הרעב הסובייטי (1932–1933)
 | |
| מפת אזורי הרעב. באזורים שחורים יותר, המצב היה חמור יותר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
רעב המוני  |
| מדינה |
ברית המועצות |
| תקופה |
1932–1933 (כשנה) |
| נפגעים | |
| הרוגים |
5,700,000 |
  | |
הרעב הסובייטי בשנים 1932–1933 השפיע על כל האזורים מפיקי התבואה בברית המועצות: אוקראינה, צפון הקווקז, אזור הוולגה, דרום הרי אורל, מערב סיביר וקזחסטן. באוקראינה רעב זה מכונה הולודומור ויש רבים הרואים אותו כרצח עם. על פי הערכות שונות מתו ברעב זה ברחבי ברית המועצות בין 5 ל-8 מיליון איש.[1] באוקראינה – 3.2 מיליון (הולודומור), בצפון הקווקז – 2.61 מיליון, בוולגה התחתונה – 2.74 מיליון, בשטח קזחסטן – כ-1–2.5 מיליון (לפי הערכות שונות) ובסיביר – 1.1 מיליון.[דרוש מקור]
רקע וגורמים לרעב
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשטר הסובייטי בראשות סטלין בברית המועצות כפה על האיכרים קולקטיביזציה של החקלאות. התוכנית נועדה להחליף את החקלאות הביזורית בחוות קטנות שהשתמשה באמצעים פשוטים ובסיסיים בלבד, בחקלאות ריכוזית המאורגנת בקולחוזים וסובחוזים, המשתמשת באמצעים מודרניים, בחוות גדולות, כך שניתן יהיה לייצר אוכל באופן יעיל יותר. הגורל הכלכלי של האיכר הסובייטי נשלט מעתה בידי הממשלה. היא קבעה מראש את מכסת יבול התבואה של הקולחוז ואספה אותו בכוח תמורת פיצוי חומרי מזערי. מכאן ואילך הותר לחברים בקולחוז למכור באופן פרטי רק תוצרת חקלאית שגודלה בחלקה קטנה בחצרם. המטרה המוצהרת של המדיניות הייתה החדרת מודרניזציה. בפועל הייצור צנח. התוכנית גרמה להרס מעמד איכרים שלם, ירידה דרסטית ברמת החיים של האוכלוסייה כולה, והאוכלוסייה הכפרית במיוחד, להתנגדות אלימה לשלטון בקרב מעמד זה, ולרעב הגדול באזורים אלה בשנים 1932–1933.[2]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלק ד' אפשטיין, ג'נוסייד: טיהורים פוליטיים ואתניים בברית המועצות, 1918–1953, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ז 2007, פרק 2: דיכוי החקלאים ורעב יזום בתחילת שנות השלושים, עמ' 75–87.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ״ברית המועצות הרעבות״ - פרק על הרעב בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי
