לדלג לתוכן

ליגת העל בכדוריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליגת העל בכדוריד
שם מלא ליגת העל בכדוריד
כינוי ליגת ווינר בכדוריד
תחום כדוריד
ארגון איגוד הכדוריד בישראל
מדינות ישראל
קבוצות 11
תקופת הפעילות 1955–הווה (כ־69 שנים)
שמות קודמים ליגת ביג ווינר, ליגת בנק יהב
אלופה נוכחית א.ס. רמת השרון (1)
מירב הזכיות הפועל ראשון לציון (18)
מפעל מקביל גביע המדינה בכדוריד
מפעל נמוך הליגה הלאומית בכדוריד
www.handballisr.co.il

ליגת העל בכדוריד (נקראת גם "ליגת ווינר בכדוריד") היא הליגה הבכירה בענף הכדוריד הישראלי, והיא מנוהלת על ידי איגוד הכדוריד בישראל, הליגה הוקמה בשנת 1954 וקבוצת מכבי רחובות הייתה הראשונה שזכתה בתואר האליפות. הפועל ראשון לציון היא בעלת מירב הזכיות באליפות עם 18 אליפויות. משחקי הליגה משודרים בערוץ הספורט.

משחקי הליגה החלו בשנת 1954 במתכונת של כדוריד 11. בשנת 1959 המשחקים הפכו מעורבים, חלקם שוחקו במתכונת של כדוריד 11 במגרשי כדורגל וחלקם שוחקו במתכונת חדשה שהייתה נהוגה באירופה, כדוריד 7. אלופות הליגה הראשונות היו מכבי רחובות, הפועל רחובות, מכבי ראשון לציון ומכבי רמת גן. משנת 1964 הכדוריד בישראל שוחק במתכונת של 7 שחקנים. עד אמצע שנות השמונים, הכדוריד בארץ התרכז במקומות כמו פתח תקווה, רמת גן ורחובות, שמשלוש הערים האלו שיחקו 7 קבוצות. החל משנות השמונים, ההגמוניה נדדה לראשון לציון עת מכבי המקומית זוכה ב-3 אליפויות רצופות בין השנים 19841987. החל משנת 1984 ועד שנת 2013, מלבד שנת 2002 שבה זכתה אס"א ת"א לראשונה באליפות, מכבי והפועל ראשון לציון שלטו ביד רמה בכדוריד הישראלי. קבוצות כמו הפועל רחובות ירדו מנכסיהם בעקבות בעיות תקציביות. שלוש הערים ששלטו בכדוריד הישראלי, רמת גן, פתח תקווה ורחובות החלו מגמה של התדרדרות.

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 התאחדו הפועל ומכבי רחובות, צעד דומה התבצע בפתח תקווה ששבה לליגת העל עם הקבוצה המאוחדת. מכבי רמת גן וארזים ר"ג התאחדו גם הן. הקבוצות המאוחדות לא נחלו הצלחה רבה. עירוני רחובות בעונתה הראשונה שלאחר האיחוד הגיעה לגמר גביע המדינה בשנת 2000, בראשות המאמן שלמה הופמן והצעירים האחים שור, אך נכנעה בגמר למכבי רעננה של ארז גורלנד. רק בשנת 2011 הצליחה הקבוצה המאוחדת של רחובות לשוב לליגת העל והיא הקבוצה היחידה שיציבה לאחר האיחוד. קבוצות שבהן לא הצליח האיחוד כמו עירוני פתח תקווה שנשרה מליגת העל ואז פוצלה מחדש. ארזים ר"ג שירדה שתי ליגות בשנה אחת. בשנת 2014 שבה לליגת העל הפועל רמת גן, כמו כן סממנים ראשונים לפיצול הקבוצה המאוחדת ברחובות על ידי שחקני עבר כמו אלוני גמליאל, איתן מדמוני ויהודה סנדלר.

לאורך כל שנות ה-90 של המאה ה-20 שלטה בכדוריד הישראלי הפועל ראשון לציון. הפועל ראשון לציון נהנתה מפירוקן של יוגוסלביה וברית המועצות כשמנהלי הקבוצה, דאז איציק פרנקל ועמי שדה סוחפים אחריהם מתאזרחים להפועל ראשון לציון. שחקנים שהיו שם דבר בכדוריד האירופאי כמו איגור ביאליק, ליאוניד ברנשטיין ולוניה דורשנקו הגיעו לישראל. הפועל ראשון לציון נהנתה מאוד משירותי המתאזרחים, יבגני אוליינק, ואדים וליישו ויבגניה ספצ'וק.

בשנת 2002 איבדה הפועל ראשון לציון את האליפות לאס"א תל אביב של ישראל ברנר. בשנתיים שלאחר מכן גברה הפועל על אס"א אך ההגמוניה והשליטה המוחלטת בענף הגיעה לסיומה עת מכבי ראשון לציון בראשות המאמן גלעד מאור הלכה והתחזקה. מכבי ראשון לציון זכתה בתארה הראשון בעידן החדש בשנת 2003, כשגברה בגמר על אס"א תל אביב, מה שסימן לבאות, עשור של משחקים מכריעים בין הראשוניות על האליפות.

בשנת 2014 זכתה קבוצת מכבי תל אביב באליפות ראשונה בתולדותיה ולראשונה מזה 12 שנה שהאליפות נדדה מראשון לציון. בשנת 2015 זכתה קבוצת הפועל ראשון לציון בדאבל היסטורי לאחר 14 שנה, בגביע המדינה וגם באליפות ושניהם נגד היריבה העירונית מכבי ראשון לציון.

בשנת 2019 זכתה קבוצת הפועל אשדוד באליפות ראשונה בתולדותיה ובפעם הראשונה הוכתרה אלופה מאזור הדרום.

עונת 2019/2020 הופסקה באמצע חודש מרץ בשל התפרצות נגיף הקורונה בישראל. ב-1 ביוני 2020 אישר איגוד הכדוריד את סיום העונה. מכבי ראשון לציון, שהייתה במקום הראשון ועם אחוזי צבירת הנקודות הגבוהה ביותר, הוכתרה כאלופה.[1]

שחקנים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד משחקניה הבולטים של הליגה הוא עידן מימון, שסחף את הפועל ראשון לציון אחריו לתארים רבים. מימון שיחק בגרמניה וסייע לנבחרת ישראל בעלייה לאליפות אירופה 2002. בשנת 2013 שבר מימון את שיאו של עקיבא לפלר בשיא הכיבושים לשחקן יחיד. עוד שחקנים ישראלים בולטים בכדוריד הישראלי לאורך השנים: שי יפה, גל אברהם, דובי ישועה, יואב נאמן, אמיר שור, אייל שור, אמיר לנגליב, איתן מדמוני, אלון גמליאל, הראל מוריץ, יוסי ישועה, שחר הבר, יעקב סנדלר הישראלי, יעקב סנדלר הרוסי, תום מטלון, עופר לוזון, שימי ז'אן, איציק חליפי, מישה לוין, דודי בלסר, אודי סלע, חן פומרנץ, בני גוז, עקיבא לפלר, בני נאמן, אריאל רוזנטל, אמיר פופקו, דורון דיין, דני טורקניץ, שלמה הופמן, אבישי סמולר, אולג בוטקנו ועוד.

הליגה נחשבה עד שנת 2011 לחצי מקצוענית. בשנת 2012 הכדוריד הפך לענף מועדף מה שזיכה את איגוד הכדוריד בתקצוב גדול יותר. קבוצות רבות תקציב כמו מכבי תל אביב החתימו שחקנים על חוזים מקצוענים, לראשונה בתולדות הכדוריד הישראלי. עם זאת, עדיין כמעט כל השחקנים בליגה מחזיקים בעבודה נוספת.

משחקי ליגת העל מנוהלים על ידי שופטים מטעם איגוד השופטים. השופטים המצליחים לאורך השנים: שלמה כהן, יורם פרץ, אבנר זינגר ודוד בוקר. הזוג כהן ופרץ הם המצליחים ביותר במישור הבינלאומי, עם למעלה מ-300 משחקים בינלאומיים בארבע יבשות, שבעה גמרים אירופאיים, אליפויות אירופה ועולם. כל עונה הצמד מנהל משחקים בליגת האלופות באירופה, כאשר בשנת 2014 שפט בפיינל פור האירופאי. הצמד המצליח נחשב לאחד מזוגות השופטים הבכירים בעולם ומדורגים ב-10 הראשונים באירופה ובין 20 המובילים בעולם.

המשחק המרכזי בליגת הכדוריד משודר בערוץ הספורט. שאר המשחקים מועלים לאינטרנט וניתנים לצפייה. מדי חודש משודר מגזין כדוריד יד 5 בערוץ הספורט.

הליגה כיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליגת העל בכדוריד משחקות 11 קבוצות, נכון לעונת 2025/2024:

שיטת המשחקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ליגה סדירה בת שני סיבובים: כל קבוצה משחקת נגד כל קבוצה פעמיים. ניצחון שווה שתי נקודות, תיקו שווה נקודה והפסד אינו מזכה בנקודות. הדירוג נקבע לפי מספר הנקודות. אם יש שוויון במספר הנקודות נקבע הדירוג על פי תוצאת המשחק (או המשחקים) בין הקבוצות.
  • 8 הראשונות בסיום שני הסיבובים ישחקו ברבע גמר הפלייאוף בסדרות של הטוב מ-3 משחקים, כאשר הראשונה תשחק נגד השמינית, השנייה נגד השביעית, השלישית נגד השישית והרביעית נגד החמישית. הקבוצה שדורגה במקום גבוה יותר מארחת את המשחקים הראשון והשלישי. קבוצה שמנצחת ב-2 משחקים זוכה בסדרה. אם שתי הקבוצות מנצחות משחק אחד כל אחת, והמשחק השלישי נגמר בתיקו, נקבעת העולה לגמר לפי הפרש שערים טוב יותר. אם הפרש השערים שווה, מאריכים את המשחק ב-10 דקות. שתי המנצחות בסדרות רבע הגמר עולות לחצי גמר הפלייאוף.
  • חצי גמר הפלייאוף: אליו מעפילות כל הקבוצות שניצחו בסדרה של הטוב מ-5 משחקים ברבע הגמר. המנצחת בסדרה בין המקום הראשון לשמיני משחקת נגד המנצחת בסדרה שבין המקום הרביעי למקום החמישי. המנצחת בסדרה שבין המקום השני לשביעי משחקת נגד המנצחת בסדרה שבין המקום השלישי לשישי. יתרון הביתיות הוא תמיד של הקבוצה שדורגה במקום גבוה יותר בסיום הליגה הסדירה.
  • גמר הפלייאוף: סדרת גמר הפלייאוף היא בשיטת הטוב מ-5. הקבוצה שדורגה במקום גבוה יותר מארחת את המשחק הראשון, השלישי והחמישי. קבוצה שמנצחת ב-3 משחקים זוכה באליפות. אם שתי הקבוצות מנצחות ב-2 משחקים כל אחת, והמשחק החמישי נגמר בתיקו, נקבעת האלופה לפי הפרש שערים טוב יותר. אם הפרש השערים שווה, מאריכים את המשחק ב-10 דקות.
  • פלייאוף תחתון: בסיום הליגה הסדירה ארבע הקבוצות שסיימו אחרונות מתמודדות בשיטת ליגה של שלושה מחזורים עם גרירת נקודות מהליגה. שתי הקבוצות שסיימו במקומות 9–10 יזכו לארח שני משחקים. הקבוצה שמסיימת אחרונה בפלייאוף נושרת אוטומטית ללאומית, אותה מחליפה הקבוצה במקום הראשון בליגה הלאומית. הקבוצות במקומות 10–11 משחקות בהתאמה במשחקי מבחן בית-חוץ נגד הקבוצות במקומות 2–3 מהלאומית.
  • קביעת היורדות ללאומית: הקבוצה המסיימת אחרונה בסיום הפלייאוף התחתון יורדת לליגה לאומית, אותה מחליפה הקבוצה שסיימה ראשונה בלאומית.

בעבר נקראה הליגה "ליגת בנק יהב" בעקבות הסכם חסות עם הבנק אך בשנת 2010 נחתם הסכם חסות עם המועצה להסדר ההימורים בספורט ושמה של הליגה שונה ל"ליגת ביג ווינר", שנה לאחר מכן שונה שמה של הליגה שוב ל"ליגת ווינר בכדוריד".

הזוכות באליפות לפי עונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה אלופה
1954/1955 מכבי רחובות
1955/1956 מכבי רחובות
1956/1957 מכבי רחובות
1957/1958 הפועל רחובות
1958/1959 מכבי ראשון לציון
1959/1960 מכבי רחובות
1960/1961 מכבי רמת גן
1961/1962 הפועל רחובות
1962/1963 מכבי רחובות
1963/1964 הפועל רחובות
1964/1965 הפועל רחובות
1965/1966 הפועל פתח תקווה
1966/1967 הפועל פתח תקווה
1967/1968 הפועל רחובות
1968/1969 הפועל רמת גן
1969/1970 הפועל פתח תקווה
1970/1971 הפועל רמת גן
1971/1972 הפועל הרצליה
1972/1973 הפועל רחובות
1973/1974 העונה בוטלה
1974/1975 הפועל רחובות
1975/1976 הפועל רחובות
1976/1977 הפועל רחובות
1977/1978 מכבי פתח תקווה
עונה אלופה
1978/1979 הפועל רחובות
1979/1980 מכבי פתח תקווה
1980/1981 מכבי פתח תקווה
1981/1982 הפועל רחובות
1982/1983 הפועל רחובות
1983/1984 הפועל רחובות
1984/1985 מכבי ראשון לציון
1985/1986 מכבי ראשון לציון
1986/1987 מכבי ראשון לציון
1987/1988 הפועל ראשון לציון
1988/1989 מכבי ראשון לציון
1989/1990 הפועל ראשון לציון
1990/1991 הפועל ראשון לציון
1991/1992 מכבי ראשון לציון
1992/1993 הפועל ראשון לציון
1993/1994 הפועל ראשון לציון
1994/1995 הפועל ראשון לציון
1995/1996 הפועל ראשון לציון
1996/1997 הפועל ראשון לציון
1997/1998 הפועל ראשון לציון
1998/1999 הפועל ראשון לציון
1999/2000 הפועל ראשון לציון
2000/2001 הפועל ראשון לציון
2001/2002 אס"א תל אביב
עונה אלופה
2002/2003 הפועל ראשון לציון
2003/2004 הפועל ראשון לציון
2004/2005 מכבי ראשון לציון
2005/2006 מכבי ראשון לציון
2006/2007 מכבי ראשון לציון
2007/2008 הפועל ראשון לציון
2008/2009 מכבי ראשון לציון
2009/2010 מכבי ראשון לציון
2010/2011 מכבי ראשון לציון
2011/2012 מכבי ראשון לציון
2012/2013 הפועל ראשון לציון
2013/2014 מכבי תל אביב
2014/2015 הפועל ראשון לציון
2015/2016 מכבי תל אביב
2016/2017 מכבי ראשון לציון
2017/2018 הפועל ראשון לציון
2018/2019 הפועל אשדוד
2019/2020 מכבי ראשון לציון
2020/2021 מכבי ראשון לציון
2021/2022 הפועל אשדוד
2022/2023 מכבי ראשון לציון
2023/2024 א.ס. רמת השרון

אליפויות לפי קבוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקום קבוצה אליפויות
1 הפועל ראשון לציון 18
2 מכבי ראשון לציון 17
3 הפועל רחובות 13
4 מכבי רחובות 5
5 הפועל פתח תקווה 3
מכבי פתח תקווה 3
7 הפועל רמת גן 2
מכבי תל אביב 2
הפועל אשדוד 2
10 מכבי רמת גן 1
הפועל הרצליה 1
אס"א תל אביב 1
א.ס. רמת השרון 1

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]