הצגת המקור של הדף "חטיבה 399"

{{יחידה צבאית
| סמל = [[קובץ:Uzvat Zabaim Hativa 213.png|מרכז|200px]]
| כיתוב סמל = תג היחידה של החטיבה
| כינוי = הצבאים
| יחידת אם = [[עוצבת אתגר]]
| מלחמות = {{דרגה|מלחמת לבנון||+}}{{ש}}
| ציוד עיקרי = [[M48 פטון]] ("מגח")
|סוג=[[חטיבה|חטיבת]] [[חיל שריון|שריון]]}}
'''חטיבה 399''' (כונתה גם חטיבה 734, חטיבה 213) המכונה גם "'''עוצבת הצבאים'''", הייתה [[חטיבה|חטיבת]] [[חיל השריון הישראלי|שריון]] ב[[צה"ל]], שלחמה ב[[מלחמת לבנון הראשונה|מלחמת לבנון]] תחת פיקוד [[אוגדה 90]], והשתתפה ב[[קרב סולטאן יעקוב]].

== היסטוריה ==
===הקמת החטיבה===
החטיבה הוקמה בשנת [[1978]] ב[[מחנה נעורה]], כחלק מחיזוק [[חיל השריון]], והיא הייתה חלק מ[[אוגדה 90]].

===מלחמת לבנון===

ב[[מלחמת לבנון הראשונה|מלחמת לבנון]] לחמה החטיבה שצוידה בטנקי [[M48 פטון]] ("[[מגח]]"), וכללה 3 גדודים: 360 (בפיקודו של דורון שטרנגר), 362 (בפיקודו של עירא עפרון), ו-363 (בפיקודו של אייל שריג) ב[[הגזרה המזרחית במלחמת לבנון|גזרה המזרחית]] בפיקודו של המח"ט [[מיקי שחר]], במסגרת [[אוגדה 90]] בפיקודו של [[גיורא לב]].

ב-[[6 ביוני]] גויסה החטיבה למילואים, הצטיידה במחנה נעורה ועלתה לגבול הצפון, שם התמקמה במושב [[בית הלל (מושב)|בית הלל]] והמתינה לפקודה להיכנס.

===קרב סולטאן יעקוב===
{{הפניה לערך מורחב|קרב סולטאן יעקוב}}
ב-[[10 ביוני]] ב-15:30 השתלטה פלוגה כ' מגדוד 363, בפיקודו של שוקי ברוק, שהובילה בחוד אוגדה 90 באותו היום, על 'צומת המים' שעל 'ציר מיכה'.{{הערה|שם=התחקיר|עורך: אל"ם (במיל') בעז זלמנוביץ, '''הקרב בסולטאן יעקוב''', מבוסס על מחקרו של ד"ר רפאל יקר ממחלקת ההיסטוריה של צה"ל, מודן, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, צה"ל - המחלקה להיסטוריה, 2020, עמ' 55}} בערב קיבלה החטיבה פקודה להקים 5 חסימות ב'משולש טובלנו', משולש דרכים מדרום לכפר [[סולטאן יעקוב]] ולהיות בכוננות לקראת תפיסת כביש ביירות דמשק.
בחוד החטיבה הועמד גדוד 362. הכוח קיבל שתי הנחיות נוספות: לא לפתוח באש על כוחות סורים נסוגים ולא לפתוח באש ללא זיהוי מדויק, עקב המצאות חטיבה ישראלית שכנה.

בסביבות שעה 24:00, מפקד [[גיס 446]], [[אביגדור בן-גל]], עלה על רשת הקשר הגדודית וגער במפקד הגדוד על ההתקדמות האיטית. לאחר כחצי שעה (בין 24:30 ל-01:00) נפתחה עליהם אש מטנקים ישראלים מ[[חטיבה 943]] (באזור ג'בל ערבה, ליד א-רפיד) שסברו כי מדובר בכוח סורי. מהאש נפגעו שני טנקים של גדוד 362 ו-5 שריונאים נהרגו. בעקבות הפגיעה, נעצר תחילה הכוח הישראלי, אך ניתנה הוראה בקשר להשאיר את הטיפול בנפגעים לדרגי הרפואה ולהמשיך בתנועה קדימה.

הכוח הישראלי נע מזרחית לציר העיקרי באזור הציר המוביל מזרחה אל מדוחה (ציר טונשקה במפת הקוד הצה"לית) דרומית מ"משולש טובלנו". לפתע נפתחה עליו אש נ"ט מבין הבתים שלאורך הכביש. נראה שהייתה זו יחידת נ"ט סורית מצוידת בטילי [[סאגר]] על גבי [[נגמ"ש]]י BMP. נראה שבתחילה גם הסורים הופתעו מהימצאות הכוח הישראלי בתוך המתחם שלהם וייתכן כי אף סברו כי מדובר בטנקים סורים נסוגים. חלק גדול מהטילים הסוריים החטיאו שכן הטווח היה קרוב מדי.

מפקד הגדוד פקד על תנועה מהירה קדימה ליציאה מטווח האש, שכן לא ידע שהוא נמצא במתחם אויב גדול. אולם, פקודה זו החמירה את המצב וגרמה לבלבול וקושי בזיהוי מקורות הירי. ציר התנועה נחסם בטנקים שנפגעו וטנקים אחרים שניסו לעקוף איבדו קשר האחד עם השני. מפקדי פלוגות לא ידעו היכן נמצאים חייליהם. לאחר זמן מה התברר כי שתי פלוגות, יחד עם מפקד הגדוד וסגנו היו בכוח הישראלי שחילץ קדימה ופלוגה אחת שנותרה מדרום לצומת והייתה נתונה לאש משני אגפים. לאחר השעה 01:15 (ב-[[11 ביוני]]) נכשלו שני ניסיונות של הפלוגה האחורית ושל פלוגת הסמג"ד (פלוגה ו') לחלץ לאחור לאחר שנתקלו באש סורית. לאחר כישלון ניסיונות אלו פנה מפקד הגדוד אל מפקדת החטיבה וביקש סיוע בחילוץ כוחותיו. מפקד החטיבה פקד על פלוגה כ׳, גדוד 363, לחבור אל גדוד 362 ולעזור בחילוצו. ניסיון זה נבלם כתוצאה מפגיעה של טיל סאגר בטנק המוביל של מפקד הפלוגה. פלוגה כ׳ נלכדה בשטח שנשלט על ידי האש הסורית. בשלב זה מפקד החטיבה חשש לשלוח כוחות נוספים למה שנראה לו כמלכודת סורית והפסיק ליזום פעולות לחילוץ הכוחות הלכודים. 

היחידות הסוריות תקפו במשך כל הלילה מטווח קרוב את טנקי הגדוד, אולם אש המקלעים והמרגמות שנורתה על ידי צוותי הטנקים וצוותי המרגמות הפלוגתיים הרתיעה אותם והם לא הסתערו על הטנקים הישראלים. חלק מצוותי הטנקים הישראלים שנפגעו מצאו מחסה בבתים סמוכים. הכוח הישראלי ספג פגיעות במשך הלילה אולם אלו לא היו קשות. מלבד בידודו, היוותה עייפות הצוותים שנלחמו כל הלילה, בעיה קשה של הכוח הישראלי. לאחר השעה 04:00, לקראת אור ראשון החל להתברר המצב הקשה שבו נתון הגדוד, תוך שהכוחות הסוריים משגרים [[טיל נ"ט|טילי נ"ט]], אש תותחים וטנקים מהרכסים עליהם היו ממוקמים. פלוגה מגדוד 363 מהחטיבה שנשלחה לחלץ את הגדוד נתקלה באש סורית כבדה, נעצרה ולא הצליחה לבצע את משימתה. עם עלות השחר התחוור למפקד גדוד 362, כי אין לרמה הממונה תוכנית ברורה לחילוצו. בשעה 08:30 ניתן סיוע אווירי. במקביל הופנו עוד ועוד יחידות ארטילריה של הגיס לסיוע לכוח הנצור. הסיוע הארטילרי מנע הסתערות על הכוח הישראלי הנצור אך לא מנע המשך ירי טילי נ"ט סוריים על הטנקים הישראלים. בעיה נוספת שהכבידה על התפקוד של הכוחות הישראלים הייתה החלפת הפיקוד על הגזרה. זו עברה מידי [[אוגדה 90]] אל [[אוגדה 880]] ומפקדה, [[יום-טוב תמיר]]. הכוח הנצור, שהשתייך לאוגדה 90, התקשה להבין מה היא שרשרת הפיקוד החדשה ואילו למפקדת אוגדה 880 לקח פרק זמן ארוך יחסית לתפוס את חומרת המצב ולתכנן את חילוץ הכוח.

קצין המבצעים של הגדוד דיווח לאוגדה את מצבו ואת החלטת מפקד הגדוד לנסות לחלץ לאחור בחסות הארטילריה. סמוך לשעת תחילת הנסיגה נפגע טנק דחפור של צה"ל וניסיון של אנשי הגדוד הנצור לפוצץ אותו נכשל. בשעה 08:45 ניתן האות וכל הכלים הישראלים הנצורים פתחו בנסיעה מהירה דרומה תוך שה[[ארטילריה]] של צה"ל הנחיתה הרעשה כבדה על המתחם כולו, במהלכה קרוב למאתיים קנים יצרו "ארגז אש" באורך כ-4 קילומטרים וירו כ-8,000 פגזים במשך 20 דקות הנסיגה. בשעה 09:06 הודיע מפקד הגדוד בקשר "אני בחוץ". מתוך כ-20 כלים של הכוח הנצור שהחלו בנסיגה (טנקים ו[[נגמ"ש]]ים), כ-10 יצאו ללא פגע בעוד ש-10 כלים נפגעו במסע הנסיגה ברמות חומרה שונות. במהלך מסע הנסיגה נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל ושישה נפצעו. כמו כן, אנשי הטנק של חזי שי שסטה מהכוח הנסוג ונותר בשטח הסורי, הוכרזו כנעדרים, (חזי שי ואריק ליברמן הוחזרו מאוחר יותר בחילופי שבויים, גופתו של [[זכריה באומל]] הושבה ב-2019, ולא נודע גורלו של [[צבי פלדמן]]), וכן מהטנק של זוהר ליפשיץ שנפגע הוכרזו כנעדרים מפקד הטנק זוהר ליפשיץ (שגופתו הוחזרה מאוחר יותר על ידי הסורים), והתותחן [[יהודה כץ]].

==מפקדי החטיבה==
{{להשלים|נושא=היסטוריה|נושא2=ישראל}}

{| border=1 cellpadding=4 cellspacing=0
|- bgcolor="#F0F0F0"
!שם||תקופת כהונה||הערות
|-
| [[מיקי שחר]] ||???? - 1982|| מפקד החטיבה ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]
|}

===פירוק החטיבה===
בשנת [[1986]] שונה שמה לחטיבה 213, ובשנת [[2003]] שונה שם החטיבה, וניתן לה שמה של [[חטיבת הראל]] שפורקה באותה שנה.

== ראו גם ==
*[[קרב סולטאן יעקוב]]

== לקריאה נוספת ==
* [[זאב שיף]] ו[[אהוד יערי]], "'''מלחמת שולל'''", [[הוצאת שוקן]], 1984, פרק תשיעי "המלחמה בסורים", עמ' 183–222

== קישורים חיצוניים ==
* {{NFC|ד"ר אורי מילשטיין|סגן מפקד גיס מנוטרל במלחמה|002-D-82822-00|12 באפריל 2013}}.
* {{NFC|ד"ר אורי מילשטיין|חרפת קרב סולטאן יעקב|002-D-83098-00|26 באפריל 2013}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:חטיבות שריון במילואים בצה"ל|399]]
[[קטגוריה:חטיבות שריון שפורקו|399]]