רב ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רב ראשי הוא תואר מקובל בחלק מהמדינות בהן יש קהילה יהודית משמעותית, עבור הרב שמחזיק בתפקיד העליון בהיררכיה הרבנית באותה מדינה. הרב הראשי יכול להיות, אך לא חייב להיות, הסמכות הרבנית הדתית הגבוהה ביותר באותה מדינה והוא הנציג הבכיר ביותר של הקהילה הדתית היהודית במגעיה עם הסמכות החילונית, במדינה המארחת את המיעוט. בחלק ממדינות אירופה, בתקופות שונות בהיסטוריה, הנושא בתפקיד הרב הראשי התמנה מתוקף תפקידו גם לבית המחוקקים של המדינה. במדינות בהן יש הכרה של המדינה בזרמים היהודיים השונים תיתכן תופעה של מספר רבנים ראשיים, אחד לכל זרם, אך ללא הסמכויות והמעמד הנלווה לתואר הרב הראשי של אותה מדינה.

הרב הראשי מקביל למה שהיה החכם באשי באימפריה העות'מאנית, ונקבע - היסטורית, לראשונה באנגליה. לאחר מכן נקבעה משרה זו במדינות נוספות, אך לא בכל המדינות בהן ישבו יהודים.

בישראל נושאים בתואר "רב ראשי", עוד מתקופת המנדט הבריטי, ראשי הרבנות הראשית (הרב הראשי הספרדי מכונה, בנוסף, גם הראשון לציון). בערים שונות בארץ מקובל התואר של רב ראשי של העיר - כשהכוונה היא לרב הבכיר, שסמכותו עולה על סמכות הרבנים האחרים הפועלים באותה עיר (כיוון שביהדות יש כיום זרמים רבים, לא תמיד מקובלת סמכותו של הרב הראשי על בני כל הזרמים באותה עיר). בחלק מערים אלו יש גם "רב ראשי אשכנזי" וגם "רב ראשי ספרדי", אם כי הנטייה כיום היא למנות לעיר רק רב ראשי אחד לכולם.

יצירת התפקיד ותפוצתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תפקיד הרב ביהדות התפוצות התפתח במהלך הדורות ממעמד של מורה, למומחה לפסיקה היהודית, ועד לדיין ומנהיג קהילתי. היעדרה של סמכות מרכזית יצרה מצב בו כל רב נהייה אוטונומי בקהילתו. בקהילות היהודיות שפט הרב בסיועם של שני פרנסים או דיינים ולא הייתה אפשרות לערער על פסיקות בית הדין, אלא לסמכות החילונית של השלטונות המקומיים. עם התפתחות המדינה המודרנית, השלטונות השונים ניסו להסדיר גם את חיי המיעוט הדתי היהודי וליצור מנגנון מרכזי, דוגמת הקונסיסטוריה, שיקל עליהם את הדיאלוג איתם. עם יצירת ארגונים המאחדים את כל הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, נוצר גם הצורך בפסיקה הלכתית אחידה, שתינתן על ידי "רב ראשי". הרב הראשי נזקק להסכמת השלטונות למינויו, ולעתים אף נכפה על הקהילה היהודית, כשהשלטון מעדיף רב פלוני על פני האחרים, מתוך שיקולים זרים לחלוטין ליהדות.

לא בכל מדינה נוצר תפקיד של רב ראשי. באימפריה האוסטרו-הונגרית, בגרמניה שלפני השואה, באימפריה הרוסית, באיטליה, בארצות הברית ובקנדה מעולם לא היה רב ראשי. בחלק מהמדינות בהן לא היה רב ראשי דה יורה, דוגמת איטליה ורוסיה, הרב הגדול (מרא דאתרא) של עיר הבירה נחשב לרב הראשי דה פקטו.

כיום, הרבנים הראשיים לישראל הם: הרב הראשי הספרדי - הרב יצחק יוסף (בנו של הרב הראשי לשעבר, הרב עובדיה יוסף); הרב הראשי האשכנזי - הרב דוד לאו (בנו של רב העיר תל אביב כיום, הרב ישראל מאיר לאו).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברוך טרקטין ולוציאן-זאב הרשקוביץ', נוכחויות רבניות במרחב הרומני, הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008. (ברומנית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רב ראשי בוויקישיתוף