יאנוש ואז'וני
לידה |
19 במאי 1900 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
28 באוגוסט 1945 (בגיל 45) הנובר, אזורי הכיבוש בגרמניה |
מדינה | הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני, בודפשט, הונגריה |
השכלה | אוניברסיטת אטווש לוראנד (1925) |
תפקיד | |
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית האזרחית-לאומית של הונגריה |
יאנוש ואז'וני (בהונגרית: Vázsonyi János; בודפשט, 19 במאי 1900 – הנובר, 28 באוגוסט 1945)[1] [2] היה עורך דין, עיתונאי, פוליטיקאי ליברלי יהודי-הונגרי. אביו היה וילמוש ואז'וני, דודו היה ינה ואז'וני, בני דודיו היו הסופר אנדרה ואז'וני, זמרת האופרה דורה ברשוני וזמר האופרה לאיוש ברשוני.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יאנוש ואז'וני נולד במשפחה יהודית כבנם של השר וילמוש ואז'וני (1868–1926) ושל מרגיט סלקאי (1877–1949). הוא הצטרף לתנועות פוליטיות של נוער כבר כתלמיד בתיכון. בשנת 1917 היה חבר בגוש "זכות הבחירה" כנציג אגודת הסטודנטים באוניברסיטה. בשנת 1918, במהלך מהפכת החרציות, היגר עם אביו למינכן ולאחר מכן לשווייץ. הוא עבר לווינה בשנת 1920, למד באקדמיה המסחרית המזרחית והיה כתב בכמה עיתונים שווי'ציים ובאלה של מינכן. הוא פעל בווינה משנת 1920, גם כעוזר עורך של כתבי העת "הספר החדש" (Új könyv) ו"הונגריה הגדולה" (Nagymagyarország). חזר לבודפשט בשנת 1921, הצטרף לפעילות המפלגה הלאומית הדמוקרטית והתחיל לעבוד בעיתוני אשט. בשנת 1925 קיבל תואר דוקטור למשפטים באוניברסיטת בודפשט (כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד) ועבד במשרד עורכי הדין של אביו. שערוריית זיוף הפרנק הצרפתי קרתה באמצע שנות ה-20 של המאה ה-20 ויאנוש ואז'וני היה אחד מעורכי הדין במשפט, סנגורו של אחד הנאשמים. בשל כך זכה להכרה ארצית נרחבת. בשנת 1930 ארגן את "הברית הלאומית של הצעירים הדמוקרטים" ולאחר מות אביו הפך לנשיא "המפלגה הלאומית הדמוקרטית" ו"החוג המרכזי הדמוקרטי". בין השנים 1931–1935 היה חבר במועצת העיר של בודפשט. הוא ייצג את רובע 6, טרזווארוש. בשנת 1931 הקים רשימה עצמאית בבחירות כ"מפלגת ואז'וני הלאומית הדמוקרטית" ומפלגתו זכתה בשני מנדטים. במהלך מלחמת העולם השנייה, הפך לאחד המנהיגים במאמצי ההתנגדות האנטי-נאציים. ב-19 במרץ 1944, ביום הכיבוש הגרמני הוא נעצר על ידי הגסטפו וגורש למחנה הריכוז דכאו. לאחר שחרורו בתום מלחמת העולם השנייה והשואה החלים ארוכות בגרמניה, אך לא התאושש מהמחנה, ולבסוף מת בבית חולים בהאנובר בגיל 45. ואז'וני הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני בבודפשט.
חייו הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשתו הייתה אנה מילקו (1910–1977),[3] בתם של בעל האחוזות מאתיאש מילקו (1879–1938), ושל ארז'בט רייך. הם נישאו אזרחית בעיר באיה ב-1 ביוני 1933 ונישואים בפני רב ביום שני של חג השבועות בבית הכנסת הגדול של בודפשט ברחוב דוהאני.[4] בנו היה טאמאש וילמוש ואז'וני (1935–2008).
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברובע 6 בבודפשט הוצב לוח זיכרון על בית מגוריו לשעבר בכיכר פרנץ ליסט 2.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לקסיקון ביוגרפי הונגרי I-II. עורך ראשי. אגנש קניירש. בודפשט, 1967-1969.
- הלקסיקון החדש של רוואי. עורך ראשי אישטוואן קולגה טארשוי. סקסארד, באביץ', 1996.
- נפסבדשאג - נספח בודפשט (19 במאי 2000 )
- סלסולי קו הדם (23 באפריל 1991)
- מיקלוש הדש, דיולה זקה (עורך): חייו של אדם מיותר. שיחות עם וילמוש ואז'וני. בודפשט, הוצאת בלשי, 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Egy hannoveri kórházban meghalt (1945. szeptember 12.) Világ, 98. szám, 3. oldal".
- ^ "Vázsonyi János tragédiája (1945. október 6.) Haladás, 1. évfolyam, 2. szám, 6. oldal".
- ^ "Vázsonyi Jánosné Milkó Anna halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 156/1977. folyószáma alatt".
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a bajai polgári házassági akv. 87/1933. folyószám alatt".