הסיים הגדול
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
הסיים הגדול, קרוי גם סיים ארבע השנים (בפולנית: Sejm Wielki או Sejm Czteroletni; בליטאית: Didysis seimas או Ketverių metų seimas) היה סיים (פרלמנט) של האיחוד הפולני-ליטאי שפעל בוורשה בין השנים 1788–1792. מטרתו הייתה להשיב את ריבונות האיחוד ולבצע רפורמות פוליטיות וכלכליות.
הסיים אפילו לא דן בטיוטת הברית עם רוסיה. הוא שאב את כוחו מהצבא ומהמועצה התמידית (9 בדצמבר 1788) ואז ביטל את המועצה עצמה (19 בינואר 1789). על ידי הארכת כהונתו לתקופה בלתי מוגבלת, הוא אילץ את רוסיה לסגת משטח הרפובליקה של פולין. פרוסיה, שמטרתה החשובה הייתה לבודד את פולין מרוסיה ולקבל בדרך זו עוד אדמות פולניות, נכנסה לברית עם פולין (29 במרץ 1790). חשבו על מלחמה משותפת נגד אוסטריה ועל התקוממות בגליציה. ב-20 באוקטובר 1788 אימצו נציגים בסיים בהתלהבות את צבא 100,000 החזקים, אך מאמץ המס, למרות גידול משמעותי בהכנסות, התגלה כקטן מדי, גם לנוכח הצניחה המאוחרת ל -65,000. מִכסָה. רפורמות פוליטיות בוצעו לאט לאט בגלל התנגדות החלק השמרני של הצירים, ללא כללי נוהל וללא ניהול גמיש.[1]
ההישג הגדול ביותר של הסיים היה אימוץ חוקת 3 במאי 1791, אשר לעיתים מתוארת כחוקה הלאומית הראשונה של אירופה המודרנית, והחוקה השנייה בעולם, לאחר חוקת ארצות הברית. חוקת פולין נועדה לתקן את הליקויים הפוליטיים המתמשכים באיחוד הפולני-ליטאי ובמערכת דמוקרטיית האצילים. החוקה הציגה שוויון פוליטי בין בני המעמד הנמוך לבני האצולה והעניקה לאיכרים את הגנת הפרלמנט.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Sejm Czteroletni 1788–92, Sejm Wielki, sztetl.org.pl
