בארי (עיר)
| |||
 | |||
| מבט על העיר | |||
| מדינה |
 איטליה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 פוליה | ||
| ראש העיר | אנטוניו דקארו | ||
| רשות מחוקקת |
מועצת עיריית בארי  | ||
| תאריך ייסוד | 181 לפנה"ס (כ"בריום") | ||
| שטח | 117.39 קמ"ר | ||
| גובה | 5.0 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 323,370 (2018) | ||
| ‑ במטרופולין | 1,261,954 (2013) | ||
| ‑ צפיפות | 2,800 נפש לקמ"ר (2018) | ||
| קואורדינטות | 41°08′00″N 16°52′00″E / 41.1333333333333°N 16.8666666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| comune.bari.it | |||
  | |||
.svg)
בארי (באיטלקית: Bari) היא עיר בדרום מזרח איטליה על שפת הים האדריאטי, במחוז פולייה, ובירת נפת בארי. העיר מהווה את המרכז הכלכלי השני בחשיבותו בדרום איטליה, וידועה במיוחד בזכות נמל הים והאוניברסיטה שלה, וכמו כן בשל היותה עירו של ניקולאס הקדוש, הדמות שמהווה את המקור לסנטה קלאוס.
ב-2016 עמדה אוכלוסיית העיר על 325,183 תושבים, ושטחה השתרע על 116 קילומטר רבוע.
העיר מתחלקת לשני חלקים עיקריים, שנקבעו על ידי ויטוריו אמנואלה: העיר העתיקה, המאופיינת ברחובות עתיקים ובפסלים, והעיר שהתפתחה לאחר 1820, המאופיינת ברחובות ישרים ובכיכרות מטופחות.
העיר הוקמה בשנת 181 לפני הספירה כעיר בשם "בריום" שהייתה חלק מהרפובליקה הרומית. העיר נהרסה במהלך ההיסטוריה פעמים אחדות, אך בכל פעם הוקמה מחדש.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בארי הייתה עיר ביוון הגדולה (Magna Graecia), אזור ההתיישבות היווני בדרום איטליה מהמאה ה-8 לפנה"ס. ככל הנראה לא הייתה מן החשובות, שכן נמצאו רק מטבעות נחושת שהוטבעו בעיר.
בארי נכבשה על ידי הרפובליקה הרומית בסוף המאה השלישית לפנה"ס, לאחר מלחמת פירוס. העיר הייתה מאז לעמדה אסטרטגית חשובה בהיותה צומת על הדרך הרומית ויה טראיאנה (Via Traiana), שממנה הסתעפה דרך לנמל טאראנטו. נמלה של בארי שימש מוצא למסחר הרומי עם ארצות המזרח.
הבישוף הראשון של העיר, גרבאסיוס, נזכר בוועידה הכנסייתית של סרדיקה (אנ') בשנת 343. הבישופות של בארי (ecclesia varina) הייתה כפופה לפטריארך קונסטנטינופול עד המאה ה-10.
ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר ההרס של המלחמות הגותיות נכתבה לעיר מערכת חוקים מסודרת, מעין חוקה, על ידי השלטון הלומברדי. חוקה זו השפיעה על כתיבת חוקות דומות בערים אחרות בדרום איטליה.
חשיבותה של בארי עלתה בשנת 852, כשהפכה למרכז הכוח המקומי של האימפריה המוסלמית, משושלות אומיה ועבאס, תחת האמיר הראשון של האזור, סוואדן. ב-885 העיר הפכה למושבו הרשמי של המושל הביזנטי.
בשנים 1009–1011 פרץ מרד נגד השלטון הביזנטי המקומי על ידי האציל מלוס מבארי ואחיו החורג דאתוס. המרד דוכא באכזריות על ידי הביזנטים בקרב קנה, שבו נכנסו הנורמנים לאזור בפעם הראשונה. ב-1025 נקשרה העיר ישירות למושב האפיפיור ברומא תחת שלטונו של הארכיבישוף ביזנטיוס, וקיבלה מעמד של עיר פרובינציאלית.
ב-1071 נכבשה בארי על ידי רוברט גיסקר. ב-1087 הוקמה בעיר בזיליקת ניקולאס הקדוש על מנת לאסוף את שרידי ניקולאס הקדוש, שהובאו בחשאי מהערים מירה וליקיה שבאסיה הקטנה. ב-1095 הוכרזה בעיר היציאה למסע הצלב הראשון על ידי פטר הנזיר. באוקטובר 1098 האפיפיור אורבן השני, זה שקידש את הבזיליקה בעיר ב-1089, כינס את עיריית בארי, כחלק מסדרה של עיריות כנסייתיות שכונסו על מנת להכריע בשאלת הבן שעסקה בעניין השאלה אם רוח הקודש באה רק מהאב או גם מהבן.
בשנת 1117 התחוללה בבארי מלחמת אזרחים עם רצח הארכיבישוף ריסו. השלטון על בארי נתפס על ידי גרימולד אלפרניטס, יליד לומברדיה, שנלחם כנגד הנורמנים. גרימולד הידק את הקשרים עם ביזנטיון וונציה והגדיל את פולחן ניקולאס הקדוש בעירו.
ב-1156 נבזזה העיר ונחרבה. פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך סיציליה תיקן את מבצר באריס הסמוך לעיר. במשך השנים הבאות נבנתה ונהרסה העיר מספר פעמים.
עד המאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]
איזבלה מנאפולי, נסיכת נאפולי וכלתו של דוכס מילאנו ג'אן גָלֵאָצוֹ ספורצה הרחיבה את הטירה שבעיר ועברה להתגורר בה לאחר מכן, בשנים 1499–1524. בשנת 1557 הפכה העיר לחלק מממלכת נאפולי.
ב-1805 הוכתר נפוליאון בונפרטה למלך איטליה, ומינה את אחיו החורג יואכים מוראט למלך נאפולי, וכך גם בארי נכנסה לשליטתו. ב-1808 בנה מוראט חלק חדש לעיר, שנקרא עד היום על שמו, "מוראטיאנו". תחת שליטתו של מוראט גדל נמלה של העיר והפך לחשוב שבנמלי האזור.
המאה ה-19 - היום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, הופצצו העיר ונמלה. ההפצצה גרמה להטבעת עשרות אוניות, שמאחת מהן דלף גז חרדל ולשיתוק הנמל עד לפברואר 1944. באפריל 1945 ניזוק הנמל שוב עקב התפוצצות אוניית תחמושת.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בארי היא עיר בעלת אוכלוסייה מגוונת ביותר. זאת כתוצאה ישירה מהגירות חוקיות ובלתי חוקיות של אנשים שונים לעיר. ההגירות מגיעות לעיר בעיקר מאלבניה, ועל כן מהווים האלבנים את המיעוט הגדול ביותר בעיר. נכון לתחילת המאה ה-21 חי בעיר מספר קטן של יהודים. בבית העלמין של בארי קיימת חלקה יהודית, ובה קבורים בין השאר, כמה עשרות יהודים שנספו במחנות הפליטים שהיו בסביבות העיר, בדרכם לאניות המעפילים שיצאו מהנמל, בדרכן לארץ ישראל, בתקופת המנדט הבריטי.
חלוקה אתנית של תושבי העיר:
קבוצות אתניות קטנות אחרות הן בריטים, פיליפינים ואתיופים.
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתומי, גאורגיה
באניה לוקה, בוסניה והרצגובינה
בולוניה, איטליה- סלה די סן ויטו, איטליה
גואנגג'ואו, הרפובליקה העממית של סין
פטרס, יוון- קורפו, יוון
מאר דל פלאטה, ארגנטינה
דורס, אלבניה
פלמה דה מיורקה, ספרד
שצ'צ'ין, פולין
ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]
לעיר בארי יש קבוצת כדורגל איי.אס. בארי, המשחקת בסרייה ב', הקבוצה לא זכתה מעולם בתואר כלשהו והיא מתנדנדת לרוב בין הליגה הראשונה לליגה השנייה, בשנת 2009 העפילה הקבוצה לליגה האיטלקית הראשונה אחרי שמונה שנים של היעדרות אך כעבור שנתיים היא נשרה חזרה לליגה השנייה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בארי (באיטלקית)- אתר אוניברסיטת בארי (באיטלקית)
- בארי, באתר worldfacts (באנגלית)
- בארי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- בארי (איטליה), דף שער בספרייה הלאומית
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 רומא  מילאנו | |||||||||
| 1 | רומא | לאציו | 2,761,632 | 11 | ורונה | ונטו | 257,274 |  נאפולי  טורינו | |
| 2 | מילאנו | לומברדיה | 1,371,498 | 12 | ונציה | ונטו | 254,661 | ||
| 3 | נאפולי | קמפניה | 914,758 | 13 | מסינה | סיציליה | 220,094 | ||
| 4 | טורינו | פיימונטה | 848,885 | 14 | פדובה | ונטו | 208,732 | ||
| 5 | פלרמו | סיציליה | 630,828 | 15 | פראטו | טוסקנה | 200,762 | ||
| 6 | ג'נובה | ליגוריה | 560,688 | 16 | טריאסטה | פריולי-ונציה ג'וליה | 200,594 | ||
| 7 | בולוניה | אמיליה-רומאניה | 392,203 | 17 | ברשה | לומברדיה | 196,850 | ||
| 8 | פירנצה | טוסקנה | 367,150 | 18 | פארמה | אמיליה-רומאניה | 196,655 | ||
| 9 | בארי | פוליה | 316,140 | 19 | טאראנטו | פוליה | 189,171 | ||
| 10 | קטניה | סיציליה | 298,324 | 20 | מודנה | אמיליה-רומאניה | 185,644 | ||