חוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חוקה היא מסמך מחייב המגדיר את עקרונות היסוד של המשטר במדינה ואת זכויות אזרחיה.

חוקה נוצרת על ידי גוף מכונן וחייבת מהגדרתה לכלול את הוראות היסוד בדבר מבנה המשטר והשלטון, סמכויות החקיקה, צורת בחירת השלטון וכיוצא באלו. רוב החוקות עוסקות גם בנושא זכויות האדם הבסיסיות המובטחות לתושבי המדינה; אך חלק זה אינו הכרחי להגדרת החוקה ככזו (חוקת ארצות הברית, למשל, אינה עוסקת כלל בנושאים אלו; רק התיקונים שלה עוסקים בהן). יש מדינות המשלבות בחוקתן זכויות מיעוטים. בפדרציה ובקונפדרציה החוקה גם מסדירה את סמכויות השלטון המרכזי וסמכויות השלטון המקומי-מדינתי.

חוקה מתקבלת בדרך כלל במצבי משבר, למשל אחרי הפיכה צבאית או כשנוצר שינוי דרמטי במשטר.

במדינות דמוקרטיות נחשבת החוקה לאמנה חברתית בין תושבי המדינה, והממשלה יונקת את כוחה מהעם, תוך שכוח זה מוגבל על ידי זכויות האדם שנקבעו בחוקה.

החוקה המהווה מודל לחוקה של מדינות אחרות, היא חוקת ארצות הברית, משנת 1789. לאחריה נוצרו החוקה הפולנית ב-1791 והחוקה הצרפתית ב-1792.

ברוב מדינות העולם החוקה היא מסמך כתוב או אוסף של מסמכים המוגדרים כחוקה. בממלכה המאוחדת, החוקה היא אוסף של עקרונות, חלקם בלתי כתובים, שהתגבשו במשך השנים, וידועים בכינוי "מוסכמות חוקתיות". חלק קטן ממוסכמות חוקתיות אלו התגבשו ברבות השנים במסמכים שונים, כמו המגנה קרטה ומספר חוקים שחוקקו בידי הפרלמנט של בריטניה.

מאפייני החוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות המשפטית‏[1] מתוארים מאפייני חוקה אשר קיימים בכל אחת מהמודלים הקיימים לחוקות בעולם:

  1. עליונות- במקרה של התנגשות חוק או חוק משנה עם החוקה, יד החוקה על העליונה. הוראותיה של החוקה יתנו תוכן ורושם לחקיקה הראשית והמשנית. לרוב, אין תוקף לחוק העומד בסתירה לחוקה.
  2. נוקשות- קשה יותר לשנות חוקה מאשר לשנות חוק רגיל. יש כמה דרגות של נוקשות :
    • שריון מוחלט: לא ניתן בשום אופן לשנות סעיף מסוים בחוקה.
    • שריון יחסי: דרוש רוב מיוחד או פרוצדורה אחרת (דוגמה: חמש קריאות במקום שלוש) לשם שינוי סעיף בחוקה.
    • שריון זמני: למשך זמן מסוים הסעיף יהיה משוריין אולם לאחר מכן יהיה ניתן לשינוי.
  3. תוכני החוקה- תוכן החוקה קובע את כללי המשחק בחברה. החוקה כוללת סעיפים הנוגעים למבנה המשטר ולזכויות אדם.
  4. סגנון- החוקה בעלת סגנון תמציתי. היא עוסקת בעקרונות היסוד באופן אבסטרקטי מכאן שהיא קצרה ובעלת אמירות כלליות.

חוקה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוקה (ישראל)

בהתאם לאמור במגילת העצמאות, נבחרה הכנסת הראשונה כאספה מכוננת שהייתה אמורה לכונן חוקה למדינת ישראל. לאחר המאבק על החוקה שהתנהל בשנותיה הראשונות של המדינה, החליטה הכנסת ב-13 ביוני 1950 שלא לכונן חוקה מיידית, אלא לחוקק חוקי יסוד שיצטרפו לכדי חוקה בבוא הזמן - החלטה זו מכונה "פשרת הררי".

נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, קבע שחוקי היסוד הם בגדר חוקה למדינה, וזו הייתה הגישה המקובלת במשך כל כהונתו בתפקיד זה. עם המתנגדים לגישה זו נמנה עמיתו, שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גדעון ספיר, שלושה מודלים של חוקה, משפטים לז 349 (תשס"ז)