הצגת המקור של הדף "המערכה בין המלחמות"

__NOTOC__{{סכסוך צבאי
| שם = המב"ם
| שם בשפת המקור = המערכה שבין המלחמות
| תמונה = F-35I - Air Force Fly By on Tel Aviv Beach 2019 IMG 3714.JPG
| כיתוב = [[מטוס קרב רב-משימתי]] חמקן [[F-35I אדיר]] רשם תקיפות בכורה עולמיות במב"ם
| סוג העימות = מערכה
| קרב/מלחמה = מלחמה
| קרב לפני = [[מלחמת לבנון השנייה]]
| קרב אחרי = [[מלחמת חרבות ברזל]]
| מקום = [[המזרח התיכון]]
| צד ראשון = {{דגל|ישראל||+}}
| צד שני = {{דגל|איראן||+}}
| כוח ראשון = *{{סמל|המוסד||+}}
*{{סמל|צה"ל||+}}
**{{סמל|אגף המודיעין||+}}
**{{סמל|חיל האוויר||+}}
**{{סמל|חיל הים||+}}
**{{סמל|עוצבת קלע דוד||+}}
| כוח שני = *{{סמל|משמרות המהפכה האסלאמית||+}}
**{{דגל|חזבאללה}} [[חזבאללה]]
**{{דגל|חות'ים||+}}
**{{דגל|אל-חשד א-שעבי||+}}
**{{דגל|חמאס||+}}
**{{דגל|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני||+}}
*{{דגל|צבא סוריה}} [[צבא סוריה]]
}}

'''המערכה בין המלחמות''' או '''מב"ם''' היא שמה של ה[[מערכה (צבא)|מערכה]] שניהלה [[מדינת ישראל]] ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]]{{הערה|[[אבי בניהו]], [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=EE&0r9VQ=EMIGF קולם של הנשיא והרמטכ"ל חייב להישמע בדיון הציבורי על השוויון בנטל], [[סופהשבוע]], {{כ}} 18.02.2014.}} באמצעות [[צה"ל]] ו[[קהילת המודיעין הישראלית|קהילת המודיעין]] נגד התעצמות מדינות אויב ובהן [[איראן]] ו[[סוריה]], ו[[ארגון טרור|ארגוני טרור]] דוגמת [[חזבאללה]]{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|הערכה בישראל: חיזבאללה ינסה לפגוע בבכירים|1.2254264|26 בפברואר 2014}}.}} ו[[חמאס]] וכדי לסכל פעילות התקפית שלהם{{הערה|{{mako|עזרי עמרם|גלנט: "בן לאדן הוא התגלמות הרוע"|0a21cdbdf36bf21004|news-military/security|3 במאי 2011}}.}}, הכוללת מכלול פעולות חשאיות בחתימה נמוכה{{הערה|{{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|גנץ לתלמידים: הצבא מבצע עשרות פעולות חשאיות, גם בשבוע האחרון|1.2274757|19 במרץ 2014|מנויים=לא}}.}} ובהן [[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]], [[תקיפה אווירית|תקיפות אוויריות]] של [[חיל האוויר הישראלי]]{{הערה|{{ישראל היום|יואב לימור|ישראל השבוע – מוסף פוליטי|164251|19 במרץ 2014}}.}}, [[לוחמת סייבר]] ופעולות של [[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידות מיוחדות]] ולוחמי "[[המוסד]]"{{הערה|{{ישראל היום|יואב לימור|השנה הרביעית של בני גנץ|157957|14 בפברואר 2014}}.}}. שמה של מדיניות זו נגזר מכך שהיא מתנהלת בין ה[[מבצע צבאי|מבצעים הצבאיים]] הגלויים וה[[מלחמה|מלחמות]] שמנהלת ישראל כנגד אויביה{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|גנץ מתחיל את שנתו האחרונה בתפקיד בראש שקט|1.2244161|16 בפברואר 2014}}.}}. במערכה זו מקפידה ישראל על [[עמימות]] ועל יכולת הכחשה.

באוקטובר 2023, עם הצטרפות חזבאללה ל[[מלחמת חרבות ברזל]] הפכה המערכה, שבהמשך הצטרפה אליה איראן, ל[[מלחמה]] גלויה.

ה[[רמטכ"ל]] לשעבר, [[בני גנץ]], אמר על פעולות המב"ם כי:{{ציטוט|תוכן="אנחנו עוקבים אחרי תהליכי העברות האמל"ח בכל גזרות הלחימה. זה דבר שהוא מאוד לא טוב, זה דבר שהוא מאוד מאוד רגיש, ומעת לעת כשיש צורך דברים יכולים להתרחש."{{הערה|{{הארץ|[[עמוס הראל]], [[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]], [[ג'קי חורי]]|דיווח בלבנון: חיל האוויר תקף באזור הגבול עם סוריה|1.2253273|25 בפברואר 2014|מנויים=לא}}.}}}}

א', מפקד [[מערך המבצעים המיוחדים]] לשעבר, סיפר:
{{ציטוט|במערכה שבין המלחמות, שמתקיימת כל הזמן, אתה בעצם מנסה לדחות ככל האפשר את המלחמה עצמה{{הערה|{{מעריב אונליין|[[בן כספית]]|סודי ביותר: מפקד מערך המבצעים המיוחדים של צה"ל בראיון ראשון|news/military/Article-573485|4 בפברואר 2017}}.}}|מירכאות=כן}}

בין הפעולות המיוחסות לישראל נמנות: הריגתם של ה[[גנרל]] ה[[סוריה|סורי]] [[מוחמד סלימאן]]{{הערה|[[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2012]], עמודים 472–473.}}, [[עימאד מורנייה]]{{הערה|[[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2012]], עמודים 438–441.}}, [[סמיר קונטאר]] המפקד הצבאי של [[חזבאללה]] ובנו{{הערה|[http://www.maariv.co.il/news/military/Article-460261 גורמים בלבנון: בנו של עימאד מורנייה חוסל בתקיפת צה"ל בסוריה], [[מעריב אונליין]], 18 בינואר 2015,{{ש}}{{ynet||דיווח בלבנון: בנו של עימאד מורנייה נהרג בסוריה|4616417|18 בינואר 2015}}.}}, ו[[מחמוד אל-מבחוח]]{{הערה|[[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2012]], עמודים 441–450.}}, בכיר ב[[חמאס]]; [[תקיפת הכור הגרעיני בסוריה]]{{הערה|[[עמוס הראל]] ואבי יששכרוף, '''קורי עכביש''', הוצאת "[[ידיעות ספרים|ידיעות אחרונות]]", [[2008]], עמודים 499–502.}}, [[התקיפה הישראלית בסודאן (2009)]] במהלך [[מבצע עופרת יצוקה]]{{הערה|{{הארץ|[[עמוס הראל]], ברק רביד, יוסי מלמן|מטוסי חיל האוויר תקפו בסודאן עשרות משאיות שהובילו אמצעי לחימה מאיראן לרצועת עזה|1.1252581|26 במרץ 2009}}.}}, [[תקיפות משלוחי הנשק האיראניים לחזבאללה בדמשק]], [[תקיפת שיירת הנשק הסורית במחוז ריף דמשק שבסוריה]], [[תקיפת שיירת הנשק הסורית לחזבאללה בבעלבכ]]{{הערה|גל פרל, [http://www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/sites/2/2014/03/אתגר-המלחמה-החשאית-גל-פרל-במעריב.pdf אתגר המלחמה החשאית], [[מעריב]], 11 מרץ 2014, כפי שהועלה באתר [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]].}}, [[תקיפות מתקני נשק כימי בסוריה]] ו[[הפעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית]]{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|מלחמת הצללים בין ירושלים וטהראן|1.1569154|18 בנובמבר 2011}}.}}. חלק בולט בפעילות זו הוא [[סכסוך ישראל-איראן-חזבאללה בסוריה]], במסגרתו תוקפת ישראל כוחות ותשתיות של [[משמרות המהפכה האסלאמית]] ו[[חזבאללה]] ב[[סוריה]] על מנת למנוע התבססות איראנית בסוריה וחימוש חזבאללה ב[[טיל]]ים מדויקים ונשק שובר שוויון.

באוגוסט 2017 סיפר [[מפקד חיל האוויר]], [[אמיר אשל]], שבמהלך [[מלחמת האזרחים בסוריה]] ערך החיל [[ישראל במלחמת האזרחים בסוריה#תקיפות ישראליות בסוריה|תקיפות רבות]] של מטרות בשטח [[סוריה]] ושיירות נשק ל[[חזבאללה]]{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|מפקד חיל האוויר היוצא: ישראל תקפה כמאה פעם שיירות נשק לחיזבאללה בחמש שנים|1.4362752|16 באוגוסט 2017}}}}. במרץ 2018 סיפר ה[[רמטכ"ל]], [[גדי איזנקוט]], שבתקופת כהונתו ערך צה"ל יותר מאלף פעולות מעבר לגבולות ישראל.

ישראל נמנעה מליטול אחריות למרבית הפעולות הללו, אף שלא היה ספק באשר לחלקה בהן. אישור של ישראל ניתן במקרים שמעורבותה נחשפה, למשל עקב הפלת מטוס ישראלי ב[[העימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן (פברואר 2018)|עימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן]] ב-[[10 בפברואר]] [[2018]] ו[[מבצע בית הקלפים]] ב-[[10 במאי]] [[2018]], שבא בתגובה לירי [[רקטת קרקע-קרקע|רקטות קרקע-קרקע]] של [[משמרות המהפכה האסלאמית]] מ[[סוריה]] לשטח ישראל. החל מ-2019 [[המערכה הימית בין ישראל לאיראן|מנהלות ישראל ואיראן מערכה בים]].

לפי ההערכות, בין [[ינואר]] [[2013]] ל[[אוקטובר]] [[2021]] נהרגו כ-631 [[חייל]]ים, פעילים [[צבא]]יים ופעילי [[טרור]] של [[סוריה]], [[איראן]], [[חזבאללה]] ותומכיהם בפעילות צבאית המיוחסת ל[[ישראל]]{{הערה|שם=אבדות-אוקטובר-2021|[https://www.msn.com/en-us/news/world/israel-s-war-between-wars-campaign-in-syria-most-precise-operation-report/ar-AARDIRM?ocid=entnewsntp Israel's war-between-wars campaign in Syria most precise operation - report], כתבה מאת ה[[ג'רוזלם פוסט]] דרך [[msn]], נבדק ב-28 בדצמבר 2021.}}.

בלילה שבין 13 ל-14 במאי 2022 תקפו מטוסי חיל האוויר יעדים בעיר [[מציאף]] שבמערב סוריה. במהלך התקיפה הופעלה נגד מטוסי ה-[[F16]] באופן תקדימי סוללת טילי [[S-300]] על ידי צבא [[רוסיה]], על רקע המתיחות בין ישראל לרוסיה עקב [[הפלישה הרוסית לאוקראינה]], והביקורת שספגה רוסיה מישראל אודותיה<ref>{{ערוץ7||דיווח: רוסיה ירתה על מטוסי חיל האוויר בסוריה|549977|16 במאי 2022}}</ref>.

בין השנים 2018–2022 בוצעו סה"כ כ-145 תקיפות אוויריות בסוריה, המיוחסות לישראל. ממוצע של כ-3 תקיפות אוויריות בחודש. לפי ניתוח המכון למחקרי ביטחון לאומי, בשנת 2022 נצפתה עלייה בתעוזה הישראלית בסוריה עם התעצמות תקיפות יעדי המשטר הסורי, בדגש על תקיפת שדות התעופה הבינלאומיים בדמשק ובחלב<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inss.org.il/he/publication/war-between-the-wars-syria/|הכותב=עדן כדורי|כותרת=המב"ם בסוריה: תמונת מצב ומגמות עיקריות|אתר=www.inss.org.il|מידע נוסף=פרסום מיוחד, המכון למחקרי ביטחון לאומי|תאריך=26 בפברואר 2023}}</ref>.

חרף מערכה זו הצליח חזבאללה להצטייד ב[[טיל נ"מ|טילי נ"מ]], ב[[טיל נ"ט|טילי נ"ט]] וב[[כטב"ם|כטב"מים]], ואלה שימשו אותו ב[[החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל|חזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל]] לגרימת אבדות ונזק לישראל.

== ראו גם ==
* [[סכסוך ישראל–איראן–חזבאללה בסוריה]]
* [[סכסוך ישראל-איראן-חזבאללה בעיראק]]
*[[המערכה הימית בין ישראל לאיראן]]

==לקריאה נוספת==
* [[יועז הנדל]] ויעקב כץ, '''ישראל נגד איראן, מלחמת הצללים''', בהוצאת [[כנרת זמורה-ביתן]], [[2011]].
* [[יוסי מלמן]] ודן רביב, '''מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2012]].

== קישורים חיצוניים ==
* Itamar Lifshitz & Erez Seri-Levy. (2022). Israel’s inter-war campaigns doctrine: From opportunism to principle. ''Journal of Strategic Studies.'' DOI: [[doi:10.1080/01402390.2022.2104254|10.1080/01402390.2022.2104254]]
* {{אתר צה"ל||גיליון 15: ביטחון שוטף חלק א'|43055|1 במרץ 2018}}
* {{אתר צה"ל||גיליון 19 : בטחון שוטף חלק ב'|44157|1 בפברואר 2019}}
* {{אתר צה"ל||גיליון 22-23: מב"ם וביטחון שוטף חלק ג'|44686|31 בינואר 2022}}
* [[עמוס ידלין]], [https://web.archive.org/web/20131113125057/http://heb.inss.org.il/index.aspx?id=4354&articleid=174 אתגר ההתמודדות עם התעצמות ובניין הכוח של האויב: המקרה של נשק מתקדם לחזבאללה], אתר [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]], "מבט על", גיליון 401, 6 בפברואר 2013.
* {{nrg|עמיר רפפורט|תקופת בין המלחמות|433/288|1 בפברואר 2013|1|2}}.
* [[עמוס ידלין]], [https://web.archive.org/web/20131113121611/http://heb.inss.org.il/index.aspx?id=4354&articleid=187 עשר נקודות למחשבה לאחר התקיפה בדמשק], אתר [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]], "מבט על", גיליון 424, 9 במאי 2013.
* {{נענע10|[[אלון בן דוד]]|"ניקובים בכרטיסייה": פעולות המודיעין של צה"ל במערכה בין המלחמות|1042697|7 במרץ 2014||news}}.
* {{mako|שי לוי|הזרוע הארוכה החדשה של צה"ל: הכירו את מפקדת העומק|e6ff8392c4b5431017|pzm-magazine|20 בדצמבר 2011}}.
* גל פרל, [http://www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/sites/2/2014/03/אתגר-המלחמה-החשאית-גל-פרל-במעריב.pdf אתגר המלחמה החשאית], [[מעריב]], 11 מרץ 2014, כפי שהועלה באתר [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]].
* {{מערכות|שי שבתאי|תפיסת המערכה שבין המלחמות|5/113135|445 (אוקטובר 2011), עמ' 24-27}}
* {{ynet|[[רון בן ישי]]|למב"מ חוקים משלה|4500826|19 במרץ 2014}}.
* {{ynet|אלכס פישמן|סוגר את המחברת האדומה|5440433|3 בינואר 2019}}
* {{בין הקטבים|[[ניצן אלון]] ודנה פרייזלר־סווירי|"ריצת מרתון ותקיעת מקלות בגלגלי האויב": המערכות שבין המלחמות בצה"ל (המב"ם)|jjmj2fdt/אלון-פרייזלר|22, אוקטובר 2019, עמ' 13–31}}
* {{מערכות1|סא"ל רועי|ממב"ם למערכה רב־זירתית רציפה|489-ינואר-2021|2021|ממב-ם-למערכה-רב-זירתית-רציפה}}
* {{mako|ניר דבורי|חמש שנים למב"ם – המערכה שבין המערכות: ישראל פוגעת ביכולות האויב מבלי להצית מלחמה. בינתיים מדובר בהצלחה|eb60c767b49de71026|news-military/2022_q1|10 בפברואר 2022}}
* {{מעריב אונליין|בן כספית|מפקד חיל האוויר לשעבר: "הטענה שמערכת הביטחון מנעה תקיפה באיראן היא מופרכת"|news/military/Article-947131|23 בספטמבר 2022}}
* {{אתר צה"ל|דנה פרייזלר – סווירי היא חוקרת במרכז דדו.|המב"ם כביטוי לתחרות האסטרטגית האזורית בין ישראל לאיראן - פרייזלר–סווירי|43149|5 באוקטובר 2021}}
* {{אתר צה"ל|סא"ל (מיל') רווה גלילי הוא רע"ן פיתוח ידע מערכתי במרכז דדו לשעבר.|אנחנו במלחמה?! - המב"ם כמלחמת מנע נגד איראן ו"צבאות הטרור"- סא"ל (מיל') גלילי|43146|4 באוקטובר 2021}}
* דודי סימן טוב ודוד שטרנברג, [https://www.idf.il/אתרי-יחידות/מרכז-דדו/גיליון-37-הלוחמות-החדשות/המב-ם-והשתנות-דרך-המלחמה-של-צה-ל-סא-ל-מיל-דוד-דודי-סימן-טוב-ו-אל-מ-מיל-דוד-דודי-שטרנברג/ המב"ם והשתנות "דרך המלחמה" של צה"ל], [[בין הקטבים]], גיליון 37, {{כ}} אפריל [[2022]].
* {{mako|ספיר ליפקין|"האיראנים ממשיכים לנסות ותמיד יש טעויות": הסודות של המלחמה החשאית שמנהלת ישראל עם טילים מדויקים ומודיעין טקטי|128b01b0f476781027|news-n12_magazine/2023_q2|11 באפריל 2023}}
* {{אתר צה"ל|דנה פרייזלר־סווירי, חוקרת במרכז דדו.|המעבר מהמב"ם למלחמת "חרבות ברזל" – דנה פרייזלר־סווירי|194642|1 במאי 2024}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}{{הסכסוך האיראני-ישראלי}}
[[קטגוריה:פיקוד ושליטה]]
[[קטגוריה:אסטרטגיה]]
[[קטגוריה:טקטיקה צבאית]]
[[קטגוריה:ישראל: צבא וביטחון]]