יוסף סוסו הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמונת הרב יוסף סוסו הכהן בבית הכנסת "בית יוסף"
חזית בית הכנסת "בית יוסף" ע"ש הרב יוסף סוסו הכהן
ארון הקודש (צילום מתיבת החזן) בבית הכנסת "בית יוסף" ע"ש הרב יוסף סוסו הכהן
הרב הכהן בתפילה

הרב יוסף סוסו הכהן (סיוון תרנ"א, 1891 - י"ב באייר תש"ם, 28 באפריל 1980) היה רבה הראשי של העיר גאבס בתוניסיה, וסגן ראש אבות בתי הדין בעיר הבירה תוניס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בגאבס, תוניסיה, לשאול ורחימה הכהן. מוצאה של משפחתו מהאי ג'רבה. משפחתו היא משושלת כהן-"אבריש", שושלת המיוחסת, לפי מסורת בעל-פה[1], לרבי ישמעאל כהן גדול ולעזרא הסופר. למד אצל רבי חיים חורי ורבי פראג'י עלוש. נישא לשאשונה. לפרנסתו התקיים ממכירת ספרים ואת רוב זמנו הקדיש ללימוד תורה. התמנה לראש ישיבת "בית דוד" בשכונת מנזל בגאבס. בשנת תש"א, 1941, נאלץ לעבור לעיר הבירה תוניס בשל מחלת בנו, שנפטר כעבור זמן קצר. בתוניס לימד תלמידים מישיבת "חברת התלמוד". התמנה לסגנו של הרב הראשי של תוניסיה, רבי מרדכי אמייס הכהן, ולראש הרכב בבית הדין שם.

בשנת ה'תשי"ח, 1958, עלה עם אשתו לישראל והתיישבו בבאר שבע. הוא שמח בהקמת מדינת ישראל, והביע זאת בספרו "כסא דפסחא" במילים: "תהלה לאל, עכשיו שזכינו להיות תחת ממשלת ישראלית בארץ נחלת אבותינו אברהם יצחק ויעקב". הקים בית כנסת גדול בשכונה ד', בית הכנסת הראשון בשכונה לעדה התוניסאית[דרוש מקור]. התמנה לחבר בית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים[2]. היה נשיא הקרן של הדפסת ספרי רבני תוניסיה[דרוש מקור].

מותו והנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב הכהן נפטר בגיל 90 בבאר שבע בי"ב באייר תש"ם, 28 באפריל 1980. הלווייתו נערכה יום אחרי פטירתו. נקבר ליד קבר רבו, הרב פראג'י עלוש, בבית העלמין הישן בבאר שבע.

בשנת ה'תשמ"ו קראה עיריית באר שבע לרחוב שבו הקים את בית הכנסת שלו בשם "הרב סוסו הכהן"[3]. נינו, הרב יורם כהן (אשר מכהן כרב שכונת רמות בעיר באר שבע ואחראי על העירוב בעיר ועל בתי הכנסת), הקים על שמו את מוסדות "אמרי יוסף" בבאר שבע, אשר כוללים רשת גני ילדים, כולל לאברכים ולגמלאים[4], מדרשת נשים "בלבבי", מתנ"ס "הרוח היהודית" ועוד פעילויות רבות של עזרה לנזקקים "קמחא דפסחא" וכו'. בשנת ה'תשמ"א הוציאו תלמידיו לזכרו את הספר "אסוך השמן".

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כסא דפסחא - על הגדה של פסח עם פסקי דינים
  • ויפתח יוסף - חידושי תורה (כולל בתוכו חלק 'שאגת אריה', הנקרא על שם בנו (תשל"א, וכן מהדורה מחודשת הנקראת 'גור אריה', בניסן תשס"ו))
  • חיים ביד - שאלות ותשובות על ארבעת חלקי שו"ע
  • פרחי שושנה (על שם רעייתו) - דרושים על הצדיקים
  • קשות הנסך - חידושי גמרא כמעט בכל המסכתות
  • מעולפת ספירים - פירושים על חמישה חומשי תורה
  • שארית יוסף - מהכתבים שנשארו לאחר פטירתו
  • וילקט יוסף - חידושים על מסכתות הש"ס ושו"ת (תשנ"ב)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף חיים כהן,"עוד יוסף חי", באר שבע (תש"ן).
  • יצחק שתיל, "רבני באר שבע ומוליכי דרכה" (תשע"ב), עמ' 65–66.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תעודה המעידה על ייחוסה של המשפחה מגיעה עד המאה ה-12 בקירוב, והיא מתחילה באדם המכונה יצחק הזקן הבא מן הגולה
  2. ^ ראה, למשל, 'מלכי-תרשיש', עמ' ר"צ
  3. ^ יעקב לוי, כבישים עירוניים או מסלולי מכשולים?, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 6 בדצמבר 2009
  4. ^ שלומי אזולאי, גלריה: המונים השתתפו בהילולת משה רבינו ע"ה בבאר שבע, באתר shasnik‏, 14 במרץ 2011