הצגת המקור של הדף "הפיגוע במעלות"

{{פיגוע טרור
| חלק מ = [[התבססות ארגוני טרור פלסטיניים בדרום לבנון]], [[פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים בשנות ה-70 של המאה ה-20]]
| תמונה = קובץ:Ma'alot massacre.jpg
| כיתוב = הפינוי מבית הספר במעלות בו בוצע הפיגוע
| תאריך = [[15 במאי]] [[1974]]
| מקום = [[מעלות-תרשיחא|מעלות]] [[קובץ:Maalot-logo.png|15px]]
| מניע = [[טרור פלסטיני]], [[אנטישמיות]]
| מטרה = [[יהודים]]
| נשק = רובים וחומרי נפץ
| מבצע = [[קובץ:Flag of the Democratic Front for the Liberation of Palestine.svg|20px]] [[החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין]]
| מספר מפגעים =
| מפה =
| הרוגים = 28
| פצועים = 68
}}
'''הפיגוע במעלות''' (קרוי גם '''אסון מעלות''' או '''טבח מעלות''') היה אירוע [[טרור פלסטיני]] שהתרחש ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] ב-[[15 במאי]] [[1974]] ([[כ"ג באייר]] [[תשל"ד]]). בתחילת האירוע [[רצח|נרצחה]] על ידי מחבלים נוסעת ברכב מסחרי, סמוך למושב [[צוריאל]], לאחר מכן נרצחו שלושה מתושבי המקום, ובהמשכו הפך האירוע ל[[פיגוע מיקוח]] שבו נלכדו כ[[בן ערובה|בני ערובה]] [[תלמיד]]ים מ[[צפת]] אשר לנו במעלות. במהלך ניסיון החילוץ נרצחו 22 מבני הערובה ועוד קודם לכן נהרג [[חייל צה"ל]] מירי של המחבלים. שלושת המחבלים נהרגו מאש כוחות [[צה"ל]]. 68 אזרחים וחיילים נפצעו.

פעולת המחבלים הפכה לאחד האירועים הטראומטיים בתולדות המדינה. במיוחד נחרת בזיכרון [[תמונת חילוץ הנערה באסון מעלות|תצלום שבו נראה אדם הנושא בזרועותיו את אחותו הפצועה]].{{הערה|{{וואלה|עדי חשמונאי|40 שנה לאסון מעלות: "המחבלים עמדו וקצרו את הילדים"|2743430|5 במאי 2014}}}} פעולת [[טרור]] זו, שנערכה בסמוך לפיגועים נוספים שבוצעו באותה עת, נחשבת לזרז שגרם להקמתם של [[המשמר האזרחי]] וה[[ימ"מ]].

==חדירת המחבלים==
בלילה שבין ראשון לשני, [[12 במאי|12]] ל-[[13 במאי]] [[1974]] [[חדירה (למתחם מוגן)|חדרה]] חוליה ובה שלושה מחבלים, חברי ארגון "[[החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין]]" ל[[ישראל]] מ[[לבנון]] באזור [[זרעית]].{{הערה|שם=רהט17|{{מעריב|מנחם רהט|בצפת ציפו לנס לשווא|19740517|80}}}}{{הערה|משה זונדר: סיירת מטכ"ל. הוצאת כתר, ירושלים 200, עמ' 106 - 122. תיאור הפיגוע להלן הוא על פי זונדר, אל אם כן צוין אחרת. זונדר מציין כי האירוע החל בין ראשון לשני ושיאו ביום שלישי, ואולם, 15/5 היה יום רביעי.}} בגבול לא הייתה [[גדר המערכת של ישראל|גדר מערכת]], והחדירה התבצעה ללא קושי. החדירה זוהתה על ידי סיור של [[משמר הגבול]] במהלך יום שני והוכרזה כוננות, אך המחבלים לא נמצאו.{{הערה|שם=רהט17}}{{הערה|שם=רהט15א}}

ביום שלישי בלילה נעו המחבלים לכיוון [[מעלות-תרשיחא|מעלות]] על [[כביש 89]], ליד המושב [[צוריאל]] (ממזרח למעלות) שם ארבו לרכב. בסביבות השעה 23:00 הם פתחו באש על רכב שהסיע פועלות מ[[קריית אתא]] ל[[פסוטה]], הרגו אחת מהן ופצעו אחרות. נהג הרכב, שנפצע גם הוא, המשיך בנסיעה לעבר מושב [[אלקוש]], שם דיווח על הירי.{{הערה|שם=רהט15א|{{מעריב|מנחם רהט|מחבלים תקפו הלילה טנדר פועלות בין מעלות-תרשיחא לצפת|19740515|3}}}} קב"ט היישוב, מוסא אבו עיון, התקשר ל[[משטרת ישראל]] בנקודה ב[[סאסא]]. ההודעה הועברה גם ל[[צה"ל]], והחלו סריקות אחר המחבלים, ללא הצלחה.

[[קובץ:בית משפחת כהן.jpg|ממוזער|שמאל|הבניין שבו נרצחו שלושה מבני משפחת כהן, בין העירייה לבין [[ישיבת מעלות|ישיבת ההסדר]]]]
ביום רביעי לפנות בוקר הגיעה חוליית המחבלים לפאתי מעלות. בשעה 3:30 דפקו חברי החוליה על דלת אחד הבתים בפאתי העיירה. הם נכנסו לדירת משפחת כהן{{הערה|{{לעד|37846|יוסף ז'וז'ו כהן}}}} בתואנה שהם שוטרים המחפשים מחבלים, ואז רצחו את בני הזוג, יוסף (ז'וז'ו) ופורטונה שהייתה בהיריון, וכן את בנם בן ה-4 משה ופצעו את בתם בת חמש. ילד נוסף, בן שנה וחצי, הוחבא על ידי אמו בעת כניסת המחבלים, וניצל. לאחר הרצח יצאו המחבלים מן הדירה. הם פגשו את יעקב קדוש בעת שהשכים את המתפללים לתפילת שחרית. דיברו איתו בשפה הערבית ולאחר מכן ירו בו ופצעו אותו. הוא עשה את עצמו כמת ולכן נשאר בחיים. המחבלים תכננו לארוב לתלמידים שיבואו בבוקר ללימודים, אולם בהגיעם לבית הספר, בית ספר "נתיב מאיר", גילו בה קבוצת תלמידים מצפת, שיצאו ביום שלישי בבוקר לטיול במסגרת פעילות ה[[גדנ"ע]]. משתתפי הטיול מנו 102 תלמידים ותלמידות, מכיתות ט'–י"א, של בית הספר התיכון הממלכתי דתי ב[[צפת]]{{הערה|כיום בית הספר [[אמי"ת]] צפת, הנקרא "יד לכ"ב", על שם הנרצחים.}} וליוו אותם כ-10 מורים. מובילי הטיול ביקשו וקיבלו אישור לקיים את הטיול כמתוכנן, למרות הכוננות. עם סיום יום הטיול הראשון הגיעו התלמידים לבית הספר "נתיב מאיר" במעלות, בו תכננו ללון בלילה.

===חטיפת התלמידים===
[[קובץ:Ma'alot massacre 1.jpg|ממוזער|216x216 פיקסלים|בית הספר "נתיב מאיר" במעלות בזמן האירוע]]
המחבלים הגיעו אל בית הספר "נתיב מאיר". ליד הכניסה לבית הספר חנתה מכונית של אחד המורים, ובה היה הנשק של מלווי הטיול. על פי נוהלי האבטחה באותם ימים אסור היה להכניס את הנשק למקום הלינה עצמו. המחבלים העירו את המורה שישן ברכב ודרשו ממנו לפתוח את המבנה. הם נכנסו לבסוף בשעה 4:00 לפנות בוקר לאחר שאחד המורים שהיו בתוך המבנה פתח את הדלת. המחבלים העירו את התלמידים והתלמידות, שישנו בשתי קומות, וריכזו את כולם במסדרון הקומה הראשונה.{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|מחבלים השתלטו על בית ספר|19740515|1}}}}

כמה מן התלמידים והמורים הצליחו לקפוץ מהחלון ולהימלט, עד שהמחבלים גילו את הבריחה. הם ירו על הבורחים וריכזו את התלמידים באחת הכיתות. כעת היו בידיהם 85 תלמידים ותלמידות, שתי חובשות ושני מורים. הם הניחו [[מטען חבלה|מטעני חבלה]] ו[[רימון יד|רימון]] בכיתה.

==== משא ומתן ובסופו חדירה ====
[[קובץ:Ma'alot massacre 5.jpg|ממוזער|שר הביטחון, משה דיין מתצפת על בית הספר "נתיב מאיר".]]
[[קובץ:Ma'alot massacre 3.jpg|ממוזער|חילוץ נערה מבית הספר "נתיב מאיר". בפינה הימנית: שר הביטחון, [[משה דיין]]]]
[[קובץ:Ma'alot massacre 4.jpg|ממוזער|שר הביטחון ומלוויו מתקדמים לכיוון בית הספר בזמן הפיגוע.]]
המחבלים שחררו את אחד התלמידים ועמו שלחו את דרישותיהם: שחרור 20 מחבריהם הכלואים ב[[ישראל]], ואיימו להרוג את בני הערובה. מועד פקיעת ה[[אולטימטום]] נקבע לשעה 18:00 באותו יום. בשעה 5:30 לפנות בוקר שחררו המחבלים את אחת ה[[חובש]]ות, נרקיס שטרן שמה, עם מסמכים נוספים. המחבלים דרשו את מעורבותם של [[שגריר]]י [[צרפת]] ו[[רומניה]] בישראל, שיתווכו בשחרור המחבלים.

מוקדם בבוקר כבר הגיעו למעלות כוחות צבא ראשונים. [[שר הביטחון]], [[משה דיין]], הגיע כבר ב-7:00 בבוקר, ועל פי הנחייתו הגיעה למקום כבר באותן שעות [[סיירת מטכ"ל]], בפיקוד [[סגן-אלוף]] [[גיורא זורע]]. דיין לא התכוון לקבל את דרישות המחבלים, והנחה להתיש אותם ב[[משא ומתן]] ממושך, כפי שנעשה בהצלחה בעת [[חטיפת מטוס סבנה]], כשנתיים לפני כן. המחבלים ניסו מצידם להפעיל לחץ [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] על ידי ירי באוויר ולתוך חדרי מדרגות ריקים, בעוד תלמידים עומדים בחלון.

בישיבה בשעה 11:45 החליטה [[ממשלת ישראל השש עשרה|הממשלה]], בראשות [[גולדה מאיר]], על קבלת דרישות המחבלים. אלו האחרונים הבינו שמטרת המשא ומתן היא להתיש אותם, וזכרו את הלקח מפרשת סבנה. הם דרשו להשמיע את החלטת הממשלה ברדיו, ועל פי הוראת ראש הממשלה שודרה ההחלטה בחדשות השעה 14:00, והתקבלה בשמחה על ידי המחבלים ובני הערובה. ואולם, למרות ההחלטה לא נעשה שום צעד מעשי לקראת מימושה. משה דיין לחץ לביצוע פעולה צבאית עוד מהבוקר, אך ה[[רמטכ"ל]], [[רב-אלוף]] [[מרדכי גור]], התנגד ותמך בהמשך המשא ומתן.

במקביל, הקיפו כוחות צבא את הבניין, ו[[צליפה|צלפים]] התמקמו בעמדות שמהן היו יכולים לירות על המחבלים. כוחות של סיירת מטכ"ל נערכו לביצוע הפריצה לבניין. המחבלים הבחינו בהיערכות ואף ירו מדי פעם על החיילים, ירי שממנו נהרג חייל אחד.{{הערה|1=שמו של החייל שנהרג הוא {{יזכור|96795|שמואל סלויאן זרה}}. אצל זונדר, עמ' 111, מצוין השם בטעות כזרח סילבן.}} המחבלים ירו גם על הצלפים בעמדות סביב המבנה.

במהלך היום המשיך הוויכוח בין שר הביטחון לרמטכ"ל על אפשרות ומועד הפעולה, כאשר דיין לוחץ על ביצוע הפעולה וגור מבקש להמשיך את המשא ומתן. דיין טען שהאיחור גורלי, שכן הזדמנויות טובות לביצוע הפריצה מוחמצות. בשעה 16:15 החליטה הממשלה להסמיך את דיין וגור לבצע את הפריצה; המתנגד היחיד מול 14 תומכים היה השר [[יוסף בורג]], מן ה[[מפד"ל]]. גור הורה שוב על עצירת הפעולה בשעה 16:33, בשל דיווח מוטעה על התקדמות במשא ומתן. לבסוף, ניתן האישור לפעולה בשעה 17:15.

==פעולת ההשתלטות והטבח בבני הערובה==
[[קובץ:הכיתה.jpg|ממוזער|הכיתה שבה רוכזו הילדים ושם גם נטבחו. היום משמשת כספרייה וכחדר הנצחה]]
האישור לפעולה ניתן על ידי הרמטכ"ל ל[[אלוף פיקוד הצפון]], [[רפאל איתן]], וזה הורה ל[[גיורא זורע]], מפקד סיירת מטכ"ל, להתחיל בפעולה. בין ה[[לוחם|לוחמים]] והמפקדים בכוח הסיירת נמנו [[עמירם לוין]], [[עוזי דיין]], צביקה לבנה ו[[מוקי בצר]]. בשעה 17:25 ירה צלף אל אחד המחבלים, אך החטיא ופצע אותו קלות בלבד במקום להרוג אותו. הפקודה להתחיל את הפריצה לא הייתה ברורה לגמרי, והלוחמים הופתעו מן הירייה, למרות הדריכות והכוננות. החוליות השונות הסתערו לתוך הבניין; כמה לוחמים נפצעו מירי של המחבל שעמד בראש גרם המדרגות. לוחם אחר השליך [[פצצת זרחן|רימון זרחן]] אל המחבל, ללא הוראות לעשות כך. העשן הרב שיצר הרימון מיסך את חדר המדרגות ואת הפנייה לקומה הראשונה, שבה הוחזקו בני הערובה. העשן בלבל את הלוחמים; במקום להסתער אל הכיתה שבה הוחזקו התלמידים טעה מפקד החוליה, עמירם לוין, ועלה קומה נוספת.

המחבלים הבינו מייד את המתרחש, ואחד מהם פתח בירי ובהשלכת רימונים על התלמידים שהיו מרוכזים בכיתה. התלמידים החלו לקפוץ החוצה דרך החלונות, כשהם פצועים. הכוח שעלה לקומה השנייה הבין את טעותו, ותוך 20 עד 50 שניות{{הערה|ראו ההערכות השונות אצל זונדר, עמ' 119.}} הגיע לכיתה, שם הרגו לוחמי החוליה בפיקוד צביקה ליבנה את המחבלים.{{הערה|1=[[משה זונדר]], "'''סיירת מטכ"ל'''", [[כתר ספרים]], [[2000]], אסון מעלות, עמוד 118.}}

במהלך הפריצה לבניין נהרגו 21 תלמידים מתוכם 17 תלמידות ו־4 תלמידים.{{הערה|1=לפירוט על התלמידות והתלמידים שנרצחו ראו הסקירה בפורום [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=183324&highlight=%E0%F1%E5%EF+%EE%F2%EC%E5%FA פרש]. ראו גם [https://laad.btl.gov.il/Web/He/TerrorVictims/Default.aspx?lastName=&firstName=&fatherName=&motherName=&place=&year=1974&month=&day=&region=מעלות&period= רשימת הנרצחים בפיגוע במעלות], באתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה.}} מספרן הרב של התלמידות שנהרגו נבע מסדר הישיבה בתוך הכיתה: התלמידים ישבו סביב הקירות, והתלמידות ישבו במרכז – וכך היו קרובות יותר למחבל שירה. תלמידה נוספת מתה מפצעיה כעבור 10 ימים.{{הערה|{{לעד|35403|יוכבד דיעי}}}} בין התלמידים שנרצחו היו גם אח ואחות. ייתכן שכמה מן ההרוגים היו מאש צה"ל, אך הדבר מעולם לא נבדק ביסודיות.{{הערה|על פי זונדר, חלק מן הקושי בוידוא העניין נובע מכך שגם המחבלים וגם חיילי סיירת מטכ"ל השתמשו ב[[רובה סער|רובי סער]] [[AK-47]] (קלשניקוב).}} כאמור, עוד קודם לכן רצחו המחבלים ארבעה אזרחים וחייל אחד, ולכן סיכום הנרצחים הישראלים בפיגוע היה 27 בני אדם.

בנוסף להרוגים, נפצעו 68 אזרחים וחיילים. [[אוריאל חפץ]], אזרח שסייע בחילוץ ונפצע, זכה ב[[צל"ש]];{{הערה|{{אתר הגבורה|4157|אוריאל חפץ}} ב[http://www.gvura.org/ אתר הגבורה]}} הוא מת מפצעיו בשנת 1978, ובכך עלה מספר החללים ל־28.

==לאחר הפיגוע==
[[קובץ:סלויאן זרה ומשפחת כהן.jpg|ממוזער|250px|לוח הנצחה למשפחת כהן ולחייל סלויאן זרה, שנפל בהסתערות על המחבלים, במבואה לספרייה]]
[[קובץ:האנדרטה בספרייה.jpg|ממוזער|האנדרטה בתוך הספרייה]]
למחרת הפיגוע, ב-16 במאי 1974, תקף [[חיל האוויר]] הישראלי בצורה נרחבת מטרות של ארגוני טרור בלבנון. על פי מקורות לבנוניים, 36 מטוסים מסוג [[מקדונל דאגלס F-4 פנטום|פנטום]] ו[[דאגלס A-4 סקייהוק|סקייהוק]] תקפו ארבעה אזורים ב[[דרום לבנון]], ובפעם הראשונה נתקפו מטרות גם באזור [[ביירות]]. על פי אותם מקורות, נהרגו 200 איש בתקיפות חיל האוויר הישראלי.{{הערה|{{מעריב|יעקב ארז (עיתונאי)|מטוסי חיל־האוויר ירדו בגלים על מפקדת המחבלים|19740517|24}}}}{{ש}}
לאחר הפיגוע ביצעה [[סיירת גולני]], בפיקוד [[מודי בן ש"ך]], [[פשיטה]] [[איגוף אנכי|מוסקת]] בכפר [[מג'דל זון]] ב[[לבנון]], שבמהלכה [[שבי|שבו]] את האדם שמביתו יצאו המחבלים לביצוע הפיגוע.{{הערה|1=[[אביחי בקר]], "'''בן ש"ך נתן גאז'''", [[הארץ]], {{כ}} 25.06.1998.}}

הפעולה במעלות נחשבת לאחד הכישלונות הגדולים של סיירת מטכ"ל. צה"ל בכלל, וסיירת מטכ"ל בפרט, השקיעו מאמץ רב בלימוד הכשלים בפעולה והלקחים העולים מהם. חלק מן הכשלים מוסברים בכך שלא הייתה תרגולת ברורה להתמודדות עם מצבים כאלה. מעבר לכך, הוחמצו אפשרויות לפריצה בשלב מוקדם יותר, שבה היו סיכויים טובים יותר להצלחה. נושא שחרור בני ערובה נלמד ארוכות, וגובשו נהלים ותרגולות רבים לפעולה מעין זו.

אחת המסקנות מאירוע זה הייתה להקים יחידה מיוחדת בתוך צה״ל שתהווה כלי משמעותי בלחימה במצב של בני ערובה – [[יחידת עוקץ]] אשר לוחמיה ייועדו לתפעול כלבי תקיפה על מנת להוות יתרון לכלל הכוח המבצע את הפעולה. לוחמי היחידה וכלביהם כבר הופעלו בשנה הראשונה להקמתה ב[[הפיגוע במלון סבוי|חילוץ בני הערובה ממלון סבוי]] ונחשפו לראשונה ב[[הפיגוע במשגב עם|פיגוע במשגב עם]]. בהמשך התרחבה היחידה וכיום נותנת מענה בכלל גזרות הלחימה השונות.

מעבר להפקת הלקחים בתוך צה"ל, הוחלט על הקמת יחידה מיוחדת ב[[משטרת ישראל]] לפעולה במצב של בני ערובה – ה[[ימ"מ]]. למרות התמחותה בפעולה מסוג זה, הופעלה היחידה לראשונה בפעולת חילוץ בני ערובה באירוע [[אוטובוס האמהות]] רק ב-[[7 במרץ]] [[1988]], 14 שנים מאוחר יותר. באותה תקופה הוקם גם [[המשמר האזרחי]], שנועד לתת לאזרחים כלים והכשרה כדי שיוכלו לסייע בביטחון הפנים. כלקח מהפיגוע הושקע מאמץ רב בחסימת [[גבול הצפון]], אם כי גם מאוחר יותר אירעו חדירות מגבול זה.

בעקבות היוודע דבר הפיגוע מעבר ל[[מסך הברזל]], ב-17 במאי 1974 התקיימה הפגנה של כ-50 יהודים אזרחי ברית המועצות (בהם [[נתן שרנסקי]] ו[[אלכסנדר לונץ]]) מול שגרירות לבנון במדינה. 27 מהם נעצרו. כמאה מסורבי עלייה חתמו על מכתבי מחאה נגד הפיגוע שנשלחו למנהיג ברית המועצות ברז'נייב ולמזכ"ל האו"ם.{{הערה|{{ישראל היום|אריאל בולשטיין|מחאה אמיצה:היהודים שהפגינו נגד לבנון בברה"מ|795349|27 באוגוסט 2020}}}}

בעקבות הפיגוע הוקמה [[ישיבת מעלות|ישיבת ההסדר בעיר]], מתוך רצון לחזק את תושביה ולפעול במקום בנושאים חברתיים במקביל ל[[לימוד תורה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1974/12/25/01/article/80?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1|הכותב=מנחם רהט|כותרת=תובעים לממש הבטחה ל"ישיבת הסדר" במעלות|אתר=מעריב|תאריך=25 בדצמבר 1974}}</ref>

ביקורת רבה נמתחה על המורים שנמלטו מן הבניין בתחילת האירוע והותירו את התלמידים לבדם בבניין.{{הערה|[http://imgur.com/a/tOsR2 כתבות מעיתונות בת אותו הזמן] מהעיתונים "על המשמר", "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"חותם"}} בסופו של דבר לא ננקטו כלפיהם צעדים משמעתיים.{{הערה|{{ynet|מאור בוכניק|38 שנים לאסון מעלות: "פצע שלא יימחק"|4229601|15 במאי 2012}}}}{{הערה|{{נענע10|מערכת|אורלי וגיא חוזרים עם תשובה - עונה 2: האמת מאחורי אסון מעלות|1047175|29 במרץ 2014||10tv}}}} בעקבות האירוע הוקם אגף הביטחון במשרד החינוך, שהחל להציב גם בימי שיגרה שמירה על בתי הספר וקבע מערכת של נהלים וכללים לאישור ולתיאום טיולים במערכת החינוך.

על שמם של הקורבנות נקראו 'שדרת ק"ם' (קדושי מעלות) ב[[רמת גן]], ורחוב כ״ב ילדי מעלות ב[[צפת]].
[[קובץ:PikiWiki Israel 34032 Maalot massacre victim aveneu (Sderot Kam) in Ram.JPG|ממוזער|שמאל|שדרת ק"ם (קדושי מעלות) ברמת גן]]

==ראו גם==
*[[הפיגוע בקריית שמונה (1974)]]
*[[תמונת חילוץ הנערה באסון מעלות]]

== לקריאה נוספת==
* [[מרדכי גור]], "'''ראש המטה הכללי'''", תל אביב: הצאת [[מערכות]] ו[[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], 1998, עמ' 46–56
* [[משה גבעתי (היסטוריון)|משה גבעתי]], "'''שלוש לידות בספטמבר'''", תל אביב: [[הוצאת מערכות]] ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תש"ן-1990, עמ' 93–96
* משה גבעתי, "'''הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל'''", חולון: הוצאת 'רעות', תשע"ג-2013, עמ' 253–257
* משה זונדר, "'''סיירת מטכ"ל'''", ירושלים: [[הוצאת כתר]], 2000, עמ' 106–122
* [[מוקי בצר]], '''לוחם חשאי - סיפורו של איש היחידות המיוחדות בצה"ל''', [[כתר הוצאה לאור]], 2015, עמ' 251–264.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Ma'alot massacre}}
* {{מעריב|[[מנחם רהט]]|מחבלים השתלטו על בית-ספר במעלות; רצחו 3 אנשים; מחזיקים כמאה ילדים; תובעים שיחרור 20 מחבלים תמורתם;|19740515|1}}
* {{מעריב|מנחם רהט|הלוויות 22 הרוגי מעלות ייערכו היום בצפת, מעלות וחצור; חלה הטבה במצב הפצועים|19740516|1}}
* {{מעריב||אלה נפלו בידי המרצחים במעלות|19740516|7}}
* {{דבר|יונה שמשי|20 נהרגו ו-70 נפצעו בהתקפה במעלות|19740516|1}}
* {{על המשמר|שמואל בנטוב|16 ילדים נהרגו ו-70 נפצעו בפעולה הרצחנית של מחבלים בביה״ס במעלות|19740516|2}}
* {{על המשמר||גולדה מאיר: נעשה כל מה שביכולתנו לקצץ הידיים שרוצות לפגוע בילדינו|19740516|9}}
* יחזקאל המאירי, [http://imgur.com/a/YwbZZ שרה מדר: גיבורת היום במעלות, בין קורבנות המחבלים], [[ידיעות אחרונות]], 21 במאי 1974
* [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=183324&highlight=%E0%F1%E5%EF+%EE%F2%EC%E5%FA סקירה נרחבת על הטבח באתר פרש]
* {{ynet|אחיה ראב"ד|במעלות שמעתי את מלאך המוות (כתבה במלאת 30 שנה לטבח)|2916033|13 במאי 2004}}
* {{ynet|שרון רופא-אופיר|"אבו מאזן אחראי לטבח מעלות - לא אתן לו לבקר בצפת": ריאיון עם ישי מימון ראש עירית צפת ומניצולי הטבח|3029403|7 בינואר 2005}}
* {{נענע10|מערכת|אורלי וגיא חוזרים עם תשובה - עונה 2: האמת מאחורי אסון מעלות|1047175|29 במרץ 2014||10tv}}{{קישור שבור|22 ביולי 2021}}
* {{וואלה|עדי חשמונאי|40 שנה לאסון מעלות: "המחבלים עמדו וקצרו את הילדים"|2743430|5 במאי 2014}}
* {{מעריב אונליין|אילנה שטוטלנד|ניצולת הטבח במעלות: "המחבל עמד מעלי וריסס, הסיפור היה מחדל גדול"|news/military/Article-600031|21 בספטמבר 2017}}
* {{הספרנים|אודי אדרי|טרור במעלות בתמונות|maalot|מאי 2019}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=uayEV-Q-eDU כאבן המוטלת לבריכת מים], אסון מעלות - [[סרט דוקומנטרי]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{גולדה מאיר}}
{{פיגועי טרור בולטים נגד ישראלים בשנות ה-70 של המאה ה-20}}
[[קטגוריה:הפיגוע במעלות|*]]
[[קטגוריה:מעשי טבח בישראל|מעלות]]
[[קטגוריה:צה"ל: היסטוריה]]
[[קטגוריה:צפת: היסטוריה]]
[[קטגוריה:פיגועי טרור בישראל ב-1974|מעלות]]
[[קטגוריה:פעולות סיירת מטכ"ל]]
[[קטגוריה:מבצעי צה"ל ללחימה בטרור]]
[[קטגוריה:פיגועי מיקוח נגד ישראלים|מעלות]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בבית הקברות בצפת]]
[[קטגוריה:מעלות-תרשיחא: אירועים]]
[[קטגוריה:התקפות על בתי ספר בישראל]]
[[קטגוריה:רצח קטינים בישראל על רקע לאומני]]
[[קטגוריה:החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין]]
[[קטגוריה:פיגועי חדירה ליישוב|מעלות]]
[[קטגוריה:פיגועי אש"ף שיצאו מלבנון]]
[[קטגוריה:ישראל: היסטוריה]]
[[קטגוריה:ישראל: היסטוריה צבאית]]
[[קטגוריה:הגליל: פיגועים]]
[[קטגוריה:פיגועים שבהם נרצחו בני משפחה]]
[[קטגוריה:מעשי טבח ביהודים]]
[[קטגוריה:הרג חטופים, שבויים, ובני ערובה]]
[[קטגוריה:מבצעים לחילוץ בני ערובה ישראלים|מעלות]]
[[קטגוריה:ישראל: פיגועים שיצאו מלבנון]]