הצגת המקור של הדף "חבקוק"

{{פירוש נוסף}}
{{ספר תנ"כי
| שם = ספר חבקוק
| תמונה = [[קובץ:Opera del duomo (FI), donatello, abacuc (zuccone), 1423-1435 dettaglio 02.JPG|220px|מרכז]]
| כיתוב = חבקוק, פסל של [[דונטלו]]
| מספר פרקים = 3
| מספר פסוקים = 56
| סדרת ספרים = [[תרי עשר]]
| ספר קודם = [[נחום]]
| ספר הבא = [[צפניה]]
| דמויות מרכזיות = חבקוק
}}'''חֲבַקּוּק''' היה אחד מ[[נביא]]י ה[[מקרא]], מ[[תקופת בית ראשון|תקופת הבית הראשון]]. [[נבואה|נבואותיו]] של חבקוק מצויות ב[[S:חבקוק|ספר חבקוק]] בן שלושת הפרקים, שהוא הספר השמיני מספרי [[תרי עשר]], והן עוסקות בשאלת [[תורת הגמול#צדיק ורע לו|צדיק ורע לו]] על רקע עלייתם של הכשדים – הם ה[[בבלים]].

==חבקוק הנביא==

כמעט דבר אינו ידוע על חייו האישיים. בניגוד למצוי אצל כמה נביאים אחרים, לא נמסר בספר על [[#זמנו של הספר|זמנו]], מקומו או שם אביו. על כך כתב [[אברהם אבן עזרא|ראב"ע]]: 'הנביא הזה לא ידענו דורו ולא משפחתו'.

==שמו==

השם חבקוק מופיע פעמיים בספר חבקוק, ואף לא פעם אחת מחוצה לו. כמו כן, לא ידוע על [[תנאים|תנא]] או [[אמוראים|אמורא]] בשם זה. לפי המחקר, [[אטימולוגיה|מקור]] השם הוא כנראה בשמו של [[צומח|צמח]] [[ריח]]ני שנקרא ב[[אכדית]] "Khabbaququ". המילה איננה מתועדת במקרא אלא בשם פרטי זה.

[[וילהלם גזניוס]] זיהה את שם הנביא עם הצמח הידוע בתימן בשם 'חבַקבַק' שהוראתו: '[[ריחן (סוג)]]-אמריקאי' (למרות שמו, מקורו מאפריקה המשוונית){{הערה|[[אפרים הראובני]], '''לחקר שמות בני ישראל'''. לשוננו, כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים כרך ב'. חוברת: ד' (ניסן תר"ץ), עמ': 384}}

הזוהר (המזהה את חבקוק כבנה של [[האישה השונמית]]) גוזר את השם מן השורש חב"ק, וטוען שנקרא כך על שם שני החיבוקים שקיבל מאימו שנאמר: "לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ (כתיב: אתי) '''חֹבֶקֶת''' בֵּן"{{הערה|{{תנך|מלכים ב|ד|טז}}}}, ומ[[אלישע]] בעת החייאתו{{הערה|שם=זוהר|{{זוהר|ב|מד|ב}}}}.

==ספר חבקוק==
הספר נפתח בכותרת {{ציטוטון|הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר חָזָה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא}}, כלומר זוהי נבואה מסוג "משא" – בדרך כלל (אם כי לא תמיד) נבואות משא הן נבואות פורענות על עמים זרים מסוימים, וכך גם כאן.

בארבעת הפסוקים הבאים ([[S:חבקוק א|א', ב' - ה']]) מעלה חבקוק שאלות קשות כלפי השמים לגבי און, שוד וחמס, אך ללא ציון סיבה כלשהי וללא הסבר מהי הרעה שבשלה הוא זועק. על פי פירוש [[רש"י]] ל[[ספר ישעיהו]], [[ישעיהו]] התנבא על חבקוק, שעתיד "לריב את יוצרו" ולזעוק כלפי שמים על העוול שיראה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9E%D7%94#%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7_%D7%98_(%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A7)(%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7)|כותרת=רש"י על ישעיהו מה – ויקיטקסט|אתר=he.wikisource.org|תאריך_וידוא=2020-04-29}}</ref> בהמשך (א', ו' - י"א) הוא עובר לתיאור הצבא הבבלי, כיבושיו ועוצמתו, ואז (א', י"ב - י"ז) הוא שואל מדוע מצליחים הבבלים ו[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] לא מתערב: {{הדגשה|לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים, תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ?!|חבקוק א יג|א', י"ג}}.

בתחילת [[S:חבקוק ב|פרק ב']] מתאר הנביא את תשובת ה' לשאלותיו: {{הדגשה|וַיַּעֲנֵנִי ה' וַיֹּאמֶר: 'כְּתֹב חָזוֹן, וּבָאֵר עַל-הַלֻּחוֹת, לְמַעַן יָרוּץ קוֹרֵא בוֹ|חבקוק ב ב|שם, ב'}}. ה' מספר לחבקוק שבסופו של דבר (גם {{הדגשה|אִם-יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה-לוֹ כִּי-בֹא יָבֹא|חבקוק ב ג|שם, ג'}}) ינצח ה[[צדק (מוסר)|צדק]], {{הדגשה|וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה|חבקוק ב ד|שם, ד'}}. הכשדים, שבעבר כבשו את ה[[כדור הארץ|עולם]] ושלטו בו, יהיו למשל ומליצה בפי הגויים שנכבשו. כאן מתחיל הנביא בתיאור משלי הלעג של הגויים, הנאמרים בצורת [[קינה|שירת-אבל]] [[אירוניה|אירונית]] בת חמישה [[בית (שירה)|בתים]], שכל בית בה מתחיל ב[[מילת קריאה|מילת הקריאה]] 'הוֹי'. הבתים הראשונים עוסקים ב[[רוע|רשע]]ים שייענשו, כאשר דבריו מכוונים לכשדים שנהגו ברוע ורשעות כלפי העמים שכבשו. הבית האחרון (וגם הפסוק האחרון של הבית הרביעי, י"ח, שנראה כאילו איננו נמצא במקומו הטבעי, שנמצא לאחר פסוק י"ט) לועג ל[[עבודת אלילים|עבודת האלילים]]: {{הדגשה|הוֹי אֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה, עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם! הוּא יוֹרֶה?! הִנֵּה-הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף, וְכָל-רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ|חבקוק ב יט|שם, י"ט}}.

[[S:חבקוק ג|פרק ג']] (מזמור חבקוק או תפילת חבקוק) הוא מזמור הדומה מאוד במבנהו, תוכנו וצורתו ל[[מזמור תהילים|מזמור]] [[תהילים]], ונפתח בכותרת: {{ציטוטון|תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת}}. השימוש במילה '[[סלה (תפילה)|סֶלָה]]' שלוש פעמים במזמור מחזק את הקשר למזמורי התהילים, בהם מופיעה מילה זו פעמים רבות; מזמור זה הוא המקום היחיד בתנ"ך מחוץ לספר תהילים שבו מופיעה המילה.

למזמור ארבעה חלקים:
*פרולוג - פסוקים א-ב
*חלק ראשון - פסוקים ג-ז
*חלק שני - פסוקים ח-טו
*אפילוג - פסוקים טז-יט

חלקו הראשון הוא תיאור של עוצמת ה': מתואר כי אלוהים בא מדרום (תימן) ומלווים אותו שני בני לוויה (דבר ורשף) {{הדגשה|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר, וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו; עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם|חבקוק ג|ג', ה' - ו'}}, ובחלקו השני [[נקמה|נקמתו]] בגויים הרשעים: {{הדגשה|בְּזַעַם תִּצְעַד-אָרֶץ, בְּאַף תָּדוּשׁ גּוֹיִם... מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע, עָרוֹת יְסוֹד עַד-צַוָּאר סֶלָה|חבקוק ג|שם, י"ב - י"ג}}.

באפילוג מתואר מצב של [[בצורת]]: {{הדגשה|כִּי-תְאֵנָה לֹא-תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים, כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה-זַיִת, וּשְׁדֵמוֹת לֹא-עָשָׂה אֹכֶל. גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן, וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים|חבקוק ג יז|שם, י"ז}}. חלק מ[[פרשני המקרא|הפרשנים]] מניחים כי מדובר ב[[ארבה]] (הוא {{ציטוטון|עַם יְגוּדֶנּוּ}} המוזכר בפסוק הקודם) שגרם לבצורת, אולם לא ניתן לקבוע בוודאות.

===מיקום בתנ"ך וחלוקה===

ספר חבקוק הוא הספר השמיני מתוך שנים עשר בקובץ [[תרי עשר]] שב[[נביאים]]. הוא מורכב מחמישים ושישה [[פסוק]]ים, ש[[חלוקת הפרקים בתנ"ך|חולקו לשלושה פרקים]]. בחלוקה היהודית של התנ"ך לסדרים, מהווה הספר את הסדר הי"ג של התרי עשר, וזה מחולק לתשע [[פרשה|פרשיות]], שש פתוחות ושלוש סתומות. מבחינה תוכנית (ראו [[#ספר חבקוק|לעיל]]) מחולק הספר לשלושה חלקים עיקריים: שאלתו-זעקתו של חבקוק כלפי שמים (פרק א'), תשובת ה' (פרק ב'), ומזמור תהילה, הודיה ושבח לה' (פרק ג').

===זמנו של הספר===

בספר עצמו לא נמסר לנו שמו של המלך שבחייו התנבא חבקוק, ועובדה זו נותנת פתח לדעות רבות בנושא. בית האחיזה העיקרי הנמצא בידינו הוא הזכרת הכשדים בספר (א', ו') ותיאור צבאם באופן חי וציורי – {{הדגשה|וְקַלּוּ מִנְּמֵרִים סוּסָיו, וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי עֶרֶב, וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו; וּפָרָשָׁיו מֵרָחוֹק יָבֹאוּ - יָעֻפוּ כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹל... הוּא לְכָל-מִבְצָר יִשְׂחָק, וַיִּצְבֹּר עָפָר וַיִּלְכְּדָהּ|חבקוק א|א', ח' - י'}} – אך דבר זה, מסתבר, לא נותן בידינו את האפשרות לקבוע במדויק את זמנו של חבקוק. [[שפה|לשונו]] של הספר מצביעה על זמן יחסית קדום, אך לא ניתן לקבוע על פיה הערכה בדיוק סביר של התקופה.
* לדעתם של רבים מן החוקרים, חי חבקוק בימים בהם נזדמן לאנשי יהודה לחזות במו עיניהם בעוצמתם הצבאית של הבבלים. דבר זה אירע שנים מספר לאחר [[קרב כרכמיש]] ([[605 לפנה"ס]]), שבו הביס צבא ה[[בבלים]] את [[צבא]] [[אשור]] המתפוררת ויצא ל[[מסע]] {{הדגשה|לְמֶרְחֲבֵי-אֶרֶץ לָרֶשֶׁת מִשְׁכָּנוֹת לֹּא-לוֹ|חבקוק א ו|א', ו'}}. אין בידינו מידע מדויק לגבי הרגע שבו נכנסו הבבלים (כצבא [[כיבוש|כובש]]) ל[[ממלכת יהודה|יהודה]], אך דבר זה אירע שנים מועטות לאחר 605 לפנה"ס – ואם כך, אליבא דאותם חוקרים, זהו זמנו של חבקוק. באותן שנים מלך ביהודה המלך [[יהויקים]].
* חלק מן החוקרים סבורים, כי חבקוק נתנבא בימי [[יאשיהו המלך]] – לפני קרב כרכמיש דווקא – וזאת מכמה טעמים: ראשית, עלייתם של הבבלים מתוארת בספר כאירוע יוצא מגדר הרגיל ובלתי ייאמן: {{הדגשה|רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ – '''וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ''', כִּי-פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם, '''לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר'''|חבקוק א ה|א', ה'}}. לאחר קרב כרכמיש אפשר היה להבין שמנצחי האשורים יהפכו ל[[אימפריה]], ויצאו למסעות [[כיבוש]]. שנית, נראה שבזמן חבקוק ממלכת יהודה לא הייתה תחת עולם של כובשים כלשהם – לא ניכר הדו של כיבוש זר בספר, והתלונות על כיבוש בבלי לא מקבלות עוצמה רבה אם באותו זמן הייתה יהודה כבושה כבר. שלישית, מדברי חבקוק ניתן להסיק שעליית הכשדים איננה רחוקה כל כך, כאשר הוא מבטיח לאנשי דורו {{הדגשה|כִּי-פֹעַל פֹּעֵל בִּ'''ימֵיכֶם'''|חבקוק א ה|א', ה'}}. מכל הטעמים הללו חייב היה חבקוק, לדעת אותם חוקרים, להתנבא זמן קצר לפני הגעת הכשדים ליהודה, ובזמן שהיא משוחררת מעול זרים. דבר זה התרחש בסוף ימי יאשיהו, כאשר השליטה האשורית הייתה חלשה או בלתי מורגשת, ו[[היסטוריה של מצרים העתיקה|מצרים]] (שהשתלטה על יהודה לפרק זמן קצר ומיד אחריה באו הבבלים) טרם הספיקה למלא את ה"וואקום השלטוני". אם כך, קל להבין את מרירותו של חבקוק בשאלת 'צדיק ורע לו': בימי יאשיהו הייתה עלייה רוחנית גדולה ביהודה, וחבקוק הצטער והתמרמר מאוד על כך שזה לא יעזור לאנשי יהודה לחיות את חייהם בשלווה.
:אין תימה בכך שחבקוק נתנבא על הבבלים בטרם עלייתם: [[ישעיהו]] הנביא עשה זאת בימי המלך [[חזקיהו]], עשרות רבות של שנים קודם לכן. כמו כן, גם בתקופה זו נחלו הבבלים ניצחונות גדולים במרידתם באשור (ניצחונותיו של [[נבופלאסר]] הבבלי קדמו לקרב כרכמיש ולייסוד ממלכת בבל, וייתכן ששמעם הגיע לאוזניהם של אנשי יהודה ובהם חבקוק).
* [[חז"ל]] הניחו ([[סדר עולם רבה]], פרק כ') שחבקוק נתנבא בימי [[מנשה המלך]], {{ציטוטון|ומפני שלא היה מלך כשר לא נקראו על שמו}}. אם הכוונה לסוף ימיו של מנשה, דעה זו דומה מאוד לדעה הקודמת – לא ידוע מתי בדיוק נפסקה שליטתם של האשורים ביהודה למעשה, וסביר שחלק מאנשי יהודה של תקופת מנשה הספיקו לראות את כיבושי הבבלים בחייהם. על פי ספרות הזוהר, חבקוק הוא בנה של [[האשה השונמית|השונמית]] מתקופת [[אלישע בן שפט]] (כנראה בימי [[יהוא]]).
* דעה נוספת טוענת, שחבקוק כלל לא מדבר על הכשדים, אלא זוהי [[טעות העתקה|טעות סופרים]] והכוונה ל"כתיים" – ואם כך כל הספר מתייחס אל מסעו של [[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר מוקדון]], ולכן חבקוק שייך לחלק ה[[התרבות ההלניסטית|הלניסטי]] של [[תקופת בית שני]]. דעה זו הועלתה על ידי החוקר [[ברנרד דוהם]], שחי בסוף [[המאה ה-19]] ובתחילת [[המאה ה-20]], והלכו בדרכו חוקרים רבים. לאחר זמן מה נזנחה דעה זו, וכיום כמעט ואין מי שמחזיק בה. שנים לאחר שהועלתה סברה זו נמצא [[#פשר חבקוק|פשר חבקוק]] בין [[מגילות מדבר יהודה]], ש[[מדרש|דרשה]] את נבואות חבקוק על ה"כתאים" – אולם שם הכוונה ל[[רומאים]] ולא לאלכסנדר.

===סגנון===
סגנונו של חבקוק הוא ארכאי אף לתקופתו, ורבים בו הביטויים העתיקים והשימוש בשיטות פיוטיות עתיקות. כפי שהוא משתקף בספר, הסגנון מתאפיין בכמה [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]]ים בולטים, ובהם:

*'''[[גוף ראשון]]''' – הספר כתוב כולו בלשון מדבר. הדבר מתבטא לא רק בכך שהנבואות עצמן כתובות ב[[גוף ראשון]] (למעט הכותרת לספר והכותרת למזמור בפרק ג'), אלא גם בכך שחבקוק מספר לנו על פעולותיו בין נבואה לנבואה: {{הדגשה|עַל-מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל-מָצוֹר, וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה-יְדַבֶּר-בִּי וּמָה אָשִׁיב עַל-תּוֹכַחְתִּי|חבקוק ב א|ב', א'}}. כמו כן באות [[תחושה|תחושותיו]] של הנביא בספר בבהירות: {{הדגשה|שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי, לְקוֹל צָלְלוּ שְׂפָתַי, יָבוֹא רָקָב בַּעֲצָמַי וְתַחְתַּי אֶרְגָּז|חבקוק ג טז|ג', ט"ז}}.
*'''[[לשון ציורית]]''' – לשונו של חבקוק [[משלב|גבוהה]] וציורית. תיאוריו (במיוחד תיאורי הצבא הכשדי בפרק א' וכוחו של ה' בפרק ג') נותנים לקורא הרגשה כאילו רואה הוא את הדברים בעיניו:
{{הדגשה|וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה; לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר, וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו. עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם – הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ|חבקוק ג|ג', ד' - ו'}}.

*יש בספר '''מקבילות''' לספרי תנ"ך אחרים. למשל:
{| border=1 cellpadding=4 cellspacing=0
|- bgcolor="#F0F0F0"
! חבקוק !! ספרים אחרים !! מיקום
|-
| {{הדגשה|כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת אֶת-כְּבוֹד ה' כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל-יָם|חבקוק ב יד|ב', י"ד}} || {{ציטוטון|כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ, דֵּעָה אֶת-ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים}} || [[ספר ישעיהו|ישעיהו]] [[S:ישעיהו יא ט|י"א, ט']]
|-
| {{הדגשה|וְיִיגְעוּ עַמִּים בְּדֵי-אֵשׁ, וּלְאֻמִּים בְּדֵי-רִיק יִעָפוּ|חבקוק ב יג|ב', י"ג}} || {{ציטוטון|וְיִגְעוּ עַמִּים בְּדֵי-רִיק וּלְאֻמִּים בְּדֵי-אֵשׁ וְיָעֵפוּ}} || [[ספר ירמיהו|ירמיהו]] [[S:ירמיהו נא נח|נ"א, נ"ח]]
|-
| {{הדגשה|כִּי-תְאֵנָה לֹא-תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים; כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה-זַיִת, וּשְׁדֵמוֹת לֹא-עָשָׂה אֹכֶל|חבקוק ג יז|ג', י"ז}} || {{ציטוטון|הַגֶּפֶן הוֹבִישָׁה וְהַתְּאֵנָה אֻמְלָלָה; רִמּוֹן גַּם-תָּמָר וְתַפּוּחַ, כָּל-עֲצֵי הַשָּׂדֶה יָבֵשׁוּ}} ||{{תנ"ך|יואל|א|יב}}
|-
| {{הדגשה|אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר-פָּארָן סֶלָה|חבקוק ג ג|ג', ג'}} || {{ציטוטון|ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ}} || [[דברים]] [[S:דברים לג ב|ל"ג, ב']]
|}

בנוסף, ישנן גם הקבלות למקורות חוץ מקראיים. בשירת אוגרית (AB III) יש תיאור לאויב מוכה, הדומה לתיאור ב[[S:חבקוק ג יג|חבקוק ג', י"ג]]: {{ציטוטון|מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע, עָרוֹת יְסוֹד עַד-צַוָּאר סֶלָה}}.

* בספר ישנם '''[[דימוי]]ים''' רבים, בהם [[האנשה]]:
** {{הדגשה|כִּי-אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק, וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה|חבקוק ב יא|ב', י"א}}
* [[שלילת הגשמות|הגשמות]] לרוב (בעיקר במזמור):
** {{הדגשה|דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ, חֹמֶר מַיִם רַבִּים|חבקוק ג טו|ג', ט"ו}}, {{הדגשה|כִּי תִרְכַּב עַל-סוּסֶיךָ, מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה|חבקוק ג ח|ג', ח'}}
* רבים בספר גם דימויים רגילים:
** {{הדגשה|וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת|חבקוק ג יט|ג', י"ט}}
** {{הדגשה|וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם|חבקוק א יד|א', י"ד}}
* שימוש ב'''[[אירוניה|לעג]]''':
** {{הדגשה|הוֹי אֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה, עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם... הִנֵּה-הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף, וְכָל-רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ|חבקוק ב יט|ב', י"ט}}
*כרוב הנביאים, גם חבקוק השתמש ב[[משקל (שירה)|משקל]], בדרך כלל קצר (אם כי לא בצורה קיצונית):
** {{הדגשה|הֲלוֹא פֶתַע / יָקוּמוּ נֹשְׁכֶיךָ / וְיִקְצוּ מְזַעְזְעֶיךָ|חבקוק ב ז|ב', ז'}}
** {{הדגשה|עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ / רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם / וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד / שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם / הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ|חבקוק ג ו|ג', ו'}}
* ויש גם ארוך:
** {{הדגשה|אֲשֶׁר הִרְחִיב כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ / וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע / וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו כָּל-הַגּוֹיִם / וַיִּקְבֹּץ אֵלָיו כָּל-הָעַמִּים|חבקוק ב ה|ב', ה'}}
*שימוש בביטוי או מילה פעמים רבות בסמיכות. כך, חוזרת המילה "הוֹי" 5 פעמים בקטע [[S:חבקוק ב|ב', ו' - י"ט]], והמילה "[[wikt:חמס|חָמָס]]" מופיעה 6 פעמים לאורך הספר. אפשר לראות דוגמאות לכך גם בפסוקים עצמם:
** {{הדגשה|...'''עַל-כֵּן''' יִשְׂמַח וְיָגִיל; '''עַל-כֵּן''' יְזַבֵּחַ לְ'''חֶרְמוֹ''', וִיקַטֵּר לְמִכְמַרְתּוֹ - כִּי בָהֵמָּה שָׁמֵן חֶלְקוֹ וּמַאֲכָלוֹ בְּרִאָה; הַ'''עַל כֵּן''', יָרִיק '''חֶרְמוֹ''', וְתָמִיד לַהֲרֹג גּוֹיִם לֹא יַחְמוֹל?!|חבקוק א|א', ט"ו - י"ז}}
גם [[סוס]]ים ו[[מים]] (וגם [[דג]]ים) חוזרים כמה פעמים לאורך הספר בהזדמנויות שונות.

*'''[[שאלה רטורית|שאלות רטוריות]]''' – חלקן באות כחלק מזעקת תפילה או התרסה כלפי שמים, וחלקן מתוך לעג לרשעים:
** {{הדגשה|לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט?|חבקוק א ג|א', ג'}}
** {{הדגשה|הַעַל כֵּן יָרִיק חֶרְמוֹ, וְתָמִיד לַהֲרֹג גּוֹיִם לֹא יַחְמוֹל?|חבקוק א יז|א', י"ז}}
** {{הדגשה|מָה-הוֹעִיל פֶּסֶל כִּי פְסָלוֹ יֹצְרוֹ?|חבקוק ב יח|ב', י"ח}}
*'''[[תקבולת|תקבולות]]''', וחזרות רבות על רעיון אחד:
** {{הדגשה|כִּי-תְאֵנָה לֹא-תִפְרָח – וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים – כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה-זַיִת – וּשְׁדֵמוֹת לֹא-עָשָׂה אֹכֶל – גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן - וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים|חבקוק ג יז|ג', י"ז}}.
** {{הדגשה|וְהוּא בַּמְּלָכִים יִתְקַלָּס – וְרֹזְנִים מִשְׂחָק לוֹ – הוּא לְכָל-מִבְצָר יִשְׂחָק – וַיִּצְבֹּר עָפָר וַיִּלְכְּדָהּ|חבקוק א י|א', י'}}

=== ניבים וביטויים שמקורם בספר חבקוק ===

* {{ציטוטון|עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד}} {{תנ"ך|חבקוק|ב|ג|ללא=ספר}} - ביטוי לדבר שמקווים לו אך יש לחכות הרבה זמן על להתממשותו.
*{{ציטוטון|גם אם יתמהמה בוא יבוא}} - מקור: ״{{ציטוטון|אִם-יִתְמַהְמָהּ, חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא, לֹא יְאַחֵר|{{תנ"ך|חבקוק|ב|ג}}}} - הוא יגיע בוודאות, גם אם יאחר. מצוטט ומופיע אצל [[רמב"ם|הרמב״ם]]: {{ציטוטון|אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם}} ([[s:י"ג עיקרים|הרמב"ם, י״ג עיקרים]]).
*{{ציטוטון|איש באמונתו יחיה}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.bneidavid.org/Web/He/VirtualTorah/Newsletter/shmot/Mishpatim/1961.aspx|כותרת=פרשת משפטים {{!}} איש באמונתו יחיה / הרב עדו רוזנטל (תשס"ט)|אתר=www.bneidavid.org|תאריך_וידוא=2019-07-16|archive-date=2020-06-01|archive-url=https://web.archive.org/web/20200601091106/http://www.bneidavid.org/Web/He/VirtualTorah/Newsletter/shmot/Mishpatim/1961.aspx|url-status=dead}}}} - מקור: {{ציטוטון|צַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה|{{תנ"ך|חבקוק|ב|ד}}}} - ביטוי נפוץ בעברית מודרנית שמשמעו כי לכל אדם הזכות לחיות את חייו על פי ראות עיניו, השקפתו ואמונותיו. הביטוי המקורי בעל משמעות הפוכה כמעט: מי שמאמין בה׳ הוא הצדיק, ובזכות אמונתו, יחיה.
* {{ציטוטון|אֶבֶן, מִקִּיר תִּזְעָק|{{תנ"ך|חבקוק|ב|יא|ללא=ספר}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%96%D7%A2%D7%A7|כותרת=אבן מקיר תזעק - ויקימילון|אתר=he.wiktionary.org|תאריך_וידוא=2019-07-16}}}} - ביטוי לעוול שנעשה והוא זועק לשמים.

===בעיית אחדותו של הספר===
חלק מ[[ביקורת המקרא|חוקרי מקרא]] סבורים שהספר איננו יצירה אחידה של נביא אחד, אלא מורכב מבסיס שעליו הוטלאו טלאים. מאידך גיסא, רואים מספר חוקרים בספר מעשה כפיו של אדם אחד.

לטענתם של המצדדים באי-אחדותו של ספר, אפשר להסיק מן הבלבול שבין פסקאות הספר (לאחר תיאור הכשדים ונפילתם מגיע שוב תיאור עושק ועיוות הדין, בפרק ב') את ההרכבה של מספר קטעים כתובים שונים (שנעשתה באופנים שונים, על פי שיטתו של כל מבקר).
למשל, היה מי שטען כי תיאור הכשדים איננו מקורי, אלא תוספת מאוחרת - והיה גם מי שהסיק מכאן את ההפך: דווקא תיאור הכשדים הוא מעשה ידיו של חבקוק, ואילו תיאורי המשפט המעוות והזעקה הם הרחבות שנעשו בידי אנשים אחרים. היו גם מי שפקפקו בשייכותו של המשא בפרק ג' לחבקוק, למרות הכתובת הבאה בראשו.

בנוסף, היו שהציעו פתרונות אחרים לבעיה זו, שאינם פוסלים את האפשרות שנכתבו בידי חבקוק עצמו. כך, על פי גישה אחת הספר הוא כולו יצירה אחת, אך הסדר הפנימי שובש באופן כלשהו, או שחלקים נוספו מאוחר יותר בידי חבקוק עצמו.

המצדדים באחדות הספר טוענים כי הוא מתאפיין בעקביות לשונית, סגנונית ורעיונית לכל אורכו.

=== מקומו של ספר חבקוק בנצרות ===
[[קובץ:Daniel in the lions' den-Monastery of the Cross.jpg|200px|ממוזער|שמאל|בסיפור [[בל והתנין]] אודותיו מסופר ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]]. סיפור זה מתאר את חבקוק הנביא אשר הביא אוכל לקוצרים בשדה. על פי המסופר בהמשך, מלאך אלוהים נושא בציצית ראשו את הנביא חבקוק עד ל[[בבל]] אל [[דניאל בגוב האריות]] ב[[ציור קיר]] ב[[מנזר המצלבה]]]]
לספר חבקוק יש מקום מרכזי בתאולוגיה הנוצרית ובמיוחד אצל [[פאולוס|שאול השליח]]. אחד הרעיונות המרכזיים [[הברית החדשה|בברית החדשה]] הוא שאין בקיום מצוות ה[[תורה]] כדי להביא ישועה לאדם, אלא האמונה באלוהים היא המצדיקה את האדם בפני האלוהים. הרעיון הזה מתבטא בין היתר בציטוט מספר חבקוק: {{ציטוטון|צַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה|{{תנ"ך|חבקוק|ב|ד|ללא=ספר}}}}. הפסוק הזה מפורש בברית החדשה בכך שאדם מוצדק על ידי אמונתו ולא על ידי מעשיו. מעשים של קיום מצוות שאינם מגובים באמונה אין בהם ערך. הפסוק מצוטט שלוש פעמים בברית החדשה:

* {{ציטוטון|כִּי בָּהּ צִדְקַת הָאֱלֹהִים מִתְגַּלֵּית מִתּוֹךְ אֱמוּנָה לְתַכְלִית אֱמוּנָה, כַּכָּתוּב: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה."}} ([[s:האיגרת אל הרומאים פרק א|רומיים 1: 17]])
* {{ציטוטון|וְגָלוּי וְיָדוּעַ שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא־יִצְדַּק הָאָדָם לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי־צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה}} ([[s:האיגרת אל הגלטים פרק ג|גלטים 3: 11]])
* {{ציטוטון|הַצַּדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה וְאִם־יִסֹּג אָחוֹר לֹא־רָצְתָה נַפְשִׁי בּוֹ}} ([[s:האיגרת אל העברים פרק י|עברים 10: 38]])

[[מרטין לותר]], מייסד [[הרפורמציה הפרוטסטנטית|הרפורמציה]] בנצרות, מספר שקיבל התגלות שמימית מתוך קריאת הפסוק ״צדיק באמונתו יחיה״ כפי שמופיע ברומים 1: 17. הפסוק הביא אצלו להבנה לגבי מהות האמונה באלוהים והכרה שהכנסייה הקתולית מחטיאה את מטרת הנצרות.

{{ציטוטון|יום ולילה הרהרתי עד שראיתי את הקשר בין צדק אלוהים וההצהרה כי "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה." ואז הבנתי שהצדק של אלוהים הוא הצדקה שלפיו דרך חסד ורחמים בלבד אלוהים מצדיק אותנו דרך האמונה [במשיח]. מיד לאחר מכן הרגשתי את עצמי נולד מחדש ועברתי בדלתות פתוחות לגן עדן. כל כתבי הקודש קיבל משמעות חדש}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Roland H. Bainton|שם=Here I Stand: A Life of Martin Luther|מקום הוצאה=Nashville Tennessee|מו"ל=ABINGDON-COKESBURY PRESS|שנת הוצאה=|עמ=65}}}}

==חבקוק במסורת היהודית==
[[קובץ:CHUKUK01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ה[[קבר]] בציון המיוחס במסורת העממית לחבקוק הסמוך ליישוב עתיק [[חוקוק (יישוב עתיק)|חוקוק]], 2007]]
[[קובץ:CHUKUK02.JPG|200px|ממוזער|שמאל|קבר חבקוק, בתוך המבנה]]
בכתבי חז"ל ישנם כמה אזכורים של הנביא חבקוק. למסורות המובאות שם אין ביסוס היסטורי, אך יש בהן כדי ללמד כיצד ראו חז"ל את חבקוק ואת תורתו.

על פי אחד ה[[מדרש]]ים (ראו למשל, [[ספר הזוהר]], מ"ד, ב') היה חבקוק בנה של [[האשה השונמית]] מתקופת אלישע ([[ספר מלכים|ספר מלכים ב']], [[S:מלכים ב ד|ד']]). על פי מסורת זו, השם הייחודי "חבקוק" נובע מחיבוקו של הילד על ידי אלישע הנביא ואמו. מסורת סותרת לזו הובאה בסדר עולם רבה, ועל פיה חי ופעל חבקוק בימי [[מנשה המלך]], מאות שנים לאחר מכן.

[[תפילה|תפילת]] חבקוק מוזכרת ב[[ספרות חז"ל|חז"ל]] כדוגמה לתפילה תובענית (תפילתו של [[חוני המעגל]] הושוותה לזו של חבקוק ({{בבלי|תענית|כג}}), כזו המשיגה את מטרתה:

{{ציטוט|תוכן=ואמר רב אילעא בר יברכיה: "אלמלא תפלתו של חבקוק, היו שני תלמידי חכמים מתכסים בטלית אחת ([[פירוש רש"י לתלמוד|רש"י]]: משום עוני), ועוסקין בתורה."|מקור={{בבלי|סוטה|מט|א}}}}

את רעיונו המרכזי של חבקוק סיכמה האמרה ה[[תלמוד]]ית הבאה:

{{ציטוט|תוכן=דרש [[רבי שמלאי]]: 'שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה'... בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר: 'וצדיק באמונתו יחיה' ([[S:חבקוק ב ד|חבקוק ב', ד']])|מקור={{בבלי|מכות|כד}}}}

ב[[הספרים החיצוניים|סיפור החיצוני]] [[בל והתנין]] מוזכר חבקוק כמי שהציל את [[דניאל]] – ואם כך הוא בן אותה תקופה. שם גם מצוין שם אביו, יהושע, ומסופר עליו שהוא שייך למשפחת לויים, מה שכבר הזכרנו לעיל.

במסורת של [[ביתא ישראל|יהדות אתיופיה]] שמור לחבקוק מקום של כבוד, והוא נזכר פעמים רבות בתפלתם. בקרב יהודי אתיופיה מסורת עתיקת יומין, ולפיה [[שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא|שמו של אביו של חבקוק]] היה '''דקר'''.

===קבר חבקוק===
{{ערך מורחב|ערכים=[[קבר הנביא חבקוק (איראן)]], [[קבר חבקוק]]}}
קבר המיוחס לחבקוק מצוי בשלושה מקומות בעולם: בשני מקומות בישראל, ובמקום אחד ב[[איראן]], בעיירה בשם טוסרקאן (הקרובה לעיר [[המדאן]]).

==פשר חבקוק==
{{הפניה לערך מורחב|פשר חבקוק}}

באמצע [[המאה ה-20]] התגלו ב[[מדבר יהודה]] [[מגילות מדבר יהודה]], ובהן גם "[[פשר חבקוק]]" – חיבור מ[[תקופת בית שני]], המהווה מעין מדרש על ספר חבקוק. לפי הפשר, הכשדים הם ה"כתאיים" (או "כתיאים"). על פי חוקרים בני זמננו התכוונו כותבי המגילות ל[[הצבא הרומי|צבא]] [[רומא העתיקה]]. הפשר מספר על "כוהני ירושלים האחרונים" טרם השתלטות הרומאים, ועל המאבק בין "מורה הצדק" לבין "הכהן הרשע", דמויות אשר לא ברור מי הן בוודאות, אם כי הסברה היא שהראשון הוא מנהיג ומייסד הכת שבה התחבר הפשר והשני הוא המנהיג האזרחי של יהודה באותה תקופה, שאליו התנגדה הכת.
הפשר רואה ב"מורה הצדק" נביא שהבין את דברי האל לחבקוק טוב יותר מחבקוק עצמו, ומספר על מרדף של הכהן הרשע אחרי מורה הצדק למדבר, על-מנת לכפות עליו לציין את יום-כיפור על-פי לוח-שנה אחר. פרטי-מידע אלה מתקשרים לפרטים אחרים הידועים לנו על תקופת בית שני, דוגמת הביקורת של כת מדבר יהודה על הנעשה במקדש כפי שמופיע ב[[ספר ברית דמשק]] וב[[מגילת מקצת מעשי התורה]], והפולמוס על [[לוח השנה במגילות קומראן]] המופיע בכמה חיבורים במגילות מדבר יהודה וכן ב[[ספר היובלים]]. כאשר הפשר מצטט את השם המפורש של האל מתוך הפסוק המקראי, השם מופיע ב[[הכתב העברי הקדום|כתב העברי הקדום]], ואילו בחלקי הפירוש, [[השם המפורש]] מוחלף בתיבה "אל".
==לקריאה נוספת==
===ספר חבקוק===
* פירוש [[דעת מקרא]] לספר חבקוק
* '''חבקוק, ספר חבקוק''', ערך ב'''[[אנציקלופדיה מקראית]]'''
* פירוש '''וייזר''' לספר חבקוק
* פירוש '''מ.צ. סגל''' לספר חבקוק
* מרדכי כוגן ו[[שמואל אחיטוב]], '''נחום, חבקוק וצפניה''', סדרת "[[מקרא לישראל]]", [[הוצאת מאגנס]] ו[[עם עובד]], 2007
* [[בלהה ניצן]], '''מגילת פשר חבקוק ממגילות מדבר יהודה''', [[מוסד ביאליק]], 1986
===הנביא חבקוק===
* [[דב קמחי]],"אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך", הוצאת [[יהושע צ'צ'יק]], 1969, כרך ראשון-עמוד 282-283

==קישורים חיצוניים==
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007499241605171|חבקוק (נביא)}}
* {{אוצר הספרים היהודי|תנ"ך/חבקוק|ספר חבקוק}}
{{מיזמים|ויקיציטוט=חבקוק|ויקיטקסט=חבקוק}}
{{ספר תנ"ך|שם=חבקוק|תורת אמת=d_root__002_navi__22_havakuk|ממרא=20}}
* [http://www.tora.us.fm/tnk1/nvia/tryasr/xv-010203.html מאמרים על חבקוק] ב[[אתר הניווט בתנ"ך]]
* [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/prshnt4.htm#s20 מאמרים מאת יהושע רוזנברג וצבי מלאכי], באתר '''דעת'''
* [http://www.datisrael.com/page-5-11-41-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%98_%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A7.html תפילה לחבקוק על פי רבי נחמן מברסלב]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, במאגר ספרי קודש חינם אונליין
* הרב [[יהודה שביב]],[http://www.etzion.org.il/dk/1to899/246daf.htm#_Toc27709230 דרכו האמונית של חבקוק], "דף קשר" של [[ישיבת הר עציון]]
* {{רמב"י נושא|חבקוק ספר||ספר חבקוק|רשימה=כן}}
* {{רמב"י נושא|מגלות מדבר יהודה: פשר חבקוק||מגילת פשר חבקוק}}
* [http://dss.collections.imj.org.il/he/habakkuk_video מגילת פשר חבקוק], באתר מגילות מדבר יהודה - המיזם הדיגיטלי
{{ltr|
* J. M. P. Smith, W. H. Ward., & J. A. Bewer, [http://archive.org/stream/criticalexegetic24smituoft ''Micah, Zephaniah, Nahum, Habakkuk, Obadiah and Joel''] (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1911. Online copy at the [[ארכיון האינטרנט|Internet Archive]]
}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{תרי עשר}}
{{ספרי התנ"ך}}
{{הברית הישנה}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:נביאים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:תרי עשר]]