חייא דיין
רבי חייא דיין בן רבי יוסף היה חכם יליד ירושלים ותושב חברון ברבע האחרון של המאה ה-17. שימש במשך שנים רבות כשד"ר ועבר בארצות רבות מאוד בהן תפוצות ישראל. בערוב ימיו נשאר במרוקו לבקשת יהודי המקום שישמש כרבם. בין תלמידיו שם היה רבי חיים בן עטר סבו ורבו של האור החיים.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בירושלים ליוסף דיין, בן למשפחת דיין מארם צובא המיוחסת לדוד המלך. התגורר בחברון והיה בין המתנגדים והנלחמים בחריפות נגד כת השבתאים. במשך רוב שנותיו יצא בשליחות הקהילות בארץ ישראל. שלוש פעמים בשליחות הקהילה בירושלים ושלוש פעמים בשליחות קהילת חברון, למרבית הארצות שהתגוררו בהן יהודים.
בשנת ה'תכ"א (1661) יצא בשליחות הקהילה בחברון למדינות צפון אפריקה, לאחר חזרתו לחברון יצא שוב בשנת ה'תל"ג (1672) לאיטליה. בשנת ה'ת"ם (1680) נשלח לטורקיה. בשליחותו החמישית יצא לסוריה, ארם נהריים ופרס וחזר בסוף שנת ה'תמ"ה (1685). בשנת ה'ת"ן (1690) יצא שוב לאיראן. בשנת 1695 בעת חזר משליחותו ושהה בארם צובא כתב זכרונות ממסעותיו אלו. בין הדברים שכתב הוא מתאר גם את תלאותיו כמו שהיה בעת שובו מפרס:
"והאחרון הכביד בשליחות ירושת"ו פעם ה' לערי פרס וכו', המר שדי לי מאד, כי בחזרתי קרוב לעיר בגדאד יצאו עלי ערביים ושללו כל אשר הבאתי מפרס, אם מחוט ועד שרוך נעל, ועורי מעלי הפשיטו, וכפשע ביני ובין המוות, ובתוך ההפיכה נגנב ג"כ הספר הזה [ספר "אדרת אליהו" שחיבר]".
— אברהם יערי "שלוחי ארץ ישראל"
בשליחותו האחרונה הגיעה למרוקו התגורר בתחילה בעיר סאלי, עבר למקנס ולימד תורה עד פטירתו שם גם נקבר. בין תלמידיו נמנה ר' חיים בן עטר, סבו ורבו של ר' חיים בן עטר.