כיהן בתפקיד זה במשך שתי יממות בלבד. לימים [[שר האוצר]]
|-
|11
|[[קובץ:Elyakim Rubinstein.jpg|105x105 פיקסלים]]
|'''[[אליקים רובינשטיין]]'''

<small>(1947–)</small>
|1997
|2004
| לימים [[המשנה לנשיא בית המשפט העליון]]
|-
|12
|[[קובץ:menimazuz 2.jpg|94x94px]]
|'''[[מני מזוז]]'''

<small>(1955–)</small>
|2004
|2010
| לימים שופט בית המשפט העליון
|-
|13
|[[קובץ:Yehuda Weinstein2012-1.jpg|93x93px]]
|'''[[יהודה וינשטיין]]'''

<small>(1944–)</small>
|2010
|2016
|
|-
|14
|[[קובץ:Avichai Mandelblit.jpg|95x95 פיקסלים]]
|'''[[אביחי מנדלבליט]]'''

<small>(1963–)</small>
|2016
|2022
|[[הפרקליט הצבאי הראשי]], בתקופה זו שימש במשך שמונה חודשים גם כממלא מקום פרקליט המדינה
|-
|15
|[[קובץ:Gali Baharav-Miara (cropped).jpg|100x100 פיקסלים]]
|'''[[גלי בהרב-מיארה]]'''

<small>(1959–)</small>
|2022
|מכהנת
|האישה הראשונה בתפקיד
|}

==תפקידי משנה ליועץ המשפטי לממשלה ==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ייעוץ וחקיקה (משרד המשפטים)]]}}
{{לשכתב|רשימתיות וניסוחים עמומים שלא ניתן לזקק מהם משמעות|נושא=ישראל}}

על פי החלטת הממשלה ממונים ליועץ המשפטי לממשלה משנים העוסקים בתחומים שונים. בשנת 2022 יש ליועץ המשפטי לממשלה 7 משנים, 6 מהם מכהנים כראשי המחלקות ביחידת הייעוץ והחקיקה, ואחד, הבכיר מביניהם משמש כמשנה לניהול ולתפקידים מיוחדים. המשנים ליועץ ממונים על ידי ועדת איתור שבראשה יושב היועץ המשפטי לממשלה וחבריה הם מנכ"ל משרד המשפטים, [[נציב שירות המדינה]], נציג האקדמיה ונציג ציבור. על פי החלטת הממשלה המשנים ליועץ ממונים לתקופת כהונה קצובה של 6 שנים{{הערה|{{החלטת ממשלה|2009|4470|רשימת המשרות הבכירות בשירות המדינה עליהן יחול ההסדר בדבר קביעת תקופת כהונה ומשך תקופת הכהונה או הפז"מ שנקבעה לגבי כל משרה}}, מיום 8 בפברואר 2009. תקופת הכהונה קוצרה בהחלטה מספר 2153 של הממשלה מיום 11.12.2016.}}.

=== המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לניהול ולתפקידים מיוחדים ===
'''עו"ד [[שרון אפק]]; מכהן עד יולי 2028.'''
* תחום הניהול – בתחום זה אמונה המחלקה על ההיבטים הניהוליים המשפטיים של המחלקה. בכלל זאת אחראית היחידה על בניית תהליכי העבודה בייעוץ וחקיקה וקביעת תוכניות העבודה של ייעוץ וחקיקה.
* תחום התפקידים המיוחדים – תפקידה העיקרי של המחלקה בתחום זה הוא לסייע ליועץ המשפטי לממשלה בנושאים מורכבים ורגישים הנמצאים על שולחן היועץ המשפטי לממשלה. העבודה בתחום זה עשויה להקיף תחומי משפט שונים בהתאם לצורכי היועץ המשפטי לממשלה.
* אחריות על יחידות המטה של מחלקת ייעוץ וחקיקה -
* תחום [[חקיקת משנה|חקיקת המשנה]] - תחום חקיקת המשנה עוסק בבדיקה המשפטית ובהתקנתן לפרסום של תקנות והוראות מינהל ב"[[רשומות]]" - ב[[קובץ התקנות]], בקובץ התקנות מק"ח (מיסים, קניה, חובה), בקובץ התקנות חש"ם ([[חיקוק]]י שלטון מקומי) וב[[ילקוט הפרסומים]]. החומר כולל תקנות, צווים, הוראות, כללים, הודעות ומינויים וחוקי עזר של רשויות מקומיות. בנוסף, ראש תחום חקיקת משנה עוסקת במתן חוות דעת, ייעוץ והדרכה למשרדי הממשלה, לוועדות ולגופים אחרים, בעניין החומר המוצע לפרסום - אופן התקנתו, הבמה הראויה לפרסומו והתאמתו לכל דין, לרבות השפעתם של חידושי חקיקה עליו.
* מחלקת נוסח החוק – מחלקה זו עוסקת בהכנת הנוסח של [[הצעת חוק|הצעות חוק]] ממשלתיות טרם פרסומם. עבודת המחלקה באה להבטיח דפוסי חקיקה אחידים וברורים, התאמת הצעות החוק לחקיקה הקיימת, סגנון מדויק וברור, ועוד. ראש המחלקה עוסקת במתן ייעוץ והדרכה למשרדי הממשלה ועובדת בתיאום עם משפטני מחלקת ייעוץ וחקיקה ועם [[היועץ המשפטי לכנסת|היועצים המשפטיים בכנסת]] בעניין החוקים המוצעים, נוסחם הראוי ומיקומם.
* המחלקה ל[[משפט עברי]] – המחלקה למשפט עברי פועלת ליישום [[חוק יסודות המשפט]], התש"ם - 1980, הקובע זיקה ל"עקרונות ה[[חירות האדם|חירות]], ה[[צדק (מוסר)|צדק]], היושר וה[[שלום]] של [[מורשת ישראל]]". פעילות זו כוללת כתיבת [[חוות דעת]] לצורך הליכי החקיקה והכנת טיעונים בפני בתי המשפט וכן במסגרת ייעוץ בסוגיות משפטיות לרשויות השלטון. ראש תחום משפט עברי מופיע בפני [[ועדת שרים|ועדות שרים]] ו[[ועדות הכנסת|ועדות של הכנסת]] ונוטל חלק בדיונים ב[[משרד המשפטים]] וב[[צוותים בין-משרדיים]] כדי להביא את עמדת המשפט העברי בסוגיות שעל הפרק. בנוסף לכך, המחלקה שוקדת על עריכה שיטתית ועדכנית של המשפט העברי כיסוד לחקיקה ולפסיקה על פי סדר חוקי מדינת ישראל. לשם כך המחלקה עוסקת בעריכת מחקרים משפטיים ובהכנת ספרי עזר ופירושים לחוקי מדינת ישראל על פי מקורות המשפט העברי. המחלקה עורכת גם השתלמויות, שיעורים, סמינריונים וימי עיון לשופטים ולעורכי דין.

=== המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט ציבורי-מינהלי ===
'''ד"ר [[גיל לימון]]; מכהן עד אוגוסט 2027'''.
* המחלקה למשפט ציבורי-מינהלי מסייעת ליועץ המשפטי לממשלה בתפקידו כפרשן המוסמך של הדין עבור הגופים הממשלתיים. במסגרת זו עוסקת המחלקה במתן חוות דעת והנחיות ל[[משרדי הממשלה]] השונים, וכן ל[[גופים ציבוריים]] אחרים. לשם כך עובדת המחלקה, באופן שוטף, מול היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה השונים, בהכוונה ובקביעת מדיניות. בנוסף, יוזמת המחלקה פניות והנחיות לגופי הממשלה השונים ולגופים ציבוריים אחרים לשם הבטחת [[שלטון החוק]], ומלווה הליכים משפטיים הכרוכים בשאלות של גיבוש וקביעת מדיניות.
* המחלקה אחראית גם לייזום, טיפול וליווי של חקיקה בנושאים כלליים של [[משפט מנהלי|משפט מינהלי.]] המחלקה עוסקת בנושאים הנוגעים להבטחת [[טוהר המידות]] [[השירות הציבורי|בשירות הציבורי]] ובהם עריכת [[הסדר למניעת ניגוד עניינים|הסדרים למניעת ניגוד עניינים]] לעובדי המדינה, הגבלות לאחר [[פרישה לגמלאות|פרישה]] ו[[דיני מכרזים|דיני המכרזים]]. בנוסף, אחראית המחלקה לנושאי חקיקה מסוימים ובהם חקיקה בתחום השפיטה בעניינים מנהליים, בנושאים ביטחוניים, ובתחום הגנטיקה.
* כמו כן, אחראים משפטני המחלקה על נושאים משפטיים אשר באחריות [[משרד העלייה והקליטה|משרד הקליטה]], [[משרד החוץ]], [[משרד החקלאות ופיתוח הכפר|משרד החקלאות]], [[משרד הפנים]] (תחום [[מרשם האוכלוסין|מינהל האוכלוסין]], כלי ירייה, מניעת [[ניגוד עניינים]] של נבחרים ב[[רשות מקומית בישראל|רשויות המקומיות]]).
* תחום תמיכת המדינה במוסדות ציבור - תחום תמיכת המדינה במוסדות ציבור עוסק בבחינת חוקיותם של [[תבחינים]] לתמיכת המדינה במוסדות-ציבור, המוצעים על ידי משרדי הממשלה השונים. זאת, בהתאם להוראות [[חוק יסודות התקציב]], התשמ"ה-1985, המתנה יישומם של תבחינים בקיום התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה לעניין שוויוניותם. כמו כן, מספקת היחידה ייעוץ משפטי שוטף למשרדי הממשלה השונים בתחום יישומם הלכה למעשה של התבחינים שנקבעו.
* במקביל, מסייעת היחידה למשרדי הממשלה בגיבוש תבחינים שוויוניים בתחומים אחרים, כגון: תבחינים ל[[הקצאת קרקע]] מטעם [[רשות מקומית בישראל|הרשויות המקומיות]] למוסדות-ציבור, אמות-מידה לתיקצוב [[מועצה דתית|המועצות הדתיות]] בישראל ותבחינים לשיבוץ [[חייל]]ים ב[[שירות חובה בצה"ל|שירות סדיר]] בגופים חוץ-ממשלתיים.

=== המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט ציבורי-חוקתי ===
'''עו"ד [[אביטל סומפולינסקי]]; מכהנת עד יוני 2028.'''
* המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי מרכזת את הפעילות הנוגעת להליכי החקיקה. העומד בראשה הוא בעל האחריות הכוללת בענייני חקיקה במחלקת ייעוץ וחקיקה והוא אחראי להפצת [[תזכיר חוק|תזכירי חוק]] של משרד המשפטים. המחלקה אחראית על גיבוש נוסח החוק והבטחת סגנון מדויק ואחיד להצעות החוק של הממשלה.
* המחלקה ל[[חקיקת משנה]] בוחנת את חקיקת המשנה טרם פרסומה ומנחה את [[משרדי הממשלה]] בעניינים משפטיים הנוגעים לחקיקה זו. כל אלה יחד - [[חוק|חוקי הכנסת]], [[הצעת חוק|הצעות החוק]], חקיקת המשנה והוראות המינהל החייבות בפרסום, מתפרסמים ב"[[רשומות]]", אף זאת באחריות מחלקת החקיקה.
* המחלקה עוסקת ב[[משפט חוקתי]], בסוגיות הנוגעות ל[[בחירות]], ל[[מפלגה|מפלגות]] ול[[תקנות שעת חירום|שעת חירום]], ובנושאים אחרים אשר באחריות [[משרד המשפטים]] כגון [[חופש המידע]], [[הגנת הפרטיות]], [[בתי המשפט בישראל|בתי משפט]], [[סדר דין אזרחי|סדרי דין]] ו[[דיני משפחה בישראל|דיני משפחה.]]
* משפטני המחלקה מטפלים גם בנושאים משפטיים אשר באחריות גופים ממלכתיים ו[[משרדי הממשלה|משרדי ממשלה]] אחרים, ועל דברי החקיקה הנוגעים להם – [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]], [[הכנסת]], [[מבקר המדינה]], [[המשרד להגנת הסביבה|המשרד לאיכות הסביבה]], [[משרד הביטחון]], [[משרד הבריאות]], [[משרד החינוך]], [[משרד העבודה והרווחה]] ו[[משרד ראש הממשלה]]; וכן בחקיקה הנוגעת ל[[תכנון ובנייה בישראל|תכנון ובניה]].

=== המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט אזרחי ===
'''עו"ד [[כרמית יוליס]]; מכהנת עד אוקטובר 2027.'''
* המחלקה ל[[משפט אזרחי]] עוסקת בתחומים מגוונים של המשפט האזרחי כגון [[דיני קניין]], [[דיני נזיקין|נזיקין]], [[דיני חוזים|חוזים]], [[דיני ירושה|ירושה]] ו[[התיישנות]]. עוד היא מטפלת בנושאי [[בנק]]אות ו[[ביטוח]], [[הגנת הצרכן]], [[מסחר אלקטרוני]], שירות נותני אשראי ונושאים מסחריים אחרים. המחלקה עוסקת בתחום [[השלטון המקומי]], דיני ה[[תכנון ובנייה בישראל|תכנון והבניה]] ו[[המשרד לשירותי דת|דתות]].
* תחומי ה[[קניין רוחני|קניין הרוחני]] ו[[טכנולוגיית מידע|טכנולוגיית המידע]], אשר נמצאים בהתפתחות מתמדת במישור הבין-לאומי והמקומי כאחד, זוכים לטיפול משפטי בהיבטים שונים. המחלקה מקדמת חקיקה חדשה בענייני [[זכויות יוצרים]] ומבצעים, [[סימן מסחר|סימני מסחר]], [[פטנט|מדגמים ופטנטים]] ובוחנת פתרונות לבעיות משפטיות הנוגעות ל[[חתימה אלקטרונית]], שימושי [[אינטרנט]] ועוד. כמו כן היא נוטלת חלק בצוות משולב של רשויות האכיפה בנושא אכיפת דיני הקניין הרוחני.
* פרויקט מרכזי אשר על סדר יומה של המחלקה הוא ה[[קודיפיקציה]] של המשפט האזרחי. במסגרת זו גובש חוק אזרחי חדש המשלב את מרב תחומי המשפט הישראלי ובמסגרתו קיימים מספר הסדרים חדשים ותיקונים להסדרים קיימים. נושאים נוספים שבתחום אחריות המחלקה הם [[חברה ציבורית|תאגידים ציבוריים]] (יחד עם המחלקה למשפט כלכלי-פיסקאלי),
* נושאים שבאחריות [[משרד הבינוי והשיכון]], [[משרד המדע והטכנולוגיה|משרד המדע]], [[משרד התרבות והספורט|התרבות והספורט]], [[משרד התיירות]] ו[[משרד התעשייה והמסחר]].
* לצד תפקידי הייעוץ והחקיקה, המחלקה מייצגת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ביחס לקיום תנאים מקפחים ב[[חוזה אחיד|חוזים אחידים]] לפי [[חוק החוזים האחידים]], התשמ"ג - 1982. במסגרת זו מופיעים משפטני המחלקה ב[[בית הדין לחוזים אחידים]] ומכינים [[כתב התייצבות|כתבי התייצבות]] של היועץ המשפטי לממשלה, בתחום זה, בבית המשפט.

=== המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט פלילי ===
'''עו"ד [[עמית מררי]]; מכהנת עד מאי [[2025]]{{מקור|נושא=ישראל}}.'''
* המחלקה ל[[משפט פלילי]] אחראית על גיבוש מדיניות חקיקתית ומתן [[חוות דעת]] בתחום הפלילי הרחב. המחלקה בוחנת [[הצעת חוק|הצעות חוק]], של [[ממשלת ישראל|הממשלה]] ושל [[הכנסת]], אשר יש בהן רכיב פלילי – [[עבירה]], [[ענישה]], סמכויות [[חקירה פלילית|חקירה]] ו[[חיפוש ותפיסה|חיפוש]] וכיוצא באלה – כדי לוודא שהן תואמות עקרונות כלליים של הדין הפלילי ועקרונות חוקתיים כמו הזכות לכבוד, לחירות ולשוויון.
* במסגרת התחום הפלילי הרחב שבו עוסקת המחלקה היא אחראית בין היתר על נושאים בולטים אלה: [[דיני העונשין]] המהותיים – כללי [[אחריות פלילית|האחריות הפלילית]], דרכי ענישה ושחרור מ[[מאסר]]; [[סדר דין פלילי]] ו[[דיני הראיות|דיני ראיות]], לרבות זכויות [[נפגע עבירה|נפגעי עבירה]] והתאמת דרכי חקירה ל[[אנשים עם מוגבלות]] ול[[ילדות|ילדים]]; סמכויות חיפוש; [[רישום פלילי|המרשם הפלילי]].
* המחלקה אף אחראית על סוגיות של הדין הפלילי שהן בעלות היבטים [[בין-לאומי]]ים כגון [[הסכם הסגרה|הסגרה]], עזרה משפטית בין מדינות, התאמת החקיקה הישראלית לדרישת [[אמנה בינלאומית|אמנות בין־לאומיות]] שיש להן השלכות פליליות ואף בחינת הצורך בתיקוני חקיקה נוכח כינונו של [[בית הדין הפלילי הבינלאומי|בית הדין הבין־לאומי הפלילי]] ב[[האג]]. בנושאים אלה המחלקה עובדת בקשר הדוק עם המחלקה הבין־לאומית בפרקליטות המדינה ועם היחידה להסכמים בין־לאומיים במחלקת ייעוץ וחקיקה.
* עוד בין תפקידי המחלקה סוגיות מיוחדות כגון [[סחר בבני אדם]], [[עבירת מין|עבריינות מין]], [[סמים|סמים מסוכנים]], איסור על [[הלבנת הון]], פשיעה מאורגנת, עבירות [[טרור]] ו[[אלימות במשפחה]].

=== המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט כלכלי ===
'''עו"ד [[מאיר לוין (עו"ד)|מאיר לוין]]; מכהן עד דצמבר 2024.'''
* המחלקה למשפט כלכלי מתמחה בנושאי [[משפט מסחרי]], דיני [[רגולציה]], וכן בהיבטים הכלכליים של [[משפט מנהלי|המשפט המינהלי]] ו[[המשפט החוקתי של מדינת ישראל|המשפט החוקתי]].
* עורכי הדין במחלקה מלווים מבחינה משפטית את גיבוש המדיניות הממשלתית הנוגעת לתהליכים הכלכלים המרכזיים במשק, ובכלל זה [[חוק התקציב]] ו[[חוק ההסדרים]], [[רפורמה|רפורמות מבניות]] והליכי [[הפרטה]], פתיחת שווקים לתחרות, אסדרת הפעילות של גופים כלכלים והפיקוח עליהם.
* בנוסף, המחלקה מעניקה לווי משפטי שוטף, מסייעת ליועץ המשפטי לממשלה בתפקידו כפרשן המוסמך של הדין עבור הגופים הממשלתיים, ובכלל כך מעניקה חוות דעת והנחיות למשרדי הממשלה הכלכלים ומייעצת להם, במיוחד במהלך עבודת החקיקה.
* העבודה במחלקה כוללת הופעה בישיבות ממשלה, בוועדות השרים ובוועדות הכנסת.
* המחלקה עובדת מול [[משרד האוצר]] (בין היתר: [[אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון|אגף שוק ההון]], [[רשות המיסים בישראל|רשות המיסים]], [[רשות החברות הממשלתיות]] ו[[רשות ניירות ערך]]), [[משרד האנרגיה|משרד התשתיות הלאומיות]] (בין היתר: [[רשות החשמל|רשות לשירותים ציבוריים חשמל]] ו[[הרשות הממשלתית למים ולביוב|רשות המים]]), [[משרד התחבורה והבטיחות בדרכים]] (ובכלל זה [[רשות התעופה האזרחית]] ו[[רשות הספנות והנמלים]]), [[משרד התקשורת]] (ובכלל זה [[הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו|הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו]] ו[[המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין]]), [[רשות השידור]], [[משרד הכלכלה והתעשייה|משרד התמ"ת]] ([[רשות ההגבלים העסקיים|רשות להגבלים עסקיים]], [[מכון התקנים הישראלי|מכון התקנים]]), [[המשרד להגנת הסביבה]] ו[[משרד התרבות והספורט|משרד התרבות]].
* בנוסף, המחלקה אחראית לייזום, טיפול וליווי של חקיקה בנושאים כלכליים ופיסקאליים אשר בתחומי המומחיות ואחריות [[משרד המשפטים]] כגון [[דיני תאגידים]] - [[חברה (תאגיד)|חברות]], [[שותפות|שותפויות]], [[עמותה|עמותות]], [[אגודה שיתופית|אגודות שיתופיות]]; [[דיני חדלות פרעון]] – [[פשיטת רגל]], [[פירוק חברות]] ושיקום חברות; וכן [[הוצאה לפועל]] ו[[חשבונאות|ראיית חשבון]].

=== המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט בין-לאומי ===
'''ד"ר [[גיל-עד נועם]]; מכהן עד יולי 2028.'''
* מחלקת ייעוץ וחקיקה ([[משפט בינלאומי פומבי|משפט בין-לאומי]]) הוקמה בשנת 2000. תכלית המחלקה היא להעמיד לרשות [[משרדי הממשלה]] השונים וגופי המדינה ייעוץ משפטי בנושא המשפט הבין־לאומי והשלכותיו על המדינה, כריתת הסכמים בין־לאומיים וייצוג בתביעות בין־לאומיות.
* בין היתר מתפקידי המחלקה לייעץ באופן שוטף בנושאים בין־לאומיים, להשתתף במשאים ומתנים לכריתת הסכמים בין־לאומיים, לייעץ לגבי ההשלכות המשפטיות הנוגעות להסכמים הן במישור הפנימי והן במישור המשפט הבין־לאומי, לסייע בגיבוש מדיניות אחידה של גורמים המיצגים את המדינה בנושאים שונים, ולדאוג לתיאום בנושא בין המשרדים השונים ובהתחשבות במדיניות מושכלת. המחלקה אחראית גם להבטיח כי במסגרת הסכמים בין־לאומיים המדינה לא תוכפף לשיפוט זר או לשיפוט בין־לאומי, אלא לאחר שקילת כל הנסיבות.
* מאוישת על ידי מומחים למשפט בין־לאומי, משא ומתן בין־לאומי, והופעה בתביעות בין־לאומיות. היחידה ממוקמת במחלקת ייעוץ וחקיקה, וכפופה ליועץ המשפטי לממשלה ולמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין-לאומי). בנוסף לתפקידיה בתחום הייעוץ והחקיקה, למחלקה גם תפקידים פרקליטותיים. המחלקה אחראית להעמיד ייצוג למדינה בפני בתי דין זרים, [[בוררות בינלאומית|גופי בוררויות בין־לאומיים]] גופי גישור בין־לאומיים, או כל פורום בין־לאומי אחר.

==ראו גם==
*[[היועץ המשפטי לכנסת]]

==לקריאה נוספת==
*{{המשפט החוקתי|ב|פרק 18 - היועץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית}}. {{ULI|006601392}}
* {{קישור אם קיים|יחיאל גוטמן}}, '''טלטלה בשב"כ: היועץ המשפטי נגד הממשלה''', הוצאת ידיעות אחרונות, 1995. {{ULI|003915273}}
* [[דינה זילבר]], '''בשם החוק: היועץ המשפטי לממשלה והפרשות שטלטלו את המדינה''', [[הוצאת דביר]], תשע"ג 2012. {{ULI|010773445}}
* [[טליה ששון]], "היועץ המשפטי לממשלה - פקיד או מנהיג?", בתוך: רפאל כהן-אלמגור, אורי ארבל-גנץ, [[אסא כשר]] (עורכים), '''אחריות ציבורית בישראל''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] ו[[המרכז לאתיקה בירושלים]], 2012. {{כותר|97376326|293.0.6}}. {{ULI|010703720}}
* {{הסמכות המינהלית|ד|פרק 63: היועץ המשפטי לממשלה, עמ' 2401–2428}}. {{ULI|023951258}}
* {{קישור אם קיים|ורד דשא}}, '''מערכת המשפט בישראל''', [[נבו הוצאה לאור]], 2019, שער שמיני: היועץ המשפטי לממשלה, עמ' 477–516. {{ULI|022220923}}
* [[דני קורן|דן קורן]] ויחיאל (חיליק) גוטמן, '''ממשלות ישראל לדורותיהן: החלטות חכמות והחלטות מטופשות''', [[ידיעות ספרים]], 2017, עמודים 88–96
* [[יהודה וינשטיין]], '''היועץ''', ידיעות ספרים, 2022.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=היועץ המשפטי לממשלה}}
* [https://www.gov.il/he/departments/units/attorney_general_of_israel/ היועצת המשפטית לממשלה] באתר משרד המשפטים.
* {{הקלטה}} [[יצחק זמיר]], [https://glz.co.il/גלצ/תוכניות/האוניברסיטה-המשודרת-שופטים-ומשפטים/משרת-היועץ-המשפטי-לממשלה-עם-השופט-בדימוס-יצחק-זמיר משרת היועץ המשפטי לממשלה], הרצאה באתר [[האוניברסיטה המשודרת]] של [[גלי צה"ל]], אוקטובר 2017
* [http://www.news1.co.il/uploadFiles/167354762554169.pdf דו"ח ועדת שמגר], באתר [[חדשות מחלקה ראשונה]]
* {{הארץ||סיקור התוכנית לפיצול תפקיד היועץ|1.1290514|31 בדצמבר 2008}}
* {{המכון הישראלי לדמוקרטיה|גיא לוריא|היועץ הטוב: אמות מידה להערכת היועץ המשפטי לממשלה|books/2460|יולי 2015}}
* {{המשפט|[[מרים בן-פורת]]|יחסי הגומלין בין מבקר המדינה לבין היועץ המשפטי לממשלה|726|כרך י"ד, בעמ' 149–173}}
* {{מממ|ליאור בן-דוד|היועץ המשפטי לממשלה: סמכויות ייעוץ, ייצוג ותביעה כללית - סקירה משווה|m01701|14 בפברואר 2007}}{{קישור שבור|17.5.2020}}
* {{הארץ|עופר אדרת|כך היועצים המשפטיים לממשלה עיצבו את הדמוקרטיה בישראל|1.7193579|3 במאי 2019}}
* {{המכון הישראלי לדמוקרטיה|גיא לוריא|שומר הסף של שלטון החוק|28621|15 בספטמבר 2019}}
* אהרן גרבר [https://www.taulawreview.sites.tau.ac.il/44gerber "הייתה או לא הייתה" האם תיתכן "הלכה" שמעניקה ליועץ המשפטי לממשלה מונופול על הייצוג] פורום עיוני משפט מ"ד 2020
* {{TheMarker|עידו באום|לצפצף על היועמ"שית? המסמך שחושף: לא הייתה כוונה שתהיה "רק יועצת"|00000191-a6ad-dd1e-adb5-aeef9f3d0000|1 בספטמבר 2024}}

ביקורת על התפקיד והצעות לתיקונו:
* {{המכון הישראלי לדמוקרטיה|[[גד ברזילי]] ודוד נחמיאס|היועץ המשפטי לממשלה: סמכות ואחריות|books/4891|1997}}
* {{ynet|גד ברזילי|היועץ המשפטי: אדון או עבד?|3565735|9 ביולי 2008}}
* {{ynet|גד ברזילי|איך ממנים יועץ משפטי ונשארים בחיים|3809146|23 בנובמבר 2009}}
* {{המכון הישראלי לדמוקרטיה|גד ברזילי|היועץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית - פיצול מוסדי?|books/4896|2010}}
* {{nrg|אמנון רובינשטיין|פרשת רפול חיה וקיימת|623/552|18 באוגוסט 2007|1|1}}, על הצורך בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
* הכנסת, [http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=183057 הצעת חוק התובע הכללי]
* [https://web.archive.org/web/20170417155747/http://185.6.64.65:5300/אירועים/פורום-השולחן-העגול/סמכויות-היועץ-המשפטי-לממשלה/ פורום שולחן עגול: סמכויות היועץ המשפטי לממשלה], באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]].
* {{גלובס|חן מענית|שלטון החוק אינו שלטון הייעוץ המשפטי; היועץ לא מחליט במקום הנבחרים|1001157445|26 באוקטובר 2016}}
*{{שקוף|אסף נתיב|אחת ולתמיד - כל הסוגיות שהופכות את היועץ המשפטי לממשלה למשרה המסובכת ביותר בישראל|9028|30 ביוני 2019}}
* [https://27da482dm48c5mf5k1jt0w2p-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2017/10/נייר-יועמש-2017-סופי.pdf היועץ המשפטי והממשלה: ניתוח והמלצות], באתר [[פורום קהלת]], תשעח, 2017
* {{הארץ|יצחק זמיר|מי רוצה פיצול ומדוע|1.10235871|24 בספטמבר 2021}}
* אהרן גרבר [https://lawforum.org.il/garber-ag/ "המניעה המשפטית" של היועץ המשפטי לממשלה ביקורת והערכה] בלוג רשות הרבים (2021)

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{היועצים המשפטיים לממשלה}}
{{משנים ליועץ המשפטי לממשלה}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:היועץ המשפטי לממשלה|*]]
[[קטגוריה:משרד המשפטים|יועץ המשפטי לממשלה]]
[[קטגוריה:ישראל: מינהל ציבורי|יועץ המשפטי לממשלה]]