רחובות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רחובות
סמל העיר
סמל העיר רחובות
Rehovot Logo 2011.svg
"עיר המדע והתרבות"
מבנה במרכז העיר רחובות בו שוכנים בית העירייה, קניון רחובות והתחנה המרכזית
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה רחמים מלול
גובה ממוצע ‎51‏ מטר
תאריך ייסוד 1890
סוג יישוב עיר 100,000‏–199,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 135,726 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎12
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎2.3%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 5,722 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎25
תחום שיפוט 23,720 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎73
31°53′30″N 34°48′28″E / 31.8916927422362°N 34.8078482613168°E / 31.8916927422362; 34.8078482613168
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 7 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4390
    - דירוג מדד ג'יני
‎57
לאום ודת
יהודים: 94.6% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 5.4%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.8%
גילאי 5 - 9 9.1%
גילאי 10 - 14 7.0%
גילאי 15 - 19 5.9%
גילאי 20 - 29 12.3%
גילאי 30 - 44 21.7%
גילאי 45 - 59 13.9%
גילאי 60 - 64 5.1%
גילאי 65 ומעלה 14.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 65
–  יסודיים 38
–  על-יסודיים 39
תלמידים 22,779
 –  יסודי 12,939
 –  על-יסודי 9,840
מספר כיתות 859
ממוצע תלמידים לכיתה 27
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל רחובות נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
www.rehovot.muni.il

קואורדינטות: 31°53′30″N 34°48′28″E / 31.8916927422362°N 34.8078482613168°E / 31.8916927422362; 34.8078482613168

רְחוֹבוֹת היא עיר במישור החוף הדרומי בישראל. היא הוקמה כמושבה ביום י"א באדר תר"ן, 5 במרץ 1890[2] על ידי עולים מפולין שהתארגנו במסגרת חברת "מנוחה ונחלה", על עשרת אלפים דונם מאדמות דוראן, שנקנו על ידי יהושע חנקין, מבעליהן, בוטרוס רוק, שהיה ערבי נוצרי. ב-1914 אוכלוסיית המושבה מנתה 955 תושבים. רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950[3]. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

העיר רחובות ידועה בזכות מכון ויצמן למדע והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית הנמצאים בתחומה. בעבר הייתה ידועה כעיר בה פרדסים רבים (על כן סמל התפוזים בדגלה), אך בעשור השני של המאה ה-21, אין עוד בשטחה חקלאות הדרים פעילה והפרדסים הנטושים הולכים ונמחקים על ידי הבנייה החדשה. שכנותיה של רחובות הן: בצפון נס ציונה, בצפון-מזרח רמלה, וכפר ביל"ו במזרח ובדרום-מזרח המועצה האזורית גזר, בדרום קריית עקרון, בדרום-מערב המועצה האזורית ברנר, במערב המועצה האזורית גן רווה ויבנה ובצפון-מערב, גובלת רחובות בכפרים הקטנים כפר אהרון וטירת שלום, הכפופים מוניציפלית לעיריית נס-ציונה.

שם העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוגה שמה של רחובות היה ישראל בלקינד. מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא:

וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסדי רחובות עם מפת הנחלות, שנות ה-80 של המאה ה-19
מפת רחובות ב-1897
רחובות בראשית דרכה
רחובות בגלויה מסביבות 1900
רחוב יעקב במושבה רחובות בשנת 1893

רחובות הוקמה בימי העלייה הראשונה כמושבה של עולים מפולין. העולים השתייכו לקבוצת "מנוחה ונחלה", ביניהם אהרון אייזנברג ובתיה מקוב. מטרת הקבוצה שפעלה בוורשה הייתה הקמת יישוב יהודי בארץ ישראל שלא יהיה תלוי בכספיו של הברון רוטשילד.

העלייה לקרקע התבצעה ב-1 באוגוסט 1890 (ט"ו באב ה'תר"ן).

בשנת ההקמה ניטעו כרמים של ענבים אשר נמכרו ליקב ראשון לציון הסמוך. בשנת 1904 ניטע במושבה הפרדס הראשון על ידי זלמן מינקוב. בעקבות הצלחת פרדס מינקוב החלו איכרי רחובות לטעת פרדסים נוספים, אשר נתנו לה ברבות הימים את הכינוי "עיר ההדרים".

ההתיישבות התרכזה בתחילה סביב שני רחובות מקבילים-האחד, רחוב יעקב, שנקרא על שם יעקב ברוידא, ראש קבוצת מנוחה ונחלה, ורחוב נוסף מדרום לו שנקרא בהמשך רחוב בנימין, על שם הברון רוטשילד[4].

בשנת 1907 הגיעו למושבה עולים ראשונים מתימן אליהם הצטרפו עם הזמן באי שיירות נוספים מתימן, בייחוד מאזורי הערים חידאן וצעדה. העולים נקלטו בזכות יכולתם לעבוד בחקלאות כפועלים שכירים ועקב סיוע שהושיט להם תושב העיר אפרים זקס, ברכישת חלקת אדמה, שעליה הקימו בשנת 1909 את בתיהם הראשונים ובהמשך התפתחה לשכונת שעריים. לאחר מכן הקימו העולים מתימן שתי שכונות נוספות בעיר: "שכונת התימנים" ו"כפר מרמורק".

ענף פרי ההדר התפתח בעיר, בייחוד לאחר הקמת תחנת רכבת בעיר בשנת 1920. בקרבת התחנה נבנו מספר בתי אריזה לפירות הדר מהם נשלחה הסחורה ברכבת לשאר חלקי הארץ, ולנמל יפו ומשם לייצוא לאירופה.

ב-23 ביולי 1913 (תרע"ג) הותקפה רחובות על ידי ערבים חמושים מהכפר זרנוגה, במה שהייתה אחת המתקפות הראשונות על היישוב החדש. בתקרית, שהחלה בעצירת גניבה חקלאית והסלימה, נהרג ערבי מזרנוגה ושומר עברי מראשון לציון בשם שמואל פרידמאן[5] בדרכו לסייע למושבה[6].

עקב הגידול במספר התושבים הלא-חקלאיים במושבה התעורר הצורך בהקמת ועד חקלאי שישמור על צורכיהם של החקלאים. בשנת 1923 נערכה אספה כללית של כל החקלאים במושבה, שבה הוחלט על הקמת ועד חקלאי. לוועד הראשון נבחרו משה סמילנסקי, אליעזר יעקבזון, מרדכי נחמני, עמינדב פיינשטיין וזאב הוכמן. על התושבים הפעילים ביותר בוועד נמנה מאיר אנטין.

בשנת 1933 הוקם בעיר מפעל המיצים והמשקאות יפאורה.

רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950 כאשר היו בה מעל 18,000 תושבים.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2014, העיר ממוקמת במקום ה-13 בדירוג הערים בארץ על-פי גודלן. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים ברחובות 135,726 תושבים (מקום 12 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, לרחובות דירוג של 7 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 71.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 9,652 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[7]

למעלה מ-20% מתושבי העיר הם עולים (רובם מחבר המדינות, אתיופיה ותימן). הקהילה האתיופית מרוכזת ברובה בשכונות קריית משה ואושיות, בה נמצא גם מרכז קליטה שבו שוכנו העולים החדשים מתימן ואתיופיה.


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

חינוך והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברחובות שוכנים שני מוסדות להשכלה גבוהה ומחקר עיקריים:

המרכז הוא מלכ"ר העוסק במחקר, בייעוץ, ובהדרכה ותכנון פרויקטים של פיתוח אזורי כלכלי וחברתי בארץ ובעולם. בשנות ה-90 נעשה ניסיון קצר ימים, למקם לצדה פקולטה קטנה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית.

בעיר פועלות מספר מכללות להשכלה גבוהה:

בעיר קיימים מספר בתי-ספר תיכוניים, מהם הגדולים הם בית-הספר ע"ש עמוס דה-שליט (במזרח העיר, ברחוב מנוחה ונחלה), בית-הספר ע"ש אהרן קציר (במערב העיר, ברחוב דב קליין), קריית החינוך למדעים (בדרום העיר, בדרך ירושלים), בתי-ספר תיכוניים אחרים של רשתות אורט ע"ש מקס שיין (בדרום העיר, ברחוב טשרניחובסקי), בית-הספר עמל, בית-הספר ויצו ובית-הספר טכנולוגי נעמת.

בעיר ישנם מספר מוסדות תורה המשתייכים לזרמים דתיים שונים. ישיבת הדרום היא ישיבה תיכונית ותיקה. בקמפוס שלה נמצאת ישיבת ההסדר אורות יעקב, המשלבת לימודי הוראה בלימוד תורה ישיבתי. בנוסף לישיבת הדרום הוקמה בעיר הישיבה התיכונית אמי"ת "עמיחי" עקב גידול באוכלוסייה הדתית בעיר. בנוסף לישיבות התיכוניות יש בעיר תיכון דתי ציוני- ״המר״. ברחוב בנימין שוכנת ישיבת "מאור התלמוד" הליטאית, הנחשבת לאחת הטובות מסוגה. לא הרחק ממנה פועלת ישיבת "הליכות חיים" המיועדת לחוזרים בתשובה. ישיבה ליטאית נוספת הוקמה בשיכון מזרחי. בקריית קרעטשניף נמצאת ישיבת "שער אליעזר" החסידית, המסונפת לחצר. מלבד אלה ישנם בעיר כמה כוללים, תלמודי תורה, ישיבות גדולות, ישיבות קטנות ומספר רב יחסית של בתי מדרש. כמו כן קיימים בעיר מספר מוסדות חינוך של קהילת חב"ד.

תנועות הנוער ברחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברחובות פעילות 7 תנועות נוער שונות (דוגמת הצופים, הנוער העובד והלומד ובני עקיבא), הפועלות ב-18 סניפים ברחבי העיר. פעילות תנועות הנוער מתפרסת על רוב השכונות ורוב האוכלוסיות בעיר. הפעילות מופנית לתלמידים מכיתה ד' עד כיתה יב'.

במסגרת פעילות מחלקת הנוער של העירייה פועלת מתאמת פעילות נוער, שמתפקידה לתאם את הפעילות וליצור שיתופי פעולה בין תנועות הנוער הפועלות בעיר וחינוך והכשרה של רכזי התנועות אשר מפעילים חניכים ממגוון האוכלוסיות בעיר.

רבני רחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב השיל מרגליות כיהן כרבה של רחובות עד שנת תרפ"ז, 1927. באותה שנה כיהן אחריו הרב אליהו עפרון למשך חצי שנה, ובמשך עשרים השנים הבאות כיהן הרב צבי שטיינמן כרבה של רחובות עד פטירתו בשנת תש"ז 1947. אחריו התמנה לרב של רחובות חתנו הרב צבי יהודה מלצר, בנו של הרב איסר זלמן מלצר[8]. בשנת תשי"א 1951, פרש הרב מלצר מן הרבנות ותחתיו התמנה הרב אלימלך בר שאול והוא כיהן כרב העיר עד פטירתו בשנת תשכ"ה 1965. את מקומו מילא הרב שלמה קוק, ולאחר שנספה בתאונת דרכים בשנת תשל"ב 1972, התמנה אחיו הרב שמחה הכהן קוק, המשמש בתפקיד נכון לשנת 2015.

מפעלים ומוסדות ברחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פועלים בבית האריזה לתפוזים בראשית המאה ה-20

ברחובות נמצא המרכז הרפואי קפלן, המשרת גם יישובים שכנים כמו אשדוד, גדרה, יבנה ונס ציונה.

בעיר מפעלי תעשייה אחדים, שהבולטים בהם הם מחלבת תנובה ומפעל המיצים והמשקאות יפאורה-תבורי[9].

בעיר ישנו פארק תעשיות אשר ממוקם במערב העיר הגובל בשכונת קריית משה ובו פועלות חברות תעשייה שונות וכן גם מפעל הגלידות פלדמן.

בעיר מתקיים מדי יוני הפסטיבל הבינלאומי לפסלים חיים, המארח אמני "פסלים חיים" מהארץ ומרחבי העולם. במסגרת הפסטיבל נסגרים לתנועה לכמה ימים הרחובות נורדאו, סמטת חביבי, רחוב ש"י ורחוב יעבץ. כן מתקיימים בעיר, בפארק המדע חגיגות "אוקטוברפסט" במסגרת אירועי הפסטיבל העולמי.

פארק המדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור האחרון בצפון העיר התפתח פארק תעשיות עתירות ידע, הוא "פארק ת.מ.ר ע"ש יצחק רבין" (פארק המדע - תעשיות מדע רחובות). במתחם חברות היי-טק בפארק המדע ניתן למצוא כמה מהחברות המובילות ביותר בתעשיית ההיי טק הישראלית כגון Moovit. וכן מרכזי פיתוח של חברות זרות כגון היולט פקארד, אפלייד מטיריאלס, ג'נרל אלקטריק וישראליות כגון אלביט מערכות ואימפרבה. כמו כן, קיים במתחם בית מלון לאונרדו בוטיק.

בשנים האחרונות הפך המתחם, בנוסף להיותו מתחם חברות היי-טק, לאזור בילויים מועדף בקרב רבים מרחובות ומחוצה לה. קומות הקרקע של מבני משרדים רבים במתחם מאכלסות כיום מסעדות, פאבים, בתי קפה ושטחי מסחר אחרים. בכך מזכיר האזור את מתחם ההיי-טק של הרצליה פיתוח. הפארק צמוד לגדר הצפונית של מכון ויצמן למדע.

פארק תעשיית היי-טק נוסף שהולך ומתפתח ברחובות ממוקם בסמוך למחלבת תנובה ולתחנת כיבוי האש של העיר. פארק זה מאופיין בעיקר בחברות סטארט-אפ בתחום הביולוגיה.

מרכזי קניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הקניות הראשי של העיר הוא לאורך רחוב הרצל הרחוב הראשי של העיר ובו גובל השוק העירוני ברחוב ביל"ו. בעיר קיים מתחם השוק הסיטונאי ע"ש רון ארד הממוקם במערב העיר בסמוך למפעל יפאורה.

קיימים גם מספר מרכזי קניות סגורים:

  • קניון רחובות - הקניון הגדול והראשי של העיר במרכז העיר.
  • הקניון הקטן - קניון הממוקם במרכז העיר סמוך לרחוב הרצל וכולל מסעדות, סופר ובתי עסק.
  • אמריקן סיטי - קניון נמצא על רחוב דרך הים ובו חנויות, אולם אירועים ומכון כושר.
  • קניון רחובות ההולנדית - קניון הממוקם בשכונת "רחובות ההולנדית" וכולל בתי קפה, מסעדות ועוד.
  • מטרומול - מרכז מסחרי באזור פארק המדע וכולל בתי קפה, פאבים, מסעדות ועוד.
  • מרכז שרונה - מרכז מסחרי בשכונת שרונה. המרכז כולל מרכול, סניף של רשת בגדים והנעלה.
  • מרכז מסחרי "אזורים סנטר" - מרכז מסחרי הנמצא בשכונת "רחובות החדשה". כולל מסעדות, בתי קפה ומכון כושר.

כמו כן, בסמוך לעיר ממוקם מתחם קניות פאוור סנטר גדול בילו סנטר Outlet.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיר מספר כניסות: צומת ביל"ו בדרום; כביש עוקף במזרח (שדרות בגין), מכביש 40 ועד לפארק המדע בצפון העיר; כניסה צפונית מכיוון העיר נס-ציונה; מכיוון העיר יבנה בדרום מערב מחבר כביש 410; ומכיוון כביש 42 בצפון מערב וכביש 411, הגובל שכונת כפר גבירול עד לצומת בילו. הכביש העוקף המזרחי מתוכנן בעתיד לעקוף את נס-ציונה ולהגיע לבסוף לכביש 431, אולם קיימות התנגדויות לתכנון זה. הרחוב הראשי של העיר, רחוב הרצל, הוא קטע של כביש 412.

אוטובוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגד מפעילה קווים לכל השכונות בעיר ולמושבים מסביב וכן תחנה מרכזית לצד קניון רחובות במרכז העיר. קווים בין-עירוניים מהעיר מפעילות החברות אגד, אפיקים, מטרופולין, קווים ואגד תעבורה. חלק מהקווים מוגדרים כ"קווי מהדרין", המופעלים על ידי אגד, אגד תעבורה, אפיקים וקווים. קווים אלה אינם עוברים בתחנה המרכזית.

רכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכבת ישראל משרתת את העיר באמצעות תחנת הרכבת רחובות, הממוקמת מצפון למכון ויצמן למדע.

כמו כן, קיימת תוכנית עתידית לבניית תחנת רכבת נוספת במערב העיר אשר תמוקם בסמוך למתחם השוק הסיטונאי בעיר.

רכבת קלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעתיד אמור לפעול הקו הכחול, קו BRT של פרויקט הרכבת הקלה במטרופולין גוש-דן מדרום רחובות (צומת ביל"ו) אל נס ציונה, ראשון לציון וצומת חולון.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברחובות מספר אולמות ספורט בבתי הספר, הידוע מתוכם הוא היכל הספורט ע"ש אוסי וזוהר מגרשי כדורגל מרמורק, וויסגל וקריית משה. ברחובות מצויים גם בריכת השחייה וויסגל, מרכז טניס, מטווח עירוני, הקאנטרי קלאב, והספורטק.

דרך מנחם בגין הוא מסלול פופולרי להליכה ספורטיבית.

כדורגל

שתי הקבוצות הבכירות בעיר הן:

מגרשן הביתי של הקבוצות הוא אצטדיון עירוני נס ציונה כיוון שאין אצטדיון העומד בתקנים של ליגות בכירות בעיר. משחקי הדרבי בין קבוצות אלו נחשבים למתוחים מאוד, ולא פעם גולשים לפסים אלימים במגרש ומחוצה לו.

ובנוסף ישנן 2 קבוצות המשחקות בליגות הנמוכות:

כדורסל

כדוריד

אתרים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית יוספזון, הבית הראשון שנבנה במושבה
בית דונדיקוב, הבית השלישי שנבנה במושבה
בית העם
היקב
בית הכנסת הגדול "אוהל שרה"
  • בית יוספזון - בית המגורים הראשון שנבנה ברחובות (בחזית הבית קיים שלט המציין זאת) נמצא ברחוב יעקב 20. הבניין הוא אב-טיפוס לבתים הראשונים במושבה מבחינת סגנון הבנייה, חומרי הבנייה, והחומה המקיפה אותו (נראית יותר טוב מחצר בית מס' 18). אבן הפינה לבית הונחה בט"ו באב, חג הכרמים, תר"ן (1890). בי"ט בכסלו תרנ"א נערכה בבית יוספזון האסיפה כללית הראשונה של המושבה ונבחר הוועד הראשון.
  • בית דונדיקוב - הבית השלישי שנבנה במושבה בפסגתו של תל דוראן, על ידי אברהם יהושע דונדיקוב, ממייסדי רחובות. על גבעת דוראן ניצב הפעמון של המושבה, שבישר על תחילת העבודה בפרדסים ועל סיומה, ואף על חתונה, שריפה או קריאה לאסיפת תושבים. הבית ידוע גם כבית הסופר משה סמילנסקי, שעבר לגור בו לאחר שנשא לאשה את בת המשפחה אסתר. הבניין שוחזר ומשמש כגלריה לתערוכות מתחלפות.
  • בית העם - נבנה ב-1912 ושימש מרכז החיים התרבותיים של המושבה בסגנון אקלקטי אופייני המזכיר טירה עתיקה ומשלב אלמנטים מחומת ירושלים. במלאת 90 שנה לבית העם נחנכה הרחבה המחודשת הכוללת שני מבוכים. ב-2014 נחנך בית העם המשוחזר והמורחב, הכולל היכל תרבות ואת "בימת הנוער" של רחובות. הבניין המקורי מהווה מבואה לבניין המורחב[10].
  • היקב - נמצא ברחוב הנשיא הראשון, בצפון העיר ומהווה מזכרת לימיה הראשונים של המושבה, כאשר הכוונה הייתה לגדל בהּ כרמים ולייצר יין. עקב כישלון ניסיון זה, פנתה רחובות לענף ההדרים, אשר אפיין אותהּ מאז ואילך.
  • בית הכנסת הגדול "אוהל שרה" - בית הכנסת הראשון נבנה בשנת תרס"ד‬ ובהמשך שופץ והורחב והיה למוקד הקהילתי והחברתי של המושבה הצעירה. בחנוכת הבית השתתף גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שכיהן אז כרבן של יפו והמושבות. מספרים, שכאשר התקיימה חנוכת הבית טרם הותקן מעקה במרפסת שבחזית המבנה, הרב סירב לפתוח את האירוע עד שהדבר סודר. בית הכנסת נבנה בתרומתה של סימה ברוידא מוורשה (אשתו של יעקב ברוידא), ונקרא בשם 'אוהל שרה' על שם אמה. סימה ברוידא תרמה גם ארון קודש מפואר לו התווספו במרוצת השנים תבליטי נחושת. בהתאם לרצונה של התורמת, נקבע כי מנהגי בית הכנסת יתאימו לאלה הנהוגים בחורבת רבי יהודה החסיד שבירושלים ושהתפילה בו תתקיים בנוסח אשכנז. על קירותיו של בית הכנסת לוחות שיש המנציחים את מייסדיו וכן רבים מראשוני המושבה. בבית הכנסת מתקיימות עד היום שלוש תפילות ביום. אחת לחודש, בדרך כלל בשבת מברכין, מתארחים בו חזנים ידועים, העורכים את תפילות אותה שבת. תפילות אלה מושכות למקום חובבי חזנות רבים.
  • בית סלוצקין - הבית שוכן ברחוב מנוחה ונחלה 60, נבנה בשנת 1907 על ידי אלעזר משה סלוצקין, יהודי מאוסטרליה, ובמאה ה-21 משמש כבניין ההנהלה של בית הספר התיכון "דה שליט". בימי מלחמת העולם הראשונה שימש הבית קצין טורקי, ולאחר הכיבוש הבריטי, עבר לגור בו גנרל הנרי שובל, מפקד הפרשים האוסטרלים והניו זילנדיים.
  • בית זקס - ‬הבית שוכן ברחוב מנוחה ונחלה 54. הוא נבנה ב-1908 על ידי אפרים זקס, שעלה מארצות הברית. באותם ימים, הוא נחשב למפואר ולגדול במושבה. משום כך, נערכו בו קבלות פנים לאורחים חשובים שהגיעו אליה.
  • בית ברוידא - ‬נמצא ברחוב מנוחה ונחלה 56. הוקם ב-1908 על ידי יעקב ברוידא, ראש אגודת "מנוחה ונחלה‭,"‬ והיה מהיפים שבבתי המושבה. המשוררת רחל, התגוררה בו זמן קצר לאחר עלייתה ארצה, יחד עם אחיותיה, ועל כן נקרא הבית "מגדל שלוש האחיות‭."‬
  • בית זלצר - הבית השוכן ברחוב מנוחה ונחלה 43, נבנה בסגנון הבאוהאוס בשנת 1935. זהו בניין הדירות הראשון ברחובות.
  • בית חיים ויצמן - (ידוע גם כ"וילה ויצמן", "מוזיאון יד ויצמן" ו"בית הנשיא הראשון") הבית נבנה בשנת 1936 על ידי האדריכל אריך מנדלסון ושימש ביתם הפרטי של ד"ר חיים ויצמן וד"ר ורה ויצמן. הבית נבנה בצמוד למכון זיו שייסד ד"ר ויצמן בשנת 1934, (וממנו צמח לימים מכון ויצמן למדע). עם בחירתו של ד"ר ויצמן לנשיא המדינה הפך הבית למשכן הרשמי של נשיא ישראל. בני הזוג תרמו את האחוזה, לאחר מותם למדינת ישראל. שיפוץ ראשון, באדיבות קרן קלור, בוצע בבית בשנת 1978, והוא נפתח כמוזיאון לקהל הרחב. ה
  • בית האסמים - מבנה מוארך ייחודי בצורתו, עם שלוש דלתות מקומרות. היה חלק ממתחם "בית מקוב" (מבנה היסטורי מפורסם מרשאית ימי המושבה, שנהרס בשנות השמונים על אף שהיה מיועד לשימור) בית האסמים, הוא למעשה 3 חנויות צמודות שנבנו בשנת 1910 לערך, בחצר הבית חושמשו בתחילה כמחסן תבואה מאוחר יותר גם כמחסן שקדים בנוסף לאסם תבואה ובהמשך היו אלה החנויות הראשונות של המושבה. בית האסמים הוכרז על ידי המועצה לשימוש אתרי מורשת כמבנה לשימור. בית האסמים שוכן ברח' גורדסקי, פינת מנוחה ונחלה, צמוד לבניין דירות מודרני וצופה לבית העם.
  • בית האחוזה - נמצא ברח' אייזנברג 2, בית מפואר בסגנון קולוניאליסטי נבנה בשנות ה-20 של המאה שעברה והוא מאופיין בתקרות גבוהות, חלונות עץ מאורכים ומסוגננים ורצפה מצוירת. בימי המנדט שימש כמועדון לקציני הצבא הבריטי. המבנה יחד עם החצר הסובבת אותו שוחזר לפני כמה שנים וכיום הוא נמצא בו אולם אירועים ומסעדת יוקרה בשם "אחוזת מרגו"
  • אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב - אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב מציג את מפעל הפרדסנות העברית בארץ ישראל וברחובות בפרט. בסמוך נטע זלמן מינקוב, בן למשפחה מהראשונות ברחובות, את הפרדס הראשון של העיר. המקום שוקם ושוחזר על ידי המועצה לשימור אתרים ועיריית רחובות, בעזרת מימון של משפחת מינקוב ותורמים נוספים. בפרדס המשוחזר נוכל למצוא, בין השאר, חצר מוקפת חומה ובתוכה בית הפרדסן, בית אריזה משוחזר, באר ובריכת אגירה, טרזינות על מסילתן ותעלות השקיה. כחלק מתהליך השחזור ניטעו זנים של עצי ההדר שגודלו בעבר ומגדלים בימינו בישראל. המוזיאון מציע פעילויות ותוכניות חינוכיות למבקרים.
  • מוזיאון מכון איילון - מכון איילון מספר את סיפורה של גבעת הקיבוצים והמפעל לייצור כדורים לתת המקלע עבור נשקם של לוחמי מלחמת העצמאות, אשר פעל במחתרת, עם מנגנוני הסוואה. במקום חזיון אור קולי והפעלה לילדים ובני נוער.
  • גן המגינים - במרכז העיר נמצא גן הנצחה לנופלים במלחמות ישראל. בצידי הגן חקוקים באבן שמות הנופלים, ועליהם משקיפה אנדרטת הזיכרון. סלע בשמאל האנדרטה מסמל את רעיון הנוער הישראלי העומד איתן כסלע אל מול אויב מתפרץ. בימין האנדרטה תבליט של לוחם התומך ברעהו הנופל. מתחת לסלע חקוק הכיתוב "כך הלכו גיבורים". מימין לאנדרטה יש פינת זיכרון לטייס חיל האוויר חיים הולצמן[11]. ב-28 במאי 1969 המריא הולצמן מבסיס תל נוף הקרוב לרחובות ובמטוסו פרצה שריפה. היה באפשרותו למלט עצמו, אולם לו היה נמלט, המטוס היה נופל בשטח בנוי וגורם לאבידות רבות. לפיכך, בחר הולצמן להשאר במטוס, היטה אותו כדי שיתרסק מחוץ לעיר ונספה. האנדרטה בנויה ממטוס מיסטר ולידו שלט הנצחה. בית יד לבנים והספרייה העירונית המרכזית על שם מאירהוף שוכנים בסמוך לגן המגינים.
  • אנדרטת טנק המרכבה - מבנה אבן בצורת טנק שהוקם בשנת 2010, ברח' הנשיא הראשון, בסמוך ל"בית הנשיא" לזכרו של אלוף (מיל.) ישראל טל ז"ל, מפתח טנק המרכבה, שהיה תושב רחובות.
  • גן הצמחים רנה סמילנסקי לצמחי התנ"ך וצמחי המושבה רחובות - הגן נמצא ברחוב יעקב 39 מול בית העם, משתרע על שטח של כ-1700 מ"ר ומכיל עצים ועצי פרי המוזכרים בתנ"ך וכן שיחים, שיחי פרחים וצמחי מים המוזכרים בתנ"ך וכן צמחים מימיה הראשונים של המושבה רחובות. בגן יש גם גת קדומה, בית בד, רחיים, שוקת, באר מים ופסלים מעשי ידי אומני רחובות. הגן נגיש לנכים וללקויי ראיה.
  • בתי משפחת שהין - בתיהם של בני משפחת שהין שוכנים בדרום העיר, סמוך לכפר גבירול, בו שכן כפר קובייבה עד לשנת 1948. אלו בתי אמידים שהוכרזו על ידי המועצה לשימור אתרים כמבנים לשימור הודות לערכם האדריכלי וערכי המורשת והתרבות המצויים בהם. בשנות ה-2000, צאצאי המשפחה מפוזרים בכל העולם והמבנים נותרו נטושים ומוזנחים.
  • שלולית חורף - ביצת רחובות - שלולית חורף הנמצאת בשטחים הפתוחים שבמזרח העיר. בשלולית מיני צמחים ובע"ח נדירים כגון חפרית מצויה. ארגונים סביבתיים שונים סבורים כי ישנו איום משמעותי לבית גידול ייחודי זה כתוצאה מתוכניות הבנייה העתידיות של העיר.
  • בית החמישה - מרכז המתנדבים העירוני שהוקם לזכרם של חמשת בני העיר שנפלו באסון הנ"ד בשנת 1977. במרכז ממוקמת המזכירות העירונית של של"מ - שירות לאומי למבוגר.
  • מצפה הכוכבים - זהו מצפה כוכבים ייחודי לאזור השפלה. נבנה על גג בית ספר אורט, במסגרת מגמת "אוירו-חלל". המצפה הוקם בשנת 2017 והוא צפוי להחנך ולהפתח לציבור הרחב בקרוב.

אזורים ושכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת העיר רחובות
מרכז העיר רחובות
"רחובות ההולנדית", במערב העיר - דוגמה טיפוסית לאחת מהשכונות הרבות שהוקמו בשולי העיר מאז סוף שנות ה-90 של המאה ה-20

תוכנית המתאר שהכינה עיריית רחובות בסוף 2008 חילקה את העיר לשישה אזורים[12].

אזור 1 - צפון העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שכונת יחד
  • אחוזות הנשיא - שכונה חדשה על שטח של 116 דונם, צמודה לבית הנשיא וקרובה לפארק המדע.

מוסדות באזור זה:

  • מכון ויצמן
  • הפקולטה לחקלאות

אזור 2 - מזרח העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שכונת היובל/שרונה
  • קריית קרעטשניף
  • פסגת קרעטשניף
  • קריית דוד
  • דניה
  • אבני חן
  • אזורי ויצמן

אזור 3 - דרום העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קריית ההגנה
  • גני סביון
  • מקוב - שכונת בתים צמודי קרקע.
  • עין גנים
  • רמת אהרון - שכונה שנבנתה ב-1935 ונקראת על שם אהרן אייזנברג, גואל אדמות ונשיא לשכת בני ברית ברחובות.
  • אושיות - השכונה הוקמה ב-1954 על שטח פרדס פיינשטין, שעציו נעקרו ותושביה הראשונים היו בעיקר מפוני מעברת "הרמה". משנת 1990 הוכנסה לפרויקט שיקום שכונות והחלה לקלוט עולים מתימן ואתיופיה. ב-1995 הוכרזה כשכונת שיקום. מאז, מתגוררים בה כ-7,000 תושבים. ב-2002 הוקם בה גרעין המורים התורני "מורשת יעקב".
  • שכונת גבעתי - בשכונה נמצא מרכז הספורט העירוני
  • רחובות החדשה - שוכנת צפונית לשכונת חבצלת ובקרבת "גבעת דורון" (ראס דוראן). בעבר השתרעו פרדסים בשטח זה. חברת אזורים הקימה את השכונה החל משנת 1997. ב-2002 נבנה בה המרכז המסחרי ("אזורים סנטר"). בשכונה נמצאים קאנטרי קלאב, מתנ"ס, גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים ובית ספר מקיף. בשכונה מצוי גם פארק גבעת הדקלים.
  • גבעת האהבה - גובהה 65 מטר מעל פני הים, נמצאת מעל מרכז המושבה, ליד רחוב טלר, וצופה על סביבותיה. את הגבעה רכש לראשונה אברהם דונדיקוב ולכן נקראה גבעת דונדיקוב, אולם השם הפופולרי, המקובל, היה "גבעת האהבה", שכן כאן בילו צעירי המושבה והזוגות הצעירים ולראשה עלה כל מבקר במושבה כדי לצפות עליה. בראש הגבעה נמצא אחד ממגדלי המים של רחובות.על הגבעה הזו נכתב השיר "גבעת האהבה" של דן אלמגור בהלחנתה של נורית הירש.

במלחמת הקוממיות, בשנת תש"ח – 1948, הייתה על הגבעה תצפית קבועה להתרעה מפני התקפות מהאוויר של מטוסים מצריים על רחובות. על הגבעה בנויים כיום רבי קומות ותצפית ממנה על רחובות אפשרית רק מאחד הגגות.

אזור 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שעריים
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כפר מרמורק
  • שכונת מילצ'ן - נמצאת ממערב לשכונת אושיות ומצפון לרחובות החדשה
פסל הפעמון בבית דונדיקוב ברחובות של הפסל ישראל פרימו

אזור 5 - מרכז העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרומית לדרך יבנה

  • קריית ויז'ניץ
  • נווה אלון
  • הספרייה העירונית
  • התחנה המרכזית
  • הקניון

אזור 6 - מערב העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כפר גבירול
  • נווה יהודה - נמצאת צמוד לפקולטה לחקלאות בין רחוב הרצל במזרח ועד לרחוב האצ"ל במערב ונקראת על שם תושב השכונה יהודה בן-דוד ששירת כמ"מ בצה"ל ונפל במלחמת השחרור. תחנת הרכבת שוכנת במרחק דקות הליכה ספורות ממרכז השכונה. רוב בתי השכונה הם בתים צמודי קרקע ומיעוטם בתים בבניה רוויה. בשכונה נמצאים שלושה גני ילדים, בית הספר היסודי "שפרינצק", מתנ"ס קטן ובית כנסת.
פסל עץ הלב שיצר ישראל פרימו, להנצחתו של שמשון צור שהיה חבר מועצת העיר רחובות. הפסל מוצב בדרך שמשון צור בשכונת רחובות החדשה
  • שכונת אפריים-נמצאת ממערב למרכז העיר, מדרום לנווה יהודה ומצפון לגבתון. בתחומה נמצא בית המשפט.
  • שיכון סלע-נמצאת ממערב לשכונת אפריים וגבתון וממזרח לקריית משה.
  • נווה (סביוני) עמית-השכונה הצפונית ביותר ברחובות, נמצאת ממערב לפארק המדע.
  • קריית משה - השכונה נקראת על שמו של מייסד המפד"ל משה חיים שפירא. הוקמה בשנות השישים לאחר פינוי מעברת זרנוגה, שישבה על שטחו של הכפר הערבי הנטוש באותו שם. מעברת זרנוגה אוכלסה בשנות ה-50 בניצולי שואה ובעולים מצפון אפריקה.
    בשנות ה-90 הגיעו עולי אתיופיה לשכונה. מפעל יפאורה-תבורי גובל בה. רוב תושבי השכונה, מעל 10,000 תושבים, הם עולים ותיקים מאתיופיה. בשכונה מכינה קדם צבאית ע"ש שלושת הנערים אייל יפרח, גלעד שער ונפתלי פרנקל "שובו אחים בשביל ישראל", מתנ"ס "חויות", בתי הספר "עידוד" ו"הדרים" (יסודי), ישיבה תיכונית בית שלמה, תלמוד תורה "עץ החיים" וגן הבנים. השכונה נחשבת כשכונת מצוקה ואירעו בה מספר מקרי רצח בין בני נוער בשנים 2004-2016[13].
  • רחובות ההולנדית - שכונה שהוקמה בשנת 2001, ובה כאלף ושבע מאות יחידות דיור, ממוקמת בחלקה הדרום-מערבי של רחובות על אדמות שהיו שייכות בעבר למושב גאליה, מצפון לקריית משה. סמוך לשכונה נמצא הספורטק העירוני המשתרע על שטח של 50 דונם. השכונה תוכננה כך שבמרכז נמצא פארק ובנייני השכונה בנויים סביב פארק עם מתקני שעשועים ומשחקי מים, גן אקולוגי וגן פסלים. במתחם אשכול של 7 גני ילדים, בית ספר יסודי, בית כנסת ומרכז מסחרי.
  • רחובות הצעירה - שכונה חדשה הנמצאת בתהליכי בנייה נכון ל-2017. ממוקמת סמוך לשדות קבוצת שילר ומדרום לקריית משה. השכונה בנויה בסמוך לכביש 411 החדש המחבר בין צומת מערב רחובות לצומת ביל"ו.

התיישבות בדואים נוודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הקיץ מגיעים שבטי בדווים נוודים לעיר רחובות ומתיישבים בצריפים ממערב לפרדס מינקוב וכן במאהל לייד קריית משה. בני השבטים רשומים במשרד הפנים כתושבי רחובות ויש להם זכות בחירה בבחירות המוניציפליות בעיר.

ראשי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקור ראש הממשלה דוד בן-גוריון ברחובות. בתמונה עם יצחק כ"ץ, ראש העירייה ועם אבא אבן.
קיר ההנצחה ב"בית החמישה"

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה סמילנסקי, רחובות - ששים שנות חייה, 1950. ספריית "לנֹער"[14]
  • אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל,
    • כרך א': פרק כ', ניסיון לקנות את אדמות דורן, יואל משה סלומון, 1872
    • כרך ב': פרק נ"ח, קניית אדמת רחובות, אליהו אהרן אייזנברג, 1890; פרק נ"ט, יסוד המושבה רחובות, אליהו זאב לוין אפשטיין, 1890 -1891; פרק ס', התפשטות שיר התקוה בימי ייסוד רחובות, שמואל כהן, 1890 - 1891; פרק ע"ב, הרצל ברחובות, 1898
  • 'רחובות', בתוך: לכו ונלכה, סיורים במושבות העלייה הראשונה, רן אהרנסון, 2004
  • ברוך רביד, מאה בתים ברחובות: אדריכלות בימי המושבה 1890–1950, הוצאת עיריית רחובות, 2015[15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 1099
  3. ^ פקודת העיריות 1934 - אכרזה על היותם של תושבי רחובות לעירייה, 22 בספטמבר 1950, קובץ התקנות 120, 13 באוקטובר 1950, עמ' 72–74
  4. ^ בתים וחצרות, אתר ארכיון רחובות
  5. ^ ספר המועדים- כרך ח': ימי מועד וזיכרון, מאת ד"ר יום-טוב לוינסקי
  6. ^ תקרית זרונגה (השנייה) והמשפט, אתר ארכיון רחובות
  7. ^ פרופיל רחובות באתר הלמ"ס
  8. ^ קובץ PDF הפרדס, תשרי תש"ח - אוקטובר 1947, עמוד 8 (באתר HebrewBooks.org)
  9. ^ בשנת 1990, התמזגה יפאורה, שמקום משכנה היה ברחובות, עם חברת תבורי ל"יפאורה-תבורי", שהוא מגדולי יצרני המשקאות הקלים בישראל
  10. ^ עופר אדרתבית העם ההיסטורי של רחובות בן 100, וחוזר מחדש לחיים, באתר הארץ
  11. ^ גבורה בשחקים – מטוס המיסטר מגן הבנים ברחובות, באתר "מפה"
  12. ^ תוכנית המתאר באתר העירייה
  13. ^ קובי בן-שמחון, הארלם. רחובות, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2007
  14. ^ הספר זמין לעיון מקוון באתר הספרייה הלאומית.
  15. ^ דן אלמגורהספר שמחזיר אותי לטיול נרגש במושבה של ילדותי, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2015