גינס שיאי עולם
 | |
| אירוע של קביעת שיאי גינס | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור |
אנגלית  |
| סוגה |
ספר יעץ |
| נושא |
שיא עולם |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | לונדון |
| תאריך הוצאה |
1955 |
| מספר עמודים |
230 |
| עורך |
Craig Glenday, Ross McWhirter, Tim Footman, Norris McWhirter, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| הוצאות בעברית | |
| הוצאה | הוצאת כרטא |
| תאריך | 1976 |
| הוצאה | ידיעות ספרים |
| תאריך | 2019 |
  | |
גינס שיאי עולם (אנגלית: Guinness World Records) שנקרא בעבר ספר השיאים של גינס (The Guinness Book of Records) הוא קובץ מפורסם של שיאים המעודכנים תדיר. מהדורה מעודכנת שלו מתפרסמת מדי שנה. הספר מאגד שיאים רבים שתועדו, בעיקר בנוגע ליכולות אנושיות ולמוצרים שייצר האדם. לספר יוקרה רבה, ורבים טורחים אך ורק על מנת להירשם כשיא בספר השיאים. נכון לשנת 2023 הוא נמכר ביותר מ-150 מיליון עותקים ב-100 מדינות וב-40 שפות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-10 בנובמבר 1951, סר יו ביוור, שהיה מנכ"ל מבשלת הבירה גינס באירלנד, יצא למסע ירי עם חברים. לאחר שהחמיץ ירייה לעבר ציפור חופזי זהוב, הוא נכנס לוויכוח האם חופזי זהוב או שכווי אדום הם הציפור המהירה ביותר באירופה[1]. הוא הבין שאי אפשר לאשר בקלות מידע מסוג זה בספרי העיון הקיימים וחשב שוודאי היו שאלות רבות דומות שנדונו בין אנשים, אך לא היה ספר שבעזרתו ניתן ליישב ויכוחים על שיאים. הוא הבין אז שספר המספק את התשובות לשאלות מסוג זה עשוי להיות מוצלח.
הרעיון של ביוור הפך למציאות כאשר עובד גינס, כריסטופר צ'אטוויי, המליץ על חבריו מהאוניברסיטה, צמד תאומים, רוס ונוריס מקווירטר, שניהלו סוכנות לאיסוף מידע בלונדון. האחים התאומים הוזמנו להפיק ולפרסם את ספר השיאים הראשון של גינס, שיצא לאור באוגוסט 1954[1]. הוא הודפס באלף עותקים, ואלה חולקו בחינם בפאבים ברחבי בריטניה ואירלנד, כמוצר לקידום מכירות מותג הבירה "גינס", והפכו לפופולריים ביותר בקרב הלקוחות[2].
לאור הצלחת הספר החליטו האחים למסד את הרעיון ולפרסם מהדורה למכירה לציבור הרחב. הם הקימו את משרד ספר השיאים של גינס ברחוב פליט 107, בלונדון, משם אספו מידע והפיקו את המהדורה הראשונה, בת 198 עמודים, שראתה אור ב-27 באוגוסט 1955 והגיעה לראש רשימת רבי המכר הבריטית עד חג המולד של אותה שנה. בשנה שלאחר מכן פורסם הספר גם בארצות הברית על ידי המו"ל הניו יורקי דייוויד בוהם ונמכר ב-70,000 עותקים[3]. בשנת 1978 נמכר העותק ה־35 מיליון של הספר, ובשלב זה תורגם ל-19 שפות[4].
עקב הצלחתו המפתיעה של הספר, הודפסו מהדורות רבות נוספות, והוחלט על הדפסת מהדורה חדשה מדי שנה, שיוצאת לאור בספטמבר או אוקטובר, לקראת חג המולד. האחים מקווירטר המשיכו לאסוף מידע ולפרסם את הספר במשך שנים רבות. לשני האחים היה זיכרון אנציקלופדי; בסדרת הטלוויזיה הבריטית לילדים "שוברי שיאים", המבוססת על הספר, ששודרה ב-BBC בין השנים 1972 ל-2001, הם היו עונים לשאלות שנשאלו על ידי ילדים בקהל על שיאי עולם שונים והצליחו תמיד לתת את התשובה הנכונה. רוס מקווירטר נרצח על ידי מחתרת הצבא האירי הרפובליקני בשנת 1975, בתגובה לכך שהציע פרס של 50,000 ליש"ט עבור מידע שיוביל ללכידת חברי הארגון. לאחר ההתנקשות ברוס, נוריס המשיך כעורך היחיד של הספר.
חברת "גינס סופרלטיבים", לימים "חברת שיאי העולם של גינס בע"מ", נוסדה בלונדון בשנת 1954 כדי לפרסם את הספר הראשון. הוצאת Sterling Publishing החזיקה בזכויות לספר בארצות הברית במשך עשרות שנים, עד שנרכשה בחזרה על ידי תאגיד "גינס" בשנת 1989 לאחר תביעה משפטית שנמשכה 18 חודשים. הקבוצה הייתה בבעלות תאגיד "גינס" ולאחר מכן בבעלות תאגיד "דיאג'יו" עד 2001, אז נרכשה על ידי "גולאן אנטרטיינמנט" תמורת 45.5 מיליון ליש"ט (65 מיליון דולר)[5]. "גולאן" עצמה נרכשה על ידי "היט אנטרטיינמנט" בשנת 2002. בשנת 2006, קרן השקעות הפרטיות "אייפקס פרטנרס" רכשה את "היט אנטרטיינמנט" ולאחר מכן מכרה בתחילת 2008 את חברת "שיאי העולם של גינס", תמורת 180 מיליון דולר, ל"קבוצת ג'ים פטיסון", חברת האם של "ריפלי אנטרטיינמנט", שהייתה בעלת זיכיון להפעלת מוזיאון האטרקציות של שיאי העולם של גינס באורלנדו, פלורידה. המטה העולמי של שיאי העולם של גינס נותר בלונדון[6].
בנובמבר 2003, עם מכירת העותק ה־100 מיליון, שבר ספר השיאים של גינס את שיא המכירות העולמי של ספר המוגן בזכויות יוצרים[7]. ב-2005 יצאה מהדורת היובל של "ספר השיאים של גינס" בשם "גינס שיאי עולם", ובה מיטב השיאים וראיונות עם שוברי שיאים מפורסמים[8].
בעקבות הספר החלו מספר אנשים להקדיש את חייהם לשבירת שיאים. אשריטה פורמן הוא שיאן בהחזקת שיאי גינס. הוא שובר שיאים משנת 1979. נכון לשנת 2019 השיאן הישראלי בהחזקת שיאי גינס הוא סער קסל[9].
בעשור השני של המאה ה-21, עם העלייה בפופולריות של בדיקת עבדות באמצעות האינטרנט, החלה החברה המפיקה את הספר לשנות את המודל העסקי שלה ולא להסתמך על הכנסות ממכירת הספר בלבד. החברה גובה תשלום הנע בין 12 אלף דולר לחצי מיליון דולר מהשיאנים עצמם (חברות ואנשים פרטיים), תמורת הזכות לקבוע שיא גינס, וכן עורכת מדי שנה מאות אירועים פומביים לקביעת שיאים. עם זאת, עדיין קיימת האפשרות לאנשים פרטיים לטעון לשיא גינס ללא תשלום[9].
נושאים אתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר שיאי עולם שנכללו בעבר בספר הורדו במהדורות מאוחרות יותר, מסיבות אתיות, עקב חחש לפגיעה בבריאותם וביטחונם של שוברי השיאים (או של חיות המחמד שלהם). לדוגמה, לאחר פרסום השיא על "החתול הכבד ביותר", מספר בעלי חתולים החלו לפטם את חתוליהם כדי להיכנס לספר. באופן דומה נמנעים מלציין שיאים הקשורים לפעלולים מסוכנים, כגון צלילה חופשית. שיאים אחרים, כגון בליעת חרבות, או לולו פרארי (האישה עם שתלי החזה הגדולים בעולם), נחסמו לשינויים נוספים מכיוון שמחזיקי השיא הנוכחיים ביצעו את מה שנחשב למעבר לגבול היכולת האנושית. כמו כן נפסלות טענות לשיא שאינו בר מדידה אובייקטיבית, למשל טענה לתואר האישה היפה ביותר.
התואר אינו מביא עמו גמול כספי או השתתפות בעלות השגת שיא גינס, למעט אישור רשמי להשגת שיא גינס[10].
שיאים ישראליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר תורגם לראשונה לשפה העברית בשנת 1976 ויצא מאז לאור במהדורה ישראלית על ידי הוצאת כרטא[11]. ומ-2018 על ידי הוצאת ידיעות ספרים[9].
בספרי גינס הופיעו שיאים רבים של ישראלים ושל מדינת ישראל. להלן חלק מהשיאים:
- החייל המבוגר ביותר: דוד לסקוב, איש יחידת יפת"ח של חיל ההנדסה הקרבית, שבגיל 81 שבר את השיא המשיך לשרת עד גיל 86[12][13].
- טייס הקרב המבוגר ביותר: אורי גיל, תת-אלוף בחיל האוויר הישראלי, שימש כטייס קרב עד טיסתו האחרונה במטוס F-16 ב-20 ביוני 2003, כשהיה בן 60 שנה ו-72 יום (מהדורת 2007)[14].
- המגיש הוותיק ביותר של תוכנית רדיו: עזריה אלון, מגיש "נוף ארצנו" ב"קול ישראל" במשך למעלה מ-50 שנה (עד לפטירתו ב-19 בינואר 2014, בגיל 95)[15].
- מדינת ישראל מוציאה הכי הרבה כסף על נשק, ביחס לאוכלוסייתה (מהדורת 2005)[14].
- ערן כץ זכר סדרת מספרים בת 500 ספרות מההתחלה לסוף ומהסוף להתחלה, שהוקרא בפניו רק פעם אחת עם 4 טעויות בלבד (מהדורת 2000)[16].
- מספר הנקודות הגבוה ביותר לשחקנית כדורסל במשחק ליגה - 136 נקודות על ידי ענת דרייגור במשחק של הפועל מטה יהודה מול אליצור גבעת שמואל ב-5 באפריל 2006[17].
- החלווה הכי גדולה יוצרה ב-15 באוגוסט 2009 בנצרת. גוש החלווה שקל 3811 ק"ג ואורכו הגיע ל-206 מטרים[18].
- מסעדת ג'אודת איברהים באבו גוש הכינה בינואר 2010 את כמות החומוס הגדולה בעולם, שמשקלו 4 טון ו-90 קילוגרם[19]. שיא זה נשבר במאי 2010, בידי 300 טבחים לבנוניים, שהכינו חומוס במשקל 10,452 קילוגרמים[20]. זאת לאחר שישראל ולבנון כבר החזיקו בתואר לסירוגין בשנים 2008–2009[21]
- גלעד צוקרמן החזיק שיא גינס באוסף מטבעות ב-15 בינואר 2001, כשיצג 227 מדינות באוספו[22].
- עופר מור בנה את סוס הנדנדה הגדול בעולם באורך של 7.6 מטר, גובה 6.1 מטר, ברוחב 3.22 מטר ובמשקל של 2.2 טון. הסוס מתנדנד ועשוי כולו מעץ. השיא נקבע ב-12 בספטמבר 2010 במושבה קדימה[23].
- חנה מרון בעלת קריירת התיאטרון הארוכה ביותר, 83 שנה[24].
- הטלפון הסלולרי הקל בעולם: מודו של איש העסקים הישראלי דב מורן שהושק ב-2008[25].
- השיעור הגדול ביותר בעולם: ב-2014 העביר נשיא מדינת ישראל שמעון פרס שיעור מקוון באזרחות לכ-9,000 תלמידי רשת עמל[26].
- ניצול השואה, הגבר המבוגר בעולם היה עד לפטירתו ב-2017 ישראל קרישטל, תושב חיפה יליד 1903[27].
- ביני הארנב שבר את השיא - מספר הסלים הגדול ביותר שנקלע על ידי ארנב בדקה. בשנת 2016[28].
- תות ששוקל כמעט כפול מאייפון התגלה במרכז הארץ[29].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גינס שיאי עולם (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של גינס שיאי עולם (בגרמנית)
- אתר האינטרנט הרשמי של גינס שיאי עולם (בערבית)
- אתר האינטרנט הרשמי של גינס שיאי עולם (בפורטוגלית ברזילאית)
- אתר האינטרנט הרשמי של גינס שיאי עולם (בספרדית)
- אתר האינטרנט הרשמי של גינס שיאי עולם (ביפנית)
- אתר האינטרנט הרשמי של גינס שיאי עולם (בסינית)
גינס שיאי עולם, ברשת החברתית פייסבוק
גינס שיאי עולם, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
גינס שיאי עולם, ברשת החברתית אינסטגרם
גינס שיאי עולם, ברשת החברתית טיקטוק
גינס שיאי עולם, ברשת החברתית LinkedIn
גינס שיאי עולם, סרטונים בערוץ היוטיוב
גינס שיאי עולם, באתר פינטרסט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 פנינה בסכס, ספרים - מדידות "גינס, ספר השיאים", עורכים: נוריס מקוירתר ופיטר מאתיוס, עברית: דפנה האוזמן ואלכס דורון, כרטא, כל העיר, 18 ביולי 1986
- ^ האקונומיסט, אוסף העובדות הגדול בעולם, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2011
- ^ ספר השיאים של גינס, הארץ, 15 במאי 1964
- ^ שיא במכירת ספר השיאים, מעריב, 18 בדצמבר 1978
- ^ דפנה מאור, יצרנית המשקאות דיאגאו מכרה את חטיבת "ספר השיאים של גינס" תמורת 63 מיליון דולר, באתר TheMarker, 2 ביולי 2001
- ^ סוכנויות הידיעות, האמינו או לא: מותג ספר השיאים של גינס נרכש על ידי בעלי מותג המוזרויות ריפלי ב-180 מיליון דולר, באתר הארץ, 16 בפברואר 2008
סוכנויות הידיעות, מיליארדר קנדי קנה את ספר השיאים של גינס, באתר גלובס, 17 בפברואר 2008 - ^ ספר השיאים של גינס חוגג את הוצאת העותק ה-100 מיליון, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2003
- ^ דוד שליט, שיאן הגינס שבתוכנו, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2004
- ^ 1 2 3 משה גלעד, האם זאת הכתבה הכי טובה בעולם? הגלגול החדש של "ספר השיאים של גינס", באתר הארץ, 2 בדצמבר 2019
- ^ מוסד גינס, שאלות ותשובות לגבי שיאי גינס
- ^ מיקי שושן, עובדות והסברים - ספר השיאים של גינם בעברית, חדשות, 5 בספטמבר 1986
- ^ איציק יושע, שבור שיא, תהיה בספר, חדשות, 18 בספטמבר 1986
- ^ אבמר נאמני, לסקוב תולה את השכפ"ץ - לסקוב תולה את השכפ"ץ - בן 86 הוא תת־אלוף דוד לסקוב, גדול מפתחי הפטנטים בהנדסה ובחימוש של צה"ל, כותרת ראשית, 20 ביולי 1988
- ^ 1 2 יצהר ורדי, תנ"ך שאין לו אלוהים: 60 שנים של שיאי גינס, באתר הארץ, 22 ביולי 2015
- ^ צפריר רינת, מת עזריה אלון, ממייסדי החברה להגנת הטבע, באתר הארץ, 19 בינואר 2014
- ^ איילת שני, שיאן גינס בתרגילי זיכרון מסביר למה חשוב גם לשכוח, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2013
- ^ News - Hoop Dreams, באתר ספר השיאים של גינס
- ^ אלי אשכנזי, מפעל בנצרת ינסה לשבור את שיא גינס עבור החלווה הגדולה בעולם, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2009
- ^ אבו גוש ניצחה את לבנון: נשבר שיא גינס עם 4 טונות חומוס, באתר מאקו, 8 בינואר 2010
- ^ עשתה זאת שוב: שיא הגינס של החומוס - בידי לבנון, באתר מאקו, 9 במאי 2010
- ^ שוברים שיאים: החומוס הענק בעולם, באתר מאקו, 13 בנובמבר 2008
מיכל פלטי, חומוס עושים באהבה, וגם עושים דווקא, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2009
דפנה ארד, מה עוד אפשר להגיד על חומוס, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2015 - ^ *תעודת שיא גינס באסוף מטבעות של גלעד צוקרמן 15.1.2001 - 7.3.2001
- ^ סוס הנדנדה הגבוה בעולם – רק בישראל, באתר מאקו, 21 בספטמבר 2010
- ^ שיא גינס לשחקנית חנה מרון: "קריירת התיאטרון הארוכה ביותר", באתר מאקו, 19 בספטמבר 2011
- ^ גיא גרימלנד, דב מורן שובר שיא נוסף: הטלפון הסלולרי של מודו הוכתר בתואר הטלפון הסלולרי הקל בעולם, באתר TheMarker, 25 במרץ 2008
- ^ שושי חתוקה, הנשיא פרס שבר שיא גינס: "מתרגש גם בגיל 91", באתר מאקו, 6 בפברואר 2014
- ^ עופר אדרת, מאחורי הקלעים של השיא: כך הוכתר ישראל קרישטל כ"גבר המבוגר בעולם", באתר הארץ, 11 במרץ 2016
- ^ גלעד כרמלי, שיא גינס ישראלי: ארנב שקולע לסל, באתר ynet, 7 באוקטובר 2017
- ^ שיא גינס ישראלי: תות ששוקל כמעט כפול מאייפון התגלה במרכז הארץ, באתר מעריב אונליין, 27 בפברואר 2022
