הרפובליקה של טאיוואן (1895)
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | רפובליקה | ||
| ראש המדינה |
President of the Republic of Formosa  | ||
| President of the Republic of Formosa | Tang Jingsong | ||
| שפה נפוצה | מנדרינית תקנית, טאייוואנית, האקה, שפות פורמוזיות | ||
| עיר בירה | טאיפיי, הועברה אחר כך לטאינאן | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אסיה (האי טאיוואן) | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | הסכם שימונוסקי[דרושה הבהרה] | ||
| תאריך | 24 במאי 1895 | ||
| פירוק | כיבוש טאיוואן על ידי היפנים | ||
| תאריך | 23 באוקטובר 1895 | ||
| ישות קודמת | שושלת צ'ינג | ||
| ישות יורשת | האימפריה היפנית | ||
| אוכלוסייה בעבר | 2,980,000 (נכון ל־1895) | ||
| כלכלה | |||
| מטבע | טאל (tael) של שושלת צ'ינג | ||
  | |||
הרפובליקה של טאיוואן (במנדרינית תקנית: 臺灣民主國, בפין-יין: Táiwān Mínzhǔguó, מילולית "המדינה הדמוקרטית של טאיוואן", בספרות ההיסטורית של שפות אירופאית רבות כדוגמת אנגלית וגרמנית מקובל להשתמש בשם "הרפובליקה של פורמוזה" ככינויה של ישות זו) הייתה רפובליקה קצרת ימים, והתקיימה כמה חודשים בשנת 1895 באי טאיוואן, בין הוויתור הרשמי של שושלת צ'ינג ששלטה בסין על האי טאיוואן לטובת האימפריה היפנית במסגרת חוזה שימונוסקי שנחתם לאחר מלחמת סין–יפן הראשונה, לבין הגעת הכוחות היפניים וקביעת ריבונות יפן באי. אף על פי שיש היסטוריונים הטוענים כי ישות זו הייתה הרפובליקה הראשונה שנוסדה ביבשת אסיה, קדמה לה הרפובליקה של לאנפנג שהוקמה על ידי עובדים סינים במערב האי בורנאו (כיום חלק מאינדונזיה), שנוסדה ב-1777.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על הקמת הרפובליקה הכריזו קבוצה של פקידים בכירים וחברים באצולה המקומית מתומכי שושלת צ'ינג במטרה למנוע, כך קיוו, את השתלטות יפן על טאיוואן שעליה ויתרה סין ליפן במסגרת חוזה שימונוסקי. רובם נסו מהאי כשהיפנים פלשו. ב-24 במאי 1895 נשלח תרגום באנגלית של הצהרת העצמאות לכל השגרירויות באי, ויום אחר כך נערך טקס פומבי. טאנג ג'ינג-סונג, מושל האי מטעם שושלת צ'ינג נבחר לנשיא הרפובליקה כנגד רצונו. הממשל הצליח להנפיק בולי דואר בשם הרפובליקה. מההתחלה הבהירו המייסדים של הרפובליקה שפעולותיהם נעשו מתוך נאמנות לשושלת צ'ינג והכריזו כי הם יעלו מס למדינת צ'ינג.
ב-29 במאי נחתו הכוחות היפנים הראשונים סמוך לעיר הנמל קילונג (Keelung) שבצפון האי, וב-3 ביוני כבשו אותה. למחרת נמלטו הנשיא טאנג ג'ינג-סונג וסגנו גְ'יוֹ פֶנְג-גְ'יָה לסין היבשתית. בסוף יוני התאספו שארית התומכים ברפובליקה בטאינאן, בירת האי דאז, ובחרו בלְיוֹ יוּ'נְג- פֿוּ כנשיא השני. הקרבות בין היפנים לבין תומכי הרפובליקה נמשכו עד סוף אוקטובר, אז כבשו היפנים את טאינאן. זמן קצר אחר כך נמלט הנשיא ליו ליבשת ובכך נגמרה ההיסטוריה בת 184 הימים של הרפובליקה.
למרות הדמיון בשמות, נוהגים חסידים מודרניים של הרפובליקה של טאיוואן (שהם חלק מהתנועה לעצמאות טאיוואן[1]) לדחות כל קשר בין השניים, ובכך הם אינם טוענים לתחיית ישות זו או שהם מתייחסים לעצמם כאל צאצא מדיני של תנועה זו. הסיבה לכך היא שהרפובליקה הראשונה של טאיוואן הוקמה מתוך הבעת נאמנות לממשל שושלת צ'ינג בעוד שחסידים מודרניים של הרפובליקה של טאיוואן רוצים בניתוק הקשר עם סין היבשתית.
הצהרת העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן קטע מתוך הצהרת העצמאות של הרפובליקה של טאיוואן, תוך השמטת הערות המבזות את היפנים:
היפנים הם רבי עצמה, ומתכננים לספח את טאיוואן. הנציגים של תושבי טאיוואן התחננו בפני חצר צ'ינג, אך נדחו. המצב חמור, משום שהיפנים מתקרבים, האם עלינו להיכנע, בתינו יפלו לידי האויב; האם עלינו להתנגד, כוחנו דל ולא יעמוד בתוקפנות כזו. ניהלנו משא ומתן עם כמה מעצמות זרות, והגענו למסקנה שטאיוואן חייבת להיות עצמאית על מנת שתקבל עזרה. העם בטאיוואן לא ייכנע לעולם ליפן; נלחם עד מוות ולא נשרת את האויב. על פי החלטת המועצה, טאיוואן תהיה עצמאית, ותקום בה רפובליקה דמוקרטית. כל פקידי הממשל יבחרו על ידי העם, והממשל ינוהל ללא משוא פנים. על מנת להגן על המדינה החדשה, וליישם את המדיניות החדשה, יהיה נשיא שיתאם וינהל את המשאבים על מנת לשמור על הסדר ועל השלום. המושל טאנג ג'ינג-סונג נערץ והעם אישר אותו, לפי כך הוא נבחר על ידי המועצה כנשיא הרפובליקה של פורמוזה...
נשיאי הרפובליקה של טאיוואן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תנועה הדורשת עצמאות מלאה לאי טאיוואן וניתוק מהדרישה ההיסטורית של מנהיגי הרפובליקה הסינית לשלטון על כל סין ודחיית הדרישה של הרפובליקה העממית של סין לקבל לידיה את האי טאיוואן