ללה קאראיאני
 | |
| לידה |
24 ביוני 1898 Limni, יוון  |
|---|---|
| נרצחה |
8 בספטמבר 1944 (בגיל 46) חיידרי, יוון |
| מדינה |
יוון |
| מקצוע |
מהפכנית |
| מספר צאצאים |
7 |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסידת אומות העולם (13 בספטמבר 2011) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | ללה קאראיאני |
  | |
הלני "ללה" קאראיאני (ביוונית: Λέλα Καραγιάννη; 1898 – 1944) הייתה לוחמת ומנהיגת התנגדות יווניה במהלך מלחמת העולם השנייה. אשתו של רוקח ממחוז אטיקה ואם לשבעה ילדים, קרגיאני פעלה לתאום תאי התנגדות יוונים ופעילותם כנגד כוחות הציר הכובשים. היא נתפסה ועונתה על ידי הגרמנים בשנת 1944, נשלחה למחנה הריכוז חיידרי, שם המשיכה לארגן את ההתנגדות נגד הגרמנים. היא הוצאה להורג על ידי כיתת יורים ב־8 בספטמבר 1944.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ללה קאראיאני נולדה בלימני באי היווני אוויה. לפני מלחמת העולם השנייה הייתה קאראיאני עקרת בית שהתגוררה באתונה. בעלה היה רוקח, ולזוג נולדו שבעה ילדים. כאשר מדינות הציר פלשו וכבשו את יוון בשנת 1941, בני המשפחה קאראיאני סיפקו תרופות לחיילים בריטים הנסוגים, ומאוחר יותר סייעו לכמה חיילים שנתקעו באי להימלט מהמדינה.[2] ככל שהכיבוש נמשך, המשפחה החלה להיות יותר פעילה בתנועת ההתנגדות המתפתחת נגד הכובשים האיטלקים באתונה. בסופו של דבר זה הביא לכך שללה, בעלה ובניה הגדולים הצטרפו לליגה הרפובליקנית היוונית הלאומית, הידועה בכינויו ראשי התיבות היווניים EDES. ללה הקימה תא משלה בתוך התנועה, בשם הקוד "בובולינה" בהתייחס ללסקרינה בובולינה, אישה יווניה שנלחמה באימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העצמאות היוונית.[3][1]
קאראיאני וחבריה הפרטיזנים פעלו מבית המרקחת של בעלה באתונה וממנזר במגארה. החוליה העבירה מידע לתאים אחרים, הבריחה אנשים ויהודים מבוקשים לאזורים הנשלטים על ידי כוחות פרטיזנים יוונים, וזייפה מסמכים ותיאמה עם המודיעין הצבאי הבריטי לשיבוש הכיבוש בידי כוחות מדינות הציר.[1][2]
ביולי 1944 נעצרה קאראיאני באתונה על ידי כוחות הכיבוש הגרמניים. היא נלקחה למטה האס אס ברחוב מרלין, המכונה על ידי אסירים יוונים "בית הגיהנום".[4] שם עונתה מספר ימים לפני שנשלחה למחנה הריכוז חיידרי בפאתי אתונה. תוך כדי המשיכה ללה המשיכה במשימותיה ותיאמה את התנגדות נגד הגרמנים. עם זאת, היא ולוחמים נוספים בנאצים, נתפסו והוצאו להורג על ידי כיתת יורים בבוקר 8 בספטמבר 1944, רק 34 יום לפני שחרור אתונה על ידי כוחות בעלות הברית.[1][3]
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה זכו ללה קאראיאני ומשפחתה בעיטורי כבוד (בעלה, בנותיה ובניה ששרדו את המלחמה) על מאמציהם במהלך המלחמה. דיוקן של קאראיאני הוזמן על ידי האגודה ללימודי נשים היוונית בשנת 1963.[5] בשנת 2011 הוכרה כחסידת אומות העולם.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 "Greeks Honored Righteous Among Nations | GreekReporter.com". greece.greekreporter.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-10-11.
- ^ 1 2 3 "Heroine Of The Underground: Lela Karagianni | Greek News". www.greeknewsonline.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-10-11.
- ^ 1 2 "Notabilia - People - Greek War Of Independence (1821-1829) - Laskarina Bouboulina (1776-1825)". www.johnpap.net. נבדק ב-2018-10-11.
- ^ "Merlin". www.occupation-memories.org (באנגלית). 2016-06-28. נבדק ב-2018-10-11.
- ^ "Unveiling of the bust of the Greek National Resistance Heroine Lela Karagianni in Athens by Princess Irene". EUscreenXL. נבדק ב-2018-10-11.