הצגת המקור של הדף "הסגנון הבין-לאומי"

{{סגנון אדריכלות
| תמונה = Place de Ville C.JPG
| כיתוב = מגדל משרדים C בפלאס דה ויל, מרכז העיר ב[[אוטווה]], [[אונטריו]]
| מפה =
| כיתוב מפה =
| אזור גאוגרפי = [[אירופה]], [[אמריקה הצפונית]], [[ישראל]]
| תקופה = 
| טווח תאריכים = שנות ה-20 – שנות ה-70 ב{{ה|מאה ה-20}}
| מבנים עיקריים = [[באוהאוס]] ב[[דסאו]], [[בניין סיגראם]] ב[[ניו יורק]]
| סגנון אדריכלות קודם =
| סגנון האדריכלות הבא = 
}}
[[קובץ:Weissenhof Oud 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתים ב[[שיכון וייסנהוף]]. אחת מאבני הדרך של הסגנון]]
[[קובץ:מייסור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית מלון]] במחוז [[קרנטקה]] שב[[הודו]], 11/08]]
'''הסגנון הבין-לאומי''' הוא אסכולה אמנותית פונקציונלית בתחומי ה[[אדריכלות]] וה[[עיצוב]], החל בסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20]] עד [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] של אותה מאה.

הסגנון הבין-לאומי הושפע רבות מאסכולת בית הספר ל[[עיצוב]] ו[[אדריכלות]] "[[באוהאוס]]" שפעל ב[[דסאו]] שב[[גרמניה]] ושרבים מתלמידיו ומרציו תכננו בסגנון הבין-לאומי. מסיבה זו, מכונה פעמים רבות הסגנון הבין-לאומי - "סגנון הבאוהאוס".

אבות הסגנון הבין-לאומי הם האדריכלים [[ולטר גרופיוס]], [[לודוויג מיס ון דר רוהה]] ו[[לה קורבוזיה]] (לה קורבוזיה אינו קשור לבית ספר הבאוהאוס). לספרו של [[אדולף לוס]], "אורנמנט ופשע" הייתה השפעה רבה על אדריכלים אלו ועל התפתחות הסגנון. כמו כן, רעיונותיו של לה קורבוזיה בדבר "הבית כמכונת מגורים" וגישתו הפונקציונליסטית והרעיונות המינימליסטיים של מיס תרמו גם הם להתפתחותו.

== עקרונות הסגנון ==
* תפיסה מודרניסטית - הסגנון הבין-לאומי הוא חלק [[מודרניזם|מהתרבות המודרניסטית]] שהתפתחה גם בתחום ה[[אמנות]], ה[[ספרות]] וכו'.
* ביטול ה[[עיטור (אמנות)|קישוטיות]] - על רקע משנתו של [[אדולף לוס]] האוסטרי במניפסט "עיטור ופשע".
* [[פונקציונליזם]] - "Form Follows Function"{{כ}}{{הערה|{{כ}}"Form Follows Function" - משפט שטבע האדריכל האמריקאי [[לואיס סאליבאן]] אשר הפך למוטו מרכזי באדריכלות המודרנית.}} - הצורה נובעת מהפונקציה, כלומר הצרכים התפקודיים של הבניין על חלקיו השונים קובעים את הצורה ולא להפך. אדולף לוס הושפע מאוד מסאליבן והוא מזכיר את ארצות הברית בחיוביות במניפסט שלו.
* השתחררות מה[[סימטריה]] - אין שום צורך בסימטריה כל עוד היא אינה נובעת מהפונקציה.
* אוניברסליות - הבניין בסגנון זה יתאים לכל מקום בעולם ויתאים לאנשים באשר הם, בלי קשר למקום ולעברו. מסיבה זו הוא נקרא "בין-לאומי".

== הסגנון הבין-לאומי באירופה==
כבר בשלהי [[המאה ה-19]] מספר אדריכלים באירופה החלו לפתח סגנונות בנייה חדשניים שהתאימו לצרכים החברתיים החדשים וניצלו את טכנולוגיות הבנייה החדשות שעיקרן [[בטון מזוין|הבטון המזוין]] וה[[פלדה]] שייצורה הפך זמין ומשוכלל יותר. סגנונות אלו התפתחו גם כפועל יוצא של ה[[עיור]] שנבע מ[[המהפכה התעשייתית]] במאה ה-19. בין אדריכלים אלו ניתן למנות את [[ויקטור הורטה]] ב[[בריסל]], [[אנטוני גאודי]] ב[[ברצלונה]], [[אוטו ואגנר]] ב[[וינה|ווינה]] ו[[צ'ארלס רני מקינטוש]] שפעל ב[[גלאזגו]].

הצורך החברתי והכלכלי שהיה באירופה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] היה רב עוד יותר והוא זה שהביא בשנות ה-20 להולדתו של הסגנון הבין-לאומי. הצורך לשכן מיליוני פועלים בשיכונים והצורך לבנות מהר ובזול ובכל מקום הביאו את האדריכלים לפיתוח סגנון זה. חלק גדול מהעיסוק של מפתחי הסגנון היה בשאלת השיכון של הפועלים הרבים שנהרו אל הערים הגדולות. הייתה זו למעשה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה האדריכלות התעסקה בבנייה של מגורים למעמד הנמוך.

בשנת [[1927]] נוסח לראשונה המניפסט של הסגנון הבין-לאומי בתערוכה שנערכה בגרמניה ביוזמתו של [[לודוויג מיס ון דר רוהה]]. בתערוכה הוצגו 15 מבנים שתוכננו במיוחד לאירוע על ידי האדריכלים הבולטים ביותר בזרם המודרניסטי. אותם עקרונות שהוצגו אומצו באופן רשמי בשנת [[1928]] על ידי [[CIAM]] - הקונגרס הבין-לאומי לאדריכלות מודרנית (Congres Internationaux d'Architecture Moderne).

== הסגנון הבין-לאומי בארצות הברית==
{{הפניה לערך מורחב|אדריכלות בארצות הברית}}
[[קובץ:Seagrambuilding.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בניין סיגראם]] ב[[ניו יורק]] תוכנן על ידי [[לודוויג מיס ון דר רוהה]] ו[[פיליפ ג'ונסון]]]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 19 413690929dc18afad2dbe2f63407f314.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תחנת הכוח חיפה|תחנת הכוח הראשונה של חיפה]] שהוקמה ב-1925. תוכננה בהשראת הסגנון הבין-לאומי לפי הצעות של [[אריך מנדלסון]] ו[[ריכרד קאופמן]]]]
[[קובץ:Angel house.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית אנגל]] ברוטשילד 84, שתוכנן בשנת 1933 על ידי האדריכל [[זאב רכטר]], מהווה דוגמה מובהקת לבית בסגנון הבין-לאומי בתל אביב]]
באופן דומה ובאותה תקופה התפתח הסגנון גם בערים הגדולות ב[[ארצות הברית]]. מחלוצי רעיון הפונקציונליזם והבנייה הנקייה ונטולת הקישוטים היה האדריכל [[לואיס סאליבן]] שפעל ב[[שיקגו]] בסוף המאה ה-19. סאליבן היה מי שטבע לראשונה את הביטוי "Form follows function" ("{{קישור שפה|אנגלית|Form follows function|הצורה נובעת מהתפקוד}}") שהשפיע רבות גם על האדריכל [[פרנק לויד רייט]]. רייט לעומת זאת בחר להתנגד לסגנון הבין-לאומי בטענה שהוא אינו מתאים את עצמו לסביבה בה הוא נבנה, בניגוד לסגנונו שלו ([[אדריכלות אורגנית]]) בו על הבניין להשתלב ברקע באופן מושלם.

אדריכלות הסגנון הבין-לאומי תפסה תאוצה בארצות הברית בעיקר לאחר הגירת אדריכלי הבאוהאוס אליה החל משנת [[1933]].

== הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל ==
{{הפניה לערך מורחב|הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל}}

הסגנון הבין-לאומי היה מקובל מאוד באדריכלות של [[ארץ ישראל]] של שנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. התפיסות החברתיות של סגנון זה יחד עם החיסכון הכלכלי שבו התאימו מאוד [[היישוב|לישוב היהודי]] בארץ. הסגנון עבר שינויים קלים שהתאימו אותו לבנייה בארץ, שינויים בעיקר בהתייחסות [[אקלים ארץ ישראל|לאקלים בארץ]]. הפתחים במבנים היו קטנים יותר, כמעט לא נעשה שימוש בקירות זכוכית והשימוש במרפסות היה רב יותר מאשר במבנים אירופאים.

בסוף שנות העשרים ותחילת שנות השלושים של המאה ה-20 הגיעו לישראל אדריכלים רבים מאירופה שהתחנכו על עקרונות הבאוהאוס או הושפעו מהרעיונות האדריכליים החדשים באירופה. תנופת הבנייה בארץ בתקופה זו ורוח בניין הארץ הביאו את האדריכלים הללו לממש בארץ ישראל את הרעיונות בשלל צורות ומקומות, הן בתחום האדריכלות, הן בתחום העיצוב והן בתחום התכנון העירוני בו בלט במיוחד האדריכל היהודי [[ריכרד קאופמן]].

בעיקר במהלך [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] וכן גם במהלך [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] אך במידה הולכת ופוחתת, נבנו ברחבי הארץ עשרות אלפי מבנים בסגנון הבין-לאומי.

מבנים אלו נבנו בעיקר ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] שקלטה עלייה גדולה מאוד מגרמניה והתפתחה פלאים בתקופה זו, אך גם בערים נוספות ובקיבוצים רבים. הבנייה בסגנון הבין-לאומי בתל אביב זיכתה אותה בכינוי "[[העיר הלבנה]]" ולימים אף במעמד של [[אתר מורשת עולמית]]. ב[[ירושלים]] התבלט הסגנון בשכונת [[רחביה]] וב[[חיפה]] בשכונת [[הדר הכרמל]] אך מבנים בודדים בסגנון (שאינם חלק משכונה שנבנתה כולה בסגנון הבין-לאומי) ניתן למצוא כמעט בכל עיר עברית שנבנתה בתקופת היישוב ובקיבוצים רבים בכל רחבי ישראל.

===העיר הלבנה===
{{הפניה לערך מורחב|העיר הלבנה}}
העיר הלבנה הוא כינוי רווח לכמה מאזוריה הישנים של [[תל אביב]], בהם שוכנים למעלה מ-4,000 מבנים המשויכים לסגנון הבין-לאומי ב[[אדריכלות]] – הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה – ובולט בהם גם תכנונה של העיר כ[[עיר גנים]] שלה [[שדרות בתל אביב|שדרות]] ורחובות ירוקים. רוב מבני הסגנון הבין-לאומי הוקמו מ[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] ועד [[הקמת המדינה]], על ידי [[אדריכל]]ים יהודים שמוצא רובם מ[[גרמניה]]. עיקר מבני העיר הלבנה שוכנים בלב תל אביב, בין הרחובות [[רחוב אבן גבירול|אבן גבירול]] ו[[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] במזרח, רחובות [[רחוב אלנבי|אלנבי]] ו[[רחוב הרכבת|הרכבת]] בדרום, [[נחל הירקון]] בצפון ו[[הים התיכון|הים]] במערב. בשנת [[2003]] קבע [[אונסק"ו]] כי אזורי העיר הלבנה בתל אביב הם [[אתר מורשת עולמית]]. [[מהנדס עיר|מהנדס העיר]] בתקופת הקמתה של "העיר הלבנה" היה [[יעקב בן-סירה]], ויש הרואים בו בעל השפעה חשובה למעבר לסגנון הבין-לאומי.

==מאפייני הסגנון==
הסגנון השתנה מארץ לארץ והושפע מאדריכלים שונים שלא בהכרח למדו או לימדו בבית ספר הבאוהאוס (כגון [[לה קורבוזיה]] בצרפת, [[פרנק לויד רייט]] בארצות הברית, [[קונסטנטין מלניקוב]] ב[[ברית המועצות]], [[חריט ריטוולד]] בהולנד, אדולף לוס באוסטריה, [[אריך מנדלסון]] בגרמניה ורבים אחרים) אולם היו לו מספר מאפיינים עיקריים:
* העדפת הפונקציונליות על העיטוריות והנוי והעדר מוחלט של הדבקת קישוטים שאינם הכרחיים על הבניין. המבנה בסגנון הבינ"ל צריך היה להתאים לחלוטין ליעודו, פשוט לבניה, ולהימנע מכל סממן של עושר או גאוותנות. 
* מסת המבנה (צורתו הנפחית) הייתה מורכבת למדי, בשונה מהקופסאות המקושטות של [[אקלקטי|הסגנון האקלקטי]], ואפשרה לבניין לעמוד כ"אובייקט" במרכז המגרש, באופן שניתן להסתובב סביבו ולראות את כל חזיתותיו. המסה עצמה הורכבה בעיקר מנפחים גאומטריים פשוטים: קובייה, תיבה, גליל ולעיתים רחוקות יותר גם מנסרה משולשת. בישראל ניתן לראות הבדל בין האדריכלות בסגנון הבינ"ל שיצרה קבוצת האדריכלים הירושלמית (מנדלסון, קרקואר, קאופמן, ילין ואחרים) אשר הרבו לעסוק בקומפוזיציות נפחיות מורכבות, לבין האדריכלים שמרכז פעילותם היה בת"א (רכטר, שרון, כרמי, נויפלד, אברבוך ואחרים) שעסקו בכך הרבה פחות.
* הדגשה של הקווים האופקיים במרבית חלקי הבניין, במיוחד על ידי שימוש בחלונות סרט אופקיים, שנמשכו לעיתים מקצה אחד של החזית ועד הקצה השני. בישראל, השימוש בחלונות סרט היה פחות נפוץ ומקובל מאשר באירופה, ואת הדגשת האופקיות ביצעו בעיקר תוך שימוש במרפסות פתוחות. אדריכלי ארץ ישראל העדיפו מרפסות רחבות, ולעיתים גם מרפסות מתעגלות, כדי שהן תטלנה צל על הקירות החיצוניים של המבנה, וכך תמנענה את התחממותם של הקירות ושל החדרים הפנימיים. 
* אלמנט ייחודי לבנייה הארץ ישראלית: קירות "סינר" המצלים על המרפסות מפני השמש, ופתחי אוורור המאפשרים כניסת משבי רוח אל המרפסת.
* חלונות "מד חום" (אנכיים) בחדר המדרגות. חלונות אלה נוצרו בהשפעת האדריכלות הסובייטית של שנות העשרים שהעניקה כבוד דווקא לחלקים ה"משרתים" של הבניין, ובעיקר לחדרי המדרגות. שימוש זה בחלונות גדולים בחדרי המדרגות היווה מעין "מוטיב קישוטי" בבניני הסגנון הבין-לאומי, וניתן לראות הרבה מאוד [[יצירתיות]] ושונות בעיצובם. החלונות הללו מהווים, במרבית המבנים, שבירה של הזרימה האופקית והחדרה של מוטיב אנכי בודד.
* העדר סימטריה בין חלקי הבניין. הבניין אמור להיות פונקציונלי. אדריכלי הבאוהאוס האמינו כי הסימטריה משרתת את האדריכל ולא את המתגוררים במבנה.
* מאפייני אונייה - חלונות עגולים ומרפסות דמויות סיפון של אונייה. הסגנון הבין-לאומי נועד להתאים לכל חלקי כדור הארץ ולכל הערים בה. מאפיין האונייה הוא מאפיין המזוהה בכל העולם ולא מיוחס לעיר מסוימת או לתרבות מסוימת.
* בהתאם לרעיונותיו של [[לה קורבוזיה]] הוקמו בתים רבים מעל קומת עמודים, שאפשרה לחלל הפתוח לזרום לא רק סביב המבנה, אלא גם דרכו.
* רעיון נוסף של לה קורבוזיה שזכה לביטוי בולט באדריכלות הבין-לאומית היה הגג השטוח, המשמש לצרכים חברתיים. בישראל הרעיון הזה היה יותר סמלי מאשר שימושי, ולמרות בנייתם של גגונים או פרגולות על הגגות כמעט שלא נעשה שימוש אמיתי במשטחי הגגות.
* אלמנט אופייני מאוד לאדריכלות הבינ"ל הם גגוני הבטון הפשוטים מעל החלונות והמרפסות. בארץ ישראל השימוש בגגונים לבש, במבנים רבים, אופי קישוטי - והם הפכו עד מהרה להיות אלמנטים עיצוביים יותר מאשר שימושיים. במבנים לא מעטים בתל אביב ניתן לראות גגונים אנכיים, או גגונים שאין מתחתם חלון או פתח, ואפילו גגונים על חזיתות צפוניות, היכן שאין בכלל בעיה של קרינת שמש.

==ראו גם==
*[[אדריכלות מודרנית]]
*[[מטבח פרנקפורט]]
*[[אדריכלות ישראלית]]
*[[רגיונליזם ביקורתי]]
*[[הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל|הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל]]

==לקריאה נוספת==
* מיכאל לוין, '''עיר לבנה - אדריכלות הסגנון הבין-לאומי בישראל''', בהוצאת [[מוזיאון תל אביב]], 1984.
*[http://www.architecture.org.il/art_arch_telaviv.php תל אביב ותכנון מודרני, מאת אדר' נחום כהן.] Architecture.org.il

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:International style}}
*{{הרעיונות|international-style|סגנון בינלאומי}}
*[https://web.archive.org/web/20100904042135/http://www.white-city.co.il/english/index.htm White אתר העיר הלבנה של עיריית תל אביב]
* על [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/personalsites/Israel-Germany/Weimar-Republic/Pages/Bauhaus.aspx אדריכלות ב"סגנון הבין-לאומי" (באוהאוס) בארץ ישראל] באתר [[הספרייה הלאומית]]
* [http://www.whitecitycenter.com/ אתר מרכז העיר הלבנה white city center]
* {{xnet|[[מיכאל יעקובסון]]|מאה שנים לבאוהאוס: מדוע כולם חושבים שזה סגנון בנייה אדריכלי?|5449477|21 בינואר 2019}}
* {{הארץ|[[Associated Press|אי־פי]]|100 לתנועת הבאוהאוס עם מוזיאון חדש בגרמניה|1.7101028|9 באפריל 2019}}
* {{בריטניקה}}
* [https://www.haaretz.co.il/2019-09-04/ty-article-static-ext/0000017f-f1b4-df98-a5ff-f3bd40cc0000 מילון הבאוהאוס המלא], אסתר זנדברג, הארץ, 2019

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סגנונות באדריכלות|בינלאומי]]
[[קטגוריה:אדריכלות מודרנית]]
[[קטגוריה:הסגנון הבין-לאומי|*]]
[[קטגוריה:הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל|*]]