המתקפה על שגרירות יפן בכווית (1974)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המתקפה על שגרירות יפן בכווית
תאריך 1974 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום שגרירות יפן בכווית סיטי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג משבר בני ערובה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ב-6 בפברואר 1974, השתלטו מחבלים פלסטינים על שגרירות יפן בעיר כווית, בירת כווית, ולקחו את השגריר ועשרה עובדים כבני ערובה. המניע של המחבלים היה לתמוך באנשי הצבא האדום היפני ובמחבלים פלסטינים, שהחזיקו בני ערובה במעבורת סינגפורית בתקרית לאג'ו. בני הערובה שוחררו, והמחבלים הורשו לטוס לעדן, בירת תימן.

החטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני הצהריים ב-6 בפברואר 1974, מספר לא ידוע של מחבלים פלסטינים שהזדהו כחברי החזית העממית לשחרור פלסטין כבשו את שגרירות יפן בכווית. הם לקחו את שגריר יפן בכווית וכמה מחברי הצוות שלו כבני ערובה. המניע של החמושים היה לתמוך באנשי הצבא האדום היפני ומחבלים פלסטינים אחרים שהחזיקו בני ערובה במעבורת סינגפורית בתקרית לאג'ו. בשיתוף עם קבוצה שלישית המכונה "בני השטחים הערביים הכבושים", קבוצות אלו לקחו אחריות[1] לתקרית לג'ו ודרשו מממשלת יפן לשלוח מטוס לסינגפור. לאחר מכן, המטוס היה אמור לאסוף את האנשים האחראים לתקרית לג'ו, שגם החזיקו בני ערובה במעבורת שנחטפה, לכווית. ממשלת יפן פנתה למחרת ביום חמישי, 7 בפברואר, לממשלת כווית כדי שיוכלו להנחית מטוס מיוחד עם המחבלים מלאג'ו. ממשלת כווית סירבה. זו הייתה הפעם הראשונה שמחבלים פלסטינים תקפו בכווית, אף על פי שמשפחת המלוכה הכוויתית, בראשות השייח סבח אלסלים אל-סבח (אנ'), מימנה את תנועת ההתנגדות הפלסטינית. כווית שימשה בעבר נקודת קצה קבועה לחטיפת מטוסים פלסטיניים.

למחרת, ביום חמישי 7 בפברואר, ממשלת יפן נכנעה לדרישות המחבלים וסיפקה מטוס למבצעי תקרית לג'ו. המחבלים שחררו את בני הערובה ללא פגע והוטסו לתימן יחד עם מבצעי תקרית לאג'ו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Guerrillas in Kuwait Seize Tokyo Envoy and Embassy Staff". The New York Times. 7 בפברואר 1974. {{cite news}}: (עזרה)