ויליאם בראטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם בראטון
לידה 6 באוקטובר 1947 (בן 76)
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Rikki Klieman עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מפקד במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויליאם ג'. (ביל) בראטוןאנגלית: William Joseph "Bill" Bratton; נולד ב-6 באוקטובר 1947) הוא סגן ויושב ראש המועצה המייעצת לביטחון לאומי בארצות הברית, היה הנציב ה-38 וה-42 של משטרת העיר ניו יורק והמפקד ה-54 של משטרת לוס אנג'לס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראטון גדל בדורצ'סטר, בוסטון, מסצ'וסטס, שירת במלחמת וייטנאם במשטרה הצבאית של צבא ארצות הברית.

קריירה משטרתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1970 הצטרף למשטרת בוסטון כשוטר מקוף והתקדם בה. בשנת 1976 זכה בפרס על השתלטות על שודד בנקים וחילוץ בן ערובה. ב-1990 מונה למפקד משטרת התחבורה של ניו יורק. בשנים 19931994 חזר לפקד על משטרת בוסטון בין השנים 1994–1996 מונה להיות הנציב ה-38 של משטרת ניו יורק, תחת ראש העירייה רודולף ג'וליאני. בתקופה זו הוביל את הירידה הגדולה ביותר בפשיעה בהיסטוריה של העיר ניו יורק, תוך אימוץ מדיניות ניהול המשטרה הדוגלת בתורת החלונות השבורים ובאפס סובלנות.

בראטון הוביל עם סגנו ג'ק מייפל את הפיתוח של ה-COMPSTAT - מערכת מחשוב פשיעה וניהול משטרה שזכתה למוניטין בינלאומי ונמצאת כעת בשימוש על ידי משטרות בכל רחבי ארצות הברית ומחוצה לה.

בשנת 2002 עבר לפקד על משטרת לוס אנג'לס, עיר שנודעה באלימות וכנופיות נוער שבה. גם שם הוא הביא להורדת הפשיעה לרמות נמוכות בקנה מידה היסטורי, לשיפור היחסים הבין גזעיים ולהובלת גיוס אנשים צעירים ופיתוח מגוון תוכניות משטרה חדשניות. ב-2007 הוא מונה לכהונה נוספת בתפקיד עד 2009. הוא האדם היחיד אי פעם שהוביל את משטרות שתי הערים הגדולות בארצות הברית.

משנת 2011 הוא מכהן כסגן יושב ראש המועצה המייעצת לביטחון לאומי בארצות הברית[1], השייכת למשרד הרשות המבצעת של נשיא ארצות הברית.

בין השנים 20142016 מונה לכהונה שנייה כנציב ה-42 של משטרת העיר ניו יורק על ידי ראש העירייה ביל דה בלאזיו.

במהלך 2016 התפטר מתפקידו זה, ככה"נ ע"ר פרשת ה-NYPD-12, בה נחשד שעודד תופעה לא חוקית שבה שוטרים אולצו להגיע למיכסות מסויימות של קנסות ומעצרים במחוז משטרת ניו יורק, דבר שנאסר לפי חוק ב-2010 והוביל לתסיסה רבה בקרב האוכלוסיה מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך (בעיקר היספאנים ושחורים) שסבלה בעיקר מהתופעה האמורה. במעמד התפטרותו ראש העיר דאז התייחס לחשדות נגד בראטון וטען שלדידו בראטון חף מפשע.

מחוץ למשטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לתפקידיו עסק בראטון בכתיבה, בפרשנות ובעסקים פרטיים, בעיקר ייעוץ. בראטון הוא בעל תואר ראשון מ-Boston State College, בוגר המכון הלאומי לניהול ב-FBI. עמית בכיר במשפט פלילי בבית הספר "קנדי" לממשל באוניברסיטת הרווארד וחבר מושב בהנהלה הארצית של בית הספר לשיטור.

על שיתופי הפעולה שלו בין משטרות ארצות הברית וכוחות המשטרה הבריטית, הוא זכה מידי מלכת אנגליה אליזבת השנייה בתואר מפקד במסדר האימפריה הבריטית (CBE).

בראטון נשוי לאשתו הרביעית, עו"ד ריקי קליינמן, יש לו בן, דוד, ושני נכדים, ג'ון וניקולאס[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Homeland Security Advisory Council Members | Homeland Security, www.dhs.gov
  2. ^ מתוך: ויליאם בראטון - קורות חיים (http://www.nyc.gov/html/nypd/html/administration/headquarters_co.shtml - הדף אינו עוסק כיום בבראטון), באתר משטרת ניו יורק