לדלג לתוכן

טבח הלטינים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טבח הלטינים
תאריך אפריל 1182 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קונסטנטינופול, האימפריה הביזנטיתהאימפריה הביזנטית האימפריה הביזנטית
מטרה קתולים
קואורדינטות 41°00′45″N 28°58′48″E / 41.0125°N 28.98°E / 41.0125; 28.98
סוג טבח עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 60,000~
חטופים 4,000~
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טבח הלטינים היה טבח המוני נגד האוכלוסייה הקתולית ("הלטינים") שבוצע על ידי האוכלוסייה האורתודוקסית בקונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, בשנת 1182.[1][2] מוערך כי בטבח נרצחו כשישים אלף קתולים,[1] כולל גברים, נשים, ילדים, קשישים, וחולים מרותקים בבתי חולים.[3] כארבעת אלפים קתולים ששרדו את הטבח נמכרו לעבדות לסולטנות רום.[2][3] הטבח החריף את הקרע בין הנצרות הקתולית לנצרות האורתודוקסית והיווה לאחד הגורמים למסע הצלב הרביעי נגד האימפריה הביזנטית.[4]

בשנת 1180 נפטר מנואל הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, והותיר אחריו את בנו בן ה־11 אלכסיוס השני (אנ') שהיה תחת עוצרות אימו, מריה מאנטיוכיה (אנ').[5] מריה הייתה קתולית ונתנה יחס מעדיף לסוחרים הקתולים האיטלקים בקונסטנטינופול, שבאו בעיקר מג'נובה ופיזה.[2] בתוקפת העוצרות הסוחרים הקתולים התעשרו ומעמדם בעיר התחזק. הפערים בין האוכלוסייה האורתודוקסית הענייה לסוחרים הקתולים העשירים גרמו ליחסי טינה מצד האורתודוקסים. נעשו מספר ניסיונות להפוך נגד שלטונה של מריה מאנטיוכה בידי קרובים שונים בבית קומננוס, אך כל אותם ניסיונות כשלו. לבסוף, אנדרוניקוס קומננוס, בן דודו של אלכסיוס השני, הצליח בהפיכתו בתמיכת ההמון האורתודוקסי והכריז על עצמו כקיסר האימפריה הביזנטית.[1][2]

הטבח החל מיד עם עלייתו של אנדרוניקוס קומננוס לשלטון.[1] המסיבה ההמונית על הפלת שלטונה של מריה מאנטיוכה קיבלה מיד גוון אלים בצל הזעם כלפי הקתולים. קתולים שהבחינו שעומדת להתרחש נגדם מהומה עזבו את העיר בספינות טרם הטבח.[2] אין הסכמה האם אנדרוניקוס תמך ועודד את הטבח באופן פעיל,[2] או שהוא היה אדיש כלפי הטבח,[1] אך ידוע שהוא לא עשה דבר על מנת לעצור אותו לאחר שהחל.

על פי עדויות הטבח היה מחריד. בטבח נרצחו עשרות אלפי קתולים, כולל גברים, נשים, ילדים, קשישים, וחולים מרותקים בבתי חולים.[3] כמרים אורתודוקסים עודדו את ההמון לטבוח בכמרים קתולים.[2] בין הכמרים הקתולים שנרצחו היה החשמן יוחנן, נציגו של האפיפיור בקונסטנטינופול באותו הזמן. החשמן נערף,[3] וראשו הערוף נגרר ברחובות קונסטנטינופול בעודו קשור לזנב של כלב.[2] אף על פי שמספר הנרצחים המדויק אינו ידוע, הארכיבישוף אאוסטתיוס מסלוניקי העריך שנתיים לפני הטבח בשנת 1180 שבקונסטנטינופול חיו בערך 60,000 קתולים.[1] כ־4,000 קתולים ששרדו את הטבח נמכרו לעבדות לסולטנות רום.[2][3] כנסיות, חנויות, ובתיהם של הקתולים בקונסטנטינופול נבזזו במהלך הטבח.[3]

קתולים שהספיקו לברוח בספינות שרפו ובזזו כנסיות אורתודוקסיות בחופים ובאיים של האימפריה הביזנטית בים האגאי.[2] מאחר שמנואל קומננוס גירש את כל הסוחרים מוונציה עוד בשנת 1171,[1] רוב הקרבנות בטבח היו איטלקים מפיזה וג'נובה.[2] מריה מאנטיוכה הואשמה בבגידה ונרצחה, וגם בנה אלכסיוס השני נרצח שנה לאחר מכן בהוראת אנדרוניקוס קומננוס זמן קצר לאחר הכתרתו.[2]

הטבח גרם למשבר בין האימפריה הביזנטית לממלכות הקתוליות במערב והחריף את הפילוג בין הנצרות הקתולית לנצרות האורתודוקסית. למרות שהאימפריה הביזנטית תמכה עד כה במסעי הצלב באופן פעיל וצבאי, בשנת 1201 מסע הצלב הרביעי התקדם נגד האימפריה הביזנטית, בין היתר בעקבות הטבח.[4] במהלך מסע הצלב הרביעי קונסטנטינופול הוחרבה ונבזזה על ידי הצלבנים הקתולים, האימפריה הביזנטית התמוטטה, והוקמה במקומה האימפריה הלטינית, מדינה צלבנית קתולית. בשנת 1261 האימפריה הביזנטית שוקמה על ידי האימפריה של ניקאה, אם כי מצבה הכלכלי והצבאי היה רע לאחר מסע הצלב הרביעי. במשך המאתיים השנים הבאות, האימפריה הביזנטית נכבשה בחלקים על ידי העות'מאנים עד לקריסתה המוחלטת בשנת 1453.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Robert Fossier, The Cambridge illustrated history of the Middle Ages, Cambridge ; New York : Cambridge University Press, 1986, עמ' 508, ISBN 978-0-521-26644-4
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Donald MacGillivray Nicol, The Calm Before the Storm, Byzantium and Venice: A study in diplomatic and cultural relations, Transferred to digital print, Cambridge: Cambridge University Press, 2002, עמ' 104-123, ISBN 978-0-521-42894-1
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 A. A. (Aleksandr Aleksandrovich) Vasilʹev, History of the Byzantine Empire, 324-1453, Madison, Wis. : University of Wisconsin Press, 1958, עמ' 379, ISBN 978-0-299-80925-6
  4. ^ 1 2 A. A. (Aleksandr Aleksandrovich) Vasilʹev, History of the Byzantine Empire, 324-1453, Madison, Wis. : University of Wisconsin Press, 1958, עמ' 446, ISBN 978-0-299-80925-6
  5. ^ Alexius II Comnenus | Byzantine Empire, Crusades, Reformer | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)