סלא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלא
سلا
דגל סלא
דגל סלא
דגל סלא
מדינה מרוקומרוקו מרוקו
גובה 116 מטרים
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיר 850,403 (2014)
קואורדינטות 34°02′00″N 6°48′00″W / 34.033333°N 6.8°W / 34.033333; -6.8
אזור זמן CET
http://www.villedesale.ma/fr/
מפה

סלא או סאלי (בערבית: سلا ; בברברית: ⵙⵍⴰ; בצרפתית: Salé) היא עיר נמל בצפון-מערב מרוקו. העיר שוכנת על הגדה הימנית של הנהר בו רגרג, מול עיר הבירה רבאט. האוכלוסייה של העיר מונה כ-800 אלף תושבים נכון ל-2010.

בשנות החמישים של המאה העשרים הושקו ההפגנות הראשונות נגד הצרפתים בסלא, מה שגרם למרידות פוליטיות ברחבי המדינה שהביאו בסופו של דבר למרוקו לקבל את עצמאותה מצרפת בשנת 1956.

סלא הוקמה כהתיישבות פיניקית עתיקה מאות שנים לפני הספירה.[1][2] לתקופה קצרה במהלך המאה ה-17 היא הייתה עיר-מדינה עצמאית (רפובליקת סלא), עד כיבושה וסיפוחה למרוקו העלאווית.

בעת ביקור בסלא, רצוי להקדיש את הזמן לביקור בכמה מהמונומנטים הדתיים העתיקים של העיר: מסגדים מרוקאים יפהפיים במרכז העיר מציגים בגאווה את המלאכה העתיקה של ייצור אריחים מרוקאים, המכונה בערבית zellige, המדרסה של המאה ה -14 המעוצבת בארכיטקטורה המלכותית הכוללת את מבנה בית הספר, חופי בו רגרג וסירות בצבעים עזים שפורקות את מלכודתם היומית.

סלא ידועה גם בזכות אומניה המייצרים עבודות עץ כגון שולחנות, כיסאות ומגשים. כדאי לעצור ליד אחד ממפעלי העץ בסלא ולהציץ גם בדרך שבה בעלי המלאכה יוצרים את יצירות העץ שלהם.[3]

יהדות סאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה לבית הקברות היהודי של סלא במרכזו שוכן קברו של הרב רפאל אנקווה

בסאלי הייתה קהילה גדולה, מהבולטות ביהדות מרוקו. הקהילה התפתחה בפרט לאחר גירוש ספרד. חלק ממגורשי ספרד שהתיישבו בסלה מצאו עצמם מתפרנסים, בהנהגת שמואל פלאג'י, מחיים כפיראטים כנגד ספינות ספרדיות ועם השנים גם ספינות בריטיות, ובימי שבת וחגים פסקו מהטלת אימתם על אויביהם.[4] בין רבני העיר בראשית המאה ה-18 היו רב העיר הרב משה אלנקוואה, רבי חיים בן עטר הזקן, רבי משה בן צור ממגורשי ספרד,[5] הרב אהרן הסבעוני מחבר הגהות ל"היכל הקודש" על הרמב"ם,[6] הרב חיים ביבאס שכיהן גם כדיין בתטואן,[7] הרב משה בוזגלו (אביו של הרב שלום בוזגלו), הרב יששכר אצראף שכיהן גם כרב עדת המערביים בירושלים וחתנו הרב רפאל אנקווה, שהיה לימים הרב הראשי הראשון למרוקו.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Glenn Markoe, Phoenicians, 2000, עמ' 188, מסת"ב 0-520-22613-5
  2. ^ Anna Gallina Zevi, Rita Turchetti, Méditerranée occidentale antique : les échanges : III seminario, Auditorium du Musée d'histoire, Marseille, 14-15 Mai 2004, Soveria Mannelli: Rubbettino, 2004, עמ' 224, מסת"ב 88-498-1116-0
  3. ^ Terry, Salé, Morocco: Take Me to The Other Side, Journey Beyond Travel, ‏2008-09-21 (באנגלית)
  4. ^ E. Bashan, אליעזר בשן, נשים יהודיות במרוקו: דמותן בראי מכתבים מן השנים 1733–1905, אוניברסיטת בר-אילן, 2005. (בiw)
  5. ^ ראו עליו בנר המערב עמוד 71.
  6. ^ ראו עליו ב"פאס וחכמיה", עמוד 284.
  7. ^ פאס וחכמיה עמוד 266.
אנית "היפוס" (סוס) פיניקית ערים ומושבות פיניקיות
מפת ערי הפיניקים ומושבותיהם
כנען
ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה (אנ') • ערקת • צמר • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה (אנ')
פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים/אלשי כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ')
יוון רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים תחפנחס • מף • איפסמבול
סיציליה צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך (אנ') • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה אלליה (אנ')
מצר מלקרת אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתגו • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא (אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס (אנ') • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים איבשם (אנ') • מגן
עוד מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סלא&oldid=35965405"