התנגשות המטוס בבניין האמפייר סטייט
| תאריך |
28 ביולי 1945  |
|---|---|
| מיקום |
בניין אמפייר סטייט |
| גורם |
טיסה נשלטת לתוך הקרקע |
| קואורדינטות | 40°44′54″N 73°59′09″W / 40.7484°N 73.9857°W |
| הרוגים |
14 |
| פצועים |
1 |
  | |
התנגשות המטוס בבניין האמפייר סטייט בעיר ניו יורק אירעה ב-28 ביולי 1945. מפציץ מדגם B-25 מיטשל תעה בדרכו בגלל ערפל מעל ניו יורק והתנגש בצידו הצפוני של הבניין. בתאונה נספו 14 אנשים ונגרם נזק רב, אך יציבות המגדל לא התערערה.
התאונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר ב-28 ביולי 1945, בשלהי מלחמת העולם השנייה, המריא משדה תעופה צבאי במסצ'וסטס מפציץ מדגם B-25 מיצ'ל בדרכו לנמל התעופה ניוארק שבניו ג'רזי. קברניטו, סגן-אלוף ויליאם פרנקלין סמית', היה בוגר האקדמיה הצבאית וסט פוינט ובעל ניסיון של 30 גיחות הפצצה בחזית אירופה.
בהתקרבו לניו יורק נח ערפל כבד על העיר וסביבותיה. סמית' ביקש אישור נחיתה בנמל התעופה לה גוארדיה ונענה שהראות שם אפסית. מגדל הפיקוח בנמל הורה לו להמשיך בדרכו לניוארק ולשמור על גובה של 1,500 רגל (457 מטרים) בעת מעברו מעל מנהטן.
סמית תעה בדרכו בגלל הערפל, או שאולי טעה וחשב שהנהר איסט שממזרח למנהטן הוא הנהר הדסון שממערב לו, והחל מוקדם מדי להנמיך לקראת נחיתה בניוארק. כשהגיע לגובה של 500 רגל ובמהירות טיסה של 360 קילומטר לשעה עמד בפני התנגשות בבניין RCA (כיום בניין ג'י אי) שגובהו 259 מטרים. ברגע האחרון ביצע הקברניט פנייה והמטוס החטיא את הבניין, אך כעבור מספר שניות, בשעה 9:40, פגע המטוס שמשקלו 15 טון במגדל האמפייר סטייט - המבנה הגבוה ביותר בניו יורק אז, בן 103 קומות. למשמע רעש הפגיעה חששו חלק מהעוברים ושבים סביב המגדל שטייס מתאבד יפני (קמיקזה) פגע בעיר.
המטוס פגע בבניין בחזיתו הצפונית, הפונה לרחוב 34. הוא פגע בקומה ה-79, בגובה של 278 מטרים, שם שכנו משרדי המועצה הקתולית הלאומית לסעד. הפגיעה פערה בקיר הבניין חור בגודל של 5.5 X 6.1 מטרים. אחד משני מנועי המטוס חלף דרך הבניין, יצא מחזיתו הדרומית ונפל משם כ-270 מטרים עד שפגע בגג של בניין מעבר לרחוב וחולל בו דלקה. המנוע השני וחלק מכן הנסע צנחו דרך פיר מעלית בבניין עד לתחתיתו. שברים אחרים של המטוס נפלו לרחוב שמתחת.
במגדל פרצה שרפה. מכבי האש של ניו יורק נזעקו למקום. אף על פי שמעליות בבניין נפגעו והכבאים נאלצו לסחוב את צינורות הכיבוי במעלה 11 קומות לפחות, הם הצליחו לכבות את האש לאחר 40 דקות (עד היום לא כובתה בהצלחה שרפה בנקודה גבוהה יותר בבניין כלשהו[1]). יציבות המגדל לא התערערה.
בתאונה נספו 14 איש - שני הטייסים ומכונאי שהצטרף לטיסה ו-11 איש שהיו בבניין. 26 נפצעו. אחת הפצועות (בטי לו אוליבר מקומה 80) הוכנסה על ידי החובשים למעלית מבלי שידעו שכבלי המעלית התערערו בעקבות התאונה. המעלית צנחה 75 קומות למטה, אך היא שרדה - אירוע שזכה להכרה כשיא גינס.[2]
לאחר התאונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות התוצאות הקשות של האירוע שבו עסקים בקומות רבות של הבניין לפעילות כבר למחרת. עד היום מסמן מקומה של אבן חסרה בציפוי המבנה את פגיעת המטוס בו.
כעבור שנה החטיא מטוס אחר במעט את הבניין.
התאונה הביאה לחקיקת חוק (Federal Tort Claims Act), אשר איפשר לראשונה לאזרחים להגיש תביעות נזיקין נגד הממשל הפדרלי. הוא הכיל הוראות תחולה בדיעבד שאיפשרו לנפגעי התאונה לתבוע פיצויים עבור נזקיהם בה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על התאונה באתר NYC Aviation
- סרטון על פעולות ההצלה בבניין (חלקו הראשון מתייחס לכיבוי שרפה באתר אחר)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ On This Day in Aviation History: July 28th, NYCAviation, 2010-07-28 (באנגלית אמריקאית)
- ^ http://web.archive.org/web/20060317041607/http://www.guinnessworldrecords.com/content_pages/record.asp?recordid=53746.