הצגת המקור של הדף "זרוע היבשה"

{{יחידה צבאית
| שם = זרוע היבשה
| סמל = [[קובץ:IDF GOC Army Headquarters From 2020 (Alternative).svg|200px]] [[קובץ:Flag of the Israeli Army (Land Arm) Gray.svg|200px]]
| כיתוב סמל = סמל זרוע היבשה, דגל זרוע היבשה
| מוטו = 
| כינוי = הירוקים
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| שיוך = {{סמל|צה"ל|25|+}}
| יחידת אם = [[המטה הכללי של צה"ל]]
| סוג = זרוע
| בסיס האם = [[מחנה בר-לב]]
| מקים היחידה = 
| מלחמות = 
| כוח אדם = 
| ציוד עיקרי = 
| דרגת המפקד = {{דרגה|אלוף|| תמיר ידעי}}
| מפקד נוכחי = [[אלוף]] [[תמיר ידעי]]
| מפקדים = מפורט בהמשך הערך
| תאריך הקמה = [[1983]]
}}
[[קובץ:Flag of the Israeli Army (Land Arm).svg|200px|ממוזער|שמאל|דגל זרוע היבשה הקודם עד שנת 2021]]
[[קובץ:Mafhash-tag.png|ממוזער|200px|תג מפקדת חיילות השדה (מפח"ש)]]
[[קובץ:Mazi IDF Symbol.svg|ממוזער|200px|תג זרוע היבשה עד 2016]]
[[קובץ:זרוע-היבשה-חדש.png|ממוזער|200px|תג זרוע היבשה עד מרץ 2020]]
'''זרוע היַבשה''' ('''זִ"י''') היא זרוע רב-חילית המאגדת את [[צבא יבשה|חילות היבשה]] הלוחמים של [[צבא הגנה לישראל]], ואחראית ל[[בניין הכוח]] היבשתי של צה"ל. בראשות הזרוע, עומד קצין בדרגת אלוף שהוא חבר [[המטה הכללי של צה"ל]]. מפקד זרוע היבשה הנוכחי הוא [[אלוף]] [[תמיר ידעי]].

ב-[[1983]] הוקמה לראשונה '''מִפקדת חֵילות השדה''' (מפח"ש). ב-[[1999]], במסגרת התוכנית "צה"ל 2000" הוקמה על-בסיס המפח"ש '''מפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה''', וזו שינתה בהמשך את שמה ל'''מפקדת זרוע היבשה''' (מז"י), וב-[[2007]] ל'''זרוע היבשה''' (ז"י).

מטה זרוע היבשה ממוקם ב[[מחנה בר-לב]] הסמוך ל[[קריית מלאכי]], מערבית ל[[צומת מלאכי]] (קסטינה). בפועל מחזיקים מפקד הזרוע (מז"י), ראש המטה (רמ"ט), ראשי החטיבות (רח"טים) וקציני החיל הראשיים בלשכות כפולות, ורובם יושבים ב[[מחנה רבין]] (הקריה ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]).

רוב גופי המטה של זרוע היבשה ממוקמים במחנה בר-לב ("קסטינה"), חלקם ב[[מחנה דורי]] (בסיס "תל השומר") וב[[צריפין|מחנה ידין]] ("צריפין").

== תפקידים ==
=== בניין הכוח ===
ייעוד הזרוע הוא לשאת באחריות כוללת לארגון ובניית הכוח ביבשה, מרמת ה[[חייל]] ועד רמת ה[[גיס]], כהכנה ל[[מלחמה]], מצבי-חירום ומשימות [[ביטחון שוטף]].

המטרה בהקמת הזרוע הייתה להביא למיצוי מיטבי של כוח האדם שבמסגרת כוחות היבשה והמשאבים העומדים לרשותה לצורך הגברת האפקטיביות המבצעית והניהולית של צה"ל. על ידי קבלת האחריות לבניין הכוח באופן אחוד ניתן היה, למשל, לגבש את תפיסת [[שדה הקרב המשולב|הקרב המשולב]] של צה"ל באופן מיטבי, במקום לפזר את בניין הכוח בין קציני החיל הראשיים (חי"ר, שריון, תותחנים והנדסה), כאשר פיתוח האמצעים נמצא בכלל תחת אחריות אגפים אחרים של המטכ"ל ([[אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה]], [[אגף התקשוב וההגנה בסב"ר|אגף התקשוב]]).

מייעוד הזרוע נגזרים תפקידיה, הנשענים על כלל תחומי בניין הכוח כפי שנהוג לסווגם:
* פיתוח וגיבוש [[תורת לחימה|תורות לחימה]] (תו"ל) לכוחות היבשה
* רכש, פיתוח, הצטיידות ואחזקת [[אמצעי הלחימה של צה"ל|אמצעי לחימה]] (אמל"ח)
* תכנון וניהול [[עובד|כוח אדם]] שבמסגרת כוחות היבשה
* תכנון וביצוע של כלל היבטי ההדרכה, ההכשרות והאימונים של כוחות היבשה
* תכנון וארגון סדר-הכוחות (סד"כ) ביבשה והמשאבים שבידיה.

=== הפעלת הכוח ===
בניגוד לזרוע האוויר והחלל ([[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]]) וזרוע הים ([[חיל הים]]), לזרוע היבשה ניתנה רק הסמכות לבניין הכוח ביבשה. הפעלת כוחות היבשה בצה"ל נעשית על ידי [[המטה הכללי של צה"ל|המטה הכללי]] באמצעות ה[[פיקוד מרחבי|פיקודים המרחביים]] (פקמ"רים) שבראשם אלופי הפיקודים, וכן באמצעות [[אגף המבצעים]] (אמ"ץ) שגם בראשו קצין בדרגת אלוף (ר' אמ"ץ). לפני הקמת הזרוע שימש המטה הכללי, בנוסף להיותו המפקדה העליונה והרב-זרועית של צה"ל, גם כמפקדה העליונה של כוחות היבשה, ופרטנית לגבי כוחות השריון והכוחות הנלווים אליהם, שימש "מפקד גייסות השריון" (ראו [[חיל השריון#מפקדי החיל|מפקדי חיל השריון]] בעבר) כאחראי הן על בניין הכוח והן על הפעלתו (כמו מפקדי חיל האוויר וחיל הים כיום).

==מבנה ארגוני==
מבנה זרוע היבשה הנוכחי מתבסס על מטה המורכב מחטיבות (בדומה ל[[להק]]ים שבמטה [[חיל האוויר הישראלי|זרוע האוויר והחלל]] והמספנים שבמטה [[זרוע הים]]), מפקדות קציני החיל הראשיים העוסקים בבניין-הכוח שבתחום מקצועיותם ויחידות עצמאיות אחרות (כמו בתי-הספר לפיקוד, מרכזי אימונים וכו').
המבנה ההיררכי של החטיבות, כנהוג ביחידות מטה בצה"ל, מורכב ממחלקות, ענפים ומדורים.

זרוע היבשה מורכבת מ[[מערך התמרון]] בראשות אלוף ומחמישה חילות לחימה ולכל חיל ייעוד ותפקיד מסוים בשדה הקרב:
* '''[[חיל הרגלים|חיל הרגלים והצנחנים]]''' - חיל הפועל באופן רגלי, רכוב וממוכן באופן מתמרן במגע עם האויב, כיבוש יעדים, טיהור שטחים וביטחון שוטף. חטיבות החי"ר מפעילות גדודי [[רובאי]]ם, [[צליפה|צלפים]], [[נגמ"ש]]ים ו[[גדוד סיור|גדודי סיור]] למטרות שונות - סיור ומודיעין, הנדסה קרבית וטילים נגד טנקים.
* '''[[חיל השריון]]''' - חיל הפועל באמצעות [[טנק]]ים לפגיעה בכוחות הקרקע של האויב ובהם השריון והחי"ר, באופן מתמרן.
* '''[[חיל ההנדסה הקרבית]]''' - חיל המתמחה בהנדסה צבאית ו[[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]], ובנוסף לכך מתפקד ככוח חיל רגלים. פועל באופן רגלי וממוכן באופן מסייע במגע עם האויב, השמדת תשתיות וחבלה התקפית, וכשנדרש גם בטיהור שטחים וכיבוש יעדים, בטיפול בבתים ממולכדים, [[פתיחת צירים]], [[חבלה וסילוק פצצות]], הפעלת [[ציוד מכני הנדסי]] בשדה הקרב, [[צליחה בצה"ל|צליחה]] ו[[גשר|גישור]], [[מוקש|מיקוש]], [[חבלה התקפית]] ופיצוץ תשתיות האויב. החיל מפעיל פלוגות פלסים, מחלקות סיור, פלוגות צמ״ה ויחידה מובחרת אחת.
* '''[[חיל התותחנים]]''' - חיל המתמחה בירי [[ארטילריה|ארטילרי]] לעבר האויב, על מנת לסייע בקרב ולשתק את כוחות הארטילריה של האויב בשדה הקרב. החיל מפעיל [[תותח מתנייע|תותחים מתנייעים]], [[ארטילריה רקטית]], מערך איכון ו[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים.
* '''[[חיל הגנת הגבולות]]''' - אחראי על פעילות [[ביטחון שוטף]], איסוף [[מודיעין קרבי]] ושמירה והגנה על [[גבולות ישראל]]. מורכב מגדודי איסוף קרבי וגדודי חי"ר גבולות מעורבים.

===תרשים המבנה ארגוני===
{{עץ משפחה מבנה זרוע היבשה}}

==היסטוריה==
[[קובץ:GCC.jpg|שמאל|ממוזער|280px|שר הביטחון, ראשי מז"י ומפח"ש לדורותיהם (שנת [[2003]]).{{ש}}'''עומדים:''' [[עמוס מלכא]], [[איל בן ראובן]] (רמ"ט), [[יפתח רון-טל]], [[אורי שגיא]], [[אמיר דרורי]]. יושבים: [[משה ארנס]], [[עמנואל סקל]], [[זאב ליבנה]].]]

===מפקדת חילות השדה===
ב-[[1969]] ו-[[1972]] הובאו הצעות לביטול החילות והקמת מפקדת כוחות שדה, אך אלו נדחו. ב-1975 הרמטכ"ל [[מוטה גור]] מינה את [[שמואל גונן]] לבחון את ארגון כוחות היבשה, והתוכנית שהוגשה (תוכנית המפח"ש) ואומצה על ידי הרמטכ"ל, המליצה על השארת המבנה הקיים והתבססות על החילות כמבנה עיקרי הכפוף לרמטכ"ל. ב-[[1977]] נערכו דיונים ב[[ועדת החוץ והביטחון|וועדת החוץ והביטחון]] בראשות [[משה ארנס]], שציין בדיעבד את הצלחת ה[[סאגר]] ב[[מלחמת יום הכיפורים]] כעדות לצורך במסגרת-על לכוחות היבשה. בעקבותם, שר הביטחון [[עזר ויצמן]], שתמך בהקמת המפכ"ש, מינה באוגוסט 1977 את [[ישראל טל]] לחקור את תפקוד וארגון כוחות היבשה בצה"ל.{{הערה|{{דבר||אלוף טל יבחון רה־ארגון כוחות היבשה והמטכ"ל|19770809|9}}}} טל הגיש את מסקנותיו בחודש דצמבר בדו"ח בו המליץ לבצע רה-ארגון עמוק בצה"ל ובמסגרת זאת להקים את המפכ"ש – '''מפקדת כוחות השדה''', כגוף מפעיל מרכזי לכוחות היבשה.

הרמטכ"ל גור התנגד למסקנותיו של טל אך העבירן לבחינה ולבסוף הן נדחו באוגוסט 1978 על ידי ויצמן והרמטכ"ל רפול שהחליף את גור, בנימוק של צורך להימנע משינויים ארגוניים רחבים בעת תהליך השלום הרגיש עם מצרים.{{הערה|שחר הלווינג ולי-טל תייר, [http://mazi.idf.il/5078-6076-he/IGF.aspx קיצור תולדות הזרוע], ביטאון [[ביבשה]], גיליון 5, אפריל [[2008]], באתר זרוע היבשה}} בדצמבר 1978, הובאה גם הצעתו של [[יקותיאל אדם]]{{הערה|{{מעריב||עם דחיית תכנית טל דנים בתכנית אדם|19781215|126}}}} אך זו לא התקבלה.
ב-29 בנובמבר 1979 החליט המטכ"ל, בעקבות לחץ של [[עזר ויצמן]], להקים את המפכ"ש ולהחזיר את טל לשירות כדי להקים את המפכ"ש ולעמוד בראשו.{{הערה|{{דבר|אמיר אורן|על טל ועל מחר|19791130|92}}}} בדצמבר מונה צוות הקמה שהכין עבודת מטה על המשאבים הנדרשים למהלך זה ועל העבודות הקודמות בנושא ודו"ח מסכם הוגש בפברואר 1980 (דו"ח בר-דוד). החלטה על הדו"ח, שהציג חמש חלופות (כולל זו של טל), לא התקבלה ועקב כך פרש תא"ל בר-דוד מצה"ל.

בפברואר 1983 מונה משה ארנס לתפקיד שר הביטחון וזה מינה את משה לוי לרמטכ"ל, תוך התניית מינויו בתמיכה במהלך הקמת המפכ"ש.{{הערה|{{כותרת ראשית|אמיר אורן|צה"ל בלבנון / הספד-ביניים - ועכשיו, מלחמת־הסחה|19830517|22}}}} לוי הסכים אך דרש לשנות את השם למפח"ש (באותה התקופה מעמדם של החילות היה משמעותי והמהלך להקמת מפקדה איים לפגוע בסמכויותיהם). אולם כשלבסוף הוקם הגוף ב-1983, לא היה זה על פי מתווהו של טל ועיקר הדגש היה ריכוז הסמכויות בנושא בניית הכוח אך לא הפעלת כוח, כזרוע מקבילה לזרוע האוויר והים.{{הערה|{{דבר|טלי זלינגר|מפח"ש להילוך גבוה|19830808|14}}}} בסוף יוני 1983 קבע הרמטכ"ל לוי את העקרונות בבסיס המפח"ש והאלוף [[דן שומרון]], מפקד המפח"ש הראשון ולימים ה[[רמטכ"ל]], מינה צוות הקמה שפעל עד לכניסתו בפועל לתפקיד ב-25 באוקטובר. תפקידה של המפקדה היה גיבוש תורת-הלחימה והארגון של חילות-השדה ופעולתם בקרב-המשולב ביבשה. בנובמבר נקבע כי החל מ-18 בדצמבר, שלישות ארבעת החילות (הכפופים למפח"ש) תתמקם ב[[מחנה בר-לב]] (שלפני כן שימש את מפקדת [[גייסות השריון]]).

===תוכנית "צה"ל 2000"===
ב-[[1998]] הוחל בגיבוש התוכנית לארגון מחדש של צה"ל, "צה"ל 2000", לקראת התמודדות עם אתגרי העתיד. במסגרת התוכנית נקבע כי מפח"ש תהפוך, בסופו של תהליך, ל"זרוע יבשה" שתהיה לפיקוד העליון של כלל כוחות היבשה (כלומר, לזרוע יבשה האחראית הן לבניין הכוח שתחת אחריותה והן להפעלתו בשעת-חירום). במסגרת זו יהפוך ה[[מטכ"ל]] למפקדה רב-זרועית של צה"ל, שישמש מעין "ועדת מטות משולבים", באופן דומה למבניהם של צבאות רבים ברחבי העולם (למשל [[הכוחות המזוינים של ארצות הברית]]). אז ה[[רמטכ"ל]] ישמש כראש המטות המשולבים של צה"ל, ולא יצטרך לעסוק בעת מלחמה בהפעלת הפיקודים המרחביים היבשתיים, אלא רק בתכנון והפעלת כוחות רב-זרועיים. את התוכנית הובילו ודחפו, בין השאר, האלופים [[גבי אשכנזי]] ו[[דני חלוץ|דן חלוץ]] (בתפקידיהם כ[[סגן הרמטכ"ל]], האחראי מסורתית על ענייני בניין-הכוח, וראש [[אגף המבצעים]]).

===מפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה===
ב-[[1999]] הוקמה '''מפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה''', על בסיס מפקדת חילות השדה. עם הקמתה היא כללה את ארבעת חילות השדה: [[חיל הרגלים|חיל הרגלים והצנחנים]], [[חיל השריון]], [[חיל התותחנים]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית|חיל ההנדסה]]. בראש הזרוע עמד אז האלוף [[משה עברי סוקניק]]. בשנת [[2000]] הוקם [[חיל מודיעין השדה]], וצורף למפקדת הזרוע.

ב-[[2004]] ארגנה זרוע היבשה את כנס LIC2004 (וכעבור שנה את כנס LIC2005), שעסק במתאר הלחימה ב[[עימות בעצימות נמוכה|עימות מוגבל]] (עמו"ג, באנגלית: Low Intensity Conflict - LIC), [[לוחמה בשטח בנוי]] (לש"ב) ו[[לוחמה בטרור]] (לוט"ר). בתערוכה הוצגו אמצעים טכנולוגיים רבים וכן התקיימו כנסים והרצאות של קצינים בכירים מהארץ ומהעולם.

במרץ [[2005]], עם מינויו של [[דני חלוץ]] ל[[רמטכ"ל]], הוחל בהאצת העבודה לקראת מימוש תוכנית "צה"ל 2000". לפי הנחייתו, התהליך צפוי היה להסתיים ביוני [[2006]], אז כביכול אמורה הייתה להסתיים הכפפתם של כל הגופים והסמכויות הרלוונטיים לזרוע (נכון להיום, עוד לא ניתנו לזרוע סמכויות הפעלת הכוח). עם זאת, כחלק מתהליך התעצמות הזרוע, החליף בנובמבר 2005 האלוף [[בני גנץ]] (אז אלוף [[פיקוד צפון]]) את האלוף [[יפתח רון-טל]] בתפקיד מפקד הזרוע, וכן נוסף תקן זמני לאלוף נוסף, בתפקיד סגן-מפקד הזרוע לתורה, הדרכה ואימונים (תוה"ם), אליו נכנס האלוף [[מאיר כליפי]].

בסוף דצמבר [[2005]] ותחילת ינואר [[2006]], במסגרת "צה"ל 2000", המשיכה מז"י בתהליך הפיכתה לזרוע עצמאית (זרוע היבשה – ז"י). הזרוע קיבלה תחת פיקודה את החילות תומכי-הלחימה ואת הסמכויות להפעלתם מאגפי המטכ"ל השונים:
* [[חיל התקשוב]] הוכפף לזרוע מ[[אגף התקשוב]].
* [[חיל החימוש]] ו[[חיל הלוגיסטיקה]] הוכפפו לזרוע מאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה – אט"ל, שהפך בעקבות השינוי ל[[אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים]] – אלר"ם
* [[חיל השלישות]] (שמוזג לחטיבת כוח האדם במטה הזרוע) הוכפף לזרוע מ[[אגף כוח האדם]], כאשר בתחילה שימשו שני קצינים בדרגת תא"ל בתפקידי ראש החטיבה וקצין החיל הראשי, ובמהלך שנת 2007 התמזגו שני התקנים.
* היחידה הטכנולוגית (יחט"ל) הועברה לזרוע מאט"ל, והפכה ל[[חטיבה טכנולוגית ליבשה]] (חט"ל) במטה הזרוע. החטיבה אחראית למרכיב אפיון ופיתוח אמצעי הלחימה והתקשוב המשמשים את כוחות היבשה.

בהמשך הוכפף לזרוע גם בסיס האימונים ליחידות שדה (באלי"ש), והפך למרכז אימונים משותף לכלל כוחות היבשה הנקרא "המרכז הלאומי לאימונים ביבשה" ([[מל"י]]).

עם חילופי ה[[רמטכ"ל]] בעקבות [[מלחמת לבנון השנייה]], החליט הרמטכ"ל רא"ל [[גבי אשכנזי]] לבטל רבים מהשינויים שביצע קודמו בתפקיד, רא"ל [[דני חלוץ]]; החילות תומכי הלחימה חזרו לאגפי המטכ"ל כולל בסיסי ההכשרות שלהם וכן ניטלו מהזרוע רבות מסמכויות הפעלת הכוח שניתנו לה קודם לכן.
חיל התקשוב חזר לאגף התקשוב, חילות החימוש והלוגיסטיקה חזרו לאלר"ם (אשר שמו שונה חזרה לאט"ל) וחיל השלישות חזר לאכ"א באמצעות הפרדת התקנים.

משנת 2007 מתקיימות עבודות מטה רחבות היקף במטרה לקבוע גבולות גזרה בין החילות שחזרו לאגפים לבין הזרוע וכן חלוקת סמכויות בין גורמי האמל"ח והתקשוב הפנים-זרועיים לבין החט"ל וחטיבת התקשוב שעתידה לקום בזרוע. שינויים ארגוניים נרחבים אלה יידונו ויישומם יתבצע בפועל בהמשך התר"ש (תוכנית רב-שנתית).

===זרוע היבשה===
ב-[[2007]] הפכה מפקדת זרוע היבשה ל'''זרוע היַבשה'''. במקביל, תקן [[סגן מפקד]] הזרוע לתו"ל (תורת לחימה), הדרכה ואימונים (קצין בדרגת אלוף) בוטל וסמכויותיו הוחזרו לראש חטיבת היבשה (רח"ט יבשה, תא"ל) ולראש-מטה הזרוע (רמ"ט, קצין בדרגת תא"ל) המשמש גם כראש חטיבת התכנון (רח"ט התכנון).

ב-[[2016]] מוזג [[אט"ל]] (אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה) לתוך זרוע היבשה, ובעקבות כך שונה סמל הזרוע.

ב-[[2018]] הודיע [[צה"ל]] על שינוי גדול בלחימת היבשה, שעיקרו – לצד קליטת [[אמצעי לחימה]] חדשים, [[רחפן|רחפנים]] ו[[C4ISTAR|מערכת ניהול קרב דיגיטלית]] משופרת{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|הכרעה בדמות חיסול נסראללה: "במלחמה הבאה התמרון היבשתי יהיה עמוק ומהיר יותר"|5136584|28 בפברואר 2018}}}} – הוא מעבר ל[[צוות קרב|צוותי קרב]] [[חטיבה|חטיבתיים]] וצוותי קרב [[גדוד]]יים במקום החטיבות הנפרדות שיש היום ל[[חיל הרגלים]] ול[[חיל השריון]]. ביוני [[2018]] החלה הקמת [[צק"ח גדעון]] - חטיבה ניסיונית על בסיס [[חטיבת גולני]], [[חטיבה 7]] ו[[גדוד 603|גדוד הנדסה קרבית 603]], שתפתח ותבדוק את תפישת [[שדה הקרב המשולב]].{{הערה|[https://www.idf.il/אתרים/זרוע-היבשה/החטיבות-החדשניות-של-צהל/ מהפכת זרוע היבשה - כך ייראו החטיבות החדשניות של צה"ל], באתר [[צה"ל]], 28 בפברואר 2018,{{ש}}{{אתר צה"ל|מיכאל אוריה, מערכת אתר צה"ל|המבנה החדש של החטיבות הלוחמות - נחשף לראשונה|אתרים/פיקוד-הצפון/המבנה-החדש-של-החטיבות-הלוחמות-נחשף-לראשונה/|12 באוגוסט 2018}}.}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|רשת גילוי בלתי נראית ושדה תעופה "חטיבתי". כך נערך צה"ל למלחמה הבאה בצפון|5326958|12 באוגוסט 2018}}}}

בשנים [[2014]]–[[2018]] מימשה זרוע היבשה את [[תר"ש גדעון]] שכללה התעצמות טכנולוגית והצטיידות באמצעי לחימה מתקדמים, מעבר לתוכנית 17/17 של אימונים ו[[תעסוקה מבצעית]], בניית ו[[שיפוץ]] מחנות ומתקני אימונים ועוד.{{הערה|{{אתר צה"ל||כל מה שהשתנה בזרוע היבשה ב-4 השנים האחרונות|אתרים/זרוע-היבשה/פרידת-הרמטכל-מזרוע-היבשה/}}}}

בשנת 2020 הונהג סמל ותג שרוול חדש לזרוע, וכן הוקמו [[פיקוד ההכשרות והאימונים]] בזרוע היבשה בפיקודו של אלוף [[מוטי ברוך]], ו[[מערך התמרון]] בפיקוד אלוף [[יעקב בנג'ו]].

== מדים ==
בתקופת ראשיתו של [[צה"ל]], עקב [[מלחמת העצמאות]], לא היו לחיילים [[מדים]] אחידים. הפרט שאפיין את כולם היה גוני הצבע ה[[חאקי]]. עם סיום מלחמת העצמאות, הפכו המדים מצבע ירוק בהיר לצבע [[ירוק זית]], צבע המשמש את לוחמי זרוע היבשה עד היום.

ככל חיילי צה"ל, לוחמי ותומכי הלחימה של זרוע היבשה נעים מחוץ ליחידה על מדי ה-א' שהן המדים הייצוגיים ואילו כאשר הם בבסיס ובפעילות נעים על מדי ב' שהם מדי העבודה.

החל שנת 2001 לובשים הקצינים את המדים הייצוגיים בכל עת בה הם שוהים על מדי א'. מדי הקצינים בזרוע היבשה כוללים חולצה מכופרת בצבע תכלת ומכנס בצבע כחול-ירקרק.

בשנת 2018 החלה זרוע יבשה בהפעלת [[פיילוט (ניסוי)|פיילוט ניסיוני]] להיתכנות מדי ב' מנומרים ללוחמי הזרוע; מאות לוחמים וקצינים השתתפו בפיילוט בו נבחנו דגמי מדים אמריקניים חסיני אש ומשופרים. הלוחמים טענו לאי נוחות ולסכנת [[ירי דו-צדדי]] בשל הדמיון למדי אויב. בפברואר 2019 הודיע צה"ל כי הפיילוט הניסיוני כשל וכי הוא מבטל אותו.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|ניסוי לא מוצלח: צה"ל מוותר על המדים המנומרים|5462046|12 בפברואר 2019}}.}}

בינואר [[2023]], הודיע מפקד זרוע היבשה האלוף [[תמיר ידעי]] כי מדי לחימה טקטיים יחולקו לכל לוחמי זרוע היבשה; עד עתה השתמשו במדים אילו רק לוחמי ה[[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידות המובחרות של צה"ל]], אך בשל הצלחתם בפעילויות מבצעיות, והגדלת ביטחונו האישי של הלוחם, הוחלט לאחר עבודת מטה לאמץ את המדים לכלל לוחמי הזרוע. מדי הלחימה הטקטיים מאופיינים ביתרונות ייחודיים שאין למדי ב' הרגילים כמו שרידות (הם תפורים מבד מיוחד שמונע בעירה ומכבה את עצמו בעת שריפה), נוחות וטכנולוגיית נידוף זיעה, המשפרות את אפקטיביות הלוחם.{{הערה|{{אתר צה"ל||מדים טקטיים יחולקו ללוחמי זרוע היבשה|89673|5 בינואר 2023}}.}}{{הערה|{{אתר צה"ל|עלמה סברוב|מדי הלחימה הטקטיים נכנסו לגולני|112337|20 ביוני 2023}}.}}

==אמצעי לחימה==
[[קובץ:IDF-Guns--M4A1--X95--Negev--M24--M2.jpg|ממוזער|250px|[[נשק קל של צה"ל]]: [[רובה סער|רוס"ר]] [[רובה M4|M4A1 פלאטופ]], רוס"ר [[בולפאפ]] [[תבור X-95 פלאט-טופ|תבור X-95]], [[מקלע]] [[נגב (מקלע)|נגב]], [[רובה צלפים]] [[רמינגטון M24]], מקלע כבד 0.5 מדגם [[M2 בראונינג|M2-HQCB בראונינג]].]]
[[קובץ:IDF-Ground-Forces-AFVs-01.jpg|ממוזער|250px|[[רכב קרבי משוריין]] של זרוע היבשה (ב[[כיוון השעון]]): [[נגמ"ש מרכבה]], [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפור D9 משוריין]], [[משגר רקטות M-270 MLRS]] [[המנתץ]], [[טנק]] [[מרכבה סימן 4מ]].]]
[[קובץ:IDF-ground-forces001.jpg|ממוזער|250px|כוחות [[חטיבה 188]] בתרגיל. הרכבים בקובץ: [[משאית]] [[ריאו]] [[עגורן|עגור]], [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפור D9L]], [[נגמ"ש]] [[אכזרית]], נגמ"ש [[M-113]], טנק [[מרכבה סימן 3]]ד ב"ז.]]
מז"י אחראית בין השאר על הצטיידות חילות היבשה ב[[אמצעי לחימה]] וציוד מערכתי מסייע. אמצעי הלחימה כוללים [[רובה שירות|נשק אישי]], [[נשק קל]], [[תחמושת]], [[רכב קרבי משוריין]] (רק"ם) ועוד. הציוד המערכתי כולל אמצעי [[מיגון]], אמצעי [[תצפית (צבא)|תצפית]], [[אמצעי ראיית לילה]], אמצעי הישרדות בשטח, אספקה ומזון, [[מדי צה"ל|מדים]] ו[[אפוד מגן|אפודים]], כלי רכב (כגון [[רכב שטח|ג'יפים]] או [[משאית|משאיות]]) ועוד.

ערכים מורחבים על אמצעי הלחימה של חילות היבשה:
* [[חיל הרגלים הישראלי#אמצעי לחימה|אמצעי לחימה של חיל הרגלים]]
* [[נשק קל של צה"ל|נשק קל (נק"ל) בשימוש צה"ל]]
* [[אמצעי לחימה של חיל השריון]] ורשימת [[טנקים של צה"ל]]
* [[אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי|אמצעי לחימה וכלים הנדסיים של חיל ההנדסה]]
* [[חיל התותחנים הישראלי#מערך וציוד|אמצעי לחימה של חיל התותחנים]]
* [[חיל האיסוף הקרבי|אמצעי לחימה של חיל האיסוף הקרבי]]
* מערכת שליטה ובקרה - [[צבא יבשה דיגיטלי]] (קרוי בזרוע '''פרויקט צי"ד''')

==ראשי מפח"ש, מז"י וז"י==
'''מפקד זרוע היבשה''' (מז"י) הוא [[קצין]] בדרגת [[אלוף]] הממונה על ידי ה[[רמטכ"ל]] בתיאום עם [[שר הביטחון]]. בעבר היה ידוע בשמות "מפקד מפקדת חילות השדה" (מפח"ש) ו"מפקד מפקדת זרוע היבשה" (מז"י).
{| class="wikitable"
|-
! שם !! תקופת כהונה !! הערות
|-
| [[דן שומרון]]|| ספטמבר [[1983]] - ינואר [[1985]] || לימים ה[[רמטכ"ל]] ה-13
|-
| [[אמיר דרורי]] || ינואר [[1985]] - אוגוסט [[1986]] || לימים [[סגן הרמטכ"ל]]
|-
| [[אורי שגיא]]|| אוגוסט [[1986]] - מרץ [[1991]] || לימים [[ראש אמ"ן]]
|-
| [[עמנואל סקל]]|| מרץ [[1991]]–[[1994]] ||
|-
| [[זאב ליבנה]]|| [[1994]]–[[1996]] ||
|-
| [[עמוס מלכא]]|| [[1996]]–[[1998]] || לימים [[ראש אמ"ן]]
|-
| [[משה עברי סוקניק]] || [[1998]] - יוני [[2001]] ||
|-
| [[יפתח רון-טל]] || יוני [[2001]] - נובמבר [[2005]] ||
|-
| [[בני גנץ]] || נובמבר [[2005]] - דצמבר [[2007]] || לימים ה[[רמטכ"ל]] ה-20, [[ראש ממשלת ישראל החלופי|ראש הממשלה החלופי]] ו[[שר הביטחון]]
|-
| [[אבי מזרחי]] || דצמבר [[2007]] - ספטמבר [[2009]] || לימים [[אלוף פיקוד המרכז]]
|-
| [[סמי תורג'מן]] || ספטמבר [[2009]] - פברואר [[2013]] || לימים [[אלוף פיקוד הדרום]]
|-
| [[גיא צור]] || פברואר [[2013]] - אוגוסט [[2016]] ||
|-
| [[יעקב ברק]] || אוגוסט [[2016]] - מאי [[2019]] ||
|-
| [[יואל סטריק]] || מאי [[2019]] - אוקטובר [[2021]] ||
|-
| [[תמיר ידעי]] || אוקטובר [[2021]] ואילך ||
|}

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* שחר הלווינג ולי-טל תייר, [https://web.archive.org/web/20131009142428/http://mazi.idf.il/5078-6076-HE/IGF.aspx קיצור תולדות הזרוע], ביטאון [[ביבשה]], גיליון 5, אפריל [[2008]], באתר זרוע היבשה
{{רשתות חברתיות}}
* '''שינויים ארגוניים בזרוע היבשה'''
**{{הארץ|עמוס הראל|צה"ל נערך לארגון מחדש הכולל הרחבת סמכויות מפקדת זרוע היבשה|1.1044785|16 בספטמבר 2005}}
** [https://web.archive.org/web/20080203100536/http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/08/01/2801.htm העברת חילות החימוש והלוגיסטיקה בחזרה לאלר"ם, ידיעה מ"במחנה"]
** {{nrg|[[אמיר בוחבוט]]|צה"ל מציג: "חטיבה רב חילית"|979/356|4 בספטמבר 2005|1|}}
** {{ynet|יואב זיתון|הכרעה בדמות חיסול נסראללה: "במלחמה הבאה התמרון היבשתי יהיה עמוק ומהיר יותר"|5136584|28 בפברואר 2018}}
** {{וידאו}} {{אתר צה"ל||כל מה שהשתנה בזרוע היבשה ב-4 השנים האחרונות|אתרים/זרוע-היבשה/פרידת-הרמטכל-מזרוע-היבשה/}}
* {{מעריב אונליין|[[בן כספית]]|מפקד זרוע היבשה: "טנק שבו יהיו בנות - לא יתמרן בלבנון"|journalists/Article-601751|6 באוקטובר 2017}}
* '''אמצעי לחימה וטכנולוגיה'''
** {{וידאו}} {{ערוץ7||תיעוד מיוחד אמצעי הלחימה שינצחו במלחמה הבאה|367494|28 בפברואר 2018}}
** {{אתר צה"ל||הצצה ל"תערוכה הביטחונית הגדולה ביותר שהייתה בישראל"|אתרים/זרוע-היבשה/תערוכת-האמלח-בזרוע-היבשה/}}
* {{אתר צה"ל||החיילות האדומות הראשונות של צה"ל עולות על מדים|103651|4 במאי 2020}}
* [https://www.idf.il/אתרים/זרוע-היבשה/2020/טקס-הקמת-מערך-התמרון-בזרוע-היבשה/ האלוף יעקב בנג'ו בטקס הקמת מערך התמרון המשולב הרב ממדי], מערכת אתר צה"ל, 17 באוגוסט 2020
* [[אפרים לפיד]], [https://www.israeldefense.co.il/node/62856 אומץ לבקר בימים של מלחמה – זו חזות הכל], ביקורת על ספרו של [[גיא חזות]] "צבא ההיי־טק וצבא הפרשים - כיצד ויתרה ישראל על צבא היבשה", {{כ}} [[IsraelDefense]], {{כ}} 15.08.2024

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{צבא הגנה לישראל}}
{{זרוע היבשה}}
{{ראשי מז"י}}{{בה"דים}}{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:זרוע היבשה|*]]
[[קטגוריה:צה"ל: זרועות ופיקודים|יבשה]]