לדלג לתוכן

יוזף לודוויג פון ארמנספרג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יוזף לודוויג פון ארמנספרג
Josef Ludwig von Armansperg
לידה 28 בפברואר 1787
באד קוטצטינג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 באפריל 1853 (בגיל 66)
מינכן, ממלכת בוואריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת בוואריה, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הדרומי העתיק במינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת לנדסהוט עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת יוון
1 ביוני 1835 – 14 בפברואר 1837
(שנה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרוזן יוזף לודוויג פון ארמנספרגגרמנית: Joseph Ludwig, Graf von Armansperg;‏ 28 בפברואר 17873 באפריל 1853) שירת כשר הפנים והאוצר (1826-1828) וכשר החוץ והאוצר (1828-1831) בממשלת בוואריה בזמן מלכותו של לודוויג הראשון מלך בוואריה. יוזף לודוויג פון ארמנספרג היה מונרכיסט ליברלי ובעל תפיסות כלכליות שמרניות.[1]

ב-1832, כאשר הוצע כתר יוון לאוטו, בנו בן ה-17 של המלך לודוויג, מינה המלך את ארמנספרג לראש מועצת העוצרים ולראש הממשלה של הממלכה החדשה. החברים הנוספים במועצת העוצרים היו קרל פון אבל (Karl von Abel) וגאורג לודוויג פון מאורר (Georg Ludwig von Maurer), עימם התעמת ארמנספרג לעיתים תכופות. כשהגיע המלך לבגרות, ב-1835, מונה ארמנספרג למזכירו הראשי, אך כונה בפי העיתונות היוונית בשם ראש-הממשלה. עם חלוף הזמן נעשה פון ארמנספרג שחקן כמעט עצמאי בפוליטיקה היוונית, ויותר ויותר מצא עצמו מתעמת עם המלך אליו נשלח לייעץ ולסייע. המצב הגיע לשיאו כאשר אוטו שהה בבוואריה לרגל נישואיו לאמליה מלכת יוון; הוא גילה אז, כי רופאו שולח איגרות לאביו המלך, ככל הנראה לבקשת אמרנספרג, בהן הוא מתואר כמופרע.

ב-1837 הדיח אוטו את אמרנספרג ממשרתו והוא שב אל ביתו ב- Schloss Egg bei Deggendorf שבנידרבאיירן (Niederbayern). ארמנספרג מת ב-1853.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Iustus Perthes: . Band 41. Perthes, Gotha 1868, S. 28 (eingeschränkte Vorschau in der Google-Buchsuche).