לדלג לתוכן

תרמורגולציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ויסות חום)
תרמורגולציה
שיוך בקרה ביולוגית, בקרת טמפרטורה עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד MeSH G07.110.232 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D001833 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חום הגוף של יענים ע"פ מצלמה תרמית

תרמורגולציהעברית: ויסות חום[1]) היא היכולת של אורגניזם לשמור על טמפרטורת גוף בגבולות מסוימים, גם כאשר טמפרטורת הסביבה שונה מאוד. Thermoconforming, לעומת זאת, היא הסתגלות האורגניזם לטמפרטורת הסביבה, כך שזו זהה לטמפרטורת הגוף ובכך נמנע הצורך בויסות חום הגוף. תרמורגולציה פנימית היא תהליך הומאוסטטי: תהליך הפועל לשמירת סביבה פנימית יציבה, למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית (המחקר של תהליכים כאלה בזואולוגיה נקרא Ecophysiology). מצב בו עולה הטמפרטורה הפנימית מעל לטווח הנורמלי מכונה מכת חום. המצב ההפוך, כאשר טמפרטורת הגוף יורדת מתחת לנורמה מכונה היפותרמיה.

חיות מסוימות מסוגלות להיכנס לתרדמת בה התרמורגולציה מאפשרת לטמפרטורה הפנימית לרדת באופן זמני לצורך שימור אנרגיה. לדוגמה תרדמת דובים ו"נמנום" (אנ') בעטלפים וכיסאים קטנים.

סיווג בעלי חיים על ידי מאפיינים תרמיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדותרמיה לעומת אקטותרמיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרמורגולציה באורגניזם מבוצעת במגוון דרכים הנעות על הספקטרום בין אנדותרמיה לאקטותרמיה. באנדותרמיה האורגניזם מייצר את רוב החום באמצעות תהליכי חילוף חומרים, והם מכונים בשפה המדוברת בעלי דם חם. יצורים אקטותרמיים משתמשים במקורות חום חיצוניים לווסת טמפרטורת הגוף. הם מכונים בשפה המדוברת בעלי דם קר, למרות העובדה שטמפרטורת הגוף שלהם לעיתים דומה מאוד לטמפרטורת הגוף של בעלי דם חם.

קירור אקטותרמי (בעלי דם קר)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אידוי:
  • הסעה:
    • הגדלת זרימת הדם אל שטח הגוף למקסום אובדן החום.
  • הולכה:
    • איבוד חום על ידי מגע בשטח קר. למשל:
      • שכיבה על קרקע קרה.
      • טבילה במים כגון נהר, אגם או ים.
      • כיסוי הגוף בבוץ קר.
  • קרינה:
    • איבוד חום על ידי הקרנתו מן הגוף.

חימום אקטותרמי או צמצום איבוד חום (בעלי דם קר)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הסעה:
    • טיפוס לעצים גבוהים יותר, רכסים, סלעים.
    • כניסה למים או משב אוויר חמים יותר.
    • בניית מבנה מבודד כמו קן או מחילה.
  • הולכה:
    • שכיבה על קרקע חמה
  • קרינה:
    • שכיבה בשמש (חימום בדרך זו מושפע על ידי זווית הגוף ביחס לשמש).
    • קיפול העור כדי להפחית את החשיפה.
    • הסתרת משטחים גדולים כגון כנפיים. (במידה והסביבה קרה)
    • חשיפת משטחים גדולים כגון כנפיים. (במידה והסביבה חמה)
  • בידוד:
    • שינוי צורה כדי לשנות את יחס פני השטח/נפח.
    • ניפוח הגוף.

הומיאותרמיות לעומת פוקילותרמיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונחים הומיאותרמיות ופוקילותרמיות מתייחסים ליציבות חום הגוף הפנימי. רוב האורגניזמים האנדותרמיים הם הומיאותרמים, כמו יונקים. עם זאת, בעלי חיים בעלי בחירה אנדותרמית (facultative endothermy) כמו חלק מהנחשים הם לעיתים קרובות פוקילותרמיים, כלומר הטמפרטורה שלהם יכולה להשתנות במידה ניכרת. רוב הדגים הם אקטותרמיים, מכיוון שרוב החום שלהם מגיע מן המים שמסביב. עם זאת, כמעט כל הדגים הם פוקילותרמיים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תרמורגולציה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.