חרגוליים

חרגול
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
מחלקה:	חרקים
סדרה:	חגבאים
תת־סדרה:	Ensifera
משפחה:	חרגוליים
שם מדעי
	Tettigoniidae; ‏Krauss, 1902

המונח "חרגול" מפנה לכאן. לערך העוסק בהוצאת ספרים, ראו חרגול הוצאה לאור.

חרגוליים (שם מדעי: Tettigoniidae) היא משפחה של חרקים בעלי גלגול חסר השייכת לסדרת החגבאים ומונה יותר מ-6,000 מינים. הגדול שבהם נקרא סגה.

מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החרגולים ניכרים ברגליהם האחוריות הארוכות והדקות המשמשות לניתור ובמחושיהם הדקים, הארוכים יותר ממחצית אורך גופם. מחושים אלו הם הסימן החיצוני הבולט ביותר המבדיל בין החרגולים לחגבים. לבני משפחת החרגולים מגוון צורות וצבעים המותאם לסביבתם ומאפשר להם להתחפש ולהסוות עצמם כך שיתמזגו בסביבתם.

תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחרגולים שני זוגות כנפיים. כנפיהם העליונות הנוקשות והישרות נקראות כנפי חפיה משום שהן חופות על שתי הכנפיים התחתונות הקרומיות הגמישות שהן כנפי תעופה. הכנפיים מנוונות אצל רוב החרגולים שוכני הקרקע.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית החרגולים ניזונים מתזונה מעורבת אך יש ביניהם צמחוניים גמורים ויש הטורפים חרקים קטנים.

השמעת קולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכרי החרגולים משמיעים קולות למשיכת הנקבות אליהם. בדומה לצרצר הם עושים זאת על ידי חיכוך כנפי החפיה זו בזו. היכולת להפיק קולות נשמרת גם אצל רוב המינים בעלי כנפיים מנוונות. איברי השמע של החרגולים, כמו של הצרצרים, נמצאים בשוקי רגליהם הקדמיות.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החרגוליים, כשאר החגבאים, מתפתחים בדרך של גלגול חסר - שלב הגולם אינו קיים אצלם ומן הביצים שמטילה הנקבה בקרקע בוקעים חרקים הדומים בצורתם לבוגרים פרט להיותם חסרי כנפיים. דרגות צעירות אלה קרויות נימפות. לנקבה צינור הטלה ארוך ופחוס בצורת חרב כפופה. בעזרת צינור ההטלה היא מחדירה את הביצים לרקמות צמחים או לאדמה.