הצגת המקור של הדף "התעשייה האווירית לישראל"

{{מפנה|תע"א|שנה העברית ה'תע"א (1710–1711)|ה'תע"א}}
{{חברה מסחרית
| שם = התעשייה האווירית לישראל בע"מ
| סמל = [[קובץ:Israel Air Industry.svg|200px]]
| סוג = [[חברה ממשלתית]]
| בורסה = [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב]]
| משרד ראשי = [[נמל התעופה בן-גוריון]]
| מייסדים = [[אל שווימר]]
| מנכ"ל = [[בועז לוי]]
| יו"ר = [[עמיר פרץ]]
| מוצרים עיקריים = [[תעופה]], חלל, יבשה, ים וסייבר
| הכנסה = 5.33 מיליארד [[דולר אמריקאי|דולר]] ([[2023]]){{הערה|שם=דוח2023-התעשייה האווירית לישראל בע"מ|התעשייה האווירית לישראל בע"מ: [https://maya.tase.co.il/company/1457?view=finance נתונים כספיים] באתר [[מאי"ה]]}}
| רווח תפעולי = 376 מיליון [[דולר אמריקאי|דולר]] ([[2023]]){{הערה|שם=דוח2023-התעשייה האווירית לישראל בע"מ}}
| רווח = 318 מיליון [[דולר אמריקאי|דולר]] ([[2023]]){{הערה|שם=דוח2023-התעשייה האווירית לישראל בע"מ}}
| הון עצמי = 1.50 מיליארד [[דולר אמריקאי|דולר]] ([[2023]]){{הערה|שם=דוח2023-התעשייה האווירית לישראל בע"מ}}
| סך המאזן = 7.73 מיליארד [[דולר אמריקאי|דולר]] ([[2023]]){{הערה|שם=דוח2023-התעשייה האווירית לישראל בע"מ}}
| עובדים = כ־15,000 (בסוף [[2016]])
| אתר אינטרנט = [https://www.iai.co.il/heb/ iai.co.il]
| קואורדינטות = {{coord|32|0|16.44|N|34|54|9.34|E|type:landmark|display=inline}}
}}
[[קובץ:Shavit Ofek7a.jpg|ממוזער|296x296px|הלוויין [[אופק (משפחת לוויינים)|אופק]] 7 משוגר על גבי משגר "[[שביט (משגר לוויינים)|השביט]]"]]
'''התעשייה האווירית לישראל בע"מ''', או בקיצור: '''התעשייה האווירית''', ב[[ראשי תיבות]]: '''תע"א''' (ב[[אנגלית]]: '''Israel Aerospace Industries'''; בראשי תיבות: '''IAI''') היא [[חברה ממשלתית]] [[ישראל]]ית, אשר מפתחת ומייצרת מוצרים [[תעופה|תעופתיים]], יבשה וים, מערכות [[חלל]], מערכות [[ביטחון לאומי|ביטחוניות]] ו[[צבא]]יות, סייבר ומוצרי [[אלקטרוניקה]]. התעשייה האווירית היא החברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית המטוסים והחלל. משרדיה ומתקניה העיקריים של התעשייה האווירית נמצאים בחלקו המזרחי של [[נמל התעופה בן-גוריון]] על פני שטח של כ־2,000 [[דונם]]. בנוסף קיימים מפעלים ב[[יהוד]], ב[[אשדוד]], ב[[באר יעקב]], ב[[באר שבע]], ב[[שדה התעופה עטרות]], ב[[רמת הגולן]], ב[[תל אביב]] וב[[פתח תקווה]]. נכון לשנת 2016 מועסקים בחברה כ־15,000 עובדים, רובם [[מהנדס]]ים, [[הנדסאי]]ם ו[[טכנאי]]ם, בנוסף מועסקים עוד כמה אלפי עובדים מקומיים בחברות קשורות וחברות בת ברחבי העולם.

בסוף 2019 דווחה החברה על התקשרויות בהיקף שיא בעסקאות עם לקוחות, בסך של כ־4.1 מיליארד [[דולר אמריקני|דולר]] מתחילת שנת 2019, וגידול בצבר ההזמנות לסך של 13.4 מיליארד דולר{{הערה|[https://www.iai.co.il/heb/node/133 מציגה שיא של כל הזמנים בהיקף ההתקשרויות עם לקוחות: כ-4.5 מיליארד דולר], באתר התעשייה האווירית, 30 בנובמבר 2017}}. איגרות החוב של החברה נסחרות ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך]] ב[[תל אביב]].

==תולדות החברה==
[[קובץ:בדק מטוסים, בדק תעופה בעמ.jpg|ממוזער|240x240px|מודעה בעיתונות 1965:{{ש}}המכון לבדק מטוסים הפך לחברת בדק תעופה בע"מ]]
[[קובץ:The Israel Aviation Industries revealed its new executive airplane, the Astra (FL45942799).jpg|ממוזער|240x240px|טקס חשיפה של המטוס המנהלים החדש של התעשייה האווירית, האסטרה בשנת 1983. אחד [[האנגר|ההאנגרים]] בחצר החברה.]]
החברה נוסדה בשנת 1953 על ידי [[אל שווימר]], בסיועם ובעידודם של [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] ו[[שמעון פרס]], פעלה בהאנגר בלוד שנקרא "המכון הממשלתי לבדק מטוסים", ונודעה בשם "חברת בדק מטוסים". שווימר שימש המנכ"ל הראשון של התעשייה האווירית והתמיד בתפקידו זה במשך 24 שנים{{הערה|{{הארץ|שרה ליבוביץ-דר|אל תקראו לו עבריין|1.682839|28 בפברואר 2001}}}}. עיקר עיסוקה של החברה בשנותיה הראשונות היה עבודות תיקון ושירות למטוסי הבוכנה ומטוסי הסילון הראשונים של [[חיל האוויר הישראלי]]. בשנת 1957 נחתם הסכם עם היצרן הצרפתי על הרכבה ברישיון של מטוס ה[[פוגה מגיסטר]] ב"בדק מטוסים"{{הערה|{{דבר||מכון הבדק ירכיב מטוס סילוני, שמעון פרס מסכם את הישגי התעשיה הצבאית בישראל|19571101|4}}}}. בשנת 1965 הפכה החברה מיחידת סמך לחברה '''בֶּדֶק תְּעוּפָה בע"מ''' ובאותה שנה מונה מיכאל פירון ליו"ר החברה{{הערה|{{מעריב|רחל פרימור|פרשת מוטי הוד בתעשייה האווירית|19731005|104}}}}. בעקבות [[מלחמת יום הכיפורים]] התרחב הייצור של התעשייה האווירית ומספר עובדיו עלה מ־13,500 ל־15,000{{הערה|{{מעריב|רחל פרימור|מאז המלחמה מצאה את עצמה התעשייה האווירית בתנופת ייצור מחודשת|19740415|135}}}}.

במשך השנים, גדלה התעשייה האווירית ממפעל קטן בשם "בדק מטוסים" והפכה לאחת מתעשיות התעופה הגדולות והידועות בעולם. החברה מחזיקה נציגויות ב[[אוסטרליה]], [[ארצות הברית]], [[בלגיה]], [[הודו]], [[צ'ילה]], [[צרפת]], [[קולומביה]], [[קוריאה הדרומית]], [[רוסיה]] ו[[תאילנד]].

[[קובץ:HPL-21 Ankaran.jpg|ממוזער|200x200px|סופר דבורה סימן 2 של [[חיל הים הסלובני]] שיוצרה על ידי מפעל רמתא]]
[[קובץ:Arrow anti-ballistic missile launch.jpg|ממוזער|250x250px|שיגור [[חץ 2]], [[טיל נגד טילים]] שפותח ומיוצר על ידי התעשייה האווירית]]
[[קובץ:66-IDF-D9-Zachi-Evenor-01.jpg|ממוזער|200x200px|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל]] עם [[שריון]] ו[[מיגון כלוב]] שפותחו ויוצרו על ידי מפעל רמתא של התע"א ו[[מש"א]] של [[צה"ל]]]]
לאורך שנות קיומה עסקה התעשייה האווירית בייצור ובשיפור [[מטוס קרב|מטוסי קרב]], בבנייה ופיתוח [[מטוס מנהלים|מטוסי מנהלים]] בדגמי [[וסטווינד]], ייצור מטוסי מנהלים של חברת [[גאלפסטרים]] (Gulfstream) וכן ביצעה עבודות אחזקה למטוסים צבאיים ואזרחיים. לחברה אף חטיבת מערכות טילים וחלל העוסקת בבניית מערכות טילים והנחיה. אף שעיקר פעילותה של התעשייה האווירית הוא בתחום תעשיית המטוסים ואמצעים אלקטרוניים מוטסים, החברה גם מייצרת מערכות צבאיות לכוחות יבשתיים וימיים. רבות מן המערכות הללו מעוצבות לצרכיו של [[צה"ל]], חלקן מיוצאות לצבאות זרים.

ב־6 בנובמבר 2006 שונה שם התעשייה האווירית לישראל והלוגו באנגלית מ־"Israel Aircraft Industries" ל־"Israel Aerospace Industries". על פי החברה השם החדש מייצג נכון יותר את תחומי העסקים של החברה, לא רק תעשיית מטוסים אלא גם תעשיית מערכות בתחומי ה[[חלל]], הים והיבשה.

מנכ"ל בולט נוסף היה [[משה קרת]] (ששימש בתפקיד מעל 20 שנה). בסוף שנת 2005, לאחר שנמנע מקרת למלא את תפקידו עקב חקירה בחשד שוחד, מונה המשנה למנכ"ל, [[עובדיה הררי]], למ"מ מנכ"ל בפועל של התעשייה האווירית. הררי, שהיה ראש [[פרויקט הלביא]] בתעשייה האווירית בשנים 1980–1987, לא מונה כמנכ"ל קבע. בפברואר 2006 מונה [[יצחק ניסן]], על ידי היו"ר [[יאיר שמיר]] לתפקיד המנכ"ל. ביולי 2012 מונה למנכ"ל [[יוסי וייס]].

בעקבות [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי ב־2008]] ירדה הרווחיות של הפעילות האזרחית של החברה, בין היתר בשל ירידת ביקושים למטוסי מנהלים{{הערה|שם=גלובס|{{גלובס|יובל אזולאי|בלעדי: שינוי ארגוני בתעשייה האווירית; 5,000 עובדים יושפעו|1001213801|29 בנובמבר 2017}}}}. נוכח תוצאותיה העסקיות הסכימו ועד העובדים והנהלת החברה ב־2016 על הסכם הבראה ותוכנית התייעלות שבמסגרתה יפרשו 830 מעובדי החברה, מהם 100 עובדים זמניים, במטרה לחסוך לחברה כ־2 מיליארד ש"ח בשנים הקרובות{{הערה|{{כלכליסט|רעות שפיגלמן|הסכם היסטורי בתעשייה האווירית: 830 עובדים יפרשו|3696356|24 באוגוסט 2016}}}}{{הערה|שם=גלובס}}.

בתחילת 2019 בוצע שינוי ארגוני רחב היקף בחברה כאשר מרכז הנדסה, חטיבת בדק, חטיבת כלי טיס אזרחיים ומפעל להב מוזגו לחטיבת תעופה החדשה{{הערה|{{כלכליסט|אמיתי גזית|שלוש חטיבות בתעשייה האווירית ימוזגו לחטיבת תעופה ענקית עם 5,000 עובדים|3753398|1 בפברואר 2019}}}}.

בסוף 2020 אישרה ועדת השרים לענייני [[הפרטה]] שהחברה תצא ל[[הנפקה]] חלקית, בה עד 49% ממניות החברה יונפקו בבורסה. כך, רוב המניות עדיין יישארו בידי המדינה{{הערה|{{חדשות 13|אור הלר|ועדת השרים להפרטה אישרה: התעשייה האווירית תצא להנפקה|item/news/politics/security/iai-1162357|19 בנובמבר 2020}}}}.

בשנת 2023 פורסם כי ימונו 2 סמנכ"לים נוספים בנוסף ל-15 הקיימים בחברה הביטחונית{{הערה|{{כלכליסט|יובל אזולאי|תע"א תמנה עוד 2 סמנכ"לים, בנוסף ל־15 הקיימים - אולי הפעם יבחרו גם בנשים|local_news/article/byqhu00oi2|6 ביוני 2023}}}}.

=== המנהלים הכלליים של החברה ===
{| class="wikitable"
|-
!מספר
!דיוקן
!שם
!תקופת כהונה
|-
|1
|[[קובץ:Al Schwimmer 1970.jpg|90px]]
|[[אל שווימר]]
|1953–1977
|-
|2
|
|[[גבריאל גידור]]
|1977–1982
|-
|3
|[[קובץ:מאיר דביר.png|90px]]
|[[מאיר דביר]]
|1982–1983
|-
|4
|
|[[נמרוד שלום אריאב]]
|1983–1985
|-
|5
|[[קובץ:משה קרת.jpg|90px]]
|[[משה קרת]]
|1985–2005
|-
|6
|[[קובץ:Israel Air Industry.svg|90px]]
|[[יצחק ניסן]]
|2006–2012
|-
|7
|[[קובץ:Yossi Wais (22797961123) (cropped).jpg|90px]]
|[[יוסי וייס]]
|2012–2018
|-
|8
|[[קובץ:Tat-Aluf Nimrod Shefer 1.jpg|90px]]
|[[נמרוד שפר]]
|2018–2020
|-
|9
|[[קובץ:Boaz Levy IAI CEO.jpg|90px]]
|[[בועז לוי]]
|2020 – מכהן
|}

=== יושבי ראש מועצת המנהלים ===
{| class="wikitable"
|-
!מספר
!דיוקן
!שם
!תקופת כהונה
|-
|1
|
|[[מיכאל פירון]]
|1965–1977
|-
|2
|[[קובץ:ישראל סחרוב.jpg|90 פיקסלים]]
|[[ישראל סחרוב]]
|1977–1982
1983–1985
|-
|3
|[[קובץ:David Ivry.jpg|90 פיקסלים]]
|[[דוד עברי]]
|1982–1983
1985–1986
|-
|4
|[[קובץ:ALUF MORDECHAI HOD.jpg|90 פיקסלים]]
|[[מרדכי הוד]]
|1987–1993
|-
|5
|[[קובץ:Zvizur.JPG|90 פיקסלים]]
|[[צבי צור]]
|1993–1996
|-
|6
|[[קובץ:אביגדור בן גל (cropped).jpg|90 פיקסלים]]
|[[יאנוש בן גל]]
|1996–1999
|-
|7
|[[קובץ:Ori or.JPG|90 פיקסלים]]
|[[אורי אור]]
|1999–2002
|-
|8
|[[קובץ:Yair Shamir, meeting The Prime Minister, Shri Narendra Modi in Gandhinagar, Gujarat on January 11, 2015.jpg|90 פיקסלים]]
|[[יאיר שמיר]]
|2005–2011
|-
|9
|
|[[דב בהרב]]
|אוגוסט 2011 – אוקטובר 2013
|-
|10
|[[קובץ:Raffi Maor (23398958356) (cropped).jpg|90 פיקסלים]]
|[[רפי מאור]]
|נובמבר 2013 – ספטמבר 2016
|-
|11
|[[קובץ:Harel Locker D1160-071 (cropped).jpg|90 פיקסלים]]
|[[הראל לוקר]]
|ספטמבר 2017 – אוגוסט 2021
|-
|12
|[[קובץ:Amir Peretz 2019.jpg|90px]]
|[[עמיר פרץ]]
|דצמבר 2021 – מכהן
|}

==פעילות עסקית בין-לאומית==
===1967===
כניסה לייצור ושיווק מטוסי מנהלים בשוק הבין-לאומי, על ידי רכישת מפעל "רוקוול סטנדרד" מארצות הברית והעברתו לישראל{{הערה|{{דבר||בעוד 7 חדשים יוחל בייצור מטוס המנהלים "ג'ט קומאנדר"|19671106|113}}{{ש}}{{על המשמר||בקרוב יוחד בייצור 2 סוגים של מטוסי־נוסעים|19670915|143}}}}.

===1983===
חברת הבת "בדק" החלה לפעול מחוץ לישראל, עם פתיחת מפעל ב[[בריסל]], [[בלגיה]], בשותפות עם חברה מקומית, לאחר שקיבלה חוזה לשיפוץ, פירוק והסבה של 100 מסוקים של צבא ארצות הברית. שנה אחר כך הקימה "בדק" מפעל ב[[נמל התעופה הבין-לאומי מיאמי]], [[פלורידה]]. המפעל, "קומודור אוויאיישין", הוקם במיאמי משום שהמקום היה לצומת תעופה חשוב בין אמריקה הצפונית לדרומית{{הערה|{{חדשות|יעקב בן אמיר|בדק מחפשת עסקים בחו״ל - חברת הבת של התעשיה האווירית מעבירה חלק גדול והולך של עבודותיה אל מחוץ לישראל|19840912|98}}}}. ב-1997 הורחב מפעל "קומודור אוויאיישין"{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|בדק חוכרת תשתיות תחזוקת המטוסים של סייבר-טק במיאמי|108377|19 בינואר 1997}}}}. המפעל מספק שירותי תחזוקה ו[[שיפוץ]] לחברות תעופה{{הערה|{{גלובס|קרן צוריאל|בוש מציע תמריצים לפעילות חברת הבת של תע"א בפלורידה|177618|16 בנובמבר 1999}}{{ש}}{{גלובס|דרור מרום|התעשייה האווירית תתחזק את המערכות במטוסי בואינג של אייר-טראן האמריקנית|642748|11 בדצמבר 2002}}}}. בשנת 2001 התגלו אי סדרים כספיים בחברת "קומודור אוויאיישן" והנהלתה הודחה{{הערה|{{הארץ|אמנון ברזילי|אי סדרים בחברה נכדה של תע"א, קומודור אוויאיישן; ההנהלה הודחה|1.712883|27 ביוני 2001}}}}.

===1996===
{{הפניה לערך מורחב|משבר הפלקון}}
חתימה על הסכם בסך מיליארד דולר עם [[הרפובליקה העממית של סין]], בשיתוף [[ממשלת רוסיה]] ואיש העסקים [[שאול אייזנברג]]{{הערה|{{גלובס|אורה קורן ודרור מרום|השבחת הפאלקון ע"י תע"א לסין מוטלת בספק עקב מותו של שאול אייזנברג|121560|3 באפריל 1997}}}}, לאספקת 4 מערכות [[התרעה]] מוקדמת מדגם "פאלקון" על מטוסים רוסיים מדגם "איליושין-76"{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|נשיא רוסיה אישר העברת מטוסים לאלתא להתקנת מערכות התרעה עבור הצבא הסיני|138158|18 במרץ 1997}}}}. בעקבות לחץ של הממשל האמריקאי{{הערה|{{TheMarker|איי אונליין|נ.י. טיימס: ארה'ב ידעה מזמן על העיסקה הסינית ולא ניסתה לעוצרה|1.21965|30 ביוני 2000}}{{ש}}{{TheMarker|איי אונליין|ישראל תשקול לבטל חלק מהרכישות בארה'ב המתבצעות בכספי הסיוע|1.16505|15 ביוני 2000}}}}, בוטלה העסקה ביולי 2000{{הערה|{{TheMarker|איי אונליין|ישראל מבטלת העסקה לאספקת מטוסי ""פאלקון"" ב-250 מ' ד' לסין|1.15357|12 ביולי 2000}}}}. במרץ 2002 הסכימה מדינת ישראל לשלם פיצוי של 350 מיליון על ביטול העסקה{{הערה|{{הארץ|אמנון ברזילי|ישראל תשלם 350 מיליון ד' לסין - פיצוי על עסקת הפלקון|1.778947|12 במרץ 2002}}}}. במרץ 2004 נחתם ההסכם לאספקת מערכת "פאלקון" דומה להודו{{הערה|{{גלובס|פליקס פריש|נחתם ההסכם לאספקת "פאלקון" להודו|777917|7 במרץ 2004}}}}, המטוס הראשון סופק במאי 2009{{הערה|{{TheMarker|יוסי מלמן|בחודש הבא: ישראל תספק להודו אחד ממטוסי הביון שבנתה בעבורה|1.1254303|5 באפריל 2009}}}}.

===1997===
הקמת חברת הבת "גלקסי איירוספייס" לייצור מטוסי מנהלים, בשותפות עם תאגיד [[הייאט]] של [[משפחת פריצקר]]{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|הגלאקסי ממריא|116262|4 בספטמבר 1997}}{{גלובס|דרור מרום|משפ' פריצקר מארה"ב מחזיקה ב-%80 ממניות החברה המשווקת את ה"גלאקסי" של תע"א|91176|22 בדצמבר 1998}}}}. "גלקסי איירוספייס" ייצרה שני דגמים של מטוסי מנהלים, מטוס ה"[[גאלפסטרים G100|אסטרה–SPX]]", שפותח עוד לפני הקמת החברה, וה"גלאקסי" מטוס חדש שטיסת הבכורה שלו נערכה עם הקמת החברה החדשה{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|טיסת בכורה מוצלחת ל"גלאקסי" של תע"א - לאחר עיכוב של כשנה בפיתוח|125755|28 בדצמבר 1997}}}}. המטוס הורכב בתעשייה האווירית, אך הגימור והשיווק שלו נעשה במפעל ב[[טקסס]]{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|תע"א עומדת למכור 23 מטוסי גלאקסי ו-3 אסטרה ב-420 מיליון דולר|164161|28 ביולי 1999}}}} המטוס ביצע טיסה טראנס-אטלנטית ראשונה, למרחק 6,012 ק"מ, בין פריז לניו יורק באוקטובר 1998{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|טיסה טרנס-אטלנטית מוצלחת ראשונה למטוס המנהלים "גלאקסי" של תע"א|84242|8 באוקטובר 1998}}}}.

===1999===
חברת הבת "בדק" פתחה מפעל ב[[נמל התעופה לה בורז'ה]] שב[[פריז]], [[צרפת]]. המפעל היה [[מיזם משותף]] עם חברת "קלסטרום" של יוצאי חיל האוויר{{הערה|{{גלובס|שלמה גרינברג|משפצת המטוסים של יואב שטרן וזיו נדיבי|91242|28 ביוני 1998}}{{ש}}{{TheMarker|אמנון ברזילי|טייסי הקרב זיו נדיבי ויואב שטרן מנסים להתאושש מצ'פטר 11|1.127995|18 באוגוסט 2002}}}}, לשירותי תחזוקה ותמיכה לחברות תעופה המפעילות מטוסי בואינג-737 ברחבי אירופה{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|תע"א, קלסטרום האמריקנית ויורלאייר יספקו שרותי תחזוקה למטוסי בואינג|182164|19 בדצמבר 1999}}}}.

באותה שנה זכתה החברה לראשונה בגלוי במכרז בהודו, להשבחת עשרות מסוקי קרב מתוצרת רוסיה מסוג מי-35{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|פרסומים זרים: תע"א תשביח כנראה מסוקים רוסיים בהודו ב-20 מיליון ד'|152060|23 במאי 1999}}}}.

===2001 ===
חברת [[גאלפסטרים איירוספייס]], חברת בת של תאגיד [[ג'נרל דיינמיקס]], רכשה את חברת "גלקסי איירוספייס" של התעשייה האווירית ומשפחת פריצקר. ביוני 2001 הודיעה גאלפסטרים כי לא תשתמש יותר בשמות מותגי המטוסים של גלאקסי, אלא תשתמש בשמות מותגים של מוצרים שלה{{הערה|{{TheMarker|גיא צ'אק|ג'נרל דיינמיקס השלימה את רכישת יצרנית המטוסים גלאקסי מחברת הייאט ומהתעשייה האווירית|1.53039|8 ביוני 2001}}}}. ה"גלאקסי" שווק בשם "גולפסטרים–200", וה"אסטרה–SPX" שווק בשם "גולפסטרים–100". פסי הייצור של שני המטוסים המשיכו לפעול בתעשייה האווירית כ[[קבלן משנה]] ראשי. ב־3 במאי 2005, בוצעה בהצלחה טיסת בכורה למטוס המנהלים חדש, "גולפסטרים-G150". מטוס, מקטגוריה בינונית שיכול להטיס שמונה נוסעים, שפותח ויוצר בתעשייה האווירית עבור גאלפסטרים{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן, אמנון ברזילי|מטוס המנהלים של התעשייה האווירית השלים בהצלחה טיסת בכורה|1.1007795|4 במאי 2005}}}}.

===2004===
נחתם הסכם שיתוף פעולה בין חברת הבת [[רמת"א]] לתאגיד הקנדי [[בומברדייה]], לייצור משותף של 86 קרונות דו־קומתיים עבור [[רכבת ישראל]], עם אופציה להגדלת ההזמנה לכ־500 קרונות. לצורך הפרויקט הוקם מפעל בהשקעה של כ־10 מיליון דולר, רמת"א הכשיר, במפעלי בומברדיה באירופה, כוח אדם לעבודה בפרויקט ולעובדי רמת"א הצטרפו למשך כשנה שלמה כ־15 טכנאים ומהנדסים של חברת בומברדיה מאירופה{{הערה|{{TheMarker|שרון קדמי|נחתם הסכם שיתוף פעולה בין בומברדיה לתעשייה האווירית לייצור משותף של קרונות עבור רכבת ישראל|1.1013220|24 במאי 2005}}}}. ביצועה של ההזמנה החל באוגוסט 2005 ומערך הקרונות הראשון מתוצרת המפעל נמסר ל[[רכבת ישראל]] בדצמבר 2005{{הערה|שם=Haaretz1065845|{{הארץ|שרון קדמי|רכבת דו-קומתית ראשונה מתוצרת כחול לבן נמסרה לרכבת ישראל|1.1065845|12 בדצמבר 2005}}}}. לאחר השלמת ההזמנה נסגר המפעל והמבנה שיש לו קישור לרשת המסילות של רכבת ישראל נמכר{{הערה|{{TheMarker|דניאל שמיל|חצי שנה לאחר ההפרטה החלקית: 45% מקרונות הרכבת שבהסכם מושבתים|1.2364377|2 ביולי 2014|מנויים=לא}}}}.

===2007===
הקמת חברה ב[[הודו]] לשיתוף פעולה עם [[קבוצת טאטא]]{{הערה|{{גלובס|יעל גרוס אנגלנדר|תע"א תקים עם טאטא ההודית חברה משותפת|1000341442|13 במאי 2008}}}}. החברה עסקה בייצור מקומי של מערכות [[מכ"ם]]{{הערה|{{הארץ|אורה קורן|התעשייה האווירית מכרה להודו מכ"מ בעסקה חשאית|1.1231652|25 בנובמבר 2010}}}}.

===2008===
[[טקסיבוט]] – פרויקט משותף של התעשייה האווירית, לופטהנזה, וקבוצת TLD. בשנת [[2011]] נוסה הכלי בגרירת מטוס [[איירבוס A340-600]] ב[[טולוז]], ומטוס [[בואינג 747-400]] ב[[נמל התעופה הבין-לאומי של פרנקפורט]].
הכלי מיועד לחסוך לחברות התעופה אחוזים ניכרים של [[דלק סילוני]]. לדוגמה; מטוס בואינג 747, צורך בממוצע 1.25 טונות דלק, ב־17 הדקות הקודמות להמראה. לעומת זאת הטקסיבוט צורך בין 25 ל־30 [[ליטר]] דלק בלבד.
בנובמבר [[2014]] קיבל הטקסיבוט אישור של [[רשות התעופה האזרחית]] ו[[הסוכנות האירופית לבטיחות תעופה]] (EASA) לגרירת מטוסי [[בואינג 737]], ובפברואר 2015 החל לפעול בשירות לופטהנזה ב[[נמל התעופה הבין-לאומי של פרנקפורט]].

===2009===
נחתמה עסקה לאספקת 50 מזל"טים מתוצרת התעשייה האווירית ל[[רוסיה]]{{הערה|{{גלובס|מירב אנקורי|התעשייה האווירית תמכור 50 מזל"טים לרוסיה ב-50 מ' ד'|1000441947|12 באפריל 2009}}{{ש}}{{הארץ|אורה קורן|התעשייה האווירית תספק לרוסיה מטוסים ללא טייס ב-50 מיליון דולר|1.1255239|11 באפריל 2009}}}}. שנה אחר כך הורחבה העסקה, שנחתם הסכם למכירת מכלולים של מל"טים ומערכות שונות לייצור מקומי שלהם{{הערה|{{TheMarker|יעל פטר|התעשייה האווירית חתמה על עסקה של 400 מיליון דולר למכירת מל"טים לתאגיד הענק אובורנפרום הרוסי|1.590315|13 באוקטובר 2010}}}}.

===2020===
* האיחוד האירופי – התעשייה האווירית ו־Airbus זכו במכרז בפוטנציאל של עשרות מיליוני דולרים, במסגרתו יחכירו מערכות מל"ט הרון ימי, ל־[[Frontex]] של [[האיחוד האירופי]] ובמסגרתו יוחכרו מערכות מל"ט הרון ימי לארגון. הסכם המסגרת שנחתם כולל מתן שירותי סיור ימי, ציוד הטסה ותחזוקה, למשך כארבע שנים במדינות מסוימות באירופה. ההיקף המוערך של העסקה הוא עשרות מיליוני דולרים, והיא מהווה הבעת אמון נוספת ביכולותיו של מל"ט ההרון הימי, אשר הוכחו בניסוי בכרתים ב־2018, ובפעילויות מבצעיות רבות של צה"ל ומפעילים נוספים ברחבי העולם. מערכות ההרון הימי ישמשו לביצוע משימות [[פטרול]] ימי והגנת חופים. הטיסה מבוצעת במרחב האווירי האזרחי האירופאי.
* בחריין – התעשייה האווירית: חתמה בשנת 2020 על הסכם היסטורי למתן שירותי רציף (Line maintenance) עם חברת התעופה הלאומית של בחריין Gulf Air. ההסכם נחתם בטקס חגיגי במעמד מנכ"ל חברת Gulf Air, קפטיין ואליד אבולחאמיד אל אלאווי, וסמנכ"ל התעשייה האווירית ומנהל חטיבת תעופה, יוסי מלמד, במסגרת הגעת משלחת אנשי העסקים מבחריין, אותה הוביל אל אלאווי במסגרת ההסכם תעניק חטיבת תעופה של התעשייה האווירית מענה טכני כולל לכל מטוסי Gulf Air שצפויים לנחות בנמל התעופה בן-גוריון, שיכלול טיפול לאחר טיסה, אחזקה יומית, הכנה לטיסה (PreFlight) ותמיכה בתקלות חריגות.

=== 2021 ===
* התעשייה האווירית נמצאת בתהליך רכישת חברות ומפעלים בהודו{{הערה|{{ישראל דיפנס|דן ארקין|התעשיה האווירית בתהליך של רכישת חברות ומפעלים בהודו|48188|7 בפברואר 2021}}}}. במפעלים אלה יהיו קווי ייצור של מוצרי התע"א. השתתפות בבעלות על מפעלים בהודו מאפשרת השתתפות במכרזים לייצור מוצרים ביטחוניים.
*התעשייה האווירית חתמה על עסקאות{{הערה|{{JDN|בנימין ברגר|התעשייה האווירית תספק מערכות חימוש מעל 100 מיליון דולר למדינות באסיה|1467247|2 בפברואר 2021}}}} בהיקף כולל של מעל 100 מיליון דולר במסגרתן תספק מערכות נשק בתחום ה[[חימוש משוטט|חימושים המשוטטים]]. בין העסקאות: זכייה במכרז בין-לאומי ומכירה של מערכות רחפנים תוקפים – "[[רתם (רחפן)|רתם]]" למדינה זרה, מכירה של מערכות הארופ ימי לחיל הים של מדינה באסיה ומערכות הארופ בתצורה יבשתית ללקוח נוסף באסיה.
*שת"פ עם החברה הבריטית [[קבוצת תאלס|Thales UK]] לייצור הטיל "גבריאל" בעל השם הבריטי Sea Serpent. הטיל מיועד לפריגטות, ללוחמה נגד ספינות ונגד טילי שטח. לטיל יכולת תקיפה לטווחים עד 200 ק"מ. המערכת מתמודדת עם אמצעי נגד אלקטרוניים ותוקפת מטרות בים וביבשה.
*שת"פ עם דרום קוריאה להסבת מטוסים –{{הערה|{{ישראל דיפנס|עמי רוחקס דומבה|התעשייה האווירית פועלת להקמת אתר הסבות למטוסי 777 בדרום קוריאה|49711|5 במאי 2021}}}} חטיבת תעופה של התעשייה האווירית חתמה על [[מזכר הבנות]] עם חברת Sharp Technics (Sharp) ונמל התעופה Incheon International Airport להקמת אתר הסבות למטוסי 777-ERSF Big Twin – ממטוסי נוסעים למטען. במסגרת שיתוף הפעולה, התעשייה האווירית מתכננת להסב משנת 2024 כשישה מטוסי בואינג 777-300ER, ו־777-200LR בשנה. הקמת אתרי הסבות ברחבי העולם נדרשת כמענה לביקוש הצפוי למטוסי מטען רחבי־גוף ובעלי טווח טיסה ארוך. החתימה עם חברת Sharp ושדה התעופה הבין-לאומי ב־Incheon מהווה המשך ישיר לשיתופי פעולה רבים בין התעשייה האווירית וחברות בדרום קוריאה.
*רכבי שטח לצה"ל{{הערה|{{ישראל דיפנס|עמי רוחקס דומבה|התעשייה האווירית תספק את רכבי השטח Z-MAG לצה"ל|49473|22 באפריל 2021}}}} – התעשייה האווירית רכשה מהיצרן עידו כהן את התכן וזכויות הייצור לשדרוג רכבי שטח עבור צה"ל. כלי הרכב ZMAG, [[זיבר|ZIBAR]] ו־ZD – אשר ישודרגו לצרכים צבאיים והגנת גבולות ויותקנו עליהם מגוון מערכות הגנה, תקיפה, מודיעין, מכ"ם, אלקטרו־אופטיקה, ניווט ותקשורת המיוצרות בתעשייה האווירית. בין המערכות שיותקנו: מערכת Drone Guard לאיתור ושיבוש רחפנים, מערכות הגנה אווירית, מערכות איסוף מודיעין שונות, מצלמות EO\IR מסוג [[מטע"ד|MiniPOP]] ומערכות נוספות הנותנות מענה לצורכי יבשה שונים.
* נחתם הסכם להקמת מרכז הסבות מטוסי נוסעים ל[[מטוס מטען|מטוסי מטען]], מדגם בואינג 737-700/800, עם חברת Atitech. המרכז החדש שיפעל במרכזה של חברת Atitech בנאפולי [[איטליה]]{{הערה|{{גלובס|דני זקן|תע"א תקים באירופה מרכז להסבת מטוסי נוסעים למטען|1001377010|5 ביולי 2021}}}}.
*שת"פ עם [[אוקראינה]] בנושא סייבר{{הערה|{{ישראל דיפנס|איל בוגוסלבסקי|התעשייה האווירית חתמה על הסכם שיתוף פעולה בתחום הסייבר עם אוקראינה|50996|21 ביולי 2021}}}} – התעשייה האווירית חתמה על הסכם כוונות (LOI) עם מרכז התיאום הלאומי לאבטחת מידע האוקראיני (NCCC). שני הצדדים הסכימו לשתף פעולה בכדי ליצור מתודולוגיות ותפיסות של אבטחת מידע עבור מרכז התיאום הלאומי האוקראיני וכן על שיתוף פעולה בין-לאומי לגבי טכנולוגיות איתור מתקפות סייבר.
*התעשייה האווירית פותחת קו הסבה של מטוסי בואינג 777 מנוסעים למטען<ref>{{ynet|דניאל סלאמה|לראשונה בעולם: התעשייה האווירית תסב בואינג 777 ממטוס נוסעים למטען|economy/article/bytfngllt|10 באוגוסט 2021}}</ref>. תהליך רישיון ההסבה של מטוס 777 הסתיים, והתע"א תהיה המפעל הראשון בעולם המבצע הסבות אלה. עולם התעופה חווה מגמה הולכת וגוברת של ביקוש למטוסי מטען, לאחר שנת הקורונה ועם הדרישה לשילוח אווירי בין-לאומי. מטוסי המטען מקבלים נפח הולך וגדל מסך פעילות התעופה האזרחית. ההסבה מתוכננת עבור חברת GE Capital Aviation Services GECAS, שבין היתר מחכירה מטוסים שבבעלותה לשימוש חברות התעופה השונות. המטוס הראשון שהחל בתהליך ההסבה מיועד להימסר לחברת המטענים Kalitta Air, שצפויה לקבלו במהלך שנת 2022.
*התעשייה האווירית ואיתיחאד מאבו דאבי יסבו יחד מטוסי בואינג 777 להטסת מטענים{{הערה|1={{כלכליסט|אודי עציון|התעשיה האווירית ואיתיחאד יסבו יחד מטוסי בואינג 777 להטסת מטענים|local_news/article/b1woki7wy|25 באוגוסט 2021}}}} – הפעילות תתבסס על הידע של התעשייה האווירית ועל התוכנית שפיתחה להסבת מטוסי בואינג 777-300ER למטוסי מטען, כאשר החברה הישראלית תהיה אחראית מול רשויות התעופה העולמיות על ההסבות שיתבצעו באבו דאבי, ותספק שירותי תמיכה ללקוחות. עבור התע"א מדובר בדריסת רגל ראשונה בשוק התעופה המשגשג במפרץ. עבור איתיחאד, שכבר מפעילה במקום מרכז אחזקת מטוסים משלה, מדובר בשדרוג הפעילות לתחום משמעותי יותר. החברה, שהוקמה ב־2003, מפעילה צי של יותר מ־90 מטוסים והיא החברה השנייה בגודלה באמירויות אחרי אמירייטס.

===2023===
* ב-29 במרץ שוגר בהצלחה הלוויין התצפית המכ"מי '[[אופק 13]]' לחלל. השיגור בוצע באמצעות משגר לוויינים תלת שלבי מסוג "שביט", משדה ניסויים במרכז הארץ{{הערה|[https://www.iai.co.il/heb/node/543 משרד הביטחון, צה"ל והתעשייה האווירית שיגרו בהצלחה את הלוויין 'אופק 13'], פרסום באתר החברה, 29 במרץ 2023}}.
* התעשייה האווירית נבחרה לספק לאזרבייג'ן שני לוויינים בשווי של 120 מיליון דולר{{הערה|{{הארץ|עודד ירון|התעשייה האווירית תספק לאזרבייג'אן שני לוויינים בשווי 120 מיליון דולר|00000187-b1e5-d3b7-abcf-b1e535aa0000|24 באפריל 2023|מנויים=לא}}}}.
* ב-30 יולי שוגר לוויין התצפית המכ"מי DS-SAR ממשגר PSLV C56 מאתר השיגור בהודו. הלוויין נכנס למסלולו המתוכנן סביב כדור הארץ, החל לשדר נתונים ונמסר ללקוחות ב[[סינגפור]], DSTA ו-ST Engineering{{הערה|[https://www.iai.co.il/heb/ds-sar הלוויין DS-SAR מבית התעשייה האווירית שוגר בהצלחה - ונכנס למסלולו בחלל], פרסום באתר החברה, 30 ביולי 2023}}.
* התעשייה האווירית זכתה בחוזה לאספקת מערכות חימוש משוטטות ל[[אסטוניה]]{{הערה|[https://www.iai.co.il/heb/node/547 התעשייה האווירית זכתה בחוזה לאספקת מערכות חימוש משוטטות לאסטוניה], פרסום באתר החברה, 2 במאי 2023}}.

===2024===
* נחתם הסכם להקמת חברה בהחזקה משותפת של התעשייה האווירית והחברה ההודית הממשלתית Baharat Electronics Limited (BEL). במסגרת העסקה התעשייה האווירית תחזיק 60% מהחברה החדשה ו-BEL ב-40%. החברה החדשה תספק שירותי תמיכה ותחזוקה למוצרי מערכות לחימה, הגנה אווירית ומערכות טילים של התעשייה האווירית בהודו{{הערה|[https://www.gov.il/he/pages/dec1476-2024 הקמת חברה בהודו על ידי התעשייה האווירית לישראל בע"מ ביחד עם חברה הודית ממשלתית] פרסום משרד ראש הממשלה, 1 במרץ 2024}}.
* ביולי 2024 חתמה החברה על עסקת אספקה של ציוד צבאי בהיקף מיליארד דולר לתקופה של כחמש שנים. הסברה שמדובר בעסקת לוויינים עם [[מרוקו]]{{הערה|{{ynet|נווית זומר|התעשייה האווירית חתמה על עסקת ענק בהיקף של מיליארד דולר|economy/article/ry11y7icvr|9 ביולי 2024}}}}.

==פעילות עסקית וקווי מוצרים עיקריים==
*תכנון וייצור [[לוויין ריגול|לווייני ריגול]] ו[[לוויין תקשורת|לווייני תקשורת]]
*תכנון וייצור [[טיל]]ים
*תכנון וייצור מערכות הגנה
*[[תכנון (הנדסה וכלכלה)|תכנון]] וייצור [[מטוס מנהלים|מטוסי מנהלים]] ומטוסי קרב
*תחזוקה, [[השבחה (נכסים)|השבחה]] והסבה של מטוסים [[צבא]]יים ואזרחיים ו[[מסוק]]ים
*תכנון וייצור [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים מסוגים וגדלים שונים, עבור מגוון זירות ושימושים
*הסבת מטוסי נוסעים למטוסי מטען
*פיתוח מערכות סייבר הגנתיות ומרכזי בקרה
*תכנון וייצור [[מכ"ם|מערכות מכ"ם]] למגוון זירות, טווחים ושימושים
*תחזוקת מנועי מטוסים ואביזרים
*ייצור חלקי מטוסים ליצרנים אחרים
*ייצור כני נסע ואביזרים הידראוליים
*ייצור [[מיגון|ערכות מיגון]] ל[[מטוס]]ים, [[מסוק]]ים, [[ספינה|ספינות]] ו[[דחפור]]ים
*מערכות יבשה – פתרונות חדשניים ללוחמת יבשה בשדה הקרב המודרני
*הסבת כלי [[צמ"ה]] לכלים בלתי־מאוישים הנשלטים בשלט רחוק (כגון ה"חלוץ" ו־[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|D9T]]) ביחד עם [[זוקו שילובים]]
*חליפות תקיפה והגנה ימיות
*מערכות ניווט מתקדמות
*פתרונות HLS
*[[חללית|חלליות]]

=== תכנון וייצור לוויינים===
[[קובץ:Ofeq-3.gif|ממוזער|לוויין אופק 3]]
[[קובץ:AMOS-5 Satellite -- with star background.jpg|ממוזער|לוויין התקשורת עמוס 5]]
* סדרת [[לוויין אופק|לווייני אופק]] – '''אופק''' היא סדרה של [[לוויין ריגול|לווייני ריגול]] ישראליים שנועדו לצילום לצורך איסוף [[מודיעין צבאי]]. רוב לווייני אופק שוגרו מ[[בסיס פלמחים]] על גבי משגר ה"[[שביט (משגר לוויינים)|שביט]]" הישראלי. הלוויינים חגים מסביב ל[[כדור הארץ]] ב[[מסלול לווייני נמוך|גובה נמוך]] ומשלימים סיבוב כל 90 דקות לערך. סדרת לוויינים זו ובעיקר שיגורו של הלוויין אופק 1 מבסיס פלמחים ב־[[19 בספטמבר]] [[1988]] הפכו את ישראל למדינה השמינית שמצליחה לשגר בכוחות עצמה לוויין מתוצרתה. הלוויינים וה[[משגר לוויינים וחלליות|משגרים]] פותחו ונבנו על ידי התעשייה האווירית לישראל. ביולי 2020{{הערה|{{mako|שי לוי|הצצה נדירה לעולם לווייני הריגול של ישראל|6f0e6101ad32671027|pzm-magazine|4 בדצמבר 2020}}}} שוגר הלוויין אופק 16על גבי משגר "שביט", משקלו כ־400 ק"ג והוא עובר כל שעה וחצי מעל התחנה הקרקעית, בתמונות שצולמו מגובה 500 ק"מ ניתן לזהות פרטים בגודל אדם.
* סדרת [[עמוס (סדרת לוויינים)|לווייני התקשורת עמוס]] – '''עמוס''' (מאנגלית: '''A'''ffordable '''M'''odular '''O'''ptimized '''S'''atellite AMOS) הוא שמה של סדרת [[לוויין תקשורת|לווייני תקשורת]] אזרחיים, אשר ממוקמים במסלול גיאוסטציונרי בגובה 35,785 ק"מ. מרבית הלוויינים בסדרה נבנו על ידי התעשייה האווירית לישראל, ואורך חייהם הצפוי הוא מעל 12 שנים.עם הזמן, השם "עמוס" ניתן גם ללוויינים בייצור זר כ[[עמוס 5]], ועמוס 7, שמתופעלים על ידי "חלל תקשורת".
* סדרת לווייני התצפית [[ארוס (לוויין)|ארוס]] – '''ארוס''' הוא שמה של סדרת [[לוויין|לווייני]] [[לוויין צילום|צילום]] מסחריים אשר תוכננו על ידי [[התעשייה האווירית]] בעבור החברה "[[אימאג'סאט אינטרנשיונל]]", פירוש השם EROS הוא Earth Resources Observation Satellite. הלוויין ארוס A1 נע ב[[מסלול הקפי נמוך]] (LEO) בגובה של 480 ק"מ. מסלול ההקפה שלו הוא [[מסלול מסונכרן לשמש]] ([[מסלול פולרי]]) הנע בין קטבים, וזאת כדי שהצילום יתבצע תמיד באור יום. ארוס A1 נבנה על בסיס הלוויין [[אופק (לוויין)|אופק 3]] ומידותיו הן: גובה – 2.3 מ'. קוטר – 1.2 מ' גוף, 0.7 מ' ראש. מסה בשיגור – 250 ק"ג.
* סדרת לווייני תצפית מכ"מיים sar [[טכסאר]] – הלוויין טכסאר עושה שימוש בטכנולוגיית [[מכ"ם מפתח סינתטי]] (SAR). המכ"ם מספק תמונה ברזולוציה גבוהה של פני השטח, ללא תלות במזג האוויר. הלוויין פותח על ידי התעשייה האווירית לישראל באמצעות מפעל מבת, ומפעל [[אלתא מערכות|אלתא]].
* סדרת לווייני [[אופטסאט (משפחת לוויינים)|אופטסטאט]] (OptSat) – סדרה של לווייני תצפית קטנים המבוססים על לווייני אופק. ב-2 באוגוסט 2017 שוגר לחלל לוויין אופטסאט 3000 תוצרת התעשייה האווירית שנקנה על ידי איטליה{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן|אותות ראשונים התקבלו משני הלוויינים ששוגרו לחלל|4997649|2 באוגוסט 2017}}}}.
* לווייני חישה מרחוק [[ונוס (לוויין)|ונוס]] – ראשי תיבות של Vegetation and Environment on a New Micro Satellite) הוא מיזם לפיתוח והפעלת [[לוויין]] לחישה מרחוק בשיתוף פעולה [[ישראל]]י–[[צרפת]]י. ללוויין שתי משימות ראשיות: משימת צילום עם [[מטע"ד]] [[מצלמה]] מולטי־ספקטראלית, ומשימה טכנולוגית לחקר ביצועי מנוע יוני מסוג HALL המפותח בישראל.
* [[לוויין זעיר|לוויינים זעירים]] – '''לוויין זעיר''' הוא לוויין שמשקלו קטן מ־50 קילוגרם. הלוויינים משמשים כמעבדות מעופפות להוכחת טכנולוגיות ובדיקת רכיבים חדשים עבור לוויינים. השילוב של [[קרינה]] חזקה, הפרשי [[טמפרטורה]] קיצוניים ו[[ריק]] כמעט מוחלט, מקשה על רכיבים אלקטרוניים לעבוד היטב בחלל. כך מתאפשרת הרכבת חלק מהרכיבים החדשים על לוויין זעיר ולבצע ניסוי בפועל בחלל.
* לוויין DS-SAR – לוויין תצפית שנמכר לסינגפור, שנוצר על פי הידע של סדרת לווייני אופק{{הערה|{{חדשות 13|אור הלר|שיגור מוצלח: לווין ישראלי חדש החל את משימתו בחלל|item/news/politics/security/satellite-903643897|30 ביולי 2023}}}}{{הערה|{{וואלה|אודי עציון|התעשייה האווירית מכרה לסינגפור לוויין ריגול בכ-200 מיליון דולרים|3598002|30 ביולי 2023}}}}.
*[[בראשית (גשושית)]] '''בראשית''' הייתה [[גשושית]] מסוג [[נחתת (גשושית)|נחתת]] שפותחה על ידי [[עמותה|עמותת]] [[SpaceIL]] במטרה להיות הגשושית ה[[ישראל]]ית הראשונה על הירח. במהלך נחיתת החללית ב־[[11 באפריל]] 2019 בסביבות השעה 22:24 ([[שעון ישראל]]), נראה שעקב כשל באחד ממדי התאוצה של החללית, נגרמה שרשרת אירועים שהובילה לכיבוי המנוע ולאי הצלחת הנחיתה. אף על פי שלא הושגה נחיתה רכה, ישראל היא המדינה השביעית מבין מדינות העולם וסוכנויות החלל, אשר הצליחה להקיף את הירח, ולהביא אובייקט אל פני השטח של הירח.
*לוויין התקשורת העתידי של ישראל "[[דרור 1]]" – מתוכנן לספק מענה לצורכי התקשורת הלוויינית של ישראל ל־15 שנה.

=== תכנון וייצור טילים ===
[[קובץ:Arrow2launcher.jpg|ממוזער|משגר טילי חץ 2]]
[[קובץ:IAI Harop PAS 2013 02.jpg|ממוזער|חימוש משוטט הארופ בטיסה|250x250 פיקסלים]]
* סדרת [[חץ (מערכת נגד טילים)]]
* סדרת טילי ים-ים [[גבריאל (טיל)|גבריאל]] – ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה־60 של המאה ה־20]] ספינות חיל הים היו מטרות פגיעות לטילי ים–ים מצריים, והוחלט בתעשייה האווירית להיכנס לפיתוח שאפתני של טיל הים–ים הראשון ב[[ישראל]]. ג'''בריאל''' הוא [[טיל ים-ים|טיל ים–ים]] מתוצרת [[התעשייה האווירית]]. הטיל פותח בשנות השישים על בסיס [[טיל קרקע-קרקע|טיל קרקע–קרקע]] בשם [[לוז (טיל)|לוז]]. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] נעשה בגבריאל שימוש קרבי לראשונה ובהצלחה רבה ב[[קרב לטקיה]], ב[[קרב טרטוס]] וב[[קרב דמיאט]]. כ־50 טילי גבריאל נורו במלחמה זו, קרוב למחציתם פגעו במטרה.
* חימוש מונחה לייזר גריפין – '''פצצת לייזר גריפין''' (Griffin LGB) היא מערכת [[פצצה מונחית לייזר]] תוצרת חטיבת הטילים MBT של התעשייה האווירית. עם אפשרות להנחיית [[GPS]]. הפיתוח הראשוני הסתיים בשנת 1990. המערכת כוללת קטע קדמי וזנב חדשים המאפשרים את ניהוג הפצצה לאחר הטלתה. זוהי ערכת תוספת המשמשת לחידוש פצצות [[MK-82|Mark 82]], [[MK-83|Mark 83]] ו־[[MK-84|Mark 84]] ו[[פצצה ללא הדרכה|פצצות לא מונחות]] אחרות, מה שהופך אותן ל[[תחמושת מונחית דיוק|פצצות חכמות]] מונחות לייזר.
* טיל מונחה לייזר [[נמרוד (טיל)|נמרוד]] – '''נמרוד''' הוא [[טיל נ"ט]] ארוך טווח תוצרת התעשייה האווירית לישראל. אף על פי שהטיל במקור פותח נגד טנקים, ניתן להשתמש בו כנגד מגוון רחב של מטרות כמו: [[נגמ"ש]]ים, [[ספינה|ספינות]], [[בונקר]]ים וריכוזי חיילים. הטיל מונחה־[[לייזר]] חצי אקטיבי, ובעל יכולת פעולה לטווח הנע בין 26 ל־50 [[ק"מ]] ביום ובלילה. מסלול המעוף שלו יכול להיות מתחת לגובה העננים, בעוד קבוצה של חיילים משתמשים ב[[ציין לייזר]] על מנת להנחות אותו למטרה ממרחק רב מאחוריו. ייחודו של [[טיל]] זה הוא טווח הפעולה שלו, (תלוי בדגם).
* טיל [[להט (טיל)|להט]] – '''להט''' (ב[[אנגלית]]: LAHAT – Laser Homing Attack or Laser Homing Anti-Tank) הוא טיל נ"ט דור שלישי קל משקל, בעל הנחיית לייזר חצי־אקטיבי, שפותח משנת [[1992]] ומיוצר על ידי [[התעשייה האווירית]]. הטיל תוכנן בעיקרו להיות מופעל באמצעות [[טנק מרכבה|טנקי מרכבה]] בעלי תותח 105 ו־120 מ"מ, אף על פי שהוא מתאים לכל סוגי התותחים בקטרים הללו. הלהט מותאם אף לשימוש מ[[ספינת סיור|ספינות סיור]], [[מל"ט]]ים ו־[[HMMWV]]. בניגוד לפגזים, הלהט לא חייב תותח של טנק לצורך הפעלתו.
* [[חימוש משוטט]] [[הארפי]], '''הארפי''' (באנגלית: '''IAI Harpy''') הוא חימוש משוטט למשימות [[דיכוי הגנה אווירית]], מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. ההארפי משוגר מחוץ לשדה הקרב, מאתר [[אנטנה]] קורנת של מערכת [[מכ"ם]], ומתפוצץ מעליה. ההארפי נמצא בשירות [[חיל האוויר הישראלי]] (מכונה "'''שיאון'''") ובשירות המדינות [[טורקיה]], [[הודו]], [[קוריאה הדרומית]] ו[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. ההארפי הוא בעל [[כנף דלתא|כנפי דלתא]] המחוברות לגוף גלילי שבראשו ראש הביות ו[[ראש קרב|ראש הקרב]]. הוא מונע על ידי מנוע רוטרי יחיד מדגם AR731, תוצרת [[UEL]], בעל הספק של 28 קילוואט (37 כוח־סוס) עם [[מדחף דוחף]].
*חימוש משוטט [[הארופ]] – '''הארופ''' (ב[[אנגלית]]: '''IAI Harop''') הוא חימוש משוטט לתקיפת מטרות שונות, תוצרת התעשייה האווירית לישראל. ההארופ משוגר מחוץ לשדה הקרב, יכול לשהות זמן רב מעל אזור עוין, לאתר מטרות ולהתרסק עליהן. בניגוד לקודמו, הארפי, מסוגל ההארופ לשוב ולנחות אם לא אותרה מטרה. במסגרת הקונפליקט הצבאי בין [[ארמניה]] ל[[אזרבייג'ן]] ב[[נגורנו קרבאך]], בתחילת חודש אפריל 2016, תועד לראשונה הארופ שהופעל על ידי [[צבא אזרבייז'ן|הצבא האזרי]] בפעילות מבצעית, מטרתו הייתה אוטובוס עם [[חייל]]ים [[ארמנים]], הכטב"ם השמיד אותו בהצלחה.
*חימוש משוטט ברקן ירוק – '''ברקן ירוק''' הוא [[חימוש משוטט]] מתוצרת התעשייה האווירית לישראל, המיועד לספק עצמאות ליחידות ברמת גדוד עד [[אוגדה]] וכן ליחידות מיוחדות, ניחן ביכולת איסוף לקבלת תמונת מצב עדכנית ובעל יכולת לסגירת מעגל תקיפה. הוא בעל מנוע חשמלי שקט במיוחד. ניתן לתפעלו מעמדה בקרון או מ[[מחשב לוח|טאבלט]]. הוא ניתן לשיגור ממגוון פלטפורמות, קרקעיות או ימיות.
* טיל קרקע–קרקע '''[[לורה (טיל)|לורה]]''' או '''LORA''' ([[ראשי תיבות]] באנגלית של '''LO'''ng '''R'''ange '''A'''rtillery), הוא [[טיל קרקע-קרקע|טיל קרקע–קרקע]] מתוצרת [[מפעל מלמ]] של התעשייה האווירית לישראל. זהו טיל לטווח של עד 400 [[ק"מ]], בעל [[מנוע דלק מוצק]] ודיוק מרבי ([[CEP]]) של כ־10 [[מטר]]ים. לורה מונחה באמצעות [[INS]]-[[GPS]] ומסוגל לשאת [[ראש קרב]] (רש"ק) של 400 או 600 [[ק"ג]], לפי מטרות השימוש.
* משגר לוויינים רב שלבי [[שביט (משגר לוויינים)|שביט]], פיתוח משגר שיוכל להכניס לוויין במשקל 250 ק"ג למסלול אליפטי. במסגרת התוכנית פותחו במפעל מל"מ מספר דורות של משגרים אשר הציבו בחלל את מרבית לווייני [[אופק (משפחת לוויינים)|אופק]]
*טיל '''[[ברק MX|ברק ER]]'''{{הערה|{{ישראל היום|חנן גרינווד, לילך שובל|ניסוי מוצלח במערכת יירוט טילים ישראלית|article/863481|22 במרץ 2021}}}} – הטיל המיירט ברק ER, שפותח בתעשייה האווירית מאפשר יירוט איומים בטווחים מוגדלים ברדיוס של 150 ק"מ. לאחרונה השלימה התעשייה האווירית, סדרת ניסויים מוצלחת במערכת. הטיל המיירט משוגר אנכית וכולל מנוע מאיץ, מנוע רקטי דו-פולסי וראש ביות מכ"מי מתקדם.

===תכנון וייצור מערכות הגנה===
* הגנה מפני טילי שיוט ורקטות – המערכת הראשונה בסדרה הייתה [[ברק (טיל)|ברק 1]], המערכת האחרונה היא [[ברק 8]] להגנה מערכתית. המערכת נועדה להגן על ספינות מפני טילי ים-ים או מטוסים מנמיכי טוס, המערכת פותחה במפעל מבת. עיקרון הפעולה הוא שלאחר קליטת המטרה על ידי מכ"ם ראש הטיל, הטיל מתביית אל המטרה באופן עצמאי עד להשמדתה.
* הגנה מפני טילי שיוט, טילי ים-ים וכלי טיס: מערכת [[ברק MX]] המבוססת על 3 סוגי מיירטים, בעלת גרסה ימית וגרסה יבשתית. ביצעה ניסוי מוצלח ב־2021 וב-2022 ומותקנת על ספינות [[סער 6]] של [[חיל הים הישראלי]].
*סדרת [[חץ (מערכת נגד טילים)|טילי חץ]] היא מערכת הגנה שנועדה להשמיד [[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע–קרקע]] (בעיקר בליסטיים), במסלולם. זוהי המערכת הראשונה במערב אשר נכנסה לשירות מבצעי ונחשבת מן המתקדמות בעולם. חץ 3, פותח לשם יירוט בחלל של טילים בליסטיים גרעיניים. הטיל נוסה בהצלחה ביולי 2019 ב[[אלסקה]], ארצות הברית.
*הדור הרביעי של טילי החץ{{הערה|{{כלכליסט|אודי עציון|התעשייה האווירית תפתח למשרד הביטחון דור חדש לטיל "חץ"|3894501|18 בפברואר 2021}}}} – חץ 4 נמצא בתהליך פיתוח על ידי התע"א ומתוכנן להביא בעשור הקרוב לקפיצת מדרגה טכנולוגית ומבצעית בשדה הקרב העתידי ולהתמודד עם איומים חדשים. בפרויקט שותפות התעשיות הביטחוניות בארץ, משרד הביטחון והסוכנות האמריקאית להגנה בפני טילים – MDA.
*[https://www.iai.co.il/heb/p/eli-4030-drone-guard הגנה מפני רחפנים] – מל"טים קטנים ורחפנים עשויים לשמש למטרות עוינות כגון איסוף מודיעין, הברחות או אפילו נשיאת חימוש. על מנת להתמודד עם האיום לאחר איתורו, אלתא פיתחה ומוכרת פתרון מוכלל המשלב גילוי, זיהוי, שיבוש ונטרול האיום, מבלי להסב נזק לתקשורת של תשתיות אזרחיות הנמצאות בסביבה. באופן זה, ניתן לשבש פעילות של המל"ט העוין עד להשבתתו: שובו לנקודה ממנה המריא או התרסקותו.
*[[מערכת הסקורפיוס]] – מערכת ירוט נגד איומים אוויריים באמצעות אלומות [[אלקטרומגנטיות]]. המערכת מבחינה בין עשרות מטרות עוינות לידידותיות. המערכת מיוצרת על ידי התעשייה האווירית לישראל.

===תכנון וייצור מערכות אימון ותיחקור===
*מערכת האימון והתחקור האוטונומית "אהוד" (AACMI) של התעשייה האווירית, המערכת מהווה כלי משמעותי לתחקור, תדרוך, למידה, ופיתוח מיומנויות לחימה אוויריות על ידי שחזור תרגילים שנערכו ממספר זוויות. המערכת מתעדת ומשדרת באופן רציף נתונים שהיא מייצרת ואוספת מכלי הטיס. הנתונים מעובדים בזמן אמת לבניית תמונת מצב דינמית, שמציגה את התמרונים והטקטיקות של המשתתפים ומדרגת אותם. נתוני הטיסה מסונכרנים עם מקליטי הווידאו והשמע של המטוס.
מערכת ה"אהוד", שהוצגה לראשונה בשנות ה־90', מורכבת מפוד/קופסה אווירית המותקנת על כלי הטיס. הפודים תואמים את הממשקים החשמליים והפיזיקליים של כלי נשק סטנדרטים של מטוסים, כגון טילי AIM 9-L וטילי R73 רוסים. המערכת אינה תלויה בטווחי תקשורת ואימונים יבשתיים או מוגבלת על ידם, היא מאפשרת לכוחות המשימה לבצע אימונים במסגרת משימות נרחבות בים. ה"אהוד" צפויה להיות מערכת ה־AACMI הראשונה הנפרסת על נושאת מטוסים שתספק תמונת אוויר בזמן אמת. הדור האחרון של ה"אהוד" מתמקד בשיפור כמעט כל היבטי המערכת. הוא כולל התרעות על התנגשויות אוויריות אפשריות, מערכת למניעת התנגשויות על הקרקע וכן פונקציות "כלב שמירה", שמוודאות כי הטייסים עומדים במגבלות המרחב האווירי. עוד נוספה הדמיית מערכות נשק אוויר–אוויר ואוויר–קרקע. ה"אהוד" נחשב לסטנדרט דה פקטו עבור כל מכשורי האימון הקרבי האווירי של נאט"ו. שנמצאות בשימוש בעיקר בקרב כוחות יבשתיים, ייכנסו בקרוב לשימוש של כוח ימי גדול, כך על פי פרסום של החברה. במסגרת התוכנית החדשה, יותקנו מערכות הדור הבא של ה"אהוד" על מטוסי קרב ופלטפורמות ימיות, כולל נושאות מטוסים.

===מערכות תמ"מ===
*[[מערכת ניווט אינרציאלית]] (מנ"א) '''מערכת ניווט אינרציאלית''' או '''INS''' (ראשי תיבות של: '''I'''nertial '''N'''avigation '''S'''ystem) היא עזר [[ניווט]] העושה שימוש ב[[מחשב]] וברכיבי [[יחידת מדידה אינרציאלית|IMU]], אשר פועלים כ[[חיישן|חיישני]] תנועה אינרציאליים לניווט לפי [[חישוב עיוור]]. כלומר חישוב רציף של מיקום, כיוון ומהירות ללא כל צורך במידע חיצוני. מערכות ניווט אינרציאליות (להלן מנ"א) משמשות ב[[ספינה|ספינות]] וב[[צוללת|צוללות]], ב[[כלי טיס]] וב[[טיל]]ים [[נשק מונחה|מונחים]] וב[[חללית|חלליות]]. תממ היא אחת התעשיות המובילות בעולם בתחום מתפתח זה, בעיקר לאור איום שיבוש ה-GPS.
*[[מטע"ד]]ים – בממדים שונים כמו MOSP ,MINIPOP ו־POPSTAR הם מערכות המיועדת לתצפית ולשימוש בתחנות קרקע, במטוסים, מל"טים, רחפנים, חימוש משוטט ורכבים רובוטיים. המטע"ד כולל מצלמות יום ולילה. ומאופיין ביכולות ייצוב תמונה גבוהות מאוד המאפשרות ביצועי תצפית ארוכי טווח ו[[צילום פנורמי]] בקצב מהיר מאוד. לאחרונה, המפעל שיפר את הנוכחות שלו גם בעולם היבשה.
*מטע"ד WASP{{הערה|{{ישראל דיפנס|עמי רוחקס דומבה|תעשייה אווירית חושפת מטע"ד אחיזת שטח ל15 קמ״ר|48223|8 בפברואר 2021}}}} לאחיזת שטח של 15 קמ"ר – בהמשך לקו המטע"דים נוסף מטע"ד חדש עם יכולת אחיזת שטח מודיעינית של 15 קמ"ר. מערכת WASP היא מערכת אלקטרו־אופטית ייחודית המספקת למפעיל המבצעי תמונה מצבית של תאי שטח נרחבים. המערכת משתמשת בטכנולוגית Wide Area Motion Imagery, תא שטח רחב וברזולוציה גבוהה. המערכת פותחה בשיתוף פעולה של מפעל תממ בחטיבת מערכות, טילים וחלל ושל מפעל המודיעין בחטיבת אלתא של התעשייה האווירית, המערכת מיועדת להתקנה על מגוון פלטפורמות אוויריות כגון מסוקים, מטוסי מודיעין, מל"טים קלים, ובלוני תצפית.
*מערכת Mega-POP{{הערה|{{ישראל דיפנס|דן ארקין|תעשייה אווירית משיקה מטע"ד אלקטרואופטי חדש ליישומים יבשתיים|48393|17 בפברואר 2021}}}} – המערכת מיועדת ליישומים קרקעיים וימיים לטווחים ארוכים במיוחד ולקבלת תמונה באיכות גבוהה. המערכת כוללת יכולות מגוונות, כמו יכולות לייזר, צילום וידאו בערוץ תרמי, ראיית לילה, יכולת עקיבה, עיבוד תמונות, מיצוי המידע, ייצוב ג'יירו ויכולת עצמאית למציאת נ"צ של המטרה, המערכת שולטת על המערכת גם מתחנות רחוקות.

=== ייצור כלי טיס ===
[[קובץ:Deer Jet Gulfstream Aerospace G200 Prasertwit-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[גאלפסטרים G200]]]]
[[קובץ:IAI-Lavi-B-2-hatzerim-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלביא]]
[[קובץ:Unmanned Aerial Vehicle.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כלי טיס בלתי מאויש מדגם RQ-2 פיוניר]]
במהלך שנותיה עסקה התעשייה האווירית במיזמים אחדים של ייצור והרכבה של מטוסים עבור חיל האוויר הישראלי, חלקם לחילות אוויר נוספים ומרביתם לגורמים אזרחיים (בעיקר מטוסי מנהלים{{הערה|מאז 1970 ונכון לשנת 2019 ייצרה התעשייה האווירית כ-750 מטוסי מנהלים}}). במיזמים אלה:
*'''[[פוגה מגיסטר]]''': [[מטוס סילון]] [[מנוע סילון|דו־מנועי]] ודו־מושבי, מתוצרת חברת אירוספסיאל ה[[צרפת]]ית. המטוס נכנס לשירות כמטוס הדרכה ב[[בית הספר לטיסה]] של [[חיל האוויר הישראלי]] בשנת [[1960]]. מרבית מטוסי הפוגה של חיל האוויר הישראלי יוצרו בתעשייה האווירית.
*'''[[ערבה (מטוס)|ערבה]]''': [[מטוס תובלה]] קל שתוכנן ויוצר בתעשייה האווירית. טס לראשונה בנובמבר [[1969]]. בתצורה האזרחית הוא נושא 20 נוסעים, ובתצורה הצבאית הוא נושא 24 חיילים, או מטען במשקל 2.5 טון. המטוס שירת בחיל האוויר הישראלי משנות השבעים ועד לאמצע שנת [[2004]]. הוא נמכר גם למדינות זרות, בעיקר ב[[דרום אמריקה]] וב[[אפריקה]]. יתרונו הבולט – יכולת [[המראה ונחיתה קצרה]] (יכולת להמריא ולנחות ממסלולים קצרים ומשובשים). סך הכול, יוצרו מעל מאה מטוסים.
*'''[[נשר (מטוס)|נשר]]''': [[מטוס קרב|מטוס הקרב]] הראשון שיוצר בישראל. המטוס יוצר על פי התוכניות של מטוס ה[[מיראז' 5]] הצרפתי. המטוס כולל כמה התקנים [[אלקטרוניקה|אלקטרוניים]] מתוצרת ישראל, [[כסא מפלט]] "0-0" מתוצרת מרטין בייקר והתקנים לנשיאת חימוש מגוון יותר, כטיל האוויר–אוויר הישראלי '''[[פיתון (טיל)|שפריר]]'''. מטוס הנשר שירת בחיל האוויר החל משנת [[1972]] וזכה להצלחה רבה ב[[מלחמת יום הכיפורים]]: באמצעותו הופלו 111 מטוסי אויב במלחמה (ו־115 הפלות לאורך כל תקופת השירות), לעומת אובדן של 5 מטוסים (3 הופלו). בסה"כ נבנו 61 מטוסי נשר, מתוכם 10 דו־מושביים.
*'''[[כפיר (מטוס)|כפיר]]''': מטוס קרב רב־משימתי, המשלב תכנון [[אווירודינמיקה|אווירודינמי]] צרפתי עם [[מנוע סילון|מנוע]] [[ארצות הברית|אמריקני]]. משנת [[1975]] יוצרו מעל 100 מטוסי כפיר. המטוס יוצר בשני דגמים עיקריים – למשימות יירוט ולתקיפת מטרות קרקע. בנוסף פותח דגם ייחודי ל[[צילום אווירי]].
*'''[[פרויקט הלביא|לביא]]''': פרויקט לייצור [[מטוס קרב]] חד־מנועי, רב משימתי, מודרני וזול. לאחר שהגיע לשלב של ייצור [[אבטיפוס|אבות טיפוס]] שטסו בטיסות ניסוי החליטה [[ממשלת ישראל]] על הפסקת הפרויקט.
*'''[[וסטווינד]]''': [[מטוס מנהלים]] דו־מנועי, שיכול לשאת בין שבעה לעשרה נוסעים. תכנונו התבסס על תכנון של חברת Aero Commander למטוס סילוני בשם Jet Commander, שזכויות הייצור שלו נמכרו לתעשייה האווירית בשנת 1967{{הערה|{{הצופה||התעשייה האווירית תייצר מטוסי סילון נוסעים קטנים ־ סיכוי לייצוא|19670919|32}}}}. יוצרו 150 מטוסים מהדגם המקורי, ו־244 מטוסים מדגם מתקדם, שנקרא Westwind II. המטוס האחרון ירד מפס הייצור בשנת 1987.
*'''[[גאלפסטרים G100|אסטרה]]''': [[מטוס מנהלים]] דו־מנועי, שיכול לשאת בין שישה לעשרה נוסעים. [[אב טיפוס]] של המטוס טס לראשונה ב־19 במרץ 1984. ב־24 בספטמבר 1984 שבר מטוס האסטרה את שיא המהירות בטיסה מחוף לחוף בארצות הברית למטוס מנהלים, כאשר טס מיו יורק ללוס אנג'לס ב־4 שעות ו־24 דקות{{הערה|{{מעריב|דן ארקין|מטוס המנהלים "אסטרה" השיג שיא טיסה עולמי|19841004|19}}}}. המטוס הראשון מייצור סדרתי טס לראשונה ב־20 במרץ 1985 וקיבל את אישור [[רשות התעופה הפדרלית]] של ארצות הברית ב־29 באוגוסט 1985. יוצרו 245 מטוסים מדגם זה.
*'''[[גאלפסטרים G200|גלקסי/G200]]''': מטוס מנהלים בינוני דו־מנועי, טיסת הבכורה שלו נערכה ב־25 בדצמבר 1997 והוא קיבל את אישור רשות התעופה הפדרלית שנה אחר כך{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|מטוס המנהלים גלאקסי של תע"א קיבל רישוי ממינהל התעופה האזרחית בארה"ב|89010|17 בדצמבר 1998}}}}.
*'''[[גאלפסטרים G150]]''': דגם משופר של ה"אסטרה". יוצרו 120 מטוסים מדגם זה. המטוס האחרון ירד מפס הייצור בשנת 2017.
*'''[[גאלפסטרים G200#גאלפסטרים G280|גאלפסטרים G280]]''' {{אנ|Gulfstream G280}}: דגם משופר של ה"גלקסי" שהושק בשנת 2012.
*מפעל '''מלט''' של התעשייה האווירית הוא יצרן מוביל בעולם מבחינת [[כלי טיס בלתי מאויש|כלי הטיס הבלתי מאוישים]] שיוצרו, נמכרו והופעלו בעולם. "מלט" הוקם על בסיס מיזוג של מפעלי מזל"טים מתחרים שפעלו בשנות השמונים בתעשייה האווירית ובחברת [[תדיראן]]. במפעל מפותח ה[[תעתוע (כטב"ם)|תעתוע]], [[מסוק]] ללא טייס ([[יסעורון ירוק|מסל"ט]]) טקטי המיועד לדרגי ה[[פלוגה]].

===פיתוח, ייצור, הפעלה ותחזוקה של כלי טיס בלתי מאוישים===
[[קובץ:IAIScout.jpg|ממוזער|ה"זהבן "בצבע חום ולידו ה"הרון"]]
בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים החל בשנת 1974 פיתוח מזל"ט ה"זהבן" למטרות סיור ותצפית מעל שדה הקרב. המזלט"ים הראשונים הופעלו באופן מבצעי בשנת 1981.
*[[זהבן (כטב"ם)|זהבן]]:לדגם הראשון הורכבה מצלמת וידאו מיוצבת, ובהמשך צורפו גם מצלמות FLIR [[אינפרא אדום]] ומטע"דים.
*סדרת מזלטי [[סרצ'ר]]: הסרצ'ר נכנס לשירות [[טייסת 200]] ("טייסת המל"טים") של [[חיל האוויר הישראלי]] ב־[[1992]]. ביוני [[1998]] קלטה הטייסת את הדגם המשופר, סרצ'ר 2. במקביל לטייסת 200 הופעל הסרצ'ר גם על ידי יחידת המל"טים של [[חיל המודיעין]]. הסרצ'ר שימש במשימות סיור ומודיעין בשמי [[לבנון]], בלחימה כנגד ה[[טרור]] הפלסטיני, ובלחימה כנגד ארגון [[חזבאללה]] ב[[מלחמת לבנון השנייה]], ביצועי הדגם סרצ'ר 3 היו: '''שהות באוויר:''' 18 שעות, '''טווח:''' 350 ק"מ, '''[[סייג רום]]:''' 23,000 רגל.
*משפחת ה'הרון' (Heron) – כטמ"מ המותאם לטיסה בגובה בינוני לטווחים רחוקים במשימות טקטיות ואסטרטגיות. יכולת התפעול של הכטמ"מ מכל מקום בעולם יוצרת שינוי אצל לקוחות ברחבי העולם בגישה לתכנון משימות טקטיות ואסטרטגיות. ההרון מסוגל לשהות באוויר עד 45 שעות ולבצע משימות עד גובה של 35,000 רגל. ההרון משרת כרגע אצל מעל 20 לקוחות בעולם במגוון רחב של משימות לאורך מאות אלפי שעות טיסה מוכחות בפעילות מבצעית. [[קובץ:Hunter RQ-5 UAV.jpg|ממוזער|כטב"ם האנטר במוזיאון חיל האוויר]][[קובץ:IAF-Eitan--Independence-Day-2017-Tel-Nof-IZE-099.jpg|ממוזער|כטב"ם איתן]][[איתן (כטב"ם)|איתן]]: '''איתן''' (ידוע גם כ"'''הרון TP'''", "'''הרון 2'''", ו"'''מחץ 2'''") הוא [[כלי טיס בלתי מאויש]] (כטב"ם) מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. הוא מוגדר ככטמ"ם מסוג HALE – High Altitude Long Endurance (רום גבוה, שהייה ממושכת). מבנה ה"איתן" דומה לזה של ה[[הרון 1]], אך הוא גדול ממנו פי ארבעה. ביצועי המטוס: '''[[מוטת כנפיים]]:''' 26 [[מטר]], '''אורך:''' 15 מטר, '''מהירות:''' מעל 370 [[קמ"ש]], '''שהות מרבית באוויר:''' 36 שעות, '''סייג רום:''' 45,000 רגל.
*נושאים חדשים בפיתוח: מזל"טים זעירים. מזל"טים בהנעה חשמלית, מסל"ט (מסוק ללא טייס),
*[https://www.iai.co.il/p/birdeye-650d BirdEye 650D]
*[[Bird-Eye 400]] – מערכת [[מזל"ט]] מתוצרת [[מפעל מלט]] אשר מאפשרת ליחידות קטנות להשיג [[מודיעין צבאי|מודיעין]] בזמן אמת ללא תלות ביחידות גדולות יותר.
* '''[[Point Blank]]''' – [[חימוש משוטט]] המבוסס על [[רחפן]] במשקל 6.8 [[ק"ג]] הנישא ומתופעל על ידי חייל בודד{{הערה|{{ערוץ7|עדו בן פורת|התעשייה האווירית חושפת: טיל הנישא בתיק גב|589532|19 בינואר 2023}}, [https://www.israeldefense.co.il/node/56961 ידיעה] ב[[IsraelDefense]]. למרות שמדובר בכלי בעל הנעה חשמלית, בתקשורת מייתחסים אליו בטעות כ[[טיל]].}}.

===פיתוח וייצור [[מטוס ביון|מטוסי ביון]]===
[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3903011,00.html מטוס הביון "אורון]"{{הערה|{{כלכליסט|אודי עציון|תג מחיר של 200 מיליון דולר: הכירו את המטוס הכי יקר של חיל האוויר|3903011|4 באפריל 2021}}}} – המטוס פרי פיתוח של משרד הביטחון, התעשייה האווירית וצה"ל. בשנת 2021 נקלט בחיל האוויר, ונחשב למטוס ביון מתקדם ביותר. הוא מצטרף לטייסת 122 וישמש למשימות מודיעין בזמן אמת, הטייסת מפעילה כיום את מטוסי ה"עיטם" וה"שביט" למטרות דומות.
האורון תוכנן על פלטפורמה של מטוס [[גאלפסטרים איירוספייס|Gulfstream G550]] ותוכנן בעקבות לקחים ממלחמות ומאירועים מבצעיים בעבר. הוא יצויד בשכבת מיצוי מידע אוטומטית המבוססת על [[אלגוריתם|אלגוריתמיקה]] מתקדמת ובינה מלאכותית, ויאפשר לזרועות צה"ל לשמר ולהעמיק את עליונותו המודיעינית מול האתגרים העומדים באזורנו. ה"אורון" יאפשר יצירת תמונת מודיעין מקיפה בזמן אמת, הכוללת פריסת כוחות קרקעיים של צבאות אויב וארגוני טרור, במעגלים קרובים ורחוקים, בשגרה, ב[[המערכה בין המלחמות|מב"ם]] ובלחימה. טכנולוגיות ה[[בינה מלאכותית|בינה המלאכותית]] יאפשרו למצות באופן אוטומטי את הנתונים הרבים שייאספו ולעבד אותם לתוצר שיתמוך במאמץ ההתקפי של הזרועות השונות של צה"ל ויעצים את יכולת הקטלניות ב[[מערכת זמן אמת|זמן אמיתי]]. בכל מזג אוויר, בזמנים קצרים, בספיקת שטח של אלפי קילומטרים ובדיוקים שמיועדים לתקיפה. מטוס המשימה נותן לצה"ל יכולת ממד מודיעיני חדשני, חסר תקדים בעולם.

===השבחת מטוסים===
במהלך שנותיה עסקה התעשייה האווירית במיזמים רבים של השבחת מטוסים, לחיל האוויר הישראלי, לחילות אוויר נוספים ולחברות תעופה אזרחיות. במיזמים אלה:
*סטרטוקרוזר: יצירת גרסת כלאיים למטוס [[בואינג 377 סטרטוקרוזר]], שבה הותקנה והותאמה מערכת זנב ודלתות אחוריות של הסי–97 הצבאי במטוסי סטרטוקרוזר נוסעים אזרחיים.
*"סער": השבחת מטוס [[סופר מיסטר]] באמצעות החלפת [[מנוע סילון|מנועו]] במנוע J-52 של מטוס "[[A-4 סקייהוק]]". המנוע היה חסכוני בדלק, הגדיל את הטווח בכמעט 500 ק"מ ואפשר לשאת מגוון רחב של חימוש כולל [[טיל אוויר-אוויר|טילי אוויר–אוויר]] מדגם [[שפריר 2]].
*"צוקית": השבחת מטוסי [[פוגה מגיסטר]] של חיל האוויר הישראלי.
*"[[קורנס 2000]]": ביולי 1987 החלו טיסות ניסוי של [[אב טיפוס]] ראשון של "קורנס 2000" – שדרוג להארכת חיי הפנטום, שעיקרו מהפכה אמיתית במערכות ה[[אוויוניקה]], החימוש, וה[[מכ"ם]]. ב־[[9 באפריל]] [[1989]] נמסר קורנס 2000 סדרתי ראשון (מס' 668) על ידי התעשייה האווירית לחיל האוויר, ונקלט ב[[טייסת 201]].
*"יסעור 2000": השבחת [[מסוק]]י [[CH-53 סי סטאליון]] של חיל האוויר הישראלי.
*מטוס [[מטוס ראש הממשלה|כנף ציון]]

===הסבת מטוסי נוסעים למטוסי מטען===
חטיבת בדק מטוסים בשילוב חטיבת הנדסה, עוסקים בהסבת מטוסי נוסעים של בואינג למטוסים בתצורת מטען. הפעילות כוללת תהליך רישיון לתכנון החדש של המטוס, ותהליך הסבה הכולל בין השאר פתיחת דלת מטען חדשה ושינויים מהותיים במבנה המטוס ובמערכות האלקטרוניקה
* הסבת מטוסי 737 למטען – מסדרה 300, 400, 700 ו־800
* הסבת מטוסי 747 למטען – מסדרה 100, 200 ו־400
* הסבת מטוסי 757 למטען – מסדרה MD-11
* הסבת מטוסי 767 למטען – מסדרה 200 ו־300
* הסבת מטוסי 777 למטען – מסדרת 300ER

באוקטובר 2021 נחתם הסכם בין התעשייה האווירית ו{{אנ|Avolon|חברת Avolon}} (חברת הליסינג מטוסים), במסגרת ההסכם יוסבו 30 מטוסי [[איירבוס A330|איירבאס מדגם A330-300]] מתצורת נוסעים לתצורת מטען, בין השנים 2028-2025{{הערה|[https://www.iai.co.il/heb/iai-to-convert-a330-300-aircraft-from-passenger-to-freighter-for-avolon לראשונה: התעשייה האווירית תסב מטוסי איירבאס מדגם A330-300 מתצורת נוסעים למטען - עבור חברת Avolon], באתר התעשייה האווירית, 4 באוקטובר 2021}}.

=== החכרה ותחזוקת מטוסים עבור חיל האוויר===
*[[אלביט מערכות]] והתעשייה האווירית במשותף, הקימו חברת "תור" אשר רכשה, השכירה ומתחזקת את מטוסי [[M-346 מאסטר|לביא]] – מטוסי אימון של חיל האוויר.
*תעשייה האווירית דרך קבלן משנה חברת "[[כנפי תחזוקה]]" בבעלות [[כנפיים אחזקות]] מתחזקת את מערך [[לוקהיד C-130 הרקולס|מטוסי קרנף]], [[בואינג 707|ראם]] ואת [[גאלפסטרים 5|מטוסי נחשון]] של חיל האוויר{{הערה|{{גלובס|יובל אזולאי|התעשייה האווירית תתחזק את מטוסי ההרקולס ב-390 מיליון ש'|1001203174|30 באוגוסט 2017}}}}.

===תכנון וייצור ספינות===
[[קובץ:SuperDvoraMk3-pic001.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|סופר דבורה סימן 3]]
ה'''[[דבורה (כלי שיט)|דבורה]]''' היא סדרת ספינות סיור קלות של [[חיל הים|חיל הים הישראלי]], ספינות אלה תוכננו ויוצרו בסוף שנות ה־70 עקב הצורך לסיור ולחימה נגד טרור ימי. הספינות משמשות ב[[פלגות הבט"ש]] לפעילות [[ביטחון שוטף]] (בט"ש) ולסיכול פעולות [[טרור]] ימיות. כיום משרתות בחיל הים דבורות מארבעה דגמים: דבורת שערים, דבורה סימן 1, סופר דבורה סימן 2 וסופר דבורה סימן 3.

בדגמים האחרונים בספינות ה'''סופר דבורה סימן 3''' נכללו שיפורים במערכת ההנעה המאפשרת תמרונים מהירים וחלקים יותר, וכן אמצעי לחימה, טילים, אמצעי ראייה מתקדמים, ומערכות מכ"ם ואלקטרוניקה מתקדמות. ספינות רבות משרתות בחיל הים וספינות רבות סופקו גם למדינות זרות.

===פרויקטים ברובוטיקה===
*'''[[טקסיבוט]]''' (באנגלית: '''TaxiBot''') – הוא כלי רכב חצי רובוטי המשמש לגרירת [[מטוס]]ים מ[[גשר עלייה למטוס|גשר העלייה למטוס]] אל [[מסלול המראה|מסלול ההמראה]] ולהפך הנשלט על ידי ה[[טייס]]ים. הכלי פותח על ידי חטיבת להב של התעשייה האווירית, בשיתוף עסקי עם חטיבת הקרקע של [[חברת תעופה|חברת התעופה]] ה[[גרמניה|גרמנית]] [[לופטהנזה]] ויצרנית הגוררים ה[[צרפת]]ית TLD.
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Israeli Made Guardium UGV (1).jpg|ממוזער|כרב"מ גארדיום]]
*'''[[גארדיום]]''' (באנגלית: '''Guardium''') – נקרא ב[[צה"ל]] '''שותף נאמן''', הוא [[כלי רכב בלתי מאויש]] (כרב"מ) שנועד לסייר ולבצע פטרולים בגבולות עוינים, כגון ב[[ציר הוברס]], בהם יש סכנה לירי [[נ"ט]] והפעלת מטענים כנגד הכוחות המפטרלים. הכלי פותח על ידי חברת ג'י ניוס מערכות קרקעיות בלתי מאוישות (יו ג'י אס) בע"מ שהוקמה על ידי [[התעשייה האווירית]] ו[[אלביט מערכות]] ושכנה ב[[יקנעם עילית|יקנעם]]. הכלי מבוסס על שלדת מכונית [[טומקאר]] ויכול לשאת כ־300 ק"ג הכולל [[שריון]], [[חיישן|חיישנים]] ומערכות תצפית, ולעיתים אף [[כלי נשק]]. הכלי מצויד במערכת מיקום טקטית המאפשרת לו פעילות אוטונומית לצד פעילות ב[[שלט רחוק]] ממרכז הבקרה. הכלי נשלט מרחוק על ידי מפעיל בתחנה קרקעית אך גם בעל יכולת ניהוג אוטונומית ויכול לבצע פטרולים במסלולים מתוכננים מראש. הכלי מסוגל לנוע במהירות 80 [[קמ"ש]].
* '''[[רובוט יגואר|רובוט "יגואר"]]''' – תוצרת מפעל אלתא. זהו רכב עם 6 גלגלים עליו מורכבים מקלע מאג, מצלמות ברזולוציה גבוהה, משדרי תקשורת חסינים, פנסים ואמצעי כריזה. היגואר נוסע עצמאי אל היעד אשר הוגדר לו. הוא עוקף מכשולים ונמנע מהתנגשויות. הרובוט מוצב בימים אלה באוגדת עזה לפעילות של 24 שעות, כחלק מתפיסת "גבול חכם". הירי מבוצע אך ורק על ידי המפעיל בחמ"ל ובאישור המפקד בגזרה.
[[קובץ:Panda-D9R-2023-03-16-overview1.jpg|ממוזער|[[פנדה (דחפור D9)]] רובוטי נשלט מרחוק 2023]]
* '''[[פנדה (דחפור D9T)]]''' – [[דחפור]] נשלט מרחוק בעל יכולות אוטונומיות, נועד למשימות [[חיל הנדסה|הנדסה קרבית]] בשטחים מסוכנים ורוויי איומים. נקלט ב[[צה"ל]] באופן רשמי ב-[[2022]], אך היה בשימוש ניסיוני עוד לפני כן.

===מערכות רמת"א===
[[קובץ:Trojan AVRE - Tankfest 2009.jpg|ממוזער|מגוב לפינוי מוקשים]]
*מגוב ל[[פינוי מוקשים]]{{ש}}'''[[מגוב]] Mine plow''', מיוצר על ידי מפעל רמת"א, הוא [[חיל הנדסה|התקן הנדסי]] המותקן על [[רכב קרבי משוריין]] כגון [[טנק]]ים, [[נגמ"ש]]ים ו[[ציוד מכני הנדסי]] שתפקידו לפלס דרך נקייה מ[[מוקש]]ים, ולאפשר לכלי רכב אחרים לנסוע בעקבותיו.{{ש}}ישנם מספר סוגי מגובים:
** [[מגוב רציף]] – מעין כף [[דחפור]] בצורת V שננעצת בקרקע ומסיטה מוקשים הצידה או הופכת אותם.
** [[מגוב נוכרי]] – זוג גלגלים כבדים בקדמת הרק"מ ש"חורשים" את הקרקע ומפוצצים מוקשים לפני ה[[מזקו"ם|זחלים]] של הכלי. נקרא באנגלית Mine roller.
** מגוב מורג – התקן ובו תוף מסתובב אליו מחוברות שלשלאות כבדות החובטות בקרקע ומפוצצות את המוקשים.
*'''רכב סיור ולחימה ראם 2000''' – '''הראם 2000''' או '''ראם סימן 3''' הוא הדגם החדיש ביותר בפרויקט רכבי הראם. הרכב מכיל את אותו רעיון עיצובי כמו קודמיו המעניק לו מבנה ומיגון כנגד [[מוקש]]ים [[מטען נפץ|ומטענים]]. הראם 2000 בדומה לדגמים הקודמים פתוח כלפי מעלה כדי לשרת כרכב סיור בו ללוחמים תצפית של 360 מעלות סביב שדה הקרב.
*[[כרמל (רכב קרבי משוריין)|'''כרמל''']] – באוקטובר 2021 פורסם כי התעשייה האווירית נבחרה כקבלן ראשי בפרויקט הכרמל
*'''[[זיבר]]''' – היא סדרה של [[רכב שטח|רכבי שטח]] אשר פותחו על ידי חברת [[עידו שיפורי רכב בע"מ]]. בשנת 2020 התעשייה האווירית רכשה את זיכיון בלעדי ליצור ולשווק את הגירסות הצבאיות של הסדרה (כלי הרכב ZMAG, ZIBAR ו-ZD)

===מערכות אלתא===
[[קובץ:EL-M-2080 Green Pine.jpg|ממוזער|מערכת מכ"ם אורן ירוק]]
*[[אורן ירוק|'''מכ"ם אורן ירוק''']] – '''אורן ירוק''' הוא [[מכ"ם]] AESA (מערך תר אלקטרונית פעיל) מדגם EL/M-2080, המשמש כמכ"ם [[מכ"ם בקרת אש|בקרת האש]] של מערכת ההגנה נגד טילים "[[חץ (טיל)|חץ]]". המכ"ם פותח ויוצר בישראל על ידי [[התעשייה האווירית]], במפעל "[[אלתא מערכות]]". לפי דיווחים באמצעי התקשורת המכ"ם הוא בעל טווח גילוי מקסימלי של 500 [[קילומטר]]ים. דגם נוסף ומשוכלל יותר ב[[אורן ירוק|סדרת אורן]] הנמצא בפיתוח הוא [[אורן אדיר]].
*'''COMDART'''{{הערה|{{ישראל דיפנס|דן ארקין|שומעים כל מילה: תעשייה אווירית פיתחה מערך אנטנות ייחודי לשוק הקומינט|48264|10 בפברואר 2021}}}} – מערך אנטנות ייחודי לשוק ה[[מודיעין צבאי|קומינט]] (המודיעין הצבאי), המותקן על מל"ט. המערכת קולטת שיחה או דיבור גם כאשר מדובר במילה אחת, מאכנת אותו ומדווחת לתחנה קרקעית את פרטי השיחה ואיכון מיקום שני המדברים. מוצר חדש של מפעל המודיעין של אלתא.
*'''[[מכ"ם ר"ז]]''' – מכ"ם ר"ז הוא [[מכ"ם]] מדגם EL/M-2084. ב[[צה"ל]] מופעל המכ"ם ב[[חיל התותחנים]] לצורך [[איכון]] שיגורי [[ירי תלול מסלול]] (תמ"ס) ו[[טיווח|טיווח ארטילרי]] וב[[מערך ההגנה האווירית]] כחלק ממערכות ה[[הגנה מפני טילים]] [[כיפת ברזל]] ו[[קלע דוד]].

==מבנה ארגוני==
התעשייה האווירית כוללת, בעקבות השינוי הארגוני ב־2019, את החטיבות:
*[https://www.iai.co.il/heb/about/groups/systems-missiles-space חטיבת מערכות טילים וחלל]
*חטיבת [https://www.iai.co.il/heb/about/groups/military-aircraft כלי טיס צבאיים]
*[[אלתא מערכות]] – חטיבת אלקטרוניקה צבאית
*[https://www.iai.co.il/heb/about/groups/aviation-group חטיבת תעופה]

ב 30 בספטמבר 2024 נחנך מפעל חדש לייצור אלקטרוני בשם "אופק", ב[[אופקים]].

===חטיבת מערכות טילים וחלל===
[[קובץ:Arrow 3 KV.jpg|ממוזער|220x220px|ראש הקרב של הטיל המתקדם [[חץ 3]], המסוגל ליירט טילים בליסטיים בין יבשתיים בעודם בחלל{{ש}}תוצרת [[מפעל מלמ]]{{תמונה להחלפה}}]]
חטיבת מערכות טילים וחלל (מט"ח) עוסקת במערכות בתחומי השליטה והבקרה, טילים, כלים משוטטים ו[[חימוש מונחה מדויק]], לוויינות ומשגרי לוויינים, [[אלקטרו-אופטיקה|אלקטרו־אופטיקה]], וניווט וכן עזרים לאימון ולסימולציה. החטיבה מעסיקה כ־3,500 עובדים.
בחטיבה שישה מפעלים:
*'''[[מפעל מבת|מפעל מבת טילים]]''' – עוסק בפיתוח מערכות [[טיל נגד טנקים|טילים נגד טנקים]], [[חימוש מונחה מדויק]], מערכות ביות, מערכות נשק ימיות וכלים משוטטים. המפעל ממוקם ב[[יהוד]]. מקור שם מבת: '''מ'''פעל '''ב'''י"'''ת'''.
*'''מפעל מערכות הגנה אוויריות''' – התפצל ב־[[2010]] ממפעל הטילים, עוסק בפיתוח מערכות [[נ"מ|הגנה אווירית]] נגד מטוסים ונגד טילים.
*'''מפעל חלל''' – עוסק בפיתוח, ייצור ושיגור לווייני תצפית ותקשורת (כגון לווייני [[אופק (משפחת לוויינים)|אופק]], [[עמוס (משפחת לווייני תקשורת)|עמוס]] ו[[דרור 1]]), ובייצור ופיתוח תחנות קרקע.
*'''מפעל תממ''' – עוסק בפיתוח וייצור [[מטע"ד]]ים אלקטרו־אופטיים, [[מערכת ניווט אינרציאלית|מערכות ניווט אינרציאלי]], ורכיבי ייחוס ובקרה ללוויינים. המפעל ממוקם ביהוד. מקור שם תממ: '''ת'''עשיות '''מ'''כשירים '''מ'''דוייקים.
*'''מפעל  הנדסה ומערכות'''– ייצור אלקטרוני ומכני, ייצור מערכות קרקעיות, אספקת שירותים למפעלים האחרים של התעשייה האווירית ב[[יהוד]].
*'''[[מפעל מלמ]]''' – עוסק בפיתוח וייצור טיל ה[[חץ (טיל)|חץ]], מערכות חימוש טקטיות מדויקות כגון [[לורה (טיל)|LORA]] ו־[[SkySniper]] וייצור משגרי לוויינים ומכלולי חלל מסוג [[שביט (משגר לוויינים)|שביט]], מערכות אימון ותחקור (בהם מערכת "אהוד" לניטור ואימון טייסים), רשתות נתונים, [[מערכות תקשורת]] שליטה ובקרה. המפעל ממוקם ב[[באר יעקב]]. מקור שם מלמ: '''מ'''ערכות '''ל'''חימה '''מ'''שולבות (בעבר '''מ'''פעל '''ל'''ייצור '''מ'''ערכות).

===חטיבת כלי טיס צבאיים===
החטיבה מתמקדת בשלושה ענפי פעילות: פיתוח, ייצור ותפעול [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים (כולל כלי הטיס עצמם, [[מטע"ד]]ים, תחנות קרקעיות ותקשורת מוטסת וקרקעית), פיתוח וייצור מכלולים של כלי טיס צבאיים, השבחה ותחזוקה של כלי טיס צבאיים. בנוסף ישנה פעילות בחטיבה בתחום פיתוח וייצור מושבים סופגי אנרגיה למטוסים ומסוקים, פיתוח מערכי אימון ופיתוח מערכות שליטה ובקרה.

מפעלי החטיבה:
*'''[[מפעל מלט]]''' – עוסק בפיתוח, ייצור, הפעלה ותחזוקה של כלי טיס בלתי מאוישים{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|שאול שחר מונה למנהל מפעל מל"ט בתעשייה האווירית|0000017f-e30d-d568-ad7f-f36ffc260000|11 בנובמבר 2012}}}}.
*'''מפעל תעשיות גולן''' – מפעל העוסק בפיתוח, רישוי וייצור מושבים סופגי אנרגיה המיועדים להפחית מעוצמת האנרגיה בעת התרסקות או [[נחיתת אונס]] של מטוסים ומסוקים{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|מפעל תעשיות גולן של התעשייה האווירית יפתח וייצר מושבי מטוס לחברת סוקאטה|625461|13 באוקטובר 2002}}}}. המפעל הוקם בשנת [[1972]] ביישוב [[בני יהודה (יישוב)|בני יהודה]] שבדרום [[רמת הגולן]] במטרה לפתח את כלכלת האזור{{הערה|{{על המשמר||נחנך המפעל התעשייתי הראשון ברמת־הגולן|19721109|88}}}}. המפעל התמחה בין השאר גם בייצור [[מושב מפלט|מושבי מפלט]] למטוסי קרב{{הערה|{{חדשות|אבי קרטין|האמריקאים מזמינים כסאות מפלט|19850605|104}}{{ש}}{{מעריב|עתי"ם|תעשיות גולן ייצר כסא מפלט למטוסי מקדונלד דאגלס|19891023|110}}}}.

===חטיבת תעופה===
תחת קורת גג אחת מספקת חטיבת התעופה מערך שלם של טכנולוגיות ויכולות. החל בתכנון ופיתוח, רישוי, ייצור ותמיכה במטוסי מנהלים סילוניים, מכלולים תעופתיים ורכיבי מטוסים, וכלה בשירותי אחזקה מקיפים למטוסים, מנועים ורכיבים – כולל אחזקה כבדה, השבחות, הסבות ותוכניות פיתוח. לחטיבה גם יכולת הנחשבת תשתית לאומית – מרכז מנהרת הרוח.

מפעלי החטיבה:
*'''שירותי בדק MRO –''' מענה כולל בנקודה אחת (One Stop Shop) עבור תחזוקה, תיקונים ושיפוץ (MRO) של כלי טיס, מנועים ורכיבים, ומספקת תמיכה במטוסים רחבי גוף וצרי גוף.
*'''מפעל מטוסים''' – עוסק בייצור והרכבת מטוסי מנהלים מאפס ועד מוכנות לטיסה.
*'''הסבות ושדרוגים –''' עוסק בהסבת מטוסי נוסעים למטוסי תובלה חסכוניים, עבור שלל חברות ברחבי העולם, בהן לאחרונה גם עבור [[אמזון]]. כמו כן הסבות ושדרוגים צבאיים של מסוקים, מטוסי תובלה ומטוסי קרב/קרב–הפצצה מאפשרים להאריך את טווח החיים המבצעי של פלטפורמות ותיקות ולהשביח את יכולותיהן.
*'''מפעל מבנים תעופתיים''' – עוסק בייצור מכלולים תעופתיים, בהם מכלולי כנפיים, גופי וזנבות מטוסים בעיקר ל[[מטוס נוסעים|מטוסי נוסעים]] גדולים, משמש קבלן ראשי של חברת בת של [[בואינג]] לייצור [[בואינג 787]] וקבלן משנה ליצרני מכלולים גדולים. כמו כן ייצור מכלולים וחלקים עבור מסוקים ושלל כלי טיס מגוונים.

==== מפעל רמת"א ====
{{הפניה לערך מורחב|רמת"א}}
'''מפעל רמת"א''' שוכן ב[[באר שבע]] והוקם ב־[[1967]] ביוזמת [[ממשלת ישראל]] לפיתוח ומתן תעסוקה לתושבי הנגב. מקור שם רמתא: '''ר'''כיבים ו'''מ'''ערכות '''ת'''עשייה '''א'''ווירית. בשנת 2019 עבר המפעל מבעלות ישירה של התעשייה האווירית לבעלות חברת הבת [[אלתא מערכות]].

המפעל עוסק בתכנון, ייצור והרכבה של מערכות שונות, בהן:
*כלים יבשתיים: [[רכב קרבי משוריין|רק"ם גלגלי]] ([[שריונית]]), [[מיגון]] פלטפורמות באמצעות [[שריון לכלי רכב]], הסבת [[ציוד מכני הנדסי]] לשימוש [[צבא]]י כולל מיגון, אמצעי פריצה ל[[שדה מוקשים|שדות מוקשים]], [[רובוט]]יקה קרקעית כולל ציוד מכני הנדסי ב[[שלט רחוק]], והשתתפות בייצור [[טנק המרכבה]].
*ייצור והרכבה של כלים ימיים: ספינות סיור ותקיפה מהירות, כאשר מוצר הדגל הוא ה[[דבורה (כלי שיט)|סופר דבורה סימן 3]].
*ייצור מקביל של מכלולים תעופתיים מ[[חומרים מרוכבים]].
*[[כלי רכב בלתי מאויש]]ים הכוללים [[ציוד מכני הנדסי]] ו[[משאית עפר|משאיות עפר]] אוטונומיות, שאפשר לפקח ולשלוט עליהן מחדר בקרה מרכזי{{הערה|{{גלובס||דחפורים אוטונומיים ומשאיות ממוחשבות: התחומים החדשים של תע"א|1001233441|29 באפריל 2018}}}}.
*הרכבה ותחזוקה של קרונות עבור [[רכבת ישראל]]{{הערה|שם=Haaretz1065845}}.

===אלתא מערכות===
{{הפניה לערך מורחב|אלתא מערכות}}
אלתא מערכות היא חברה בת בבעלות מלאה של התעשייה האווירית, החברה עוסקת בפיתוח, ייצור ואספקה של מערכות לחימה אלקטרוניות ותקשורת ביטחונית. לחברה שלושה ענפי פעילות עיקריים: ענף מערכות [[מודיעין חזותי]] ו[[מכ"ם]], ענף מערכות התרעה מוטסות, וענף מערכות [[מודיעין אותות]], [[לוחמה אווירית]] ותקשורת. ב־[[2009]] הוקמה חטיבה חדשה בחברה בתחום ביטחון הפנים. בתחילת 2011 הוקמו שני תחומים חדשים תחום מערכות מכ"ם שטח והגנה מרחבית ותחום מערכות מכ"ם רב משימתיות מוטסות. כמו כן נמכרו אחזקות החברה ב[[אלישרא]]. החברה פועלת במעל ל־50 מדינות ברחבי העולם ומעסיקה כ־3,600 עובדים. ב־[[2011]] הסתכמו הכנסותיה בכ־866 מיליון דולר. מקור שם אלתא: '''אל'''קטרוניקה '''ת'''עשייה '''א'''ווירית.

מפעלי החטיבה:
*'''מפעל משגב''' – עוסק בפיתוח וייצור מערכות תצפית, מודיעין, הגנה ומיגון בתחום הימי והיבשתי.
*'''מפעל מרום''' – עוסק בפיתוח וייצור מערכות תצפית מודיעין והגנה בתחום אווירי (כולל מטוסי משימה).
*'''מפעל מערכות מודיעין ול"א''' – עוסק בפיתוח וייצור מערכות לוחמה האלקטרונית, מודיעין אותות ותקשורת.
*'''מפעל הנדסה ומערכות''' – מתמחה בפיתוח וייצור טכנולוגיות ליבה, מוצרי בסיס ומכלולים בתחומים. משדרים, אנטנות, מעבדי אותות ומחשבים ומערכות בדיקה.
*'''מפעל תוכנה''' – עוסק במתן פתרונות תוכנה לשאר מפעלי החטיבה.
*'''מפעל יבשה''' – עוסק בלוחמה יבשתית אוטונומית ויתבסס על היכולות הקיימות כיום בתעשייה אווירית בנושאי יבשה, רובוטיקה קרקעית ויכולות להגנת המולדת. המפעל הוקם על תשתית מפעל רמת"א.
*'''מפעל סייבר''' – עוסק בפתרונות להגנה, מודיעין והגנת אמצעי לחימה.
[[קובץ:4X-AGM LLBG 08-08-2014b.jpg|ממוזער|250px|מטוס [[בואינג 767#767-300ER|בואינג 767-300ER]] אשר הוסב ל[[תדלוק אווירי]] בתעשייה האווירית, בעת טיסת ניסוי.]]

===ארגוני מטה===
*'''ITC (לשעבר ממ"ן – מרכז מערכות נתונים)''' – אחראי על שרותי [[מחשוב]] מנהליים לכלל המפעלים. מתמקד בישום תוכנת [[SAP ERP]] והתאמתה לצורכי החברה, לדוגמה הרחבה שבוצעה בתוכנה זו לניהול שיפוץ מנועי מטוסים. נוסד בשנות השישים.
*'''IAI Academy (לשעבר מהו"ת (הדרכה ותעוד))''' – מפעיל מערך קורסים והשתלמויות בנושאים רלוונטיים ועוסק בהפקת [[תיעוד טכני]].
*'''מערך תנופ"ה (לשעבר שירותים תעשייתיים)''' – אחראי על נושאי בינוי ותחזוקת מבנים מוסכים.

===מפעלים שנמכרו או נסגרו===
====מגל מערכות בטחון====
{{ערך מורחב|מגל מערכות בטחון}}
חברת [[מגל מערכות בטחון]] הוקמה בשנת 1969 כחטיבה בתוך מפעל מבת ביהוד, במטרה למצוא פתרון שיחסום את חדירות המחבלים לאורך [[נהר הירדן]], בתקופת [[מלחמת ההתשה בבקעת הירדן]]. החטיבה הפכה לחברה בשנת 1984, כאשר נמכרו 75% ממניות החברה, תמורת 1.5 מיליון דולר (כלומר לפי [[שווי שוק]] של 2 מיליון דולר) לחברת מירה מאג, שבבעלות אנשי העסקים [[נתן קירש]] ויעקב אבן עזרא{{הערה|{{גלובס|גתית פנקס|"הגיע הזמן שאפנה את הבמה במגל לדור הבא"|1000108891|4 ביולי 2006}}}}. התעשייה האווירית המשיכה להחזיק ב־25% מהחברה עד שנת 2003, כאשר מכרה את יתרה המניות שהחזיקה תמורת 6.4 מיליון דולר{{הערה|{{גלובס|אבישי עובדיה|מירה-מאג מחזקת שליטתה במגל: רוכשת אחזקות התעשייה האווירית בכ-6.4 מיליון דולר|708868|24 ביולי 2003}}}}.

====מפעל מת"א====
בשנת 1975 החלה הקמתו של "'''מ'''פעל ה'''ת'''חזוקה ה'''א'''ווירית" (מת"א) ב[[אזור התעשייה עטרות]] בצפון ירושלים, ביוזמת [[ראש עיריית ירושלים]] [[טדי קולק]] ושר הביטחון שמעון פרס, במטרה לפתח מקורות תעסוקה יצרניים בירושלים{{הערה|{{מעריב|יחיאל לימור|התעשייה האווירית תקים מנער בעטרות|19750224|37}}}}. בשנת 1977 החלה [[החברה הכלכלית לירושלים]] בהקמתם של מבנים ייעודיים למפעל ב[[שדה התעופה עטרות]], במפעל עבדו באותה עת כבר 120 עובדים והוא עסק בייצור חלפים ותחזוקת מערכות של כלי טיס{{הערה|{{דבר||הושלם תכנון המבנים|19771207|36}}}}. המפעל שהוקם בשדה התעופה עטרות התמחה בשיפוץ מסוקים. בין השאר הוסמך כמרכז תחזוקה של חברת [[סיקורסקי]] האמריקנית{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|מפעל מת"א של תע"א בעטרות הוסמך כמרכז תחזוקה של סיקורסקי האמריקנית|499428|20 ביוני 2001}}}}, ועסק בשיפוץ מסוקי התובלה מדגם יסעור של חיל האוויר ושל צבא תאילנד{{הערה|{{הארץ|מאת אמנון ברזילי|התעשייה האווירית תשביח 30 מסוקים של צבא תאילנד ב-22 מיליון דולר|1.752462|28 בנובמבר 2001}}}}. בשיאו העסיק המפעל כ־600 עובדים. אחד הלקוחות הגדולים של המפעל במהלך השנים היה חיל האוויר האמריקאי, לאחר שהחברה זכתה במכרז לשיפוץ מסוקיו המוצבים באירופה{{הערה|{{מעריב|דן ארקין|התעשייה האוורית זכתה במיכרז לשיפוץ מסוקי חיל האוויר האמריקני באירופה|19830131|16}}}} בתחילת [[המאה ה-21|המאה ה־21]] החלו לקוחות בין-לאומיים להחרים את המפעל עקב מיקמו מעבר לקו הירוק{{הערה|{{גלובס|פליקס פריש|לקוחות בינלאומיים מחרימים את מפעל המסוקים של תע"א שמעבר לקו הירוק|771773|16 בפברואר 2004}}}}, כולל [[חיל האוויר האמריקאי]]{{הערה|[https://www.port2port.co.il/article/הובלה-אווירית/מפעל-המסוקים-של-תע-א-הפסיד-8-מיליון-דולר-בגלל-מיקומו-מעבר-לקו-הירוק/ מפעל המסוקים של תע"א הפסיד 8 מיליון דולר בגלל מיקומו מעבר לקו הירוק], באתר פורט2פורט, 5 באפריל 2005}}. רוב פעילות המפעל הופסקה בשנת 2006{{הערה|{{NFC|דרור מרום|מפעל של תע"א בצפון י-ם גווע מסיבות פוליטיות|001-D-149441-00|23 בדצמבר 2007}}{{ש}}{{ynet|תני גולדשטיין|צמצומים צפויים במפעל התעשייה האווירית בעטרות|3268697|28 ביוני 2006}}}}. במפעל פועל מתקן להרצת להבי מסוקים{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|ביקור בשדה התעופה הנטוש בירושלים וב"בית החולים למסוקים"|5616373|2 בנובמבר 2019}}}}.

== חשדות לפלילים ==
בשנת 1981 הורשע מזכיר ועד עובדי התעשייה האווירית, שמואל קישלס, בקבלת שוחד במסגרת פעילותו מטעם הוועד{{הערה|ע"פ 288/81 שמואל קישלס נגד מדינת ישראל, ניתן ב-31 במאי 1983}}.

במרץ [[2017]] נעצרו 13 בכירים בתעשייה אווירית ובמערכת הביטחון בחשד לעבירות [[שחיתות]], מרמה בנסיבות מחמירות, [[הלבנת הון]], [[גנבה]] בידי [[עובד ציבור]], [[מרמה והפרת אמונים]]. ע"פ הדיווחים, בכירים בחברות שירותים שילמו [[שוחד]] לבכירי התעשייה האווירית כדי לזכות ב[[מכרז]]ים{{הערה|{{וואלה!|אבי אשכנזי|פרשת שחיתות בתעשייה האווירית: 13 עצורים, בהם בכיר לשעבר בצה"ל|3048701|15 במרץ 2017}}}}. הסתעפות של חקירת המשטרה העלתה חשדות לקיום של מנגנון פוליטי בחברה, במסגרתו סחטו בכירים בוועד העובדים את העובדים האחרים על מנת לפקוד אותם למפלגת [[הליכוד]]{{הערה|{{גלובס|אלה לוי-וינריב|חשד: אב ובנו נתנו שוחד בתמורה למכרזי התעשייה האווירית|1001254928|3 באוקטובר 2018}}}}. שר הרווחה והמזכיר לשעבר של ארגון עובדי התעשייה האווירית [[חיים כץ]], נחקר בפרשה זו באזהרה ובנו, [[יאיר כץ]], הוא אחד החשודים בפרשה{{הערה|{{TheMarker|יסמין גואטה|פרשת השחיתות בתעשייה האווירית: המשטרה תחקור את השר חיים כץ באזהרה|1.4192872|21 ביוני 2017}}}}.

באפריל 2020, הודיעה המחלקה הכלכלית ב[[פרקליטות המדינה]] לארבעה חשודים בפרשת השוחד כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע. במרכז הפרשה עומד חבר הוועד, החשוד כי קיבל שוחד מספק מזון של החברה, הציג מצג כוזב ולחץ על עובד שסעד את אשתו החולה להגיע לבחור את יו"ר הוועד{{הערה|{{גלובס|חן מענית|בכפוף לשימוע: כתבי אישום בפרשיית השחיתות בתעשייה האווירית|1001326436|23 באפריל 2020}}{{ש}}{{TheMarker|טלי חרותי-סובר, ביני אשכנזי|פרשת התעשייה האווירית: חבר ועד ובכיר במפעל יואשמו בשוחד - בכפוף לשימוע|1.8793731|23 באפריל 2020}}}}.

===פרשות השוחד בהודו===
בתחילת שנות ה־2000 החלה התעשייה האווירית למכור נשק בהיקפים גדולים ל[[הודו]]. באוקטובר 2006 האשימה [[לשכת החקירות המרכזית של הודו]], בכירים לשעבר בקבלת שוחד בסך כ־435 אלף דולר עבור רכישת [[ברק (טיל)|מערכות טילי ברק]] מהתעשייה האווירית, בעסקה שנחתמה בשנת 2000. בתום חקירה נטען כי [[שר ההגנה של הודו|שר ההגנה]] לשעבר של הודו, [[ג'ורג' פרננדס]], וראש מפלגת סמאטה, ג'איה ג'אילטליי, חשודים כי קיבלו 435 אלף דולר כדי לקדם את העסקה. גם מפקד [[חיל הים ההודי]] לשעבר, אדמירל סושיל קומאר, חשוד במעורבות באי סדרים סביב העסקה, שהיקפה נאמד ב־150–200 מיליון דולר{{הערה|{{הארץ|אורה קורן|חשד: בכירים בהודו קיבלו שוחד מהתעשייה האווירית|1.1144201|10 באוקטובר 2006}}}}. במרץ 2009, דווח כי עסקה נוספת, בשווי מוערך של כ־1.5 מיליארד דולר, לאספקת כ־2,000 טילים מדגם ברק–8 לצבא היבשה של הודו, נופחה על מנת לאפשר תשלומים של עמלות, שאינן חוקיות במדינה. העיתון DNA, היוצא לאור בניו דלהי, טען כי בידיו מידע ש־6% מהסכום, שהם כמאה מיליון דולר, מוגדרים "הוצאות עסקיות", שהם בעצם כיסוי לתשלום עמלות או אף שוחד לפקידים בכירים ב[[ממשלת הודו]], שהיו בסוד העסקה ואישרו אותה{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|חשש בהודו מפרשת שחיתות נוספת במכירת ענק של טילים ישראליים|1.1252933|29 במרץ 2009}}}}. באפריל 2009 הודיעה [[ממשלת הודו]] כי לא תבצע עסקאות עם התעשייה האווירית במשך חמש שנים, אם יתברר שהייתה מעורבת בנתינת שוחד{{הערה|{{כלכליסט|כתב כלכליסט|הודו: לא נבצע עסקאות עם תע"א במשך חמש שנים - אם היתה מעורבת בנתינת שוחד|3262562|11 באפריל 2009}}}}. בפברואר 2017 הודיעה לשכת החקירות על סגירת החקירה נגד פרננדס וקומאר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.indiatoday.in/pti-feed/story/court-accepts-cbis-report-exonerating-fernandes-in-barak-deal-867873-2017-02-01|כותרת=Court accepts CBIs report exonerating Fernandes in Barak deal|אתר=[[India Today]]|תאריך=1 בפברואר 2017}}}}.

===חשד לשוחד בפולין===
בפברואר 2010, פורסם שהתעשייה האווירית מכרה שמונה מל"טים ב־33 מיליון דולר לפולין{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|דיווחים בהודו: פולין תרכוש מהתעשייה האווירית שמונה מל"טים ב-33 מיליון דולר|1.563259|26 בפברואר 2010}}}}. בקיץ 2013, פורסם בעיתונות הפולנית שעבור העסקה שולם שוחד לגנרל פולני{{הערה|{{הארץ|[[רומן פריסטר]], ורשה|המל"טים הישראלים שיוצרים שערוריה בפולין|1.2082634|28 ביולי 2013|מנויים=לא}}}}. בפברואר 2014 שלל מנכ"ל משרד הביטחון את רישיונות היצוא של התעשייה האווירית ואלביט לפולין על רקע החדש לשוחד{{הערה|{{גלובס|יובל אזולאי|מש' הביטחון שלל לאלביט מערכות ותע"א רישיונות יצוא לפולין|1000916076|10 בפברואר 2014}}}}.

==יובל לתעשייה האווירית בבול דואר ישראלי==
במלאת 50 שנה לתעשייה האווירית הונצח האירוע בבול מזכרת מיוחד. ב-[[27 באפריל]] [[2003]], הנפיק [[השירות הבולאי]] ב[[דואר ישראל]] בול זה שעליו דגם של מטוס על רקע [[מעגל מודפס|מעגלים מודפסים]]. האמנים [[גד אלמליח]] ו[[אהרן שבו]] עיצבו ביחד את הבול. דואר ישראל מכר 750,000 בולים מבול זה במשך כ-3 שנים ורבע עד להפסקת מכירתו{{הערה|אתר [[התאחדות בולאי ישראל]], קטלוג [[בולי ישראל]]}}.

==גלריית תמונות==
<gallery>
IAI-Lavi-B-2-hatzerim-2.jpg|אב טיפוס של מטוס הלביא
IAI Arava 201, Honduras - Air Force JP7243170.jpg|מטוס ערבה
Kfir jet.JPG|מטוס הכפיר
Techsar.jpg|איור של הלוויין המכ"מי טכסאר
Paris Air Show 2007-06-24 n27.jpg|טיל מונחה לייזר נמרוד
HPL-21 Ankaran.jpg|דבורה סימן 2
D9-IDF-2018-Zachi-Evenor-2.jpg|דחפור ממוגן D9 בשרות צה"ל
Beresheet model on Habima Square 20190222 01.jpg|דגם הגשושית "בראשית" ששוגרה לירח
IAI-Scout-hatzerim-1.jpg|כטב"ם זהבן – המזלט הראשון
Gabrielout.jpg|שיגור טיל גבריאל
RBY-MkI-latrun-2.jpg|רכב סיור ולחימה 2000 ראם
Al Schwimmer.jpg|אל שווימר מייסד התעשייה האווירית
</gallery>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=IAI|ויקימילון 2=תע"א}}
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}
{{מידע בורסאי|התעשייה האווירית לישראל בע"מ|1457|75150}}
* [https://www.youtube.com/user/CinemaIAI "התעשייה האווירית לישראל IAI"], הערוץ הרשמי של החברה ב[[יוטיוב]]
* ג'ורג'ו רקה, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/01/1984-3-beingalim-161.pdf '''פיתוח ימי בתעשייה האווירית'''], 'בין גלים' 161, מרץ 1984, עמ' 34
* אריק גזית, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/02/2009-12-bg.pdf '''התעשייה האווירית – תוכנית החלל הישראלית'''], "בין גלים", דצמבר 2009, עמ' 20
* יוסף וייס, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/03/2013-9-bg.pdf '''התעשייה האווירית באוויר בחלל ביבשה ובים'''], "בין גלים", ספטמבר 2013, עמ' 68
* [http://www.iai.co.il/2013/37243-48355-he/CompanyInfo.aspx דו"חות קיימות של החברה], [https://web.archive.org/web/20171201043617/http://www.iai.co.il/Sip_Storage//FILES/9/42459.pdf דו"ח קיימות 2015], [https://web.archive.org/web/20171201034726/http://www.iai.co.il/Sip_Storage//FILES/8/42738.pdf דו"ח קיימות 2016]
* {{TheMarker|אמיר טייג|הצצה לתוך אחת מחברות ההיי־טק המתקדמות בעולם – התעשייה האווירית|1.2449498|2 באוקטובר 2014}}
* דוד בר-יוסף, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/02/2015-9-bg.pdf '''להגן על המים-הכלכליים – כלי טיס בלתי מאוישים'''], " בין גלים", ספטמבר 2015, עמ' 59
* {{כלכליסט|תומר גנון, אסנת ניר ונעמי צורף|החקירה בתעשייה האווירית הגיעה לגבינה ולמשכנתאות|3709806|19 במרץ 2017}}
* {{TheMarker|שוקי שדה|צניחה חופשית: כך נהפכה גאוות היצוא הביטחוני - לחברה עם כנפיים שבורות|0000017f-e5bb-dc7e-adff-f5bfd2750000|4 בפברואר 2018|מנויים=לא}}
* {{הקלטה}} [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=21160 האיש שחלם לגבהים], במסגרת הסכת עולמי עם [[יצחק נוי]], [[כאן ב|תאגיד השידור הישראלי - כאן]], 12 בפברואר 2021

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{כלי טיס מתוצרת התעשייה האווירית לישראל}}
{{תוכניות חלל ישראליות}}
{{חברות ממשלתיות בישראל}}
{{ראשי התעשייה האווירית}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:התעשייה האווירית לישראל|*]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:חברות ממשלתיות בישראל]]
[[קטגוריה:יצרני מטוסים]]
[[קטגוריה:תעשיית נשק בישראל]]
[[קטגוריה:ישראל: צבא וביטחון]]
[[קטגוריה:ישראל: תעשייה]]
[[קטגוריה:חברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב]]