הקומה השלוש עשרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקומה השלוש עשרה
The Thirteenth Floor
מבוסס על Simulacron-3 עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי ג'וזף רוסנק עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי רולנד אמריך עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ג'וזף רוסנק עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה הנרי ב. ריצ'רדסון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים קרייג בירקו
אלמי ברוקס
טיה טקסדה
אליסון לוהמן
Hadda Brooks
בראד ויליאם האנק
Ernie Lively
Will Wallace
ריף הוטון
Janet MacLachlan
וינסנט ד'אונופריו
גרטשן מול
ליאון ריפי
דניס הייסברט
שירי אפלבי
ארמין מילר-שטאל
Johnny Crawford עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה הארלד קלוסר עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום בדיגו פון שולצמדורף עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Centropolis Entertainment עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי קולומביה, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 16 באפריל 1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 100 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מדע בדיוני, נאו-נואר, סרט בלשי, סרט פנטזיה, סרט דיסטופי, סייברפאנק, סרט מותחן, סרט מבוסס יצירה ספרותית, מלודרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו thirteenthfloor
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הקומה השלוש עשרה (אנגלית: The Thirteenth Floor) הוא סרט קולנוע שהופץ בגרמניה ובארצות הברית ב-28 במאי 1999. את הסרט ביים ג'וזף רוסק, ומשחקים בו קרייג ביירקו, גרטשן מול, ווינסנט ד'אונופריו. הסרט מבוסס על הספר Simulacron-3 (אנ') של דניאל פ. גלוי (אנ') והוא רימייק למיני-סדרה הגרמנית Welt am Draht (גר') של ריינר ורנר פאסבינדר משנת 1973.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט עוסקת במכונת מציאות מדומה מתקדמת, המאפשרת לבקר בלוס אנג'לס של שנת 1937. בתהליך ההתחברות למכונה, תודעתה של דמות ("יחידה", בלשון הסרט) מן העולם המדומה (שכולן בעלות מודעות עצמית) נלקחת ממנה על ידי המשתמש, ולאחר סיום השימוש בדמות, היא איננה זוכרת דבר, לרבות כיצד הגיעה למקום כלשהו בו נעזבה.

יוצר המיזם, הנון פולר, מגלה כי עולמו "האמיתי", הוא למעשה עולם מדומה נוסף, ומשאיר על כך הודעה במכונה לשותפו, דאגלס הול, מתוך חשש שינסו להשתיקו. אולם, לאחר שהוא משאיר את ההודעה בידי הברמן במועדון שבו הוא נמצא, פותח הברמן, אשטון, את המעטפה.

כאשר הוא מתנתק מן המכונה, הולך פולר לבר בעיר, ומתקשר לדאגלס על מנת להשאיר לו הודעה, אולם קוטע את דבריו באמצע, ויוצא מן הבר עם אדם שהגיע לשם.

למחרת, מתעורר דאגלס בדירתו, ותוך שהוא שומע את הודעות המזכירה האלקטרונית, הוא מגלה טיפות דם בכיור, וחולצה מוכתמת בדם בסל הכביסה. לאחר מכן, הוא מתוחקר על ידי הבלש מקביין, החושד בו כי הוא זה שרצח את פולר. דאגלס מכחיש את הדברים, אולם מגלה כי יותר ויותר סימנים (כמו הברמן שזוכר אותו מליל הדקירה, ולוחיות הרישוי של מכוניתו, שצולמו בזירה באותו ערב) מצביעים על כך שהוא הרוצח.

הוא נדהם לא פחות לגלות כי לפולר ישנה בת, ג'יין, ואף חש כי הוא מכיר אותה ממקום כלשהו. על כן, הוא מחליט לנסות ולחפש במכונה את ההודעה שהשאיר פולר, ומתחבר לדמות שנוצרה עבורו, ג'ון פרגוסון העובד בבנק. הוא מגלה כי פולר ניצל את המכונה על מנת להתרועע עם בחורות.

לאחר שהוא איננו מצליח לגלות את ההודעה, הוא מנסה לגרום לדמות בה השתמש פולר, מר גרירסון, להיזכר בכך. המאמץ נושא פרי, והוא מגלה כי אשטון הוא זה המחזיק במכתב. אשטון מגלה לו את תוכנו של המכתב, ודאגלס מתפלא מדוע שפולר יספר לו על מגבלות ההדמיה הידועות לו מכבר. איש המחשבים, ויטני, מצליח לשלוף את דאגלס מן המכונה, בזמן שאשטון (שנוצר בדמותו), מנסה להטביע את דאגלס. דאגלס מבין, לאחר שהוא מגלה כי ג'יין אינה אלא עובדת סופר בשם נטשה מולינרו, כי למעשה - ג'יין היא המשתמשת של נטשה, כשם שהוא השתמש בג'ון פרגוסון, ופולר בגרירסון. הוא נוסע, על פי הכתוב במכתב, למקום מרוחק, ומגלה את מגבלות ההדמיה שהכיר - בעולמו שלו. בהמשך הסרט, מתגלה כי אם נהרג אדם בהדמיה, התודעה שעמה הוחלף נותרת בדמותו ה'אמיתית', ובאופן זה מגלה דאגלס גם את העולם האמיתי, בו נוצרה ההדמיה של עולמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]