הנרי נלסון אוניל
| לידה |
17 בינואר 1817 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
13 במרץ 1880 (בגיל 63) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| תקופת הפעילות |
1835–1870 (כ־35 שנים) |
  | |
הנרי נלסון אוניל (באנגלית: Henry Nelson O'Neil; 1817 – 1880) היה צייר ז'אנר היסטורי וסופר ויקטוריאני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנרי נלסון אוניל נולד בסנט פטרסבורג ב-7 בינואר 1817. הוא הגיע עם הוריו לאנגליה בגיל שש, שנת 1823.
הוא נכנס לאקדמיה לאמנות בסקוטלנד בשנת 1836, ואחרי שנתיים כבר הציג את היצירה הראשונה שלו בתערוכה.
חברו הטוב היה הצייר אלפרד אלמור, שאיתו נסע כמה שנים מאוחר יותר לאיטליה. שניהם הפכו לחברים בקבוצת הציירים "הקליקה".
ביולי 1865 ליווה אוניל את האוניה "גרייט איסטרן" במסעה להנחת כבל הטלגרף האטלנטי, בתקווה למצוא על סיפונה נושאים שמתאימים לציור. תקלה בהנחת הכבל מנעה את יכולתו לצייר. במהלך ההפלגה ערך ואייר חמישה גיליונות של "עלון הספינה", ובשובו לאנגליה פרסם דיווח על המשלחת במגזין אדינבורו של בלקווד. בשנת 1866 הוא ליווה שוב את משלחת הנחת הכבלים, והפיק חמישה פרסומים נוספים שהודפסו. בהמשך כתב תיאור הומוריסטי של המסע למגזין London Society.[1]
אוניל נפטר בקנזינגטון, לונדון ב-13 במרץ 1880, ונקבר בבית הקברות קנסל גרין, לונדון.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציוריו הידועים ביותר עסקו במרד ההודי הגדול. הציור "מזרחה", מאוגוסט 1857, מתאר את הכוחות הבריטיים היוצאים להודו לדכא את המרד. בציור השני, "השיבה הביתה" (1859), נראים הכוחות השבים לאנגליה.
ציורים פופולריים שלו תיארו את מותם של המלחין מוצרט והצייר רפאל. הם מתוארים ברגעיהם האחרונים מוקפים עם אמנותם: מוצרט, הגוסס מאזין לזמרים שמבצעים חלק מהרקוויאם שלו. ואילו ברגעים האחרונים של רפאל, הצייר מהרהר בדמותו הבלתי נראית של ישו.
אוניל היה חבר "הקליקה", קבוצת אמנים בשנות הארבעים של המאה ה-19, שבדומה לאחווה הפרה-רפאלית המאוחרת יותר, נפגשו באופן קבוע כדי לדון בביקורת הדדית על יצירות חבריה. שאר חברי הקליקה היו אוגוסטוס ביצה, אלפרד אלמור, ריצ'רד דאד, ויליאם פאוול פרית', ג'ון פיליפ, אדוארד מתיו וורד.[2]
מרבית חברי הקליקה התנגדו לאחווה הפרה-רפאלית, אך אוניל היה הכי עוקצני בגינויו את התנועה הזאת, ותקף אותם בציורים ובכתבים כאחד. [3] אלה כללו את הפנטזיה העתידנית שלו "בעוד אלפיים שנה"(1867), אשר מציגה את בריטניה בשנת 3867 כשממה קפואה שנחפרה על ידי ארכאולוג מניו זילנד. הארכאולוג חושף עדויות לשקיעת התרבות הבריטית במאה התשע-עשרה, ומאפשר לאוניל לבטא את השקפותיו הפוליטיות וניבא את ההשלכות הקשות של חוק הרפורמה 1867 – חוק שנתן זכות בחירה לכל הגברים באנגליה, כולל מעמד הביניים והפועלים, בניגוד למה שהיה קודם לכן – שרק בעלי נכסים ואצולה יכלו לבחור.[4]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
לפני ווטרלו -
מזרחה -
מותו של מוצרט -
משפטה של קתרינה מארגון -
השיבה הביתה מהודו
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ History of the Atlantic Cable & Submarine Telegraphy – Henry O'Neil, atlantic-cable.com
- ^ John Henry Newman, The Letters and Diaries of John Henry Newman, Vol. 9: Littlemore and the Parting of Friends: May 1842–October 1843, Oxford University Press, 2006-02-23, עמ' 734–740, ISBN 978-0-19-925458-3
- ^ Edward Walford, Representative Men in Literature, Science and Art, Bennett, 1868. (באנגלית)
- ^ satirical dialogues : henry o'neil : Free Download, Borrow, and Streaming, Internet Archive (באנגלית)