שרפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כבאים נאבקים בשרפה בקנדה

שרפה היא התפשטות בלתי מבוקרת של בעירה. שרפה עלולה להיגרם מסיבות שונות:

במבנים רבים מותקנת מערכת גילוי וכיבוי אש, שתפקידה לזהות פריצת שרפה ולהפעיל אזעקה וציוד לכיבוי אש. דלת אש נועדה לסייע במניעת התפשטות שרפה במבנה ולאפשר לאנשים להיחלץ ממנו בקלות.

בדרך כלל מוזעקים מכבי אש במקרה שרפה, לשם כיבויה ומזעור הנזק שהיא גורמת.

נזקיה של שרפה עלולים להיות גדולים, ולכן מרכיב חשוב בביטוח אלמנטרי הוא ביטוח מפני נזקי שרפה.

שרפות ענק בערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ההיסטוריה אירעו שרפות ענק אחדות, כאלה שכילו ערים שלמות.

שרפות ענק בשטחים פתוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרם של לבה בהוואי הגורם לשרפת שדות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שרפת יער

שרפות ענק בשטחים פתוחיםאנגלית: Wildfire) יכולות לאכל יערות, בתי מגורים המרוחקים ממקום יישוב ושדות חקלאיים. הסיבות הנפוצות לשרפות אלה הן ברק, רשלנות של האדם, הצתה מכוונת, התפרצות הר געש וזרם פירוקלסטי הנוצר מהרי געש. הסכנה להתקיימותן מושפעת מגורמים נוספים כגון גלי חום גבוה, בצורות ושינויים אקלימיים מחזוריים כגון אל ניניו. שרפת יערות, בטווח הרחוק, תורמת להתחדשות היער ולחיזוקו. כמו כן, מחקר משנת 2020 שהתפרסם בכתב העת של Trends in Ecology & Evolution מצא כי גורם לשרפות ענק בשטחים פתוחים נטוע גם בפעילות בעלי החיים עצמם המצויים בהם[4].

שרפות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרפות של חומרים מסוכנים בישראל בין השנים 2002 ל-2009

נכון לשנת 2011, כל 12 דקות בממוצע פורצת שרפה בישראל, כ-120 אירועים ביום, 40,000 בשנה[דרוש מקור]. שרפות של חומרים מסוכנים מתרחשות בישראל לאורך השנים. בין השנים 2002 ל-2009 התרחשו בממוצע 61 שרפות כאלה בממוצע לשנה עם טווח שרפות של בין 31 ל-133 שרפות של חומרים מסוכנים בשנה[1].

שרפות יער בולטות:

שרפות מבנים בולטות:

  • בשנת 1966 נשרף כליל בית צים בתל אביב על חמש קומותיו.
  • שרפה ברחובות (2012) - אב וחמשת ילדיו נספו בשרפה ביחידת דיור ברחוב נג'ארה ברחובות.[5]

הצתות מכוונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים מציתים שרפה במכוון, מסיבות שונות :

  • בירוא יערות על ידי שרפה[6], על מנת להשתמש בשטח (בדרך כלל לשטחים חקלאיים).
  • הצתה מכוונת ומבוקרת של עצים, על מנת ליצור שטחים קרחים, בשביל ששרפה עתידית שלא תהיה מכוונת, לא תתפשט יותר מדי ביער[7][8].
  • הצתת אשפה על מנת לפנות מקום.
  • שרפה מכוונת (ומבוקרת) בשדה קוצים (מכונה "אש נגדית")[9].
  • הצתת שרפה יכולה לשמש כפעילות טרור[10].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]