ליונל קיזריצקי
 | |
| לידה |
1 בינואר 1806 טרטו, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
18 במאי 1853 (בגיל 47) former 10th arrondissement of Paris, צרפת |
| הישג בולט | מס' 1 בעולם בשנים 1849–1851 |
| מד כושר מרבי | 2734 (ינואר 1851) |
| השכלה |
האוניברסיטה האימפריאלית של דרפט |
| מקצוע נוסף | מורה למתמטיקה |
| מדינה | רוסיה, צרפת |
  | |
ליונל קיזריצקי (באנגלית: Lionel Adalbert Bagration Felix Kieseritzky; 1806, אסטוניה – 1853, צרפת) היה אמן שחמט. לשיא יכולתו הגיע קיזריצקי בשנת 1849 כאשר היה ממוקם ראשון בעולם. קיזריצקי דורג בין עשרת הטובים בעולם בין השנים 1840 ל-1851. במשחק המפורסם ביותר שלו, המכונה "משחק האלמוות", הפסיד קיזריצקי לאדולף אנדרסן ב-23 מהלכים.
תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיזריצקי נולד למשפחה ממוצא גרמני-בלטי. הוא למד באוניברסיטת דורפט בשנים 1829-1825, ולאחר מכן עבד כמורה למתמטיקה (בדומה לאדולף אנדרסן, יריבו במשחק האלמוות). בין השנים 1839-1838 התמודד קיזריצקי בדו-קרב בהתכתבות נגד קארל יאניש שהופסק עם עזיבתו של קיזריצקי לפריז. בפריז הפך קיזריצקי לשחקן מקצועני, שנתן שיעורים או שיחק תמורת סכום של חמישה פרנקים לשעה. בנוסף ערך ביטאון שחמטאי.
הקריירה השחמטאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיזריצקי היה אחד מארבעת השחמטאים המובילים בצרפת, במקביל ללואי שארל דה לה בורדונה, פייר סט. אמאנד ובונקורט. בשנים שלפני מותו היה אחד משני השחקנים החזקים בעולם במקביל להווארד סטאונטון.
הידע שלו במשחק היה גדול והוא תרם תרומות מקוריות לתאוריית הפתיחות, אך הקריירה שלו נפגעה מצירוף של ביש-מזל ומלהט למסעים לא מבוססים. בשנת 1846 הוא זכה בדו-קרבות מול האמנים הגרמניים ברנרד הורביץ (+7 -4 =1) ומול דניאל הארוויץ (+11 -5 =2). קיזריצקי השיג כמה ניצחונות מזהירים במהלך הקריירה שלו, אך עצביו בגדו בו מדי פעם כאשר השתתף במשחק תחרותי.
בשנת 1851 הוא הוזמן להשתתף בתחרות הבינלאומית הראשונה שהתקיימה בלונדון, שם נוצח 2.5-0.5 בסיבוב הראשון של התחרות, על ידי מנצח התחרות אדולף אנדרסן. אחד המשחקים הסתיים אחרי עשרים דקות בלבד לאחר טעות גסה שסטאונטון תיאר כמשגה שגם שחקנים מתחילים לא מסוגלים לעשות. גם ההפסד השני היה חד-צדדי במידה דומה. במהלך השהות שלו בלונדון שיחק קיזריצקי משחק לא רשמי כנגד אנדרסן שהקסים וריגש דורות של שחקני שחמט עד שקיבל את התואר "משחק האלמוות". אף על פי שהפסיד במשחק היה זה קיזריצקי שתיעד ופרסם את המשחק בתקופה שערך את הביטאון "לה רג'נס".
1. ה4 ה5 2. ו4 ה:ו4 3. רג4 מהח4+ 4. מו1 ב5 5. ר:ב5 פו6 6. פו3 מהח6 7. ד3 פח5 8. פח4 מהז5 9. פו5 ג6 10. ז4 פו6 11. צז1
|
במסע ה-11 הלבן מקריב רץ. זו הקרבה אינטואיטיבית שאין אפשרות ממשית לחשב את כל השלכותיה, אנדרסן מרגיש שהיא נכונה.
ג:ב5 12. ח4 מהז6 13. ח5 מהז5 14. מהו3 פז8 15. ר:ו4 מהו6 16. פג3 רג5 17. פד5 מה:ב2 18. רד6
|
המסע ה-18 של הלבן, רד6 לא היה מדויק, ובהגנה נכונה שומט את הניצחון. לו השחור היה עונה 18...מה:א1+ 19. מה2 מהב2 ללבן לא היה יותר מתיקו, ואנו היינו מחמיצים את אחת התחבולות היפות ביותר שאי פעם שוחקו.
ר:ז1 19. ה5
|
המסע ה5 מאיים 20. פ:ז7+ מד8 21. רג7 מט.
מה:א1+ 20. מה2 לאחר מסע זה נכנע השחור, אך המשחק מוכר בעיקר בשל הסיום הכפוי המביא לעמדה הבאה:
|
פא6 21. פ:ז7+ מד8 22. מהו6+ פ:ו6 23. רה7 מט.
קיזריצקי לא היה מעולם פופולרי עקב אופיו הנרקיסיסטי - הוא החשיב עצמו כ"משיח השחמט". בשנת 1853 הוא מת בהמשך להתקפה של מחלת נפש. הוא נקבר בקבורת עניים, ונשכח מלב.
משחק לדוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשחק הבא ששוחק בשנת 1844 בפריז, נגד יוהאן ויליאם שולטן (אנגלית: Johann Wilhelm Schulten), הוא דוגמה לאחת התחבולות המרשימות ביותר של קיזריצקי ונושא דמיון למשחק האלמוות המפורסם אותו הפסיד שבע שנים מאוחר יותר.
1. ה4 ה5 2. ו4 ה:ו4 3. רג4 מהח4+ 4. מו1 ב5 5. ר:ב5 פו6 6. פג3 פז4 7. פח3 פג6 8. פד5 פד4 9. פ:ג7+ מד8 10. פ:א8 ו3! 11. ד3 ו6 12. רג4 ד5 13. ר:ד5 רד6 14. מהה1? (14. ה5! כנראה לטובת הלבן). 14.. ו:ז2+ 15. מ:ז3 מה:ח3+!! 16. מ:ח3 פה3+ 17. מח4 פו3+ 18. מח5 רז4 #
|
עמדת הסיום.
דו-קרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | מיקום | המתמודד השני | תוצאה | |
|---|---|---|---|---|
| 1846 | לונדון | ברנרד הורביץ | 7.5 מ-12 | ניצחון |
| 1847 | דניאל הארוויץ | 12 מ-18 | ניצחון | |
| 1848 | פריז | הנרי תומאס באקל | 3.5 מ-8 | הפסד |
| 1850 | פריז | ג'ון ויליאם שולטן | 112 מ-151 | ניצחון |
| 1851 | פריז | הנרי תומאס באקל | 2 מ-3 | ניצחון |
| 1851 | קארל מאיה | 13.5 מ-22 | ניצחון | |
| 1851 | יוז'ף סן | 13 מ-20 | ניצחון | |
| 1851 | יוהאן לבנטל | 9 מ-12 | ניצחון | |
| 1851 | הנרי בירד | 8 מ-10 | ניצחון | |
| 1851 | קארל יאניש | 1.5 מ-3 | תיקו | |
| 1851 | אוגוסטוס מונגרדיין | 1 מ-3 | הפסד | |
| 1851 | אדולף אנדרסן | 10 מ-16 | ניצחון | |
שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיזריצקי מוזכר בשירו של ולדימיר נבוקוב "פרש של שחמט". להלן הבית השלישי בתרגומו של רונן סוניס.
- לגם המאסטרו מכוס השיכר,
- הקשיב לרעיו ונגס בסיגר,
- טלטל רעמה של שיבה מפוספסת
- וצוארונו התכסה בקשקשת –
- קליפות הירהורי השחמט.
- ורעיו נזכרו איך בווינה הכה
- את קיזריצקי במחיר המלכה.
- סביב היתמר ועמד
- עשן הסיגריות וכל הרצפה
- התכסתה ריבועים של אורה ושל אופל.
- רעיו נזכרו באימה הצרופה
- של פתיחה נושנה, בת-תופת.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליונל קיזריצקי, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- מידע כללי