ישראל קליינר (מתמטיקאי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל קליינר
Israel Kleiner
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה המאה ה־20 עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה, היסטוריון של המתמטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מקגיל עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Joachim Lambek עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרסי פאול ר. האלמוס - לסטר ר. פורד (1995)
  • Carl B. Allendoerfer Award (1987, 1992)
  • פרס ג'ורג' פוליה (1992) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישראל קליינר הוא מתמטיקאי קנדי וחוקר ההיסטוריה של המתמטיקה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליינר קיבל את הדוקטורט שלו ב-1967 מאוניברסיטת מקגיל בהנחייתו של יואכים למברק, כשכותרת עבודת התזה שלו Lie modules and rings of quotients.[1] קליינר היה פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת יורק החל מ-1965, ושם היה אחראי על תוכנית הלימודים למורים למתמטיקה. הוא ידוע בשל עבודתו על היסטוריה של האלגברה ועל לימודיו בתחומי המתמטיקה וההיסטוריה של המתמטיקה.

הוא זכה בפרס קרל אלנדורפר ב-1987 על מאמרו על התפתחות תורת הקבוצות ופעם נוספת ב-1992 על מאמרו הסוקר את ההתפתחות של הוכחות קבילות במתמטיקה. ב-1990 זכה בפרס ג'ורג' פוליה על מאמרו על התפתחות מושג הפונקציה, וב-1995 זכה בפרס לסטר רנדולף פורד, יחד עם נצה מובשוביץ-הדר. באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 היה סגן נשיא של האגודה הקנדית לפילוסופיה והיסטוריה של המתמטיקה.

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]