יוזף הופמן (פסנתרן)

**יוזף הופמן**
**Józef Hofmann**
לידה	20 בינואר 1876; קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	16 בפברואר 1957 (בגיל 81); לוס אנג'לס, ארצות הברית
שם לידה	Józef Kazimierz Hofmann
שם במה	Michel Dvorsky
מקום קבורה	פורסט לאון ממוריאל פארק
מוקד פעילות	פילדלפיה
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	פולנית, אנגלית
כלי נגינה	פסנתר
צאצאים	Josef Anton Hofmann
פרסים והוקרה	מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה

יוּזף קז'ימייז' הופמן (בשם מלא בפולנית: Józef Kazimierz Hofmann;‏ 20 בינואר 1876, קרקוב – 16 בפברואר 1957, לוס אנג'לס) היה פסנתרן ומלחין פולני-אמריקאי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופמן היה ילד פלא, שניגן בשורה ארוכה של קונצרטים ברחבי אירופה וסקנדינביה בגיל עשר. הופעותיו עוררו סנסציה ושיאן היה בסדרת קונצרטים באמריקה בסוף 1887 וראשית 1888, שהעלו את שמו לעיתונות.

אחרי חילוקי דעות בשאלת ניצול ילדים, תרם אלפרד קורנינג קלארק 50,000 דולר להופמן כדי שיפרוש מן הבימה עד שיגיע לגיל בגרות. תרומתו של קלארק איפשרה ליוזף לימודים עם המורה והמלחין המפורסם מוריץ מושקובסקי והווירטואוז והמלחין הרוסי אנטון רובינשטיין. יוזף הופמן היה לתלמידו הפרטי היחיד של רובינשטיין ולממשיך דרכו המובהק. הופמן היה גם ממציא מחונן, שהמציא מנגנונים לפסנתר ולמכוניות ומספר רב של פטנטים נרשמו על שמו.

הופמן עשה את רוב הקריירה שלו בארצות הברית, שם ניהל את מכון קרטיס למוזיקה עד שנת 1938. עם תלמידיו נמנו כמה מן הסטודנטים המוכשרים ביותר באותן שנים, ביניהם שורה צ'רקאסקי, הארי קאופמן, נדיה רייזנברג וואחרים. גם חורחה בולט, שלא היה מתלמידיו של הופמן, נהנה מהתעניינותו.

הופמן הקליט כמה תקליטים מסחריים, משנת 1903 עד 1930. בין השאר הקליט כמה מן ההקלטות המוקדמות ביותר של מוזיקה קלאסית בשביל תומאס אדיסון. הקלטות אלה אבדו, אך כמה גלילים שהקליט ברוסיה שנים אחדות לאחר מכן התגלו לאחרונה. הקלטות של נגינתו הכניסו לו סכומי עתק, אך הוא לא נתן בהן אמון כמייצגות נאמנה את ביצועיו, במידה מסוימת משום שנתן דעתו על כך, שנגינתו משתנה מביצוע לביצוע של אותה יצירה. מספר הקלטות של נגינת הופמן בקונצרטים חיים שרדו וניתנות להשגה על גבי תקליטורים.

נגינתו של הופמן החלה להידרדר בשנות ה-40', בעיקר עקב אלכוהוליזם. הקונצרט האחרון שלו היה בשנת 1946.

ידיו של הופמן היו קטנות מאוד אך חזקות במידה יוצאת מן הכלל, וכמו כמה פסנתרנים מפורסמים אחרים, ראה בכך יותר מטרד ממגבלה. חברת סטיינוויי בנתה למענו מקלדת בהזמנה מיוחדת, שהמנענעים בה צרים במקצת מן המקובל.

רחמנינוב סבר שהופמן עולה עליו כפסנתרן והקדיש לו את הקונצ'רטו השלישי שלו. הופמן לא ניגן אותו מעולם. לדברי אשתו הראשונה, הוא לא התלהב מן היצירה, שלקתה בחסר, לדעתו, מבחינה צורנית. (מקור: "The Amazing Marriage of Josef Hofmann and Marie Eustis".)

הופמן הצטיין בכישורים טכניים, פיוט, צבע ודמיון יוצאים מגדר הרגיל. פרשנות וולקנית של יצירות כמו הבלדה הרביעית של שופן (שבוצעה ב"רסיטל ההיסטורי באולם קזימיר" בשנת 1938) מצביעה על הדמיון הרב בין נגינתו של הופמן לזו של רובינשטיין ועל השוני בין פרשנויותיו לאלה של פסנתרנים מודרניים.

הופמן חולל היסטוריה בשנת 1911, כאשר ניגן יותר מ-256 יצירות שונות בעשרה קונצרטים רצופים לפני מאזינים משתאים ברוסיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא יוזף הופמן בוויקישיתוף

יוזף הופמן, באתר AllMusic (באנגלית)
יוזף הופמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יוזף הופמן, באתר Discogs (באנגלית)
תווי יצירות פרי עטו של יוזף הופמן (באנגלית)
יוזף הופמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כתבי יוזף הופמן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
יוזף הופמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)