זאב קון
 | |
| לידה |
16 באפריל 1930 נירג'האזה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
20 ביוני 2024 (בגיל 94) |
| מקום לימודים | |
  | |
זאב קון (16 באפריל 1930 – 20 ביוני 2024) היה צייר ישראלי ממוצא הונגרי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זאב קון נולד בעיר נירג'האזה בצפון מזרח הונגריה. כנער עבד בחנות לציוד אמנות בבעלות הוריו, בלנקה ושנדור.
לאחר שהחל גירוש יהודי הונגריה במרץ-אפריל 1944, נשלח זאב קון בן ה-14 תחילה למחנה הריכוז אושוויץ, לאחר מכן למחנה הריכוז יאבורז'נו, הממוקם במרחק של 23 קילומטרים מאושוויץ. ומינואר עד אפריל 1945 נכלא במחנות גרוס-רוזן, בוכנוואלד ופלוסנבורג.[1]
ב-23 באפריל 1945 שוחררו אסירי מחנה פלוסנבורג על ידי חיילים אמריקאים. בסוף אוגוסט 1945 חזר קון להונגריה, וחידש את לימודיו. מאוחר יותר הוא התקבל ללימודים ב-Magyar Képzőművészeti Főiskola בבודפשט (הנקראת כיום האוניברסיטה ההונגרית לאמנויות יפות ) בסתיו 1947, שם למד למעלה משנה וחצי.
ב-1949, כשהמשטר הפוליטי הפרו-קומוניסטי החדש הפך דכאני יותר ויותר, הצטרף לקבוצה של שלושים יהודים מארגון "השומר הצעיר" והצליח לחצות בחשאי את גבול צ'כיה, ובהמשך הגיע לאיטליה דרך אוסטריה. בעיר בארי עלתה הקבוצה על ספינה שהביאה אותם לישראל. הוא התיישב לראשונה בקיבוץ גבעת-חיים. עם זאת, הוא לא שהה שם זמן רב, שכן בשנת 1951 הוא הפך לסטודנט באקדמיה לאמנויות יפות בווינה.[2]
באקדמיה היה קון מקורב לאנטון להמדן (יליד 1929) ולארנסט פוקס (1930–2015). באמנותו, האחרון התמקד בדימויים של אפוקליפסה, ויצר ציורים שצוירו מתוך אימה ופחד מהמוות.[1] עם שובו ארצה הצטרף לאגודת הציירים והפסלים בישראל. בשנת 1973 הוענק לו פרס מקס נורדאו לאמנויות.[3] ציוריו זכו להערכה מצד חובבי אמנות גם במגזר הלא-יהודי הישראלי.[4]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קון נישא לציירת ניצולת השואה הדי קון. בנם הוא הצייר שי קון.
תערוכות ועבודות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קון הציג את עבודותיו ברחבי הארץ (למשל ירושלים, 1954, תל אביב, 1959, 1961, 1963, 1964, 1968, פריז[5] 2014),[6] ונהריה (1988),[7] וכן בבריסל (1960), פריז (1962, 1972, 1994), לונדון (1965), סידני (1967), ניו יורק (1968),[8] לוס אנג'לס (1968), דטרויט (1970), אמסטרדם (1972), סטוקהולם (1975), אנטוורפן (1976) וברלין (1987). שנים רבות עבד קון בצפת, שם החזיק גלריה משלו, אך בהמשך חזר לתל אביב, שם התגורר עד פטירתו.
עבודותיו של קון נמכרו בהצלחה על ידי גלריות רבות בהן "תירוש", "מצארט", "מונטיפיורי", "אגוזי" ואחרים. לדברי מבקר האמנות פרופסור ג'. רקאנאט, ציוריו זכו להערכה רבה בקרב אספני אמנות וחובבי אמנות.[9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Alek D. Epstein (באפריל 2016). "Painting After Auschwitz: Zeev Kun and a Dialog with the Shadows of the Past". Hadashot.kiev.ua (ברוסית). p. 7. נבדק ב-2016-06-05.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Kun, Heddy and Zeev | Hana Greenfield's Israeli Art Collection". Hanasisraeliartcollection.wordpress.com. 5 באפריל 2011. נבדק ב-2016-06-05.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Information Center for Israeli Art | The Israel Museum, Jerusalem". Imj.org.il. נבדק ב-2016-06-05.
- ^ "קון זאב". Alkaragallery.co.il. נבדק ב-2016-06-05.
- ^ Exhibition of Paintings of Zeev Kun. Catalogue. Tel Aviv: Gallery 220, 1968.
- ^ Zeev Kun. Brave New World. Catalogue. Tel Aviv: David Art Gallery, 2014.
- ^ Zeev Kun. Paintings. Israel: Nahariya Municipal Museum, 1988
- ^ Zeev Kun. Paintings. New York: Murray Greenfield Gallery, 1968.
- ^ Zeev Kun. Peintures. Paris: Galerie Marigny, 1972.