ינה זאדור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ינה זאדור
Zádor Jenő
לידה 5 בנובמבר 1894
באטאסק, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באפריל 1977 (בגיל 82)
הוליווד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Zucker Jenő עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1922–1977 (כ־55 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון בלייפציג, האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
eugenezador.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ינה זאדור (במקור עד 1919 צוקר, מחוץ להונגריה יוג'ין זאדור, בהונגרית: Zádor Jenő; באטאסק, 5 בנובמבר 1894[1]לוס אנג'לס, 4 באפריל 1977) היה מלחין יהודי-הונגרי. כיום זכרו חי בעיקר כאחד המתזמרים והמלחינים הפוריים ביותר בתעשיית הקולנוע בהוליווד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ינה זאדור נולד במשפחה יהודית בעיירה בדרום טרנסדנוביה בממלכת הונגריה כבנם של יוז'ף צוקר, סוחר, ושל פאולה בירמן. הוא ניגן בפסנתר כווירטואוז כבר בילדותו. למד קומפוזיציה ומדע אצל המלחין האוסטרי ריכרד הויברגר (אנ') בווינה (באוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה) ואצל מקס רגר בלייפציגבית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון בלייפציג) הוא קיבל את הדוקטורט מאוניברסיטת מינסטר. משנת 1922 לימד בקונסרבטוריון החדש בווינה, ומשנת 1935 באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט. בשל יהדותו, בהתקרב מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939 היגר לארצות הברית. הוא ניסה תחילה את האופרה שלו "כריסטופר קולומבוס" בניו יורק. אחר כך לימד בהוליווד משנת 1940 ותיזמר או הלחין את המוזיקה ליותר ממאה ועשרים סרטים. הוא היה עמיתו הקבוע של מיקלוש רוז'ה.

בסגנון, היה חסיד של רגר ושל ריכרד שטראוס. את השפעתם של אלבן ברג ושל ארנולד שנברג ניתן לחוש גם ביצירותיו המוקדמות שהולחנו בווינה.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום הצגת הבכורה של היצירה מצוין בסוגריים.

  • אופרות, בלטים, יצירות סימפוניות, יצירות קאמריות ולפסנתר, שירים.
  • רפסודיה לצימבלום ולתזמורת (1969)
  • אי המתים (אופרה, בית האופרה של בודפשט, 1928)
  • רמברנדט (אופרה, גרה, 1930)
  • כריסטופר קולומבוס (אופרה, וינה, 1939)
  • התעוררות היפהפייה הנרדמת (אופרה, סארבריקן, 1931)
  • הרוויזור (אופרה בעקבות גוגול, 1935)
  • הבתולה והפאון (מעשה יחיד, לוס אנג'לס, 1964)
  • כיסא הקסם (מעשה אחד, באטון-רוז', 1966)
  • הטחנה האדומה (1965–1967, ניו יורק, 1968)
  • איש המכונה (בלט, 1933, בראונשווייג, 1934)
  • יהוא (אופרת חג המולד במערכה אחת, בודפשט, 15 בדצמבר 1996).[2]

יצירותיו הסימפוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באנק באן (1918)
  • סימפוניה רומנטית (1922);
  • Sinfonica Tecnica (1932, 1935)
  • רונדו לתזמורת (1933)
  • סימפוניה למחול (1936)
  • סימפוניה לילדים (1941)
  • פסטורלה וטרנטלה (שיקגו, 1942)
  • אלגיה וריקוד (פילדלפיה, 1954)
  • הרפתקאותיו המדהימות של הנרי בולד (1963)
  • מחקרי תזמורת (1970)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לקסיקון מוזיקלי ברוקהאוס - רימן. בודפשט, 1985. הוצאת מוזיקה מסת"ב 963-330-540-3
  • 100 שנה לבית האופרה של בודפשט. בודפשט, 1984. ISBN 9633305241

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ינה זאדור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Születési bejegyzése a bátaszéki izraelita hitközség születési akv. 7/1894. folyószáma alatt".
  2. ^ עלון הקונצרט