ז'אן דה שנטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אן דה שנטל
Jeanne de Chantal
לידה 28 בינואר 1572
דיז'ון, צרפת
פטירה 13 בדצמבר 1641 (בגיל 69)
מולן צרפת
קדוש עבור הכנסייה הקתולית
ביאטיפיקציה 21 בנובמבר 1751, קריית הוותיקן על ידי בנדיקטוס הארבעה עשר
קאנוניזציה 16 ביולי 1767, קריית הוותיקן על ידי קלמנס השלושה עשר
מקום פולחן עיקרי אנסי צרפת
חג 12 באוגוסט

ז'אן דה שנטלצרפתית: Jeanne de Chantal; בשמה המלא ז'אן פרנסואז דה רבוטין הברונית דה שנטל;‏ 22 בינואר 1572, דיז'ון, צרפת13 בדצמבר 1641, מולן צרפת) הייתה נזירה, בת אצולה צרפתייה, שיסדה מסדר של נזירות וקדושה של הכנסייה הקתולית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן פרנסס דה שנטל נולדה בדיז'ון ב-28 בינואר 1572. אביה בנינגה פרמיאו (Bénigne Frémyot) היה נשיא (président à mortier) הפרלמנט של בורגון, אמא נפטרה כשז'אן הייתה בת שנה וחצי. בגיל 21 נישאה לברון דה שנטל וקיבלה תואר ברונית. לזוג נולדו 4 ילדים. הברון נהרג בתאונת צייד בשנת 1601, כשז'אן הייתה בת 28.

בתקופת התענית של שנת 1604 ז'אן פגשה את הבישוף של ז'נבה, פרנציסקוס הקדוש מסאל, שהטיף בכנסייה בדיז'ון. הבישוף הפך לרועה הרוחני שלה. בהשפעתו, ובתמיכת אחיה שהיה הארכיבישוף של בורז', עברה לאנסי והקימה שם קהילה של מסדר הביקור של מרים (Ordo Visitationis Beatissimae Mariae Virginis). למסדר התקבלו נשים שנדחו על ידי מסדרים אחרים מפאת גיל או בריאות לקויה. המסדר התפתח בקצב מהיר, ועד מותה של דה שנטל כבר כלל המסדר 86 מנזרים.

ביום שהוקדשה כבר היו במסדר 164 מנזרים.

מותה וקבורתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה שנטל נפטרה במולן ב-13 בדצמבר 1641. נקברה באנסי, במנזר הראשון שהקימה.

הליך הקדשתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה שנטל הוכרזה כמבורכת ב-21 באפריל 1751 על ידי האפיפיור בנדיקטוס הארבעה עשר והוכרזה כקדושה ב-16 ביולי 1767 על ידי האפיפיור קלמנס השלושה עשר.

יום החג שלה נחגג ב-12 באוגוסט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]