באיה
ערך זה עוסק בעיר בדרום הונגריה. אם התכוונתם למדינה בברזיל, ראו
| |||
 | |||
| בית העירייה | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | דרום המישור הגדול | ||
| מחוז | באץ'-קישקון | ||
| נפה | נפת באיה | ||
| ראש העיר |
רוברט זיגו (Róbert Zsigó) | ||
| שטח | 177.61 קמ"ר | ||
| גובה | 95 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 34,788 (נכון ל־1 בינואר 2018) | ||
| קואורדינטות | 46°10′N 18°57′E / 46.167°N 18.950°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| www.bajavaros.hu | |||
באיה (בהונגרית: Baja) היא עיר במחוז באץ'-קישקון בדרום הונגריה, 150 ק"מ מדרום לבודפשט ו-108 ק"מ מדרום-מערב לעיר המחוז קצ'קמט. היא העיר השנייה בגודלה במחוז, אחרי קצ'קמט, ובה שירותי ממשל, חינוך ובריאות ליישובי האזור. העיר קרובה לנהר הדנובה וליערות, ובה אתרי תרבות היסטוריים. מקור השם הוא מטורקית או מקרואטית ופירושו "שור".
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור באיה היה מיושב ברציפות מסוף תקופת הברזל, אך יש עדויות להתיישבות אנושית קודמת. היישוב הנוכחי מוזכר במסמכים מ-1308. לאחר כיבוש האזור על ידי האימפריה העות'מאנית עלתה חשיבותו של היישוב והוא קיבל זכויות עיר ב-1696. אל העיר היגרו סרבים ונזירים פרנציסקנים מבוסניה. מכאן בא שמה הלטיני של העיר, Francillo.
במאה ה-18, כשהייתה הונגריה חלק מהאימפריה הרומית הקדושה, התיישבו בעיר גרמנים, קרואטים, סרבים ויהודים. מיקומה על הדנובה סייע להפיכתה לציר תעבורה ומסחר מרכזי. יין ודגנים הועברו ממנה לגרמניה ואוסטריה.
במאה ה-19 הונחה בבאיה מסילת ברזל והעיר הפכה לצומת רכבות אך עם הנחת מסילה שהגיעה לרייקה ומתן אפשרות לייצא תבואה מהונגריה בדרך הים, פחתה חשיבותה המסחרית של באיה. עם זאת, העיר המשיכה להוות מרכז שירותים ומסחר.
ב-1918, לאחר מלחמת העולם הראשונה, סופחה באיה ליוגוסלביה. בעקבות הסכם טריאנון סופחה באיה להונגריה.
לאחר מלחמת העולם השנייה נודעה העיר בתעשיית הטקסטיל שלה ובגשר העובר מעל הדנובה.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבין תושבי העיר 93% הם הונגרים והיתר הם גרמנים (2.7%), קרואטים (1.3%) ומיעוטים קטנים (0.5% ומטה) של סרבים, סלובקים וצוענים.
אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר מספר גלריות אמנות ומוזיאונים, רובם עם תצוגות קבע. בהם מוזיאון אישטוון טור (אנ') ומוזיאון לתרבות הבונייווצי (אנ'). בעיר קיימת ספריה על שם אנדרה אדי, ספריה ששוכנת במבנה ששימש לפני כן בית כנסת. בספריה אוסף עשיר של כ-4,500 ספרים מהמאה ה-18. בחצר המבנה ניצבת אנדרטה ליהודי העיר שנספו בשואה. בעיר מתקיימת תחרות שנתית של מרקי דגים.
בעיר 15 כנסיות ובהן כנסיות קתוליות, פרוטסטנטיות, אוונגליסטיות, אוניטריאניות, אורתודוקסיות ולותרניות.
קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1941 היו בבאיה 1,378 יהודים, רובם נאולוגים. עם כיבוש פולין בספטמבר 1939 הגיעו לבאיה פליטים יהודים רבים מפולין.
בשנת 1942 גויסו יהודים מבאיה לשירות העבודה (עבודות כפיה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). רובם נספו בעת שירותם באוקראינה.
במרץ 1944 כבשו הגרמנים את באיה והקימו בה מחנה מעצר ליהודים. לפי מפקד קהילות הונגריה חיו באותו זמן בעיר 1,200 יהודים[1]. היהודים עברו אליו בכפייה במאי 1944. באותו חודש גורשו ליישוב ליד וינה כ-640 מיהודי באיה ומשם גורשו חלקם לאושוויץ. יתר תושבי הגטו הועברו ביוני 1944 לגטו בצ'למש[2] ומשם גורשו לאושוויץ.
ילידי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמנואל לילאי (בהונגרית: Lülley Emmánuel; באיה, ממלכת הונגריה, 1807 – וושינגטון, ארצות הברית, אוקטובר 1895) היה יהודי-הונגרי, שביצעה פעילויות ריגול לממשלת מהפיכת 1848 בהונגריה ולאחר מכן לממשלת ארצות הברית בצד האיחוד במלחמת האזרחים האמריקנית.
- הרב שמואל קוהן (כהן) (בהונגרית: Kohn Sámuel; באיה, 21 בספטמבר 1841 - בודפשט, 11 במרץ 1920) היה חוקר דת הונגרי-יהודי, הרב הראשי של הקהילה היהודית בפשט, היסטוריון, נשיא האגודה הספרותית היהודית-הונגרית.
- וילמוש בק הצייר (בהונגרית: Beck Vilmos; באיה, 1822, על פי מקורות אחרים, 17 במאי 1824 – פשט, 24 בספטמבר 1862) היה צייר, סופר, עיתונאי, יהודי-הונגרי. הוא היה אחיו הצעיר של המשורר קארוי בק.
- אמה שאנדור-קודאי (בהונגרית: Sándor-Kodály Emma; באיה, 17 במרץ 1863 – בודפשט, 22 בנובמבר 1958) הייתה מלחינה, מתרגמת ואתנומוזיקולוגית יהודייה-הונגרייה. היא הייתה אחותו של הפוליטיקאי ההונגרי-יהודי פאל שאנדור ואשתו של המלחין זולטאן קודאי.
- אדה טלץ', (בהונגרית: Telcs Ede, במקור טלטש, Teltsch; באיה, 12 במאי 1872 - בודפשט, 18 ביולי 1948) היה פסל הונגרי-יהודי, אומן מדליות (Medalist)(אנ').
- דיולה רוז'אוולדי (בהונגרית: Rózsavölgyi Gyula; באיה, 1822 – פשט, 18 באוגוסט 1861)[3] היה מוציא לאור של מוזיקה יהודי-הונגרי, מייסד חברת רוז'אוולדי ושות', חברה להוצאה לאור של מוזיקה ולארגון קונצרטים, החברה והחנות המפורסמת קיימות עד היום במרכז בודפשט. הוא היה בנו של הכנר והמלחין מרק רוז'אוולדי.
- דיולה יחזקאל דונאט (בהונגרית: Donáth Gyula Ezékiel; באיה, 23 בדצמבר 1849 – בודפשט, 11 באפריל 1944)[4] היה רופא יהודי-הונגרי, נוירולוג, פרופסור באוניברסיטה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
- יוז'ף בלשה, בשם קודם עד 1881 ויידינגר (בהונגרית: Balassa József; באיה, 11 בפברואר 1864 – בודפשט, 26 בפברואר 1945)[5] היה בלשן יהודי-הונגרי ומורה.
- מלווין בוקור בשמה המקורי עד 1889 ברוק[6] (בהונגרית: Bokor Malvin; באיה, 1885. 12 בינואר[7] – בודפשט, 24. בנובמבר 1950)[8] הייתה סופרת, מתרגמת, עיתונאית, עורכת יהודייה-הונגרייה.
- קרל איזידור בק או כפי שנקרא בהונגריה קארוי בק (בהונגרית: Beck Károly; באיה, 1 במאי 1818 – וינה, 10 באפריל 1879) היה משורר יהודי-הונגרי-אוסטרי-גרמני, אחיו של הצייר וילמוש בק.
- שאנדור אלפאר, מקודם שמואל שאנדור אנגלמן (בהונגרית: Alpár Sándor; באיה, 24 בספטמבר 1892[9] – בודפשט, 4 בספטמבר 1943)[10] היה צייר, גרפיקאי יהודי-הונגרי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של באיה- באיה (Baja), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דף קהילת באיה במפקד הקהילות
- ^ בצ'למש (Bácsalmás), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- ^ Halálesete bejegyezve a pesti neológ izr. hitközség halotti anyakönyve 405/1861. folyószáma alatt.
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 137/1944. folyószáma alatt".
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. XI. ker. állami halotti akv. 197/1945. folyószáma alatt.
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 65940/1889. Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1889. év 1. oldal 35. sor
- ^ "Születési bejegyzése a bajai izraelita hitközség születési akv. 3/1885. folyószáma alatt".
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XIII. kerületi polgári halotti akv. 1609/1950. folyószáma alatt".
- ^ "Születési bejegyzése a bajai izraelita hitközség születési akv. 42/1892. folyószáma alatt".
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. XIII. ker. állami halotti akv. 1264/1943. folyószáma alatt.
| יישובים במחוז באץ'-קישקון | ||
|---|---|---|
| ערי המחוז |  קצ'קמט •  באיה
|
  |
| ערים |  באצ'למאש •  דונווצ'ה Dunavecse •  • האיוש Hajós •  איז'אק •  יאנושהלמה •  קלוצ'ה •  קצל Kecel •  קרקאג'האזה Kerekegyháza •  קישקרש •  קישקונפלדיהאזה •  קישקונהלש •  קישקונמאישה Kiskunmajsa •  קונסנטמיקלוש •  ליושמיז'ה Lajosmizse •  מייקוט •  שולט Solt •  שולטוואדקרט •  סבדסאלאש •  טיסקצ'קה Tiszakécske •  טומפה Tompa
| |
| כפרים | מדראש • דושנוק • אגשג'האזה • בלוסג • פלשלאיוש • פילפהאזה • פילפיאקב • הלווציה • יאקבסאלאש • קונברץ' • קונסאלאש • ניארלרינץ • קרקאג'האזה | |
