הצגת המקור של הדף "חיל התותחנים"

{{פירוש נוסף|נוכחי=חיל התותחנים של צה"ל|אחר=חיל התותחנים בצבאות העולם|ראו=[[חיל תותחנים]]}}
{{יחידה צבאית
| שם = חיל התותחנים
| סמל = [[קובץ:Hatamnew.svg|180px]] [[קובץ:Idf artillery corps.svg|Idf artillery corps|200px]] [[קובץ:סיכת חיל התותחנים.png]]
| כיתוב סמל = [[תגי כובע בצה"ל|סמל הכומתה]], [[תג יחידה|תג]] ו[[דגלי יחידות צה"ל|דגל]] חיל התותחנים.
| מוטו = "תחכום ועוצמה"
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| שיוך = {{סמל|צה"ל||+}}
| יחידת אם = {{סמל|זרוע היבשה||+}}
| בסיס האם =
| מקים היחידה =
| מלחמות = כל [[מלחמות ישראל]]
| כוח אדם = חטיבות אש ויחידות מיוחדות
| ציוד עיקרי = [[תותח מתנייע|תותחים מתנייעים]], [[ארטילריה רקטית]], [[חימוש מונחה מדויק]], [[טיל]]י [[תמוז (טיל)|תמוז]], [[ר"ז (מכ"ם)]], כלי איכון ו[[מטאורולוגיה]], [[כלי טיס בלתי מאויש|כטב"מים טקטיים]]
| דרגת המפקד = {{דרגה|תת-אלוף||+}}
| סוג = [[חיל תותחנים]]
| תאריך הקמה = [[1948]]
| מפקד נוכחי = תא"ל [[יאיר נתנס]]
| כינוי = כוחות האש
}}
[[קובץ:סיכת לוחם תותחנים.svg|ממוזער|216x216px|סיכת לוחמים בחיל התותחנים, נובמבר 2022]]

'''חיל התותחנים''' הוא חיל בזרוע היבשה האחראי על הפעלת כלל יכולות הסיוע באש ותקיפה לתמרון כוחות היבשה, ומהווה גורם קריטי בהצלחת הפעולות המבצעיות של כוחות צה"ל. החיל מפעיל [[ארטילריה]] [[תותח מתנייע|קנית]] ו[[ארטילריה רקטית|רקטית]], [[נשק מונחה|חימוש מונחה מדויק]], [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים ואמצעים לאיתור ואיכון מטרות. משימות החיל הן שיתוק והשמדת כוחות האויב על ידי סגירת מעגלי אש מהירים בעזרת אמצעי לחימה עוצמתיים וקטלניים המבוססים על טכנולוגיות מורכבות, אשר מקנות יכולות איסוף מודיעין, איתור מטרות איכותיות ופגיעה מדויקת בהן.

החיל מורכב משישה מערכים שונים: המערך הקני, המערך הרקטי, מערך כלי טיס מאוישים מרחוק, מערך נשק מדויק, מערך האיכון ומערך הפעלת אש. [[כומתה|כומתת]] החיל היא בצבע [[טורקיז (צבע)|טורקיז]] ו[[דגל]] החיל הוא בצבעי [[אדום]]-[[שחור]].

קצין התותחנים ראשי הנוכחי הוא [[דרגות צה"ל|תת-אלוף]] [[יאיר נתנס]].

== היסטוריה ==
=== תחילת דרכה של הארטילריה הישראלית ===
[[קובץ:Israeli Artillery Corps unifroms.jpg|ממוזער|כומתה, סיכה ומדי לוחם חיל התותחנים]]
חיל התותחנים מתבסס על שירות התותחנים של [[ההגנה]] שהוקם ב-[[12 במרץ]] [[1948]]. למפקדו הראשון של השירות מונה [[יהודה גדעון|יהודה גינצבורג (גדעון)]] וסגנו היה [[ישעיהו לחובר]], גרעין המטה התכנס לראשונה ב-[[16 במרץ]] ובמקביל החלה מלאכת תרגום ספרות הדרכה בריטית לעברית.{{הערה|[[יואב גלבר]], גרעין לצבא עברי סדיר, הוצאת יד בן צבי, תשמ"ו, עמ' 276-288.}} באפריל 1948 אורגן כנס של ותיקי התותחנים ששירתו בצבאות השונים ב[[מלחמת העולם השנייה]], בעקבות הכנס גויסו 113 לוחמים ו-29 נוספים שהועברו מיחידות אחרות ולמפקד החיל החדש שהוקם מונה [[שמואל אדמון (קצין)|שמואל אדמון]]. ההגנה ניסתה לעשות מספר ניסיונות לרכוש תותחים. עם פרוץ [[מלחמת העצמאות]] היו בידי כוחות היישוב היהודי רק כ-5 תותחי שדה. שני תותחי השדה הראשונים נקנו מחיילים בריטיים, תותחי ה'''"[[נפוליאונצ'יק|נפוליונצ'יק]]" 65 מ"מ''', שהביאו לנסיגה הסורית ב[[קרב עמק הירדן]] ולנסיגה המצרית [[הקרב על בארות יצחק|בקרב בארות יצחק]]. במהלך המלחמה נעשו רכישות רבות, כולל רכישה אחת מפורסמת של תותחים מ[[מקסיקו]] {{אנג|Saint-Chamond-Mondragón}}, תותחי 75 מ"מ מיושנים שכונו בצה"ל '''"קוקרצ'ה"''' (ג'וק), שהשתתפו עוד ב[[המהפכה המקסיקנית|מהפכה המקסיקנית]] בתחילת המאה ה-20. ב[[מבצע יואב]], אשר סיומו בשחרור [[באר שבע]] שבו לקח החיל חלק ניכר, השתתפו כבר 126 [[תותח|תותחי שדה]]. תותחים רבים נקנו במהלך [[מלחמת העצמאות|מלחמת השחרור]] ופותחו [[מרגמה|מרגמות]] "ביתיות". הגדודים הראשונים שהוקמו היו גדודי מרגמות שנלחמו בצפון, ב[[ירושלים]] וכן מול המצרים. הסוללות הצטרפו לחטיבות כדי שיוכלו לתת להם סיוע ישיר.

'''חטיבה 18''' - הוקמה כיחידת [[מרגמה|המרגמות הכבדות 120 מ"מ]], במהלך ההפוגה השנייה ב[[מלחמת העצמאות|מלחמת השחרור]]. מקים החטיבה ומפקדה היה [[יהודה פריהר]]. החטיבה פעלה בנפרד מחיל התותחנים, והשתתפה בין השאר ב[[קרבות לטרון|קרב לטרון]] וב[[מבצע חורב]]. ב-1949, לאחר המלחמה, הוטמעו המרגמות הכבדות בגדודי התותחנים.

=== ממלחמת העצמאות, למלחמת סיני ועד ששת הימים: המעבר ללוחמה ניידת ===
[[קובץ:IDF Cannons 1954.jpg|שמאל|ממוזער|222x222px|אימון ביחידת תותחנים, 1954]]
בהתאם למבנה צה"ל הוצבו גדודי התותחנים כחלק מחטיבות החי"ר. ב-[[1954]] נקנו תותחי ה-155 מ"מ הראשונים, תותחי ה'''"קלקיליה"''' ולקראת מלחמת קדש נקנו [[תותח מתנייע|התותחים המתנייעים (תומ"ת)]] הראשונים, תותחי '''105 מ"מ AMX''', על מרכב של טנק צרפתי קל [[AMX-13]].

ב[[מלחמת סיני]] הורגשה בעיית העבירות והמהירות של המערך הנייח של חיל התותחנים, לאחר שהיה קושי גדול להשיג את מהירות ההתקדמות של [[חיל השריון|השריון]] וגדלה ההבנה בצורך לעבור לתומ"תים.

בשנים שלאחר מלחמת קדש פותחה [[תורת לחימה]] בחיל המותאמת ללחימה ניידת ושולבה עם תורת חיל השריון הישראלי. נקנו תומ"תים מסוג [[M7 פריסט|פריסט 105 מ"מ]], ופותחו בצה"ל תומ"תים ומרגמות על בסיס תובות טנקי [[M4 שרמן|שרמן]], כדוגמת ה-[[תותח מתנייע M-50|M-50]], שהיוו את רוב תותחי צה"ל עד [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]]. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] נקנו טילי ה[[אמצעי לחימה נגד טנקים|נ"ט]] הראשונים, אבל מערך הטילים הגיע לצה"ל עם הקמתה של יחידת [[טיל|טילי קרקע קרקע (טק"ק)]] ראשונה בצה"ל ב-[[1962]]. היו אלו טילי "[[לוז (טיל)|לוז]]" שהוסבו ל[[חיל הים]] ומשמשים אותו עד היום בשם "[[גבריאל (טיל)|גבריאל]]". היחידה התפרקה לאחר כמה שנים עם העברת מערך הנ"ט לחי"ר.

=== הסיוע במלחמת ששת הימים ===
לאחר שעבר החיל לתורה הדוגלת בניידות הוא היה מוכן היטב להתקדמות המהירה ב[[סיני]] ב-[[1967]]. לגדודי התומ"תים כבר לא הייתה בעיה להדביק את קצב השריון וההתקדמות הייתה מדהימה ביחס לאיטיות שנראתה 11 שנים קודם ב[[מלחמת סיני|מבצע קדש]].

חיל התותחנים הפעיל במלחמת ששת הימים את הכלים הבאים.{{הערה|{{מערכות|מיור ד. דץ קמפבל|תותחנות במלחמת ששת הימים|0/108200|205, פברואר 1970, עמ' 53}}}}:
* [[תותח מתנייע]] 155 מ"מ שהורכב בישראל מהוביצר צרפתי 155 מ"מ מודל 50 על תובת [[M4 שרמן]]{{הערה|1=[http://www.beithatothan.org.il/show_item.asp?levelid=12408&itemid=7104&itemtype=3 תומ"ת 155 מ"מ M-50], אתר בית התותחן.}}
* [[תותח מתנייע]] פריסט 105 מ"מ האמריקאי{{הערה|1=[http://www.beithatothan.org.il/show_item.asp?levelid=12408&itemid=7144&itemtype=3 תומ"ת 105 מ"מ "פריסט"], אתר בית התותחן.}}
* [[תותח 25 ליטראות]] נגרר{{הערה|1=[http://www.beithatothan.org.il/show_item.asp?levelid=12408&itemid=7146&itemtype=3 תותח שדה מהיר טעינה 25 ליטראות], אתר בית התותחן.}}
* מרגמה כבדה 160 מ"מ סולתם, נגררת{{הערה|1=[http://www.beithatothan.org.il/Info/hi_show.aspx?id=7239&design=&levelId=12408& מרגמה כבדה 160 מ"מ סולתם], אתר בית התותחן.}}
* מרגמה כבדה מתנייעת 120 מ"מ{{הערה|1=[http://www.beithatothan.org.il/show_item.asp?levelid=12408&itemid=7145&itemtype=3 מכמ"ת 120 מ"מ], בית התותחן.}}
* מרגמה 120 מ"מ נגררת{{הערה|1=[http://www.beithatothan.org.il/show_item.asp?levelid=12408&itemid=7108&itemtype=3 מרגמה 120 מ"מ סולתם], אתר בית התותחן.}}

במלחמה זו פעלו בסיני תותחים מתנייעים AMX 105 תוצרת צרפת כסיוע ל[[חטיבה 7]].

החיל השתתף בקרבות רבים במהלך המלחמה, כאשר הבולטים ביניהם:
* [[קרב אום-כתף]] בו נעשה שימוש בהפגזה ארטילרית מסיבית לפני כניסת החי"ר למתחם.{{הערה|1=[http://www.beithatothan.org.il/show_item.asp?itemId=4267&levelId=12377&itemType=3&param=t=3 מלחמת ששת הימים], אתר בית התותחן.}} השימוש המקורי בתותחים בקרב על אום-כתף שינה את תפיסת צה"ל לגבי החיל.
* הקרבות בירושלים בהם נעשה שימוש בתותחנים לריכוך עמדות ירדניות, בהם [[בית הספר לשוטרים]] ו[[הקרב על גבעת התחמושת|גבעת התחמושת]]{{הערה|1=[http://www.beithatothan.org.il/show_item.asp?itemId=4267&levelId=12377&itemType=3&param=t=3 הקרב על ירושלים], אתר בית התותחן.}} תוך הימנעות מהפגזת [[העיר העתיקה]] כדי להימנע מפגיעה באתרים קדושים והיסטוריים
* הקרבות בצפון הארץ, בהם נתנו התותחנים סיוע צמוד לכוחות שעלו לרמה.

=== מלחמת ההתשה ===
[[קובץ:L-33-Roem-beyt-hatotchan-2.jpg|ממוזער|200px|תותח מתנייע L-33 "רועם"]]
[[קובץ:Dan Hadani collection (990044425130205171).jpg|ממוזער|טקסט=תותחנים ב[[תעלת סואץ]], [[1969]]|תותחנים ב[[תעלת סואץ]], [[1969]]]]
לאחר מלחמת ששת הימים החלה "המלחמה שלאחר המלחמה", מלחמה של תותחים מול תותחים. סוללות התותחים, שהיו פרוסות על תעלת סואץ, בגבול ירדן ובגבול [[סוריה]] ספגו הפגזות כבדות באופן קבוע. החיל ספג אבדות רבות. לאורך [[תעלת סואץ]] הוקם [[דרך|ציר]] במיוחד לצורכי תנועת החיל, שכונה "[[ציר החת"ם]]". בשנים אלו נראה שימוש הראשון בתותחי M-109 '''בקוטר 155 מ"מ ''', שהחליפו את תותחי M-50 והפכו לעמוד השידרה של גדודי החיל, בתותח '''"רועם" 155 מ"מ''' ובתותח הכבד '''"רומח" M-107 בקוטר 175 מ"מ'''.

=== מלחמת יום הכיפורים ===
[[קובץ:The Bloody Valley of Tears Battle - Flickr - Israel Defense Forces.jpg|שמאל|ממוזער|219x219px|תותחנים ב[[קרב עמק הבכא]]]]
[[קובץ:M107-latrun-1.jpg|ממוזער|215x215px|[[תותח מתנייע M-107|תומ"ת M-107 "רומח"]] שהפגיז את סוריה ב[[מלחמת יום הכיפורים]] והשתתף בהפגזה על [[ביירות]] ב[[מבצע שלום הגליל]].]]
[[קובץ:הפגזות במלחמת יום הכיפורים.jpg|ממוזער|שמאל|[[תותח מתנייע M-107]] ("רומח") מגדוד מילואים 412, יורה לעבר [[הצבא הסורי במלחמת יום הכיפורים|הצבא הסורי]] במהלך [[החזית הסורית במלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]], מזרחית לצומת וסט וצפונית לכביש 959, כק"מ לפני צומת פורן.]]
{{הפניה לערך מורחב|חיל התותחנים במלחמת יום הכיפורים}}
[[קובץ:282 Brigade, October 2024 (1).jpg|ממוזער|לוחמי חטיבת האש 282 במהלך התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות הברזל, אוקטובר 2024]]
ב[[מלחמת יום הכיפורים]] מצאה עצמה [[ישראל|מדינת ישראל]], ובכללה חיל התותחנים, במצב של מעטים מול רבים. מעט סוללות הארטילריה, שישבו ב[[רמת הגולן]], ב[[קו בר-לב]] שבתעלה ובגבול [[לבנון]], לא השתוו לכמות קני הארטילריה של האויב. בימים הראשונים סוללות התותחנים נלחמו תחת הפגזות כבדות. במיוחד זכורות ההפגזות ב"ציר החת"מ" שב[[תעלת סואץ]] משם נלחמו גדודי התותחנים ב[[מלחמת ההתשה]]. במהלך המלחמה אזלה ל[[צה"ל]] ה[[תחמושת]] של פגזי 175 מ"מ ולכן הוחלט להחליף את הקנים של [[תותח מתנייע M-107|תומ"תי ה"רומח" M-107]] לקנים ב[[קליבר]] 203 מ"מ. התותחים המוסבים זכו לשם "קרדום" ונטלו חלק חשוב בהמשך הלחימה. עם המעבר לשלב ההתקפה שימש חיל התותחנים כחלק חשוב מהיוזמה הישראלית. תותחי M-107 ירו לעבר העיר [[דמשק]] [[הפשיטות הארטילריות בחזית הצפון (1973)|במבצע מיוחד]] והוציאו זמנית את שדה התעופה הצבאי אל-מאזה מכלל פעולה.{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=היסטוריה}}

כמו כן, ניסו התותחנים למנוע את כיבוש מוצב החרמון בידי הסורים על פי נוהל הידוע בשם "אש על כוחותינו" לפיו מסתגרים אנשי המוצב בתוך הבונקרים במוצב בעוד התותחנים יורים אש על המוצב עצמו כדי לפגוע באויב שנמצא מחוץ ל[[בונקר]]ים. אולם ניסיון זה נכשל וכוחות [[הקומנדו הסורי]] הצליחו לכבוש את [[מוצב החרמון]]. במלחמת יום הכיפורים עשה צה"ל לראשונה שימוש בתותחי ה-M-109 "רוכב" (עם הקנה הקצר), בשני גדודים, גדוד "נמר" הסדיר וגדוד המילואים 899 (כינויו בקשר "פרסום").

לאחר מלחמת יום הכיפורים, הסכימו השלטונות האמריקאים לספק לצה"ל גדוד משגרי "[[לאנס (טיל)|לאנס]]" עם מספר מוגבל של טילים. בעקבות כך הוקם בשנת 1975 גדוד ה"מנפץ", גדוד לאנס סדיר מספר 9275 שיעודו היה לפגוע במטרות אסטרטגיות של האויב (כמו טילי נ"מ) והגיע לטווח של 75 ק"מ, עם רש"ק נפיץ. הגדוד היה בשירות מבצעי עד לתחילת שנות ה-90.

=== מלחמת לבנון ===
בשנים שלפני [[מבצע שלום הגליל]] עבר חיל התותחנים שינויים רבים. צה"ל רכש עבור החיל תומ"תים בקליבר 155 מ"מ מדגם [[M-109]] האמריקאי, שהותאמו ושודרגו לצורכי צה"ל. דגם זה קיבל את השם '''"רוכב" 155 מ"מ''' והם קיימים עד היום במערך המילואים של צה"ל. כמו כן נקנו [[נגמ"ש]]ים לצורך ניוד גמיש יותר של תחמושת ארטילרית ('''אלפ"א''' - אמצעי לנשיאת פגזים ארטילריים) שמשמשים עד היום את חיל התותחנים ונקנו סוגים שונים של מטל"רים. במבצע שלום הגליל, שפתח את [[מלחמת לבנון הראשונה]], תוכנן לחיל התותחנים תפקיד משמעותי: אות הפתיחה של המבצע ניתן עם ירי אלפי פגזים אל עבר יעדים בלבנון. התותחנים המשיכו עם הכוח המסתער וליוו את כל הכוחות במהלך הלחימה. בהמשך המלחמה אף הונחתה פלגת תותחים מגדוד "רשף" דרך הים יחד עם כוח צנחנים. מאוחר יותר שימשו התומ"תים בלחימה בתוך העיר [[ביירות]] על ידי ירי ב[[כינון ישיר]] לתוך חלונות של בניינים שקני הטנקים לא יכלו להגיע אליהם. בסיכום המלחמה אמר הרמטכ"ל רב-אלוף [[רפאל איתן]]: "חיל התותחנים נכנס לתודעה - הוא בתודעה ... במלחמה הזאת אף אחד לא זז בלי התותחנים".

=== חיל התותחנים בשנות ה-80 וה-90: מבצע דין וחשבון וענבי זעם ===
[[קובץ:Shreife IDF military post in south lebanon 1998.jpg|שמאל|ממוזער|233x233px|מבט לתוך מוצב חיל התותחנים שרייפה ברצועת הביטחון בלבנון ועל התומ"תים (1998)]]
החל מתום מלחמת לבנון ועד לנסיגה מלבנון בשנת 2000 - תקופה של נוכחות צה"לית בדרום לבנון - לקח חיל התותחנים חלק משמעותי בשגרת הלחימה ובהגנה על גבולה הצפוני של מדינת ישראל, מתוך מוצבי קבע על קו הגבול ובעומק רצועת הביטחון. לוחמי התותחנים השתתפו בקרבות ארטילריים, לעיתים יומיומיים, בהם ניסו לפגוע במרגמות ובמשגרי רקטות של ה[[חזבאללה]] ושל ארגונים לבנוניים אחרים, אחרי שאלה ירו לעבר מוצבי צה"ל ברצועה. יזכרו במיוחד שני מבצעים יזומים בעקבות התחממות הגזרה הצפונית, בהם עיקר הפעילות הצה"לית כללה ירי ארטילרי של אלפי פגזים ופעילות של ח"א ("[[מבצע דין וחשבון|דין וחשבון]]" בשנת 1993, ו"[[מבצע ענבי זעם|ענבי זעם]]" בשנת 1996).
עד הנסיגה מלבנון תחזק חיל התותחנים את [[מוצב שרייפה]] ברצועת הביטחון בלבנון.

=== [[העשור הראשון של המאה ה-21]] ===
עם יציאת צה"ל מ[[לבנון]], עיקר התפקוד המבצעי של החיל, בייעודו המקורי, היה השבת אש במקרה הצורך, בגבול הצפון אל מול ירי או ניסיונות חדירה של ה[[חזבאללה]], כולל בזמן מבצע [[חומת מגן]] בו התבצעה פעילות ענפה כנגד ירי חוזר ונשנה של החזבאללה. בתקופת [[מבצע חומת מגן]] סוללת תותחים פגעה והרגה 6 מחבלים של חזבאללה.

חיילי חיל התותחנים משתתפים עד היום באופן פעיל בלחימה ובשגרה ביהודה, שומרון ועזה בתפקידים שונים שלא קשורים לארטילריה דווקא, אלא במשימות ביטחון שוטף.

בעקבות ירי [[רקטה|רקטות]] [[קסאם]] גם אחרי [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]], פרש צה"ל סוללת תותחים (של [[תותח מתנייע M-109|"דוהר" M-109]]) ליד [[קיבוץ]] [[נחל עוז]]. ב-[[27 בספטמבר]] [[2005]], ירתה הסוללה פגזים אל תוך [[רצועת עזה]]. היה זה הירי הארטילרי הראשון לרצועה מזה 38 שנים. לקראת סוף אוקטובר פרש צה"ל סוללת תותחים נוספת, ליד קיבוץ [[ניר יצחק]], שחולשת על דרום הרצועה.
[[קובץ:282nd brigade, October 2024 (2).jpg|ממוזער|לוחמי חטיבת האש 282 במהלך התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות הברזל, אוקטובר 2024]]
ב[[מלחמת לבנון השנייה]] (2006) היה חיל התותחנים מוקד האש השני בעוצמתו אחרי [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]]. פעילות התותחנים התרכזה בסיוע לחילות היבשה במתקפה ובמגננה, בזיהוי שיגורי [[קטיושה|קטיושות]], בהשמדת קנים וביצירת לחץ על החזבאללה על ידי הפגזות מסביב לכפרים. במהלך המלחמה ירו לוחמי החיל למעלה 170,000 [[פגז]]ים אל עבר כוחות חזבאללה וכ-1,800 [[ארטילריה רקטית|רקטות]] [[מנתץ]].

ב[[מבצע עופרת יצוקה]] (2008–2009) מילא החיל תפקיד חשוב בריכוך המטרות ברחבי הרצועה, שיתוק וחיסול מחבלים ומקורות אש והגנה על הכוחות המתמרנים בתוך הרצועה.
החיל פרס שני גדודי ארטילריה מ[[עוצבת עמוד האש (תותחנים)|עוצבת עמוד האש]]: גדוד 55 וגדוד 402, אשר יחדיו ירו אלפי פגזים אל עבר רצועת עזה.
כוחות החיל היו הכוחות הלוחמים האחרונים אשר נסוגו מרצועת עזה בהתאם להסכם הרגיעה.

=== [[העשור השני של המאה ה-21]] ===
[[קובץ:Sky Riders- the Eyes of Operation Protective Edge (14550828289).jpg|ממוזער|233x233px|לוחם ב[[יחידת רוכב שמיים]] מכין [[מזל"ט]] [[סקיילרק 1]] לטיסה]]
בשוטף המשיך החיל בביצוע תעסוקות מבצעיות של סיוע ארטילרי וקווי חי"ר. עקב [[מלחמת האזרחים בסוריה]] התחממה הגזרה הצפונית ופעמים רבות גלשה הלחימה לעבר רמת הגולן ואף גבול לבנון. כוחות החיל לקחו חלק משמעותי בהגנה על הגבול כאשר כוחות מיחידת "מיתר" ירו טילי תמוז לעבר כוחות סורים אשר ירו מרגמות לעבר שטחי ישראל. בנוסף סוללות 155 מ"מ ביצעו מספר פעמים ירי לעבר סוריה ולעבר לבנון למטרת מיסוך כוחות והשמדה.

[[קובץ:SoI-War 23-11-02 IDF 01-09.jpg|ממוזער|240x240px|[[תותח מתנייע]] [[תותח מתנייע M-109|M-109 דוהר]] מבצע ירי ב[[הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל|גזרת רצועת עזה]].]]
במהלך [[מבצע עמוד ענן]] קפצו גדודי הסדיר והמילואים של אגד 215 וירו פגזים לעבר [[רצועת עזה]], למרות זאת החלק של החיל במבצע היה יחסית שולי בהשוואה ל[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] ו[[חיל הים]] מאחר שירה בעיקר לשטחים פתוחים עקב החשש מפגיעה באזרחים חפים מפשע.
במהלך [[מבצע צוק איתן]] נטל חיל התותחנים חלק נכבד בפעילות כוחות היבשה נגד [[חמאס]]. הגדודים הסדירים מאגד 282 ואגד 215 הוצבו בגבול הרצועה. כבר בשלב הראשון סייע חיל התותחנים ב[[ארטילריה|ירי ארטילרי]] אל עבר מטרות טרור ושטחי שיגור, וכן בירי טילי [[תמוז (טיל)|תמוז]] מדויקים אל מטרות טרור כגון משגרים ומפקדות בכירים. עם התחלת השלב הקרקעי סיפק חיל התותחנים סיוע ארטילרי כבד ומסך אש באמצעות תותחי ה-155 מ"מ ([[תותח מתנייע M-109]]) שהכינו את השטח לתמרון הקרקעי של חילות [[חיל השריון|השריון]], [[חיל הרגלים|הרגלים]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית|ההנדסה הקרבית]], וריככו את ה[[ביצורים]] וזירות המטענים שהכין חמאס. כחלק מהכניסה הקרקעית לרצועה, כוחות התותחנים ירו אלפי פגזים לעבר הרצועה וסייעו לכוחות בכיבוש [[שג'אעייה]] ו[[בית חאנון]]. במהלך [[קרב שג'אעייה (2014)|קרב שג'אעייה]] ירו גדוד קרן וגדוד נמר וגדוד דרקון לראשונה מאז מלחמת שלום הגליל 600 פגזים בטווח של מאה מטר מהכוחות ובכך הצילו עשרות לוחמים מ[[חטיבת גולני]] אשר נקלעו למארב של מאות מחבלים. במהלך הירי נהרגו אף מפקדי שטח בכירים מהחמאס והג'יהאד האסלאמי.
במהלך הלחימה ירו התותחנים יותר מ-30,000 [[פגז]]ים. [[יחידת רוכב שמיים]] סיפקה סיוע [[מודיעין חזותי]] באמצעות [[מזל"ט]]ים לכוחות היבשה בתוך הרצועה ברמת ה[[גדוד]].

ב-[[21 ביוני]] [[2023]] ביצעה [[יחידה 5252]] ("זיק ירוק") [[סיכול ממוקד]] באמצעות [[הרמס 450]] "זיק" נגד חוליית מחבלים שביצעה [[פיגוע ירי]] לעבר [[מעבר ג'למה]], והרגה את שלושת המחבלים. זהו סיכול ממוקד ראשון ב[[יהודה ושומרון]] מאז תום [[האינתיפאדה השנייה]].{{הערה|{{סרוגים||סיכול אווירי: צה"ל חיסל חוליית מחבלים סמוך לג'נין|807145-סיכול-אווירי-צהל-חיסל-חוליית-מחבלים-ס|21 ביוני 2023}}.}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, אלישע בן קימון, עינב חלבי|סיכול מהאוויר ביו"ש, לראשונה זה כ-17 שנה: חוליית מחבלים חוסלה ליד ג'נין|news/article/h1yugteo3|21 ביוני 2023}}.}}
[[קובץ:HaRoemm, July 2023 (11).jpg|ממוזער|תותח [[SIGMA 155|הרועם]], הכלי החדיש ביותר של חיל התותחנים אשר נכנס לפעילות מבצעית בחיל ב-2024]]

=== מלחמת חרבות ברזל ===
{{מלחמת חרבות ברזל - תחילת מתקפת הפתע}} בעקבות כך הכריזה [[ישראל]] [[מלחמה]] וצה"ל יצא ל'''[[מלחמת חרבות ברזל]]'''.

עם פרוץ המלחמה נערך גיוס [[מילואים]] נרחב וסוללות [[תותח מתנייע|תותחים]] ו[[מנתץ]] (משגר רקטות) נפרסו סביב [[רצועת עזה]] וב[[גבול ישראל–לבנון]]. התותחים ירו עשרות אלפי [[פגז]]ים, בין השאר ל[[ריכוך ארטילרי]], [[פצצת תאורה|פגזי תאורה]] ו[[מיסוך עשן]].{{הערה|שם=חרבות-ברזל-1|{{ynet|יואב זיתון|רקטה עוצמתית, רבבות פגזים: התותחנים יורים בלי הפסקה {{!}} תיעוד השמדת הדחפור שהפך לסמל הפלישה|news/article/bjwafk3ma|7 בנובמבר 2023}}.}} המערך הרקטי פעל גם הוא. במלחמה נעשה שימוש ראשון ב[[רומח (רקטה)|רקטת "רומח"]] - רקטה מתקנת מסלול עם ראש [[חומר נפץ מרסק]] ודיוק גבוה. לעומת זאת, רקטות [[רעם איתן]] נועדו בעיקר ל[[הרתעה אסטרטגית]] בגבול הצפון וטרם נעשה בהן שימוש.{{הערה|שם=חרבות-ברזל-1}} גם מערך [[כלי טיס בלתי מאויש|כלי הטיס הבלתי מאוישים]] ובהם [[יחידה 5252|יחידת זיק ירוק (5252)]] ויחידות [[רוכב שמיים]] ו[[דוהר שמיים]] פעלו באופן נרחב. יחידת הזיק תקפה חוליות [[מחבל]]ים רבות, הן במהלך מתקפת הפתע והן בהמשך בכל הגזרות.{{הערה|שם=חרבות-ברזל-1}}
== מבנה החיל ==
החיל מורכב כיום מחטיבות אש סדירות (עוצבה בסדר גודל חטיבתי) ומחטיבות אש במילואים.
{| class="wikitable " width="650"
|-
! colspan="8" | חטיבות האש של חיל התותחנים
|-
! [[תג יחידה|תג]]
!שם
!מספור
!יחידת אם
!פיקוד
!גדודים/ יחידות
!הערות
!אמצעי לחימה
|-
! colspan="8" |יחידות מובחרות
|-
| [[קובץ:Kela david.png|מרכז|85x85px]]
| '''[[עוצבת קלע דוד]]'''
|'''[[אגד 214|חטיבת האש המיוחדת 214]]'''
| [[עוצבת האש]]
| [[פיקוד מרכז]]
|8899 (מורן)
427 (מיתר) 

'''מילואים:''' 

7134 (מעוף) 

8159 (מנור)
| מפעילה ומכשירה את המערכים המיוחדים של החיל
|אמל"ח מסווג
|-
|[[קובץ:Yahidat Zik Tothanim Tag.svg|מרכז|לא ממוסגר|67x67 פיקסלים]]
|'''[[יחידה 5252]]'''
|
|[[בסיס פלמחים]]
|מקתמ"ר
|זיק
|מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים של החיל
|[[הרמס 450]]
|-
! colspan="8" |המערך הקני - חטיבות סדירות
|-
| [[קובץ:Hativat Haesh 282.svg|מרכז|82x82px]]
| '''[[עוצבת גולן]]'''
|'''[[חטיבת האש 282]]'''
| [[עוצבת געש]]
| [[פיקוד הצפון]]
|'''סדיר:'''
334 (הרעם)

405 (נמר)

411 (קרן)

611 (עיטם)

'''מילואים:'''

404 (שפיפון)

9260 (מגן)
| החטיבה הוקמה כאגד ארטילרי לפני מלחמת יום הכיפורים, ובעקבות פריצתה האגד כלל את כל כוחות הארטילריה
|M109 דוהר, משגר רקטות [[מנתץ]] [[משגר רקטות להב]], מכ"ם רז
|-
| [[קובץ:Utzbat Amud Haesh Eged 215 Tag.svg|מרכז|76x76px]]
| '''[[עוצבת עמוד האש (תותחנים)|עוצבת עמוד האש]]'''
|'''[[עוצבת עמוד האש (תותחנים)|חטיבת האש 215]]'''
| [[עוצבת הפלדה]]
| [[פיקוד הדרום]]
|'''סדיר:'''
55 (דרקון)

402 (רשף)

5353 (רוכב שמיים)

'''מילואים:'''

403 (אייל)

531 (להב)

8194 (מיל)
|
|M109 דוהר, [[סקיילרק 1]]
|-
! colspan="8" |הכשרה ואימונים
|-
| [[קובץ:Hatamnew.svg|מרכז|47px]]
| '''[[בית הספר להפעלת אש]]'''
|'''[[מחנה שבטה|ביסל"ת 9]]'''
| [[זרוע היבשה]]
| פיקוד ההכשרות והאימונים
|בא"ח תותחנים
ענף מפקדים
ענף הפעלת אש וכטמ"ם
גדוד 9305, גדוד 8196, גדוד 443, גדוד 413, גדוד 7134, גדוד 2259
| בית הספר להפעלת אש
|כלל הכשרות החיל
|-
|[[קובץ:תג מרכז חתם.svg|מרכז|לא ממוסגר|70x70 פיקסלים]]
|מרכז
חת"ם
|
|[[המרכז הלאומי לאימונים ביבשה]]
|[[זרוע היבשה|זרוע יבשה]]
|
|מערך האימונים של חיל התותחנים למערך הסדיר ולמערך המילואים
|
|-
! colspan="8" |מפקדת מטה
|-
|[[קובץ:Hatamnew.svg|מרכז|לא ממוסגר|69x69 פיקסלים]]
|מקתמ"ר
|[[מחנה רבין]]
|[[מערך התמרון]]
|[[זרוע היבשה]]
|מפקדת קצין תותחנים ראשי
|מפקדת קצין תותחנים ראשי
|
|-
! colspan="8" |מערך המילואים
|-
| [[קובץ:Kidon209.png|מרכז|47px]]
| '''[[עוצבת כידון]]'''
|'''[[אגד ארטילרי 209]]'''
| [[אוגדת הבשן]]
| [[פיקוד הצפון]]
|גדוד 647
גדוד 7057

גדוד 8140

גדוד 8157
|
|M109
|-
| [[קובץ:Tavor.png|מרכז|47px]]
| '''[[עוצבת התבור]]'''
|'''[[אגד ארטילרי 454]]'''
| [[עוצבת סיני]]
| [[פיקוד הדרום]]
|גדוד 439
גדוד 670

גדוד 7394

גדוד 9305
|
|M109
|-
| [[קובץ:Logo-otvat-hatkuma.png|מרכז|47px]]
| '''[[עוצבת התקומה]]'''
|'''[[חטיבת האש 213]]'''
| [[עוצבת המפץ]]
| [[פיקוד הצפון]]
|גדוד 412
גדוד 7042

גדוד 9238

גדוד 9242
|
|M109
[[מנתץ]]
|-
| [[קובץ:Adirimlogo.png|מרכז|69x69px]]
| '''[[עוצבת אדירים]]'''
|'''[[אגד ארטילרי 7338]]'''
| [[עוצבת הגליל]]
| [[פיקוד הצפון]]
|גדוד 508
גדוד 9231

גדוד 9251

גדוד 9294
|
|M109
|}

בנוסף, קיימים בחיל:
* מערכי [[איכון]] שונים אשר מבוססים לרוב על מכ"ם.
* מקתמ"ר - מפקדת קצין תותחנים ראשי.

=== יחידות עבר שפורקו ===
לאורך שנות החיל יחידות רבות פורקו, כאשר לעיתים הן שולבו ביחידה קיימת.
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" width="650"
|+
! colspan="5" |עוצבות היסטוריות בחיל התותחנים שפורקו
|-
![[תג יחידה|תג]]
!שם
!מספור
!שנת סגירה
!הערות
|-
|[[קובץ:IDF 9275th Artillery Battalion.svg|מרכז|לא ממוסגר|65x65 פיקסלים]]
|גדוד 9275 "המנפץ"
|
|נסגר ב-1990
|פעל בין שנת [[1975]] ועד לתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] והפעיל [[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע-קרקע]] מסוג [[MGM-52 Lance|לאנס]]. ייעודו של הגדוד היה לפגוע במטרות אסטרטגיות של האויב בטווח של עד 75 ק"מ.
|-
|[[קובץ:Tagashdot.png|מרכז|47px]]
|'''[[עוצבת אשדות]]'''
|
* אגד ארטילרי 214
* אגד ארטילרי 7023
* אגד ארטילרי 973
|נסגרה ב-2004
|גדוד קני
|-
|[[קובץ:Yehuda artilleri.png|מרכז|47px]]
|'''[[עוצבת עידן (תותחנים)|עוצבת עידן]]'''
|
* אגד ארטילרי 218
|נסגרה ב-2004
|גדוד קני
|-
|[[קובץ:91 artileri.png|מרכז|47px]]
|'''[[עוצבת לוז]]'''
|
* אגד ארטילרי 216
|
|גדוד קני
|-
|[[קובץ:Shehem.png|מרכז|47px]]
|'''[[עוצבת שחם]]'''
|
|נסגרה ב-2014
|גדוד קני
|-
|[[קובץ:סמל אגד 632 איכותי.png|מרכז|47px]]
|'''[[עוצבת שלהבת]]'''
|
* אגד ארטילרי 632
* אגד ארטילרי 449
|נסגרה ב-2016
|גדוד קני
|-
|[[קובץ:Logo gdud hatam 98.png|מרכז|47px]]
|'''[[עוצבת כדור האש]]'''
|
* אגד ארטילרי 9693
|נסגרה ב-2016
|גדוד קני
|-
|[[קובץ:Raam219logo.png|מרכז|47px]]
|'''[[עוצבת הרעם]]'''
|
* אגד ארטילרי 219
|נסגרה ב-2016
|גדוד רקטי
|-
|[[קובץ:Eged 286 Uzvat Zur.svg|מרכז|47px]]
|'''[[עוצבת צור]]'''
|
* אגד ארטילרי 286
|
|גדוד קני
|-
|[[קובץ:סמל יחידת את״ר.jpg|מרכז|לא ממוסגר|77x77 פיקסלים]]
|'''[[יחידת את"ר]]'''
|
* [[חטיבת האש 215]]
|נסגרה ב-2020.
|יחידה מובחרת לסגירת מעגלי אש. מפעילה יכולות של לוחמת חי"ר, איסוף קרבי והכוונת אש
|}
=== כינויי כוחות ===
כמה ממסגרות חיל התותחנים מכונות בכינויים אחרים מהמקבילות להן ביתר צבא היבשה:

{| class="wikitable" border="1"
! תותחנים עד 2022
! תותחנים כיום
! חילות-השדה אחרים
|-
| צוות (מפק"ץ)
| צוות (מפק"ץ)
| כיתה (מ"כ)
|-
| פלגה (מפל"ג)
| מחלקת אש (מ"מ)
| מחלקה (מ"מ)
|-
| סוללה (מסו"ל)
| פלוגת אש (מ"פ)
| פלוגה (מ"פ)
|-
| גדוד (מג"ד)
| גדוד (מג"ד)
| גדוד (מג"ד)
|-
| אגד ארטילרי (מפקד אגד)
| חטיבת אש (מח"ט)
| חטיבה (מח"ט)
|}

== מערכים וציוד ==
=== המערך הקני ===
[[קובץ:Artillery Corps Fires Practice Cannon3.jpg|ממוזער|250 פיקסלים|[[תותח מתנייע M-109]] "דוהר", התומ"ת העיקרי בשירות החיל.]]
[[קובץ:Roem-0006.jpg|ממוזער|[[SIGMA 155|תותח "הרועם"]] - תותח מתנייע אופני תוצרת [[אלביט מערכות]], נקלט ב-2023|250 פיקסלים]]
יחידות החיל המפעילות [[תותח]]ים נייחים או ניידים נקראות המערך הקני (מהמילה [[קנה (נשק)|קנה]]). מערך זה מהווה את מרבית כוחו של החיל. המערך עושה שימוש בסוגים שונים של חימוש מלבד [[פגז]]ים [[חומר נפץ|נפיצים]] רגילים, כמו [[פגז עשן|פגזי עשן]], [[פצצת תאורה|פגזי תאורה]] ו[[פצצת מצרר|פגזי מצרר]].

ב[[מלחמת יום הכיפורים]] וב[[מבצע שלום הגליל]] השתמשו בצה"ל בתותחים מתנייעים מדגם M7 Priest וכן ב[[תותח מתנייע]] (תומ"ת) [[תותח מתנייע M-107|M-107 "רומח"]] ב[[קליבר]] 175 מ"מ ובתומ"ת [[M-110|M-110A2]] "קרדום" בקליבר 203 מ"מ. מאז אמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] משמש תותח מתנייע מסוג [[הוביצר]] בקליבר של 155 מ"מ ככלי המרכזי במערך הקני. תותח ה-[[תותח מתנייע M-109|M-109AL]] (הקרוי בצה"ל "דוהר") משמש את כלל הכוחות הסדירים בחיל. ה"דוהר" הוא שיפור ישראלי לדגם ה"רוכב", שעדיין מוחזק לטובת כוחות ה[[שירות המילואים בישראל|מילואים]]. השיפורים שהוכנסו ל"דוהר" מקנים שרידות גבוהה יותר לגדודים/סוללות, עקב העצמאות התנועתית שיש לכל קנה. הפריסה הסוללתית נהייתה רחבה יותר, והדילוגים מהירים יותר. בשירות המילואים פעלו בשנים 1975 עד 2014 תותחים נגררים מדגם [[תותח M-71 חתרן|M-71]] ("חתרן") מתוצרת חברת [[סולתם|סוֹלתם]] הישראלית. לאחרונה עוברים גדודי מילואים הסבה לתותח ה"דורס" שהוא פיתוח של ה"רוכב". בניגוד לתותח ה"רוכב", בו הכינון והצידוד (כיוון הקנה) נעשים באמצעות [[כוונת]] אופטית, בתותחי ה"דוהר" וה"דורס" החליפו מערכות ממוחשבות את הכוונת.

ב-[[2023]] החלה קליטת התומ"ת [[SIGMA 155]] בצה"ל, בו הוא נקרא בשם "[[רועם (תותח מתנייע)|רועם]]".

מערך הקני הסדיר בחת"ם כולל 4 גדודים סדירים בשתי חטיבות האש הסדירות: ב[[עוצבת גולן|חטיבת האש 282]] הגדודים [[עוצבת גולן#גדוד נמר|405]] ו-[[עוצבת גולן#גדוד קרן|411]]; ב[[עוצבת עמוד האש (תותחנים)|חטיבת האש 215]] הגדודים [[עוצבת עמוד האש (תותחנים)#גדוד דרקון|55]] ו-[[עוצבת עמוד האש (תותחנים)#גדוד רשף|402]].

==== הצוות ====
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - IDF Artillery Corps In War Drill (8).jpg|ממוזער|סוללת תותחנים בתרגיל בנגב]]
צוות התוֹמָ"ת מונה כ-7 חיילים: מפקד צוות (מפק"ץ), נהג הכלי, טען, מכניס חנ"ה וסוגר סדן (מחס"ס), כוון, אחראי מערום קרקע ורץ קווי. נוסף על כך צמוד לכל תותח צוות נגמ"ש התחמושת הנלווה, מדגם [[M-113#דגמים בצה"ל|אלפ"א M-548]] ("אמצעי לנשיאת פגזים ארטילריים"): נהג ומפקד (המכונה "מש"ק אלפ"א"). כאשר ישנם מעל 10–12 אנשי צוות, החיילים הנוספים יוגדרו לוחמי אלפ"א ויסייעו לשאר אנשי הצוות. מספר אנשי הצוות משתנה בהתאם למספר החיילים המסייעים בהכנת התחמושת מחוץ לתותח. צוות מיומן מסוגל לבצע ירי בקצב של כ-4 פגזים בדקה.

כמו כן, לכל סוללת תותחים יש חמ"ל אשר נקרא: 'מַפִּי"ק' (ר"ת "מרכז פיקוד ירי קדמי").
המפי"ק הוא למעשה נגמ"ש מדגם [[M-113#דגמים בצה"ל|מוגף M-577]], אשר מכיל בתוכו מכשירי קשר רבים ומחשבי שדר חם המבוססים על פרויקט [[צי"ד]] אשר מסייעים לנהל את האש בסוללה ברמה הטכנית והאג"מית.
במפי"ק יושב המסו"ל (מפקד הסוללה), הסמק"ש (סמל הקשר), מ"ט (מִשְׁנים טכניים - חיילים) והסמפי"ק (סמל המפי"ק).
תפקיד הסַמְפִּי"ק הוא לפקד על הכלי, ולנהל את האש הטכנית בסוללה. נוסף על כך, הוא מפקדם הישיר של המשנים הטכניים.
במהלך הטירונות אשר נערכת ב[[ביסל"ת]], ממוינים החיילים המתאימים לצוות המפי"ק, ואלו עוברים קורס שונה משאר חיילי הסוללה. הקורס כולל לימודים על [[בליסטיקה]], ניהול אש ועוד, בניגוד לקורסי התותחן הרגילים של שאר החיילים, אשר עוסקים בהפעלת התותח ובתרגולות צוות.
המתאימים נשלחים לקורס מפקדים, שם במגמה נפרדת, לומדים את תורת ניהול האש.
לכל סוללה יש סמפי"ק אחד בלבד (למעט כמה סוללות בקווי כוננות ארטילריים), ובלעדיו לא ניתן לבצע ירי בסוללה.
בחלק מהגדודים קיימת, נוסף על סוללות התותחים, מחלקת סיור אשר רכובה על [[נגמ"ש]]י ברדלס ([[M-113]]), ותפקידיה הבולטים הן ניווט עבור סוללות התותחים, פתיחת צירים, איתור מפגעים אשר עלולים להזיק לסוללות בעת תנועה מבצעית ואיסוף מידע עבור סוללות התותחים על כוחות אויב.
כמו כן, לוחמי הסיור מוכשרים על [[מקלע כבד]] מדגם [[M2 בראונינג]] המותקן על גג ה[[נגמ"ש]] ומאפשר כוח אש אמין ומדויק בזמן אמת.

נוסף על הצוותים הלוחמים, קיימת בכל סוללה חוליה טכנית סוללתית של [[חיל החימוש]] הנוסעת ב[[נגמ"ש]] "ברדלס" (M-113) ואחראית לאחזקת התותחים מכל הבחינות - מערכת הירי, מערכות ההנעה והתובה, מערכת האופטיקה וה"גברילי", מערכות החשמל וכו'. על החוליה הטכנית הסוללתית (חט"ס) מופקד מפקד (מחט"ס), לרוב איש קבע עד דרגת [[דרגות צה"ל#נגדים|רס"ל]], שעבר קורס פיקודי ייעודי בחיל החימוש. משנת 2007 חיילי החט"ס [[חיל החימוש#היסטוריה|הוכרו כלוחמים]] והחלו לקבל תוספת לחימה בשכר החודשי ומענקים של לוחמים כגון [[תעודת לוחם]].<gallery widths="150" heights="150">
קובץ:M548-Alfa-beit-hatotchan-1.jpg|[[נגמ"ש]] אלפא
קובץ:Cannon fire - M109 self-propelled howitzer.jpg|M-109 "דוהר" צה"לי יורה
קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Surprise Live Fire Drill in Golan Heights (2).jpg|מפי"ק - מרכז פיקוד קדמי
</gallery>

=== המערך הרקטי ===
[[קובץ:משגר-רקטות-להב-0007.jpg|ממוזער|257x257 פיקסלים|[[משגר רקטות "להב"]] במלחמת חרבות ברזל]]
הכוחות המפעילים [[ארטילריה רקטית]] ומשגרי [[רקטה|רקטות]] נקראים בחיל "המערך הרקטי". טווח הרקטות ארוך מזה של התותחים והן נושאות חימוש מגוון, כולל נפיץ ו[[מצרר]] כנגד מטרות שאינן מבוצרות כגון סוללות ארטילריה ואתרי [[לוגיסטיקה]].

משגר הרקטות העיקרי שבשימוש החיל כיום הוא "[[המנתץ]]", [[משגר רקטות M-270 MLRS]] האמריקני, המורכב על תובת נגמ"שי [[בראדלי]]. מטרתו של מערך ה"[[מנתץ]]" היא שיתוק והשמדת יכולות האש של האויב על ידי ירי ארטילרי של [[ארטילריה רקטית|רקטות]] [[פצצת מצרר|מצרר]] על סוללות האויב, בהתאם למטרות המתקבלות מהאיכון. משימות המערך משותפות ל[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] וכוחות חמ"מ ([[חימוש מונחה מדויק]]). בעתות שגרה מוצבות יחידות המערך הרקטי של חיל התותחנים בחזית הסורית.

תורת ההפעלה של מערך זה שונה מהותית מהמקובל בשאר החיל: הכלים אינם פורסים בסוללות, אלא כל משגר הוא עצמאי בשטח, לרוב בעמדה מוסווית הרחוקה קילומטרים ממשגרים אחרים. משימות האש מתקבלות, המשגרים יוצאים מהסוואה ויורים, ואז מחליפים מיידית עמדות, במטרה להגביר את השרידות של הכלים.

עקב העצמאות הגבוהה של הכלים והדרישה לעבודה ביחידות קטנות, קיים במערך המנתץ ריכוז גבוה יחסית של כלי שליטה ופיקוד (מפ"יקים), על בסיס נגמ"שי "מוגף". לכל פלגה (מקביל ל[[מחלקה]] ב[[חיל רגלים]]) ישנו מרכז פיקוד, ובנוסף לכל סוללה ([[פלוגה]] בחיל הרגלים) ולכל [[גדוד]]. הצוות במרכזים אלו מבצע פעילויות כגון תיאום [[בטיחות אש]] (שכן שובלי הלהבה מהרקטות מגיעים לאורך עשרות מטרים, וגזי הפליטה רעילים), הקצאת משימות ובקרה לוגיסטית.[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - The Israeli Developed MLRS Launcher in Action.jpg|ממוזער|257x257px|"[[מנתץ]]" יורה רקטה באימון]]הירי של רקטות רגילות הוא סטטיסטי - הדיוק נמוך בהרבה מארטילריה קנית, ולכן נדרש ירי של מספר רקטות רב יחסית. בעיה זו מתוקנת בימינו על ידי שילוב פיתוח ישראלי הקרוי "[[רקטה מתקנת מסלול]]" (רמ"מ), המאפשר דיוק גבוה המונע בזבוז רקטות.

כיום ([[2016]]) חמוש המערך הרקטי של חיל התותחנים בתחמושת הרקטית הבאה:
* רקטות [[פצצת מצרר|מצרר]] M26 תוצרת [[ארצות הברית]], שיוצאות משירות.
* [[רקטה מתקנת מסלול]] ישראלית תוצרת [[התעשייה הצבאית]]. רקטות אלה בעלות חימושי מצרר ונפיץ, ובעלות יכולת לתקן את מסלולן, דבר המגביר את דיוקן באופן ניכר. בשנת [[2016]] החלה החלפתה ברקטת [[רעם איתן]], גרסה מתקדמת של הרמ"מ עם אחוז נפלים קטן ביותר.
* [[רומח (רקטה)|רומח]] - רקטה מונחית ישראלית תוצרת [[התעשייה הצבאית]], בעלת דיוק כמעט נקודתי וחמושה בראש קרב נפיץ. נועדה לפגיעה במטרות נקודתיות ולסיוע אש ב[[לוחמה בשטח בנוי]].

השימוש המבצעי הראשון של צה"ל במערך ה"מנתץ", היה במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]]. בעימות זה עשה צה"ל שימוש נרחב ב-M-270 כנגד משגרי הרקטות של ה[[חזבאללה]]. במהלך המלחמה נעשה לראשונה גם שימוש ב[[רקטה מתקנת מסלול|רקטות רמ"מ]] תוצרת [[התעשייה הצבאית]], והללו סייעו לחילוץ יחידות על ידי חיפוי אש קרוב שהתאפשר עקב דיוק הרקטות.

ב-[[2020]] נקלט בצה"ל [[משגר רקטות "להב"]], [[משגר רקטות רב-קני]] שמבוסס על ה-[[PULS]] תוצרת [[אלביט מערכות]] המותקן על-גבי [[משאית]] [[HEMTT]]{{כ}} 8×8 תוצרת [[אושקוש (חברה)|אושקוש]].

<gallery widths="150" heights="150">
קובץ:IDF-M270-MLRS-Israel-60.jpg|משגר רקטות רב-קני "[[המנתץ]]" חמוש ברקטות אימון
קובץ:IDF-M270-MLRS-001.jpg|משגר הרקטות [[משגר רקטות M-270 MLRS|M270 MLRS]] "[[המנתץ]]".
קובץ:Menatetz -- Our-IDF-2018-IZE-146 (30992975238).jpg|מנתץ בתערוכת צה"ל שלנו בחגיגות ה-70 למדינת ישראל ולצידו רקטת "רומח".
</gallery>

=== מערך האיכון ===
[[קובץ:Israeli Artillery Corps 611 Battalion (2).jpg|ממוזער|מערכת [[ר"ז (מכ"ם)|מכ"ם "רז"]]]]
חיל התותחנים - באמצעות גדוד "עיטם" 611 - מפעיל מערכות מכשור מתקדמות ל[[איכון]] וטיווח מטרות. האמצעים העיקריים לאיכון הם מערכת ה[[מכ"ם]] ב"[[ר"ז (מכ"ם)|ר"ז (רב-זרועי)]]".{{הערה|[http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/bamahana/09/22/06.htm מערך ה"נוריות" - אאוט, מכ"ם רז - אין: הטמעת המערכת בעזה תושלם עוד השנה], [[דובר צה"ל]].}} בנוסף, האיכון מכיל מחלקה [[מטאורולוגיה|מטאורולוגית]] המספקת נתונים החשובים לדיוק הירי הארטילרי. מאכנים איומים שבדרכם למדינה, ומכוונים את הכוחות על מנת שיפגעו באופן מדויק בהם. מדובר בגדוד היחיד בחיל התותחנים שזאת משימתו, אבל בחירום - הם מאתרים מטרות בעצמם, ומכוונים את הירי של חטיבת האש.

מנגנון האש נגד סוללה (נ"ס) בצה"ל מסתמך על שיתוף פעולה הדוק בין מערך האיכון למערך ה"מנתץ".

<gallery widths="150" heights="150">
קובץ:ELTA ELM-2084 MMR.JPG|מכ"ם רז לצורך [[איכון]] שיגורי [[ירי תלול מסלול]] (תמ"ס) ו[[טיווח|טיווח ארטילרי]]
קובץ:611 Battalion iron swoards (1).jpg|לוחמי גדוד 611 במלחמת חרבות ברזל
</gallery>
===מערך הקישור===
{{ערך מורחב|מערך הקישור (חיל התותחנים)}}
[[קובץ:IDF Fire Support Officer.png|ממוזער|סיכת קצין שיתוף ארטילרי (קש”א)]]
ביחידות המתמרנות של צה"ל משובצים קציני תותחנים וחיילי מילואים נבחרים בגדודים ובחטיבות המהווים מערך הסיוע הסדיר של הגדודים ואת מפקדת הסיוע והתקיפה החטיבתיים, אשר מאפשרים למפקדים לתאם ולהפעיל אש ארטילרית ומדויקת כאחד. קצינים אלו נקראים '''קציני שיתוף אש''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''קש"א''', בעבר "קצין קישור ארטילרי") ו[[מפקד סיוע חטיבתי|מפקדי סיוע חטיבתי]] (בראשי תיבות: מס"ח).{{הערה|1={{mako|שי לוי|מפקדי הסיוע החטיבתי: הכח הצה"לי שלא הכרתם|d1141576e908941006|pzm-units/artillery|13 בנובמבר 2014}}.}} בתפקידם, אחראים הקצינים על הפעלת האש הארטילרית במקום, בזמן, ובעוצמה הנדרשת ליחידות אליהם הם מסופחים. קציני וחיילי מערך הקישור נמצאים בחזית הקרב עם היחידות המתמרנות עצמן ומהווים מרכיב אורגני בלתי נפרד מחטיבות וגדודי הח"יר השריון הקומנדו, ודואגים להפעיל את האש ולתקן את מיקום נפילות הפגזים במקרה הצורך,{{הערה|[http://www.beithatothan.org.il/node/1408 צוות יבשה אוויר], באתר [[בית התותחן]].}} כמו כן, קיבל מערך הקישור גם את האחריות להכוונת [[מסוק]]י קרב בגזרת הלחימה החטיבתית ותכנון מטרות למטוסי קרב בגזרות הגדודיות בעת לחימה בגזרות השונות.{{הערה|1=[[עידן קרפל]], [http://www.israeldefense.co.il/?CategoryID=411&ArticleID=4352 יומן מהשטח], אתר "ישראל דיפנס", {{כ}} 16.04.2013.}}

=== מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים ===
[[קובץ:Unmanned aerial vehicles in Israeli military service, August 2022 II.jpg|ממוזער|מפעיל כטמ"ם של יחידה 5252 זיק]]
במסגרת חיל התותחנים פועלת [[יחידה 5252]] המפעילה את "[[הרמס 450|זיק]]" ו[[יחידת רוכב שמיים]] המפעילה [[סקיילרק 1]] ובלוק 2.1.

המערך הוקם בשנת [[2000]] כדי לסייע לכוחות היבשה המתמרנים ללא תלות בכלי הטיס הלא מאוישים של חיל האוויר.{{הערה|{{וואלה|אמיר בוחבוט, כתב לענייני צבא|חיל התותחנים חושף: היתרון של צה"ל במלחמה הבאה|1846327|1 באוגוסט 2011}}}}
'''יחידה 5252 "זיק"'''{{הפניה לערך מורחב|יחידה 5252}}

יחידה 5252 האמונה על הפעלת [[כלי טיס בלתי מאויש|כלי טיס מאויש מרחוק]] (כטמ"ם) של [[זרוע היבשה]]. בשגרה היחידה מלווה צמוד את כוחות היבשה, ובין היתר ביצעה סיכולים ממוקדים. בלחימה היחידה מספקת לכוחות היבשה המתמרנים מודיעין בזמן אמת וגם סיוע באש של פלטפורמות אחרות. היחידה לקחה במרוצת השנים חלק במבצעים רבים בין היתר: ב[[מבצע שומר החומות]], [[מבצע עלות השחר]], [[מבצע מגן וחץ]], [[מבצע בית וגן]], ו[[מלחמת חרבות ברזל]].{{הערה|{{mako|שי לוי|היחידה שמחזיקה במספר שיא של חיסולים מאומתים: "הכל מתועד"|5676d6dc103db81027|pzm-soldiers|15 בנובמבר 2023}}}}
[[קובץ:Sky Riders unit. III.jpg|ממוזער|לוחמי רוכב שמיים באימון]]

==== יחידה 5353 "רוכב שמיים" ====
{{הפניה לערך מורחב|יחידת רוכב שמיים}}

[[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידה מובחרת]] העוסקת בהפעלת [[מטוס זעיר ללא טייס]] (מזל"ט) מסוג [[סקיילרק 1|Skylark 1 LE 10]]. צוותים מהיחידה המורכבים מלוחמים ולוחמות, חוברים לכוחות היבשה בהם בעיקר גורמי מודיעין, אש ואיסוף במטרה לספק [[מודיעין חזותי]] לדרג הטקטי.

=== עוצבת קלע דוד ===
==== יחידת מיתר ====
{{הפניה לערך מורחב|יחידת מיתר}}[[קובץ:פרא.jpg|ממוזער|203x203px|ה"[[פרא (רכב קרבי משוריין)|פרא]]", [[משחית טנקים]] המשגר טילי [[תמוז (טיל)|תמוז]] ומסווה כ[[טנק]]. המזוהה עם יחידת מיתר.]]יחידה מובחרת בעלת ייעוד מסווג, בשנת 2023 נחשף כי פעלה מבצעית במבצעים מיוחדים ומב"ם בעשרות פעילויות חשאיות.

בעבר הייתה ייעודה של היחידה היה בלימת [[חיל שריון|טורי שריון]], אך עם שינוי האיום העיקרי על ישראל מפלישת [[טנק]]ים לטרור וירי [[ארטילריה|ארטילרי]] מצד ה[[טרור פלסטיני|פלסטינים]] ו[[חזבאללה]], החלו לוחמי היחידה לשגר את ה"תמוז" כנגד מחבלים וחוליות שיגור, וגם ב[[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]] נגד פעילי טרור. לוחמי היחידה הרגו עשרות מחבלים ב[[מלחמת לבנון השנייה]], במהלך הלחימה ברצועת עזה, [[מבצע עופרת יצוקה]] ו[[מבצע צוק איתן]].

ב-[[2011]] הותר לפרסום שהטיל "תמוז" הוא למעשה [[ספייק|ספייק NLOS]] של [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]], וכן משגר "חפיז" על בסיס תובת [[M-113]]. ב-2015 הותר לפרסום המשגר "[[פרא (נגמ"ש לחימה)|פרא]]", [[טנק טילים]]/[[משחית טנקים]] המבוסס על טנק ה[[מגח]] M48A5 ומשמש כפלטפורמה לשיגור טילי [[תמוז (טיל)|תמוז]], תוך שהוא [[הסוואה|מוסווה]] כ[[טנק]] באמצעות תותח דמה.{{הערה|שם=פרא-פרש|1=[http://www.fresh.co.il/vBulletin/t-595259-חשיפה_בלעדית_לפורום_צוב_פרש_טנק_פרא_המשגר_טילי_תמוז חשיפה בלעדית לפורום צו"ב "פרש": טנק "פרא" המשגר טילי תמוז], פורום צבא וביטחון באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]]}} בשנת 2017 נסגרה היחידה.

יחידת מיתר הוקמה מחדש בשנת 2020 ועל פעילותה וייעודה לא ניתן לפרט מלבד העובדה כי היחידה עוסקת באיסוף מודיעין והשמדת מטרות איכות בעומק שטח האויב.{{הערה|{{אתר צה"ל||סא"ל ר׳ סיים את תפקידו, ואותו החליף סא"ל ב׳ כמפקד היחידה|68281|30 ביוני 2022}}}}

==== יחידת מורן ====
{{הפניה לערך מורחב|יחידת מורן}}
[[קובץ:Meitar unit badge.png|ממוזער|סיכת יחידת מורן]]
יחידת מורן היא יחידה מסווגת שהאמל"ח שלה טרם נחשף. לוחמיה יושבים בבסיס סגור במרכז הארץ, ומוקפצים למשימות בעת הצורך. היחידה עוסקת בתחום האש המדויקת. היחידה לוקחת חלק בפעילות מבצעית משמעותית - מהצפון ועד הדרום. ביחידה פועלת בשיתוף פעולה עם כלל הגופים המבצעיים של צה"ל - החטיבות והאוגדות המרחביות, זרוע האוויר והים.

בשנת 2022 היחידה קיבלה צל"ש אלוף אודות תרומתה לפעילויות פורצות דרך, היחידה עמדה במשימותיה תוך הפגנת חדשנות, יצירתיות ומקצועיות ראויה לציון.{{הערה|{{אתר צה"ל||צל"ש ליחידת מורן|66909|21 ביוני 2022}}}}

לוחמי היחידה עוברים גיבוש דרך חיל התותחנים, או כאלה שהתחילו ב[[קורס טיס]] או [[קורס חובלים|חובלים]].

== הנצחה ומורשת קרב ==
[[קובץ:Beyt hatotchan.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מרכז התצוגה על שם ניר שרייבמן, "[[בית התותחן]]" ב[[זכרון יעקב]]]]
הנצחתם של חללי התותחנים הייתה בתחילה ב[[אנדרטה|אנדרטאות]] שונות ופזורות ברחבי ישראל, כאשר רבות מהן היו בצורה של [[תותח]] שיצא משימוש, שהוצבו, אם לזכרן של קבוצות, ואם לזכרם של יחידים. אנדרטה מרכזית לחללי החיל הייתה במשך שנים במחנה [[צריפין]]. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] הוקם [[בית התותחן]] ב[[זכרון יעקב]], על קרקע שנתרמה על ידי [[משפחת אהרונסון]]. בהקמת הבית היו שותפות עמותות "נצח לתותחן", ו"איגוד התותחנים לישראל", שהתאחדו לאחר מכן ל"עמותת יד התותחנים", המייצגת הן את ותיקי החיל והן את המשפחות השכולות. במקום קיים מרכז תצוגה ומרכז כנסים, אנדרטה לחללי החיל ולחללי זכרון יעקב, וכן תצוגת קבע בחצר המוזיאון של שלל אמצעי לחימה ותותחים מן ההיסטוריה של החיל. בשנת [[2002]] הוקם באתר [[אודיטוריום]] על שם החייל ניר שרייבמן, שנהרג ב[[אסון המסוקים]]. "בית התותחן" מפעיל אתר [[אינטרנט]] הכולל חדשות על החיל, חללי החיל, מעוטרי החיל ומידע על אמצעי הלחימה.

חיל התותחנים עושה מאמצים להנחיל לחיילים המשרתים בו את מורשת הקרב של החיל ואת הגאווה החילית. סיסמאות כגון "ה[[ארטילריה]] מלכת הקרב" או "בלי סיוע, החי"ר לא ינוע", נועדו להקנות לחיילים תחושת גאווה חילית, האמורה לגבור על התחושה הרווחת כי המדובר בחיל אפור, שהשירות בו אינו זוהר. הענקת הכומתה בצבע טורקיז, שהחליפה את הכומתה השחורה שחבשו התותחנים, הייתה צעד לכינון זהות חילית ייחודית.
הצבע הטורקיז נבחר במשאל שנערך בקרב החיילים בשנת [[2000]] והוא מסמל את השמיים אשר לשם שולחים התותחנים את התחמושת בדרך אל האויב.{{הערה|1=תופסים צבע / מאת משה דוד. מוסף "המגזין", של מעריב, 11 ביולי 2011, עמ' 4-5.}}

צוות הווי בשם [[להקת חיל התותחנים]] פעל בתחילת שנות השבעים. זכור ממנו בעיקר השיר "[[פרחים בקנה]]" ([[דודו ברק|ברק]]/[[אפי נצר|נצר]]), שבוצע בשנת [[1970]] עם הסולנית יהודית שוורץ, והוא נחשב להמנון הבלתי רשמי של החיל.

== סמלי החיל ההיסטוריים ==
<gallery widths="150px" heights="150px">
קובץ:IDF Artillery Corps Symbol 1948.png|סמל חיל התותחנים ב-1948, הופיע גם כסמל כומתה
קובץ:IDF Artillery old badge.jpg|סיכת לוחם בחיל התותחנים בין השנים 1980–2000
קובץ:IDF Artillery badge.png|סיכת לוחם בחיל התותחנים בין השנים משנת 2022-2000
קובץ:תג חיל התותחנים.svg|תג חיל התותחנים עד שנת 2022
</gallery>

== קציני תותחנים ראשיים ==
{| border=1 cellpadding=4 cellspacing=0
|- bgcolor="#CC0000"
!<font color="#ffffff" >שם</font>||<font color="#ffffff" >תקופת כהונה</font>||<font color="#ffffff" >הערות</font>
|-
|-
| [[סגן-אלוף]] [[יהודה גדעון|יהודה גינצבורג (גדעון)]]|| מרץ – אפריל 1948 || מפקד שירות התותחנים, [[מלחמת העצמאות]]
|-
| [[אלוף-משנה]] [[שמואל אדמון (קצין)|שמואל אדמון]]|| אפריל 1948 – 1949 || מפקדו הראשון של החיל, [[מלחמת העצמאות]]
|-
| אלוף-משנה [[מאיר אילן]] || 1949 – 1952 || לימים אלוף, ראש [[אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה|אג"א]]
|-
| אלוף-משנה [[שלום עירון]] || 1952 – 1957 || [[מלחמת סיני|מבצע קדש]]
|-
| אלוף-משנה [[דן חירם]] || 1957 – 1961 || לימים, [[נספח צבאי (ישראל)|נספח צה"ל]] ב[[סקנדינביה]]
|-
| אלוף-משנה [[ישראל בן אמיתי]] || 1961 – 1967 || [[מלחמת ששת הימים]]
|-
| [[תת-אלוף]] [[ברוך ברוכין]] || 1967 – 1971 || [[מלחמת ההתשה]]
|-
| תת-אלוף [[אריה לוי (קצין)|אריה לוי]] || 1971 – 1973 || לימים אלוף, ראש [[אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה|אג"א]]
|-
| תת-אלוף [[נתן שרוני]] || 1973 – 1976 || [[מלחמת יום הכיפורים]], לימים אלוף, ראש [[אגף התכנון]]
|-
| תת-אלוף [[אברהם בר דוד]] || 1976 – 1980 || -
|-
| תת-אלוף [[אריה מזרחי]] || 1980 – 1983 || [[מבצע שלום הגליל]]
|-
| תת-אלוף [[עודד טירה]] || 1983 – 1986 || יו"ר [[התאחדות התעשיינים בישראל]] בין השנים 1999–2005.
|-
| תת-אלוף [[שמואל רשף]] || 1986 – 1989 || -
|-
| תת-אלוף [[דורון קדמיאל]] || 1989 – 1993 || -
|-
| תת-אלוף [[יהושע דורפמן]] || 1993 – 1995 || לשעבר מנכ"ל [[רשות העתיקות]].
|-
| תת-אלוף [[דן הראל]] || 1995 – 1998 || אלוף [[פיקוד הדרום]] בתקופת [[האינתיפאדה השנייה]] ו[[תוכנית ההתנתקות]]. בהמשך [[סגן הרמטכ"ל]] ומנכ"ל [[משרד הביטחון]].
|-
| תת-אלוף [[אלי יפה (קצין)|אלי יפה]] || 1998 – 2001 || הנסיגה מ[[רצועת הביטחון]] ב[[לבנון]], בתקופתו הוחלף צבע הכומתה לטורקיז, לימים ראש [[חטיבת המבצעים]] ב[[האינתיפאדה השנייה|אינתיפאדה השנייה]]
|-
| תת-אלוף [[דני כסיף]] || 2001 – 2005 ||
|-
| תת-אלוף [[לורנס מועלם]] || 2005 – 2008 || [[מלחמת לבנון השנייה]]
|-
| תת-אלוף [[מישל בן ברוך]] || 2008 – 2009 || [[מבצע עופרת יצוקה]]
|-
| תת-אלוף [[דוד סויסה]] || 2009 – 2012 ||
|-
| תת-אלוף [[רועי ריפטין]] || 2012 – 2015 || [[מבצע עמוד ענן]] ו[[מבצע צוק איתן]]
|-
| תת-אלוף [[אלון קלוס]] || 2015 – 2018 ||
|-
| תת-אלוף [[אבירם סלע]] || 2018 – 2020 ||[[מבצע מגן צפוני]], [[אירועי העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021)|מבצע גן סגור]], [[מבצע חגורה שחורה]]
|-
| תת-אלוף [[נרי הורוביץ]] || 2020 – ספטמבר 2023 ||[[מבצע שומר החומות]], [[מבצע עלות השחר]], [[מבצע מגן וחץ]]
|-
| תת-אלוף [[יאיר נתנס]]{{הערה|{{אתר צה"ל||תא"ל יאיר נתנס נכנס לתפקידו כקצין התותחנים הראשי|126044|26 בספטמבר 2023}}}} || ספטמבר 2023 – הווה ||[[מלחמת חרבות ברזל]]
|}

== ראו גם ==
* [[ארטילריה של צה"ל]]

== לקריאה נוספת ==
* [[אלישיב שמשי]], '''"נוע כבר, לכל הרוחות!"''' על מהירות בשדה הקרב, [[הוצאת מערכות]] ו[[מודן הוצאה לאור|מודן]], 2011, עמ' 135 - 166 - הפרק מתאר את תפקוד הארטילריה ב[[קרב סולטאן יעקב]]
* [[יעקב זיגדון]], סימן טוב שגיא '''תותחנים בשל"ג – סיפור מלחמה''', הוצאת כנרת זמורה דביר, 2016
* [[אריה מזרחי]], '''מסך אש מתגלגל - תותחנים פורצי דרך''', אוטוביוגרפיה, הוצאת [[כנרת זמורה דביר]], 2023

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Israeli Artillery Corps|שם ויקישיתוף=חיל התותחנים|ויקישיתוף 2=Beyt ha-Totchan Museum|שם ויקישיתוף 2=תמונות מבית התותחן|ויקימילון=חיל התותחנים}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{אתר צה"ל||אתר חיל התותחנים הרשמי|אתרי-יחידות/חיל-התותחנים/}}
* [https://www.idf.il/אתרים/חיל-התותחנים/ אתר חיל התותחנים הרשמי, אתר צה"ל]
* {{פייסבוק|tothanim}}
* [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=7054 סקירה על חיל התותחנים], פורום "מתגייסים וסדירים" באתר [[פרש (אתר)|פרש]]
* {{מרחב}}
* [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=324856 תמונות של סוללת תותחים במלחמת לבנון השנייה], פורום "צבא וביטחון" באתר [[פרש (אתר)|פרש]]
* {{דובר צה"ל|דניאלה בוקור|משדרים על "שדר חם"|1133-12364|8 ביולי 2011}} - על הטמעת המערכת בכוחות [[עוצבת עמוד האש]]
* {{ynet|[[עפר שלח]]|מאזן האימה|3285495|3 באוגוסט 2006}}
* {{דובר צה"ל|עידן סונסינו|10 עובדות שלא ידעתם על חיל התותחנים|1133-15331|20 במרץ 2012}}
* יהונתן שר, [https://web.archive.org/web/20130406152723/http://mazi.idf.il/6939-10872-HE/IGF.aspx משיבים אש], ביטאון [[ביבשה]], גיליון 21, דצמבר [[2012]].
* {{וואלה|[[אמיר בוחבוט]]|הצצה לעתיד של התותחנים: "הפכנו למכונת מלחמה"|2701167|7 בדצמבר 2013}}
* [[אלון קלוס]] ו[[עמיר רפפורט]], [https://www.israeldefense.co.il/node/49345 "אנחנו רוצים שגם התותח החדש יישאר נשק סטטיסטי"], [[IsraelDefense]], {{כ}}14.04.2021
* עמיקם צור, [https://web.archive.org/web/20160122104639/http://www.global-report.com/amikam/a1913-התותחנים-במלחמת-לבנון-השניה התותחנים במלחמת לבנון השנייה]
* {{ערוץ7|יוני קמפינסקי|תיעוד: סוללת תותחים בפעולה במלחמה|262068|9 בספטמבר 2013}}
* {{NFC|ד"ר מיכאל ברונשטיין, רס"ן (מיל') סימן-טוב שמעון שגיא, סא"ל (מיל') ד"ר עמיקם צור ותא"ל (מיל') [[אריה מזרחי]]|הארטילריה במלחמת יום הכיפורים|002-D-89559-00|17 בינואר 2014}}
* [http://www.youtube.com/watch?v=z8dlrpCSchw&list=UUZT-dcVM0XYnXShFLiI82gw סרט על תפעול סוללת תותחים מתנייעים, תצוגות אש, ירי טיל לאנס ועוד]
* {{דובר צה"ל|נעם ויטמן|קצין התותחנים הראשי: "שדה הקרב השתנה לחלוטין"|1779-21279|24 בספטמבר 2014}}
* {{יוטיוב דובר צה"ל||משפחת אש לוחמת|0enR0gTSuWA|24 בנובמבר 2014}}
* {{אתר צה"ל|מיכאל אוריה ואביב כדריה|מהנפוליאונצ'יק ועד הדוהר: גלגולו של התותח הישראלי|אתרים/חיל-התותחנים/גלגולו-של-תותח/|16 במרץ 2017}}
* {{אתר צה"ל||טקס ההתייחדות לזכר חללי חיל התותחנים|מאמרים/טקס-ההתייחדות-לזכר-חללי-חיל-התותחנים/|6 בספטמבר 2018}}
* [https://eitam611.wixsite.com/website אתר מורשת מערך האיכון]
* {{אתר צה"ל|ירדן מושליון|בתותחנים מכריזים על מהפכת אש - וחושפים תג וסיכה חדשים|81055|9 בנובמבר 2022}}
* {{יוטיוב|jDJBwkiX5uw|שם=תיעוד מיוחד: כך נערך חיל התותחנים למלחמה הבאה|אורך=04:42|ערוץ=[[עכשיו 14]]|תאריך=3 בינואר 2023}}
* {{אתר צה"ל|עלמה סברוב|אחרי 70 שנה - הכלי האסטרטגי שלא הכרתם יוצא מהצללים|110272|22 במאי 2023}}
* {{אתר צה"ל||איך עובד מרכז פיקוד הירי בסוללת תותחנים|10864|22 בדצמבר 2016}}
* {{mako|שקד סבן|יכולות שיגור של אלפי פגזים בשעה: מאחורי המושג "צה"ל תקף בירי ארטילרי"|40d16af225deb81027|news-military/6361323ddea5a810|21 בנובמבר 2023}}
* {{מעריב אונליין|פלד ארבלי|ירי מטווח קצר וסיוע קריטי בחילוץ החטופה: לחימת התותחנים בעומק הרצועה|news/israel/Article-1120192|26 ביולי 2024}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{צבא ההגנה לישראל}}
{{זרוע היבשה}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:חיל התותחנים הישראלי|*]]
[[קטגוריה:זרוע היבשה|תותחנים]]