הקלאסיקה של השירים

הקלאסיקה של השירים (סינית מסורתית: 詩經, סינית מפושטת: 诗经, פין-יין: shī jīng), מוכרת גם בשמות "שְׁה גִ'ינְג", "ספר השירים", ובמקורות הסיניים גם פשוט בשם "השירים". הוא האוסף העתיק ביותר של שירה סינית הידוע. הוא מכיל 305 שירים המתוארכים לתקופה שבין השנים 1100-600 לפנה"ס. הקלאסיקה של השירים היא אחת מחמש הקלאסיקות אשר המסורת מייחסת לקונפוציוס, ולפיכך זכתה להיות מושא לימוד ושינון בקרב מלומדי סין ומזרח אסיה באלפיים השנים האחרונות. החל משושלת צ'ינג, שימשו החרוזים בה גם לשחזור הפונולוגיה של השפה הסינית העתיקה.

השיר הראשון מן "הקלאסיקה של השירים" בכתב ידו של הקיסר צ'יינלונג, עם ציור נלווה

שם היצירה

אזכורים מוקדמים מתייחסים ליצירה תור "שלוש מאות השירים", כמספר סמלי. "השירים" נחשבו קלאסיקה במובן הקאנוני רק החל משושלת האן אשר אימצה רשמית את הקונפוציאניזם כעיקרון מנחה לחברה הסינית. הסימן המשמש בשם הספר הפך מאוחר יותר למושג הכללי לשירה, ומכאן תרגומו כ"שירים" בעברית.

תוכן

הקלאסיקה של השירה מכילה את השירה הסינית העתיקה ביותר שאומתה כרונולוגית. רוב השירים מתוארכים לתקופת שושלת ג'ואו המערבית (1046-771 לפנה"ס). ישנו גם מקטע של חמישה שירים בסוף הספר המתיימרים להיות שירים פולחניים של שושלת שאנג כפי שהועברו על ידי צאצאיהם במדינת סונְג, אולם מקובל לתארך אותו לזמנים מאוחרים יחסית. על פי החוקר גֶ'נְג שׂוֵ'אן מהאן המזרחית, היצירה המאוחרת ביותר בקלאסיקה של השירים היא השיר "חורשת הגזעים" תחת "השירים של צֶ'ן", אשר מתוארכת לסביבות 700 לפנה"ס, באמצע תקופת האביבים והסתוים.

הקלאסיקה של השירים מתחלקת לשישה חלקים:

שם	פין-יין	מספר השירים	משמעות השם	תיארוך לפנה"ס על פי בקסטר ודובסון
國風	Guó fēng	160	שירי המדינות	מאה 7–8
小雅	Xiǎo yǎ	74	המזמורים הקטנים	מאה 8–9
大雅	Dà yǎ	31	המזמורים הגדולים	מאה 9–10
周頌	Zhōu sòng	31	הלל לג'וֹאוּ	מאה 10–11
魯頌	Lǔ sòng	4	הלל ללוּ	מאה 7
商頌	Shāng sòng	5	הלל לשָׁאנְג	מאה 7

ניתן לחלק את הקלאסיקה של השירים לשני חלקים עיקריים: "שירי המדינות" והמזמורים ושירי ההלל. "שירי המדינות" הם שירים קצרים יותר, בשפה פשוטה, ועל פי רוב הם שירי עם עתיקים שמתעדים את קולותיהם של פשוטי העם. בדרך כלל הם עוסקים באהבה ובחיזור, בגעגועים לאהוב שרחק, בחיילים או במסע, בחקלאות ובעבודות הבית, ולעיתים אף מביעים סאטירה פוליטית ומחאה. ומולם, המזמורים ושירי ההלל הם בדרך כלל שירי פולחן או קורבן ארוכים יותר, רובם במבנה של נאום שבח או המנון בשבחם של האבות המייסדים של שושלת ג'וֹאוּ. המזמורים וההמנונות כוללים גם שירים ששימשו בטקסי הפולחן ממש, ושירים ששימשו את האצולה במשתים ובהתכנסויות הטקסיות.

הדְזְווֹ גְ'ווָאן מתעד כמה שברי מזמורים אשר לא נכנסו אל הקלאסיקה של השירים.

תרגומים

חשיבות הספר הביאה לכך שמבחר משיריו תורגם לשפות רבות, וכך גם הספר במלואו. ידועים מספר תרגומים מלאים לאנגלית (Legge 1871, Jennings 1891, Waley 1937, Karlgren 1950, Pound 1954, Xu 2015), צרפתית (Couvreur 1892, Granet 1929), יפנית (Takada 1966, Mekada 1991) וסינית מודרנית (Cheng 1985).

תרגומים לעברית

ידועים שישה תרגומים לעברית של שירים מן הספר. המספר המובא בסוף כל שורה בסוגריים להלן הוא מספר השיר בגרסת מאו המקובלת כיום, וסידור השירים כאן הוא אל פיו ולא על פי הסידור בספר המתורגם. ברוב מוחלט של התרגומים לא מצוין שם השיר המקורי בסינית, והזיהוי כאן הוא על פי תוכן התרגום.

• שלושה שירים מן הקלאסיקה תורגמו בידי יוסף ליכטנבום בספריו "גבעות עולם" (הוצאת אחיאסף, תש"ה (1944-1945).) ו"ביתן-החרסינה: משירי סין" (מרחביה: ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1943). תרגום השירים נעשה על פי בטגה, קלבונד ווילהלם, אשר כתבו בגרמנית. אלו השירים:

1. החיל היגע
2. 女曰雞鳴 נקמה (82) - עיבוד חופשי מאוד, מבוסס על הבית הראשון בלבד.
3. 無將大車 עצה (206) - עיבוד חופשי מאוד.

• חמישה שירים מן הקלאסיקה תורגמו בידי אהרון שבתאי בספרו "שירי אהבה סיניים" (הוצאת תמוז, 1981.), לא ברור מאיזו שפה, ורוב שמות השירים אינם קשורים לשם הסיני:

1. 伯兮 מזרחה (62) - עיבוד חופשי מאוד של השיר המקורי.
2. 叔于田 אין איש בסמטתנו (77)
3. 風雨 קרא התרנגול (90)
4. 出其東門 אהובתי גלימת לבן לה (93)
5. 東方之日 שמש במזרח (99)

• שבעה שירים מן הקלאסיקה תורגמו מהמקור הסיני הקדום בידי דן דאור בפרק הראשון בספר "108 שירים מן הקלאסיקה הסינית" (הוצאת חרגול, 2002, ISBN 965-7120-13-6), רובם ללא החריזה. אחד מהם זמין ברשת:

1. 關雎 קריאת השלך (1)
2. 柏舟 סירה מעץ ברוש (26)
3. 褰裳 להרים את החצאית (87)
4. 碩鼠 חולדות שמנות (113)
5. 東山 הרי המזרח (156)
6. 何草不黃 אֵיזֶה עֵשֶׂב לֹא מַצְהִיב (234)
7. 有瞽 יש עוורים (280)

• שישה שירים מן הקלאסיקה תורגמו מהמקור הסיני הקדום בידי דן דאור בפרק הראשון בספר "משתה לאדם בודד" (הוצאת חרגול, 2010, ISBN 978-965-13-2150-4), רובם ללא החריזה. רוב התרגומים מן הקלאסיקה של השירים הם חלקיים, אם כי בספר לא מצוין על כך דבר:

1. 山有扶蘇 בהר יש שיח קורנית (84)
2. 伐木 חוטבי העצים (165) - תרגום של השליש האמצעי של השיר בלבד.
3. 魚麗 הרבה דברים (170)
4. 無羊 מי אמר (190) - תרגום של הרבע הראשון של השיר בלבד.
5. 鴛鴦 ברווזים וברווזות במעופם (216) - תרגום של החצי הראשון של השיר בלבד.
6. 韓奕 ואנשי הנסיך שמחים (261) - תרגום של השישית השלישית של השיר בלבד.

• 16 שירים תורגמו מאנגלית בידי חיים תדמון בספר "הלבנה והרוח - מבחר מן הקלאסיקה הסינית" (הוצאת דחק לספרות טובה, 2016, מסת"ב 965-7120-13-6). זהו תרגום של השירים שמספרם 1-9, 24-27, 33 מן הספר Anthology of Chinese literature מאת Cyril Birch. השירים תורגמו במקור מסינית לאנגלית, חלקם בידי ארתור ויילי וחלקם בידי עזרא פאונד. השירים בספר ממוספרים ללא כותרת, והכותרת שניתנה כאן כדי להקל בזיהוי היא זו שנובעת מהתרגום העברי בספר:

1. 摽有梅 ‏2, פלום פלום נושרים השזיפים (20)
2. 野有死麕 ‏5, צבי מת מוטל שם במישור (23)
3. 柏舟 ‏24, סירת הברושים (26)
4. 靜女 ‏7, בנות החן (42)
5. 君子于役 ‏9, הוא הלך למלחמה (66)
6. 兔爰 ‏25, חשאי הארנב בהילוכו (70)
7. 將仲子 ‏8, בבקשה ממך ג'ונג דזה (76)
8. 大叔于田 ‏27, שו יוצא לשדה (78)
9. 野有蔓草 ‏4, במישור בלב ערבות העשב (94)
10. 山有樞 ‏11, בוקיצה קוצנית על ההר (115)
11. 小戎 ‏26, השרד (128)
12. 宛丘 ‏6, התל החלול (136)
13. 素冠 ‏3, כובע פשוט (147)
14. 無將大車 ‏33, אל תתלוה למרכבה הגדולה (206)
15. 何草不黃 ‏10, צהובים הם הפרחים (234)
16. 生民 ‏1, לידת בני האדם (245)

• ארבעה מן השירים תורגמו מהמקור הסיני הקדום בידי עופר ולדמן בשנים 2014-2019, על בסיס החריזה והמשקל העתיקים, כולם זמינים ברשת:

1. 關雎 ציפורי המים משמיעות "גְווָאן" (1)
2. 葛覃 פרושות הקודזו (2)
3. 桃夭 רעננות האפרסק (6)
4. 溱洧 גֶ'ן ווֵיי (95)

התחזות לתרגום

בשנת 1990 פורסם הספר "נהר האהבה - שירי אהבה סיניים" (הוצאת איכות) שם נכתב שהמתרגם הוא דרור גרין, ועל אחד השירים בספר הופיעה הכותרת "מתוך ספר השירים". בשנת 2007 נחשף כי דורר גרין הוא מחבר השירים ולא מדובר בתרגום.

לקריאה נוספת

• דייוויס 1970: Davis, Albert Richard, ed. (1970), The Penguin Book of Chinese Verse, Baltimore: Penguin Books.
• Dobson, W. A. C. H. (1964), "Linguistic Evidence and the Dating of the Book of Songs", T'oung Pao 51 (4–5): 322–334, doi:10.1163/156853264x00028.
• דה בארי 1960: de Bary, William Theodore; Chan, Wing-Tsit (1960), Sources of Chinese Tradition: Volume I, Columbia University Press, ISBN 978-0-231-10939-0.
• באקסטר 1992: Baxter, William H. (1992), A Handbook of Old Chinese Phonology, Berlin: Mouton de Gruyter, ISBN 978-3-11-012324-1.
• באקסטר 2014: Baxter, William H.; Sagart, Laurent (2014). Old Chinese: A New Reconstruction. Oxford: Oxford University Press. ISBN 978-0-19-994537-5.
• קרן 2010: Kern, Martin (2010), "Early Chinese Literature, Beginnings Through Western Han", in Owen, Stephen, The Cambridge History of Chinese Literature 1, Cambridge: Cambridge University Press, pp. 1–115, ISBN 978-0-521-85558-7.
• אברי 1993: Ebrey, Patricia (1993), Chinese Civilization: A Sourcebook (2nd ed.), The Free Press, ISBN 978-0-02-908752-7.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הקלאסיקה של השירים בוויקישיתוף