יוזף לודוויג פון ארמנספרג
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |||||
| לידה |
28 בפברואר 1787 באד קוטצטינג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
3 באפריל 1853 (בגיל 66) מינכן, ממלכת בוואריה | ||||
| מדינה |
ממלכת בוואריה, יוון | ||||
| מקום קבורה |
בית הקברות הדרומי העתיק במינכן | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת לנדסהוט | ||||
| |||||
  | |||||
הרוזן יוזף לודוויג פון ארמנספרג (בגרמנית: Joseph Ludwig, Graf von Armansperg; 28 בפברואר 1787 – 3 באפריל 1853) שירת כשר הפנים והאוצר (1826-1828) וכשר החוץ והאוצר (1828-1831) בממשלת בוואריה בזמן מלכותו של לודוויג הראשון מלך בוואריה. יוזף לודוויג פון ארמנספרג היה מונרכיסט ליברלי ובעל תפיסות כלכליות שמרניות.[1]
ב-1832, כאשר הוצע כתר יוון לאוטו, בנו בן ה-17 של המלך לודוויג, מינה המלך את ארמנספרג לראש מועצת העוצרים ולראש הממשלה של הממלכה החדשה. החברים הנוספים במועצת העוצרים היו קרל פון אבל (Karl von Abel) וגאורג לודוויג פון מאורר (Georg Ludwig von Maurer), עימם התעמת ארמנספרג לעיתים תכופות. כשהגיע המלך לבגרות, ב-1835, מונה ארמנספרג למזכירו הראשי, אך כונה בפי העיתונות היוונית בשם ראש-הממשלה. עם חלוף הזמן נעשה פון ארמנספרג שחקן כמעט עצמאי בפוליטיקה היוונית, ויותר ויותר מצא עצמו מתעמת עם המלך אליו נשלח לייעץ ולסייע. המצב הגיע לשיאו כאשר אוטו שהה בבוואריה לרגל נישואיו לאמליה מלכת יוון; הוא גילה אז, כי רופאו שולח איגרות לאביו המלך, ככל הנראה לבקשת אמרנספרג, בהן הוא מתואר כמופרע.
ב-1837 הדיח אוטו את אמרנספרג ממשרתו והוא שב אל ביתו ב- Schloss Egg bei Deggendorf שבנידרבאיירן (Niederbayern). ארמנספרג מת ב-1853.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Iustus Perthes: . Band 41. Perthes, Gotha 1868, S. 28 (eingeschränkte Vorschau in der Google-Buchsuche).