וושינגטון אלסטון
 | |
| לידה |
5 בנובמבר 1779 צ'ארלסטון, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
9 ביולי 1843 (בגיל 63) קיימברידג', ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
ציור |
| פרסים והוקרה |
עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים |
| בן או בת זוג |
Ann Channing (1809–?) Martha Remington Dana Ann Channing |
  | |
וושינגטון אלסטון (באנגלית: Washington Allston; 5 בנובמבר 1779 – 9 ביולי 1843) היה צייר ומשורר אמריקאי, יליד דרום קרוליינה. אלסטון היה חלוץ בתנועה הרומנטית של אמריקה בציורי נוף. הוא היה ידוע במהלך חייו בניסויים שלו בנושאים דרמטיים ושימוש נועז בצבעים קלילים. יצירות האמנות המוקדמות שלו התרכזו בהיבטים מרהיבים של הטבע, יצירותיו המאוחרות מייצגות גישה סובייקטיבית יותר.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלסטון נולד ב-5 בנובמבר 1779, במטע אורז בנהר וואקמאו ליד ג'ורג'טאון, קרוליינה הדרומית. אמו רחל מור התחתנה עם קפטן ויליאם אלסטון בשנת 1775, שנפטר בשנת 1781, זמן קצר לאחר קרב קאוונס. מור נישאה שנית לד"ר הנרי סי פלאג, בנו של סוחר ספנות עשיר מניופורט, רוד איילנד.[2]
אלסטון סיים את לימודיו באוניברסיטת הרווארד בשנת 1800 ועבר לצ'ארלסטון, דרום קרוליינה לזמן קצר לפני ששט לאנגליה במאי 1801. הוא התקבל לאקדמיה המלכותית לאמנות בלונדון בספטמבר.
בשנים 1803 – 1808 הוא ביקר במוזיאונים הגדולים של פריז ואיטליה, שם פגש את וושינגטון אירווינג ברומא ואת סמואל טיילור קולרידג', חברו לכל החיים. בשנת 1809 התחתן אלסטון עם אן צ'נינג, אחותו של ויליאם אלרי צ'אנינג. לאחר שנסע באירופה, חזר אלסטון ללונדון, שם זכה בתהילה ובפרסים על תמונותיו.
אלסטון היה גם סופר שכתב בלונדון בשנת 1813 הוא פרסם את "Sylphs of the Seasons", עם שירים אחרים, שפורסמו מחדש בבוסטון, מסצ'וסטס, מאוחר יותר באותה שנה.[3] אשתו נפטרה בפברואר 1815 והותירה אותו עם געגוע לאמריקה.
בשנת 1818 חזר לארצות הברית והתגורר בקיימברידג', מסצ'וסטס, במשך עשרים וחמש שנים. בשנת 1826 נבחר עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. הוא היה דודם של האמנים ג'ורג' וייטינג פלאג וג'ארד בראדלי פלאג, שלמדו ציור אצלו.
התערוכה האמריקאית הראשונה שהציגה את עבודתו של אלסטון הייתה בשנת 1827. בשנת 1830 נישא אלסטון למרתה רמינגטון דנה אחותו של הסופר ריצ'רד הנרי דנה. דנה הייתה בת דודתה של אשתו הראשונה של אלסטון.[4]
אלסטון נפטר ב-9 ביולי 1843, בגיל 63.
אלסטון נקבר בכיכר הרווארד, ב"שטח הקבורה הישן" בין כנסיית הקהילה הראשונה וכנסיית כריסטוס.
הכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלסטון כונה לעיתים "הטיציאן האמריקאי" מכיוון שסגנונו דמה לגדול אמני הרנסאנס הוונציאני בתצוגת ניגודי הצבעים הדרמטיים שלו. עבודותיו השפיעו רבות על התפתחות ציור הנוף האמריקאי. נושאים רבים של ציוריו נלקחו מתוך ספרות, במיוחד סיפורי המקרא.
גאונותו האמנותית הוערכה על ידי סמואל טיילור קולרידג'. המבקר והעורך בעל ההשפעה רופוס וילמוט גריסוולד הקדיש את האנתולוגיה המפורסמת "המשוררים והשירה של אמריקה" לאולסטון בשנת 1842. המשורר הנרי וודסוורת' לונגפלו, 17 שנה לאחר מותו של אלסטון, כתב כי: "אדם אחד עשוי להמתיק זמן שלם. אני אף פעם לא עובר בנמל קיימברידג' בלי לחשוב על אלסטון. הזיכרון שלו מבשם את האווירה."[2]
צייר בוסטוני אחר, ויליאם מוריס האנט, העריץ את עבודתו של אלסטון, ובשנת 1866 הקים את "מועדון אולסטון" בבוסטון. בשיעורי האומנות שלו העבירו לתלמידיו את הידע שלו בטכניקות שבהן צייר אלסטון.
וושינגטון אלסטון היה הראשון שהשתמש במונח Objective Correlative (אנ') בשנת 1840, אשר לאחר מכן הפך מפורסם על ידי ת"ס אליוט במאמר על המלט (1919). המונח מציין מערכת של אובייקטים, סיטואציות, שרשרת אירועים וכיוצא בזה, שיצרו אצל הקורא או הצופה רגש.
בעיר בוסטון, מסצ'וסטס מונצח אלסטון ברחוב על שמו, וכן גם דרך אלסטון בברקלי, קליפורניה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וושינגטון אלסטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי וושינגטון אלסטון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- וושינגטון אלסטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Allston, Washington" . Encyclopædia Britannica (11th ed.). Cambridge University Press.
- ^ 1 2 Jay B. (Jay Broadus) Hubbell, The South in American literature, 1607-1900, [Durham, N.C.] : Duke University Press, 1954
- ^ Jay B. (Jay Broadus) Hubbell, The South in American literature, 1607-1900, [Durham, N.C.] : Duke University Press, 1954
- ^ Jared Bradley Flagg, The Life and letters of Washington Allston, Charles Schribner's Sons, 1892. (באנגלית)