מגפת הקורונה בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
התפרצות מגפת הקורונה בישראל
אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה לחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא
אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה לחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא
תאריך התחלה 21 בפברואר 2020
תאריך סיום עדיין פעילה
פתוגן נגיף ה-SARS-CoV-2
מקרי מוות 2,440‏ [1]
מקרי הדבקה 310,600‏ [1]
  • 13,378 מהם חולים פעילים
    • 486 מתוכם במצב קשה
הבריאו 294,782‏ [1]
רענון נתונים

התפרצות מגפת הקורונה בישראל החלה לקראת סוף פברואר 2020. מגפת הקורונה פרצה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן, שבסין, ומשם התפשטה לרוב מדינות העולם. לקראת סוף פברואר החלו להתגלות בישראל החולים הראשונים, שהגיעו בתחילה בעיקר בטיסות מאירופה. דיווח על חולה מאומת ראשון בישראל נרשם ב-21 בפברואר 2020.

ההתמודדות עם התפרצות הנגיף כללה הנחיות של משרד הבריאות שנועדו למנוע את התפשטותו, ובכלל ריחוק חברתי, וכן בידוד בית למי ששהו בקרבת חולים או שבאו ממדינות שבהן התפרצה המחלה, ביטול אירועים המוניים ומתן טיפול רפואי בבתי החולים למי שהתגלו כחולים. מספר הטסים מישראל, והמגיעים אליה צומצם בהדרגה. עם התגברות המגפה נדרשו משרדי ממשלה נוספים להתמודד אתה, ובהם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, שהתייחס לבעיות הכלכליות שיצרה המגפה, ומשרד הביטחון, שנערך לשילוב צה"ל בטיפול באוכלוסייה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגפת הקורונה היא מגפה עולמית מתמשכת של מחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19).[2][3] הנגיף, מזן SARS-CoV-2, עבר מבעלי חיים נגועים לבני אדם וגרם עד כה להדבקה של יותר מ-37 מיליון בני אדם, מתוכם מתו יותר ממיליון.

לאורך התפרצות הנגיף בעולם, התברר כי אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות איתו הוא שתסמיני הנגיף וגילויו אינם מתאפשרים בימים הראשונים, ובשל כך נשאי הנגיף ממשיכים להדביק אנשים נוספים. התסמינים מופיעים בין ימים אחדים ל־14 יום, אם כי ישנן טענות על הופעת תסמינים מאוחרת יותר.[4] דגימה של נשא קורונה לא בהכרח תביא לתשובה חיובית, מחמת שייתכן שבשלבי ההדבקה הראשוניים כמות הנגיף בגוף נמוכה ביותר ותקשה על זיהויו, כמו כן ייתכן שהנגיף נמצא בדרכי הנשימה התחתונות בעוד הדגימה נלקחה ממערכת הנשימה העליונה ששם הימצאותו דלילה בשלבי המחלה הראשוניים, בעקבות כך, במטרה לצמצם את האפשרות לתוצאה שלילית שגויה, הנבדקים עוברים שתי בדיקות.

כאשר ננקטים צעדים למיגור המגפה ומניעת התפשטותה, הצעדים משפיעים על גילוי נדבקים חדשים רק כשבועיים אחרי ביצוע של כל צעד בגלל הזמן שעובר מההדבקה עד הופעת התסמינים. משך זמן זה מהווה אתגר נוסף בניהול יעיל ומהיר של הצעדים השונים וקבלת משוב על מידת השפעתם. הזמן מהדבקות בקורונה עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני- קשה הוא כ-3 שבועות.[5] תחלואת קורונה גבוהה בזמן קצר יכולה ליצור עומס ואף קריסה של מערכת הבריאות שתקשה על טיפול בחולים.

מנתונים שפורסמו על ידי משרד הבריאות ביוני 2020 עולה כי ב־99.5 אחוז מתוך 264 מתים מנגיף הקורונה בישראל קיימים נתונים על מחלות רקע כגון סוכרת, לחץ דם גבוה, מחלת לב, מחלת ריאות כרונית ועוד, למול 86% מהמתים בישראל בשנת 2016.[6] חצי מהמתים על פי הפרסום הם מעל גיל 83.[7] לפי דיווח מאוגוסט,[8] גיל הפטירה הממוצע מהמגפה לגברים היה 78.79 ולנשים 82.15.[9] לפני המגפה תוחלת החיים של בני 78 הייתה 10.1 שנים ושל בנות 82 היה 8.8.[10]

שיעור הנפטרים מקורונה מקרב החרדים עד לתחילת אוקטובר עמד על 12%, בעוד ש-16% הנפטרים היו ערבי ישראל. מבין החולים שהגיעו למצב קשה וקריטי, 15% היו חרדים ו-24% היו ערבים.[11]

חלק מהחולים היו צריכים להתמודד עם תסמינים ותופעות לוואי אף גם אחרי ההבראה: תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות,[12][13] כאשר לעוצמת ההשפעות אין קשר לחוזק שבה המחלה תקפה.

התפשטות הנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראלים מחוץ לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף חודש ינואר 2020 נדרשו מספר ישראלים וסינים לשהות בבידוד לאחר שחזרו מסין, מחשש שנדבקו בנגיף.

ב-18 בפברואר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בריאיון לגלי צה"ל שכניסת נגיף הקורונה לישראל נמנעה: "מדינת ישראל ערוכה אולי יותר טוב מכל מדינה אחרת... עד עכשיו הצלחנו למנוע את כניסת הנגיף לארץ."[14][15]

ב-20 בפברואר נחתו בישראל 11 נוסעי אוניית התענוגות "דיימונד פרינסס" שעוכבה ביפן לאחר שנתגלה בה הנגיף. מיד בנחיתתם הועברו למתחם הבידוד במרכז הרפואי שיבא ל-14 יום. לאחר מספר ימים התגלו שני חולים בין החוזרים מיפן.

מקרי COVID-19 בישראל  
     מקרי מוות        הבריאו        חולים

תאריך

כל המקרים המאובחנים

2020-02
7
2020-03
5,358
2020-04
15,946
2020-05
17,071
2020-06
25,041
2020-07
71,634
2020-08
116,596
2020-09
227,100
מקור: [16]

הידבקות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים, נכון ל-23 באוקטובר 2020 בשעה 16:17 שעון ישראל
ביישובים בהם לפחות 15 מקרים‏[17] ממויינים לפי שיעור ל-100,000 תושבים
יישוב מקרי הדבקה ל-100,000 תושבים[18] מקרים פעילים
מודיעין עילית10,80314,144.9401
תפרח29913,728.2קטן מ-15
בני ברק25,22712,327.5985
אלעד5,50811,295.4196
רכסים1,38610,941.042
ביתר עילית5,8229,823.0221
חשמונאים2167,795.0קטן מ-15
כפר חב"ד5017,594.424
נתיבות2,7787,399.581
גבעת זאב1,2706,894.777
קלנסווה1,5136,537.358
קריית יערים3986,494.8קטן מ-15
קריית מלאכי1,5406,465.286
כפר ברא2376,443.7קטן מ-15
ירכא1,0856,319.246
עמנואל2436,221.2קטן מ-15
דיר אל-אסד7776,209.028
בית שמש7,7106,170.1272
טירה1,6146,078.654
כפר קאסם1,4426,053.027
בענה4975,930.124
ג'ולס3685,691.325
כוכב יעקב4725,525.622
אשדוד12,4815,524.1512
מג'ד אל-כרום8135,260.169
מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים, נכון ל-23 באוקטובר 2020 בשעה 16:17 שעון ישראל
ביישובים בהם לפחות 15 מקרים‏[17] ממויינים לפי שיעור ל-100,000 תושבים
יישוב מקרי הדבקה ל-100,000 תושבים[18] מקרים פעילים
מודיעין עילית10,80314,144.9401
תפרח29913,728.2קטן מ-15
בני ברק25,22712,327.5985
אלעד5,50811,295.4196
רכסים1,38610,941.042
ביתר עילית5,8229,823.0221
חשמונאים2167,795.0קטן מ-15
כפר חב"ד5017,594.424
נתיבות2,7787,399.581
גבעת זאב1,2706,894.777
קלנסווה1,5136,537.358
קריית יערים3986,494.8קטן מ-15
קריית מלאכי1,5406,465.286
כפר ברא2376,443.7קטן מ-15
ירכא1,0856,319.246
עמנואל2436,221.2קטן מ-15
דיר אל-אסד7776,209.028
בית שמש7,7106,170.1272
טירה1,6146,078.654
כפר קאסם1,4426,053.027
בענה4975,930.124
ג'ולס3685,691.325
כוכב יעקב4725,525.622
אשדוד12,4815,524.1512
מג'ד אל-כרום8135,260.169
אופקים1,5725,126.764
ג'ת6155,082.623
אור יהודה1,8605,052.681
פוריידיס6645,012.848
רבבה1304,939.2קטן מ-15
גני מודיעין1254,802.2קטן מ-15
מעלה עירון7214,785.920
מרכז שפירא1054,708.5קטן מ-15
עין נקובא1634,650.5קטן מ-15
ירושלים43,3284,627.02,366
מבוא חורון1234,608.5קטן מ-15
דבוריה4814,576.6קטן מ-15
יד בנימין1944,545.5קטן מ-15
פקיעין (בוקייעה)2634,462.9קטן מ-15
באקה אל-גרביה1,3304,440.774
אום אל-פחם2,4914,439.783
כפר קרע8444,437.945
יקיר1004,370.6קטן מ-15
בית ג'ן5224,349.622
מוקייבלה1774,337.2קטן מ-15
רמלה3,2904,314.9254
סח'נין1,3644,302.446
כסרא-סמיע3764,264.018
עין מאהל5584,184.2קטן מ-15
מייסר844,164.6קטן מ-15
טייבה1,8154,129.057
טבריה1,8344,095.776
חצור הגלילית3794,088.026
ניצן1004,063.4קטן מ-15
עילוט3394,057.0קטן מ-15
יבנאל1724,053.7קטן מ-15
אבו סנאן5684,028.445
קריית גת2,2403,922.675
לוד3,0063,892.7145
בוקעאתא2553,857.8קטן מ-15
בית שאן7043,813.074
שבלי - אום אל-גנם2293,783.2קטן מ-15
ג'לג'וליה3803,744.6קטן מ-15
זמר2643,721.515
שדרות9773,535.455
באר יעקב9663,478.955
ג'דיידה-מכר7363,477.840
יבנה1,6503,467.580
טמרה1,1673,393.188
יאנוח-ג'ת2253,368.8קטן מ-15
אור עקיבא6393,368.142
כפר מנדא6773,353.520
חריש4383,310.221
ערד8843,303.961
ירוחם3383,283.5קטן מ-15
ראש העין1,9993,234.6144
אזור4193,233.823
ערערה8163,232.337
חורפיש2063,213.716
שעב2263,200.717
רחובות4,5923,191.0197
צפת1,1433,166.782
עין קנייא663,145.90
גן יבנה7483,133.828
נתניה6,9353,133.0397
פתח תקווה7,7323,118.3383
חדרה3,0233,105.8250
בסמ"ה3033,027.018
הושעיה623,022.90
ג'סר א-זרקא4493,007.424
אשקלון4,2852,974.2242
גבע בנימין1682,956.7קטן מ-15
בת ים3,7812,930.7260
נוף איילון622,913.5קטן מ-15
חולון5,6802,893.8310
ראמה2212,859.717
דאלית אל-כרמל5032,849.523
שלומי1852,840.919
מגדל העמק7242,820.028
סאג'ור1202,810.3קטן מ-15
שיח' דנון812,805.70
עכו1,3832,800.7155
אכסאל4142,800.317
אבו גוש2142,779.6קטן מ-15
מעלה אדומים1,0532,759.956
יהוד-מונוסון8232,749.825
באר שבע5,7092,722.6320
עץ אפרים662,719.4קטן מ-15
כפר האורנים722,708.8קטן מ-15
כפר מצר742,690.9קטן מ-15
אפרת2892,674.419
כפר יאסיף2702,664.616
נחף3462,638.622
פדואל532,638.10
מעיליא852,619.4קטן מ-15
נאעורה602,582.90
דיר חנא2672,582.718
סביון1042,576.20
נווה דניאל592,540.9קטן מ-15
יפיע4842,527.324
שפרעם1,0582,510.9113
גדרה7042,486.465
גבעת שמואל6582,475.729
נצרת1,9152,472.7149
מזרעה972,469.5קטן מ-15
טורעאן3512,464.926
קריית שמונה5522,452.019
עיילבון1412,451.3קטן מ-15
כפר כנא5562,443.833
דימונה8422,440.734
בית דגן1762,416.3קטן מ-15
אליכין822,401.2קטן מ-15
עפולה1,2992,394.472
ריינה4542,389.343
קריית ארבע1752,388.8קטן מ-15
קרני שומרון1902,335.6קטן מ-15
שערי תקווה1412,334.4קטן מ-15
לקיה3242,302.1קטן מ-15
אעבלין3062,299.925
עומר1732,297.5קטן מ-15
לפיד552,297.4קטן מ-15
גבעת אבני472,293.80
בת חפר1212,283.0קטן מ-15
רהט1,6302,281.792
תל אביב - יפו10,5032,280.2712
עספיא2842,271.6קטן מ-15
אלקנה872,266.8קטן מ-15
פרדס חנה-כרכור9632,238.963
קריית אתא1,3212,237.880
מג'דל שמס2502,236.156
פרדסיה1322,226.0קטן מ-15
רעננה1,6782,224.893
עלי זהב752,207.2קטן מ-15
צופים532,202.8קטן מ-15
סלאמה732,185.6קטן מ-15
נהריה1,2572,163.760
מזכרת בתיה3182,143.317
גני תקווה4362,137.518
כאבול3012,135.4קטן מ-15
ערערה בנגב3902,127.525
ראשון לציון5,4102,126.7275
כפר יונה5232,110.717
כוכב השחר472,110.5קטן מ-15
עפרה642,103.2קטן מ-15
זכרון יעקב4872,098.633
שוהם4402,090.718
מצפה יריחו532,070.3קטן מ-15
מבשרת ציון4962,062.225
עראבה5272,040.024
אחוזת ברק462,018.4קטן מ-15
כפר כמא682,016.6קטן מ-15
קריית עקרון2212,008.917
נס ציונה1,0102,005.960
להבים1281,995.6קטן מ-15
מודיעין-מכבים-רעות1,8531,986.659
אלון שבות611,969.0קטן מ-15
בית אל1161,942.1קטן מ-15
טלמון881,923.5קטן מ-15
בני עי"ש1321,891.7קטן מ-15
חיפה5,3961,891.2271
קריית ביאליק7491,861.766
אבן יהודה2551,844.4קטן מ-15
הרצליה1,7761,822.1106
כרמיאל8291,792.439
שמשית451,790.0קטן מ-15
קריית ים7091,777.161
עלי781,766.70
אורנית1581,764.4קטן מ-15
סולם461,763.1קטן מ-15
רמת גן2,8771,759.8157
אלעזר431,748.7קטן מ-15
טירת כרמל4031,743.721
עוזייר571,739.4קטן מ-15
אילת8981,717.018
כפר אדומים801,711.6קטן מ-15
קיסריה911,703.2קטן מ-15
רמת השרון8011,695.442
אבטין481,693.10
נוף הגליל7031,684.474
כפר תבור721,670.5קטן מ-15
כאוכב אבו אל-היג'א591,643.90
בית יצחק-שער חפר351,642.40
בית חשמונאי361,638.6קטן מ-15
קריית אונו6491,606.143
מגאר3671,598.734
כוכב יאיר1391,597.2קטן מ-15
כפר סבא1,6181,595.2122
מעלות-תרשיחא3471,589.122
הוד השרון9841,557.672
שילה671,538.10
אריאל3141,528.7קטן מ-15
תל מונד1991,514.0קטן מ-15
מיתר1421,507.6קטן מ-15
אלפי מנשה1191,496.5קטן מ-15
כעביה-טבאש-חג'אג'רה821,489.8קטן מ-15
קריית מוצקין6451,489.553
צור משה491,488.9קטן מ-15
קדומים671,474.1קטן מ-15
יקנעם עילית3501,470.820
חורה3241,450.5קטן מ-15
ג'ש (גוש חלב)451,449.30
מתן521,437.7קטן מ-15
משהד1201,433.2קטן מ-15
בית אריה-עופרים751,427.8קטן מ-15
הר אדר581,418.8קטן מ-15
פסוטה441,386.7קטן מ-15
קדימה-צורן3131,379.921
נופית371,376.5קטן מ-15
נשר3251,345.9קטן מ-15
בנימינה-גבעת עדה2111,331.6קטן מ-15
תקוע541,324.8קטן מ-15
גבעתיים8001,319.240
רומת הייב271,319.0קטן מ-15
גבעת ברנר351,306.50
ברכה361,305.8קטן מ-15
זרזיר1061,305.620
ראש פינה401,270.6קטן מ-15
גן נר331,235.5קטן מ-15
בועיינה-נוג'ידאת1211,233.242
מצפה רמון641,227.9קטן מ-15
נוקדים291,217.0קטן מ-15
צור הדסה1351,214.1קטן מ-15
עתלית1051,183.0קטן מ-15
קצרין851,164.9קטן מ-15
כסיפה2511,147.9קטן מ-15
מסעדה421,130.9קטן מ-15
כפר ורדים601,093.5קטן מ-15
צור יצחק651,021.9קטן מ-15
טובא-זנגריה691,018.3קטן מ-15
ביר אל-מכסור89934.7קטן מ-15
קריית טבעון165910.2קטן מ-15
רמת ישי60770.8קטן מ-15
בסמת טבעון60758.1קטן מ-15
תל שבע105504.6קטן מ-15
שגב-שלום43393.2קטן מ-15

ב-22 בפברואר נודע כי חברי קבוצת צליינים דרום קוריאנית שביקרה בישראל בין 8 ל-15 בפברואר, שבו לקוריאה ואובחנו כמי שנדבקו בנגיף.[19] משרד הבריאות פרסם את רשימת האתרים שבהם שהו חברי הקבוצה, והודיע שכל מי שהיה בהם בזמן שהתיירים שהו בהם נדרש להיכנס לבידוד בית.[20] בעקבות פרסום האירוע, 30 תלמידים הוכנסו לבידוד.[21]

ב-21 בפברואר התגלה מקרה ראשון של חולה קורונה בישראל. אדם אשר חזר מאיטליה 4 ימים קודם לכן, יום לאחר מכן נתגלתה ההדבקה הראשונה בישראל כשאשתו של אותו אדם נדבקה ממנו.[22] האדם, מנהל סניף "הפיראט האדום" באור יהודה, הדביק שני עובדים בחנות וקונה שהייתה מורה בבית ספר.[23] באותו היום הודיע שר הפנים אריה דרעי על איסור כניסה לישראל לתיירים איטלקים.[24]

ב-28 בפברואר אובחנו ארבעה חולי קורונה נוספים בישראל. בסוף פברואר הגיע מספר הישראלים שנשלחו לבידוד בית ל-5,630.[25]

ב-5 במרץ נודע כי קבוצת צליינים מיוון טיילו בישראל כשהם נגועים בנגיף מ-20 עד-27 בפברואר, בעקבות כך כל מי ששהה במקומות שבהם היו הונחה להיכנס לבידוד. נהג האוטובוס ששימש את התיירים בטיולם בישראל חלה בנגיף, נזקק להנשמה מלאכותית[26] ושוחרר לאחר מספר שבועות.[27] בעקבות ביקור הקבוצה בבית לחם הוטל סגר על העיר.

ב-8 במרץ אובחן לראשונה חולה קורונה בישראל שמקור הדבקתו לא ידוע.[28]

לפי חוקרים מהמכון למחקר ביולוגי בישראל, חגיגות ומסיבות פורים, שנערכו ב-10 וב-11 במרץ, היוו נקודת מפנה בהתפרצות הנגיף בישראל ונחשבות למדגרות הדבקה.[29]

ב-20 במרץ דווח על נפטר ראשון מהנגיף בישראל, ניצול שואה, דייר "מגדל נופים" אשר נדבק מעובדת סוציאלית שלא הייתה מודעת להיותה נשאית.[30]

ב-18 באפריל, לראשונה מאז התפרצות הנגיף בישראל, מספר המחלימים המאומתים החדשים היה גבוה ממספר הנדבקים המאומתים החדשים (209 מחלימים לעומת 158 נדבקים). מאז ועד 29 במאי, לא עלה מספר החולים החדשים על מספר המחלימים, ומספר החולים הפעילים הלך ופחת.

מאז אמצע מאי נע מספר החולים המאומתים החדשים ביום בין 5 ל-29. הוא עלה בסוף מאי עד ל-78 ב-28 במאי.[31] למחרת, היו מעל למאה חולים מאומתים, רבים מהם מתיכון הגימנסיה העברית רחביה.[32] העלייה נמשכה ביוני.

בסוף יולי נבלמה העלייה בכמות החולים החדשים ביום.[33][34] בתחילת אוגוסט, נמשכה העלייה בכמות הנדבקים שאושפזו בבתי החולים. מספר הנדבקים היומי נשאר סביב 2000.

בספטמבר, הייתה עליה חדה בכל מדדי התחלואה- אחוז הבדיקות החיוביות, מספר הנדבקים, מספר המתים ומספר המבודדים. באמצע אוקטובר היתה ירידה ברוב המדדים.

נכון ל־ 26 באוקטובר 2020 , מספר המקרים המאומתים הוא 310,600. 486 במצב קשה, 2,440 נפטרו, ו־294,782 החלימו.

בין הנפטרים הרב אברהם ישעיהו הבר מייסד ארגון "מתנת חיים", הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון, האדמו"ר מרדכי לייפר, הסופר יהושע קנז, יצחק אילן, השחקן והמפיק יהודה בארקן וראש עיריית טמרה לשעבר, עאדל אבו אלהיג'א.

מגמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש אוקטובר הכינה הוועדה המייעצת למטה לביטחון לאומי עבור קבינט הקורונה דו"ח שסיכם מתאמים ומגמות בהתפשטות הנגיף[35].

על פי הדו"ח יש מתאם בין התפשטות הנגיף לבין צפיפות האוכלוסייה בשכונה בכלל ובדירה בפרט (מחקרים ממדינות אחרות הראו שמתאם זה מתקיים בכל העולם) ; תדירות שימוש בתחבורה ציבורית להסעת המונים ; ריכוז גבוה של צעירים בני 29-15 באוכלוסייה ; ואזורי מגורים עם דירוג חברתי-כלכלי נמוך בהם התושבים פחות משכילים ומשתכרים בפחות כסף[36].

מתאמים אלו מאפיינים כולם גם את אזורי המגורים בעלי אוכלוסיה חרדית וערבית. גם בקיזוז ארבעת מאפיינים אלו עדיין נמצא בשני גלי ההתפרצות מתאם גבוה בין אוכלוסייה חרדית לבין מידת ההתפרצות של הנגיף. בקיזוז ארבעת המאפיינים לא נמצא מתאם בין אוכלוסיה ערבית להתפשטות ערבית, כלומר, בקרב האוכלוסיה הערבית התפוצה הגבוהה של הנגיף יכולה להיות מוסברת בעיקר על ידי ארבעת מאפייני המפתח[37].

הרשות הפלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה בשטחי הרשות הפלסטינית

ב-5 במרץ התגלו כמה מקרים במלון בבית לחם שבו שהתה קבוצת צליינים מיוון שהיו נשאי הנגיף, בעקבות כך הורה שר הביטחון נפתלי בנט להטיל סגר על העיר.[38]

בהמשך התגלו מקרים נוספים בשטחי הרשות הפלסטינית.

נכון ל- 26 באוקטובר 2020 , אומתו 50,952 חולים, נפטרו 454 והחלימו 44,055.

ישראל העבירה כ-250 ערכות בדיקה לרשות הפלסטינית ותיאמה הדרכות לצוותים הרפואיים.

עובדים פלסטיניים העובדים בשטח ישראל נדרשו לשהות בישראל לאורך מספר שבועות או להישאר בשטחי הרשות הפלסטינית.[39]

היערכות מערכת הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערכת הבריאות בישראל

בעקבות שפעת העופות נעשתה היערכות מוקדמת לתרחיש מגפה, כשבאביב 2007 הוכנה תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית, אחרי קריאת ארגון הבריאות העולמי להיערך לקראת האפשרות שנגיף שפעת העופות יעבור שחלוף גנטי או מוטציה ויגרום למגפה עולמית המונית. התוכנית כוללת הנחיות לתפעול מערכת הבריאות בישראל במקרה של תחלואה המונית ומגדירה חלוקת עבודה בין קופות החולים, מד"א וכדומה.[40]

בעקבות התמודדות מערכת הבריאות בישראל עם מגפות החצבת והשפעת בישראל, מבקר המדינה יוסף שפירא החל באפריל 2019 בעריכת ביקורת העוסקת במוכנות משרד הבריאות להתפרצות מגפה נוספת.[41]

ב-23 במרץ 2020, תוך כדי טיפול המדינה בהתפרצות נגיף הקורונה, ומספר חודשים לאחר שהסתיימה הכנת דו"ח הביקורת בסוף 2019,[42][43] פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את דו"ח הביקורת 70א הכולל פרק העוסק בהתמודדות מערכת הבריאות עם מגפות. בדו"ח עלה כי נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות, על כן הומלץ לנקוט בפעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן. עוד עלה בדו"ח כי משרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות במקרה של התפרצות.[44][45]

הטיפול בנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחיות לפני גילוי הנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני שנתגלה הנגיף בישראל, נקטו הרשויות בישראל פעולות למניעת התפשטותו. ב-23 בינואר 2020 הוציא משרד הבריאות הנחיות כיצד יש לנהוג באדם שמפתח את תסמיני המחלה, ויש חשד לגביו כי נדבק בנגיף, וכיצד למגן את הצוותים הרפואיים.[46]

על פי הוראת משרד הבריאות, כל אדם ששהה בשבועיים האחרונים בעיר ווהאן שבסין, או היה במגע עם אדם ששהה שם, ומפתח תסמינים של המחלה - חום, שיעול, דלקת ריאות - נדרש להגיע לבית חולים.[47]

ב-30 בינואר הודיע משרד הבריאות על איסור כניסת טיסות מסין לישראל.[48] כשבועים לאחר מכן נאסרה כניסת תיירים גם מהונג קונג, מקאו, יפן, תאילנד, סינגפור וקוריאה הדרומית.[49] ב-24 בפברואר הודיע משרד הבריאות כי יש להימנע מנסיעות לא הכרחיות לעיר ווהאן, בעקבות התפרצות הנגיף, ומומלץ לא להגיע למחוז חוביי כולו.

הנחיות לאחר גילוי הנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות), תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה, תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל)

החל מ-26 בפברואר נדרשו גם החוזרים מאיטליה לשהות בבידוד בית במשך 14 יום, וזאת בנוסף לחוזרים מסין, סינגפור, מקאו, תאילנד, הונג קונג, קוריאה הדרומית ויפן.

שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, בחתימה על צו בריאות העם
שוק הכרמל בתקופת הסגר השני בימי מגפת הקורונה

ב-27 בינואר חתם שר הבריאות יעקב ליצמן על צו, לפי פקודת בריאות העם, המוסיף את נגיף קורונה החדש לרשימת המחלות בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית.[50] הצו מאפשר למנכ"ל המשרד ולראש שירותי בריאות הציבור, וכן לרופאי המחוזות "לבצע במידת הצורך את כל הצעדים הנדרשים להתמודד עם הנגיף אם וכאשר יתברר שהנגיף הגיע לארץ".[51] בין היתר מאפשר הצו לכפות בידוד על אדם שעלה חשד שנדבק בנגיף ומסרב להיכנס לבידוד. ב-2 בפברואר חתם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, על צו להתמודדות עם הנגיף, וצו זה התעדכן ככל שההתפרצות הקיפה מדינות נוספות. ב-12 בפברואר פורסם צו נוסף, המאפשר כפיית בידוד בבית חולים.[52] צו נוסף כלל הנחיות למעסיקים, בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית:[53]

  • עובד בבידוד ימסור למעסיקו הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד.
  • מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ממנו ולא יאפשר לו כניסה למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד, אף אם העובד ביקש זאת.
  • מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד.

בנוסף פרסם משרד הבריאות תעודת מחלה גורפת, לכל עובד השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית.[54][55]

במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר הוקם מתחם בידוד לאשפוזם של חולי קורונה.[56] בסוף חודש פברואר החלו בבית החולים רמב"ם שבחיפה בהקמת מחלקת אשפוז חדשה לטיפול בחולי קורונה,[57] ובהמשך נערכו לכך בתי חולים נוספים.

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש חייבו היערכות מיוחדת למתן אפשרות הצבעה למי שחויבו בבידוד בית, בשל כך הוצבו אוהלי הצבעה מיוחדים[58] שהופעלו על ידי צוותי מד"א.

ב-4 במרץ 2020 הודיע משרד הבריאות על החמרת המדיניות ופרסם הנחיות חדשות להתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל: הרחבת הבידוד הביתי לכל החוזרים בשבועיים האחרונים ממדינות צרפת, אוסטריה, גרמניה, שווייץ וספרד, ואיסור על זרים ממדינות אלה להיכנס לישראל, איסור גורף לקיום כנסים בינלאומיים בישראל, בידוד בית לכל החוזרים מכינוסים בינלאומיים מחוץ לישראל, איסור על השתתפות בהתכנסויות מעל 100 איש לאנשים שחזרו מכל יעד מחוץ לישראל, איסור קיום אירועים המוניים שבהם יקחו חלק יותר מ-5,000 בני אדם והמלצה לכלל הציבור להימנע מלחיצת ידיים. בעקבות הנהלים החדשים נכנסו לבידוד-בית עשרות אלפי אנשים שחזרו מארצות ברחבי העולם. באותו היום הודיעה משטרת ישראל על פתיחת שמונה חקירות פליליות נגד אזרחים החשודים בהפרת הנחיות משרד הבריאות לשהייה בבידוד.[59]

נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ הורה לכל משרדי הממשלה לאסור על כל עובדי הממשלה לטוס מחוץ לישראל בנסיעות עבודה, והמליץ לעובדים להימנע גם מנסיעות פרטיות.[60]

ב-6 במרץ 2020 נכנסה לתוקף פקודה של הרמטכ"ל אביב כוכבי, שאוסרת על כלל חיילי צה"ל בשירות חובה ובקבע ועובדי צה"ל לצאת מחוץ לישראל בתפקיד או באופן פרטי. כלל הטקסים הצבאיים צומצמו למינימום, ואין הכנסה של אזרחים מחוץ לצה"ל למתקנים צבאיים.[61]

בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2002, הטיפול במגפה שבה יש תחלואה נרחבת עובר למשרד הביטחון. אף שמצב התחלואה בהתפרצות הנוכחית אינו מצריך העברת הטיפול בה למשרד הביטחון, בתחילת מרץ קיים המשרד דיון היערכות, בראשות שר הביטחון נפתלי בנט, לקראת מעבר כזה.[62]

ב-9 במרץ הורחבה חובת הבידוד הביתי לכל מי שיגיע לישראל מחוץ לארץ.[63]

ב-10 במרץ הורחב האיסור של קיום אירועים המוניים לאירועים שבהם יקחו חלק יותר מ-2,000 בני אדם, ולהימנע מביקורים בבתי חולים ובמוסדות לקשישים. כשיש צורך במלווה, יש להסתפק במלווה אחד. אנשים עם סימפטומים של המחלה אינם רשאים ללוות חולים או לבקר במוסדות לאוכלוסייה הקשישה.[64]

ב-11 במרץ הורחב האיסור על קיום אירועים המוניים כך שכל אירוע לא יכלול יותר ממאה משתתפים מלבד בתי ספר, בסיסי צה"ל ומקומות תעסוקה. כמו כן נאסר לבקר בבתי אבות בכדי למנוע הידבקות של קשישים. הומלץ לציבור להימנע מהגעה לבתי חולים שלא לצורך. וכן הומלץ למעסיקים לשקול אפשרות של העסקת עובדים מהבית.

קניון הקריון בקריית ביאליק סגור במוצאי שבת בעקבות מתן ההוראה על סגירת מרכזי קניות

ב-12 במרץ הוחלט שמערכת החינוך תושבת עד הודעה חדשה, למעט מעונות, גני ילדים, חינוך מיוחד ונוער בסיכון, וב-14 במרץ הורחבה ההחלטה ללא הגבלות. כמו כן הורחבה ההגבלה על התקהלות של מאה איש גם במקומות פתוחים. כן נאסרו קיום אירועים פרטיים בהשתתפות של יותר ממאה אנשים בו זמנית. ב-14 במרץ הוחלט על איסור על התקהלות של מעל 10 אנשים, וסגירת כל מקומות הבילוי והפנאי כולל מסעדות, אולמות קולנוע, חדרי כושר וקניונים. ניתן להמשיך לעבוד תוך איסור על התקהלות במקומות העבודה והקפדה על קיום מרחק של שני מטרים לפחות בין העובדים. כמו כן הומלץ על להימנע מנסיעה של יותר מ-2 ברכב ולהימנע ככל הניתן משימוש בתחבורה ציבורית.

בלילה שבין 14 ל-15 במרץ החליט המשרד לשירותי דת לסגור את מקוואות הגברים – הציבוריים והפרטיים – עד להודעה חדשה. יום לאחר מכן הותרה כניסת טובלים למקוואות, תוך הגבלות על מספר השוהים והטובלים במתחם וחיטוי המים בכמות מסוימת של כלור.

ב-16 במרץ הוחלט להפעיל הסגר (בריאות) מקומי על מקומות שהנגיף מתפשט בהם, וכן להעביר את המגזר הציבורי למתכונת חירום ואת המגזר הפרטי למתכונת מצומצמת של 70%, שירותים חיוניים יישארו במתכונת מלאה.[65]

ב-17 במרץ, הוציאו אנשי הדת בחברה הערבית מכל הדתות הוראה לסגור את מקומות התפילה וגם לא מעט פסקי הלכה שאסרו על אנשים להיות בתפילות מרובות משתתפים.[66] באותו היום, כאשר מספר החולים המאומתים בישראל היה 337, העריך מנכ"ל משרד הבריאות: "קצב אבחון נדבקי הקורונה יעלה ממחר למאה חולים חדשים ביום (כשאכן ביום למחרת חלו עוד 90 אנשים) - והוא עלול לעלות למאות ביום ולאלפי ישראלים שעלולים למות מהנגיף".[67] פרופ' יורם לס,[68] פרופ' מייקל לויט וד"ר צבי מרום שללו תחזית זו וראו בה הפחדת יתר.[69] היו שביקרו את השיח התקשורתי.[70]

מלונית הבידוד בדן פנורמה תל אביב עם צוות פיקוד העורף, 17 במרץ 2020

ב-19 במרץ משרד הבריאות הורה על הימנעות מיציאה מהבית למעט במצבים המחייבים זאת (עבודה בהתאם למגבלות הקבועות שיפורטו להלן ובהתאם לתקנות שיפורסמו בנפרד, הצטיידות במזון, תרופות, שירותים רפואיים, שירותים חיוניים אחרים, טקסי דת, וספורט). וכן הימנעות מיציאה לפארקים, לגינות משחקים, לחוף הים, לבריכה, לספריות, למוזאונים, לשמורות טבע וגנים או למרחבים ציבוריים אחרים, למעט יציאה של ילדים במסגרת המשפחה בלבד.[71]

ב-25 במרץ נכנסו לתוקף תקנות חדשות שקבעה הממשלה למשך שבוע, לפיהן אין לצאת ממקום המגורים למרחק הגדול ממאה מטרים ולזמן קצר,[72] למעט לצרכים מסוימים שפורטו בתקנות.[73] כמו כן, פעילות התחבורה הציבורית צומצמה לכדי רבע מהיקפה הרגיל, תנועת רכבות הנוסעים הושבתה ומספר הנוסעים במונית הוגבל. על המעסיקים הוטלה חובה למדוד את חום גופם של כל העובדים המגיעים למקום העבודה ולאסור כניסתם של אלה שחום גופם גבוה מ-38 מעלות צלזיוס. בעקבות התקנות שאפשרו תפילה בשטח פתוח בלבד, הרבנים הראשיים לישראל הודיעו כי יש לסגור את בתי הכנסת.

ב-31 במרץ נכנס לתוקף תיקון לתקנות שקבעה הממשלה למשך שבוע, האוסר תפילה במניין לוויה וחתונה גם בשטח פתוח. באותו היום המליץ מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב על עטיית מסכות פנים.[74] עם זאת, הותרה תפילה במניין תוך שמירת מרחב רב בין המתפללים ברחבת הכותל המערבי וברחבת מערת המכפלה.[75]

ב־12 באפריל נכנס לתוקפו צו המחייב עטיית מסכה בכל יציאה ממקום המגורים למרחב הציבורי. הצו לא חל על ילדים מתחת לגיל 6, ובעלי מוגבלויות נפשיות, שכליות או רפואיות שמתקשים בשימוש במסכה. בנוסף, הצו לא יחול גם על אדם השוהה בכלי רכב, במבנה ובחדר ללא אדם נוסף או עם אנשים שמתגוררים עמו. הוחלט על צעד זה כי המסכה מונעת פליטת נתז טיפתי ומונעת מנתז טיפתי להגיע לפה ולאף, וכך תמנע התפשטות הנגיף.[76] בשל חשש ממחסור במסכות, הציע משרד הבריאות להשתמש במסכות בד מתוצרת עצמית והעלה סרטון המסביר כיצד להכין מסכה כזו.[77]

הקלות ויציאה מהסגר הראשון

עם התקדמות המשבר נוצר לחץ לשחרר מהר את המשק לפעילות כלכלית, כנגד לחץ של משרד הבריאות לשמור על חזרה הדרגתית ואיטית לפעילות כדי למנוע התפרצות בלתי נשלטת. מדי יום נשמעו דעות שונות לגבי הדרך בה צריך לצאת מהמשבר והתחדדו סתירות בין הגישות השונות. הבעיות המהותיות היו אלו שבתחום אחריות משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד החינוך, כאשר מוסכם כי פעילות החינוך נדרשת כדי לאפשר חזרה של המשק לפעילות הכלכלית, על מנת לשחרר את ההורים למקומות עבודה.

ב-11 באפריל, בהקשר של אסטרטגיית יציאה מהמשבר, חוקרים ממכון רקח לפיסיקה המליצו שלא לשחרר את המשק לפני צמצום מספר הנדבקים לפחות מ-10 ביום.[78] בצהרי 13 באפריל, סיגל סדצקי הצביעה על מורכבות האירוע בשל אופן התנהלות הציבור והנהגת המדינה, השתנות המצב וההערכות מדי יום בהתאם להתפתחויות, ובהתאם השתנות סדרי העדיפויות, מה שמשפיע בהתאם על שינוי אסטרטגיית היציאה.[79][דרושה הבהרה]

ב-18 באפריל, הודיעו ראש הממשלה והמנכ"לים של משרדי האוצר והבריאות על הקלות שונות. כמו כן, נאמר: "אם מגמת השיפור תמשיך, נוסיף הקלות. אם תהיה התפרצות חדשה, ייתכן שניאלץ ללכת אחורה". מספר פעמים, פורסמו הצעדים לפני שהממשלה התכנסה לדיון ולאישור שלהם.[80] כתוצאות מכך, היו לעיתים הבדלים מסוימים בין מה שהוצהר על ידי ראש הממשלה ומה שהוחלט לאחר מכן.[81][82]

למחרת נכנסו לתוקפם לראשונה הקלות במגבלות החלות על הציבור. חנויות בענפים רבים יכלו להיפתח, כדוגמת רהיטים, מוצרי חשמל, כלי בית, כלי נגינה, מכבסות וספרים, בכפוף לעמידה בתנאי "התו הסגול" הכוללים הגבלת כמות השוהים בחנות בהתאם לגודלה, ביצוע רישום של פרטי הנכנסים ומדידת חום בכניסה. מקומות העבודה יכלו לשוב למתכונת עבודה של עד 30% ממצבת כוח האדם, ואלו המתחייבים לעמוד בתנאי התו יוכלו להעסיק היקפי כוח אדם גבוהים יותר, בתנאי שימנו ממונה קורונה לשמירה על הכללים, יתשאלו את העובדים למצבם הרפואי ויאסרו על הכנסת אדם עם חום גוף של יותר מ-38 מעלות. כמו כן, לא תתקיים קבלת קהל, תאסרנה התקהלות ואכילה משותפת, ולא יהיו דיונים של מעל 8 אנשים. גם תותר תפילה בשטח פתוח של עד 19 מתפללים, פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית, וחזרת הלמידה בחינוך המיוחד עד 3 ילדים בקבוצה.[83]

ב-26 באפריל נכנסו לתוקפם שורת הקלות נוספות. אושרה פתיחת כלל החנויות ברחובות ובמרכזי המסחר הפתוחים, כולל חנויות הלבשה והנעלה, ויתאפשר איסוף עצמי ממסעדות ובתי קפה אך יימשך האיסור לשבת בהן. אף אושרה פתיחת מספרות, מכוני יופי וקוסמטיקה. לימודי הנהיגה והטסטים חזרו לפעילות גם כן. כמו כן, אושר קיום ברית מילה בהשתתפות עד 10 אנשים וחתונה בהשתתפות עד 19 באנשים בשטח פתוח בלבד, והלוויה עד 20 איש. בוטלה ההגבלה על כמות הנוסעים ברכב פרטי הגרים באותו בית.[84]

ב-30 באפריל בוטלה מגבלת קיום פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית.[85] בתחילת מאי, החלה פתיחת מוסדות החינוך. הוגדרו מועדי הקלות אפשריות. נוספו הקלות (הותר לצאת למרחק גדול ממאה מטרים). הוגדרה ההתנהלות במרחב הציבורי ובתחבורה הציבורית.[86]

בסוף אפריל, פרסם משרד הבריאות מדד תחלואה, שלפיו תקבע הממשלה בכל פעם אם לצאת להקלות או לסגת אחורה. לפי המדד, הנתון הקובע הוא 300 חולים חדשים מדי יום - 100 בקהילה ו-200 במוקדי הדבקה כמו טיסות ובתי אבות. נתון נוסף הוא 300 חולים קשים, לצד הכפלת מספר החולים כל עשרה ימים. על רקע ההקלות, במשרד הבריאות הודגש שחשוב לשמור על שגרת הריחוק החברתית, מסכות והיגיינה.[87]

בשבועיים הראשונים של החזרה לפעילות, לא הוחלט על תוכנית הכוללת מועדים אפשריים של החזרת הפעילות. בתחילת מאי, משרד הבריאות ומשרד האוצר פרסמו מתווים שעל בסיסם אמורה להיקבע תוכנית.[88][89] למחרת, פרסם המלל את המתווה שלו.[90]

ב־4 במאי פרסמו ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים את אסטרטגיית היציאה של מדינת ישראל לשגרת בצל הקורונה ופורטו שלביה. אסטרטגיית היציאה תלויה בשלושה מדדים, שהגעה לכל אחד מהם תוביל להחמרת המגבלות:[91] מאה חולים חדשים ביום שאינם במוקדי התפרצות (מחוץ לישראל, בתי אבות, יישובים "אדומים" - בעלי תחלואה חמורה), קצב הדבקה של הכפלה כל 10 ימים ו- 250 חולים במצב קשה.

אזור המזון בקניון עזריאלי לאחר פתיחת הקניונים מחדש ב-7 במאי

תוכנית אסטרטגיית היציאה בוצעה:

  • ביטול מיידי של המגבלות על יציאה מהבית ל-100 מטר, מותר לצאת לכל מקום.
  • מותר לבקר בני משפחה מדרגה ראשונה ואת סבא וסבתא. אך מומלץ לשמור מרחק, לא לחבק, לא לנשק, לא לגעת. הומלץ בגינה. בהמשך הוצג מדריך.[92]
  • מותרת התקהלות של עד 20 איש במרחב הפתוח. מותר לקיים חתונות עד 50 איש ללא ריקודים, וברית מילה עד 19 אנשים.
  • מותרת תיירות וטבע, פארקים ללא לינה וגני חיות, צימרים ובתי מלון ללא שטחים משותפים.
  • פעילות ספורט מותרת בכל מקום אך בזוגות בלבד. כמו כן יותר ספורט ימי ללא שהייה על החוף.
  • ב-7 במאי נפתחו הקניונים והשווקים, חדרי כושר וסטודיו.
  • ב-10 במאי נפתחו גני ילדים והותרה התכנסות של עד 50 איש בשטח פתוח. הממשלה התירה עוד לערוך בריתות במקומות סגורים בנוכחות של עד 19 בני אדם. השתתפות בהלוויות הותרה ל־50 איש לכל היותר, במקום פתוח. כך גם בחתונות. נשארו הגבלות כמו הגבלת כמות השוהים ברכב ובמעלית.[93][94]
  • ב-17 במאי הותרה פעילויות ספורט ללא מגע עד 20 איש ופתיחת מוזיאונים.

משרד הבריאות הגדיר קבוצות סיכון לפי גיל ומחלות רקע ופורסמו המלצות לגבי התנהלות בשגרה.[95] ב-10 במאי, הציג הצוות המייעץ למל"ל הציג דוח הכולל גם טבלה שמפרטת את המלצותיו להגבלות בכל שלב של התפשטות המגפה. הצוות לא כלל אפידמיולוגים.[96]

ב-14 במאי הוחלט שכל תלמידי בתי הספר והגנים יחזרו ללמוד תחת הנחיות ובלי חלוקה לקבוצות. ב-20 במאי, הותרה שהיה בחופים תחת הנחיות.[97]. כמו כן, הותרו תפילות במוסדות דת תחת הנחיות.[98] עקב שרב קיצוני, מ-19 במאי ועד ל-22 במאי, לא חלה חובת עטיית מסכה לתלמידים השוהים בבית הספר וכן למי שנמצא בשטח פתוח או במבנה שאינו ממוזג, למעט בעת התקהלות. פורסמו מתווים לגבי פתיחת מסעדות, בתי קפה וברים והפעלת חוגים ותמונות נוער. אלה נפתחו ב-27 במאי, קצת לפני המועד שנקבע במקור.[98] למחרת, נקבע שבתי המלון יפתחו ב-27 במאי ופורסם המתווה. ב-27 במאי, נפתחו גם המסעדות, בריכות השחייה, הברים (לא מועדוני הריקודים[99]) ואטרקציות תיירותיות מסוימות[100] תחת הנחיות ונקבעו הקלות נוספות.[101]

ביוני, החלה עליה בכמות ובאחוז הנדבקים. ב-8 יוני, נדחו הקלות חדשות והתאפשרה השתתפות באירועים בגני האירועים ל-250 משתתפים.[102] באמצע יוני, אישרו השרים את פתיחת הרכבת - וכן את החזרת עולם התרבות, במתווה שיגובש.[103] סוף יוני, התחלואה עלתה ולא נוספו הקלות.

אחרי כמה ימים, ב-29 ביוני, חודשו הגבלות. למשל, הגבלת ההתקהלות ל-50 איש כללה בין היתר בריתות והלוויות, וכן התקהלויות בבתי תפילה. בדיונים הובהר לשרים כי ההגבלות שאותן אישרו לא יביאו לירידה משמעותית במספר הנדבקים. המטרה היא למעשה סטטוס-קוו במצב, ומניעת עלייה נוספת בתחלואה.[104] לפי המנכ"ל חזי לוי, "התעורר דיון שהוא לגיטימי וחשוב במתח בין הצורך להמעיט את התחלואה ולשמור על בריאות הציבור לבין הצורך לשמור על הכלכלה...". בנוסף, נאמר: אנחנו צריכים לראות צעד אחד קדימה, אנחנו עושים ניהול סיכונים ברפואה מונעת - זה המצב כעת".[105]

ביוני וביולי, הוטלו הגבלות ביישובים וברחובות שבהם התחלואה הייתה גבוהה, כמו בבת ים ובחלק מאשדוד. למשל, הגבלת התקהלות.[106] בתחילת יולי, הוחלט שהתקהלות באולמות, ברים, מועדונים ובתי התפילה תוגבל עד ל-50 משתתפים, כולל אולמות וגני אירועים פתוחים. כמו כן הוחלט על הגבלת ההתקהלויות במקומות סגורים עד 20.[107]

ב-6 ביולי, הוחלט שמועדונים, אולמות, ברים וחדרי כושר ייסגרו. כמו כן, יבוטלו מופעי תרבות, מספר האנשים במסעדות יוגבל ל-20 בפנים ו-30 בחוץ, ובתפילות בבתי הכנסת עד 19. השרים החליטו לצמצם את מתכונת העבודה במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות להיקף של 30% עבודה מהבית.[108] חלק מההחלטות עודכנו.[109] לפי שר הבריאות יולי אדלשטיין, הצעדים שננקטו נועדו לשטח את עקומת החולים ולהביא אותנו לנתון של לא יותר מ-100 נדבקים ביום בעוד כמה שבועות.[110]

אחרי 10 ימים, דנה הממשלה על צעדים נוספים ומדיניות. הצעדים יאושרו דרך צווי מנכ״ל משרד בריאות, חקיקה ראשית או החלטת הממשלה אותה הכנסת צריכה להעביר תוך שבוע.[111] אושרו מגוון הגבלות. היה מיקוד בסופי שבוע. הגבלת המסעדות נדחתה עקב לחץ.[112] ההגבלה ואחרות שונו על ידי ועדת הקורונה.[113] ב-5 באוגוסט בוטלו שאר ההגבלות האלו. כמה שרים נתבקשו שיוצג מודל לחידוש התעופה מ-16 באוגוסט. נקבעה התערבות נקודתית בערים שבהן רמת התחלואה גבוהה.[114]

משרדי הבריאות והתרבות סיכמו שהופעות חיות במתכונת "דרייב אין". בין התנאים לקיום ההופעות: מרחק בין הנגנים ויציאה מבוקרת לשירותים.[115]

אחרי מינויו של רוני גמזו לממונה על הטיפול בקורונה, החל תכנון של קריטיונים חדשים למגבלות לפי ישוב.

ב-9 באוגוסט, אושרו הגבלות הקורונה החדשות. ביניהן: מספר הנוסעים ברכב יוגבל, הנוכחות בעבודה תצומצם.[116] כמו כן, סוכם על חידוש מופעי התרבות באוויר הפתוח. כל הופעה תאושר על ידי משרד הבריאות. המתחמים יחולקו לקפסולות של עד 20 איש בכל אחת.[117]

ב-14 באוגוסט, אושר סטנדרט אחיד לפעילות במרחבים סגורים ופתוחים, בהם מסעדות ובתי תפילה. על פי התקנות שאושרו, בשטח פתוח ההתקהלות תהיה מותרת עד 30 אנשים. בשטח סגור שמידותיו קטנות מ-80 מ"ר תותר התקהלות של עד 10 אנשים. בשטח שגודלו יותר מ-80 מ"ר תותר התקהלות של עד 20 איש. באותו היום, הוצגו 2 חלופות למצב הנוכחי. יום קודם הקבינט אישר את רשימת "המדינות הירוקות" שהשבים מהן לא זקוקים לבידוד. גם הוצגו פרמטרים שיקבעו את הצבעים ברמזור: שיעור חולים חדשים, אחוז בדיקות חיוביות וקצב ההכפלה במספר החולים.[118] בהמשך חל שינוי בהנחיות למרחב סגור.[119]

בסוף אוגוסט אושר מודל הרמזור ומתוה לתפילה באלול ובתשרי. המודל קבע צבע לכל ישוב בהתאם לנוסחה שמתחשבת בפרמטרים הבאים: מספר החולים החדשים ל-10,000 תושבים ברשות בשבוע, שיעור הבדיקות החיוביות בכל רשות בשבוע וקצב גידול מספר החולים החדשים בשבוע. המודל היה אמור להתחיל ב-1 בספטמבר בפועל החל ב-6 בספטמבר.[120] הומלץ לשרים שתוגבל תנועה מערים אדומות. בפועל הוטל עוצר לילי אחרי לחצים.

ב-11 בספטמבר, קבינט הקורונה אישר תוכנית תלת שלבית ארוכת טווח להורדת נתוני התחלואה בישראל. היא תכלול שלבים של סגר, הגבלות חמורות (ריסון מהודק) וחזרה לתוכנית הרמזור. גמזו המליץ על 3 שלבים: ריסון מהודק, ריסון חלקי וחזרה לרמזור. בפועל, הממשלה אישרה סגר באורך של 3 שבועות לפחות ואז חזרה לרמזור. ישראל הפכה למדינה המפותחת הראשונה שתטיל סגר ארצי שני.[121] התקהלות הוגבלה ל-20 בחוץ ו-10 בפנים. יציאה מהבית מעבר לאלף מטר נאסרה.

ההחלטה עוררה הדים רבים בישראל. בעלי עסקים רבים, לרבות מסעדנים ומאמני כושר הודיעו כי לא יכבדו את הסגר אלא אם יקבלו פיצוי הולם על הפסדם הכלכלי.[122] בנוסף, חלק מהחרדים כעסו על המניעה מהגעה לבתי כנסת, ויו"ר יהדות התורה יעקב ליצמן אף התפטר מתפקיד שר הבינוי והשיכון.[123] מנגד, הודיעה תנועת הדגלים השחורים, הבולטת במחאות נגד שלטונו של נתניהו, כי תצמצם את פעילותה במהלך הסגר. [124]

ב־18 בספטמבר, ערב ראש השנה, החל משעה 14:00 נכנס לתוקפו סגר של 3 שבועות עד צאת חג שמחת תורה.

ב-22 ספטמבר החלו דיונים בקבינט על הידוק הסגר. חלקו הגדול עסק בהפגנות. למחרת אושר בממשלה סגר הדוק ומחמיר יותר מהסגר ממרץ. בניגוד לסגר הראשון, אז הותרה העבודה במגזר הפרטי בהיקף של עד 30%, החליטו רוב השרים לסגור את המשק כמעט לגמרי ולהתיר את פתיחתם של מקומות עבודה חיוניים בלבד.[125] ההחלטה הל הסגר עברה למרות התנגדותם של שר אוצר ישראל כ"ץ, גמזו ושל שאר הגורמים הרפואיים שהשתתפו בדיון.[126] בחלק מהציבור התעורר כעס רב בשל הטענות על עיסוק מתמיד בנושא ההפגנות, ואף היו שהשמיעו האשמות כי נתניהו דוחף את החמרת הסגר כדי להפסיק את ההפגנות נגדו ונגד התנהלות ממשלתו במהלך המשבר.

ב־25 בספטמבר נכנס לתוקפו סגר מחמיר, במהלכו יסגרו לחלוטין בתי הכנסת, והפגנות יוגבלו למרחק של אלף מטרים ממקום המגורים. כלל מקומות העבודה הפרטיים יסגרו מלבד מקומות חיוניים, המגזר הציבורי יעבוד במתכונת חירום וסגירת כלל ענפי הספורט. שינוי החוק כך שהפגנות יוגבלו נדחה ל-30 בספטמבר בשל עיכוב של חברי הליכוד והאופוזיציה.

בציבור נשמעו ביקורות קשות על אופן קבלת ההחלטות, ואף נשמעו קריאות להקמת ועדת חקירה בשל אופן קבלת ההחלטות.[127][128][129]

יציאה מהסגר השני

במהלך הסגר, החל התכנון של אסטרטגית היציאה. פורסמו 3 תוכניות לפתיחה המשק של המל״ל, ומשרדי הבריאות והאוצר. המשותף לכולם הוא שהמעבר בין כל שלב יתבצע לאחר שבועיים לפחות ובכפוף לעמידה ביעדי התחלואה: כמות הנדבקים (מתוך לפחות 30 אלף בדיקות) ומקדם ההדבקה. גורמים נוספים היו אחוזי העומס בבתי החולים, החולים הקשים והנדבקים. אחרי הצגתם המשיכו הדיונים.

ב-13 באוקטובר, אושרו הקלות מעטות. למשל, נתב"ג נפתח לטיסות חדשות. ב-17 באוקטובר, הוסרה הגבלת התנועה, גנים וחלק מהעסקים חזרו לפעילות. הסגר נשמר במספר אזורים אבל הגנים נפתחו.[130]

קודמה תכנית להגדרת אזורי מלונות ירוקים שהכניסה אליהם תותר בהצגת בדיקת קורונה, או אישור החלמה מהנגיף.

גלריית מדבקות שמירת מרחק 2 מטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרחבים שונים הדביקו על המדרכה מדבקות המורות על שמירת מרחק של שני מטר אחד מן השני. הן היו בכיכר רבין, בכניסות לקניונים, במקומות עמידה בתור, וכדומה.

הגבלות תנועה ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 במרץ הודיע שר הפנים, אריה דרעי, על סגירת הגבול היבשתי עם מצרים, בנוסף לכך אזרחים זרים ששהו במצרים בשבועיים האחרונים לא יורשו להיכנס לישראל, ואזרחים ישראלים יחויבו בבידוד ביתי.[132] ב-8 במרץ הודיעה אל-על על ביטול טיסה ראשונה מניו יורק, כחלק מהצעדים הננקטים למניעת הבאת הנגיף מארצות הברית. באותו יום נסגר טרמינל 1 בנמל התעופה בן-גוריון לטיסות חוץ.[133] למחרת, יצא משרד התחבורה בהנחיות חדשות למפעילי התחבורה הציבורית, לפיהן תיחסם לישיבה שורת המושבים בקרבת הנהג, מחשש לשהייה ממושכת לידו בהקשרי הידבקות בנגיף, ותיאסר עמידת נוסעים באוטובוסים בינעירוניים.[134]

ב-11 במרץ נסגרה תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון לבאים מחוץ לישראל.[135] ב-16 במרץ הודיעה רשות שדות התעופה על סגירת נמל התעופה רמון לפעילות לילית.[136] אחרי כשבוע, הודיעו שיערכו שינויים בקווי התחבורה הציבורית בהתאם להנחיות החדשות שניתנו: קווי התחבורה אל מקומות הבילוי יבוטלו, וכן יבוטלו קווי הסטודנטים והתלמידים, ותופסק הפעילות בסופי השבוע. בימות השבוע היא תפסיק לפעול בשעות הערב החל מהשעה 20:00 עד לפנות בוקר, ובמהלך היום תופעל רק למרכזים חיוניים ומרכזי תעסוקה. בנוסף לא יתאפשר תשלום במזומן.[137]

ב-19 במרץ נאסרה נסיעה ברכב פרטי של יותר מ-2 נוסעים למעט אנשים הגרים באותו מקום. הכלל לא חל על נסיעת עובד המועסק במקום עבודה חיוני למקום העבודה וחזרה ממנו.[138] כמו כן, הממשלה אישרה תקנות חירום על איסור יציאה מהבתים שמעגנות את המלצות משרד הבריאות מ-17 במרץ, למעט במצבים המחייבים זאת (עבודה בהתאם למגבלות הקבועות שיפורטו להלן ובהתאם לתקנות שפורסמו בנפרד, הצטיידות במזון, תרופות, שירותים רפואיים, שירותים חיוניים אחרים, טקסי דת, ספורט, הפגנה, ותרומת דם). התקנות נקבעו לתקופה של שבעה ימים. אדם אשר יפר את הבידוד ייקנס ב-5,000 שקלים ומי שיפר את התקנה נגד התקהלות ייקנס ב-3,000 שקלים.[139] ב־25 במרץ הורה שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' על הפסקת פעילות רכבת ישראל לחלוטין.[140]

בשבוע של פסח וליל הסדר, שחל ב-8 באפריל בלילה בין רביעי לחמישי, הוכרז סגר כללי מיום שלישי בערב עד מוצאי שבת, שאסר על מעבר מעיר לעיר לרבות להצטיידות במזון ובתרופות, זאת כדי למנוע התכנסויות בליל הסדר ונסיעות לרגל החג. לצורך האכיפה נפרסו ברחבי הארץ כ-30 אלף שוטרים, 1,400 חיילים וכ-300 פקחים. ביום רביעי, ערב פסח, בצהרים, ועד סיום ליל הסדר בבוקר, הוחרפו ההגבלות ונאסרה כל התרחקות מהבית של יותר מ-100 מטרים.[141] התחבורה הציבורית כולל טיסות בינלאומיות והרכבת הקלה בירושלים, למעט מוניות, גם הופסקה לחלוטין בשעה 20:00, וחודשה ביום ראשון בבוקר.

ב-9 באפריל החליטו היישובים הערביים הסמוכים אכסאל ודבורייה לחסום פיזית את דרכי הגישה אליהם וביניהם, על מנת לחסום את התפרצות הנגיף בשטחם, והכניסה מתאפשרת רק לתושבי המקום.[142] גם היישוב ג'סר א-זרקא נקט בצעד דומה.[143]

ב-14 באפריל החל סגר נרחב נוסף לרגל חג שביעי של פסח וחגיגות המימונה. החל משעה 17:00 ועד ליום חמישי שלאחר החג בשעה 05:00 בבוקר נאסר המעבר בין הערים השונות בישראל, וכל הצטיידות במזון ותרופות נעשתה אך ורק בתחומי עיר המגורים. בשל החשש להתכנסות להצטיידות בחמץ ולקיום חגיגות מימונה המוניות, ממוצאי החג בשעה 19:00 ועד למחרת בשעה 02:00 לפנות בוקר נאסר לפתוח מאפיות או מקומות אחרים לממכר מזון, מלבד ומשלוחי אוכל. בנוסף גם המאפיות בתוך המרכולים עצמם נסגרו.[144] אחרי שבוע, אישרה הממשלה הגבלות תנועה בחודש הרמדאן. החל מ־23 באפריל ועד 3 במאי, ביישוב שמרבית תושביו מוסלמים וכן באזורים מסוימים בירושלים, לא יפתחו עסקים וחנויות המקבלים קהל, מהשעה 18:00 ועד השעה 03:00 למחרת, למעט בתי מרקחת. עסקים יוכלו לפעול בשירות משלוחים בלבד.[145]

ב-24 באפריל אישרה הממשלה סגר במספר שכונות בערים בית שמש ונתיבות למשך תקופה של 5 ימים החל מיום ראשון, 26 באפריל בשעה 6:00, ועד יום שישי 1 במאי בשעה 6:00. בנוסף הוטלה חובת עטיית מסכה מגיל 7, שתיאכף בקנס של 200 שקלים למי שיפר את ההנחיה.[146]

ב-27 באפריל נכנסו לתוקפן הגבלות בשל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות. בערב יום הזיכרון, יכלו המשפחות השכולות וקרובי החללים ונפגעי פעולות האיבה לבקר בבתי העלמין ובאתרי ההנצחה עד השעה 16:00, וביום הזיכרון נאסרו כלל הביקורים הללו. החל משעה 17:00 בערב יום העצמאות ועד למחרת בשעה 20:00 הוטל סגר והיה ניתן לצאת מהבית רק לצורכי הצטיידות בתרופות ובמוצרים חיוניים בתחום יישוב המגורים, להתאווררות ברדיוס של 100 מטרים, ופעילות גופנית למרחק של עד 500 מטר, ולא ניתן היה לצאת לצורך רכישת מזון. המעבר בין הערים השונות בישראל נאסר. כמו כן, התחבורה הציבורית הופסקה לחלוטין. כלל טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות התקיימו ללא קהל ומרביתם אף הוקלטו מראש.[147] למחרת, פורסמו מגבלות לפיהן התקיימו 3 הדלקות בלבד בהילולת רבי שמעון בר יוחאי.[148]

ב-18 במאי, עקב הדבקות משפחה, הורתה עיריית תל אביב לתושבי שכונת נווה עופר להימנע מיציאה למרחב הציבורי שלא לצורך וכן לא לערוך תפילות בחצרות בתי הכנסת.[149] התחבורה הציבורית הוחזרה תחת מגבלות ובהדרגתיות.[150]

נכון לחודש יולי, הפרמטרים שהובילו להטלת מגבלות מיוחדות בערים ואף סגר מקומי היו 50 חולים ומעלה, יותר מ-151 חולים ל-100 אלף תושבים והכפלת המספר תוך שבוע.[151] במקביל, צומצמו שעות הפעילות והתפוסה של האוטובוסים.[152] כמו כן, הוחלט כי תוטל מגבלת נוסעים באוטובוסים עירוניים - עד 20 נוסעים באוטובוס בזמן נתון.[153] כחלק מההחלטות להטיל סגר שני, הוחלט על הגבלות בתחבורה הציבורית.

סגר מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ההתפרצות, הוטלו סגרים מקומיים. ב-17 במרץ, עקב שיעור הדבקה גבוה נשקלה הטלת סגר מלא על קריית יערים.[154] ב-3 באפריל הוטל סגר על העיר החרדית בני ברק.[155] העיר נמסרה לשליטה צבאית, צה"ל הכריז על מבצע "קרן לייזר" ובמסגרתו חילק מזון ותרופות וכן סייע בפינוי חולים מהעיר,[156] ב-16 באפריל הוקל הסגר בבני ברק כך שהכניסה והיציאה מהעיר לא תתאפשר רק לתחבורה ציבורית, כאשר תהיה אפשרות להיכנס ולצאת באמצעות רכב פרטי.[157] ב-15 באפריל בעקבות התפרצות גבוהה ביישוב דיר אל אסד נקראו תושבי דיר אל אסד, נחף, בענה ומג'ד אל כרום להישאר בבתים.[158] ב-17 באפריל הוכרז צו אזור מוגבל על היישובים דיר אל-אסד ובענה לאחר גידול משמעותי במספר החולים.[159] ב-30 באפריל הוטל סגר על שכונות רוממה, קריית צאנז וקריית בעלז בירושלים ושתי שכונות בחורה שבנגב.[160] ב־26 באפריל הוכרזו מספר שכונות בבית שמש ובנתיבות כ"אזור מוגבל", הסגר כולל הגבלת תנועה לנכנסים וליוצאים משכונות אלו. ההגבלות ניתנו עד 1 במאי.[161] ב-17 ביוני, הוחלט שיוטל סגר בשכונות שבתל אביב-יפו, רהט וערערה-בנגב.[162] בהמשך החודש, הוטלו סגרים חלקיים באלעד וברחובות בטבריה.

לפי מודל הרמזור, מעת לעת יוחלט לגבי היישובים האדומים האם צריך סגר/עוצר. למשל, ב-8 בספטמבר נכנסו לתוקף הגבלות ועוצר לילי (מהשעה 19:00 עד השעה 05:00) על 40 יישובים בהם התחלואה בנגיף גבוהה, במסגרתם תוגבל היציאה ממקום המגורים בין השעה 19:00 עד לשעה 5:00 למחרת, למעט למרחק של עד 500 מטרים מהבית או לטובת חריגים.[163]

עם תום הסגר השני הוחלט להטיל סגר מקומי על יישובים בהם קיימים נתוני תחלואה גבוהים על פי מודל הרמזור. ב-25 באוקטובר החליטה הממשלה להטיל סגר על היישוב מג'דל שמס למשך ששה ימים.[164]

אכיפת תקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 במרץ, יממה לאחר התקנת תקנות הסגר, החלה משטרת ישראל באכיפתן, תוך מתן קנסות למפרי האיסור לצאת מהבית לצרכים לא חיוניים,[165] הפרת הנחיות הבידוד, והפרת הנחיות נוספות, שיכולות לגרום להתפשטות נגיף הקורונה.

מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך

ב-14 במרץ הודיע משרד החינוך על סגירת כל מוסדות הלימוד שבמערכת החינוך. כל פעילות תנועות הנוער בוטלה. מוסדות ההשכלה הגבוהה נסגרו. בוצעה למידה מרחוק במוסדות השונים. ב-18 באפריל, פרסם משרד החינוך מתווה לחזרת מערכת החינוך לפעילות. בהמשך, פורט המתווה ופורסמו עמדות הגופים האחרים. למחרת, אושרה הפעלה מחדש (תחת מגבלות) של מערכת החינוך המיוחד ומעונות יום שיקומיים. חל שינוי במבנה בחינות הבגרות והאוניברסיטאות ושינו את מסלולי הקבלה והתנאים על רקע דחיית הפסיכומטרי. במאי, חזרו תלמידים לגנים ולבתי הספר מהשכבות השונות תחת הנחיות.

את הלימודים בבתי הספר סיימו במועד הרגיל למרות רצון משרדי האוצר והחינוך להאריכם. בגילאים הצעירים, השתתפו התלמידים ב"בית הספר של החופש הגדול" מ-1 ביולי עד 6 באוגוסט 2020.

מערכת הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מגע עם חולי קורונה או הידבקות של הצוות הרפואי במחלה, הוכנסו בכמה מחלקות כל צוות הרופאים לבידוד מה שהביא לסגירת מחלקות או לצמצום פעילות בבתי החולים שיבא, איכילוב, קפלן, הדסה, וולפסון, פוריה ובתי חולים נוספים[166] בית חולים השרון הוסב כולו לטיפול בחולי קורונה.[167] בבית חולים שיבא תל השומר הוכשר חניון בית החולים כמחלקה לטיפול נמרץ ל-40 חולים קשים.

ב-21 במרץ 2020, הגיע מספר אנשי צוות מערכת הבריאות בבידוד ל-3030, מהם 814 רופאים, 893 אחיות וכן 42 אנשי צוות חולים. מתוך הנ"ל במרכז הרפואי איכילוב לבדו היו כ-200 עובדי צוות רפואי בבידוד. כמענה לתגבור הצוותים הרופאים גויסו סטודנטים לרפואה. עקב אירועי הדבקה כדוגמת אלו במחלקות רפואיות, הצוותים הרפואיים בישראל צפויים להחליף מודל עבודה למשמרות נפרדות במקום כוננויות ותורניות ארוכות. הנושא נדון בהיבט תנאי תעסוקה ושכר, עקב כך ששכר הרופאים מבוסס בעיקרו על תורנויות.

ביוני, דווח שחלק מבתי החולים נכנסו לגרעונות כלכליים.[168] ביולי, ניתן תקציב נוסף.[169] כמו כן, פנו פנימאים ורופאי המחלקות לרפואה דחופה וחדרי המיון לראש הממשלה נתניהו ולשרים כ"ץ ואדלשטין והתריעו על מצבה של מערכת הבריאות לקראת חורף ה'תשפ"א. בסוף יולי, התקיימה שביתת אחיות ואחים שנסתיימה אחרי סיכום על תוספת תקנים ותנאים נוספים.[170]

באוגוסט, דווח על עומסים בחלק ממחלקות בתי החולים.[171][172] בספטמבר, החלו חלק מבתי החולים בהעברת מאושפזים לבתי חולים אחרים בשל עומס. רופאים בגמלאות נקראו לסיע.

בדיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמטכ"ל אביב כוכבי (במרכז) בוחן את המעבדה הצבאית לאבחון חולי קורונה בבסיס צריפין יחד עם ראש אט"ל יצחק תורג'מן (משמאל), קצין הרפואה הראשי טריף בדר (מימין) ואנשי הרבנות הצבאית

נציגי ארגוני המעבדות הרפואיות התריעו בפברואר כי לא יוכלו לעמוד בביקוש הגובר לבדיקות קורונה[173] ובמרץ הודיעו כי המעבדות הגיעו ליכולת ביצוע בדיקות מרבית של עד 700 בדיקות ליום.[174] בעקבות העומס הגובר על המעבדות אושר להן לפעול גם בסופי שבוע וכן נחנכו מעבדות נוספות כך שקצב הבדיקות ביום גדל ל-2,400.‏[175] בנוסף לבדיקות בעקבות דיווחים, מרפאות יקיימו בדיקות מדגמיות.

ב-15 במרץ למעבדות הקיימות נוספו 3 מעבדות כדי להגדיל את מספר הבדיקות. משרד הבריאות שינה את הקריטריונים לאחר ש-90 אחוז מהדגימות לבדיקת קורונה נזרקו מבלי להיבדק מפני שנלקחו ללא קבלת אישור מראש.[176]

לפי ד"ר רחל אדטו, לפיקוד העורף וצה"ל יכולת לבצע 30 אלף בדיקות.[דרוש מקור]

ב-19 במרץ, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט: הגעה לכ-3,000 בדיקות עד 21 במרץ ולכ-5,000 עד 26 במרץ.[177] למחרת, דווח כי מאחר שמשרד האוצר לא אישר תוספת שכר לעובדים, מעבדות שונות בישראל לא פעלו בסוף השבוע.[178] ב-22 במרץ דווח על ביצוע 3,230 בדיקות.ב-23 במרץ נחנך מתחם בדיקות לנוסעים ברכב פרטי בחיפה.[179] כמו כן, נפתחו מתחמים דומים (היבדק וסע) במקומות אחרים, כמו טירה, ירושלים ותל אביב.[180][181] ב-24 במרץ צה"ל הסב מעבדה של הרבנות הצבאית בבסיס צריפין המיועדת לבדיקות DNA לשם זיהוי חללים, כך שתוכל לאבחן חיילים חולים.[182] ב-25 במרץ נמסר מטעם מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב שנערכו 5,067 והחל מ-29 במרץ צפויות להיערך 10,000 בדיקות ליום.

ב-26 במרץ דווח כי בוצעו כ-5,200 בדיקות. למחרת עובדי המעבדות התריעו כי מספרי הבדיקות שצוינו אלו רק מספר הדגימות שנלקחו ולא הבדיקות שעובדו בפועל. המעבדות לא עבדו במשמרות מלאות ולא הצליחו לצמצם את הפער בביצוע הבדיקות.[183] כמו כן דווח גם על אובדן פרטי בדיקות עקב תקלת מערכת מידע ועל מחסור של כ-200 עובדים לצורך הפעלת המעבדות בתפוקה מלאה. תוכננה הקמת מערכת מחשוב ארצית לצורך הטיפול בבדיקות.[184][185]

ב-27 במרץ, בוצעו כ-6,000 בדיקות מדי יום. כמו כן, הודיע משרד הבריאות שלאחר שיחה עם ראש הממשלה, הוחלט כי במהלך השבוע הבא יעלו כמות הבדיקות לכ-10,000 ותוך שבועיים (עד 10 באפריל) יבוצעו 30 אלף בדיקות מדי יום. השר נפתלי בנט גיבה את החלטת ראש הממשלה.[186]

עקב גורמים כמו מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), היעדים לא מומשו[187][188] ואף הייתה ירידה. ב-1 באפריל, נלקחו 7,833 בדיקות וב-2 באפריל בוצעו 7,294 בדיקות.[189] ב-5 באפריל, הודיעו כי אותר חומר חלופי.[190] החומר יאפשר כ-12 אלף בדיקות אבל לא 30 אלף בדיקות עקב מחסור במכשור מתאים.[191] ב-8 באפריל, משרד הביטחון ומשרד הבריאות הודיעו על הסכם עם חברת BGI הסינית, במסגרתו היא תספק מכשור וחומרים לביצוע בדיקות נוספות.[192] המכשור וחומרים מאפשרים ביצוע 10,000 בדיקות PCR נוספות ביום לפחות.[193] נוסף על כך, משלוח ריאגנטים הגיע מדרום קוריאה לישראל.[194] באמצע אפריל, אחרי תקופה של ירידה בכמות הבדיקות היומיות, הכמות עלתה ל-10,000 ושבוע אחר כך ל-12,000.[195][196]

בנוסף לעזרה באבחון חולים, הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.[197] באמצע אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד שקבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על 7 ימים בממוצע[198] ובמרץ הוא היה 3 ימים.[199][200] במהלך אפריל, דווח על הקמת מערך התחקירים האפידמיולוגי.[201] ב-23 באפריל, משרדי הבריאות והביטחון חתמו על הסכם עם MyHeritage לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום. עסקה זו מצטרפת להסכם שחתמו משרד הביטחון ומשרד הבריאות עם חברת AID GENOMICS. יאפשרו שני ההסכמים יכולת של למעלה מ-20 אלף בדיקות ביום.[202]

בתחילת אפריל, קופות החולים החלו ליטול בדיקות יחד עם מד"א.[203] ב-23 באפריל, המנכ"ל בר סימן טוב אמר שבתוך 10 ימים תושלם העברת הבדיקות לקופות החולים במטרה לקצר את סגירת המעגל.[204] משרד הבריאות רכש בדיקות לזיהוי נוגדנים (סרולוגית). מטרתן הוא גילוי תמונת מצב בנוגע לתחלואה בציבור. הבדיקות היו אמורות להתחיל במהלך מאי.[205] במהלך יוני צפויים להיבדק 70 אלף איש.[206] בספטמבר התפרסם כי בסקר שנערך בקרב יותר מ-50,000 בני אדם, נמצאו רק 3.5% עם נוגדנים לקורונה.[207]

ב-14 במאי, דרשו עובדי המעבדות דרשו כוח אדם נוסף וחששו מקריסה אם יהיה גל התפרצות נוסף.[208] באותו היום, פורסם שאוניברסיטת ת"א וחיל הרפואה יבצעו 5,000 בדיקות נוגדנים בצה"ל.[209] במהלך מאי היה מספר הבדיקות נמוך שרחוק מהשיא. ביוני החלה עלייה בכמות הבדיקות.

ב-25 ביוני פרסם משרד הבריאות כי מבודדים שנחשפו לחולה ייבדקו בתוך 48 שעות - שבועיים בלבד אחרי שסדצקי הורתה להמתין בין ארבעה ימים לשבוע.[210] ביולי, משרד הבריאות שינה נוהל של חקירות אפידמיולוגיות של הנדבקים.[211]

ביקורת על הקריטריונים לביצוע בדיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הדבקת הדיירים והעובדים במגדל נופים בו 25 חולים ו-4 נפטרים (נכון ל-2 באפריל[212]) התעורר כעס על אי ביצוע בדיקות במועד. זאת לאחר שנודע על ביקור נשאית בבניין, על אף שלא הייתה מודעת למצבה. בדיקות לשוהים נערכו לאחר כשבועיים.[213] באופן דומה, בבית האבות "משען" בבאר שבע מספר הקורבנות עלה ל-12.[214]

בדיקות לא בהכרח מסוגלות לאתר נשאים בזמן שממשיכים להדביק, מאחר שבשל מאפייני הנגיף, סימפטומים מופיעים בשלב מאוחר יחסית וכך גם אבחון המחלה לא תמיד מתאפשר.[215] כן יצוין שלפרקי זמן מסוימים היה מחסור בערכות בדיקה, מטושים ופערים ביכולת ביצוע הבדיקות במעבדות והחקירות אפידמיולוגיות, עקב קצב ההדבקה הגובר.

לאחר שגברה הביקורת על הקריטריונים הנוקשים[216] הוחלט להקל את הקריטריונים.[217] עקב מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), הקריטריונים הוקשחו. חרף המניעה מלקיים בדיקות בתנאים מסוימים, עקב מקרים שונים של הדבקות אנשי צוות במספר מחלקות בבתי חולים נפרדים, בהדסה החליטו לחרוג מהנהלים ולהתחיל לבדוק את אנשי הצוות במחלקה. בעקבות הבדיקה, התגלו כ-15 נשאים מבין אנשי הצוות שהיו ללא סימפטומים.[218]

החל מ-6 באפריל, הקריטריונים הוקלו. התאפשרה קבלת הפנייה לבדיקה דרך רופא המשפחה. ההפניה נתינה למטופלים שחוו תסמינים מוגדרים ולאחר התייעצות מרחוק עם הרופא.[219] בסוף אפריל, פרופסור רוני גמזו, האחראי הזמני על ניהול משבר הקורונה בבתי האבות, אמר שימליץ לראש הממשלה כי שליש מהן יבוצעו בבתי האבות והדיור המוגן, בדגש על אלה שנתגלה בהם נשא.[220] שבועיים קודם, החלו להפנות 3,000 בדיקות מדי יום לבתי אבות בהם התגלה נשא של הנגיף.

על סמך ניתוח הנתונים שנצברו, הוחלט על מדיניות שתתמקד בהפחתת מספר הבדיקות למחלימים לטובת בדיקות לאיתור חולים חדשים. המטרה הייתה ייעול השימוש הבדיקות ומיקוד רב יותר על זיהוי מקורות ההדבקה ומעקב אחר שרשראות ההדבקה.[221] בסוף מאי, יולי אדלשטיין החליט להרחיב את הקריטריונים לביצוע הבדיקות. למשל, אנשים ללא תסמינים במצבים מסוימים יכלו להיבדק והתאפשרה נטילת בדיקה לפי שיקול דעת של הרופא המטפל.[222] אחרי כמה ימים, חל שינוי מתון.[223] ב-15 ביולי, הקריטריונים צומצמו.[224] כמו כן, הוחלט להרחיב את הבדיקות בבתי האבות ובמוסדות הגריאטריים כך שהעובדים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע.[225] הוחלט שתבוצע בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות. בכל מרכז גריאטרי שבו יתגלה הנגיף במערכת הביוב, ייערכו מיד בדיקות קורונה לכל הדיירים ואנשי הצוות.[226] באוגוסט, שרון אלרעי פרייס החליטה שהקריטריונים שאדלשטיין קבע יוחזרו. המטרה הייתה שיקטעו שרשראות ההדבקה מהר ומוקדם יותר.[227]

ביקורת על הגדרת חולים קשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 יולי 2020 הפיץ משרד הבריאות בישראל הנחיות חדשות באשר להגדרתם של חולים במצב קשה[228] במטרה ליצור אחידות בין בתי החולים בישראל בדיווח על מצב החולים, ולהתאים את הקריטריונים להגדרות של ארגוני בריאות בעולם.[229] הגדרות קליניות אחידות למצבם של חולי קורונה חשובות כי מהן נגזר אופן הטיפול הרפואי ודחיפותו, לצד ביצוע ניסוים קליניים. ההגדרות משתנות לעיתים בהתאם למידע ולניסיון הרפואי והמחקרי שנצברים. בין ההנחיות החדשות חולים בעלי ריווי חמצן בדם של 93% ומטה מוגדרים כחולים במצב קשה. קריטריונים כמו ריווי חמצן בדם הוגדרו ברמה דומה (אך לא זהה) כבר מחודש מרץ אבל חלק מהרופאים לא הכירו אותם. בעקבות שינוי הקריטריונים עלו טענות על ניפוח מספר החולים הקשים. ניטען שבעבר חולים קשים נזקקו ברובם למכונות הנשמה ועם הקריטריונים החדשים מרבית החולים הקשים אינם זקוקים כלל להנשמה. ע"פ ד"ר מיקי הלברטל מנכ"ל בי"ח רמב"ם בעבר 80 אחוז מהחולים הקשים היו מונשמים בעוד שעם הקריטריונים החדשים היחס הוא 36 אחוז.[230] אחרי גל התחלואה הראשון חל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן. זאת בשל היבטים שליליים בחיבור למכשירי הנשמה על חולים.[231] לפי פרופ' רונן בן-עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות באיכילוב, אחוזי התמותה של חולי קורונה מונשמים גבוהים - כשליש מהחולים מתים ולכן הגישה הרווחת היא לטפל במגוון אמצעים, תרופתיים ומכניים, כדי למנוע צורך בהנשמה. כמו כן, ירידה בריווי החמצן בדם היא סימן האזהרה המוקדם ביותר להחמרה במצב החולה, וזו הסיבה לכך שהיא נקבעה על ידי רשויות הבריאות בעולם כקריטריון קובע למחלה קשה. וכן טען שאלו חולים שצריכים להיות מאושפזים תחת מעקב וטיפול אינטנסיבי למניעת החמרה במצבם.[232]

ציוד ורכש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מחסור שהתעורר במטושים, מקל ייעודי לבדיקות רפואיות, חברת MyHeritage תרמה כ-66 אלף מטושים שהוזמנו מחוץ לישראל.

בעקבות מצב החירום, משרד הביטחון צורף למאמצי ההצטיידות, והמוסד סייע בהבאת ערכות בדיקה נוספות.[233] עקב המחסור המסתמן בציוד מגן, מערכת הבריאות החלה להטיל מגבלות על ניפוק הציוד. עודפים רבים של ציוד מגן מצויים בסין ולספקים אין יכולת לשלוח אותם לישראל עקב הפסקת הטיסות.

חברת אינוויטק הודיעה שתספק אלף מכונות הנשמה, הצפויות להיות זמינות במאי.[234]

טקס סיום הפעילות במרכז השליטה הלאומי למאבק בקורונה. מימין לשמאל: ראש אמ"ץ אהרון חליוה, הרמטכ"ל אביב כוכבי, ראש המוסד יוסי כהן, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וראש אמ"ן תמיר הימן

ב-25 במרץ התפרסם כי הוקם חמ"ל משותף למשרד הבריאות, הביטחון והמוסד, לצורך תיאום רכש, בשל המחסור הגובר בציוד רפואי בעולם.[235] בהמשך החמ"ל הפך למרכז שליטה כללי שפעל ממתחם בית החולים תל השומר עד לסגירתו כעבור כחודשיים בשל דעיכת הגל הראשון וההשתלטות היחסית על המצב.[236]

משרד הביטחון הקים צוות חירום בראשות ד"ר דני גולד, ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת), לשם קישור בין יצרני ציוד רפואי לתעשיות הביטחוניות, לשם ייצור מואץ של ציוד רפואי ומתן פתרונות חדשניים למלחמה במגפה.[237]

ב-26 במרץ נמסר דו"ח מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ליו"ר ועדת הקורונה עופר שלח ולפיו בישראל יש רק 1,437 מכונות הנשמה זמינות לשימוש מערכת הבריאות, ובהסתמכות על מקורות נוספים, יש צפי ל-2,864 וזאת אל מול תחזית של 5,000 מונשמים.[238] נקבע נייר עמדה על ידי ועדה משותפת של המועצה הלאומית לביואתיקה, הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ומשרד הבריאות, שקבע סדרי עדיפויות למקרה ששיעור ההידבקות יהיה גבוה מיכולת ההתמודדות של בתי החולים.[239]

חברת ישראייר הטיסה לראשונה אי פעם מטוס לסין, שנועד להביא לישראל מסכות מגן.[240]

טיפול רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול במסגרת בתי החולים הוא תומך ולא ישיר וכולל מתן חמצן, עירוי נוזלים, אנטיביוטיקה כאשר עולה חשד לזיהום חיידקי, ובמידת הצורך הנשמה מלאכותית מכנית. נוסה טיפול באמצעות תרופה בשם כלורוקווין (אנ'), המוכרת כבר יותר מ-70 שנה כתרופה למניעת מלריה וטיפול בה.[241] גם היה טיפל בתרופה נוספת בשם קלטרה (אנ') שמוכרת בטיפול נגד HIV, ובתרופה אנטי-ויראלית ניסיונית בשם רמדסיביר.[242]

מידע והסברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פשקוויל שהופץ בבני ברק בעיצומה של ההתפרצות

בתקופת המשבר, למשך פרק זמן מסוים שודרו מדי ערב הודעות לציבור מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים ואישים נוספים כגון מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וסיגל סדצקי. בהמשך משרד הבריאות הפיק קמפיינים ייעודיים. ב-20 באפריל, לאחר שבכלל ההודעות לתקשורת נמנע מעיתונאים להציג שאלות לראש הממשלה או שאר בעלי התפקידים, תא הכתבים המדיניים וארגונים נוספים פנו בתלונה למשרד ראש הממשלה בדרישה שיתאפשר להעלות שאלות, תוך התחשבות בהנחיות הבריאות.[243] לאורך המשבר, אנשי מקצוע העוסקים בניהול המשבר כמו משה בר סימן טוב, סיגל סדצקי, איתמר גרוטו ושאול מרידור התראיינו למגוון גופי תקשורת באופן עצמאי.

ב-18 במרץ פיקוד העורף השיק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי.[244]

המשרד לשוויון חברתי הפעיל מוקד מיוחד (8840) עבור מידע לגיל שלישי. גם אתר כל-זכות הנגיש מדריכי זכויות ייעודים למשבר ודף עדכונים על ההקלות הממשלתיות.[245]

ארגון נגישות ישראל קרא ב-19 במרץ להנגיש את השירותים לבעלי מוגבלויות.[246]

ציבורים שונים התריעו על היעדר הסברה בשפות שאינן עברית, כגון ערבית, צרפתית, רוסית ואמהרית.

הופצו סרטוני הסברה מטעם משרד הבריאות ומטעם לשכת הפרסום הממשלתית ששודרו ביוטיוב, בטלוויזיה ברשתות החברתיות וכו'.[247][248]

ב-26 במרץ הופץ סרטון הסברה של לשכת הפרסום הממשלתית המציג את שרשרת ההדבקה.[249] הסרטון הופץ במספר שפות, וגורמים ממספר מדינות בעולם ביקשו גם הם להשתמש בסרטון.[250]

הסברה לציבור הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פער ממושך ותלונות על אי הנגשת מידע בערבית, מונתה סוזאן מזאווי כדוברת לציבור הערבי מטעם משרד הבריאות.

האתרים שהוקמו מטעם משרד הבריאות[251] ופיקוד העורף[252] הכילו פרק שלם בערבית המנגיש את המידע וההנחיות הקשורים להתפרצות הנגיף בישראל.

הנחיות והסברה בציבור החרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה משי זהב מארגון זק"א התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם הבד"ץ ואנשי העדה החרדית.

כחלק מהחמרת ההנחיות, הוצאה דרישה להגביל את התפילה בבתי כנסת לעד עשרה אנשים ובהמשך נסגרו בתי כנסת. בנוסף, קבר רחל וקבר הרשב"י נסגרו לכניסת מתפללים, ואילו לכותל המערבי הותרה כניסת תושבי העיר העתיקה בלבד. מערת המכפלה הוחרגה ואושר לקיים במקום מניין תפילה מצומצם, שלוש פעמים ביום ברחבת ׳אוהל אברהם׳.[253]

אל מול עדויות על המשך הפרת הנחיות ההתקהלות, התקבלו תלונות על הסברה לא מספקת לציבור החרדי ומידע לא מותאם לאופן צריכת התקשורת בציבור החרדי.[254][255]

בזמן המשבר הקים משרד הבריאות מטה הסברה נפרד לציבור החרדי והפעיל אמצעים ייעודים כגון כריזת רחוב ועיתון מיוחד.[256][257]

ב-16 באפריל נודע כי הנחיות משרד הבריאות לכניסה לבידוד לא הגיעו למנויי הטלפונים הכשרים, חרף פניית משרד התקשורת לוועדת הרבנים לענייני תקשורת. תלונה בעניין הוגשה למשרד מבקר המדינה.[258]

התמודדות עם חדשות כוזבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בידוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות עלייה בקצב גילוי החולים באמצע מרץ, משרד הביטחון נערך להקמת מתקני בידוד חוץ-ביתיים, על מנת למנוע הדבקה בתוך המשפחה בבידוד ביתי.[259] מספר מתקנים עברו הסבה ל"מלוניות בידוד" בסיוע פיקוד העורף: מתקני יחד למען החייל, מלונות ובהם דן פנורמה תל אביב ודן ירושלים.[260]

כוונת משרד הבריאות להכשיר כמתקן לאשפוז חולי קורונה קלים, גם את המרכז הגריאטרי בראשון לציון מלב"ן שנמצא באחריותו, מוסד שמעמדו היה מצוי במחלוקת טרם המשבר, עוררה התנגדות.[261] לאחר שנדחתה עתירה של משפחות מאושפזים לבית הדין המחוזי, ב-21 במרץ הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא זה. באופן דומה, כוונת משרד הבריאות לפנות את המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם ללא מתן הודעה מוקדמת למשפחות נתקל בהתנגדות עזה.[262]

אכיפה ואיכון סלולרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז החלת מדיניות הבידוד של החולים החשודים, התפרסמו מקרים של הפרת צווי הבידוד. כן התגלו קשיים בביצוע חקירות אפידמיולוגיות הן בשל העומס הגובר הנובע מריבוי המקרים או אי שיתוף פעולה מלא מצד חלק מהנדרשים לבידוד מסיבות שונות.

בשל כך הוחלט להתחיל באכיפת הבידוד על ידי משרד הבריאות בשילוב עם המשטרה. במספר מקרים ביצעה המשטרה מעצר של מפירי בידוד,[263][264] והוחלט לפתוח תיקים פליליים[265] כנגד מפירי הבידוד ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים לאכיפת הבידוד.[266][267][268] ב-16 במרץ 2020 אישרה ממשלת ישראל את תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), התש"ף-2020, המאפשרות איכון סלולרי של חולה במחלת נגיף קורונה 2019 ושל אדם החייב בבידוד בית עקב חשש שחלה במחלה זו, גם ללא צו בית משפט המורה למסור נתונים אלה. המשטרה רשאית להעביר את המידע למשרד הבריאות.

בנוסף אישרה הממשלה את תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020,[269] שיהיו בתוקף במשך 14 ימים. התקנות מסמיכות את השב"כ לקבל, לאסוף ולעבד, לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית לצמצום ולמניעת התפשטות נגיף הקורונה, מידע טכנולוגי לשם ביצוע בדיקה, בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת החולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עמו. המעקב יתבצע על פי פנייה מטעם נציג משרד הבריאות לראש אגף בשירות; הפנייה תכלול את שם החולה, תעודת הזהות שלו, מספר הטלפון שלו או חלק ממידע זה. המידע שיספק השב"כ נועד לאפשר זיהוי של האנשים שבאו במגע קרוב עם חולה. המידע יאפשר פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד, אך השב"כ עצמו לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה זו. המידע שנאסף לפי תקנות שעת חירום הנ"ל יימחק 60 יום לאחר גמר תוקפן של התקנות, וניתן להשתמש בו אך ורק לשם מאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל.[דרושה הבהרה][דרוש מקור]

נכון ל-20 במרץ נערכו על ידי המשטרה כ-12 אלף ביקורות בבתים פרטיים, עסקים ובתי כנסת.

בעקבות דיון ועדת חוץ וביטחון בנושא, הסתבר שהשב"כ גם בוחן את פלט השיחות.[270] ב-26 במרץ השב"כ פרסם כי 500 מהאנשים שקיבלו את ההודעה ואותרו באמצעות מערכת המעקב אכן נמצאו לבסוף כנשאים. לא היה ברור מהפרסום כמה אנשים קיבלו את ההודעות. בהמשך, הממשלה החלה לקדם חוק שיחליף את התקנות. האיכון הופסק ביוני. ביולי, אושר חוק שאפשר איכוני שב"כ באופן זמני ותחת תנאים.

צמצום הפעילות במגזר הפרטי והציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 במרץ המשטרה הוציאה צו סגירה ל-30 יום למכון כושר בטמרה לאחר שהפר את צו משרד הבריאות.[271]

ב-22 במרץ פורסמו תקנות שעת חירום לצמצום שהיית עובדים במקום העבודה:

  • תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020:[272] התקנות מגבילות את מספר העובדים במקום עבודה אחד לעשרה עובדים או 30% ממצבת העובדים, הגבוה מבין השניים. מקומות עבודה רבים, החיוניים להמשך הפעילות גם בתקופה זו, הוחרגו מהגבלה זו (מהם שהחורגו לחלוטין ומהם שהוחרגו חלקית).
  • תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020.[273]

פעילות צה"ל במהלך המשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת היערכותו לפעילות סיוע לאומית במשבר הקורונה, פעל צה"ל במגוון תחומים:

  • מחקר, ניתוח נתונים והערכת מצב לטובת גיבוש מדיניות פעולה לאומית: במרץ 2020 הוקם בכפיפות לאגף המודיעין בצה"ל מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה. גוף זה עוסק במחקר מערכתי ורפואי אודות התפשטות נגיף הקורונה בארץ ובעולם. פעילות המרכז מאכוונת על ידי משרד הבריאות, משרד הביטחון והמטה לביטחון לאומי ותוצריו מיועדים לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה. בראש המרכז עומד קצין בדרגת אלוף-משנה מחטיבת המחקר באגף המודיעין.
  • תגבור כוחות שיטור, אבטחה ופיקוח: עיבוי כוחות שיטור, מג"ב ופיקוח לטובת אכיפת נוהלי סגר ואיוש מחסומים.
  • תגבור כוחות למשימות סיוע ותמיכה לוגיסטית בעורף: חלוקת מזון, תרופות ומצרכים חיוניים למוקדים מרכזיים במרכזי אוכלוסייה ותחלואה. כמו כן, מאמץ זה כלל סיוע בייצור מסגרות בידוד לחולים מאומתים. מאמץ המובל על ידי פיקוד העורף.
  • פיתוח וייצור פתרונות טכנולוגיים: סדרת מאמצים טכנולוגיים לייצור פתרונות חדשניים בתחום הרפואה המבוססים יכולות צה"ליות. מאמצים אלו מובלים ברובם על ידי היחידה הטכנולוגית של מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן. מאמצים אלו כוללים ייצור של מכונות הנשמה, הסבת אמבולנסים וכדומה.
  • פינוי חולי קורונה יחד עם תקציב ייעודי להסברה. לדוגמה, ביולי הורה שר הביטחון על מבצעים ממוקדים בערים מסוימות. במסגרת המבצעים הממוקדים, ניתנות לערים שבהן תחלואה גבוהה חבילות הכוללות הקצאת מקומות ייעודיים במלוניות ואמצעי הסברה מותאמים.[274]

במקביל, פעל צה"ל בתחומים נוספים כמו העלאת התודעה באמצעות הרשתיות החברתיות של פיקוד העורף והעלאת המורל הלאומי באמצעות חיל החינוך - הופעות הלהקות הצבאיות, הרצאות, ופעילויות נוספות.

פתרונות טכנולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי, גילוי, איתור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח מכשיר BiPAP על ידי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין

חוקרים ממכון ויצמן למדע הציגו שאלון ומערכת מיפוי שמטרתם לנבא אזורי התפשטות אפשריים.[275] קבוצת חוקרים נוספת מהמכון פיתחה בשיתוף עם המרכז הרפואי וולפסון פלטפורמה המאפשרת לבצע ניטור עצמי של חוש הריח כדי לאתר מקרי קורונה בשלבי ההתפתחות המוקדמים.[276] קופות החולים החלו לשלוח ללקוחותיהן שאלונים שנועדו לספק מידע אודות התפשטות המגפה.[277]

יכולות השב"כ נרתמו לצורך איתור נדבקים אפשריים ולסיוע בחקירות אפידמיולוגיות. מספר ימים לאחר הפעלת יכולת זו הושקה יישום "המגן" מטעם משרד הבריאות שמטרתה זהה. האפליקציה התפרסמה בקוד פתוח ומסייעת לאתר האם המחזיק בה שהה ליד חולה קורונה מאומת ובכך עליו להיכנס לבידוד.[278] היישום נבדקה על ידי מומחי אבטחה אשר לא הצליחו למצוא בה ליקויים.

אלי שפרכר פיתח מודל לחיזוי תחלואת הקורונה שאומצה על ידי הממונה רוני גמזו בשילוב עם מודלים אחרים.[279]

טיפול תומך[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין התגייסה לפיתוח מכונת הנשמה אוטומטית המבוססת על מפוח הנשמה. מהנדסים נרתמו לייצר ציוד רפואי חלופי באמצעות מדפסות תלת מימד.[280][281] היו גם חברות פרטיות שפיתחו.

פיתוח חיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיתוח חיסונים

ב-2 בפברואר הודיע ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "הנחיתי את המכון הביולוגי ומשרד הבריאות לפעול ליצירת חיסון ולהקים מפעל חיסונים בישראל." לשם כך הובאו על ידי משרד הביטחון, משלוחים של נגיף הקורונה למכון הביולוגי מחוץ למדינה.[282] משרד הביטחון הודיע שעל מחקר ופיתוח המענה הרפואי לנגיף עמלים במכון למעלה מ-50 מדענים מנוסים.[283] במקביל הוחלט על הקמת מפעל החיסונים בירוחם.

התמודדות החברה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט תוצרת בית: "נעבור את זה יחד", רעננה, אפריל 2020

פעילות ארגוני המגזר השלישי ויוזמות פרטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל הנחיות להגבלת ההתקהלות, היות האוכלוסייה המבוגרת קבוצת סיכון (ובהתאם הנחיות משרד הבריאות להימנע מביקורים שלא לצורך) והטלת מגבלות על תחבורה ציבורית, הוחמרה תופעת הבדידות. מצב זה החמיר עוד יותר בשל סגירת מרכזי היום לקשישים.[284] לפי דורון רז מאיגוד נותני שירותי סיעוד בישראל, 30% מהקשישים עריריים. לפי חברת הכנסת מירב כהן מסיעת כחול לבן, דווחו מספר מקרים של קשישים שלא אכלו מספר ימים. מתחילת המשבר התפרסמו יוזמות שונות שנועדו לתת מענה לקשיים שהתעוררו במהלך משבר הקורונה, שחיברו בין אנשים שהיו צריכים עזרה (לדוגמה משפחות בבידוד או קשישים עריריים), לאנשים וארגונים שהיו מעוניינים להעניק סיוע (לדוגמה, תרומת מזון או קניית מצרכים).

ב-18 במרץ נפגשו נציגי הממשלה ונציגי ארגוני החברה האזרחית, סיכמו על פתרונות לסוגיות קריטיות, מנגנון תיאום למענה על סוגיות פרטניות והעלו נקודות נוספות לטיפול.[285]

עם תחילת המשבר והפגיעה בענף המסעדות, עסקים רבים תרמו את התוצרת שלהם לעמותות, נזקקים ועסקים קטנים.[286] ב-30 במרץ הציבור נתרם לטובת פרויקט מימון המונים למען יתומים מאב שאימם נפטרה מהנגיף.[287] ב-6 באפריל נערך אירוע התרמה טלוויזיוני לעמותת פתחון לב בערוץ 13.

בערים שונות, בוצע שיתוף פעולה בין העירייה לפעילים. לדוגמה, במזרח ירושלים, היה שיתוף פעולה בין פעילים וראש העיר משה ליאון.[288]

המרכז הישראלי ללימודי חירשות עידכן כי לפי אורלי בוני, ממונת שוויון ונגישות לאנשים עם מוגבלות במשרד הבריאות, עדיין לא נמצא ייצור בטיחותי למסיכות חצי שקופות, העשויות ניילון בתוך מסגרת בד.[289] תומר דרזנר, חירש ועורך דין במקצועו, שנדבק ואושפז, לא הצליח לתקשר עם הצוות הרפואי שהשתמש במסיכות.[290]

בתחום הסייבר, חוקר ישראלי בשם אוהד זיידנברג הקים מיזם בינלאומי להגנה על בתי החולים בארץ ובעולם מפני תקיפות סייבר.[291] זיידנברג ושותפיו אוזכרו ברשימת WIRED25 של המגזין על פועלם להגנה על המגזר הרפואי.[292]

בתחילת מאי מונה פרופ' נמרוד מימון לעמוד בראש תוכנית "מגן אבות ואמהות", תוכנית העוסקת במשבר הקורונה בבתי אבות ומוסדות סיעודיים. מימון החליף את פרופ' רוני גמזו שסיים את תפקיד הפרויקטור המיוחד לנושא. באוגוסט, הממשלה אישרה את תוכנית, שמטרתה הפגת בדידות, קטיעת שרשראות הדבקה וטיפול בצרכי האזרחים הוותיקים.[293]

ייעוץ ותמיכה נפשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המשבר ער"ן והקואליציה הישראלית לטראומה תגברו מוקד לעזרה נפשית, אשר הגיעו אליו אלפי שיחות. באגודת ניצן פתחו מוקד טלפוני לייעוץ להורים.[294]

ב-31 במרץ חולה קורונה שאושפז בתחילה במצב קל בבית החולים פוריה ניסה לשים קץ לחייו ואושפז במיון כשמצבו קשה.[295]

בדיון במשרד הרווחה ב-3 במאי נמסר כי שני גברים ושתי נשים התאבדו על רקע מקרי אלימות במשפחה במהלך המשבר.[296]

התמודדות דתית וחרדית עם משבר הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילת ליל שבת תוך שמירה על הנחיות לריחוק חברתי

המשבר גרם לדילמות חסרות תקדים בעולם הדתי. בתי כנסת ומרכזי לימוד תורה, שמעצם הגדרתם הם מרכזים קהילתיים, נאלצו להיסגר בכל העולם כולו. ברית מילה ושמחות שנערכות בדרך כלל בציבור גדול הפכו לאירועים בעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. עם תחילת המשבר, בעוד היקף ההדבקה לא ידוע דיו, חל חג הפורים, והתכנסות בבתי הכנסת לשם קריאת המגילה ובבתים לסעודת הפורים סייעה אף היא להדבקה המונית. הדבר תרם לתחושת הבלבול בציבור הדתי-חרדי ביחס לתגובות למשבר. היו שסברו כי הקורונה משנה למעשה את כל העולם הדתי, שהיה מבוסס על שיתוף ציבורי כגון תפילה במניין ולימוד בחברותא, ואימצו גישה שמקבלת את השינוי, דוגלת בשמירת מצוות של הפרט ולא ברשות הרבים תוך שינוי ביודעין מסדרי ההלכה הישנים.[297] לקראת ליל הסדר תש"פ עלו דיונים הלכתיים האם לאשר את המדיה הדיגיטלית שימוש ב"זום" משפחתי לטובת הבודדים שאולצו לחגוג את ליל הסדר לבדם.[298] ברם רוב פוסקי ההלכה סברו כי יש לנסות ולשמר את הסדרים הישנים כגון תפילה במניין תוך איזונם מול עיקרון פיקוח נפש, עם היצמדות לתקנות משרד הבריאות. בציבור החרדי היו גם גישות שניסו להתעמת עם התקנות ולשמור על תפילה במניין ועל הסדרים הישנים בכל מחיר, וכך נערכו לוויות המוניות בניגוד להוראות.[299] בימים הנוראים, שבמקביל אליהם עלתה התחלואה, נסגרו בתי הכנסת והציבור עבר להתפלל במניינים באוויר הפתוח, כשהחום וקושי צום היום הכיפורים במקום שאינו ממוזג מקשים על הציבור. בסוכות, חג שמתאפיין בשמחות בית השואבה ובהתגודדות חברתית, היה סגר. במשך הזמן, ועם התפשטותן של הפרות הסגר בציבור החרדי, הופיעו בצורה רשמית דעות שלפיהן דרך ההתמודדות הראויה היא להמשיך בקיום מצוות כבכל שנה. מאידך, היו גישות שקראו לקצר את התפילה ואף פורסמו הנחיות מיוחדות לתפילות הימים הנוראים בשנה זו כך שתינתן משמעות אלטרנטיבית ליום הכיפורים כשהציבור לא יכול להיות רוב היום בבתי הכנסת.[300]

בהתאם, עלתה שאלה מהי המשמעות הדתית של תופעת הקורונה.[301] ביולי, לראשונה במגזר החרדי, הוציא רב העיר אלעד פסק הלכה שקורא לפרסם בכל בית מגורים מי חלה בנגיף.[302]

היחס להוראות משרד הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעניין זה היה הבדל בין הגל הראשון לגל השני. בגל הראשון נוצרה תחילה התנגשות בין הוראות משרד הבריאות לסגור את מוסדות החינוך לבין הנחיות חלק מהרבנים, כגון של הרב חיים קניבסקי.[303] בניגוד לכך, רבנים אחרים הורו לציית באופן מיידי להוראות משרד הבריאות כגון הרב גרשון אדלשטיין והאדמו"ר מקרלין,[304]

יהודה משי זהב, יושב ראש ארגון זק"א, התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת, וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם הבד"ץ ואנשי העדה החרדית.

ב-27 במרץ פורסם מכתב של רופאים בכירים לציבור החרדי בקריאה להקפיד על הנחיות משרד הבריאות כי מדובר בפיקוח נפש.[305] יומיים אחר כך, ב-29 במרץ פורסמה הנחייתו של הרב חיים קניבסקי שיש להתפלל ביחידות ולא במניין.[306] גם רבני הפלג הירושלמי[307] ורבני העדה החרדית[308] הורו להישמע להוראות משרד הבריאות, אך חלקם הדגישו כי הכוונה היא להישמע להוראות הבריאותיות המחייבות שמירת מרחק והיגיינה, ולא לאיסורים על תפילה במניין, שהיא – לדעתם – הוראת השלטונות ולא הוראות הבריאות. בעקבות זאת, במקומות רבים התקיימו תפילות במניינים ברחובות ובחניות. המשטרה פעלה בכוחות מתוגברים לאכוף את שמירת ההנחיות.

על פי תיעודים שפורסמו בתקשורת, בביתו של הרב קנייבסקי התקיימה תפילה במניין, בניגוד לתקנות לשעת חירום שאסרו זאת.[309] כמו כן, קבוצות מתפללים קטנות המשיכו להתפלל במניין במקומות סגורים בניגוד להוראות,[310] וספגו ביקורת קשה מתוך העולם החרדי.[311]

עם פרסום ההנחיות הראשונות למתן הקלות בבידוד החברתי התגלעה מחלוקת בין הרב חיים קנייבסקי שהורה על פתיחת הלימודים במוסדות החרדיים ללא אישור של משרד הבריאות לבין הרב גרשון אדלשטיין שדגל בציות להוראות.[312] בסופו של דבר התקבלה עמדת הרב אדלשטיין.[313]

בגל השני, בתחילה היו חסידויות מסוימות שהפרו את ההנחיות.[314] אחרות קיימו.[315] קיימו גם רוב חרדים ספרדים.

אחרי חגי תשרי, הורה הרב חיים קנייבסקי לפתוח את מערכת החינוך החרדי בניגוד להוראות. הוראה זו באה בעקבות כשלון בנסיונות להגיע להסכם פתיחה מפוקח ומוסדר, בין נציגי משרדי הבריאות והממשלה לבין רבנים ועסקנים במגזר[316].

בעקבות האמור נמתחה ביקורת על התנהלות הציבור החרדי[317] וההנהגה שלו מתוכו ומחוץ לו.[318] בנוסף, התברר כי המשבר גרם לעלייה גדולה במידת ההזדהות של הציבור החרדי עם המדינה,[319] אמון שנפגע עם התקדמות המגפה וההגבלות שהוטלו בגל השני.

באוקטובר, התגלה מערך חשאי לאשפוז ביתי של חולי קורונה חרדים שמקורו מאה שערים, שהוביל לדיון במערכת הבריאות.

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – השפעת מגפת הקורונה על ישראל, המשבר הכלכלי-עולמי, המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש
רכבות חונות במתחם הדיור של רכבת ישראל בבאר שבע צפון עקב השבתת פעילות הרכבת, מרץ 2020

להתפשטות הנגיף בישראל היו מגוון השפעות על תחומי החיים. המגפה השפיעה בכלכלה, בפוליטיקה, באיכות סביבה, בספורט, במקומות העבודה וכדומה. היו עליות בדיווחי אלימות ופגיעות מיניות[320] ובצריכת האינטרנט מהבית.

הערכת הטיפול במגפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות סגר וריחוק חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם היוודע דבר המגפה בסין, ישראל נקטה מדיניות שאיפשרה המשך שגרה למשך זמן רב, תוך הגבלה הדרגתית של הכניסה לישראל והתנועה בתוך ישראל. צעד זה נחשב כצעד קריטי וישראל היא בין המדינות הבודדות שנקטו בו עם תחילת המשבר.

המדיניות בתחילת הדרך הסתמכה בעיקר על שיתוף הפעולה של האזרחים. בנתב"ג לא הייתה עמדת בדיקה לנוסעים[321] וכן לא נמנעה נסיעת נוסעים חוזרים בתחבורה ציבורית. בהדרגה הוחל באכיפת הבידוד באמצעות ביקור פקחים בבתי מבודדים, באמצעות משטרה ובאמצעות דיווח אזרחים ב"מלשינון".

מחסום בירושלים, במהלך הסגר הכללי שהוטל ביום העצמאות ה-72

בחודש מרץ, בעקבות עלייה מעריכית במספר הנדבקים, הוקשחה מאוד מדיניות הבידוד ומניעת התקהלויות, לצד השקעת מאמץ בהגדלת מספר הבדיקות. בהדרגה הוטלו איסורים על אירועים המוניים עם מאה משתתפים, שהוחמר בהמשך למניעת התקהלות של עשרה אנשים ולבסוף לשני אנשים שאינם בני אותה משפחה. כן נאסר להתרחק ממקום המגורים למעלה ממאה מטר למעט הצטיידות במזון ובתרופות. בערים בהן נמצא שיעור הדבקה גבוה, כמו קריית יערים ובני ברק הוטל הסגר מקומי וכן לקראת פסח נאסרה התנועה בין ערים.בסוף אפריל, ישראל החלה לאפשר פתיחה של עסקים מסוימים ולהקל על חלק מההנחיות. בחגים ומועדים הוחמרו ההנחיות. בתחילת מאי, החלו להיפתח מוסדות החינוך. ההקלות המשיכו במהלך מאי.

בסוף מאי, כונסה מסיבת עיתונאים. פרופ' סדצקי ציינה שיש 85 חולים (במשך עברו את רף ה-100). המנכ"ל היוצא, משה בר סימן טוב, אמר שהם מזהים עלייה בתחלואה - בעיקר בבתי הספר. נאמר בה שיש להקפיד על ההנחיות ולהימנע משאננות. יש לשוב ולהימנע ממפגשים עם בני האוכלוסייה המבוגרת, הנמנים עם קבוצת הסיכון להידבק בנגיף. "אנחנו רוצים לשמור על שגרה כלכלית, אבל חשוב ממנה לשמור על התחלואה", הוסיף בר סימן טוב. "אנחנו בחשיבה מאומצת עם משרדי הממשלה כדי לשמור על האיזון הזה".[32] הוא אמר שהם בעד שהתמריצים הכלכליים יאפשרו לאנשים לממש את הנחיות משרד הבריאות.[322] למחרת, הוחלט להתרכז בבדיקות נרחבות, הסברה, אכיפה והרתעת עסקים שיפרו את ההנחיות.[323] בהמשך, הוחזרו מגבלות, למשל על התקהלות. הוטל סגר כללי נוסף.

אחרי מינויו לממונה הלאומי למאבק בנגיף הקורונה, החל פרופ' רוני גמזו לגבש תוכנית למלחמה בנגיף. בין המהלכים שגמזו ניסה לקדם: מתן סמכויות נרחבות לצה"ל במערך החקירות האפידמיולוגיות, קביעת קריטריון אחיד ושקוף לכל ההגבלות ושינוי בהסברה.[324]

אומדן אפקטיביות הצעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל מאפייני המחלה, השפעות המדיניות מתבטאות תוך שבועיים ואכן תוצאות הקשחת המדיניות לא איחרו לבוא-במהלך אפריל היה מיתון בקצב ההדבקות. מאידך, נתון זה התקבל כאשר הבדיקות הושהו בשל צמצום מלאי הריאגנטים הדרושים לביצוע הבדיקות ועל כן מספר הנשאים המאומתים אינו מעיד על מספר הנשאים בפועל.

ב-24 במרץ, הודלף שראש הממשלה נתניהו הציג לשריו תרחיש עתידי שחזה מיליון חולים ו-10 אלף מתים בסוף אפריל.[325] פרופ' גבי ברבש, שהיה בצוות קבלת ההחלטות, קבע שהתרחיש שגוי.[326] התרחיש גם סתר את תרחיש הייחוס של משרד הבריאות. התרחישים התעדכנו לאור נתוני התחלואה, הצעדים שבוצעו (כמו סגר או סגירת מקומות) והנתונים שזרמו ממאמרים חדשים על המחקר המואץ שנעשה על הנגיף ברחבי העולם. מודל הייחוס חושב במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה, המייעץ למשרד הבריאות. לפי מודל הייחוס המתמטי מ-3 במרץ, בתרחיש של הדבקה גבוהה (כל אדם מדביק 2), שיא המגפה היה אמור להיות תוך 4 חודשים, ביולי, וסיומה היה אמור להיות בנובמבר 2020 (1.4 מיליון חולים, כ-22 אלף מתים מקורונה. 42.5 אלף מיטות היו נדרשות בשיא המגפה כשבמרץ היו בישראל 16 אלף מיטות ששימשו לצרכים רבים). הדבקה נמוכה יותר האריכה את משך המגפה אבל הורידה את התחלואה והתמותה (שיטוח עקומת התחלואה). היה חשש שתחלואה גבוהה תיצור עומס ואף קריסה בבתי החולים שתפגע בטיפול בחולי קורונה ובחולים אחרים, דבר שישפיע בין היתר על התמותה. המודל התייחס למצב שהיה לפני צעדי המנע שננקטו. במשרד הבריאות דחפו לביצוע צעדי ריחוק חברתי ואף סגר - כך שקצב ההדבקה יירד לפחות מ-1, קצב שבו מספר החולים החדשים מתכווץ.[327] בהמשך עודכן מודל הייחוס לפי הגורמים השונים.[328]

ב-11 באפריל, פורסם דוח של מכון גרטנר שחקר את קצב ההדבקה בחודש מרץ.[329] ב-6 לחודש, קצב ההדבקה היה קצת פחות מ-3, כלומר כל אדם הדביק בממוצע קצת פחות מ-3 אנשים. אחרי יומיים, הקצב ירד ל-2.5. למחרת, בזמן חג הפורים, קצב ההדבקה קפץ ל-3.2. ב-15 לחודש, קצב ההדבקה ירד ל-1.6. אחרי שבוע, הוא ירד ל-1.3 והמשיך בתהליך הקיטון.[330] מקדם ההדבקה ב-22 באפריל היה קטן מ-1.[331]

בתחילת אפריל, בשל הפער בביצוע הבדיקות, לא היה ניתן להסתמך על מדד הנדבקים החדשים והמדדים שלפיהם ניתן לאמוד את התקדמות הטיפול במגפה הם בעיקר מספר המאושפזים והמתים. נכון ל-13 באפריל ישראל ניצבה במקום השישי מתוך 23 מדינות המערבי בדירוג עולה של מספר הנפטרים למיליון איש, ובמקום אחד מעל החציון במספר הנדבקים ובמספר הבדיקות למיליון איש.[332] חודש לאחר מכן השתפר מעט דירוג ישראל, בעוד שיעור הבדיקות יחסית לאוכלוסייה נסק. עם זאת נכר באוכלוסייה (ואף בכנסת[333]) התרופפות ניכרת ברמת ציות לתקנות, התרופפות שתוצאותיה לא באו לביטוי עד סוף מאי. בסוף מאי, דוח על התפרצות גדולה בבית ספר בבירה.[334][335]

למדד יחס האוכלוסייה/מקרי מוות יש מגבלות: מדיניות הדיווח של המדינות, כולל מדינות המערב אינה אחידה, והדירוג אינו לוקח בחשבון את התפלגות הגילאים במדינות השונות-באוכלוסייה ישראל קיים שיעור צעירים גבוה יותר ביחס לחלק מהעולם. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע ותקופה של ירידה, ישראל ביצעה כ-10 אלף בדיקות.

ב-30 במרץ, חוקרים ממכון רקח לפיסיקה העריכו כי המגמה באותה עת שיקפה צפי ל-500 חולים קשה באמצע אפריל.[336] לפי מדד זה, הגעה למספר נמוך בהרבה של חולים קשה מעידה על טיפול אפקטיבי. במאי, כמות החולים היומית שאובחנה הייתה דו ספרתית. כמות החולים הקשים קטנה מ-182 באמצע אפריל ל-62 באמצע מאי. שיעור התמותה עלה מ-0.5 אחוז בתחילת אפריל לכ-1.5 אחוז באמצע מאי. ביחס לעולם, ישראל מוקמה במקום ה-33 במספר הנדבקים המדווחים, לאחר שבאמצע אפריל ישראל דורגה במקום ה-18.[337]

לפי משרד הבריאות, קצב הסרת ההגבלות בישראל נחשב כמהיר ביותר במדינות שהטילו סגר, נכון לאמצע מאי. במשרד הבריאות אמרו שבשל העובדה שמעט מאוד ישראלים גילו תסמיני קורונה וביקשו להיבדק, מספר הבדיקות ירד באופן משמעותי. הובע חשש שהדבר עלול להביא לכך שמוקדי הדבקה משמעותיים יפוספסו ויגרמו להתפשטות נוספות ודרמטית בכל המדינה.[338]

לפי מחקר באוניברסיטת תל אביב שפורסם במאי, כ-70% משרשראות ההדבקה בישראל הגיעו מארצות הברית. שאר המקרים הגיעו בעיקרן ממדינות אירופה, ובראשן בלגיה וצרפת. הנגיף לא הגיע כמעט ממוקדי ההתפרצות הראשונים, כמו סין דרום קוריאה וסינגפור, מהן נאסרו הטיסות בשלבים המוקדמים של הטיפול בהתפרצות.[339] נוסעי האוניה "דיימונד פרינסס", שהובאו היישר לבידוד כששבו מיפן לא הפיצו את הנגיף. נגיפי הקורונה הראשונים הגיעו לישראל רק בסוף חודש ינואר, לא לפני כן. לחוקרים יש שני הסברים: ראשית, חובת הבידוד על השבים מארצות הברית הוטלה באיחור, 39 ימים אחרי שנאסר על טיסות מסין. כמו כן, ההתנהלות של חלק מהחוזרים מארצות הברית תרמה להפצת הנגיף. מהמחקר עלה שחלק מהחוזרים לא הקפידו באופן מלא על הנחיות הבידוד.[340]

במאי עלה מספר החולים המאומתים החדשים. בלטו התפרצויות בבתי ספר.[31] זאת כשבועיים אחרי ביטול הקפסולות במוסדות החינוך. ביוני עלה מספר החולים הקשים החדשים במקביל לעלייה בתחלואה וגורמים נוספים.[341] מספר המונשמים נשאר קבוע בממוצע. חל פיחות בשימוש בהנשמה בשל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן.[231] גם מספר המונשמים עלה בהמשך. כמות הבדיקות גדלה מאוד למעל 15 אלף בממוצע ובהמשך למעל 40 אלף.

לא היה מערך תחקירים אפידמיולוגי יעיל ומהיר שמטרתו צמצום תחלואה. מנגנון תחקור מסוג זה הוזכר גם בדוח של מכון גרטנר מ-11 באפריל (כשאיכוני השב"כ פעלו) ובתוכנית של המטה לביטחון לאומי.[342][343] בסוף יוני, פורסם דוח נוסף של המכון שמייעץ למשרד הבריאות. לפי הדוח, החל מ-21 באפריל, מקדם ההדבקה המוערך החל לגדול ועקף את 1 בסביבות ה-12 מאי. ב-11 ביוני, מקדם ההדבקה בישראל היה מעל 1.4.[5] בתחילת יולי, ישראל לא הוכנסה לרשימת המדינות הבטוחות לטיסה של האיחוד האירופי.

בתחילת אוגוסט, מקדם ההדבקה היה סביב אחד. לפי גמזו, ישראל סבלה מ"תחלואה מהגבוהות ביותר בעולם, אולי אפילו הגבוהה ביותר של חולים פר נפש".[344] הממשלה לא הצליחה להוריד התחלואה. ב-15 בספטמבר מקדם ההדבקה היה 1.551 ומדדי התחלואה גבהו. זאת שבועיים אחרי פתיחת שנת הלימודים. היה חשש מפגיעה בסטנדרט הטיפולי, משחיקת צוותים, ומעליה בעומס על מערכת הבריאות אם לא יינקטו צעדים לריסון ההדבקה ואם לא יוזרמו אמצעים נוספים לדרגי השטח.[345] אותו עומס היה בבתי החולים וברפואה בקהילה. בהמשך דווח שחלה ירידה באיכות הטיפול הרפואי.[346]

בתחילת אוקטובר, רק בארגנטינה, מונטנגרו, מקסיקו ואקוודור מספר המתים היומי לנפש היה גבוה יותר. במקביל החלה ירידה במדדים האחרים. מקדם ההדבקה ב-13 בספטמבר היה 0.66.

בתום הגל הראשון של המחלה, המליצו צה"ל ומשרד הביטחון לערוך תחקיר מדינתי כולל וליישם לקחים לקראת התפרצות ארצית עתידית. לצד התוצאות הטובות שהשיגה ישראל בגל הראשון, הוצגו לקחים לשיפור, כשלים ופתרונות אבל הם נותרו ללא מענה והתחקיר המדינתי לא התקיים.[347]

פיקוח על צעדי הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסות שפיקחו על ממשלת ישראל השלושים וארבע היו הכנסת העשרים ושתיים והעשרים ושלוש. על רקע המשבר הפוליטי בישראל, עד מאי, כיהנה ממשלת מעבר והכנסת פעלה במשורה. הממשלה התקינה עשרות תקנות שעת חירום, שדי בהחלטת ממשלה כדי לאשרה. בהמשך החלה חקיקה.[348] היו ועדות כנסת זמניות שפיקחו על התנהלות הממשלה והייתה תקופה שבה הוועדות לא פעלו. אחרי תקופה זו, הוקמו מחדש ועדות והוקמה ועדת הקורונה. מטרתה למדוד את התנהלות הממשלה עם משבר התפרצות הנגיף. דוגמה לפיקוח על הממשלה הוא חוק העוסק באיכון ומעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה. החוק הוקפא על ידי שר המשפטים עקב ביקורת, שאלות והסתייגויות של חברי ועדת חוץ וביטחון.[349][350] שומרי סף כמו היועמ"ש ובית המשפט הגבוה לצדק תיפקדו.[351] בהמשך הוקמה ממשלה חדשה.

התנהלות המדינה הייתה בעיקר תחת סיקור וביקורת תקשורתית. הכתבת נעה לנדאו עתרה לבג"ץ יחד עם עיתון "הארץ", עורכי-הדין שחר בן-מאיר ויצחק אבירם והתנועה לחופש המידע, כדי להתיר עיון בפרוטוקולים ובתמלילים של ישיבות הממשלה על משבר הקורונה. כמו כן, הם עתרו בשביל פרסום של החומרים שעל בסיסם התקבלו ההחלטות. בהמשך הצטרפו שקוף, כלכליסט, כאן וגלובס. ב-23 באפריל, הסכימה המדינה לפרסם את פרוטוקולי הדיונים[352] אך לא את התמלילים.[353][354]

בסוף מאי 2020 מבקר המדינה מתניהו אנגלמן החל בבדיקת ניהול המשבר. הדוח צפוי לכלול ביקורת על היערכות משרד הבריאות לגל השני בישראל.[355] מבקר המדינה לא יבדוק את קבלת ההחלטות ובפרט תפקודו של נתניהו שהיה מקבל החלטות מרכזי במשבר. ביוני, המבקר אמר שמשרדו יתמקד בסיוע הכלכלי שהעניקה הממשלה לאזרחים, איכון הטלפונים ומערך הבדיקות. חלקו של נתניהו ייבדק.[356] באוקטובר, פורסם דוח ביניים של המבקר. הוא נמנע מלבדוק את תהליך קבלת ההחלטות על ההנחיות ולהטיל אחריות על בעלי תפקידים ספציפיים.[357]

בדיקות רפואיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם "היבדק וסע" בחניון גני יהושע בתל אביב
מתחם "היבדק וסע" בקריית ביאליק
עמדה לבדיקת קורונה ללא מגע ישיר בין נבדק לבודק

עם הגידול במספר הנדבקים הורגש עומס בבדיקות הרפואיות והתמעטו הבדיקות הזמינות. בשל ריבוי המקרים התמעט ציוד המיגון וגדל מספר המבודדים מקרב הצוות הרפואי.[358]

לפי מספר מקרים שדווחו, בשל מיעוט הבדיקות, התקיימו קריטריונים קשיחים לביצוע בדיקות. מסיבה זו ישנם מבודדים שנחשדו כחולים, לא אושרו לבדיקות בבתי חולים או במד"א ושוחררו. על כן ההערכה היא שמספר המודבקים והחולים בפועל גבוה מהמספרים המדווחים.[359]

במהלך אפריל, למרות הצבת יעד של 10 אלף בדיקות ליום (ו-30 אלף לפי היעד שנקבע על ידי ראש הממשלה), קצב הבדיקות בישראל עמד על מספר אלפים בודדים ליום עקב התכלות הריאגנטים הדרושים לביצוע הבדיקות הרפואיות. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע, ישראל ביצעה כ-10 אלף בדיקות. במאי, כמות הבדיקות הייתה קטנה מ-10 אלף בין היתר בגלל ירידה בכמות הפונים. ב-19 באפריל הייתה ישראל ראשונה בעולם במספר הבדיקות לנפש[360] למעט כמה מדינות קטנות (איסלנד, לוקסמבורג, בחריין ואסטוניה). ב-10 במאי, ישראל הייתה בצמרת הדירוג (מעליה איסלנד, לוקסמבורג, בחריין, דנמרק ופורטוגל). הדירוג לא מתייחס לשלב התפתחות המגפה ביחס למדינות אחרות.

תפקיד הבדיקות הוא איתור חולים. הן מיועדות בין היתר לעובדים חיוניים או לאזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כראוי, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד כדי לקבל מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים - כפי שנעשה בבני ברק. כמו כן, הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן לפתוח בהדרגה אזורים גאוגרפיים שבהם נראה כי המגפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מהסגר.[361] הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.[362] ב-12 אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד קבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על כ-7 ימים בממוצע ובמרץ - 3 ימים. באמצע יולי, 60 שעות.[363]

ביקור שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, בני גנץ במפקדת "אלון" מפקדת הקורונה הלאומית לקטיעת שרשרת ההדבקה בליווי סגן הרמטכ"ל, האלוף אייל זמיר, מפקד פיקוד העורף, האלוף אורי גורדין ומזכירו הצבאי, תת-אלוף יקי דולף, 4 באוגוסט 2020

בתחילת מאי, אחרי תכנון שהחל באפריל, הוצגה תוכנית ההקמה של מערך התחקירים האפידמיולוגי. על פי התכנית, השאיפה היא שתוצאות הבדיקות יתקבלו בתוך 24 שעות, ובידוד של נדבקים יחל כבר יממה לאחר שהתגלו תסמינים. כמו כן, ייערכו מאות חקירות אפידימיולגיות ביום, שייעשו לא רק בעזרת איתור באמצעים טכנולוגיים, אלא גם בעזרת חוקרים. נוסף על כך יוקם מוקד טלפוני כללי למידע ולדיווח על נדבקים. כלומר, תוך 36 עד 48 שעות תבוצע סגירת מעגל הנדבקים. מטרתו לאתר ולבודד 70% (בשאיפה 90%) ממי שנחשפו לחולים בנגיף.[364][365] שם המערך הוא "המכלול" והוא צפוי לקום עד סוף מאי.[366] לפי דיווח מ-8 ביוני, המערך לא פעל.[367] בסוף יוני, ישראל לא הצליחה להגיע ליעד של זמן 48 שעות הדרוש לסגירת מעגל. באפריל הוצעה תוכנית אחרת שנדחתה על ידי ראש הממשלה נתניהו.[368] חלקה אומץ על ידי רוני גמזו ביולי.[369] הוקמה מפקדת קורונה שתעזור בין היתר במערך.[370]

חקירה אפידמיולוגית ארכה בחודש ספטמבר בממוצע בין 3 ל4 ימים, משך זמן ארוך ביותר מפי 2 יחסית לחודשים הקודמים, וזאת בגלל העלייה החדה בשיעור התחלואה בחודש זה. פרק הזמן שציין משרד הבריאות כיעד לקטיעת שרשראות ההדבקה הוא 48 שעות לכל היותר, כולל הבדיקות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים בגופים רשמיים
מפות
מחקרים
כתבות בתקשורת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 COVID-19 Coronavirus Outbreak, by Worldometer, מתוך אתר Worldometer, נכון לתאריך 26 באוקטובר 2020, 20:18 שעון ישראל
  2. ^ Maham Abedi, COVID-19: New coronavirus disease named by World Health Organization, Globalnews.ca, קוביד-19: השם שניתן על ידי ארגון הבריאות העולמי למחלה הנגרמת מנגיף הקורונה החדש, ‏11 בפברואר 2020 (באנגלית)
  3. ^ מערכת JDN, "קוביד-19": ארגון הבריאות העולמי הכריז על שם חדש לנגיף הקורונה, .jdn.co.il, ‏11 בפברואר 2020
  4. ^ Coronavirus Incubation Period (COVID-19) - Worldometer, www.worldometers.info (באנגלית)
  5. ^ 1 2 נדב איילהדו"ח של מכון גרטנר, טויטר, ‏28 ביוני 2020
  6. ^ Israel - Noncommunicable Diseases (NCD) Country Profiles, באתר ארגון הבריאות העולמי
  7. ^ ליזי עופר - מרכזת פניות ציבור חופש המידע במשרד הבריאות, בקשה לקבלת מידע הנוגע לתמותה מנגיף הקורונה בישראל ולמחלות רקע מהן סבלו הנפטרים, ‏4 ביוני 2020 (ארכיון)
  8. ^ נדב אילדיווח, Twitter
  9. ^ קשת 12, אולפן שישי, מתאריך 14 באוגוסט 2020
  10. ^ לוחות תמותה שלמים של ישראל 2014–2018, www.cbs.gov.il (בhe-IL)
  11. ^ נתניהו החליט למנות את חיים ביבס למשקיף הרשויות המקומיות בקבינט הקורונה, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  12. ^ מעיין הרוני, כמה חולי קורונה פיתחו תסמינים קשים לאחר ההחלמה?, מעריב, ‏28 ביוני 2020 (ארכיון)
  13. ^ אילן לוקאץ', "לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה, N12, ‏19 ביוני 2020
  14. ^ מישל מחנין, רה"מ נתניהו בתגובה לבהלת הקורונה: "כניסת הנגיף לארץ נמנעה", באתר חדשות 0404‏, 18 בפברואר 2020
  15. ^ רה"מ נתניהו בריאיון: קורונה, מצבו המשפטי והשבת הבנים מחמאס, באתר גלי צה"ל, ‏18 בפברואר 2020
  16. ^ "קורונה: עדכונים בערוץ טלגרם של משרד הבריאות". 
  17. ^ 1 2 אתר משרד הבריאות, נכון ל-23 באוקטובר 2020 בשעה 16:17 שעון ישראל
  18. ^ 1 2 מספר תושבים בכל ישוב לפי נתוני למ"ס לסוף 2019
  19. ^ מואב ורדי ואיתי שיקמן, תיירים ששבו לקוריאה מישראל אובחנו עם קורונה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בפברואר 2020
  20. ^ הודעה לציבור – משרד הבריאות משלחת תיירים מדרום קוריאה, משרד הבריאות
  21. ^ תיירים ששהו בישראל התגלו כנגועים בקורונה; 30 תלמידים הוכנסו להסגר, באתר בחדרי חרדים, 22 בפברואר 2020
  22. ^ סיון חילאי ואמיר אלון, חולה קורונה ראשון בישראל, הגיע מאיטליה לפני ארבעה ימים, באתר ynet, 27 בפברואר 2020
  23. ^ סיון חילאי, התפרצות הקורונה: תלונה נגד מנהל "הפיראט האדום" באור יהודה, באתר ynet, 5 במרץ 2020
  24. ^ אוריה אלקיים, עמיחי שטיין וקטי דור, מנכ"ל משרד הבריאות: "חולה קורונה מאומת ראשון בישראל", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 בפברואר 2020
  25. ^ חן זנדר, נגיף הקורונה: כ-5,600 ישראלים שוהים בבידוד ביתי, באתר חדשות 13, 1 במרץ 2020
  26. ^ מעריב אונליין, ‏החמרה במצבו של נהג האוטובוס שחלה בקורונה: נזקק להנשמה מלאכותית, באתר מעריב אונליין, 6 במרץ 2020
  27. ^ אלי אשכנזי‏, נהג אוטובוס התיירים שחלה בקורונה במצב קשה החלים: "החודש הקשה בחיי", באתר וואלה! NEWS‏, 30 במרץ 2020
  28. ^ שירות כלכליסט ו-ynet, לראשונה: אובחן חולה קורונה בישראל שמקור הדבקתו לא ידוע; מספר החולים עלה ל-39, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  29. ^ אסף רונאל, חוקרי המכון הביולוגי: ישראל הצליחה לשלוט על מגפת הקורונה, עד שהחלו חגיגות הפורים, באתר הארץ, 3 באפריל 2020
  30. ^ ירושלים: בן 88 נפטר לאחר שנדבק בקורונה, באתר ‏מאקו
  31. ^ 1 2 "עלייה מדאיגה: 78 חולי קורונה חדשים התגלו אתמול, זינוק במקרים בבתי ספר". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-05-30. בדיקה אחרונה ב-29 במאי 2020. 
  32. ^ 1 2 בר סימן טוב: מזהים עלייה בתחלואה בקורונה - בעיקר בבתי הספר, news.walla.co.il, ‏29 במאי 2020 (ארכיון)
  33. ^ דורון גזיתדיווח, Twitter
  34. ^ רן בליצרדיווח, Twitter
  35. ^ אדריאן פילוט, דו"ח מסכם לקבינט הקורונה: "התחלואה באזורים חרדיים - פי חמישה מהממוצע הארצי", באתר כלכליסט, 13 באוקטובר 2020
  36. ^ אדריאן פילוט, דו"ח מסכם לקבינט הקורונה: "התחלואה באזורים חרדיים - פי חמישה מהממוצע הארצי", באתר כלכליסט, 13 באוקטובר 2020
  37. ^ אדריאן פילוט, דו"ח מסכם לקבינט הקורונה: "התחלואה באזורים חרדיים - פי חמישה מהממוצע הארצי", באתר כלכליסט, 13 באוקטובר 2020
  38. ^ רויטרס, אמיר בוחבוט ויפעת רוזנברג‏, הקורונה ברשות: אבו מאזן הכריז על מצב חירום, סגר הוטל על בית לחם, באתר וואלה! NEWS‏, 5 במרץ 2020
  39. ^ ג'קי חוגי, זו הכלכלה, אחמד: רבבות פועלים פלסטינים ילונו בישראל החל מיום ראשון | מעריב, מעריב, ‏20 במרץ 2020
  40. ^ תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית
  41. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏מגפת החצבת - עכשיו על שולחן מבקר המדינה, באתר ישראל היום, 12 באפריל 2019
  42. ^ "מבקר המדינה על המוכנות להתפרצות מגפה: "אין מספיק מיטות, אין תוכנית להשלמת הפערים"", מעריב, ‏23 במרץ 2020
  43. ^ "אחרי שחיכה חודשים, מבקר המדינה קובע: ישראל לא ערוכה למגפות - מחסור בתשתיות ותרופות", דה מרקר, ‏23 במרץ 2020
  44. ^ הדו"ח בפורמט PDF
  45. ^ אדריאן פילוט, מבקר המדינה: מערכת הבריאות אינה ערוכה להתמודדות עם מגפה כמו קורונה, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2020
  46. ^ ענבר טויזר, משרד הבריאות: הנחיות לטיפול בחשד לנושאי "הנגיף הסיני", באתר ynet, 23 בינואר 2020
  47. ^ נגיף הקורונה, משרד הבריאות
  48. ^ ענבר טויזר ואיתי בלומנטל, בהלת נגיף הקורונה: שר הבריאות אסר על טיסות מסין לישראל, באתר ynet, 30 בינואר 2020
  49. ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה) (תיקון), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8354, 17 בפברואר 2020, עמ' 640
  50. ^ צו בריאות העם (שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8334, 27 בינואר 2020, עמ' 464
  51. ^ שר הבריאות חתם על צו פקודת בריאות העם להרחבת סמכויות המשרד בהתמודדות עם הקורונה, משרד הבריאות
  52. ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בבית חולים) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8351, 12 בפברואר 2020, עמ' 620
  53. ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8342, 4 בפברואר 2020, עמ' 526
  54. ^ תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020 – עדכון, באתר משרד הבריאות, 24 בפברואר 2020
  55. ^ מפסידים עבודה בגלל הקורונה? דעו את זכויותיכם, באתר כלכליסט, 5 במרץ 2020
  56. ^ יהודה קונפורטס, ‏טלה-רפואה כחול לבן: הסטארט-אפים שמטפלים בשוהים בבידוד בשיבא, באתר "אנשים ומחשבים", 24 בפברואר 2020
  57. ^ אלי לוי, התפשטות הקורונה בישראל: מתחם בידוד נוסף בבי"ח רמב"ם • תיעוד, באתר חדשות 13, 29 בפברואר 2020
  58. ^ הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בבתי חולים) (קלפיות מותאמות לבוחרים בבידוד בית בשל נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8364, 27 בפברואר 2020, עמ' 680
  59. ^ בועז אפרת, לירן לוי, אלי אשכנזי ודנה ירקצי‏, שני חולים נוספים בקורונה בישראל, המשטרה חוקרת אזרחים שהפרו בידוד, באתר וואלה! NEWS‏, 5 במרץ 2020
  60. ^ אמיר בוחבוט ודנה ירקצי‏, בהלת הקורונה: נסיעת הרמטכ"ל לארה"ב תידחה למועד אחר, באתר וואלה! NEWS‏, 4 במרץ 2020
  61. ^ יואב זיתון, הגבלות הקורונה בצה"ל: צמצום טקסים, ביטול תרגילים ואיסור לטוס לחו"ל, באתר ynet, 5 במרץ 2020
  62. ^ הלל ביטון-רוזן, שר הביטחון נפתלי בנט קיים דיון היערכות בנושא נגיף הקורונה, באתר ערוץ 20, 5 במרץ 2020
  63. ^ איתמר אייכנר, איתי בלומנטל ואמיר אלון, ההכרעה נפלה: כל מי שיגיע לישראל מחו"ל ייכנס לבידוד ביתי לשבועיים, באתר ynet, 9 במרץ 2020
  64. ^ סיון חילאי ואלי סניור, הגבלות הקורונה: יבוטלו אירועים עם יותר מ-2,000 איש, הימנעו מביקורים בבתי חולים, באתר ynet, 10 במרץ 2020
  65. ^ המאבק בקורונה: מהיום - הנחיות והגבלות חדשות במגזר העסקי והפרטי, באתר ‏מאקו
  66. ^ "סיפור ההצלחה של הקורונה: כך ריסקו הערבים בישראל את העקומה". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-05-30. בדיקה אחרונה ב-20 במאי 2020. 
  67. ^ איתמר אייכנר וסיון חילאי, תחזית משרד הבריאות: עד מאות חולי קורונה ביום, אלפים עלולים למות, באתר ynet, 17 במרץ 2020
  68. ^ הדס מגן, ‏הפרופסור האופטימי: "הקורונה היא סתם מגפה עם יחסי ציבור, יותר אנשים ימותו מדיכאון", באתר גלובס, 20 במרץ 2020
  69. ^ רביב שכטר, "אופתע אם ימותו יותר מ-10": יועצי נתניהו נגד משרד הבריאות, באתר אייס, 18 במרץ 2020
  70. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של ד"ר בן הורוביץ, חבר לשעבר בעמותת מדעת ברשת החברתית טוויטר, 9 במאי 2020
  71. ^ המאבק בהתפשטות הקורונה לשיא: מיני-סגר על אזרחי ישראל, באתר בחדרי חרדים, 17 במרץ 2020
  72. ^ נעה לנדאו, יהושע (ג'וש) בריינר ואהרן רבינוביץ, התקנות החדשות נכנסות לתוקף: אסור להתרחק מהבית, הרכבת תופסק מהערב, באתר הארץ, 25 במרץ 2020
  73. ^ תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8414, 25 במרץ 2020, עמ' 870
  74. ^ אדיר ינקו, מנכ"ל משרד הבריאות: "שימו מסכות, קנו בעיקר במשלוחים", ynet, ‏31 במרץ 2020
  75. ^ "שחרית מרגשת במערת המכפלה" ערוץ 7
  76. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏אושר: חובת חבישת מסכה במרחב הציבורי, באתר ישראל היום, 07 באפריל 2020
  77. ^ חבישת מסיכה מקטינה את סיכויי ההדבקה - צפו כיצד תוכלו להכין מסיכה משלכם בבית
  78. ^ מירב ארלוזורוב"עד שיהיו פחות מ-10 נדבקים ביום - לא נשחרר": אסטרטגיית היציאה של משרד הבריאות, באתר TheMarker‏, 11 באפריל 2020
  79. ^ [כאן רשת ב', 13/4, 12:30~ עם אסתי פרז]
  80. ^ טל שניידר, החזרה לשגרה: מספר העובדים מהמשרד יעלה ל-30% בממוצע, חלק מהחנויות ייפתחו, גלובס, ‏18 באפריל 2020
  81. ^ משבר הקורונה | ההנחיות החדשות: עסקים ייפתחו, חובה על..., N12, ‏18 באפריל 2020
  82. ^ השרים אישרו: תפילות במניין עד 19 איש, טבילה במקווה וחתונה - בחדרי חרדים, חדרי חרדים
  83. ^ כל ההקלות, כל ההגבלות: הרשימה המלאה, באתר כלכליסט, 20 באפריל 2020
  84. ^ איתמר אייכנר, סער הס ואליסף קוסמן, מה מותר, מה סגור. עושים סדר בהנחיות, באתר ynet, 25 באפריל 2020
  85. ^ איתמר אייכנר, פתיחת שווקים והסרת איסור השחייה: הצעדים הבאים להקלות במשק, באתר ynet, 30 באפריל 2020
  86. ^ התו הסגול: זהו מתווה משרד הבריאות לחזרה הדרגתית לשגרה, מעריב (ארכיון)
  87. ^ פרסום ראשון: המדד שיקבע מתי ישראל תצא להקלות נוספות, N12, ‏25 באפריל 2020
  88. ^ תוכנית משרד הבריאות: מותר יהיה לבקר קרובי משפחה, הקניונים ייפתחו בעוד שבועיים, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  89. ^ דנה ירקציהקניונים ייפתחו השבוע, שגרה מלאה ביוני: אסטרטגיית היציאה של משרד האוצר, וואלה ניוז (ארכיון)
  90. ^ השרים יתבקשו לאשר: פתיחת קניונים וחדרי כושר כבר ביום שישי, N12, ‏4 במאי 2020
  91. ^ דנה ירקצי, מתי ייפתחו הקניונים ומה עם אירועי הספורט: הלו"ז להקלות החדשות (ארכיון)
  92. ^ המשנה למנכ"ל משרד הבריאות מציג: המדריך המלא לביקור סבא וסבתא, מעריב (ארכיון)
  93. ^ מה מותר, מה עדיין אסור ומה צפוי בעתיד: כל ההקלות שאושרו אמש, הארץ
  94. ^ ביקור בני משפחה ויציאה לקניון: אלו ההגבלות המעודכנות, מעריב (ארכיון)
  95. ^ התו הסגול: זהו מתווה משרד הבריאות לחזרה הדרגתית לשגרה, מעריב (ארכיון)
  96. ^ ראייה שלמה לניהול השוטף של המגפה(עמ' 13), ‏10 במאי 2020 (ארכיון)
  97. ^ משרד הפנים, הנחיות לפתיחת חופי הרחצה- תוך עמידה בתו הסגול, מקור: ynet (ארכיון)
  98. ^ 1 2 בתי הכנסת והמסגדים ייפתחו החל ממחר בכל הארץ, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  99. ^ בר פלג (כתב הארץ), על המועדונים, טויטר, ‏26 במאי 2020
  100. ^ בנימין נתניהורה"מ נתניהו מודיע על ההקלות, בלי אזכור ההנחיות, טויטר, ‏26 במאי 2020
  101. ^ המסעדות נפתחות, עוד נוסעים במכוניות ובמוניות | המדריך להקלות החדשות, ynet, ‏27 במאי 2020
  102. ^ איכון השב"כ יופסק, ההקלות המתוכננות יידחו בשבוע, מעריב (ארכיון)
  103. ^ סוגרים בתי"ס, אסורה התקהלות: המקומות שיוכרזו כאזורים..., N12, ‏17 ביוני 2020
  104. ^ המטרה - סטטוס קוו בנדבקים: ההגבלות והעימותים בדיון, ynet, ‏29 ביוני 2020
  105. ^ הדאגה של משרד הבריאות והמתקפה של אדלשטיין: "אנחנו לא..., N12, ‏29 ביוני 2020
  106. ^ בעקבות העלייה הדרמטית בתחלואה: אלו היישובים בהם הוטלו הגבלות, מעריב (ארכיון)
  107. ^ מתי ייכנסו לתוקף ההגבלות החדשות? מה שידוע עד כה, N12, ‏2 ביולי 2020
  108. ^ מדריך: מה פתוח, מה נסגר - ומתי כל ההגבלות נכנסות לתוקף?, news.walla.co.il (ארכיון)
  109. ^ N12 - ההגבלות המעודכנות: הקנס על מסכה הוגדל, אולמות האירועים..., N12, ‏8 ביולי 2020
  110. ^ אדלשטיין על סדצקי: אם מישהו לא יכול להמשיך בקרב - המשימה שלי למצוא מחליף, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  111. ^ N12 - השרים דנים: הקרב המסתמן בישיבת הממשלה, N12, ‏16 ביולי 2020
  112. ^ פחות משעה לכניסת ההגבלות: נתניהו וגנץ האריכו את פעילות המסעדות, news.walla.co.il (ארכיון)
  113. ^ N12 - לקראת סוף השבוע - אלו כל ההגבלות שנשארו בתוקף, N12, ‏24 ביולי 2020
  114. ^ N12 - קבינט הקורונה אישר: מתחמי הקניות ייפתחו בסופ"ש, N12, ‏5 באוגוסט 2020
  115. ^ משרדי הבריאות והתרבות סיכמו: הופעות חיות במתכונת "דרייב אין", ynet, ‏22 ביולי 2020
  116. ^ הגבלות הקורונה החדשות: מספר הנוסעים ברכב יוגבל, הנוכחות בעבודה תצומצם - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏9 באוגוסט 2020 (ארכיון)
  117. ^ מופעי התרבות חוזרים במרחבים פתוחים, הקהל יחולק לקבוצות של עד 20, ynet, ‏9 באוגוסט 2020
  118. ^ עד 30 איש בשטח פתוח, עד 20 בשטח סגור: הגבלות ההתקהלות החדשות - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏14 באוגוסט 2020 (ארכיון)
  119. ^ N12 - סיכום על הקלה בהגבלות על מסעדות קטנות: עד 20 איש..., N12, ‏15 באוגוסט 2020
  120. ^ אשכנזי, שני; שניידר, טל (30 באוגוסט 2020). "תוכנית הרמזור של גמזו אושרה; שנת הלימודים תיפתח גם בערים אדומות". Globes. בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2020. 
  121. ^ Israel Headed for Second Nationwide Coronavirus Lockdown, www.bloomberg.com
  122. ^ היאלי יעקבי־הנדלסמן, ‏חדרי הכושר במרד על הסגר, באתר ישראל היום, 11 בספטמבר 2020
  123. ^ גמזו והגורמים הרפואיים התנגדו לסגר מוחלט - נתניהו דחה את עמדתם - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-09-24
  124. ^ "הדגלים השחורים" לא יפגינו בבלפור במשך הסגר, "אין מצב" ימשיכו כרגיל, www.maariv.co.il
  125. ^ N12 - הממשלה אישרה: סגר מלא מיום שישי למשך שבועיים, N12, ‏2020-09-24
  126. ^ גמזו והגורמים הרפואיים התנגדו לסגר מוחלט - נתניהו דחה את עמדתם - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-09-24
  127. ^ פרופ' רפי ולדן: "הממשלה התקשקשה במשך 5 חודשים. להקים ועדת חקירה", ynet, ‏2020-09-24
  128. ^ רוטשטיין: "מתקרבים בממדים ליום כיפור, נצטרך ועדת חקירה", ynet, ‏2020-09-24
  129. ^ "בלי ועדת חקירה לאירועי הקורונה - לא נלמד כלום". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2020. 
  130. ^ N12 - יוצאים מהסגר: הוסרה הגבלת התנועה, גנים ועסקים חוזרים..., N12, ‏2020-10-17
  131. ^ נערכו כמה הפגנה בכיכר בזמן הגל הראשון
  132. ^ נסגר הגבול היבשתי עם מצרים, Passportnews, ‏8 במרץ 2020
  133. ^ תומר הדר, רשות שדות התעופה סוגרת את טרמינל 1, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  134. ^ כלכליסט ו-ynet, מאזן ביניים: 50 חולי קורונה אובחנו בישראל, באתר כלכליסט, 9 במרץ 2020
  135. ^ ג'וש ארונסון, ‏תחנת הרכבת בנתב"ג תיסגר לבאי הטיסות הנכנסות לישראל, באתר מעריב אונליין, 10 במרץ 2020
  136. ^ נמל התעופה רמון יסגר בלילות, באתר ערוץ 7, 16 במרץ 2020
  137. ^ אין תשלום לנהג ודילול אוטובוסים: הגבלות בתחב"צ, באתר "סרוגים", 16 במרץ 2020
  138. ^ אלו תקנות החרום החדשות בגלל הקורונה, כיכר השבת
  139. ^ איתמר אייכנר ואלי סניור, למי מותר לצאת? כמה נוסעים במכונית? המדריך לתקנות החירום, באתר ynet, 20 במרץ 2020
  140. ^ אסף זגריזק, במסגרת ההגבלות החדשות: תנועת הרכבות תיפסק לחלוטין, באתר ynet, 25 במרץ 2020
  141. ^ אטילה שומפלבי, איתמר אייכנר, אלי סניור, אסף זגריזק, יואב זיתון, גלעד כהן ואיתי בלומנטל, עומסי תנועה לפני הסגר: "תהיה אכיפה חסרת תקדים"ם, באתר ynet, 7 באפריל 2020
  142. ^ חסן שעלאן, התפרצות קורונה בצפון: ראש המועצה חסם כביש בין שני יישובים ערביים, באתר ynet, 10 באפריל 2020
  143. ^ ג'קי חורי, דבוריה וג'סר א-זרקא מונעות כניסה ממי שאינו תושב המקום בשל חשש מקורונה, באתר הארץ, 10 באפריל 2020
  144. ^ רועי רובינשטיין, יעל פרידסון ואחיה ראב"ד, סגר שני: עשרות מחסומים וביטול חגיגות המימונה, באתר ynet, 14 באפריל 2020
  145. ^ איתמר אייכנר, הממשלה אישרה את הגבלות התנועה ביום הזיכרון, יום העצמאות והרמדאן, ynet, ‏22 באפריל 2020
  146. ^ אנה רייבה ברסקי, אלון חכמון, החנויות ייפתחו במוצ"ש, סגר יוטל על שכונות בבית שמש ונתיבות, מעריב, ‏24 באפריל 2020
  147. ^ איתמר אייכנר, מהערב: איסור הגעה לבתי העלמין. מחרתיים: סגר יום העצמאות, באתר ynet, 27 באפריל 2020
  148. ^ ל"ג בעומר במירון: שלוש הדלקות בשידור חי, באתר כיכר השבת, 28 באפריל 2020
  149. ^ משפחה נדבקה בקורונה: תושבי נווה עופר בת"א התבקשו להישאר בבית, ynet, ‏18 במאי 2020
  150. ^ עוד דחייה בחזרת הרכבת: תשוב רק ב-8 ביוני, ynet, ‏24 במאי 2020
  151. ^ אלו הקריטריונים שהכניסו את רעננה ויבנה לרשימה הבעייתית, ynet, ‏9 ביולי 2020
  152. ^ כך תעבוד התחבורה הציבורית - עד להודעה חדשה | שאלות ותשובות, ynet, ‏8 ביולי 2020
  153. ^ הקלה בהגבלות בתחב"צ: האוטובוסים יחזרו לנסוע אחרי 22:00 החל ממחר, מעריב (ארכיון)
  154. ^ "רבע מהתושבים שלנו בבידוד, היה פה אירוע מתגלגל אבל הכל בשליטה", מעריב, ‏17 במרץ 2020
  155. ^ אלון חכמון, נכנס לתוקפו הסגר המלא על העיר בני ברק, מעריב, ‏3 באפריל 2020
  156. ^ הצבא תופס פיקוד על הערים החרדיות, ישראל היום, ‏4 באפריל 2020
  157. ^ ככר השבת
  158. ^ מעריב אונליין, ‏משרד הבריאות: ישנה רמת תחלואה גבוהה מאוד בדיר אל אסד, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2020
  159. ^ איתמר אייכנר, חסן שעלאן ואדיר ינקו, מחולה אחד ל-62 חולים תוך שבוע: סגר ראשון ביישוב ערבי, באתר ynet, 17 באפריל 2020
  160. ^ אנה רייבה ברסקי, הוטל סגר על שלוש שכונות בי-ם; הקלות על נתיבות ובית שמש, מעריב, ‏30 באפריל 2020
  161. ^ ההקלות במשק נכנסו לתוקף, סגר על שכונות בבית שמש ונתיבות, www.hidabroot.org
  162. ^ דנה ירקצי ובועז אפרת, הרכבת תשוב לפעילות ביום שני; מסתמן: מופעי תרבות כבר בסופ"ש, news.walla.co.il, ‏17 ביוני 2020 (ארכיון)
  163. ^ הנחיות לישובים לפי תוכנית הרמזור, משרד הבריאות
  164. ^ פוראת נסאר, ‏סגר על מג'דל שמס: "בגלל החתונות - צפי להתפרצות משמעותית במגזר הערבי", באתר ‏מאקו‏‏, ‏25 באוקטובר 2020‏
  165. ^ המשטרה התחילה לאכוף את ההנחיות: קנס ניתן לעובד חיוני שאישורו טרם הונפק, באתר ‏מאקו
  166. ^ נופלים כמו זבובים: מחלקות שלמות נשלחו לבידוד - ובתי החולים יעברו לעבודה במשמרות, TheMarker, ‏21 במרץ 2020
  167. ^ כך ייראה בית החולים לחולי קורונה בישראל, ynet, ‏17 במרץ 2020
  168. ^ "בתי החולים: אנחנו בבור תקציבי, 10,000 עובדים בסכנת פיטורים". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-09-02. בדיקה אחרונה ב-11 ביולי 2020. 
  169. ^ N12 - מעקב N12: האם מטפלים בכישלונות שהביאו להתפרצות?, N12, ‏14 ביולי 2020
  170. ^ הושגה הסכמה לסיום שביתת האחיות שהחלה היום, ynet, ‏20 ביולי 2020
  171. ^ פרופ' גמזו: אם נטיל סגר על ערים אדומות - הוא יכלול הגבלות תנועה, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  172. ^ אפרתי, עידו (11 באוגוסט 2020). "יחידות לטיפול נמרץ נסגרות בשל ריבוי חולי קורונה, ובבתי החולים מצביעים על סימני קריסה". הארץ (בעברית). ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-09-02. בדיקה אחרונה ב-11 באוגוסט 2020. 
  173. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏לא נספיק לבדוק את כל דגימות הקורונה, באתר ישראל היום, 24 בפברואר 2020
  174. ^ אדריאן פילוט, המעבדות קורסות, ולישראל אין מושג כמה באמת חולים, באתר כלכליסט, 12 במרץ 2020
  175. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏משרד הבריאות יקצר את ההמתנה לתוצאות בדיקות הקורונה, באתר ישראל היום, 13 במרץ 2020
  176. ^ סיון חילאי, מעבדות נוספות, ועבודה מסביב לשעון: כך מתגברים את מערך בדיקות הקורונה, באתר ynet, 15 במרץ 2020
  177. ^ נתניהו: "הנחיתי להגיע ל-5,000 בדיקות יומיות - בצמרת העולמית", ynet, ‏19 במרץ 2020
  178. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏האוצר לא אישר שעות נוספות: צמצום בבדיקות הקורונה בסוף השבוע, באתר ישראל היום, 20 במרץ 2020
  179. ^ יואב איתיאל‏, מתחם בדיקות הקורונה בחיפה נפתח באיחור, ובעיר מתוסכלים מהעדיפות לת"א, באתר וואלה! NEWS‏, 24 במרץ 2020
  180. ^ נפתחו מתחמי בדיקות קורונה נוספים: "תורמים למאמץ", ynet, ‏24 במרץ 2020
  181. ^ רעננים, רוצים להיבדק? תחנת "היבדק וסע" נפתחה בטירה. מכבי תציב עמדת בדיקות קורונה בשכונה הירוקה בכפ"ס, צומת השרון רעננה, ‏2 באפריל 2020
  182. ^ מערכת אתר צה"ל, כך נראית המעבדה הצה"לית לזיהוי הקורונה, באתר צה"ל, 24 במרץ 2020
  183. ^ סיון חילאי, כמות הבדיקות עלתה, אך לא מספיקים לטפל בהן: "יד ימין לא יודעת מיד שמאל", באתר ynet, 27 במרץ 2020
  184. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית טוויטר, 2020-04-26
  185. ^ מאור צור, נדב איל, אבדו פרטי כמה חולי קורונה: סיירת מטכ"ל מעורבת בניסיון לאתרם, באתר חדשות 13, 26 במרץ 2020
  186. ^ משרד הבריאות: תוך שבועיים נבצע 30 אלף בדיקות מדי יום - חדשות בריאות ורפואה, ערוץ 7
  187. ^ ההבטחה ל-30 אלף בדיקות נעלמה, ומספרן כבר לא נחשף, ynet, ‏7 באפריל 2020
  188. ^ פרופ' סיגל סדצקי: "הלימודים לא יחזרו אחרי פסח, לא נפתח הכול", ynet, ‏6 באפריל 2020
  189. ^ מחדל הבדיקות: המחסור, הביטולים וטרטור החולים, ynet, ‏5 באפריל 2020
  190. ^ הצלחה באיתור חומר חלופי לבדיקות הקורונה: "נוכל לעבוד לפחות שבועיים", ynet, ‏2 באפריל 2020
  191. ^ מחדל הבדיקות: בניגוד להצהרות – המדינה תוכל לבצע רק 12 אלף בדיקות קורונה ביום, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  192. ^ ""נספק חומרים לעוד 12 אלף בדיקות קורונה ביום לפחות"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-8 באפריל 2020. 
  193. ^ תמונת מצב: 9,248 חולי קורונה אובחנו בישראל, 65 נפטרו, ynet, ‏7 באפריל 2020
  194. ^ עשרות אלפי בדיקות קורונה עושות את דרכן מסיאול לישראל, מעריב
  195. ^ משרד הבריאות: ביממה האחרונה בוצעו מעל עשרת אלפים בדיקות קורונה, מעריב
  196. ^ אתמול: שיא במספר הבדיקות לקורונה, N12, ‏21 באפריל 2020
  197. ^ אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור, הארץ
  198. ^ ככל שתוצאת בדיקת הקורונה תגיע מהר יותר - הסיכוי להדביק..., N12, ‏12 באפריל 2020
  199. ^ "התנאי הקריטי ליציאה מהסגר: תוצאות לבדיקות קורונה בתוך 24 שעות - לעומת 8 ימים כיום". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-04-21. בדיקה אחרונה ב-20 באפריל 2020. 
  200. ^ עירית אבישר, פרופ' גרוטו בוועדת הקורונה: "בסוף החודש נגיע ל-24 אלף בדיקות ביום", כלכליסט, ‏16 באפריל 2020
  201. ^ נדב איל, דיווח על הקמת המערך
  202. ^ שני אשכנזי, משרדי הבריאות והביטחון חתמו על הסכם עם מיי הריטג' לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום, גלובס, ‏23 באפריל 2020
  203. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏קופות החולים יפתחו בשבוע הבא מרפאות ייעודיות לבדיקות קורונה, באתר ישראל היום, 2 באפריל 2020
  204. ^ מואב ורדיריאיון עם אילנה דיין, טוויטר
  205. ^ עידו אפרתימשרד הבריאות יחל בקרוב בבדיקות נרחבות של נוגדני קורונה בציבור, הארץ
  206. ^ בני ברק: כך מתבצעות הבדיקות הסרולוגיות לאיתור נדבקים..., N12, ‏3 ביוני 2020
  207. ^ אסתי פרזדיווח, Twitter, ‏7 בספטמבר 2020
  208. ^ "בגל ההתפרצות השני של הקורונה המעבדות יקרסו", www.israelhayom.co.il
  209. ^ "אוניברסיטת ת"א וחיל הרפואה יבצעו 5,000 בדיקות נוגדנים בצה"ל". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-05-21. בדיקה אחרונה ב-14 במאי 2020. 
  210. ^ מומחים לחצו לזרז את הבדיקות למבודדים, אך סדצקי סירבה - עד שהתחלף מנכ"ל, Haaretz הארץ
  211. ^ משרד הבריאות מקצר חקירות אפידמיולוגיות, פחות אנשים יידרשו לבידוד, ynet, ‏10 ביולי 2020
  212. ^ יעל פרידסון, איתי בלומנטל ואדיר ינקו, הקורבן הרביעי בדיור המוגן בירושלים: נפטרה חולת קורונה בת 98, באתר ynet, 2 באפריל 2020
  213. ^ אחרי שבועיים: החלו בדיקות קורונה לדיירי "מגדל נופים" בירושלים, באתר ynet, 26 במרץ 2020
  214. ^ 12 נפטרים בבית אבות 'משען': המשטרה פתחה בחקירה, באתר "סרוגים", 10 באפריל 2020
  215. ^ מסתמן שהנגיף אינו מצוי בחלל הגרון אלא בתוך הריאות
  216. ^ סיון חילאי, הקריטריונים ישונו? "90% מהבקשות לבדיקות קורונה נפסלות", באתר ynet, 11 במרץ 2020
  217. ^ רוני לינדרמשחררים את צוואר הבקבוק: שורת צעדים להגדלת מספר בדיקות הקורונה, באתר TheMarker‏, 14 במרץ 2020
  218. ^ חומי ברמן, 15 עובדים בבתי החולים הדסה בי-ם התגלו כחולים בנגיף הקורונה, JDN - חדשות, ‏26 במרץ 2020
  219. ^ מהיום: בדיקות קורונה דרך קופת חולים מכבי, N12, ‏5 באפריל 2020
  220. ^ יותר בדיקות ו"אזורים אדומים": המתווה המסתמן לבלימת הקורונה בבתי האבות, news.walla.co.il (ארכיון)
  221. ^ "משרד הבריאות: פחות בדיקות למחלימים, חלק ימתינו יותר עד השחרור". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-05-12. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2020. 
  222. ^ אדלשטיין משנה את המדיניות: "נרחיב את הבדיקות למי שאין..., N12, ‏31 במאי 2020
  223. ^ מדיניות הבדיקות שוב משתנה, השרים נקראו להיבדק, ynet, ‏5 ביוני 2020
  224. ^ משרד הבריאות הורה לקופות החולים: לא לבדוק אנשים ללא תסמיני קורונה, news.walla.co.il (ארכיון)
  225. ^ מהשבוע: עובדי המוסדות הגריאטריים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  226. ^ עוד תוכנית של משרד הבריאות: בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  227. ^ N12 - משרד הבריאות משנה מדיניות: כל מה שהיה במגע עם חולה..., N12, ‏3 באוגוסט 2020
  228. ^ עידו אפרתיכמה קשה מצבם של החולים הקשים בישראל? "הארץ" מסביר, באתר הארץ, 9 ביולי 2020
  229. ^ בועז אפרת‏, ליצור אחידות בהגדרות: משרד הבריאות עדכן את סיווג מצב החולים בקורונה, באתר וואלה! NEWS‏, 12 ביולי 2020
  230. ^ יאיר קראוס, ‏עלייה במספר החולים קשה: שינוי הקריטריונים אינו הגורם, בעיתון מקור ראשון, 15 ביולי 2020
  231. ^ 1 2 כאן חדשותהמשנה למנכ"ל שיבא, פרופ' ארנון אפק, Twitter, ‏4 ביולי 2020
  232. ^ "קורונה היא המחלה הקלה הקשה ביותר. זה לא אומר שאי אפשר לעצור אותה". הארץ (בעברית). 20 ביולי 2020. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-07-25. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2020. 
  233. ^ איתמר אייכנר ואטילה שומפלבי, המוסד הביא 100 אלף בדיקות. גרוטו: "זה לא מה שחסר", באתר ynet, 19 במרץ 2020
  234. ^ אודי עציון, אינוויטק מרעננה תספק למשרד הביטחון 1,000 מכונות הנשמה, באתר כלכליסט, 22 במרץ 2020
  235. ^ טל שניידר, ‏נתניהו: "אם לא נראה שיפור, ייתכן שנצטרך להיכנס לסגר מלא", באתר גלובס
  236. ^ מערכת אתר צה״ל, ״אנחנו בשבילכם, לא עד חצי המלכות - אלא כל המלכות״, באתר צה"ל, 26 במאי 2020
  237. ^ אודי עציון, נגיף הקורונה מכניס את רפאל והתעשייה האווירית לשדה קרב חדש, באתר ynet, 31 במרץ 2020
  238. ^ דו"ח של הכנסת: רק 1,437 מכונות הנשמה בישראל, באתר "סרוגים", 26 במרץ 2020
  239. ^ ועדה משותפת למועצה הלאומית לביואתיקה, ללשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ולמשרד הבריאות, נייר עמדה של הוועדה הציבורית לתיעדוף חולים קשים בתקופת מגפת הקורונה, משרד הבריאות, ‏אייר תש"פ – מאי 2020
  240. ^ איתי בלומנטל, שני מיליון מסכות בדרך: טיסת מטען מיוחדת לסין, באתר ynet, 4 באפריל 2020
  241. ^ איתי גל, זו התרופה הניסיונית שמקבל חולה הקורונה המאושפז בביה"ח פוריה, באתר ynet, 6 במרץ 2020
  242. ^ רוני לינדרתרופה לקורונה? הטיפול שהביא לתפנית במצבו של הנהג החולה, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2020
  243. ^ אורן פרסיקו, במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב לפניות בנוגע למנהגו של נתניהו להימנע מלענות לשאלות, באתר העין השביעית, 20 באפריל 2020
  244. ^ מערכת אתר צה״ל, הושק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי, באתר צה"ל, 18 במרץ 2020
  245. ^ יומן עדכונים
  246. ^ מייסד נגישות ישראל בקריאה לשר הבריאות: "הקפידו על הסדרי נגישות לאנשים עם מוגבלות וקשישים בהערכויות הנגזרות מהמשבר", באתר נגישות לישראל, 19 במרץ
  247. ^ משרד הבריאות, שומרים מרחק על 2 מטרים!, יוטיוב
  248. ^ משרד הבריאות, כדי למנוע התפרצות מחודשת חייבים להקפיד על שלושה כללים חשובים, פייסבוק, טלויזיה
  249. ^ סרטונים עוצרים את שרשרת ההדבקה (מונגש), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:00)
  250. ^ אורלי הררי, הבקשה של האיטלקים ממשרד הבריאות בישראל, באתר ערוץ 7, 31 במרץ 2020
  251. ^ فيروس كورونا - وزارة الصحة, נגיף (בערבית)
  252. ^ [https://info.oref.org.il/12402-ar/Pakar.aspx معلومات وتعليمات للمواجهة مع حالة الطوارئ], info.oref.org.il (ארכיון)
  253. ^ החרגת מערת המכפלה, בחדרי
  254. ^ דעה: החרדים של דנה ויס, באתר גלובס
  255. ^ ד"ר אסף מלחי, ד“ר גלעד מלאך, ד"ר שוקי פרידמן, כיצד מתמודד המגזר החרדי עם נגיף הקורונה?
  256. ^ ynet, עיתון חירום לציבור החרדי: "קורונה דוחה שבת", באתר ynet, 26 במרץ 2020
  257. ^ "עדיף בבית בחיים – מאשר בבית החיים": משרד הבריאות מחדד מסרים לציבור החרדי, באתר ‏מאקו
  258. ^ גד פרץ, ‏שערוריית הטלפונים הכשרים: הוגשה תלונה למבקר המדינה, באתר גלובס, 16 באפריל 2020
  259. ^ עמרי מילמן, במקום בידוד ביתי: משרד הביטחון מקים שלושה מתקני החלמה קבוצתיים לחולי קורונה קלים, באתר כלכליסט, 13 במרץ 2020
  260. ^ קובי פינקלר, פרוייקט מלוניות הבידוד יוצא לדרך, באתר ערוץ 7, 16 במרץ 2020
  261. ^ בר פלג, משרד הבריאות מתכנן לאשפז חולי קורונה במרכז גריאטרי בראשון לציון, העירייה מתנגדת, באתר הארץ, 11 במרץ 2020
  262. ^ רענן בן צור, מחאה נגד פינוי קשישים לטובת מחלקת קורונה: "גזר דין מוות", באתר ynet, 24 במרץ 2020
  263. ^ לירן לוי‏, גבר בן 47 מתל אביב נעצר על ידי המשטרה בחשד להפרת צו בידוד, באתר וואלה! NEWS‏, 14 במרץ 2020
  264. ^ איתי בלומנטל, תיעוד: שופינג במקום בידוד ביתי נגמר במעצר צעירה בתל אביב, באתר ynet, 15 במרץ 2020
  265. ^ קורונה בחקירה: 20 תיקים פלילים, 300 בתי עסק נבדקו, אולם נסגר, באתר בחדרי חרדים, 14 במרץ 2020
  266. ^ שירות כלכליסט ו-ynet, 193 חולים בישראל; המשטרה פתחה 20 תיקים נגד מפרי בידוד, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2020
  267. ^ איציק סבן, ‏אכיפת הבידוד עולה מדרגה: יוקם כוח מיוחד בשיתוף המשטרה לאיתור מפרים, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2020
  268. ^ מה עושים עם אנשים שמפרים בידוד?: הצטרפנו לסיירת האכיפה, באתר ynet
  269. ^ תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8393, 17 במרץ 2020, עמ' 782
  270. ^ יקי אדמקר‏, ועדת חוץ וביטחון חשפה: שב"כ בוחן פירוט שיחות של חולי קורונה, באתר וואלה! NEWS‏, 26 במרץ 2020
  271. ^ אלון חכמון, ‏המשטרה סגרה חדר כושר בטמרה לאחר שפעל בניגוד לצו של משרד הבריאות, באתר מעריב אונליין, 20 במרץ 2020
  272. ^ תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8405, 22 במרץ 2020, עמ' 820
  273. ^ תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8406, 22 במרץ 2020, עמ' 840
  274. ^ N12 - פעם נוספת: התפרצות קורונה בבית אבות משען בבאר שבע, N12, ‏17 ביולי 2020
  275. ^ ynet, בינה מלאכותית ושאלונים לציבור - כך מתכוונים מדעני מכון ויצמן לנבא מראש היכן בדיוק יתפשטו נגיפי הקורונה, באתר ynet, 15 במרץ 2020
  276. ^ שני אשכנזי, זה המבחן שעשוי להבחין בסימני קורונה מוקדמים, ואתם יכולים לבצע אותו לבד, גלובס, ‏2 באפריל 2020
  277. ^ מיטל יסעור בית־אור, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2020
  278. ^ רפאל קאהאן, הייתם סמוך לחולה קורונה? אפליקציה חדשה של משרד הבריאות תאתר זאת, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2020
  279. ^ מערכת דוקטורס אונלי, גמזו מאמץ מודל של מומחה מ"איכילוב" לחיזוי תחלואת הקורונה בישראל, דוקטורס אונלי Doctors Only
  280. ^ ישראל דיפנס
  281. ^ הפיתוחים של יחידה 81
  282. ^ איתמר אייכנר, נגיפי קורונה הובאו בחשאי לארץ במטרה לייצר חיסון, באתר ynet, 5 במרץ 2020
  283. ^ אור הלר, ציוץ בטוויטר, 11 במרץ 2020
  284. ^ אמיר אלון, אלפי קשישים נשארו בבית: "הקורונה פוגעת קודם כל במבוגרים", באתר ynet, 16 במרץ 2020
  285. ^ אתר "המנהיגות האזרחית", עדכון מהשולחן העגול, 19 במרץ 2020
  286. ^ לין לוי, "בבוקר אחד כל מפעל חיי נגמר", באתר ynet, 21 במרץ 2020
  287. ^ תוך עשר שעות: מיליון ורבע שקלים ליתומי הקורונה, באתר בחדרי חרדים, 31 במרץ 2020
  288. ^ משבר הקורונה נראה כירח דבש בין תושבי מזרח ירושלים לבין העירייה, הארץ
  289. ^ משרד הבריאות לא אישר אף אחת מהמסיכות השקופות, בעמוד הפייסבוק של המרכז הישראלי ללימודי חירשות, 21 במאי 2020
  290. ^ תומר דרזנר, קורונה ונגישות, פייסבוק, ‏30 באוגוסט 2020
  291. ^ איך חוקר ישראלי הצליח להקים ליגת מתנדבי סייבר עולמית בימי הקורונה, Haaretz הארץ
  292. ^ "Meet This Year’s WIRED25: People Who Are Making Things Better". Wired (באנגלית). ISSN 1059-1028. בדיקה אחרונה ב-13 בספטמבר 2020. 
  293. ^ כאן חדשות, דיווח, טוויטר (ארכיון)
  294. ^ נועם (דבול) דביר, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2020
  295. ^ אחיה ראב"ד, חולה קורונה בן 34 קפץ מקומה 3 בביה"ח פוריה, מצבו קשה, באתר ynet, 31 במרץ 2020
  296. ^ לי ירוןמשרד הרווחה: ארבעה בני אדם התאבדו בעקבות אלימות במשפחה מפרוץ המגפה, באתר הארץ, 3 במאי 2020
  297. ^ debra@haretzion.org.il, הגדול והגבור - מכתבו של ראש הישיבה בעקבות הקורונה, www.etzion.org.il, ‏27 במרץ 2020 (ארכיון)
  298. ^ הרב עידו פכטר, הלכה בימי קורונה, דעות גיליון 93, 2020
  299. ^ בניגוד להוראות משרד הבריאות: מאות השתתפו בהלווית רב בבני ברק (ארכיון)
  300. ^ רבני בית הלל, מן המצר - מקורות ללימוד ביתי ליום הכיפורים תשפ"א, בית הלל
  301. ^ הרב ראובן לויכטר, מהותה של מגפה: מבט-על, ‏ח' ניסן תש"פ (ארכיון)
  302. ^ עקיבא ווייסדיווח, Twitter
  303. ^ אלי ביתאן, ‏הפקרות או אחריות: הרב קנייבסקי נגד משרד הבריאות, בעיתון מקור ראשון, 15 במרץ 2020
  304. ^ האדמו"ר מקרלין הורה: "על כל החסידים להתפלל בביתם - אין לארגן מניינים", JDN - חדשות, ‏20 במרץ 2020. ראו גם: הרב אשר וייס, מנחת אשר: לקט שיעורים ותשובות אגרות ומאמרים הנוגעים למגפת הקורונה, ערוץ בינינו, ‏ניסן תש"פ (ארכיון)
  305. ^ קריאת הרופאים, כיפה
  306. ^ דוד הכהן, ‏מרן הגר"ח קנייבסקי הורה להתפלל ביחידות: "פיקוח נפש", באתר כיכר השבת, 29 במרץ 2020
  307. ^ מחלוקת בין האחים: "אסור" להתפלל במניין, באתר כיכר השבת (הקישור אינו פעיל, 13 במאי 2020)
  308. ^ 'העדה': "חטא גדול לזלזל בהוראות רופאים", באתר כיכר השבת
  309. ^ בניגוד להנחיות: לפחות 10 מתפללים בביתו של הרב קנייבסקי, באתר וואלה! NEWS
  310. ^ השוטרים התחזו לחרדים וחשפו מניין בניגוד לחוק, באתר "סרוגים", 3 באפריל 2020
  311. ^ הרב יצחק יוסף נגד מנייני התפילה: "ידכם דמים מלאו" - חדשות בארץ, באתר ערוץ 7
  312. ^ הרב קנייבסקי הורה לחזור לישיבות, יתד נאמן' סירב לפרסם, כיפה, ‏21 באפריל 2020
  313. ^ גדולי ישראל החליטו: ה'זמן' יתחיל - מהבית, כיכר השבת
  314. ^ האדמו"ר מבעלזא לחסידיו: להמשיך בחיי שגרה למרות ההנחיות והסגר - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-10-11
  315. ^ כך חסידי צאנז בנתניה ניצחו את הקורונה, mako, ‏2020-10-11
  316. ^ אבי רבינא, דרמה: הגר"ח הורה לפתוח את החיידרים - בניגוד להנחיות, כיכר השבת, ‏17.10.20
  317. ^ לעמוד על נפשנו, צריך עיון (ארכיון)
  318. ^ גרינצייג, אבישי (17 במרץ 2020). "דעה: כשמצוות פיקוח נפש הופכת להמלצה בלבד, אבישי גרינצייג, דעות". Globes. בדיקה אחרונה ב-20 באוקטובר 2020. 
  319. ^ תחושת שייכות למדינה במגזר החרדי: מ-68.5% לפני שנה ל-93.5%, חרדים10, ‏27 באפריל 2020 (ארכיון)
  320. ^ "לא עבור כולן הבית הוא מקום בטוח להיות בו בזמן הסגר", באתר ‏מאקו
  321. ^ דניאל אדלסון, שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" לסין, בחזרה מסין, בלי בדיקה בנתב"ג, באתר ynet, 2 בפברואר 2020
  322. ^ שאול אמסטרדמסקי, דיווח, טויטר, ‏29 במאי 2020
  323. ^ דנה ירקצי, מאיה הורודניצ'אנו ובועז אפרת, השרים אישרו: הלימודים יימשכו כסדרם, למעט במוקדי תחלואה בקורונה, news.walla.co.il, ‏30 במאי 2020
  324. ^ N12 - תוכנית הפרויקטור למלחמה בקורונה נחשפת: כל הפרטים, N12, ‏26 ביולי 2020
  325. ^ תרחיש האימים שהציג נתניהו לשרים בישיבת הממשלה הלילית, N12, ‏24 במרץ 2020
  326. ^ מהדורת חדשות 12אמירתו של ברבש, N12, דקה 9:30, ‏24 במרץ 2020
  327. ^ רוני לינדר ושלי אפלברג, מספרים קשים לעיכול: תרחיש האימים שדחף את ישראל לצעדים חסרי תקדים, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2020
  328. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של שאול אמסטרדמסקי ברשת החברתית טוויטר, אפריל 2020
  329. ^ חזרת המשק בהדרגתיות: אסטרטגיית היציאה מהמשבר של משרד הבריאות, חדשות 13
  330. ^ לפחות 5 תוכניות ליום שאחרי קורונה: חוכמת המונים או בלאגן?, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  331. ^ נדב איילדוח: הסרת המגבלות עלולה לגרום ל-6,000 מונשמים בישראל עד יולי - במקרה של מקדם של כ-1.2, חדשות 13, ‏22 באפריל 2020
  332. ^ לפי הנתונים מ-10 באפריל באתר worldmeters.
  333. ^ הוסרו המסכות: חברי הכנסת תועדו מתקרבים זה לזה ומתקהלים..., N12, ‏7 במאי 2020
  334. ^ דורון קדוש (כתב גלי צה"ל), דיווח, טוויטר, ‏28 במאי 2020
  335. ^ כמה תלמידים חלו בכל בית ספר - הפילוח העדכני, N12, ‏29 במאי 2020
  336. ^ יאיר קראוס, ציוץ בטוויטר
  337. ^ "רק" 135 חולי קורונה חדשים השבוע, אושרו הקלות לקיום אירועים, ynet, ‏15 במאי 2020
  338. ^ החשש שמונע הקלות נוספות: ויכוח על פתיחת המסעדות, N12, ‏14 במאי 2020
  339. ^ אבי בליזובסקי, מחקר גנומי מאוני' ת"א: כ-70% משרשרות ההדבקה של הקורונה מקורן מארה"ב והשאר מאירופה, הידען, ‏19 במאי 2020
  340. ^ N12 – כך השפיע האיחור בעצירת הטיסות מארה"ב על התפשטות הקורונה..., N12, ‏17 במאי 2020
  341. ^ כאן חדשותגרף המתאר את העלייה, Twitter, ‏4 ביולי 2020
  342. ^ תוכנית ההצלה שאמורה הייתה למנוע את הגל השני - ונתניהו גנז, חדשות 13
  343. ^ חוק איכון הטלפונים: הפתרון הקל לכשלים של הממשלה, N12, ‏25 ביוני 2020
  344. ^ ""כל עיר תקבע את גורלה": תוכנית "הרמזורים" של גמזו להורדת התחלואה". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-08-20. בדיקה אחרונה ב-6 באוגוסט 2020. 
  345. ^ "דגל אדום מהברומטר של גמזו: "על סף אובדן שליטה, ימותו לא רק אנשים עם קורונה"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2020. 
  346. ^ נתוני משרד הבריאות: חולי קורונה מאכלסים כ–40% מהמיטות הפנימיות וכ–15% מחדרי המיון, Haaretz הארץ
  347. ^ מחדל הגל הראשון: הממשלה התעלמה ממסקנות מערכת הביטחון, מעריב (ארכיון)
  348. ^ כמו חקיקה של הוראת שעה בחוק יסוד: משק המדינה
  349. ^ יקי אדמקר ודניאל דולב, החוק המאפשר מעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה הוקפא, news.walla.co.il (ארכיון)
  350. ^ תומר גנון, כלכליסטדיון בוועדת חו"ב, טוויטר
  351. ^ תומר גנון, עתירה לבג"צ נגד איסוף המידע על חולי קורונה: "אין פיקוח על עוצמת הפגיעה בפרטיות", כלכליסט, ‏17 במרץ 2020 (ארכיון)
  352. ^ Shaul Amsterdamski, פרוטוקולי הדיונים
  353. ^ חן מענית, טל שניידר, "גלובס" מצטרף לעתירה לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה, גלובס, ‏7 באפריל 2020
  354. ^ החלטות גורליות ברבע שעה, ליצמן נעדר מדיונים, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  355. ^ מבקר המדינה החל בבדיקת ניהול משבר הקורונה: ייפגש עם..., N12, ‏25 במאי 2020
  356. ^ מבקר המדינה מבהיר: נתניהו יעמוד לביקורת בבדיקת התנהלות הממשלה במשבר קורונה, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  357. ^ אפרתי, עידו (26 באוקטובר 2020). "דו"ח מבקר המדינה על משבר הקורונה לא עוסק בניהול משבר הקורונה". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-26 באוקטובר 2020. 
  358. ^ סיון חילאי ואלכסנדרה לוקש, יותר מעשרים אנשי צוות רפואי נדבקו בקורונה: "חסר מיגון בסיסי", באתר ynet, 16 במרץ 2020
  359. ^ גלית עדות, "מסתובבים ביננו אלפי חולים שאנחנו לא יודעים מהם. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לאיטליה", המקום הכי חם בגיהנום, 16 במרץ 2020
  360. ^ Total COVID-19 tests per 1,000 people, Our World in Data
  361. ^ גלי וינרב, האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית, גלובס, ‏5 באפריל 2020
  362. ^ אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור, אתר
  363. ^ עמיחי שטיין, דיווח, Twitter
  364. ^ תוצאה תוך יממה: ישראל מקימה "מערך איתור קורונה" כמו בטאיוואן, חדשות 13
  365. ^ נדב איילתכנית ההקמה, טויטר
  366. ^ אדריאן פילוט, מערך סיכול של 30 עובדים ותא"ל במיל' ינסה למנוע עוד התפרצות, כלכליסט, ‏13 במאי 2020 (ארכיון)
  367. ^ כאן חדשות, דיווח של מואב ורדי, Twitter, ‏8 ביוני 2020
  368. ^ נדב איל, דיווח, Twitter
  369. ^ נדב אייל, תכנית מפורטת להיערכות לאומית בנוכחות הקורונה, mobile.twitter.com, ‏7 ביולי 2020 (ארכיון)
  370. ^ N12 - 2,000 חיילים וחקירות מקוצרות: מפקדת הקורונה של צה"ל..., N12, ‏4 באוגוסט 2020
מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוסודאן
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןהודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאנדורהאסטוניהבולגריההרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגליכטנשטייןמולדובהמונקומקדוניה הצפוניתנורווגיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלצ'כיהצרפתקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקופנמהקנדה
אמריקה הדרומית בוליביהברזילפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליהניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרסהמרכז הקליני המוסקבאי למחלות זיהומיותבית החולים הקליני העירוני קומונארקה
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונהמרכז צ'ומאקובהמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונה
נושאים
בעיות והגבלות הלאמת ציוד רפואיזכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהפיתוח תרופות וחיסוניםריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדר
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
אנשי מקצוע בתחום הרפואה / מפיצים איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים טטיאנה גוליקובהלי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהדניס פרוצנקואנדרס טגנל