מכת חום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
WIKI AND ACADEMIA.PNG
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 31/01/18. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.

מכת חום, הידועה גם בשם מכת שמש, היא סוג של מחלת חום חמורה הכוללת טמפרטורת גוף הגבוהה מ - 40.0 מעלות צלזיוס ובלבול[1]. תסמינים נוספים הכלולים במחלה הם עור אדום, יבש או לח, כאבי ראש וסחרחורות[2]. המחלה יכולה להתחיל באופן פתאומי או באופן הדרגתי. סיבוכים עשויים לכלול התקפים, תמס שריר, או אי ספיקת כליות[3].

סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכת חום מתרחשת עקב טמפרטורות חיצוניות גבוהות או מאמץ גופני. מכת חום בדרך כלל מופיעה עם חום גוף של יותר מ - 40.6 מעלות צלזיוס, בשילוב עם חוסר התמצאות וחוסר הזעה[4]. לפני שמכת חום מופיעה, אנשים מראים סימנים של תשישות חום כגון סחרחורת, בלבול, כאבי ראש, חולשה. אם מכת חום מתרחשת כאשר האדם ישן, קשה יותר להבחין בתסמינים, לעומת זאת, כאשר מתרחשת מכת חום בזמן מאמץ, האדם החולה עשוי להזיע יתר על המידה[5]. ילדים צעירים, בפרט, עלולים לחוות התקפים. התוצאות הסופיות של מכת חום עלולות להיות חוסר הכרה, אי ספיקת איברים, ומוות[6]

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכת חום מתרחשת כאשר ויסות חום הגוף מוכרע על ידי שילוב של ייצור מטבולי עודף של חום (מאמץ), עודף חום סביבתי ואיבוד חום לקוי ולא מספק, אשר גורם לטמפרטורת גוף גבוהה. גורמים נוספים הם חומרים המעכבים את קירור הגוף וגורמים להתייבשות, כגון: אלכוהול[7], ממריצים, תרופות מסוימות, כגון משתן, חוסמי בטא, מחלות לב ומחלות עור, ושינויים פיזיולוגיים הקשורים לגיל גורמים לרגישות למכת החום, לרוב, אצל קשישים. מכת חום במהלך מאמץ יכולה לקרות אצל אנשים צעירים ללא בעיות בריאות שאינם נוטלים תרופות, לרוב אצל ספורטאים, פועלים חיצוניים, או אנשי צבא העוסקים בפעילות מאומצת במזג אוויר חם או מגישי עזרה ראשונה מוסמכים אשר לובשים ציוד הגנה אישי כבד. חשוב לדעת כי בסביבה אשר לא רק חם בה, אלא גם לח, הלחות מפחיתה במידה רבה את האפשרות של הגוף לקרר את עצמו על ידי הזעה. עבור בני אדם ושאר בעלי חיים עם דם חם, טמפרטורת גוף יתרה יכולה לשבש ויסות תגובות ביוכימיות של אנזימים אשר חיוניות עבור הנשימה התאית ועבור תפקודם של איברים עיקריים[6].

מכוניות בחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדים צעירים, קשישים מבוגרים או נכים, אשר נשארים לבד ברכב נמצאים בסיכון גבוה לקבל מכת חום. מכת חום אצל ילדים וגם אצל קשישים יכול להתרחש תוך דקות, אפילו אם חלון המכונית פתוח מעט[8]. קבוצות אלה של אנשים, אשר לא יכולים לפתוח את דלתות המכונית או להביע אי נוחות מילולית (או בקול, בתוך מכונית סגורה), וכתוצאה מכך לא יכולים לקבל את תשומת הלב הדרושה מאחרים בסביבה באופן מיידי. מומלץ להורים לשים את הארנק, או כל דבר בעל ערך במושב האחורי, כך שכאשר הם לוקחים את הפריטים שלהם מהמושב האחורי הם יבחינו בילדיהם ולא ישכחו אותם ברכב. עבור קבוצות גדולות יותר ברכב או באוטובוס, בדיקת נוכחים בסוף הטיול היא חיונית, כמו גם ספירת נוכחים [9].

חיות מחמד אף יותר רגישות מבני אדם לחום קיצוני ברכבים, מהסיבה שכלבים, חתולים ובעלי חיים רבים אחרים לא יכולים לייצר בכל הגוף זיעה בכדי לקרר את גופם. בימים חמים, מומלץ להשאיר את חיות המחמד בבית עם אספקת מים גדולה, ואם ישנו צורך הכרחי בהבאת חיית המחמד, ישנה עדיפות לקשור את החיה מחוץ ליעד עם קערת מים ולא להשאירה ברכב [10].

תסמונת התינוק הנשכח[עריכת קוד מקור | עריכה]

"תסמונת התינוק הנשכח" הוא מונח רפואי מדומה לסכנה בה המבוגר המטפל שוכח את נוכחותו של ילד צעיר, וכתוצאה מכך הילד עומד בסכנה. למרות המונח ״תסמונת״, אין זה מצב המוכר כרפואי. עם זאת, המונח קיבל שימוש בעיתונים, מגזינים, בלוגים, ובשאר מדיה פופולרית[11][12][13].  "תסמונת התינוק הנשכח" עלולה להביא את הילד לפגיעה קשה או מוות בגלל המלכוד במכונית חמה.

מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להפחית סיכון למכת חום באמצעות לקיחת אמצעי זהירות בכדי למנוע התחממות יתר והתייבשות. התאמת בגדים רופפים וקלים, יאפשרו לזיעה להתנדף ובכך לקרר את הגוף. כובעים רחבי שוליים בצבעים בהירים יעזרו למנוע מהשמש לחמם את הראש ואת הצוואר. פתחי אוורור על הכובע יעזרו לצנן את הראש, כמו גם הרטבת מגני זיעה(אנ') במים קרים. יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת במהלך שעות היום במזג אוויר חם, ובנוסף, להימנע מהישארות ממושכת במקומות סגורים (כמו כלי רכב), ללא אוורור בתוכם. 

במזג אוויר חם, ישנו צורך לשתות הרבה נוזלים קרים אשר אבדו במהלך ההזעה. צמא הוא לא סממן אמין לכך שאדם צריך נוזלים. צבעו של השתן יעיד בצורה מהימנה יותר על מצב הנוזלים בגוף. שתן בצבע צהוב כהה עשוי להצביע על התייבשות[14].

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול של מכת חום כרוך בקירור מכני מהיר יחד עם אמצעי החייאה סטנדרטים[15].

על מנת לטפל במקרים של מכת חום, יש להוריד את טמפרטורת הגוף במהרה. יש להעביר את האדם החולה במהירות לאיזור מקורר (בבית, או לפחות בצל) ולהוריד את בגדיו בכדי לקדם את הורדת החום (קירור פסיבי). כמן כן, שיטת הקירור הפעיל יכולה גם לסייע, אם אפשרי לבצעה: יש לקלח את האדם החולה במים קרים או להלבישו באפוד היפרטרמי. עם זאת, יש לשים לב כי עיטוף האדם החולה במגבות לחות או בגדים למעשה יכול להעלות את טמפרטורת הגוף. קומפרסים קרים על הגוף, ראש, צוואר ומפשעה יכולים גם לעזור בקירור החולה. מאוורר או מזגן מפחית לחות יכולים לסייע באידוי המים.

טבילת האדם באמבטיית מים קרים היא שיטה לקירור המוכרת באופן נרחב. שיטה זו, עשויה לדרוש מאמץ של מספר אנשים ועל האדם החולה צריכה להיות השגחה קפדנית במהלך תהליך הטיפול. במקרים של אובדן הכרה, מומלץ להימנע משיטה זו אך אם אין ברירה, יש להחזיק את ראשו של החולה מעל פני המים[16][17][18].

נתינת נוזלים חשובה מאוד כאשר רוצים לקרר אדם. במקרים קלים של התייבשות, ניתן לטפל באמצעות שתיית מים או באמצעות שתיית משקאות ספורט מסחריים שיכולים לשמש כתחליפים. במהלך התעמלות או התייבשות בעקבות חום, יכול להיגרם חוסר איזון באלקטרוליטים וצריכה עודפת של מים עלולה להחמיר זאת. ניתן לטפל במכת חום באמצעות צריכת נוזלים היפוטוניים. שתייה של נוזלים היא מהירה ומספיקה לרוב האנשים, אבל במידה והאדם מבולבל, חסר הכרה, או לא מסוגל לשתות מים דרך הפה, נחוץ לבצע עירוי אשר יעזור להתייבשות ולהחלפת אלקטרוליטים. על הצוות הרפואי לבצע הערכה מחדש של מצבו של האדם המטופל ולייצבו. משום שבמצב זה אדם יכול להיכנס למצב של דום לב, יש לשים לב ולעקוב אחר קצב הלב של האדם ונשימתו, בדום לב ייתכן ויהיה נחוץ לבצע החייאה.

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהודו, מאות אנשים מתים בכל שנה בקיץ מגלי חום[19], ביניהם יותר מ-2,500 בשנת 2015[20] . מאוחר יותר באותו קיץ, גל החום הפקיסטני גרם לכ-2,000 מקרי מוות[21].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Flavio G. Gaudio, Colin K. Grissom, Cooling Methods in Heat Stroke, The Journal of Emergency Medicine, 50, April 2016, עמ' 607–616 doi: 10.1016/j.jemermed.2015.09.014
  2. ^ Warning Signs and Symptoms of Heat-Related Illness, www.cdc.gov, ‏2017-11-03 (בen-us)
  3. ^ Lisa R. Leon, Abderrezak Bouchama, Heat stroke, Comprehensive Physiology, 5, April 2015, עמ' 611–647 doi: 10.1002/cphy.c140017
  4. ^ E. A. McGugan, Hyperpyrexia in the emergency department, Emergency Medicine (Fremantle, W.A.), 13, March 2001, עמ' 116–120
  5. ^ CDC - NIOSH Publications and Products - OSHA-NIOSH INFOSHEET: Protecting Workers from Heat Illness, www.cdc.gov (בen-us)
  6. ^ 6.0 6.1 Harrison's principles of internal medicine, New York: McGraw-Hill Medical, 17th ed, 2008
  7. ^ Heat emergencies: MedlinePlus Medical Encyclopedia, medlineplus.gov (בen)
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, A primer on summer safety, FDA consumer, 38, May 2004, עמ' 18–25
  9. ^ Extreme Heat: A Prevention Guide to Promote Your Personal Health, wonder.cdc.gov (בen-us)
  10. ^ Dog Tip: Pets in Hot Cars, www.paw-rescue.org
  11. ^ Weingarten, Gene (8 במרץ 2009). "Fatal Distraction: Forgetting a child in the backseat is a horrifying mistake. Is it a crime?". Washington Post (באנגלית). ISSN 0190-8286. בדיקה אחרונה ב-23 בדצמבר 2017. 
  12. ^ "The last word: Forgotten baby syndrome". 26 במרץ 2009. בדיקה אחרונה ב-23 בדצמבר 2017. 
  13. ^ "Death in Hot Cars: Why Can't the Automakers Prevent the Danger? - NBC News". NBC News (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-23 בדצמבר 2017. 
  14. ^ FactorsThat Increase Risk to Workers
  15. ^ Emergency medicine : a comprehensive study guide, New York: McGraw-Hill, Medical Pub. Division, 6th ed, 2004
  16. ^ Daniel Gagnon, Bruno B. Lemire, Douglas J. Casa, Glen P. Kenny, Cold-water immersion and the treatment of hyperthermia: using 38.6°C as a safe rectal temperature cooling limit, Journal of Athletic Training, 45, September 2010, עמ' 439–444 doi: 10.4085/1062-6050-45.5.439
  17. ^ Julie M. Clements, Douglas J. Casa, J. Knight, Joseph M. McClung, Ice-Water Immersion and Cold-Water Immersion Provide Similar Cooling Rates in Runners With Exercise-Induced Hyperthermia, Journal of Athletic Training, 37, June 2002, עמ' 146–150
  18. ^ Brendon P McDermott, Douglas J Casa, Matthew S Ganio, Rebecca M Lopez, Acute Whole-Body Cooling for Exercise-Induced Hyperthermia: A Systematic Review, Journal of Athletic Training, 44, 2009, עמ' 84–93
  19. ^ Chaitanya Mallapur, 61% Rise In Heat-Stroke Deaths Over Decade | IndiaSpend-Journalism India |Data Journalism India|Investigative Journalism-IndiaSpend, www.indiaspend.com
  20. ^ Reuters (2 ביוני 2015). "India heatwave: death toll passes 2,500 as victim families fight for compensation" (באנגלית). ISSN 0307-1235. בדיקה אחרונה ב-23 בדצמבר 2017. 
  21. ^ "Heat Wave Death Toll Rises to 2,000 in Pakistan’s Financial Hub". Bloomberg.com. 24 ביוני 2015. בדיקה אחרונה ב-23 בדצמבר 2017. 

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.